אלא בחדא התראה מי מחייב. וא"ק לך אמאי לא מחייבו (האדם) [והא רבי] רחמנא קרחה ולהכי כתב רחמנ' ליחייב על כל קרחה וקרחה אפי' בחדא התראה דאי בשתי התראו' פשיטא למה לי קראי ל"ק דקרתם לא רבי דליחייב יותר משא' איסורין שבתורה אלא שתהא כל קרחה וקרחה דבר בפני עצמו ואפ"ה בחדא התראה לעולם לא מסתבר דליחייב אלא חדא וכי רבי רחמ' בכגון דאיכא התראה כדמתרץ ואזיל:
אחד המקיף וא' הניקף לוקה. פי' הראב"ד ז"ל משום דכתיב לא תקיפו מדאפקי רחמנא בלשון רבים לא תקיפו פאת ראשכם אתרווייהו קאי ולהאי פירושא גבי השחתה דלא כתיב לא תשחיתו אין המושחת במשמע אא"כ נדרוש בהם רבוי (אלא וגלחו) [דלא יגלחו] דהוא לשון רבי' (ז"ל פירוש) א"נ לא תקיפו משמע [לא] תניחו להקיף דאפי' על הניקף אזהר רחמנ' ולהאי פירושא גבי השחתה נמי שניהם במשמע. ותניא בתוספתא הכי המקיף פאת ראשו של חברו שניה' חייבין כו' וכן קתני בפאת זקן ובקרח' ובשריט' ובכתובת קעקע ומשמע כלה משום לשון רבי':