פ' תלמידים כו' ל' מהם ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו כו'. ר"ל שהגיעו למעלת רבם הלל הזקן דהכי אמרינן בפ"ק דסנהדרין בהלל הזקן ראוי היה שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו דהוא רבן של כל ישראל אלא שהדור לא היה זכאי לכך והוא שזכה הלל לכך ממדת ענוה שהיתה בו כמו שמצינו במשה במדת ענוה שנאמר בו והאיש משה עניו מאד וגו' לא כן עבדי משה וגו' ותמונת ה' יביט וגו' דר"ל שאצילות נבואתו היה מאתו ית' ב"ה בזולת אמצעי כן היו ראוים אלו שתשרה עליהם שכינה בזולת אצילות אמצעי כמו שזכה הלל רבם ממדת ענוה שהיתה בו כמרע"ה אבל שלשים השניים לא הגיעו למעלת רבם הלל שהגיע למעלת רבן של ישראל אבל הגיעו למעלת התלמיד של רבן של כל ישראל דהיינו יהושע שהיה תלמיד משה רבינו שנתן משה מאצילותו עליו כמ"ש ונתת מהודך עליו ואמרינן בפרק הספינה פני משה כפני חמה פני יהושע כפני הלבנה שהשיגה אור אצילות אור שלה מן החמה דהיינו מרבו משה ולזה אמר ראויה שתעמוד להם חמה שהוא פני משה להאיר עליהם כיהושע שהיה פני לבנה והשיג אורו מפני משה שהוא פני חמה ואמר עשרים בינונים דהיינו שלא הגיעו למעלת רבם מיהו יצאו מתורת תלמיד כענין תלמיד חבר שאמרו בכמה דוכתין וק"ל:
ותקופות פרשב"ם מולד הלבנה עכ"ל אבל בכ"מ תקופות על תקופות החמה אמור כההיא דפ"ק דר"ה שבט דחדשים או שבט דתקופה וכן בכמה דוכתין וק"ל:
שיחת שדים ודקלים כו'. דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא כו' ע' כל זה באורך בחידושי הרשב"א וריטב"א בע"י במס' סוכה וק"ל:
לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם וגו'. עיין פרשב"ם והריטב"א שם ולפי ענינו הכא נ"ל דה"ק מה שזכר כאן בריב"ז שהיו בו כל הדברים הכוללים כל ז' החכמות ואינו חסר כלום וא"ת כיון דבקטן שבכולם היו בו כל החכמות מה היה כחו של גדול יותר ואמר להנחיל אוהבי יש כפי שיש בידו וכח שכלו ביותר בז' החכמות אוצרותיהם אמלא כלומר לפי גודל שכלו של כל אחד מהם הקב"ה ממלא לו שכר טוב העוה"ב ועיין בחידושינו סוף מסכת עוקצין:
בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף כו'. עיין בתוס' פרק הישן ובספר שבט יהודה פירוש לזה: