Positive Commandments 48:21 מצות עשה מ״ח:כ״א
1 א

ומ"ש רבינו סמוך לסוף מ"ע זו הנושא אשה סתם ונמצא עליה נדרים תצא בלא כתובה כו', המקור לזה במשנה כתובות ע"ב ע"ב המקדש את האשה ע"מ שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה כו' ודברי רבינו ז"ל הנושא אשה סתם כו' הם הסיפא דמתניתן כנסה סתם כו' וא"כ ק"ל אמאי לא נקט רבינו גם את הרישא דמתני' לאשמעינן לענין קידושין גרידא בעודה ארוסה דאם קדשה ע"מ שאין עליה נדרי' ונמצאו עליה נדרים דאינה מקודשת כיון דעל דין זה ליכא מאן דפליג דרב ושמואל לא פליגי בגמרא שם אלא בקדשה ע"ת וכנסה סתם אבל בקדשה ע"ת ועדיין לא כנסה ונמצא עליה נדרים לכ"ע אינה מקודשת ולא צריכה גט וא"כ אמאי השמיט רבינו את הרישא. ונ"לבס"ד דרבינו סמך בזה עמ"ש לעיל במ"ע זו וז"ל המקדש על תנאי אם נתקיים התנאי מקודשת ואם לאו אינה מקודשת כו' נשמע משם דבכל תנאי הדין כן וא"כ נכלל שם גם הדין של הרישא דמתני' וע"כ לא הביא כאן אלא את הסיפא, וזה ל"ק כיון דהתנא דמתניתן נקט השני דינים ביחד א"כ מדוע לא סידר גם רבינו כן די"ל דרבינו כותב כל אחד בהלכה שלו הרישא דמתני' דלא שייך רק לענין קידושין כיון דברישא לא צריכה גט לכ"ע ע"כ כתב רבינו את הדין זה ברמז בהל' קידושין כמו שכתבנו ואת הסיפא דמתני' דשייכת לענין כתובה וגט דממנ"פ אי איירי הסיפא בקדשה סתם וכנסה סתם לכ"ע צריכה גט גם לשמואל כמ"ש הגמ' שם אלא אפי' כשאיירי הסיפא בקדשה ע"ת וכנסה סתם ג"כ צריכה גט לרב דהלכתא כוותיה וע"כ כתב רבינו את הסיפא כאן בהלכות כתובות וגם הרמב"ם ז"ל הביא את הרישא דמתני' בהל' אישות פ"ז הל' ו' שדיבר שם מדיני קידושין ואת הסיפא הביא בפכ"ה הל"א שם שדיבר מדיני כתובה וא"כ שפיר י"ל גם אליבא דרבינו כמו שכתבנו כמובן:

2 ב

אבל לכאו' ק"ל על רבינו וגם על הרמב"ם דבפכ"ה שם הביא את הדין זה כלשון רבינו הנושא אשה סתם כו' ולא מגלו דעתייהו דהיכי מיירו אי אפי' בקדש ע"ת וככסה סתם ג"כ צריכה גט ותצא בלא כתובה או דוקא בקדשה סתם וכנסה סתם צריכה גט אבל בקדשה ע"ת וכנסה סתם סברו דאינה צריכה אפי' גט כיון דהל' כשמואל ואמאי לא מגלו דעתייהו בזה אלא על הרמב"ם י"ל דסמך עמ"ש בפ"ז הלכ' כ"ג שם דפסק כרב וכיון שכן ממילא ידעינן משם דמ"ש בפכ"ה הנושא אשה סתם כוונתו אפי' בקדשה ע"ת כיון דפסק כרב אבל רבינו דלא פסק בפירוש כרב באמת קשה דהיה לו לפרש דהיכי מיירי אי בקדשה סתם או אפי' בקדשה ע"ת וכנסה סתם, ואפשר שגם רבינו סמך על הכלל דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי אבל זה דוחק וצ"ע. ולענין אם קדשה סתם ולא כנסה ונמצא עליה נדרים ג"כ לא מגלה רבינו את דעתו אי סובר דתצא בלא גט או צריכה גט מספק ונ"ל בס"ד דזה תליא בהשני תירוצים של התוס' דסוגייתינו בד"ה ע"מ שאין עליה נדרים דלפי תירוץ ראשון הדין הוא דאפי' אם קדשה סתם ולא כנסה ונמצא עליה נדרים תצא בלא גט אבל לפי תירוץ השני של התוספת צריכה גט מדרבנן עי"ש וא"כ י"ל דרבינו סובר כתירוצו הראשון של התו' וע"כ לא הביא את זה אבל הרמב"ם פ"ז הל' ח' שם פסק המקדש אשה סתם ונמצא עליה אחד מן המומין הפוסלין בנשים או נמצא עליה אחד משלשה נדרים הר"ז מקודשת מספק וכתב הר"ן ע"ז וז"ל ונ"ל שחשש הרב ז"ל דדילמא כי אמרינן קידשה סתם וכנסה סתם דבעי גיטא ה"ה לקידש סתם בלבד דכי נקטינן לה בכנסה סתם לרבותא דאין לה כתובה נקטינן אבל אה"נ דבקידש סתם בלחוד צריכה גט ולפיכך החמיר וכתב הרי זו מקודשת מספק עכ"ל והרהמ"ג שם כתב שהרמב"ם פסק כרבא שהוא בתרא דאמר בכתובות שם תנא ספוקי מספקא ליה עי"ש ובטוש"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף ה' פסקינן בזה כהרמב"ם: