אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם (איוב ט, כג), אַנְטוֹנִינוֹס שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ אָמַר לוֹ מַהוּ דִּכְתִיב: אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם, אָמַר רַבִּי גְּזוֹר דִּיסַב מְאָה מַגְלְבִין וְהוּא יְהִיבִין מְאָה דִּינָרִים, דֵּין סָכוֹם לְדֵין וְדֵין סָכוֹם לְדֵין וְלָא מַפְקִין מִידֵיהּ כְּלוּם, כָּעִנְיָן הַזֶּה מַלְעִיג עַל הַמֻּכֶּה. (איוב ט, כג): לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג, אָמַר רַב אַחָא בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּשַׁלְוָה וּמְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָֹּׂטָן בָּא וּמְקַטְרֵג, אָמַר, לֹא דַיָין שֶׁהוּא מְתֻקָּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵּן, יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל יְדֵי שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה נִזְדַּוֵּוג לוֹ שִׂטְנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב (איוב ג, כו): לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי, לֹא שָׁלַוְתִּי מֵעֵשָׂו, וְלֹא שָׁקַטְתִּי מִלָּבָן, וְלֹא נָחְתִּי מִדִּינָה, וַיָּבֹא רֹגֶז, בָּא עָלַי רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

“When suddenly a scourge brings death,” (Job 9:23) Antoninus asked our teacher, Rabbi Judah the Prince, a question. He said to him, “What is the connection of “When suddenly a scourge brings death (to the second half of the verse, “he mocks as the innocent fail.”) Rabbi Yehudah HaNasi explained this with a parable: A king decreed that a person should receive a hundred lashes and would receive a hundred dinarim,, a dinar for each lash, (as long as he received all the lashes.) But no money ever left the king’s hand. In this way, he mocked the one who received lashes. Thus, “He mocks as the innocent fail."... he mocks as the innocent fail." (Job 9:23). Rav Acha said: When the righteous sit in tranquillity and desire to sit in tranquility in this world, the Satan comes and accuses, saying: “Is that which is set for (the righteous) in the World to Come not enough that they seek serenity in this world?” Know that this is certainly the case. Our Forefather, Jacob, sought to dwell in serenity in this world and the “Satan” [difficulty, impediment] of Joseph clung itself to Jacob. “And Jacob dwelt … etc.”(Gen 37:1) [actually is connected to]“I had no repose, no quiet, no rest, and trouble came” (Job 3:26) - I had no repose – from Esau; no quiet – from Laban; no rest - from Dinah; and trouble (lit. anger) came – the trouble of Joseph.

מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (בראשית לו, לא): וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים וגו', וּכְתִיב הָכָא וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי חוּנְיָא מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה כַּתְּ שֶׁל כְּלָבִים וְנִתְיָרֵא מֵהֶם וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶם. כָּךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו נִתְיָרֵא מֵהֶם וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶם. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְנַפָּח שֶׁהָיָה פָּתוּחַ בְּאֶמְצַע פְּלַטְיָא, וּפֶתַח בְּנוֹ זֶהָבִי פָּתוּחַ כְּנֶגְדוֹ, וְרָאָה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל קוֹצִים וְנִכְנְסוּ לַמְּדִינָה, אָמַר, אָנָה יִכָּנְסוּ כָּל הַחֲבִילוֹת הַלָּלוּ, וְהָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר לוֹ מֵאֵלּוּ אַתָּה מִתְיָרֵא גֵּץ אֶחָד יוֹצֵא מִשֶּׁלְּךָ וְגֵץ אֶחָד מִשֶּׁל בִּנְךָ וְאַתָּה שׂוֹרְפָן. כָּךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו נִתְיָירֵא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵלּוּ אַתָּה מִתְיָרֵא גֵּץ אֶחָד מִשֶּׁלְּךָ וְגֵץ אֶחָד מִשֶּׁל בִּנְךָ וְאַתֶּם שׂוֹרְפִים אוֹתָם כֻּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עובדיה א, יח): וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים (בראשית לז, ב): אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, הַתּוֹלָדוֹת הַלָּלוּ לֹא בָּאוּ אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וּבִשְׁבִילוֹ, כְּלוּם הָלַךְ יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן אֶלָּא בִּשְׁבִיל רָחֵל, הַתּוֹלָדוֹת הַלָּלוּ הָיוּ מַמְתִּינוֹת עַד שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לז, ב): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף, כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד שִׂטְנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע (בראשית ל, כה): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְחֵנִי וְאֵלְכָה. מִי מוֹרִידָן לְמִצְרַיִם, יוֹסֵף. מִי מְכַלְכְּלָן, יוֹסֵף. הַיָּם לֹא נִקְרַע אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עז, יז): רָאוּךָ מַיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַיִם יָחִילוּ, (חבקוק ג, י): נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, (תהלים שם, טז): גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אַף הַיַּרְדֵּן לֹא נִקְרַע אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף. דָּבָר אַחֵר, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים לֹא נֶהֱנָה יַעֲקֹב אָבִינוּ מִמּוֹשָׁב עַד שֶׁגָּר בִּמְגוּרֵי אֲבוֹתָיו, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁשָּׁם גָּר יִצְחָק אָבִיו. דָּבָר אַחֵר, מְגוּרֵי בְּגִימַטְרִיָּא מָאתָן וְחַמְשִׁין וְתֵשַׁע, מִיּוֹם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע עַד שָׁעָה שֶׁנִּתְיַשֵּׁב יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו.

...(6) Rabbi Shmu'el bar Nachman said: The text did not need to say "these are the generations of Yaakov, Yosef", rather "these are the generations of Yaakov, Reuven". And why is the text what it is? To teach you that everything that happened to this one, happened to that one: This one was born circumcised, that one was born circumcised. This one's mother was barren, that one's mother was barren. This one's mother bore two, so too that one's mother bore two. This one's mother had difficulty giving birth, that one's mother had difficulty giving birth. This one was hated by his brother, that one was hated by his brothers. Just like this one's brother sought to kill him, that one's brothers sought to kill him. This one was a shepherd, and that one a shepherd. This one was despised, that one was despised. This one was stolen twice, and that one was stolen twice. This one was blessed with wealth, that one was blessed with wealth; this one went out of the Land [of Israel], and that one went out of the Land. This one married a woman from outside the Land, and that one married a woman from outside the Land. This one fathered children outside the Land, and that one fathered children outside the Land. This one was accompanied by angels, and that one was accompanied by angels. This one was made great through a dream, that was made great through a dream. This one was the source of blessing for his father-in-law's house, that one was the source of blessing for his father-in-law's house. This one went to Egypt, that one went to Egypt. This one ended famine, and that one ended famine. This one satisfied others, this one satisfied others. This one commanded, that one commanded. This one died in Egypt, that one died in Egypt. This one was embalmed, that one was embalmed. This one had his bones taken up [to the Land] that one had his bones taken up.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר כֵּן אֶלָּא אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, רְאוּבֵן. אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹסֵף, אֶלָּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵירַע לָזֶה אֵירַע לָזֶה, מַה זֶּה נוֹלַד מָהוּל, אַף זֶה נוֹלַד מָהוּל. מַה זֶּה אִמּוֹ עֲקָרָה, אַף זֶה אִמּוֹ עֲקָרָה. מַה זֶּה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם, אַף זֶה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם. מַה זֶּה בְּכוֹר, אַף זֶה בְּכוֹר. מַה זֶּה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בַּלֵּדָה, אַף זֶה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בִּשְׁעַת לֵדָה. מַה זֶּה אָחִיו שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, אַף זֶה אֶחָיו שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. מַה זֶּה אָחִיו בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אַף זֶה בִּקְּשׁוּ אֶחָיו לְהָרְגוֹ. מַה זֶּה רוֹעֶה, אַף זֶה רוֹעֶה. זֶה נִשְׂטַם, וְזֶה נִשְׂטַם. זֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְזֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים. זֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר. זֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים, וְזֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים. זֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם, וְזֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם. זֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ. זֶה יָרַד לְמִצְרַיִם, וְזֶה יָרַד לְמִצְרַיִם. זֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב, וְזֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב. זֶה מַשְׁבִּיעַ, וְזֶה מַשְׁבִּיעַ. זֶה מְצַוֶּה, וְזֶה מְצַוֶּה. זֶה מֵת בְּמִצְרַיִם, וְזֶה מֵת בְּמִצְרַיִם. זֶה נֶחְנַט, וְזֶה נֶחְנַט. זֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו, וְזֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו.

"Joseph was seventeen years of age, etc" (Genesis 37:2), and it further says "He was a youth" (ibid.), rather that he did youthful things. He touched up his eyes, he picked up his heels, he fixed his hair. "He was a shepherd... he brought negative reports [of his brothers, to his father]" (ibid.). What did he say? Rabbi Meir and Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon [offered explanations]. Rabbi Meir said, [he said to his father Ya'akov] "Your sons are suspect regarding [the consumption of] a limb of a living animal". Rabbi Shimon said "They cast their eyes on the daughters of the land". Rabbi Yehuda said "They scorn the sons of the maidservants and call them slaves". Rabbi Yehuda son of Simon said, on his words [??] he was struck -- "honest scales and balances are the LORD's" (Proverbs 16:11). The Holy Blessed One said to him, "You said "Your sons are suspect regarding a limb of a living animal" -- by your life, even in a time of corruption they never did anything but slaughtered and [then] ate, (Genesis 37:31) "They slaughtered a kid"! You said they scorned the sons of the maidservants and called them slaves -- (Psalms 105:17) "Yosef, sold into slavery". You said they cast their eyes on the daughters of the land -- by your life, that I will stimulate in you the bear [??], (Genesis 39:7) "And his master's wife cast [her eyes upon Yosef]".

יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וגו' (בראשית לז, ב), וְאַתְּ אָמַר וְהוּא נַעַר, אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת, מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו, מְתַלֶּה בַּעֲקֵבוֹ, מְתַקֵּן בְּשַׂעֲרוֹ. הָיָה רוֹעֶה, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה, מָה אָמַר, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר חֲשׁוּדִים הֵן בָּנֶיךָ עַל אֵבָר מִן הֶחָי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר תּוֹלִין הֵן עֵינֵיהֶן בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְזַלְזְלִין בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְקוֹרִין לָהֶם עֲבָדִים. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר עַל תְּלָתֵיהוֹן לָקָה, (משלי יז, יא): פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ חֲשׁוּדִים בָּנֶיךָ עַל אֵבָר מִן הַחַי, חַיֶּיךָ אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה אֵינָם אֶלָּא שׁוֹחֲטִים וְאוֹכְלִים, (בראשית לז, לא): וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים. אַתָּה אָמַרְתָּ מְזַלְזְלִים הֵם בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְקוֹרִין עֲבָדִים, (תהלים קה, יז): לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. אַתָּה אָמַרְתָּ תּוֹלִין עֵינֵיהֶם בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב, (בראשית לט, ז): וַתִּשָֹּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו וגו'.

Israel loved Yosef...R Y'hudah and R Nechemiah. R Y'hudah said: the brightness of features was his, similar to him. (i.e. זקנים is to be seen as a combination of זיו and איקונין) R Nechemiah said: all the halachot Shem and Ever had passed to Ya'akov, he passed to him. And he made for him a k'tonet passim. Resh Lakish, in the name of R Elazar benAzaria said: One should not treat one of his sons differently, for because of the k'tonet passim his father Ya'akov made for Yosef, they hated him. . .. פסים passim, for it reached the palm פס of his hand. Another explanation: for it was exceedingly thin and light and could be hidden in the palm of a hand. פסים, for they cast lots (פיס, post biblical Hebrew) over it for which of them would take it to his father, and selected Y'hudah. פסים on account of the troubles that overtook him: פ Potifar, ס sochrim, "traders," י Yishm'elim, מ Midyanim. Another explanation: פסים, Resh Lakish in the name of R Elazar benAzariah: "Go see the acts of God."(Psalms 66:5) And in the next verse: "He turned sea to dry land." Why did they hate him? Because the sea would be torn before them. פסים= "strip of sea" פס ים.

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף (בראשית לז, ג), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שֶׁכָּל הֲלָכוֹת שֶׁמָּסְרוּ שֵׁם וְעֵבֶר לְיַעֲקֹב מְסָרָן לוֹ. (בראשית לז, ג): וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים, רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר, צָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹא לְשַׁנּוֹת בֵּן מִבָּנָיו, שֶׁעַל יְדֵי כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, (בראשית לז, ד): וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וגו'. פַּסִּים, שֶׁהָיְתָה מַגַּעַת עַד פַּס יָדוֹ. דָּבָר אַחֵר, פַּסִים, שֶׁהָיְתָה דַקָּה וְקַלָּה בְּיוֹתֵר וְנִטְמֶנֶת בְּפַס יַד. פַּסִּים, שֶׁהֵפִיסוּ עָלֶיהָ אֵיזֶה מֵהֶם יוֹלִיכָהּ לְאָבִיו, וְעָלַת לִיהוּדָה. פַּסִּים, עַל שֵׁם צָרוֹת שֶׁהִגִּיעוּהוּ, פֵּ"א פּוֹטִיפַר, סמ"ך סוֹחֲרִים, יו"ד יִשְׁמְעֵאלִים, מ"ם מִדְיָנִים. דָּבָר אַחֵר, פַּסִּים, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תהלים סו, ה): לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים סו, ו): הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, לָמָּה וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקָרַע הַיָּם לִפְנֵיהֶם, פַּסִּים, פַּסיָם.

“And when his brothers saw that their father loved him more than all his brothers, they hated him, and could not speak peaceably to him.” [Gen 37:4] Rabbi Ahva ben Zeira said: From the very disgrace of the tribal ancestors you learn their virtues. Elsewhere it says, “And Avshalom did not speak to Amnon for good or bad,” [Shmuel II 13:22] keeping in his heart what he felt in his heart. Whereas here, “And could not speak peaceably to him” – what was in their heart was on their tongues.

וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וגו' (בראשית לז, ט), בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יוֹסֵף (בראשית לז, ט): וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, אָמַר יַעֲקֹב, מִי גִּלָּה לוֹ שֶׁשְּׁמִי שָׁמֶשׁ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לַשֶּׁמֶשׁ, עַבְדָא בִישָׁא לָאו זְבִינַת יָתֵךְ בְּכַסְפֵּיהּ דְּאַבָּא אַתְּ, לֹא כָךְ רָאָה אַבָּא אוֹתְךָ בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וגו' מִשְׁתַּחֲוִים לִי, אַף אַתְּ דֹּם מִלְּפָנַי, מִיָּד (יהושע י, יג): וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ עָמָד. (בראשית לז, י): וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ תִּהְיוּ גוֹעֲרִים בִּנְבִיאֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כט, כז): וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעַנְּתֹתִי. (בראשית לז, י): וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא כָּךְ הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב סָבוּר שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים מַגַּעַת בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲבוֹא נָבוֹא, הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאַחֶיךָ, נִיחָא, שֶׁמָּא אֲנִי וְאִמְּךָ, וַהֲלוֹא אִמְּךָ כְּבָר מֵתָה וְאַתְּ אוֹמֵר: אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, וְלֹא הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים מַגִּיעִים לְבִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל שֶׁגִּדְּלַתּוּ כְּאִמּוֹ.

...

וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר (בראשית לז, יא), אָמַר רַבִּי לֵוִי נָטַל קוּלְמוּס וְכָתַב בְּאֵיזֶה יוֹם וּבְאֵיזֶה שָׁעָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם. אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת שְׁמֹר אֶת הַדְּבָרִים שֶׁעֲתִידִין הַדְּבָרִים לִגַּע. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר כָּךְ אָבִינוּ יַעֲקֹב סָבַר וְרָאָה דְּבָרִים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, אָמַר אִם נִתְבַּקְרָה פִּנְקָסוֹ מַה יָּכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת.

... R. Acha said, " He went to fulfill that deep counsel that the Holy One, blessed be He, gave between Himself and the fine colleague who is buried in Hebron - ' and they shall be enslaved and oppressed' (Genesis 15:13)."

וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת וגו' (בראשית לז, יב), נָקוּד עַל אֶת, לוֹמַר שֶׁלֹא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן. (בראשית לז, יג): וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה נָהַג בּוֹ בְּכָבוֹד כְּמוֹרָא הָאָב עַל הַבֵּן, (בראשית לז, יג): וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִזְכָּר וּמֵעָיו מִתְחַתְּכִין, יוֹדֵעַ הָיִיתָ שֶׁאַחֶיךָ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ וְהָיִיתָ אוֹמֵר לִי הִנֵּנִי. (בראשית לז, יד): וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ נִיחָא, אֶלָּא מַאי וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, הֲדָא אָמַר שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָיָה מִמֶּנּוּ. (בראשית לז, יג): וַהֲשִׁיבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַהֲלוֹא אֵין חֶבְרוֹן נְתוּנָה אֶלָּא בָּהָר וּכְתִיב: וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, אָמַר רַב אַחָא הָלַךְ לְהַשְּׁלִים אוֹתָהּ הָעֵצָה הָעֲמֻקָּה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּינוֹ וּבֵין חָבֵר הַנָּאֶה שֶׁהָיָה קָבוּר בְּחֶבְרוֹן (בראשית טו, יג): וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם.

"A MAN FOUND HIM, AND BEHOLD!HE WAS BLUNDERING IN THE FIELD: Rabbi Jannai said: He [Joseph] was met by three angels for scripture says, "A man found him" (v.15); "and the man asked him"; and "The man said" (v.17). LET US GO TO DOTHAN: For such are the designs of the Almighty AND THEY SAW HIM FAR OFF: They said, “Let us kill him by inciting the dogs against him.” AND THEY SAID ONE TO ANOTHER BEHOLD THE DREAMER COMES: The Rabbi said, “they exclaimed, Behold he is coming wrapped in his dreams”. Rabbi Levi said, “They exclaimed that he was going to ensnare them into serving foreign overloads.” COME NOW THEREFORE AND LET US SLAY HIM: The Holy One said to them, “You say ‘We shall see’ and I say ‘We shall see’. Indeed we shall see whose words will be fulfilled.”

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ (בראשית לז, כג), רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר בְּקִלּוּס הָיָה בָּא, וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף, זֶה הַפִּינָס. אֶת כֻּתָּנְתּוֹ, זֶה חָלוּק. אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, זֶה הַפַּרְגּוֹד. אֲשֶׁר עָלָיו, זוֹ פֶּמִלַּנְיָא שֶׁלּוֹ. (בראשית לז, כד): וַיִּקָּחֻהוּ, וַיִּקָּחֵהוּ כְּתִיב, מִי הָיָה זֶה שִׁמְעוֹן, וְאֵימָתַי פָּרַע לוֹ, לְהַלָּן (בראשית מב, כד): וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן. (בראשית לז, כד): וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם, מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. שְׁנֵי בּוֹרוֹת הָיוּ, אֶחָד מָלֵא צְרוֹרוֹת וְאֶחָד מָלֵא שְׂרָפִים וְעַקְרַבִּים. אָמַר רַב אֲחָא בּוֹר רֵק, נִתְרוֹקֵן בּוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. אֵין בּוֹ מָיִם, אֵין בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְמַיִם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, כְּתִיב (דברים כד, ז): כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו, וְאַתֶּם מוֹכְרִים אֶת אֲחִיכֶם.

"When Joseph came up to his brothers, they stripped Yosef of his tunic, the colorful tunic that was on him" (Genesis 37:23) Rabbi Elezar said: he [Yosef] came mocking them. "And they stripped Yosef" - this is when they took his traveling cloak. "His tunic" this is [them stripping off] his shirt. "The colorful tunic" this is the tunic itself. "That was on him" this is his breeches. "And they seized him" we read they seized him, but the word can be read as "he seized him" and who was that? Shimeon. When did Yosef pay him back for this? After: "And he took Shimeon from them". "And they tossed him in the pit, and the pit was empty, there was no water in it" - No water in it, but there were snakes and scorpions. There were two pits [in the area] one filled with stones and another with fiery snakes and scorpions. Rav Acha said: the pit was empty - Yaakov's pit emptied. There was no water in it - there were no words of Torah, that are compared metaphorically to water, such as you say "Oy, all who are thirsty come to water" (Isaiah 55:1). It is written "when a man is found stealing a person from his brothers" (Deut. 24:7) and here you are, selling your brother.

וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר (בראשית לז, כט), וְהֵיכָן הָיָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, כְּשֶׁנִּפְנָה הָלַךְ וְהֵצִיץ לְאוֹתוֹ בּוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹלָם לֹא חָטָא אָדָם לְפָנַי וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְאַתָּה פָּתַחְתָּ בִּתְשׁוּבָה תְּחִלָּה, חַיֶּיךָ שֶׁבֶּן בִּנְךָ עוֹמֵד וּפוֹתֵחַ בִּתְשׁוּבָה תְּחִלָּה, וְאֵיזֶה זֶה הוֹשֵׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ב): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ. (בראשית לז, לא): וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וְלָמָּה שְׂעִיר עִזִּים, שֶׁדָּמוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל אָדָם. (בראשית לז, לב): וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וגו'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה אַתָּה אָמַרְתָּ (בראשית לז, לב): הַכֶּר נָא, חַיֶּיךָ שֶׁתָּמָר אוֹמֶרֶת לְךָ (בראשית לח, כה): הַכֶּר נָא. (בראשית לז, לג): וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, אָמַר לֵית אֲנָא יָדַע מָה אֲנָא חָמֵי, כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וגו', אָמַר רַב הוּנָא נִצְנְצָה בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר.

19. And Reuven returned to the pit. Where did he return from? Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua both try to answer this questions. Rabbi Eliezer said from his sackcloth and fast. He finished and then returned to the pit. Hashem said , "there has never been a time ever when a man sin before me and did teshuva. you were the first one to do teshuva. I swear that your son will stand and open the way to teshuva. And this was Hosea who said "return Israel unto Hashem, your Gd". And they took the striped jacket and they schechted a goat . Why a goat? Because it's blood is similar to man's. And they dipped the cloak in it. Rabbi Yochanan said that Hashem said to Yehuda, "you said to your father 'do you recognize it'. I swear that Tamar will say about you, "do you recognize it". Yaakov recognized it and said it is my son's cloak. A wild animal must have eaten him. Rav Huna said the Ruach Hakodesh went was on him. When he said he a wild animal this was Potiphar's wife.