Chapter 262רס״ב
1 א

(כב) כַּמָּה פְּעָמִים חָזַר בְּעַצְמוֹ דִּבְרֵי הָעוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁאֵין כָּאן מְמֻצָּע, רַק אוֹ שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁהַמִּתְנַגְּדִים בּוֹדִים עָלָיו וְכוּ' הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק רַחֲמָנָא 296 לִצְלַן וְכוּ', אוֹ אִם הוּא לְהֶפֶךְ שֶׁהוּא צַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בְּמֹחַ אֱנוֹשִׁי כְּלָל. כִּי כָּךְ הָיוּ רְגִילִים רֹב הָעוֹלָם לוֹמַר עָלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חָזַר בְּעַצְמוֹ דִּבּוּרִים אֵלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְרָמַז לָנוּ שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן שֶׁאֵין כָּאן מְמֻצָּע. וְהַבּוֹחֵר יִבְחַר לוֹ הָאֱמֶת כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד. (וְעַיֵּן בְּסִימָן נ"א בְּלִקּוּטֵי א) וּמִזֹּאת הַשִּׂיחָה בְּעַצְמָהּ יוּכַל לְהָבִין מְעַט גְּדֻלָּתוֹ, כִּי עַל־יְדֵי עֹצֶם הַהִתְנַגְּדוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת יוּכַל לְהָבִין הָאֱמֶת בְּהֶפֶךְ מַמָּשׁ, וְיִתְפַּלֵּא עַל עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ בְּלִי שִׁעוּר כִּי אֵין כָּאן מְמֻצָּע כַּנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ: