אי הכי היינו דקאמר כו'. כי היה לי הלוי לכהן אף שלא נבחרו הלוים רק לשרת לא לכהונה מ"מ בכך היה משתבח ולמאי דמסיק דההוא לוי יהונתן הוה דקאתי ממשה ניחא טפי דכבר נתנה גם הכהונה מתחלה למשה כדאמרינן בזבחים וק"ל:
והלא בן משה היה דכתיב ובני משה גרשם וגו'. בתורה נמי מפורש דגרשום בן משה היה ומייתי האי קרא דד"ה משום דבהאי קרא דד"ה כתיב בני גרשום שבואל הראש ושבואל הוא יהונתן כדלקמן בשמעתין וק"ל:
מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה כו'. הנו"ן תלויה לרמז שתלאו ליהונתן בשם מנשה שהוא ע"י נו"ן התלויה ולא בשם משה הכתוב ולפי שמשם מנשה יוצא שם משה נקט שם מנשה ולא שם שאר מלכים שהיו ג"כ עובדי עכומ"ז ועי"ל שתלאו בו דכמו שעשה מנשה תשובה בכל לבו כן עשה יהונתן תשובה בכל לבו כדלקמן ועיין עוד בחידושי הלכות וק"ל:
אלא מתוך שעשה מעשה אבשלום כו'. ופי' הכתוב וגם הוא טוב תואר כאבשלום וכו' והיא גרמה להם שנתגאו כדאמרינן בפ"ק דסוטה באבשלום ואותו ילדה וגו' מלשון גידל כלומר גדלתו אמו אחר תרבות שגידלתו אמו של אבשלום כן פרש"י במלכים וק"ל:
אלא מתוך שעשה מעשה אבשלום כו' ה"נ מתוך שעשה מעשה מנשה כו' יש לדקדק מאי אולמי' דהאי מהאי וי"ל דתולין הקלקלה במקולקל שלפניו כמו הך דאבשלום ואדוניה ניחא אבל לתלות הקלקלה במקולקל שלאחריו כהך דיהונתן ומנשה לא שייך כ"כ וק"ל:
שהרי משה שנשא בת יתרו כו'. והוא שעל הרוב ימשך הזרע אחרי הטבע ומעשה האבות כפי הקרוב שמזה היה מטתו של יעקב שלמה בלא פסול לפי שכבר נשתלשל היחוס מטובים ג' דורות ולא נאמרו דברים אלו על צד ההכרח ובהחלט דכמה צדיקים מצינו שהיו בני רשעים וכן בהיפך ועוד דבני משה ודאי קרובים יותר ליתרו והיו צדיקים אלא שהוא כן על הרוב כמו שהיה זה ביהונתן שהיה מיתרו שפיטם עגלים לעכומ"ז נמשך גם הוא לעבוד עכומ"ז ובהיפך פנחס שהיה מבני טובים נמשך להיות בעל מע"ט לבטל עבודת עכומ"ז בית פעור וק"ל:
מבנות פוטיאל וגו' מיתרו שפיטם כו'. בכמה מקומות באו רז"ל לדרוש ולתת טעם לשמות שלא נמצאו בהם טעם מפורש בשכבר מצאו בתורה נותנת טעם בקצת השמות ועי' עוד בזה ברא"ם: