אל תקרי ברותים אלא ברית ים כו'. עיין פרש"י ר"ל לפי' קמא ברית שכרתו זו עם זו בים ולפירוש שני בריית ים דהיינו בריה שבים שבלעה והקיעה וק"ל:
מתעפשת כו'. גם שבנס היה הלחם חם כיום הלקחו כמ"ש פ"ק מ"מ לא היו סומכין על הנס דכה"ג לא היו סומכין על נס שלא אירע קרי לכ"ג ביום הכפורים כמפורש לעיל:
לכבודו בראו שנאמר כו'. וכיון דכבוד שמים הוא שלא יתעפש הפת חזרו בית גרמו למקומן וכדלקמן במקומך יושיבוך וכו':
שלא ללמד כו'. ר"ל דאין זה אלא כדי להרבות שכרכם וכבודכם להושיבכם במקומכם והשיבו דאינו כן אלא דכוונתנו לכבוד שמים דיודעין היו כו' ושמא ילמוד כו'. ואמר
וע"ז מזכירין אותו לשבח כו'. מחובר למטה שמעולם לא נמצאת כו' כפרש"י אבל הא שלא רצו ללמד ונתנו טעם לדבריהם משום דשמא ילמוד אדם שאינו הגון כו' בזה לא הזכירו אותן לשבח דלא האמינו חכמים להם אלא דכוונתם להרבות שכרם וכבודם כדלקמן וק"ל:
כל פעל ה' למענהו כו'. הכא מייתי קרא אחרינא ונראה לפי ענינא דלעיל בלחם הפנים שבית גרמו בעצמם ידעו לרדות ושלא תתעפש ע"י מעשיהם מייתי קרא כל הנקרא בשמי דהיינו האדם הנקרא בשם ה' שנברא בצלם אלהים וההוא קרא לא שייך הכא גבי קטורת שבית אבטינס לא ידעו לעשות כלום אלא ע"י העשב מעלה עשן ושייך לאתויי האי קרא כל פעל ה' למענהו דההוא עשב לתכלית זה נברא להעלות עשן הקטורת לשמים:
להרבות כבודן כי'. היינו שבקשו שכר יותר מהראוי כדי להרבות כבודן ובזה רצו למעט כבוד המקום דהיינו שמעטו ע"י שכרן הרב את שקלי תרומת הלשכה ועכשיו שנחרב הבית כבוד המקום במקומו כמ"ש מלא כל הארץ כבודו אבל כבודכם מיעט:
בגנותן כו'. ר"ל ניכרים קצת דברי אמת דלשם שמים נתכוונו שלא ללמד אחרים וע"כ מ"ש עליהן ושם רשעים ירקב מעתה לא נאמר כן אלא בשמך יקראוך גם לעתיד במקומך יושיבוך כמו שאמרו עתיד הקב"ה להחזיר לנו ומשלך יתנו לך דהיינו כל מה שהיו נותנים להם מתרומת הלשכה משלהם הוא ולא מיעטו בזה כבוד המקום ואין אדם נוגע במה שמוכן כו' דהיינו אותן האומנין שהביאו לא היה בידם ליגע במה שמוכן להם וסיים דבכה"ג אין מלכות נוגעת כו' ומפורש בספ"ב דמ"ק: