אתיא שם כו'. כתב הרא"ם פרשת חקת דאתיא שם שם מאהרן כדאיתא בשילהי דמ"ק דאל"כ תרי זמני שם במרים ל"ל עכ"ל התימה ממה ששינה לשון הגמרא דקאמר הכא ובמ"ק דאתיא שם שם ממשה ולא אמרו מאהרן כדאיתא בשילהי דמ"ק דאל"כ תרי זמני שם במרים ל"ל זה אינו דהא ר"א דהוא גופא מרא דשמעתא קאמר התם במ"ק דתרי זימני שם במרים איצטריך לסמוך למיתה קבורה גבי נשים וע"כ הנראה אע"ג דשם גבי אהרן מוקדם בקרא לא נקט לה משום דלא הוה ג"ש מופנה אפילו מצד אחד ואין למדין ממנה דשם גבי אהרן איצטריך לגופיה דקאי אהר ההר דכתיב בההוא ענינא ואי לאו הכי לא הוה ידעינן דמת בהר ההר וכן גבי מרים דכתיב וישב העם בקדש ותמת שם איצטריך לגופיה דאי לא הוה כתיב שם לא הוה ידעינן דמתה בקדש דבקדש דקרא על ישיבת העם קאי ושם בתרא איצטריך לסמוך למיתה קבורה אך שם דמשה מופנה הוא דכתיב וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב וגו' דא"נ לא הוה כתיב שם שפיר הוה ידעינן דבארץ מואב אוימת קאי ודו"ק:
ז' לא שלטה בהן רמה כו' ופרש"י כדאמרן שמתו ע"פ השכינה ואין רמה כו'. ע"ש אע"ג דבנימין לא חשיב ליה לעיל בהנהו דלא שלט מלאך המות מ"מ ידידות השכינה היתה מצלת עליו מן הרמה וכתבו התוס' תימה לרשב"א דכולהו צדיקים נמי כו' ע"ש ולא נראה לו לחלק בין ריקוב בשר דהכא כתיב אף בשרי ישכון ובין ריקוב עצמות דהתם משמע בהך עובדא דפ' שואל באחי בר יאשיה דא"ל ליקום מר לגויה דביתא כו' שגם הבשר לא היה נרקב לפי שלא היה בו קנאה וק"ל:
וכי בת נחש היא והלא כו'. בת מי שמת בעטיו של נחש ונראה שנרמז דבר זה בכאן דמהאי קרא קדרשינן ביבמות יתרא הישמעאלי מלמד שחגר חרבו כישמעאל ואמר כו' מואבי ולא מואבית ורמז לנו בהאי קרא דיתרא ישראלי היה ומה ראה בתחילה להכנס עצמו בספק זה לישא בת ישי כדקאמר התם מי זה העלם הלכה זו נתעלמה מהם ואמר כי ראה בו ובמעלתו שלשלת יוחסין כמו שהעיד עליו המקרא שלא מת אלא בעטיו של נחש וק"ל: