Chapter 86פ״ו
1 א

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה (בראשית לט, א), כְּתִיב (הושע יא, ד): בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, (שיר השירים א, ד): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. (הושע יא, ד): בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה, דִכְתִיב (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'. (הושע יא, ד): וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל, שֶׁרוֹמַמְתִּי צָרֵיהֶם עֲלֵיהֶם, כָּל כָּךְ לָמָּה (הושע יא, ד): עַל לְחֵיהֶם, בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁהוֹצִיאוּ מִלְּחָיֵיהֶם, שֶׁאָמְרוּ (שמות לב, ח): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, וְסוֹף (הושע יא, ד): וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל, אֲנִי מַטֶּה עֲלֵיהֶם אֲכִילוֹת הַרְבֵּה, (תהלים עב, טז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר, בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, זֶה יוֹסֵף, (בראשית לז, כח): וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר. בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה, (בראשית לז, ג): וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו. וְאֶהְיֶה כִּמְרִימֵי עֹל, שֶׁרוֹמַמְתִּי צָרָיו עָלָיו, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, כָּל כָּךְ לָמָּה עַל לְחֵיהֶם, בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁהוֹצִיא מִלְּחָיָיו, (בראשית לז, ב): וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. וְסוֹף וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל, אֲכִילוֹת הַרְבֵּה.

AND IT CAME TO PASS FROM THE TIME THAT HE APPOINTED HIM, etc. (XXXIX, 5). R. Simeon b. Yohai taught: Wherever the righteous go, the Shechinah accompanies them. Thus when Isaac went down to Gerar, a blessing went with him, as it says, And Isaac sowed in that land...and the Lord blessed him (Gen. XXVI, 12). Jacob went down to Laban, and a blessing went with him: And the Lord hath blessed thee whithersoever I turned (ib. XXX, 30). Joseph went down to Potiphar, and a blessing went with him, and it says, AND THE LORD BLESSED THE EGYPTIAN'S HOUSE FOR JOSEPH'S SAKE.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, (בראשית לט, א): וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט. וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, שָׁלַט בְּהוֹן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים עב, ח): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם, כָּבַשׁ בְּהוֹן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר, נָסְחִין נְחַת עֲלֵיהוֹן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר (שופטים יד, ט): וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו, הוֹרִיד לְאָבִינוּ יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, לְפָרָה שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין אוֹתָהּ לְמַקּוּלִין וְלֹא הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת, מֶה עָשׂוּ לָהּ, מָשְׁכוּ אֶת בְּנָהּ לְפָנֶיהָ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת אַחֲרָיו עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹא בְטוֹבָתָהּ. כָּךְ הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאוּי לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וּבְקוֹלָרִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנִי בְּכוֹרִי וַאֲנִי מוֹרִידוֹ בְּבִזָּיוֹן, וְאִם לִתֵּן בְּלִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה אֵינִי מוֹרִידוֹ פּוּמְבִּי, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ אֶת בְּנוֹ לְפָנָיו, וְהוּא יוֹרֵד אַחֲרָיו עַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹא בְטוֹבָתוֹ, וְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה לְמִצְרַיִם עִמּוֹ. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר מְנָא לָן שֶׁיָּרְדָה הַשְּׁכִינָה עִמּוֹ, מִדִּכְתִיב (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, מִצְרָיְמָה, תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה, כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ למ"ד בִּתְחִלָּתוֹ נִתַּן בּוֹ ה"א בְּסוֹפוֹ, סְדוֹמָה, שֵׂעִירָה, מִצְרָיְמָה. אֵיתֵיבֵיהּ וְהָא כְתִיב (תהלים ט, יח): יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא, לַבֵּיטִי הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבַּשְּׁאוֹל.

AND THE BLESSING OF THE LORD WAS UPON ALL THAT HE HAD, IN THE HOUSE AND IN THE FIELD. He spent twelve months here, six in the house and six in the field.

3 ג

וַיִּקְנֵהוּ (בראשית לט, א), הַקְּנוּיִין קוֹנִין וְכָל הָעֲבָדִים מְחַסְּרִין אֶת בֵּית רַבָּן, אֲבָל זֶה (בראשית לט, ה): וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף. כָּל הָעֲבָדִים חֲשׁוּדִים עַל הַגָּזֵל, אֲבָל זֶה (בראשית מז, יד): וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף. כָּל הָעֲבָדִים חֲשׁוּדִים עַל הָעֶרְוָה, אֲבָל זֶה (בראשית לט, י): וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל הָעֲבָדִים רַבָּן מַאֲכִילִין תְּרוּמָה לְעַבְדֵיהֶם, אֲבָל זֶה הֶאֱכִיל אֶת רַבּוֹ תְּרוּמָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה מִבְּנוֹת יוֹסֵף לָקַח אֶלְעָזָר. פוֹטִיפַר הוּא (בראשית מא, מה): פּוֹטִיפֶרַע, פּוֹטִיפַר שֶׁהָיָה מְפַטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. פּוֹטִיפֶרַע, שֶׁהָיָה פּוֹרֵעַ עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד הַפָּר לְשָׁם נַעֲשָׂה פּוֹטֶנוֹן. סְרִיס פַּרְעֹה, שֶׁנִּסְתָּרֵס בְּגוּפוֹ, מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגוּפוֹ. מָשָׁל לְדֻבָּה שֶׁהָיְתָה מְשַׁכֶּלֶת בִּבְנֵי אֲדוֹנֶיהָ, אֲמַר פַּכְרוּן נִיבֶיהָ. כָּךְ מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לז, כח): כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָט וגו' חֲסִידָיו. חֲסִידוֹ כְּתִיב, וְאֵיזֶה זֶה, יוֹסֵף, (תהלים לז, כח): לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת, מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ, וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר אִישׁ מִצְרִי, גְּבַר עָרוּם, וּמָה הֲוַת עֲרִימוּתֵיהּ, אֲמַר בְּכָל מָקוֹם גֶּרְמָנִי מוֹכֵר כּוּשִׁי, וְכָאן כּוּשִׁי מוֹכֵר גֶּרְמָנִי, אֵין זֶה עָבֶד, אָמַר לָהֶם הָבִיאוּ לִי עָרֵב, וְאֵין לָשׁוֹן מִיָּד זֶה אֶלָּא עָרֵב, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית מג, ט): אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ וגו', עַל כֵּן אָמַר מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי עַבְדָא זָבֵן וּבַר אַמְתָא מְזַבֵּן, וּבַר חוֹרִין עֶבֶד לְתַרְוֵיהוֹן.

AND HE LEFT ALL THAT HE HAD IN JOSEPH'S HAND; AND, HAVING HIM, HE KNEW NOT AUGHT SAVE THE BREAD THAT HE DID EAT (XXXIX, 6). This is a euphemism. [It refers to his wife.]

4 ד

וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף (בראשית לט, ב), הָא עִם שְׁאָר שְׁבָטִים לָאו, אָמַר רַבִּי יוּדָן לְבֶהָמִי שֶׁהָיָה לְפָנָיו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּהֵמוֹת טְעוּנוֹת יַיִן, נִכְנְסָה אַחַת מֵהֶם לַחֲנוּתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, הִנִּיחַ אַחַת עֶשְׂרֵה וְהָלַךְ לוֹ אַחֲרֶיהָ, אָמְרוּ לוֹ מַה אַתָּה מַנִּיחַ אַחַת עֶשְׂרֵה וְהוֹלֵךְ לְךָ אַחֲרֵי הָאֶחָת, אָמַר לָהֶם, אֵלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֵם וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ לָהֶן שֶׁמָּא יֵעָשֶׂה יַיִן נָסֶךְ. כָּךְ אֵלּוּ גְּדוֹלִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶם, אֲבָל זֶה שֶׁהוּא קָטָן וּבִרְשׁוּת עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף. (בראשית לט, ב): וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר גֶּבֶר קָפוֹז, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל ב יט, יח): וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, מָשָׁל לְדֻבָּה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בַּשּׁוּק מְקֻשֶּׁטֶת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמְרוּ כָּל דְּקָפֵז לָהּ נְסֵיב בֵּיהּ מַה דַּעֲלָהּ. הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד אָמַר לָהֶם אַתּוּן מִסְתַּכְּלִין אַתּוּן בַּמֶּה דַּעֲלָהּ וַאֲנָא מִסְתַּכֵּל בְּנִיבֶיהָ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּל אוֹתָהּ דֻּבָּה קָפוֹז קָפֵז וְאַתְּ רַב מִדֵּין, אֶתְמְהָא.

AND JOSEPH WAS OF BEAUTIFUL FORM, etc. R. Isaac commented: Throw a stick into the air and it falls back to its source. Thus, because it is written, But Rachel was of beautful form, etc. (ib. XXIX, 17), therefore we read, AND JOSEPH WAS OF BEAUTIFUL FORM, etc. [Cf. supra, LIII, 15.]

5 ה

רַבָּנָן אָמְרֵי (בראשית לט, ג): וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ, וּבַסּוֹף שָׁכַח, דִּכְתִיב (בראשית מא, נא): כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר מְלַחֵשׁ וְנִכְנַס מְלַחֵשׁ וְיוֹצֵא, הֲוָה אָמַר לֵיהּ מְזוֹג רוֹתְחִין, וְהָיוּ רוֹתְחִין, פּוֹשְׁרִין, וְהָיוּ פּוֹשְׁרִין. אָמַר מַה יּוֹסֵף תֶּבֶן לְעֶפְרַיִם אַתָּה מַכְנִיס, קְדָרִים בִּכְפַר חֲנִינָא. גְּזָזִין בְּדַמֶּשֶׂק. חֲרָשִׁין בְּמִצְרַיִם, בַּאֲתַר דַּחֲרָשִׁין חֲרִישִׁין, עַד הֵיכָן, אָמַר רַבִּי חִיָּא עַד שֶׁרָאָה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּיו. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּרְא אֲדוֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ.

6 ו

וַיִּמְצָא יוֹסֵף, וַיְהִי מֵאָז (בראשית לט, ד ה), תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים הַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת עֲלֵיהֶם, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָשָׂה שָׁם, שֵׁשׁ בַּבַּיִת, וְשֵׁשׁ בַּשָּׂדֶה, (בראשית לט, ו): וַיַּעֲזֹב אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף, (בראשית לט, ו): כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל, לָשׁוֹן נָקִי. (בראשית לט, ו): וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק זְרוֹק חֻטְרָא לְאַרְעָא וְעַל עִקָּרֵיהּ נָפִיק, לְפִי שֶׁכָּתוּב (בראשית כט, יז): וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וגו' לְפִיכָךְ וַיְהִי יוֹסֵף וגו'.