אין עושין ס"ת לא אורכו יותר על היקפו כו'. א"ל בגויל ו' כו' נראה דנתנו לתורה האי שיעורא כעין הלוחות שהיו אורכן ו' ורוחבן ו' כדלקמן וה"נ אורך ס"ת והיקפו ו' דהיינו כעין רוחב הלוחות מיהו עביו של ס"ת לא היה ג' כעין הלוחות דזה א"א כיון דהקיפו ו' ע"כ בעובי לא הוה רק שני טפחים וק"ל:
רב הונא כתב ע' ס"ת ולא אתרמי כו'. הכא איכא לפרושי דלעצמו כתבן עד דאתרמי ליה דאשכחן דעשיר היה כדאמרינן בתענית ביומא דעיבא מפקי ליה בגוהרקא דדהבא וע"ש אבל מה שהפליגו דר' אמי כתב ד' מאות ס"ת אע"ג דגם הוא עשיר הוה כדאמרינן פרק אלו מציאות דמצא אודיא דדינרי מ"מ אינו דומה דלעצמו כתב כ"כ ס"ת דהא לא הוזכר לגביה עד דאתרמי ליה ויש לפרש שכתבן לאחרים קאמרי ורב המנונא א"ל דזה א"א לאדם א' לכתוב ד' מאות ס"ת ודלמא מה ששמעתם שכתב ד' מאות ס"ת היינו לתינוקות תורה צוה לנו משה וגו' כדאמרינן פ' לולב הגזול משיתחיל הקטן לדבר אביו מלמדו תורה צוה וגו' וק"ל:
שבו עמודין כו'. כתבו התוספות נראה לר"ת דסימן להעמדת ישראל היה כו' עכ"ל ואני מוסיף בזה דהני ב' עמודין רמז לב' עמודי ישראל שהן בית יהודה ובית יוסף כמפורש בכמה מקראות וע"כ תלה בתבנית אות יוסף לפי שהא' מהעמודים הוא לתבנית אות יוסף שנקרא שור לכך עשה כסף ולא זהב שלא להזכיר עגל ואפשר עוד שלא להזכיר מעשה ירבעם שבא מיוסף שעשה שני עגלי זהב שבדן ובית אל וק"ל: