הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי כו'. הקושיות מה ענין זה לזה ולמה לא נקט נוצה ופרשב"ם דחוק גם בקרא גופיה יש לדקדק דמשמע משיב דבר באמת ולשון כפול אולת וכלימה הוא צריך ביאור והנראה ע"פ מ"ש ר"פ זה ממרי רשוותך פארי אפרע דאיכא דמפרש דאפי' באית ליה זוזי משלם סובין וע"ז קאמר דאין לך קל ומורה היתר ממשלם סובין שהן תשלומי מדינה וה"ז משלם רעה תחת טובה שעשה לו ג"ח להלוות לו מעות בשעת צרכו ואמר דקל ממנו חתן הדר בבית חמיו שהוא גוזל ממון חמיו ומורה לו היתר לעצמו כענין שנאמר ויברכני ה' בגללך והוא בעיניו צדיק כיעקב שנתברך בית לבן בעבורו ואמר קל מחתן אורח מכניס אורח כי האורח תמיד בבית בעל בית ונתברך הבעה"ב והוא תולה הברכות בעצמו כענין שאמרו ברות האיש אשר עשיתי עמו עמי אין כתיב כאן דיותר האורח עושה עם בעה"ב ממה שעושה הבעה"ב עם האורח והנה זה האורח מוסיף להכניס עוד אורחים ה"ז קל מחתן כי זה תולה שגם האחרים יביאו ברכה לבעה"ב אבל הכתוב אומר בזה מברך רעהו בקול גדול קללה תחשב לו כדאמרינן בערכין שהוא מוסיף לו אורחים שאפשר שיש בהם שאינן מהוגנין ואמר קל מאורח משיב דבר כו' ר"ל כי מי שהוא משיב באמת דבר פ"א בטרם ישמע ענין השאלה והוא משיבו ומכוון אל האמת בלא מתכוין כסומא בארובה הנה זה האיש מתברך בעצמו בלבבו כי הוא מהיר בחכמה להשיב לשואל ומשיב גם לאחרים אח"כ בטרם ישמע שואליו וע"ז אמר דאין זה נחשב לו לחכמה שכוון פ"א אל האמת שלא במתכוין אבל נחשב לו לאולת שהשיב בטרם שמע ועל שאלות האחרות שנבהל עי"ז להשיב לכל שואל יגיע לו מזה כלימה שלא ידע עוד להשיב לשואל ולכוון עוד אל האמת כמו שנעשה לו פ"א במקרה ולא בכוונה רק כסומא בארובה וק"ל: