וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב (בראשית לז, א), כְּתִיב (ישעיה נז, יג): בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ, תָּנֵי כִּנּוּסוֹ וְכִנּוּס בָּנָיו הִצִּילוּ מִיַּד עֵשָׂו. (ישעיה נז, יג): וְאֶת כֻּלָּם יִשָֹּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל, זֶה עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו. (ישעיה נז, יג): וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ, זֶה יַעֲקֹב, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב.
נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח (משלי כח, א), עָרַק רַשִּׁיעָא וְלָא רְדִיפִין לֵיהּ, דִּכְתִיב (בראשית לו, ו): וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מִפְנֵי הַבּוּשָׁה, וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב.
“When suddenly a scourge brings death,” (Job 9:23) Antoninus asked our teacher, Rabbi Judah the Prince, a question. He said to him, “What is the connection of “When suddenly a scourge brings death (to the second half of the verse, “he mocks as the innocent fail.”) Rabbi Yehudah HaNasi explained this with a parable: A king decreed that a person should receive a hundred lashes and would receive a hundred dinarim,, a dinar for each lash, (as long as he received all the lashes.) But no money ever left the king’s hand. In this way, he mocked the one who received lashes. Thus, “He mocks as the innocent fail."... he mocks as the innocent fail." (Job 9:23). Rav Acha said: When the righteous sit in tranquillity and desire to sit in tranquility in this world, the Satan comes and accuses, saying: “Is that which is set for (the righteous) in the World to Come not enough that they seek serenity in this world?” Know that this is certainly the case. Our Forefather, Jacob, sought to dwell in serenity in this world and the “Satan” [difficulty, impediment] of Joseph clung itself to Jacob. “And Jacob dwelt … etc.”(Gen 37:1) [actually is connected to]“I had no repose, no quiet, no rest, and trouble came” (Job 3:26) - I had no repose – from Esau; no quiet – from Laban; no rest - from Dinah; and trouble (lit. anger) came – the trouble of Joseph.
דָּבָר אַחֵר, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב וגו', אַבְרָהָם גִּיֵּר גִּיּוּרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יב, ה): וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אִם מִתְכַּנְסִין כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לִבְרֹאת אֲפִלּוּ יַתּוּשׁ אֶחָד אֵינָן יְכוֹלִין, וְאַתְּ אוֹמֵר (בראשית יב, ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, אֶלָּא אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁגִּיֵּר אוֹתָם אַבְרָהָם, וְלָמָּה אָמַר עָשׂוּ, וְלֹא אָמַר גִּיְּרוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְקָרֵב אֶת הַגֵּר כְּאִלּוּ בְּרָאוֹ. תֹּאמַר אַבְרָהָם הָיָה מְגַיֵּר וְשָׂרָה לֹא הָיְתָה מְגַיֶּרֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, אֲשֶׁר עָשָׂה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁר עָשׂוּ. אָמַר רַבִּי חוּנְיָא אַבְרָהָם הָיָה מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר עָשׂוּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מַכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילָן וּמַשְׁקָן וּמְקָרְבָן וּמַכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. יַעֲקֹב גִּיֵּר גִּיּוּרִים, דִּכְתִיב (בראשית לה, ב): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וגו' וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב וגו', בְּיִצְחָק לֹא שָׁמַעְנוּ, וְהֵיכָן שָׁמַעְנוּ, רַבִּי יִצְחָק וְתָאנֵי לָהּ מִשּׁוּם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, כָּאן כְּתִיב: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, מַאי מְגוּרֵי אָבִיו מִגִּיּוּרֵי אָבִיו.
...(6) Rabbi Shmu'el bar Nachman said: The text did not need to say "these are the generations of Yaakov, Yosef", rather "these are the generations of Yaakov, Reuven". And why is the text what it is? To teach you that everything that happened to this one, happened to that one: This one was born circumcised, that one was born circumcised. This one's mother was barren, that one's mother was barren. This one's mother bore two, so too that one's mother bore two. This one's mother had difficulty giving birth, that one's mother had difficulty giving birth. This one was hated by his brother, that one was hated by his brothers. Just like this one's brother sought to kill him, that one's brothers sought to kill him. This one was a shepherd, and that one a shepherd. This one was despised, that one was despised. This one was stolen twice, and that one was stolen twice. This one was blessed with wealth, that one was blessed with wealth; this one went out of the Land [of Israel], and that one went out of the Land. This one married a woman from outside the Land, and that one married a woman from outside the Land. This one fathered children outside the Land, and that one fathered children outside the Land. This one was accompanied by angels, and that one was accompanied by angels. This one was made great through a dream, that was made great through a dream. This one was the source of blessing for his father-in-law's house, that one was the source of blessing for his father-in-law's house. This one went to Egypt, that one went to Egypt. This one ended famine, and that one ended famine. This one satisfied others, this one satisfied others. This one commanded, that one commanded. This one died in Egypt, that one died in Egypt. This one was embalmed, that one was embalmed. This one had his bones taken up [to the Land] that one had his bones taken up.
"Joseph was seventeen years of age, etc" (Genesis 37:2), and it further says "He was a youth" (ibid.), rather that he did youthful things. He touched up his eyes, he picked up his heels, he fixed his hair. "He was a shepherd... he brought negative reports [of his brothers, to his father]" (ibid.). What did he say? Rabbi Meir and Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon [offered explanations]. Rabbi Meir said, [he said to his father Ya'akov] "Your sons are suspect regarding [the consumption of] a limb of a living animal". Rabbi Shimon said "They cast their eyes on the daughters of the land". Rabbi Yehuda said "They scorn the sons of the maidservants and call them slaves". Rabbi Yehuda son of Simon said, on his words [??] he was struck -- "honest scales and balances are the LORD's" (Proverbs 16:11). The Holy Blessed One said to him, "You said "Your sons are suspect regarding a limb of a living animal" -- by your life, even in a time of corruption they never did anything but slaughtered and [then] ate, (Genesis 37:31) "They slaughtered a kid"! You said they scorned the sons of the maidservants and called them slaves -- (Psalms 105:17) "Yosef, sold into slavery". You said they cast their eyes on the daughters of the land -- by your life, that I will stimulate in you the bear [??], (Genesis 39:7) "And his master's wife cast [her eyes upon Yosef]".
Israel loved Yosef...R Y'hudah and R Nechemiah. R Y'hudah said: the brightness of features was his, similar to him. (i.e. זקנים is to be seen as a combination of זיו and איקונין) R Nechemiah said: all the halachot Shem and Ever had passed to Ya'akov, he passed to him. And he made for him a k'tonet passim. Resh Lakish, in the name of R Elazar benAzaria said: One should not treat one of his sons differently, for because of the k'tonet passim his father Ya'akov made for Yosef, they hated him. . .. פסים passim, for it reached the palm פס of his hand. Another explanation: for it was exceedingly thin and light and could be hidden in the palm of a hand. פסים, for they cast lots (פיס, post biblical Hebrew) over it for which of them would take it to his father, and selected Y'hudah. פסים on account of the troubles that overtook him: פ Potifar, ס sochrim, "traders," י Yishm'elim, מ Midyanim. Another explanation: פסים, Resh Lakish in the name of R Elazar benAzariah: "Go see the acts of God."(Psalms 66:5) And in the next verse: "He turned sea to dry land." Why did they hate him? Because the sea would be torn before them. פסים= "strip of sea" פס ים.
“And when his brothers saw that their father loved him more than all his brothers, they hated him, and could not speak peaceably to him.” [Gen 37:4] Rabbi Ahva ben Zeira said: From the very disgrace of the tribal ancestors you learn their virtues. Elsewhere it says, “And Avshalom did not speak to Amnon for good or bad,” [Shmuel II 13:22] keeping in his heart what he felt in his heart. Whereas here, “And could not speak peaceably to him” – what was in their heart was on their tongues.
וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו (בראשית לז, ד), אָמַר רַבִּי אַהֲבָה בַּר זְעֵירָא מִתּוֹךְ גְּנוּתָן שֶׁל שְׁבָטִים אַתָּה יוֹדֵעַ שִׁבְחָן, לְהַלָּן (שמואל ב יג, כב): וְלֹא דִּבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן לְמֵרָע וְעַד טוֹב, דִּי בְּלִיבֵּיהּ בְּלִיבֵּיהּ, בְּרַם הָכָא וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם, דִּי בְּלִבְּהוֹן בְּפוּמְהוֹן.
וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא (בראשית לז, ה), אָמַר כָּךְ יִהְיוּ הַנְּבִיאִים מוֹכִיחִין אֶתְכֶם, (מיכה ו, א): שִׁמְעוּ נָא אֶת אֲשֶׁר ה' אֹמֵר. (בראשית לז, ז): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, אַתֶּם כּוֹנְסִין פֵּרוֹת, וַאֲנִי כּוֹנֵס פֵּרוֹת, שֶׁלָּכֶם רְקֵיבִים וְשֶׁלִּי עוֹמְדִין. (בראשית לז, ז): וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי אַחָא, רַבִּי לֵוִי אָמַר עֲתִידִין אַתֶּם לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְמִים לִפְנֵי עֲגָלָיו שֶׁל יָרָבְעָם וְלֵאמֹר (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב אַחָא עֲתִידִים אַתֶּם לְהַעֲלִים עָלַי דְבָרִים לִפְנֵי אַבָּא לוֹמַר (בראשית לז, לג): חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, וּמַאן קָאֵים לֵיהּ מִשְׁתִּיקוּתָא דְּאִמָּא. קָמָה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ פְּעָמִים שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ. (בראשית לז, ח): וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן, חַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעָנוּ אוֹתוֹ בְּעַיִן רָעָה לְפִיכָךְ מַעֲמִיד רְשָׁעִים, וְחַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעָנוּ אוֹתוֹ בְּלָשׁוֹן כָּפוּל, לְפִיכָךְ הוּא מַעֲמִיד מְלָכִים.
...
... R. Acha said, " He went to fulfill that deep counsel that the Holy One, blessed be He, gave between Himself and the fine colleague who is buried in Hebron - ' and they shall be enslaved and oppressed' (Genesis 15:13)."
"A MAN FOUND HIM, AND BEHOLD!HE WAS BLUNDERING IN THE FIELD: Rabbi Jannai said: He [Joseph] was met by three angels for scripture says, "A man found him" (v.15); "and the man asked him"; and "The man said" (v.17). LET US GO TO DOTHAN: For such are the designs of the Almighty AND THEY SAW HIM FAR OFF: They said, “Let us kill him by inciting the dogs against him.” AND THEY SAID ONE TO ANOTHER BEHOLD THE DREAMER COMES: The Rabbi said, “they exclaimed, Behold he is coming wrapped in his dreams”. Rabbi Levi said, “They exclaimed that he was going to ensnare them into serving foreign overloads.” COME NOW THEREFORE AND LET US SLAY HIM: The Holy One said to them, “You say ‘We shall see’ and I say ‘We shall see’. Indeed we shall see whose words will be fulfilled.”
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה (בראשית לז, טו), אָמַר רַבִּי יַנַּאי שְׁלשָׁה מַלְאָכִים נִזְדַּוְּגוּ לוֹ, וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ, וַיֹּאמֶר הָאִישׁ. (בראשית לז, יז): נָסְעוּ מִזֶּה, מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל מָקוֹם. (בראשית לז, יח): וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק, אָמְרוּ בּוֹאוּ וּנְשַׁסֶּה בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים. (שבראשית לז, יט), וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת, רַבָּנָן אָמְרֵי הַיְדֵי לֵיהּ אָתָא וְטָעֵין חֶלְמֵיהּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי זֶה עָתִיד לְהַשִּׁיאָם לַבְּעָלִים. (בראשית לז, כ): וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵּהוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם אוֹמְרִים וְנִרְאֶה, וַאֲנִי אוֹמֵר נִרְאֶה, עַתָּה נִרְאֶה (ירמיה מד, כח): דְּבַר מִי יָקוּם, אוֹ שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלָּכֶם.
וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ (בראשית לז, כא), וְהֵיכָן הָיָה, רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יוֹסֵי אָמַר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִיו יוֹמוֹ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל רְאוּבֵן הָיָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, אָמַר רְאוּבֵן אֲנִי בְּכוֹר וְאֵין הַסִּרְחוֹן תָּלוּי אֶלָּא בִּי, רַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר רְאוּבֵן הוּא מוֹנֶה אוֹתִי עִם אֶחָי וְאֵינִי מַצִּילוֹ, אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁנִּדַּחְתִּי מִכֹּחַ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְהוּא מוֹנֶה אוֹתִי עִם אֶחָי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, ט): וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי, וְאֵינִי מַצִּילוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה פָּתַחְתָּ תְּחִלָּה בְּהַצָּלַת נְפָשׁוֹת, חַיֶּיךָ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין עָרֵי מִקְלָט תְּחִלָּה אֶלָּא בִּתְחוּמֶךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד, מג): אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר.
"When Joseph came up to his brothers, they stripped Yosef of his tunic, the colorful tunic that was on him" (Genesis 37:23) Rabbi Elezar said: he [Yosef] came mocking them. "And they stripped Yosef" - this is when they took his traveling cloak. "His tunic" this is [them stripping off] his shirt. "The colorful tunic" this is the tunic itself. "That was on him" this is his breeches. "And they seized him" we read they seized him, but the word can be read as "he seized him" and who was that? Shimeon. When did Yosef pay him back for this? After: "And he took Shimeon from them". "And they tossed him in the pit, and the pit was empty, there was no water in it" - No water in it, but there were snakes and scorpions. There were two pits [in the area] one filled with stones and another with fiery snakes and scorpions. Rav Acha said: the pit was empty - Yaakov's pit emptied. There was no water in it - there were no words of Torah, that are compared metaphorically to water, such as you say "Oy, all who are thirsty come to water" (Isaiah 55:1). It is written "when a man is found stealing a person from his brothers" (Deut. 24:7) and here you are, selling your brother.
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם (בראשית לז, כה), אָמַר רַבִּי אַחְוָה בַּר זְעֵירָא עֲבֵרָתָן שֶׁל שְׁבָטִים זְכוּרָה הִיא לְעוֹלָם, תִּקְוָה הִיא לָעוֹלָם. וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם, מַאֲכִיל לֶחֶם לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם. (בראשית לז, כה): וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וַהֲלֹא אֵין דַּרְכָּן שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים לִהְיוֹת טְעוּנִים אֶלָּא עוֹרוֹת וְעִטְּרָן, אֶלָּא רְאֵה מַה זִּמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ צַדִּיק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שַׂקִּים מְלֵאִים בְּשָׂמִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶם מִפְּנֵי רֵיחָן שֶׁל עַרְבִיִּים. (בראשית לז, כו): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו וגו', אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילָעי בִּשְׁבַח יְהוּדָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת דִּבֵּר יְהוּדָה בִּפְנֵי אֶחָיו וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו, (בראשית מד, יד): וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו, (בראשית מד, יח): וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה. (בראשית לז, כז): לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, אָמְרוּ נֵלֵךְ וְנִתְפֹּס דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּנַעַן שֶׁחָטָא לֹא לְעֶבֶד נִתְקַלֵּל, אַף זֶה לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו.
וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים (בראשית לז, כח), עָבְרוּ אוֹתָן הַדַּיָּנִים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בַּיְיתוּס בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן כְּתִיב (ישעיה סג, יז): לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ, כְּשֶׁרָצִיתָ נָתַתָּ בְּלִבָּם לֶאֱהֹב וּכְשֶׁרָצִיתָ נָתַתָּ בְּלִבָּם לִשְׂנֹא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף מָעוֹת שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְלָעִים, לְפִיכָךְ יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַפְרִישׁ עֵרֶךְ בְּנוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים בְּמָנֶה צוֹרִי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַשְּׁבָטִים אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף, לְפִיכָךְ יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַגִּיעוֹ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לח, כו): בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל.
19. And Reuven returned to the pit. Where did he return from? Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua both try to answer this questions. Rabbi Eliezer said from his sackcloth and fast. He finished and then returned to the pit. Hashem said , "there has never been a time ever when a man sin before me and did teshuva. you were the first one to do teshuva. I swear that your son will stand and open the way to teshuva. And this was Hosea who said "return Israel unto Hashem, your Gd". And they took the striped jacket and they schechted a goat . Why a goat? Because it's blood is similar to man's. And they dipped the cloak in it. Rabbi Yochanan said that Hashem said to Yehuda, "you said to your father 'do you recognize it'. I swear that Tamar will say about you, "do you recognize it". Yaakov recognized it and said it is my son's cloak. A wild animal must have eaten him. Rav Huna said the Ruach Hakodesh went was on him. When he said he a wild animal this was Potiphar's wife.
וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו (בראשית לז, לד), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר, שְׁבָטִים גָּרְמוּ לַאֲבִיהֶם לִקְרֹעַ, וְהֵיכָן נִפְרַע לָהֶם, בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מד, יג): וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וגו'. יוֹסֵף גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ, עָמַד בֶּן בְּנוֹ וְנִפְרַע לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, ו): וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו. בִּנְיָמִין גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ, וְהֵיכָן נִפְרַע לוֹ, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ד, א): וַיִּקְרַע מָרְדְּכַי אֶת בְּגָדָיו. מְנַשֶּׁה גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ, לְפִיכָךְ נִתְקָרְעָה נַחֲלָתוֹ, חֶצְיָהּ בְּאֶרֶץ הַיַּרְדֵּן וְחֶצְיָהּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. (בראשית לז, לד): וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ לְפִי שֶׁתָּפַס יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת הַשַֹּׂק לְפִיכָךְ אֵינוֹ זָז לֹא מִמֶּנּוּ וְלֹא מִבָּנָיו וְלֹא מִבְּנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא מִבְּנֵי בָנָיו גְּדוֹלִים, דָּוִד שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כא, טז): וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַֹּׂקִּים. אַחְאָב (מלכים א כא, כז): וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ. יוֹרָם (מלכים ב ו, ל): וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַֹּׂק עַל בְּשָׂרוֹ. מָרְדְּכַי (אסתר ד, א): וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר. (בראשית לז, לד): וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.
וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו (בראשית לז, לה), כַּמָּה בָּנוֹת הָיוּ לוֹ חֲדָא הֲוַת וְהַלְוַאי קְבָרָהּ, אֶלָּא אֵין אָדָם נִמְנַע מִלִקְרֹא לַחֲתָנוֹ בְּנוֹ וּלְכַלָּתוֹ בִּתּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְאַחְיוֹתֵיהֶם נָשְׂאוּ הַשְּׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ. (בראשית לז, לה): וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי אָמְרָה לוֹ כְּתִיב (דברי הימים א ה, ב): כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו, וּכְתִיב (בראשית לח, יב): וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ, וְזֶה אֲבִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, אָמַר לָהּ מִתְנַחֲמִים עַל הַמֵּתִים וְאֵין מִתְנַחֲמִים עַל הַחַיִּים. (בראשית לז, לה): וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו, זֶה יִצְחָק. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ אֶצְלוֹ הָיָה בּוֹכֶה וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלוֹ הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹחֵץ וְסָךְ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, אָמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גִּלָּה לוֹ וַאֲנִי מְגַלֶּה לוֹ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן עַל שֵׁם כָּל שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו מִתְאַבְּלִין עִמּוֹ.
וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ (בראשית לז, לו), כַּמָּה אוֹנִיּוֹת נִכְתְּבוּ לוֹ, רַבִּי יוּדָן אָמַר אַרְבָּעָה, אֶחָיו לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיִשְׁמְעֵאלִים לַסּוֹחֲרִים, וְסוֹחֲרִים לַמִּדְיָנִים, וּמִדְיָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ אֶל מִצְרַיִם. רַב הוּנָא אָמַר חָמֵשׁ, מִדְיָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ לְדִימוֹסְיָא שֶׁל מְדִינָה, בָּא פּוֹטִיפַר וּלְקָחוֹ מִדִּימוֹסְיָא שֶׁל מְדִינָה.