איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כו׳. פירש״י הרבה דברים ישרים כו׳ אלא איזו דרך א׳ מדרכי ישרים כו׳ עכ״ל והוא דחוק דמאי קאמר וי״א יחזיק באמונה כו׳ דהא ת״ק נמי ס״ל דיש דרכים ישרים הרבה ונ״ל דרבי הוא מרא דשמעתי׳ דתני במתני׳ דפ״ב דאבות איזו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם כו׳ דהיינו שהוא הדרך הטוב לעצמו ונוח לבריות ואהא מתני׳ קאי ומפרש לה הכא בברייתא דאיזו אותו דרך שהוא נוח ותפארת לעצמו ולבריות וקאמר ת״ק אוהב את התוכחות להוכיח הבריות דמתוך שמקבלין התוכחות וחוזרין למוטב נחת רוח באה לעולם כו׳ והיינו תפארת לו מן האדם ומייתי מקרא שנאמר ולמוכיחים ינעם דהיינו שנוח ונועם המוכיח למקבלים ועל ידי כן תבא למקבלי תוכחה ברכת טוב ויש לפרש שתבא עליהם ברכת משה שנקרא טוב כמ״ש וזאת הברכה אשר ברך משה גו׳ לפני מותו דהיינו באותו יום שהוכיחם כדאיתא במדרשות וקאמר די״א דאותו דרך דקתני במתני׳ שהיא תפארת לו וגם מן האדם היינו שמחזיק באמונה יתירה במשא ומתן דזה ודאי נוח לו ותפארת מן הבריות ומייתי מקרא עיני בנאמני ארץ גו׳ דהיינו שהם נאמנים בדרך ארץ במשא ומתן עם הבריות הוא זוכה לשבת עמדי דהיינו במחיצתו של הקב״ה וק״ל:
כל המוכיח כו׳ זוכה לחלקו של הקב״ה כו׳. עי׳ פירש״י ובנוסחאות הערוך ובע״י זוכה לפלגו של הקב״ה כו׳ והיינו הך ועי״ל לפלגו על הפלגות חכמה כמו דאמרי׳ בסוף גיטין עדיין לא הגיע לפלגות ראובן שהיו בהם גדולים חקרי לב ומייתי ליה מדכתיב אחרי שהיה משיג בחכמה אחרי כמו שהשיג משה שנא׳ בו וראית את אחורי גו׳ וק״ל: