וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו (בראשית לח, א), (מלאכי ב, יא): בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה וגו', אֲמַר לֵיהּ כָּפַרְתְּ יְהוּדָה שְׁקַרְתְּ יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוּדָה נַעֲשָׂה חֻלִּין, (מלאכי ב, יא): כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, (מיכה א, טו): עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִיא לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, מַלְכָּן וּקְדוֹשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, דִּכְתִיב (בראשית לח, א): וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח (ירמיה כט, יא): כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת, שְׁבָטִים הָיוּ עֲסוּקִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, רְאוּבֵן הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וְתַעֲנִיתוֹ, וְיַעֲקֹב הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, וִיהוּדָה הָיָה עָסוּק לִקַּח לוֹ אִשָּׁה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה עוֹסֵק בּוֹרֵא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה. (ישעיה סו, ז): בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה, קֹדֶם שֶׁלֹא נוֹלַד מְשַׁעְבֵּד הָרִאשׁוֹן נוֹלַד גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרַיִם.
וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָיָה לְמֵימַר אֶלָּא (בראשית לט, א): וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, וּמִפְּנֵי מָה הִסְמִיךְ פָּרָשָׁה זוֹ לָזוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ יְרִידָה לִירִידָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ הַכֶּר לְהַכֶּר. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה תָּמָר לְמַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר, מַה זּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם אַף זוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רוֹאָה הָיְתָה בְּאַסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בֵּן, וְלֹא הָיְתָה יוֹדַעַת אִם מִמֶּנָּהּ אִם מִבִּתָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מז, יג): מוֹדִיעִים לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ. רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר מֵאֲשֶׁר וְלֹא כָּל אֲשֶׁר, וְדִכְוָתָהּ (בראשית ב, כה): וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ, (בראשית ג, א): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר לְהוֹדִיעֲךָ מֵאֵיזֶה חֵטְא קָפַץ עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ רָשָׁע, מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה אוֹתָן מִתְעַסְּקִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ נִתְאַוָּה לָהֶם. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין, שֶׁלֹא לְהַפְסִיק בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל נָחָשׁ, וְדִכְוָתָהּ (דניאל ד, לד): וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה יָכִל לְהַשְׁפָּלָה, (דניאל ה, א): בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא, (דניאל ו, א): וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה, וְהֵיכָן הוּא אֱוִיל מְרוֹדָךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ רָשָׁע אֶל רָשָׁע, קוֹצֵץ לְקוֹצֵץ, גֵּיוְתָן לְגֵיוְתָן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ הֶפְסֵק מַלְכוּת לְהֶפְסֵק מַלְכוּת. וְדִכְוָתָהּ (דניאל ה, ל): בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה (דניאל ו, א): וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה וגו', וְהָן הוּא (דניאל ח, א): בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ, רַב הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא יֹאמְרוּ דִּבְרֵי פִּיּוּטִין הֵם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רַבָּנָן אָמְרֵי כְּדֵי לְסָרֵג עַל הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אַף הָכָא נָמֵי מִתְבָּעֵי מֵימַר וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה, וּכְתִיב וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, אָמַר בּוֹאוּ וּנְפַזֵּר עַצְמֵנוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָנוּ מְכֻנָּסִין הַשְּׁטָר מָצוּי לְהִגָּבוֹת, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּמְצְאוּ בִּגְנֵבָה אֵין אֶחָד נִתְּפַס עַל יְדֵי כֻלָּם, וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצְאוּ בַּגָּבִיעַ, אָמְרוּ (בראשית מד, טז): הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָצָא בַּעַל חוֹב מָקוֹם לִגְבּוֹת שְׁטַר חוֹבוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּזֶה שֶׁהוּא מְמַצֶּה אֶת הֶחָבִית וּמַעֲמִיד אוֹתָהּ עַל שְׁמָרֶיהָ. רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹאוּ וּנְפַרְנֵס עַצְמֵנוּ, לְשֶׁעָבַר הָיָה זָקוּק לְהַשִֹּׂיאֵנוּ נָשִׁים, וְעַכְשָׁיו הוּא עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, אֵינוֹ בְּדִין שֶׁיְהֵא עָסוּק לְהַשִֹּׂיאֵנוּ נָשִׁים. אָמְרוּ לוֹ לִיהוּדָה וְלֹא אַתְּ הוּא הָרֹאשׁ שֶׁל כֻּלָּנוּ, עֲמֹד אַתָּה וּפַרְנֵס אֶת עַצְמֶךָ, מִיָּד וַיֵּרֶד יְהוּדָה, יְרִידָה הִיא לוֹ שֶׁנָּשָׂא לְגוֹיָה, יְרִידָה הִיא לוֹ שֶׁקָּבַר אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.
What is written above the matter? "And the Midianites sold him to Egypt" [and then it interrupts with the story of Yehuda and Tamar:] "And it was at that time." And the reading (narrative) only required it to [immediately] say "And Yosef was taken down to Egypt" (Genesis 39:1) And because of what was this section made proximate to that? Rabbi Elazar and Rabbi Yochanan [answered this]: Rabbi Elazar said, "In order to make one descent proximate to the other descent." Rabbi Yochanan said, "In order to make [one use of the word,] "recognize," proximate to [another use of the word,] "recognize." Rabbi Shmuel bar Nachman said, "In order to make the story of Tamar proximate to the story of Pothiphar's wife; [to tell you that] just as that one (the incident of Tamar) was for the sake of Heaven, so too this one (the incident of Potiphar’s wife) was meant for the sake of Heaven." As Rabbi Yehoshua ben Levi said, "She saw through her astrology that she was destined to raise a child from him (Yosef), but she did not know if [it would be] from her or from her daughter." This is [the meaning of] what is written (Isaiah 47:13), "let the diviners of months inform you from that which will come to you" - Rabbi Eibo said, "'From that' and not 'all that.'" And similar to it is [the sequence of], "and they were not embarrassed. And the snake was sly" (Genesis 2:25-3:1). And the reading (narrative) only required it to [immediately] say "And the Lord God made for Adam and his wife, etc." (Genesis 3:21). Rabbi Yehoshua ben Karcha said, "[It is] to let you know from which sin that evildoer (the snake) jumped upon them: from that which he saw them engaging in 'the way of the world,' he desired them." Rabbi Yaakov of Kefar Chanin said, "[It is] to not begin a [separate] section of the snake." And similar to it is [the sequence of], "and the one who walks in pride, He is able to abase (which are the final words of Nevuchadnetsar). Balshatsar the king […] And Daryavesh the Mede” (Daniel 4:34-5:1, 6:1). And where is Ehvil Merodach (who came between Nevuchadnetsar and Balshatsar)? Rabbi Elazar said, "In order to make [one] evildoer proximate to the other, a destroyer to a destroyer, a proud one to a proud one.” Rabbi Shmuel bar Nachman said, "In order to make the interruption of [one] kingdom proximate to the interruption of [another] kingdom." And similar to it is [the sequence of] "And on that very night, Balshatsar the Chaldean king was killed. Daryevesh the Mede" (Daniel 5:30-6:1). [And yet later], "And in the third year of the rulership of Balshatsar the king" (Daniel 8:1). Rav Huna said, "That they not say they are [just] words of poetry; so that they should all know that he wrote it with holy spirit." Our rabbis said, "In order to weave it into the entire book, that he said it with holy spirit." Here too, it should have said, "And Yosef was taken down to Egypt." And it is written, "And Yehuda went down from his brother": He said, "Let us disperse ourselves, [since] the whole time we are together, the contract is found (matsui) for collection." The Holy One, blessed be He, said to them, "Ten men that are found stealing, are they not all caught when one is caught?" And once they were found with the goblet, they said, "The Lord has found (matsa) the sin of your servants." Rabbi Yitschak said, "Like the one that empties out (mematseh) the barrel and leaves it with its sediments." Our rabbis said, "[Yehuda said], 'Let us take care of ourselves; in the past [Yaakov] was required to get us wives to marry, but now that he is involved in his sackcloth and in his fasting, it is not appropriate that he get us wives to marry.' [The brothers] said to Yehuda, 'Are you not our head? Get up and take care of yourself.' Immediately, ‘And it was at that time.'"
רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁהוּא מַתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גוֹמְרָהּ קוֹבֵר אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִיהוּדָה (בראשית לז, כו): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע וגו', הָיָה לוֹ לְהוֹלִיכוֹ עַל כְּתֵפוֹ אֵצֶל אָבִיו, מַה גָּרַם לוֹ, קָבַר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, כָּל מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גּוֹמְרָהּ וְאַחֵר בָּא וְגוֹמְרָהּ, הִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל שֵׁנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע כד, לב): וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַהֲלוֹא משֶׁה הֶעֱלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יט): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, אֶלָּא לְפִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁלֹא יִכָּנֵס לָאָרֶץ וְאֵלּוּ נִטְפְּלוּ בָּהֶם, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת עַל שְׁמָם. וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף וגו', מוֹשְׁלִים אוֹתוֹ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְלִיסְטִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְמַרְתֵּף אֶחָד שֶׁל יַיִן, נָטְלוּ קַנְקַן אֶחָד וְשָׁתוּ, הֵצִיץ עֲלֵיהֶם בַּעַל הַמַּרְתֵּף אָמַר לָהֶם יֶעֱרַב לָכֶם יְבֻשָֹּׂם לָכֶם יִמְתַּק לָכֶם, שְׁתִיתֶם אֶת הַיַּיִן הַחֲזִירוּ אֶת הַקַּנְקַן לִמְקוֹמָהּ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַשְּׁבָטִים מְכַרְתֶּם אֶת יוֹסֵף הַחֲזִירוּ עַצְמוֹתָיו לִמְקוֹמָן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם יוֹסֵף לַמָּקוֹם שֶׁגְּנַבְתּוּנִי שָׁם תַּחְזִירוּנִי, (בראשית לז, יג): הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, לב): וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם.
וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה (בראשית לח, א), רַבָּנָן אָמְרֵי חִירָה הוּא חִירָם שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה, טו): כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים, לָמוּד הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב לַשֵּׁבֶט הַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר חִירָם אַחֵר הָיָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנָן חָיָה קָרוֹב לְאֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה חָיָה קָרוֹב לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. (בראשית לח, ב): וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, בַּר גַּבְרָא תַּגָּרָא, בּוֹצִינָא דְאַתְרָא. (בראשית לח, ג): וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עֵר, שֶׁהוּעַר מִן הָעוֹלָם. (בראשית לח, ד): וַתַּהַר עוֹד וגו' אוֹנָן, שֶׁהֵבִיא אֲנִינָה לְעַצְמוֹ. (בראשית לח, ה): וַתַּהַר עוֹד וגו' שֵׁלָה, שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִן הָעוֹלָם. וַתּוֹסֶף עוֹד וגו' כְזִיב, פָּסְקַת שֵׁם מָקוֹם. (בראשית לח, ז): וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה', שֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ בְּגַנּוֹת וּמְעָרֶה לָאַשְׁפּוֹת.
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן וגו' (בראשית לח, ח), יְהוּדָה הִתְחִיל בְּמִצְוַת יִבּוּם תְּחִלָּה, תָּנֵי כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלַל הֶתֵּר וְנֶאֶסְרָה וְחָזַר וְהֻתְּרָה לֹא לְהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן חָזַר אֶלָּא לְהֶתֵּרָהּ הַשֵּׁנִי, יְבָמָה לְפִי שֶׁהָיְתָה בִּכְלַל הֶתֵּר וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהֻתְּרָה, יָכוֹל תַּחֲזֹר לְהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כה, ה): יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, מִצְוָה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא יִבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו, וְחָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַל וְדֶרֶךְ סָדִין בָּעַל, וְנָטַע חָמֵשׁ נְטִיעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וּמַאן נִינְהוּ, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי מְנַחֵם בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אַבְדִּימוֹס בֶּן רַבִּי יוֹסֵי הַוְיָן עֵינוֹהִי זְמוֹרָן וְדָמְיָין לְאִמֵּיהּ. (בראשית לח, ט): וַיֵּדַע אוֹנָן, הָיָה דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ. (בראשית לח, יא): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִימָן, (בראשית לח, יא\): כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו. רַבָּנָן אָמְרֵי בַּיִת תִּינוֹק וְאִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִימָן.
וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה (בראשית לח, יב), וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. (בראשית לח, יב): עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּזִיזָה עוֹשֶׂה רשֶׁם, וְכֵן מָצִינוּ בְּנָבָל וְלָבָן וְאַבְשָׁלוֹם. (בראשית לח, יג): וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר וגו', רַב אָמַר שְׁתֵּי תִמְנָיוֹת הֵם, אַחַת שֶׁל יְהוּדָה וְאַחַת שֶׁל שִׁמְשׁוֹן, וְלָמָה הוּא מַזְכִּיר בָּהּ עֲלִיָּה וִירִידָה, אֶלָּא עֲלִיָּה לִיהוּדָה שֶׁהוּא מַעֲמִיד מְלָכִים, וִירִידָה לְשִׁמְשׁוֹן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא גוֹיָה. רַבִּי סִימוֹן אָמַר תִּמְנָתָה אַחַת הִיא, וְלָמָּה הִזְכִּיר בָּהּ עֲלִיָּה וִירִידָה, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בֶּן אַגְרִי כַּהֲדָא בֵּית מָעוֹן דְּסָלְקִין לָהּ מִן טְבֶרְיָה וְנַחֲתִין לָהּ מִן כְּפַר שׁוּבְתִי.
וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף (בראשית לח, יד), שְׁתַּיִם הֵן שֶׁנִּתְכַּסּוּ בְּצָעִיף, תָּמָר וְרִבְקָה, וּשְׁתֵּיהֶן יָלְדוּ תְּאוֹמִים, רִבְקָה (בראשית כד, סה): וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס. תָּמָר, וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף. וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, אָמַר רַבִּי אַמֵּי חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצָאנוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ פֶּתַח עֵינַיִם, וּמַה הוּא בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁתָּלְתָה עֵינֶיהָ בְּפֶתַח שֶׁכָּל הָעֵינַיִם תְּלוּיוֹת בּוֹ, וְאָמְרָה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁלֹא אֵצֵא מִן הַבַּיִת הַזֶּה רֵיקָנִית. דָּבָר אַחֵר, בְּפֶתַח עֵינַיִם, מְלַמֵּד שֶׁפָּתְחָה לוֹ אֶת הָעַיִן, אָמְרָה לוֹ טְהוֹרָה אֲנִי וּפְנוּיָה אָנִי.
וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה (בראשית לח, טו), אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר זַבְדָא צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר עַצְמוֹ בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וּבִקְרוֹבוֹתָיו שֶׁלֹא יִכָּשֵׁל בְּאַחַת מֵהֶם, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִיהוּדָה, וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וגו', לָמָּה (בראשית לח, טו): כִּי כִּסְתָה אֶת פָּנֶיהָ עַד שֶׁהִיא בְּבֵית חָמִיהָ. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה, לֹא הִשְׁגִּיחַ כֵּיוָן שֶׁכִּסְּתָה פָנֶיהָ, אָמַר אִלּוּ הָיְתָה זוֹנָה הָיְתָה מְכַסָּה פָנֶיהָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּקֵּשׁ לַעֲבֹר וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָךְ שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה, אָמַר לוֹ, יְהוּדָה, הֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ מֵהֵיכָן מְלָכִים עוֹמְדִים, מֵהֵיכָן גְּדוֹלִים עוֹמְדִים. (בראשית לח, טז): וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ, בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹא בְטוֹבָתוֹ.
וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן וגו' (בראשית לח, יח), אָמַר רַבִּי חוּנְיָא נִצְנְצָה בָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, חוֹתָמְךָ, זוֹ מַלְכוּת, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שיר השירים ח, ו): שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, (ירמיה כב, כד): כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי. וּפְתִילֶךָ, זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהֵן מְצֻיָּנִין בִּפְתִיל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לט, לא): פְּתִיל תְּכֵלֶת. וּמַטְּךָ, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, א): וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָּׁי, (תהלים קי, ב): מַטֵּה עֻזְךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן. וַיִּתֶּן לָהּ וגו' וַתַּהַר לוֹ, גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ וְצַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ. (בראשית לח, כ): וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה וגו', יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ (משלי ח, ל לא): מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ, מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת, הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מְשַׂחֶקֶת עַל הַבְּרִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה אַתָּה רִמִּיתָ בְּאָבִיךָ בִּגְדִי עִזִּים, חַיֶּיךָ שֶׁתָּמָר מְרַמָּה בְּךָ בִּגְדִי עִזִּים.
'And he said what is the guarantee that I shall give etc.' - Rabbi Hunya said: The Ruach HaKodesh [prophetic spirit] glimmered within her, your seal is Royalty, as it is said (Song of Songs 8:6): "Set me as a seal upon thy heart". (Jeremiah 22:24) "As I live, saith the LORD, though Coniah the son of Jehoiakim king of Judah were the signet upon My right hand". "And thy cord", that is the Sanhedrin, who are found in the cord, as it is said (Exodus 39:31) "A cord of blue". "And thy staff", that is the Messiah, as it is said (Isaiah 11:1): "And there shall come forth a shoot out of the stock of Jesse". (Psalms 110:2) "The rod of Thy strength the LORD will send out of Zion". "And he gave them to her etc". "And she conceived by him", Heroes like so, and Righteous ones like so. "And Judah sent etc." Yehuda Bar Nachman said in the name of Reish Lakish (Proverbs 8:31): "Playing in His habitable earth" (Proverbs 8:30) "Playing always before Him", the Torah, that delights his creations. The Holy One Blessed be He said to Judah: You lied to your father, with a goat kid, so too, Tamar lies to you with a goat kid.
סוּמְכוּס אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, מִנַּיִן שֶׁאֵין הָעֻבָּר נִכָּר בִּמְעֵי הָאִשָּׁה אֶלָּא עַד שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, מֵהָכָא (בראשית לח, כד): וַיְהִי כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי לֹא סוֹף שְׁלשָׁה שְׁלֵמִים, אֶלָּא רֻבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן וְרֻבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם, וְלֹא סוֹף דָּבָר שְׁלשָׁה שְׁלֵמִים. (בראשית לח, כד): וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה מְטַפַּחַת עַל כְּרֵסָהּ וְאוֹמֶרֶת מְלָכִים אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, גּוֹאֲלִים אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. (בראשית לח, כד): הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּׂרֵף, אֶפְרַיִם מַקְשָׁאָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, תָּמָר בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה, דִּכְתִיב (ויקרא כא, ט): וּבַת אִישׁ כֹּהֵן, לְפִיכָךְ הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּׂרֵף.
הִוא מוּצֵאת וגו' (בראשית לח, כה), אָמַר רַבִּי יוּדָן מִכָּאן שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְהִמְצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא ה, כב): אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וגו', אָמַר רַב הוּנָא הִוא מוּצֵאת, הִיא וְהוּא צְרִיכִין לָצֵאת, (בראשית לח, כה): וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר וגו', בִּקֵּשׁ לִכְפֹּר, אָמְרָה לֵיהּ (בראשית לח, כה): הַכֶּר נָא אֶת בּוֹרַאֲךָ, שֶׁלְּךָ וְשֶׁל בּוֹרַאֲךָ הֵן. הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָבִיךָ (בראשית לז, לב): הַכֶּר נָא, חַיֶּיךָ שֶׁתָּמָר אוֹמֶרֶת לְךָ הַכֶּר נָא.
וַיַּכֵּר יְהוּדָה וגו' (בראשית לח, כו), רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הוֹפִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם, וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, מַהוּ מִמֶּנִּי, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם תִּהְיוּ מְעִידִים מַה שֶּׁבַּגָּלוּי, וַאֲנִי מֵעִיד עָלָיו מַה שֶּׁבַּסֵּתֶר. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה (מלכים א ג, כז): הִיא אִמּוֹ, מִי אָמַר, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּת קוֹל צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת הִיא אִמּוֹ וַדַּאי. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל (שמואל א יב, ג ה): הִנְנִי עֲנוּ בִי וַיֹּאמֶר עֵד ה' בָּכֶם וַיֹּאמֶר עֵד, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה עֵד, מַהוּ אוֹמֵר בִּבְנֵי עֵלִי (שמואל א ב, יז): וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה וגו' וּכְתִיב (שמואל א יב, כב): אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת וגו', אֶפְשָׁר כֵּן בָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֱמֹר מֵעַתָּה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַשְׁהִין אֶת קִנֵּיהֶם לְשִׁילוֹ לְהִטָּהֵר וְהֵן מַשְׁהִין אוֹתָן חוּץ לְבָתֵּיהֶם לַיְלָה אֶחָד, הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שִׁמְּשׁוּ עִמָּהֶן. וְדִכְוָתָהּ (שמואל א ח, ג): וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע, אֶפְשָׁר בָּנָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַבְרַכְתָּא הָיְתָה עוֹבֶרֶת בִּבְאֵר שֶׁבַע וְהָיוּ מַנִּיחִין צָרְכֵי צִבּוּר וְעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי עַצְמָן, וּמִכֹּחַ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מַעֲלֶה הַכָּתוּב כְּאִלּוּ לָקְחוּ שֹׁחַד. וְדִכְוָתָהּ (בראשית לח, יד): וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, כְּדִכְתִיב לְעֵיל.
וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ (בראשית לח, כז), כָּאן חֲסֵרִים וּלְהַלָּן מְלֵאִים, (בראשית לח, כז): וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ, תְּאוֹמִים מָלֵא, כָּאן שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים, וּלְהַלָּן (בראשית כה, כד): כְּתִיב: תוֹמִם חָסֵר, אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע. (בראשית לח, כח): וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד, אָמַר רָבָא בַּר רַב חִסְדָּא שְׁלשָׁה נֶאֱמָנִין לְאַלְּתַּר, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּה וְהַשַּׁיָּרָא וְהַמְטַהֶרֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ. חַיָּה, דִּכְתִיב (בראשית לח, כח): וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה. שַׁיָּירָא, כִּדְאָמַר רַבִּי סִימוֹן אֲחוּי דְּרַבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִי בְּשֵׁם רַב, תִּינוֹק כָּל זְמַן שֶׁמֻּשְׁלָךְ בַּשּׁוּק אָבִיו וְאִמּוֹ מְעִידִין עָלָיו, נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. וְהַמְטַהֶרֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ, כְּדִתְנַן שָׁלשׁ נָשִׁים יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְדָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן, כֻּלָּן טְמֵאוֹת, בָּדְקָה אַחַת וּמָצְאָה דָּם, הִיא בִּלְבַד טְמֵאָה, אָמַר רָבָא בִּלְבַד מֵעֵת לְעֵת.
וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וגו' (בראשית לח, כט), זֶה רָבֶה עַל כָּל הַפָּרִיצִים מִמְּךָ יַעֲמֹד (מיכה ב, יג): עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם וגו', רַבִּי בְּשֵׁם רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל הַפּוֹרְצִים מִמְּךָ עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם. (בראשית לח, ל): וְאַחַר יָצָא אָחִיו, כַּמָּה יָדוֹת כְּתִיב כָּאן, רַבִּי יוּדָן וְרַב הוּנָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה חֳרָמִין שֶׁהוּא עָתִיד לִפְשֹׁט אֶת יָדָיו בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן ד', חֶרְמוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְחֶרְמוֹ שֶׁל סִיחוֹן וְעוֹג, וְחֶרְמוֹ שֶׁל יְרִיחוֹ, וְחֶרְמָה שֶׁל כְּנַעֲנִים [נסחא אחרת. מדין]. רַב הוּנָא אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהוּא עָתִיד לִטֹּל מִן הַחֵרֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ז, כא): וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וגו'. רַב הוּנָא אָמַר פּוֹרְפִּרַיָּא בַּבְלָיָא, וּמַה בָּבֶל עָבְדָא הָכָא, אֶלָּא תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹא הָיָה לוֹ שׁוֹלְטָן בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר אֵינִי שָׁוֶה כְּלוּם, וּמֶלֶךְ בָּבֶל אַנְטִיקֵיסָר שֶׁלּוֹ הָיָה יוֹשֵׁב בִּירִיחוֹ, וְהָיָה זֶה מְשַׁלֵּחַ לוֹ [לזה] כּוֹתָבוֹת, וְזֶה מְשַׁלֵּחַ לוֹ [לזה] דּוֹרָיוֹת.