Chapter 99צ״ט
1 א

לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים (תהלים סח, יז), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פָּתַר קְרָא בֶּהָרִים, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי הָיוּ הֶהָרִים רָצִים וּמִדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת וְזֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת, תָּבוֹר בָּא מִבֵּית אֵלִים, וְכַרְמֶל מֵאַסְפַּמְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מו, יח): חַי אָנִי נְאֻם ה' וגו' כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, זֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים וגו', כֻּלְּכֶם הָרִים אֶלָּא כֻּלְּכֶם גַּבְנֻנִּים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כא, כ): אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק, כֻּלְּכֶם נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל רָאשֵׁיכֶם, אֲבָל סִינַי שֶׁלֹא נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עָלָיו (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי, אַף עַל פִּי כֵן (תהלים סח, יז): אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח, בְּבֵית עוֹלָמִים. רַבִּי עֲקִיבָא פָּתַר קְרָא בַּשְּׁבָטִים, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ הַשְּׁבָטִים רָצִים וּמִדַּיְנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה וְזֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁבָטִים לָמָּה תְּרַצְדוּן, כֻּלְּכֶם שְׁבָטִים, כֻּלְּכֶם צַדִּיקִים, אֶלָּא גַּבְנֻנִּים, מַהוּ גַּבְנֻנִּים, גַּנָּבִים. כֻּלְּכֶם הֱיִיתֶם שֻׁתָּפִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, אֲבָל בִּנְיָמִין שֶׁלֹא נִשְׁתַּתֵּף בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁקֹּדֶם לְאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּנֵי קֹרַח מִתְנַבְּאִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא עֲתִידָה לִהְיוֹת בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קלב, ו): הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה וגו'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנָה בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, דִּכְתִיב (שמואל א יז, יב): אֶפְרָתִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּתוֹךְ שֶׁל מִי שֶׁמֵּתָה בְּאֶפְרָתָה, וּמִי מֵתָה בְּאֶפְרָתָה, רָחֵל. יָכוֹל בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהוּא מִבָּנֶיהָ, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קלב, ו): מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר, בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁנִּמְשַׁל כְּחַיַּת הַיַּעַר, וּמִי נִמְשַׁל כְּחַיַּת הַיַּעַר, בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף.

[“Benjamin is a wolf, he will prey…” (Bereshit 49:27)] “Why do you lurk, you lofty mountains, for the mountain that God desired for His dwelling?” (Tehillim 68:17) R’ Yosi haGalili and R’ Akiva: R’ Yosi haGalili explained the verse as referring to the mountains. At the moment when the Holy One came to give the Torah on Sinai the mountains came running and arguing with each other. This one said ‘the Torah will be given on me!’ and this one said ‘the Torah will be given on me!’ Mount Tabor came from Bet Elim and Mount Carmel from Espamia, this is what is written “As long as I live, says the King, Whose name is the Lord of Hosts, that as sure as Tabor is among the mountains, and Carmel is by the sea, it shall come about.” (Yimiyahu 46:18) This one said ‘I was called!’ and this one said ‘I was called!’ The Holy One said ‘Why do you lurk, you lofty mountains?’ You are all high mountains, but what does lofty (gavnunim) mean? As it says “…or one with long eyebrows (gibein), or a cataract…” (Vayikra 21:20) Idolatry was done on all of you, but Sinai upon which idolatry was never done “…the mountain that God desired for His dwelling,” (Tehillim 68:17) “The Lord descended upon Mount Sinai…” (Shemot 19:20) Nevertheless, “…Even the Lord will dwell [there] forever,” (Tehillim 68:17) refers to the eternal House. R’ Akiva explained the verse as referring to the tribes. At the moment when Shlomo said to build the Holy Temple, the tribes came running and arguing with each other. This one said ‘in my portion it will be built!’ This one said ‘in my portion it will be built!’ The Holy One said to them ‘tribes, why are you lurking? All of you are tribes, all of you are righteous – but lofty (gavnunim). What is gavnunim? Ganavim (thieves). You were all partners in the sale of Yosef; but Benyamin, who did not participate in the sale of Yosef, “…the mountain that God desired for His dwelling.” (Tehillim 68:17) So we find that four hundred and eighty years beforehand the children of Korach prophesied on this, that in the future it would be in the portion of Benyamin as it says “My soul yearns, yea, it pines for the courts of the Lord…” (Tehillim 84:3) So too it says “Behold we heard it in Ephrath…” (Tehillim 132:6) R’ Yehudah says ‘the Holy Temple was built in the portion of Yehudah, as it is written “…Ephrathite man from Bethlehem of Judah…”’ (Shmuel I 17:12) R’ Shimon says ‘in the portion of the son of she who died in Ephrathah. And who died in Ephrathah? Rachel. Perhaps it was in the portion of Yosef who is also among her sons? The verse says “…we found it in the fields of the forest.” (Tehillim 132:6) In the portion of the one who is compared to a beast of the forest, and who is so compared? Benyamin, as it is written “Benjamin is a wolf, he will prey…” (Bereshit 49:27)

2 ב

כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר וגו' (עמוס ג, ז), יַעֲקֹב זִוֵּג שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם, וּמשֶׁה זִוֵּג שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם, יְהוּדָה כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, זֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה וְזֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה, זֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, וְזֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה (דניאל ז, ד): קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה, בְּיַד מִי מַלְכוּת בָּבֶל נוֹפֶלֶת, בְּיַד דָּנִיֵּאל שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל יְהוּדָה. בִּנְיָמִין כְּנֶגֶד מַלְכוּת מָדַי, זֶה נִמְשַׁל בִּזְאֵב וְזוֹ נִמְשְׁלָה בִּזְאֵב, זֶה נִמְשַׁל בִּזְאֵב (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף וגו', וְזוֹ נִמְשְׁלָה בִּזְאֵב (דניאל ז, ה): וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְדֹב כְּתִיב, דֵּב הָיָה שְׁמָהּ, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ירמיה ה, ו): עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זוֹ בָּבֶל (ירמיה ה, ו): זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם, זוֹ מָדַי. בְּיַד מִי מַלְכוּת מָדַי נוֹפֶלֶת בְּיַד מָרְדְּכַי שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל בִּנְיָמִין. לֵוִי, כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן, זֶה שֵׁבֶט שְׁלִישִׁי וְזוֹ מַלְכוּת שְׁלִישִׁית. זֶה אוֹתִיּוֹתָיו מְשֻּׁלָּשִׁין וְזוֹ אוֹתִיּוֹתֶיהָ מְשֻׁלָּשִׁין. אֵלּוּ תּוֹקְעֵי קַרְנַיִם וְאֵלּוּ תּוֹקְעֵי סוֹלְפִּירִים. אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כּוֹבָעִים וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי קִיסִים. אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי מִכְנָסַיִם וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי פֶּמִלַּלְיָא. אֵלּוּ מְרֻבִּים בְּאֻכְלוּסִין וְאֵלּוּ מוּעָטִין בְּאֻכְלוּסִין. בָּאוּ מְרֻבִּים וְנָפְלוּ בְּיַד מוּעָטִין, בְּאֵיזוֹ זְכוּת, מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁאָמַר (דברים לג, יא): מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו. בְּיַד מִי מַלְכוּת יָוָן נוֹפֶלֶת, בְּיַד בְּנֵי חַשְׁמוֹנָאי שֶׁהֵם מִשֶּׁל לֵוִי. יוֹסֵף כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם, זֶה בַּעַל קַרְנַיִם וְזֶה בַּעַל קַרְנַיִם. זֶה בַּעַל קַרְנַיִם (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. וְזֶה בַּעַל קַרְנַיִם (דניאל ז, כ): וְעַל קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִּי בְרֵאשַׁהּ. זֶה פֵּרַשׁ מִן הָעֶרְוָה וְזֶה נִדְבַּק בָּעֶרְוָה. זֶה חָס עַל כְּבוֹד אָבִיו, וְזֶה בִּזָּה עַל כְּבוֹד אָבִיו. זֶה כְּתִיב בּוֹ (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, וְזֶה כְּתִיב בּוֹ (דברים כה, יח): וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. בְּיַד מִי מַלְכוּת נוֹפֶלֶת, בְּיַד מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל יוֹסֵף. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָסֹרֶת הוּא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כ): אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵן צְעִירֵיהֶן שֶׁל שְׁבָטִים.

3 ג

בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף (בראשית מט, כז), מְדַבֵּר בְּשׁוֹפְטָיו, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף כָּךְ חָטַף אֵהוּד לִבּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ג, כ): וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא ישֵׁב בְּעִלִּיתָא קְרִירָתָא (שופטים ג, יט): וַיֹּאמֶר דְּבַר סֵתֶר וגו', אֲמַר לֵיהּ כֵּן אֲמַר לִי מָרֵיהּ דְּעָלְמָא, נְסִיב חַד חַרְבָּא וְנִתְּנֶנָּה בְּגוֹ מֵעֶיךָ, (שופטים ג, כב): וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה, פָּרְתֵּיהּ (שופטים ג, כג): וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר עַרְפְּלָא טוּרָא. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה שֶׁשָּׁם יָשְׁבוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְסֻדָּרִין. דָּבָר אַחֵר מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף כָּךְ חָטַף שָׁאוּל אֶת הַמְּלוּכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד, מז): וְשָׁאוּל לָכַד אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (שמואל א יד, מז): וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (דברי הימים א י, יג): וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל, מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה זְּאֵב חוֹטֵף כָּךְ אֶסְתֵּר חוֹטֶפֶת הַמְּלוּכָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, ח): וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר וגו'. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (אסתר ח, א): בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (אסתר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן, מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ הָיְתָה אַרְצוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין חוֹטֶפֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, זוֹ יְרִיחוֹ שֶׁהָיְתָה מַבְכֶּרֶת. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, זוֹ בֵּית אֵל שֶׁהִיא מַאֲפֶלֶת. רַבִּי פִּינְחָס פָּתַר קְרָיָא בַּמִּזְבֵּחַ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ חוֹטֵף אֶת הַקָּרְבָּנוֹת. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (במדבר כח, ד): וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.

4 ד

כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וגו' (בראשית מט, כח), כְּבָר כְּתִיב (בראשית מט, כח): וַיְבָרֶךְ אוֹתָם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית מט, כח): אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם, אֶלָּא לְפִי שֶׁבֵּרְכָן יְהוּדָה בְּאַרְיֵה, דָּן בְּנָחָשׁ, נַפְתָּלִי בְּאַיָּלָה, בִּנְיָמִין בִּזְאֵב, חָזַר וּכְלָלָן כֻּלָּן כְּאֶחָד וַעֲשָׂאָן אֲרָיוֹת וַעֲשָׂאָן נְחָשִׁים. תֵּדַע שֶׁהוּא כֵּן (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ וְהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ אַרְיֵה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, כב): דָּן גּוּר אַרְיֵה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.

5 ה

[לישנא אחרינא] וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו (בראשית מט, א), לָמָּה קָרָא לָהֶם, לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵּץ, כְּתִיב (איוב יב, ב): מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח, וּמִי הֵם נֶאֱמָנִים וּזְקֵנִים, יִצְחָק וְיַעֲקֹב אַהֲרֹן וּמשֶׁה. בְּמשֶׁה כְּתִיב (במדבר יב, ז): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, וְכֵן אַהֲרֹן (מלאכי ב, ו): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וּמִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ (במדבר כ, י): שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, נִדּוֹנוּ בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם (במדבר כ, יב): לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה, הֱוֵי מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח, זֶה יִצְחָק וְיַעֲקֹב, יִצְחָק הָיָה מְחַבֵּב אֶת עֵשָׂו שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, וְאָמַר לוֹ (בראשית כז, ד): וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים, וּבִקֵּשׁ לְבָרְכוֹ וּלְגַלּוֹת לוֹ אֶת הַקֵּץ, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱבִיר טַעֲמוֹ הֵימֶנּוּ וְלֹא יָדַע אֶלָּא הִתְחִיל חָרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, לג): וַיֶּחֱרַד יִצְחָק וגו', כֵּיוָן שֶׁלֹא מָצָא מַה לּוֹמַר אָמַר (בראשית כז, לג): גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. וְאַף יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לְבָנָיו אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא וגו', וְהֶעֱלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ וְהִתְחִיל אוֹמֵר (בראשית מט, ג): רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, הֲרֵי טַעַם זְקֵנִים יִקָּח.

6 ו

הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם (בראשית מט, א), שֶׁמִּנָּה אוֹתָן זְקֵנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, נֶאֱמַר הֵאָסְפוּ, וְנֶאֱמַר הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, אֶלָּא הוֹדִיעָן שֶׁהֵן גּוֹלִין שְׁתֵּי פְּעָמִים. (בראשית מט, ג): רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, אַתָּה הוּא בְּכוֹרִי, אַתָּה הוּא דּוֹמֶה לִי, אֲנִי עָשִׂיתִי שְׁמוֹנִים שָׁנָה אֲפִלּוּ טִפַּת קֶרִי לֹא רָאִיתִי. (בראשית מט, ג): כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, אַתָּה הָיִיתָ טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי. (בראשית מט, ג): יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז, שְׁלשָׁה כְּתָרִים הָיוּ בְּיָדֶךָ, הַכְּהֻנָּה וְהַמַּלְכוּת וּבְכוֹרָה, הַכְּהֻנָּה, דִּכְתִיב: יֶתֶר שְׂאֵת, וְאֵין שְׂאֵת אֶלָּא כְּהֻנָּה, דִּכְתִיב (ויקרא ט, כב): וַיִּשָֹּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו. וְהַמַּלְכוּת, דִּכְתִיב: וְיֶתֶר עָז, וְאֵין עָז אֶלָא מַלְכוּת, דִּכְתִיב (שמואל א ב, י): וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ. הַבְּכוֹרָה, דִּכְתִיב: רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, וְאִבַּדְתָּ אוֹתָן, מִי גָּרַם לָךְ, (בראשית מט, ד): פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר, וּמַהוּ נוֹטָרִיקוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר פָּחַזְ"תָּ, הִשְׁלַכְתָּ עֹל מֵעַל צַוָּארֶיךָ, זָ"ע יִצְרְךָ עָלֶיךָ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר פָּחַזְ"תָּ חָטָא"תָ זָנִי"תָ. רַבִּי לֵוִי אָמַר פַּחַז סַרְסֵהוּ, זַעְ"תָּ חָרַדְ"תָּ פָּרַ"ח חֵטְא מֵעָלֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, פַּחַז, פָּסַעְ"תָּ עַל דָּת, חִלַּלְ"תָּ בְּכוֹרָתֶךָ, זָ"ר נַעֲשֵׂיתָ. כַּמַּיִם, מַהוּ כַּמַּיִם, אִם יְהֵא בְּיַד אָדָם קִיתוֹן שֶׁל מַיִם וְהוּא נִשְׁפַּךְ, אֵינוֹ מִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּלוּם, אֲבָל אִם הָיָה שֶׁל שֶׁמֶן אוֹ שֶׁל דְּבַשׁ מִשְׁתַּיֵּר בּוֹ, לְכָךְ אוֹמֵר: כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר. (בראשית מט, ד): כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, בְּשָׁעָה שֶׁהֵבֵאתָ דּוּדָאִים וְהָיְתָה אִמְךָ אוֹמֶרֶת לַאֲחוֹתָהּ (בראשית ל, טו): הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, אַתְּ עָלִיתָ מִשְׁכָּבִי וְחִלַּלְתָּ יְצוּעִי, וּמִפְּנֵי שֶׁחִלַּלְתָּ אוֹתוֹ הֱוֵי מֵרָחוֹק עַד שֶׁיָּבוֹא משֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה, וְיַתֵּר אוֹתְךָ וִיקָרְבֶךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, ו): יְחִי רְאוּבֵן, יָצָא רְאוּבֵן וְאָזְנָיו מְקֻטָּפוֹת.

7 ז

הִתְחִיל קוֹרֵא שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, אַחִים דִּפְחָתָא, אָמַר לָהֶם אַחִים הֱיִיתֶם בְּדִינָה, דִּכְתִיב (בראשית לד, כה): וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ, וְלֹא אַחִים לְיוֹסֵף שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי בִּרְאוּבֵן כְּתִיב (בראשית לז, כב): לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו, הֲרֵי רְאוּבֵן לֹא הָיָה בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְאַף יְהוּדָה אוֹמֵר לָהֶן (בראשית לז, כו): מַה בֶּצַע, הַלָּלוּ הֵם הַגְּדוֹלִים נִמְצֵאתָ שֶׁשְּׁנֵיהֶם מָכְרוּ אוֹתוֹ, תֵּדַע לְךָ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם לֹא לָקַח מֵאִתָּם אֶלָּא שִׁמְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, כד): וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן, לְכָךְ קָרָא לִשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָת. כְּלֵי חָמָס, מַהוּ כְּלֵי חָמָס, אָמַר לָהֶם גְּזוּלִים הֵם בְּיֶדְכֶם אֵינָן שֶׁלָּכֶם, שֶׁל עֵשָׂו הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית כז, מ): וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, כֵּלָיו שֶׁל חָמָס הֵן וְאֵין חָמָס אֶלָּא עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, י): מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב. מְכֵרֹתֵיהֶם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא, מָכִירִין [פרוש קורין לחרבות מכירין]. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מְכוּרוֹתֵיהֶן, מְגוּרוֹתֵיהֶם, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל טז, ג): מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדוֹתַיִּךְ. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, כְּשֶׁיַּעֲמֹד זִמְרִי וְיַעֲשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בְּכָזְבִּי, אַל יִזָּכֵר שְׁמִי שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יד): וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה וגו'. בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, כְּשֶׁיַּקְהִיל קֹרַח אֶת עֲדָתוֹ לַחְלֹק, לֹא יִתְיַחֵד שְׁמִי עֲלֵיהֶם, אֶלָּא (במדבר טז, א): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, וְלֹא אָמַר בֶּן יַעֲקֹב. כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וְכִי אִישׁ אֶחָד הָרְגוּ וַהֲרֵי כְּתִיב (בראשית לד, כה): וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר, אֶלָּא שֶׁלֹא הָיוּ כֻּלָּם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא כְּאִישׁ אֶחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מ, טו): הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְלִי וגו', וּמַהוּ הֵן, לְשׁוֹן יְוָנִי הֵן אֶחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ו, טז): וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד, כַּיּוֹצֵא בּוֹ (שמות טו, א): סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָּה בַיָּם, כְּסוּס אֶחָד וְרוֹכְבוֹ. אָרוּר אַפָּם, לֹא קִלֵּל אֶלָּא אַפָּם, וְכֵן בִּלְעָם הָרָשָׁע אוֹמֵר (במדבר כג, ח): מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל, וּמָה אִם בִּשְׁעַת הַכַּעַס לֹא קִלֵּל אֶלָּא אַפָּם, וַאֲנִי בָּא לְקַלְּלָן. אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, כֵּיצַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף נָפְלוּ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן בְּזִמְרִי, וְהָיוּ אַלְמְנוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, וְנֶחְלְקוּ שְׁנֵי אֲלָפִים לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲחַלְקֵם בְּיַעֲקֹב, וְכָל מִי שֶׁמְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים, מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף לֵוִי יְהֵא מְסַבֵּב, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶאֱכִילוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּנְקִיּוּת וְנִתְקַיְּמָה גְּזֵרַת יַעֲקֹב, גִּדְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן לוֹ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה וְהוּא מְסַבֵּב וְאוֹמֵר תְּנוּ לִי חֶלְקִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֲחַלְקֵם בְּיַעֲקֹב.

8 ח

הֲרֵי שִׁמְעוֹן וְלֵוִי יָצְאוּ אַף הֵם פְּנֵיהֶם מְכֻרְכָּמוֹת, וְהָיָה מִתְיָרֵא יְהוּדָה שֶׁלֹא יִזְכֹּר לוֹ מַעֲשֶׂה תָּמָר, הִתְחִיל קוֹרֵא לוֹ (בראשית מט, ח): יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הוֹדֵיתָ בְּמַעֲשֵׂה תָמָר, יוֹדוּךָ אַחֶיךָ לִהְיוֹת מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, זֶה דָּוִד שֶׁהוּא עוֹמֵד מִמֶּנּוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמואל ב כב, מא): וְאֹיְבַי תַּתָּה לִי עֹרֶף. יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ, יִצְחָק אָמַר לוֹ לְיַעֲקֹב (בראשית כז, מט): בְּנֵי אִמֶּךָ, שֶׁלֹא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת רִבְקָה, אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁהָיָה לוֹ אַרְבַּע נָשִׁים אָמַר לוֹ לִיהוּדָה בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, מִטַּרְפּוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁאָמַרְתָּ (בראשית לז, כו): מַה בֶּצַע. דָּבָר אַחֵר, מִטֶּרֶף, מִטַּרְפָּהּ שֶׁל תָּמָר, שֶׁהִצַּלְתָּ אַרְבַּע נְפָשׁוֹת, עַצְמְךָ וְתָמָר וּשְׁנֵי בָּנֶיהָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִצַלְתָּ אַרְבַּע אַף אֲנִי אַצִיל אַרְבָּעָה מִבְּנֵי בָנֶיךָ, דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וְקָרָא לוֹ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. (במדבר כד, ט): כָּרַע שָׁכַב כָּאֲרִי וּכְלָבִיא. לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, זֶה כִּסֵּא מַלְכוּת (תהלים מה, ז): כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר, אֵימָתַי, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, כְּשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ישעיה כח, ג): בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת וגו'. עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, מִי שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. וְלוֹ יִקְהַת עַמִּים, מִי שֶׁמַּקְהֶה שִׁנֵּי כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טז): יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה. דָּבָר אַחֵר, וְלוֹ יִקְהַת עַמִּים, מִי שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְקַהֲלִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא, י): שֹׁרֶשׁ יִשַּׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרשׁוּ. אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, מִשֶּׁיַּכְנִיס כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ גֶפֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, זֶה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (זכריה ט, ט): עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, מִי שֶׁנּוֹטֵעַ כָּל יִשְׂרָאֵל כְּשׂוֹרֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, כא): וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, וְהֵיאַךְ הוּא עוֹשֶׂה (יחזקאל לו, כה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים. כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, שֶׁהַיַּיִן הַרְבֵּה בִּגְבוּלוֹ. וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה, וְאֵין סוּתֹה אֶלָּא טָעוּת, כְּדִכְתִיב (דברים יג, ז): כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ וגו', אִם יִטְעוּ בַּהֲלָכָה תְּהֵא מִתְכַּבֶּסֶת בִּתְחוּמוֹ. חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַיַּיִן הַרְבֵּה בִּתְחוּמוֹ, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מְזֹג לִי וּשְׁנֵה לִי, שֶׁחִכִּי עָרֵב לִי חֵיךְ לִי לִי, וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חַטָּאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ.

9 ט

זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן (בראשית מט, יג), הֲרֵי זְבוּלוּן קָדַם לְיִשָׂשׂכָר שֶׁכֵּן מְיַחֲסָן יִשָׂשׂכָר זְבוּלוּן, וְלָמָּה כֵן, אֶלָּא שֶׁהָיָה זְבוּלוּן עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וְיִשָׂשׂכָר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּזְבוּלוּן בָּא וּמַאֲכִילוֹ, לְפִיכָךְ קָדְמוֹ, עָלָיו אָמַר הַכָּתוּב (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. יִשָׂשׂכָר כּוֹנֵס וּזְבוּלוּן מֵבִיא בָּאֳנִיּוֹת וּמוֹכֵר וּמֵבִיא לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, וְכֵן משֶׁה אוֹמֵר (דברים לג, יח): שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, לָמָּה שֶׁיִּשָֹּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ שֶׁלְּךָ הֵן שֶׁאַתְּ מְסַיְּעוֹ לֵישֵׁב בָּהֶן.

10 י

יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם (בראשית מט, יד), יִשָׂשׂכָר מֵבִיא בַּחֲמוֹר וּזְבוּלוּן בָּאֳנִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יג): וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת. דָּבָר אַחֵר, יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם, חֲמוֹר גָּרַם אוֹתוֹ, וְכִי מִנַּיִן הָיְתָה לֵאָה יוֹדַעַת שֶׁבָּא יַעֲקֹב, אֶלָּא נָהַק הַחֲמוֹר וְשָׁמְעָה קוֹלוֹ וְיָצָאת לִקְרָאתוֹ. דָּבָר אַחֵר, יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם, כְּשֵׁם שֶׁהַחֲמוֹר טוֹעֵן אֶת הַמַּשָֹּׂא כָּךְ יִשָׂשׂכָר טוֹעֵן אֶת הַתּוֹרָה. רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ לִפְנֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יד): אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם. (בראשית מט, טו): וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ד, ב): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם. וַיְהִי לְמַס עֹבֵד, מַהוּ מַס, זוֹ הֲלָכָה שֶׁהָיוּ טוֹעִים בָּהּ הָיוּ מְבַקְּשִׁים מִיָּדָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ה, טו): בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו, בְּעֻמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה.

11 יא

דָּן יָדִין עַמּוֹ (בראשית מט, טז), כַּמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים זֶה יְהוּדָה. דָּבָר אַחֵר, כְּאַחַד, כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ סִיּוּעַ בַּמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי, כָּךְ שִׁמְשׁוֹן הָעוֹמֵד מִדָּן אֵינוֹ צָרִיךְ אֲחֵרִים שֶׁיְסַיְּעוּ אוֹתוֹ, בְּלֹא חֶרֶב אֶלָּא בִּלְחִי חֲמוֹר. (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן, כָּל הַחַיּוֹת מְהַלְּכוֹת זוּגוֹת זוּגוֹת וְהַנָּחָשׁ אֵינוֹ מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ אֶלָּא יְחִידִי. דָּבָר אַחֵר, יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, כְּשֵׁם שֶׁהַנָּחָשׁ נַקְמָן, כָּךְ הָיָה שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טז, כח): וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ יַעֲקֹב אָמַר (בראשית מט, יח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה', אֵין זֶה מֵבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה אֶלָּא מִגָּד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב, לְאוֹתוֹ שֶׁהוּא בָּא בְּעָקֵב (מלאכי ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט גָּד, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהוּא יָגֻד עָקֵב.

12 יב

מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ (בראשית מט, כ), שֶׁבְּנוֹתָיו נָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, יג): כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לג, כד): יְהִי רְצוּי אֶחָיו, בִּבְנוֹתָיו. וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, שֶׁבְּנוֹתָיו רְאוּיוֹת לְמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב א, כד): הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים. (בראשית מט, כא): נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה, זוֹ בִּקְעַת גִּנּוֹסָר שֶׁהִיא מְמַהֶרֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ כָּאַיָּלָה. הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, שֶׁאַרְצוֹ מִתְבָּרֶכֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כג): נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וגו', וְהֵם מְבַכְּרִין מִפֵּרוֹתֵיהֶם לַמְּלָכִים וּמְשַׁפְּרִים דִּבְרֵיהֶם, וְאִם הָיָה בְּלִבָּן עֲלֵיהֶן הָיוּ מִתְרַצִּין לָהֶן. (בראשית מט, כב): בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, וְכִי פֹּרָת לֵית הוּא יוֹסֵף, אֶלָּא מַהוּ בֵּן פֹּרָת, שֶׁעַל יְדֵי פָּרוֹת נִתְגַּדֵּל.