שמשחיר ו' דהיינו שמענה עצמו על ד"ת ומשחיר פניו כמו שהעורב שחור אי נמי לענין מיטוט מזונותיו גופייהו קאמר כעורב שמזונותיו מועטין ואינן מצויין לו כדאמרינן פ"ק דב"ב פרנסני כעורב וככלב וק"ל:
שמשים עצמו אכזרי כו' כעורב מפורש בפ' נערה כו' ע"ש:
כאדם שנושא וכו' לא משמע ליה לפרש אל פניו של רשע כל זמן שהוא קיים בעוה"ז כפרש"י בחומש משום דמשמע ליה דכינוי של פניו כמו כינוי דלשונאיו דקאי אהקדוש ב"ה וע"כ דריש אל פניו כמו על פניו כביכול כו' ונראה דמפרש ליה כתרגומו דקאי על מיעוט הטוב שעשה הרשע בעוה"ז וכפרש"י שם והיינו שאותו מיעוט הטוב שעשה הרשע הוא תמיד על פניו של הקב"ה כמשאוי הזה כדי למהר לשלם לו בעוה"ז ולהאבידו לעוה"ב אבל הרמב"ן פי' שם דקאי שמשלם לרשע על הרע שעשה ולא משמע כן לפי דרש דהכא וכן לקמן לשונאיו הוא דלא יאחר כו' היינו נמי לענין תשלומין גמול הטוב שעשה אבל לענין פורענות לשלם על רשעו הא מסיק ארך אפים לרשעים וק"ל:
היום לעשותם ולא למחר כו' מפורש בפ"ק דע"ז:
מ"ד ארך אפים כו' מפורש באורך פ' חלק: