Boaz on Mishnah Horayot
2ב׳
1 א

ומ"ש רתוי"ט דלא חלה עליו שבועה אפילו בעדות שיכול להעיד, קיהה בו י"נ הרב המאה"ג מהו' ליזר מדריזן שליט"א, דאי בד"נ אין בו ממון ופטור מקרבן, ואי בדיני ממון, הרי אינו בר עדות. ונ"ל דלאו ביכול להעיד מדינא קאמר התוי"ט, רק ביכול להעיד מדיודע העדות. ואפשר עוד ע"פ מ"ש תוס' [סנהדרין די"ח ב'], דבעדות שבאפרושי מאיסורא, גם מלך מעיד, א"כ משכח"ל דמלך מעיד בממון במשביע עד סוטה, דהו"ל ג"כ עדות ממון מדמפסידה כתובתה [כשבועות דל"ב א'], והו"ל נמי אפרושי מאסורא דכשנבעלה אסור לבעלה לבוא עליה, ואע"ג דבל"ז נאסרה מקנוי וסתירה, י"ל דמיירי שכבר שתתה ולא בדקוה המים, דכשיש עד טומאה אין המים בודקין אותה [סוטה ד"ו א'], והשביע למלך שידע שנטמאת, ועל זה קאמר רתוי"ט דפטור מקרבן, דמדסתם ר"ע וקאמר דאין המלך חייב בשמיעת קול, משמע דבכל גונא ס"ל לר"ע דמלך פטור, מדאינו שייך בעדות ממון. ורק אחר חייב כה"ג: