Chapter 63ס״ג
1 א

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם (בראשית כה, יט), (משלי כג, כד): גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ, גִּילָה אַחַר גִּילָה, בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק נוֹלַד (ישעיה ז, א): וַיְהִי בִּימֵי אָחָז וגו', אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים וַוי שֶׁמָּלַךְ אָחָז, אָמַר לָהֶן בֶּן יוֹתָם הוּא, וְאָבִיו צַדִּיק וְאֵינִי יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדִי בּוֹ. וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ, רַבִּי לֵוִי אָמַר מִנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן יָגֵעַ בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא מִתְמַלֵּא עָלָיו רַחֲמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי כג, טו): בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר, אֵין לִי אֶלָּא לֵב אָבִיו שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יָגֵעַ בַּתּוֹרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי, גִּילָה אַחַר גִּילָה בִּזְמַן שֶׁהוּא צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם.

2 ב

עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים (משלי יז, ו), הָאָבוֹת עֲטָרָה לַבָּנִים, וְהַבָּנִים עֲטָרָה לָאָבוֹת. הָאָבוֹת עֲטָרָה לַבָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יז, ו): וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם. הַבָּנִים עֲטָרָה לָאָבוֹת, דִּכְתִיב: עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר אַבְרָהָם לֹא נִצֹּל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אֶלָּא בִּזְכוּת שֶׁל יַעֲקֹב, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ דִּין לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן וְיָצָא דִינוֹ מִלִּפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן לִשָֹּׂרֵף, וְצָפָה אוֹתוֹ הַשִּׁלְטוֹן בְּאַסְטְרוֹלוֹגְיָאה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹלִיד בַּת וְהִיא נִשַֹּׂאת לַמֶּלֶךְ, אָמַר כְּדַאי הוּא לְהִנָּצֵל בִּזְכוּת בִּתּוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹלִיד וְהִיא נִשַֹּׂאת לַמֶּלֶךְ. כָּךְ אַבְרָהָם יָצָא דִינוֹ מִלִּפְנֵי נִמְרוֹד לִשָֹּׂרֵף, וְצָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲקֹב עָתִיד לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ, אָמַר כְּדַאי הוּא אַבְרָהָם לְהִנָּצֵל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כט, כב): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם, יַעֲקֹב פָדָה אֶת אַבְרָהָם. דָּבָר אַחֵר, עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים, (בראשית כה, יט): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם.

"The crown of the elders is the children of their children (Prov. 17:6)". This means: the parents are the crown for the children, and the children are the crown of the parents. The parents are the crown of the children as it is written: "and the glory of the children are the parents" (Prov. 17:6). The children are the crown of the parents as it is written "the crown of the elders is the children of their children." Rabbi Shmuel bar Rav Itzchak said: Avraham was only saved from the fiery furnace due to the merit of Yaakov. This is similar to a person who had a capital judgment against him, and he was going to be burnt. But the highest authority in astrology had it for sure that he would be the father of a daughter who would marry the king. The [judge? unclear who is "he"] said it is worthwhile that he should be saved since his future is to sire a daughter who will marry the king. So too Avraham had a judgment to be burnt by Nimrod, but the Holy Blessed One saw that Yaakov was destined to come from him and said "it is worth for Avraham to be saved for the merit of Yaakov, as it is written "therefore, thus said the Ad-nai to the House of Yaakov who redeemed Abraham" (Isaiah 29:22) - it was Yaakov that redeemed Avraham. Another explanation: the crown of the elders are the grandchildren - "and these are the generations of Itzchak, the son of Avraham."

3 ג

אַבְרָם נִקְרָא אַבְרָהָם. יִצְחָק, נִקְרָא אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (בראשית כה, יט): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם. יַעֲקֹב נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית לב, כט): לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, יִצְחָק נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שמות א, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב. אַבְרָהָם נִקְרָא יִשְׂרָאֵל, רַבִּי נָתָן אָמַר מִלְּתָא עֲמִיקְתָּא הִיא (שמות יב, מ): וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן וּבְאֶרֶץ גּוֹשֶׁן שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.

4 ד

וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וגו' (בראשית כה, כ), אָמַר רַבִּי יִצְחָק אִם לְלַמֵּד שֶׁהִיא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: מִפַּדַן אֲרָם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲרַמִּי, בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, אֶלָּא בָּא לְלַמֶּדְךָ אָבִיהָ רַמַּאי וְאָחִיהָ רַמַּאי וְאַף אַנְשֵׁי מְקוֹמָהּ כֵּן, וְהַצַּדֶּקֶת הַזּוֹ שֶׁהִיא יוֹצְאָה מִבֵּינֵיהֶם לְמָה הִיא דּוֹמָה, לְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. רַבִּי פִּנְחָס אָמַר כְּתִיב (בראשית כח, ז): וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית כח, ה): אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן כְּלָלָן בָּרַמָּאוּת.

5 ה

וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ (בראשית כה, כא), רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁשָּׁפַךְ תְּפִלּוֹת בְּעשֶׁר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר שֶׁהִפֵּךְ אֶת הַגְּזֵרָה, וּלְפוּם כֵּן קָרְיִן לֵיהּ עַתְרָא דְּאַפֵּךְ אִדְּרָא. לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יִצְחָק שָׁטוּחַ כָּאן, וְהִיא שְׁטוּחָה כָּאן, וְאוֹמֵר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּל בָּנִים שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי יִהְיוּ מִן הַצַּדֶּקֶת הַזּוֹ, אַף הִיא אָמְרָה כֵּן, כָּל בָּנִים שֶׁאַתְּ עָתִיד לִתֵּן לִי יִהְיוּ מִן הַצַּדִּיק הַזֶּה. (בראשית כה, כא): כִּי עֲקָרָה הִוא, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לָקִישׁ, עִקַּר מַטְרִין לָא הֲוָה לָהּ וְגָלַף לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִקַּר מַטְרִין. (בראשית כה, כא): וַיֵּעָתֶר לוֹ ה', רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה חוֹתֵר עַל אָבִיו לִטֹּל לִיטְרָא שֶׁל זָהָב, וְהָיָה זֶה חוֹתֵר מִבִּפְנִים, וְזֶה חוֹתֵר מִבַּחוּץ, שֶׁכֵּן בַּעֲרָבְיָא קוֹרִין לַחֲתִירְתָא עֲתִירְתָא.

6 ו

וַיִתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ (בראשית כה, כב), רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֶה רָץ לַהֲרֹג אֶת זֶה וְזֶה רָץ לַהֲרֹג אֶת זֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר זֶה מַתִּיר צִוּוּיוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה מַתִּיר צִוּוּיוֹ שֶׁל זֶה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֶׁלֹא תֹאמַר מִשֶּׁיָּצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ נִזְדַּוֵּג לוֹ, אֶלָּא עַד שֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ זִרְתֵּהּ מְתוּחָה לְקִבְלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נח, ד): זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם. וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה א, ה): בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עֵשָׂו רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם. וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶה אָנֹכִי, רַבִּי יִצְחָק אָמַר מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ רִבְקָה מְחַזֶּרֶת עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל נָשִׁים וְאוֹמֶרֶת לָהֶן הִגִּיעַ לָכֶם הַצַּעַר הַזֶּה בִּימֵיכֶם, אִם כָּךְ הוּא צַעֲרוֹ שֶׁל בָּנִים וְהַלְוַאי לֹא עִבַּרְתִּי. רַבִּי הוּנָא אָמַר אִם כָּךְ אֲנִי עָתִיד לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הַלְּוַאי לֹא עִבַּרְתִּי מִנְיַן זֶה. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה רְאוּיָה הָיְתָה רִבְקָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, דָּא תְּרֵין, (בראשית כה, כג): וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, הָא אַרְבָּעָה, (בראשית כה, כג): וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, הָא שִׁתָּא, (בראשית כה, כג): וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר, הָא תְּמַנְיָא, (בראשית כה, כד): וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, הָא עֲשָׂרָה, (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, הָא חַד עֲשַׂר, (בראשית כה, כו): וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, הָא תְּרֵין עֲשַׂר. וְאִית דְּמַיְתִין לָהּ מִן הָדֵין קְרָא, (בראשית כה, כב): וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, ז' שִׁבְעָה, ה' חֲמִשָּׁה, הָא תְּרֵין עֲשַׂר, מִנְיַן זֶה. (בראשית כה, כב): וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה', וְכִי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הָיוּ בְּאוֹתָן הַיָּמִים, וַהֲלוֹא לֹא הָלְכָה אֶלָּא לַמִּדְרָשׁ שֶׁל שֵׁם וְעֵבֶר, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מַקְבִּיל פְּנֵי זָקֵן כְּמַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה.

7 ז

וַיֹּאמֶר ה' לָהּ (בראשית כה, כג), רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן מֵעוֹלָם לֹא נִזְקַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׂיחַ עִם אִשָּׁה אֶלָּא עִם אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת, וְאַף הִיא עַל יְדֵי עִלָּה. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אוֹמֵר כַּמָּה כִּרְכּוּרִין כִּרְכֵּר בִּשְׁבִיל לְהָשִׂיחַ עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, טו): וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ. וְהָכְתִיב (בראשית טז, יג): וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר עַל יְדֵי שֵׁם בֶּן נֹחַ. (בראשית טז, יג): שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, שְׁנֵי גֵאֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, זֶה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָמוֹ וְזֶה מִתְגָּאֶה בְּמַלְכוּתוֹ. שְׁנֵי גֵאֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, אַדְרִיָּאנוֹס בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שְׁלֹמֹה בְּיִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר שְׁנֵי שׂוֹנְאֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שׂוֹנְאִים אֶת עֵשָׂו, וְכָל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שׂוֹנְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל, סְנָאֵיהוֹן דִּבְנַיָא בְּמֵעַיִךְ, דִּכְתִיב (מלאכי א, ג): וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי. וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מִכָּאן שֶׁנּוֹלַד מָהוּל. וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עַד כָּאן קְרָיָין (בראשית י, ז): סַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא, מִינָךְ יְקוּמוּן יְהוּדָאִין וְאַרְמָאִין. וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר, אָמַר רַבִּי הוּנָא אִם זָכָה יַעֲבֹד, וְאִם לָאו יֵעֲבֵד.

8 ח

וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת (בראשית כה, כד), לְהַלָּן חֲסֵרִים וְכָאן מְלֵאִים, לְהַלָּן כְּתִיב (בראשית לח, כז): תְאוֹמִים, פֶּרֶץ וְזֶרַח שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים, וְכָאן תוֹמִם, יַעֲקֹב צַדִּיק וְעֵשָׂו רָשָׁע. (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, אָמַר רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק בִּזְכוּת (ויקרא כג, מ): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֲנִי נִגְלֶה לָכֶם רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד, ו): אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּפוֹרֵעַ לָכֶם מִן הָרִאשׁוֹן, זֶה עֵשָׂו, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן, וּבוֹנֶה לָכֶם רִאשׁוֹן, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן, וְאָבִיא לָכֶם רִאשׁוֹן, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (ישעיה מא, כז): רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם. דָּבָר אַחֵר, וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, לָמָה יָצָא עֵשָׂו תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הוּא וְתֵצֵא סַרְיוּתוֹ עִמּוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כְּהָדֵין פָּרָבִיטָא שֶׁהוּא מְשַׁטֵּף אֶת בֵּית הַמֶּרְחָץ וְאַחַר כָּךְ מַרְחִיץ בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, כָּךְ לָמָּה יָצָא עֵשָׂו תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הוּא וְתֵצֵא סַרְיוּתוֹ עִמּוֹ. מַטְרוֹנָא שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אָמְרָה לֵיהּ לָמָּה יָצָא עֵשָׂו תְּחִלָּה, אָמַר לָהּ, טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יַעֲקֹב הָיְתָה, אָמַר לָהּ מָשָׁל אִם תַּנִּיחוּ שְׁתֵּי מַרְגָּלִיּוֹת בִּשְׁפוֹפֶרֶת אַחַת, לֹא זוֹ שֶׁאַתְּ נוֹתְנָהּ רִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה אַחֲרוֹנָה, כָּךְ טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יַעֲקֹב הָיְתָה. אַדְמוֹנִי, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שְׁמוּאֵל אֶת דָּוִד אַדְמוֹנִי, דִּכְתִיב (שמואל א טז, יב): וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, נִתְיָרֵא וְאָמַר אַף זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים כְּעֵשָׂו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמואל א טז, יב): עִם יְפֵה עֵינַיִם, עֵשָׂו מִדַּעַת עַצְמוֹ הוּא הוֹרֵג אֲבָל זֶה מִדַּעַת סַנְהֶדְרִין הוּא הוֹרֵג. דִּקְלִיטְיָינוֹס מַלְכָּא הֲוָה רָעֵי חֲזִירִין בַּהֲדָא טְבֶרְיָה, וְכֵיוָן דַּהֲוָה מָטֵי סִדְרֵיהּ דְּרַבִּי הֲוֵי מֵינוֹקָא נָפְקִין וּמָחֲיִין לֵיהּ, לְבָתַר יוֹמִין אִיתְעֲבֵד מֶלֶךְ, נְחַת וִיתֵיב לֵיהּ בַּהֲדָא פַּנְיָיס נ"א: פַּמְיָיס, וּשְׁלַח כְּתָבִים לִטְבֶרְיָא מִפְּנֵי רַמְשָׁא דַעֲרוֹבְתָה, אֲמַר אֲנָא יָהֵיב קֵלֶווֹן דְּיֶהֱווֹן רַבְרְבָנֵי דִּיהוּדָאֵי קָיְימִין קֳדָמִי בְּצַפְרָא דְחַד בְּשַׁבָּא. פַּקְדֵּיהּ לִשְׁלִיחָא אֲמַר לֵיהּ לָא תִתֵּן יָתְהוֹן לְהוֹן אֶלָּא עִם מַטְעֲמֵי יוֹמָא דַעֲרוֹבְתָא. נְחַת רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לְמִיסְחֵי, חַמְתֵי לְרַבִּי דַּהֲוָה קָאֵים קוֹמֵי סִדְרָא רַבָּה רָאָה פָּנָיו חוֹלָנִיּוֹת, אָמַר לוֹ לָמָּה פָנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת, אֲמַר כֵּן וְכֵן אִשְׁתַּדַּר לִי כְּתָבִין מִן מַלְכוּתָא. אֲמַר לֵיהּ אִיתָא סְחֵי דְּבָרְיָיךְ עֲבֵיד לָנָא נִסִּין. עָלוֹן לְמִסְחֵי וַאֲתָא הָדֵין אַרְגִּינִיטוֹן מְגַחֵךְ וּמְרַקֵּד קֳדָמֵיהוֹן. בְּעָא רַבִּי דְּיִזְעוֹף בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רַבִּי שַׁבְקֵיהּ דְּזִמְנִין עַל נִסִּין הוּא מִתְחֲמָא. אֲמַר לֵיהּ מָרָיךְ בְּעָקָא וְאַתְּ קָאֵים גָּחֵךְ וּמְרַקֵּד. אֲמַר לְהוֹן אֲזַלוּן וְאַכְלוּן וּשְׁתוֹן וְעַבְדוּן שַׁבָּא טָבָא דְּמָרֵיכוֹן עָבֵיד לְכוֹן נִסִּין וַאֲנָא מְקִים לְכוֹן קֳדָמוֹי בְּצַפְרָא דְחַד בְּשַׁבְּתָא. בַּאֲפוּקֵי שַׁבְּתָא בָּתַר סִידְרָא, נְסַבוֹן וַאֲקִימוֹן קֳדָם פְּיָילֵי דְּפַנְיָיס. עָלוּן וְאָמְרִין לֵיהּ הָא קָיְימִין קֳדָם פְּיָילֵי. אֲמַר סִגְרוּן פְּיָילִי. נְסַבוּהוֹן וַאֲקִימוֹן עַל מְטַכְּסָא דִּמְדִינְתָּא. עָלוּן וְאָמְרִין לֵיהּ, אֲמַר אֲנָא קֵלֶווֹן אֲנָא דְּיִתְּזוּן בֵּי בַּנֵּי תְּלָתָא יוֹמֵי וְיַעֲלוּן וְיִסְחוּן וְיֶאֱתוֹן לְגַבָּאי, אֲזַלוּן וְאִתְּזוּן בֵּי בַּנֵּי תְּלָתָא יוֹמִין וְעָאל חַד אַרְגִינִיטוֹן וּמוֹזְגָהּ קֳדָמֵיהוֹן וְעָלוּ וּסְחוּן וַאֲתוֹן לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לְהוֹן בְּגִין דְּאַתּוּן יָדְעִין דֵּאלָהֵיכוֹן עָבֵיד לְכוֹן נִסִּין אַתּוּן מְקִילִין לְמַלְכָּא. אָמְרִין לֵיהּ לְדִיקְלֵיטְיָינוֹס רָעֵי חֲזִירִין אֲקֵילֵינַן, בְּרַם לְדִיקְלֵיטְיָינוּס מַלְכָּא אֲנַן מְשֻׁעְבָּדִים. אֲמַר לְהוֹן אֲפִלּוּ כֵּן לָא תִבְזוֹן לָא בְּרוֹמִי זְעֵיר וְלָא בְּגוּלְיָיר זְעֵיר. (בראשית כה, כה): כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָה כֻּלּוֹ רָאוּי לְאַדֶּרֶת. רַבָּנָן דָּרוֹמָאֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי וְרַחֲבָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר יָצָא כֻּלּוֹ מְפֹזָר וּמְפֹרָד כְּאַדֶּרֶת, לִזְרוֹתוֹ כְּמוֹץ וּכְקַשׁ מֵאִדְּרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ב, לה): בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא וגו' וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט, רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר מִי גָרַם לָהֶם לְהֵעָשׂוֹת כְּעוּר, מִן אִדְּרֵי קַיִט, עַל שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בָּאַדִּירִים. (בראשית כה, כה): וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו, הֵא שָׁוְא שֶׁבָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק אַתּוּן קְרֵיתוּן לַחֲזִירַתְכוֹן שֵׁם, אַף אֲנָא קוֹרֵא לִבְנִי בְכוֹרִי שֵׁם, (שמות ד, כב): כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל.

“And her days to give birth were completed…” (Genesis 25:24) Below they were lacking, here they were full. Below where the word twins is written full, with the letter aleph, Peretz and Zerach were both righteous. Here it is written without an aleph, Yaakov was righteous and Esau was wicked. “And the first one emerged ruddy…” (Genesis 25:25) R’ Chaggai said in the name of R’ Yitzchak: in the merit of “And you shall take for yourselves on the first day…” (Leviticus 23:40) I will be revealed to you first, as it says “I am first and I am last” (Isaiah 44:6) and I will exact retribution on your behalf from the first who is Esau, as it is written “And the first one emerged” and I will build the first for you, which is the Holy Temple of which it is written “As a Throne of Glory, exalted from the beginning…” (Jeremiah 17:12) and I will bring for you the first who is the King Messiah of whom it is written “The first one to Zion, behold, behold them…” (Isaiah 41:27)

9 ט

וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו (בראשית כה, כו), הֶגְמוֹן אֶחָד שָׁאַל לְחַד מִן אִילֵין דְּבֵית סִלוֹנִי, אָמַר לוֹ מִי תּוֹפֵס הַמַּלְכוּת אַחֲרֵינוּ. הֵבִיא נְיָיר חָלָק וְנָטַל קוּלְמוֹס וְכָתַב עָלָיו וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב, אָמְרוּ רְאוּ דְּבָרִים יְשָׁנִים מִפִּי זָקֵן חָדָשׁ, לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה צַעַר נִצְטָעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק.

10 י

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים (בראשית כה, כז), רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לַהֲדַס וְעִצְבוֹנִית שֶׁהָיוּ גְּדֵלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְכֵיוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ, כָּךְ כָּל י"ג שָׁנָה שְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים לְבֵית הַסֵּפֶר וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, לְאַחַר י"ג שָׁנָה זֶה הָיָה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְזֶה הָיָה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר צָרִיךְ אָדָם לְהִטָּפֵל בִּבְנוֹ עַד י"ג שָׁנָה, מִיכָּן וָאֵילָךְ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִּי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. (בראשית כה, כז): וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, צָד אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּפִיו, לָא גְנַבְתְּ מַאן גְּנַב עִמָּךְ, וְלָא קְטַלִית מַאן קְטַל עִמָּךְ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ שׂוֹדָנִי, צַיְדָנִי. צָד בַּבַּיִת, צָד בַּשָּׂדֶה. בַּבַּיִת, הֵיךְ מְתַקְנִין מִלְחָא. בַּשָּׂדֶה, הֵיךְ מְתַקְנִין תִּבְנָא. רַבִּי חִיָּא אָמַר הִפְקִיר עַצְמוֹ כַּשָּׂדֶה. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא דַיֵּינוּ שֶׁנִּשְׁתַּעְבַּדְנוּ לְשִׁבְעִים אֻמּוֹת, אֶלָּא אַף לֹא זוֹ שֶׁנִּבְעֶלֶת כַּנָּשִׁים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף אֲנִי בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אֲנִי פּוֹרֵעַ הֵימֶנּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כב): וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה. (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, שְׁנֵי אֹהָלִים, בֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם וּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל עֵבֶר. (בראשית כה, כח): וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו, קוֹפַּרָא טָבָא לְפוּמֵיהּ, וְכַסָּא טָבָא לְפוּמֵיהּ. (בראשית כה, כח): וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב, כָּל שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת קוֹלוֹ הָיְתָה מוֹסֶפֶת לוֹ אַהֲבָה עַל אַהֲבָתוֹ.

11 יא

וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד (בראשית כה, כט), אָמַר לוֹ, מַה טִּיבוֹ שֶׁל נָזִיד זֶה. אָמַר לוֹ, שֶׁמֵּת אוֹתוֹ זָקֵן. אָמַר, בְּאוֹתוֹ הַזָּקֵן פָּגְעָה מִדַּת הַדִּין, אָמַר לוֹ, הֵן. אָמַר, אִם כֵּן לֹא מַתַּן שָׂכָר וְלֹא תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (ירמיה כב, י): אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ, זֶה אַבְרָהָם. (ירמיה כב, יד): בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ, זֶה עֵשָׂו.

12 יב

וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה (בראשית כה, כט), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ וְרַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אַתְּ מוֹצֵא אַבְרָהָם חָיָה קע"ה שָׁנָה, וְיִצְחָק ק"פ, אֶלָּא אוֹתָן חָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁמָּנַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵחַיָּיו מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עֵשָׂו שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת, שֶׁבָּא עֵשָׂו עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, כז): כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ. (בראשית כה, כט): וְהוּא עָיֵף, שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה ד, לא): כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים. רַבִּי אָמַר אַף גָּנַב, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (עובדיה א, ה): אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ הִבְטַחְתִּי אֶת אַבְרָהָם וְאָמַרְתִּי לוֹ (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, זוֹ הִיא שֵׂיבָה טוֹבָה וְהוּא רוֹאֶה לְבֶן בְּנוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמְגַלֶּה עֲרָיוֹת וְשׁוֹפֵךְ דָּמִים, מוּטָב לוֹ שֶׁיִּפָּטֵר בְּשָׁלוֹם, זֶה הוּא שֶׁכָּתוּב (תהלים סג, ד): כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים. (בראשית כה, ל): וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם, אָמַר רַבִּי זְעִירָא פָּעַר פִּיו אוֹתוֹ הָרָשָׁע כַּגָּמָל, אֲמַר לֵיהּ אֲנָא פָּתַח פּוּמִי תְּהֵי מְשַׁתְּדֵר וְאָזֵיל, כַּהֲדָא דִּתְנֵינַן אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין. (בראשית כה, ל): מִן הָאָדֹם הָאָדֹם, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִינֵיהּ וּמִן פַּטְרוֹנֵיהּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מִינֵיהּ וּמִן דִּכְוָתֵיהּ, הוּא אָדֹם וְתַבְשִׁילוֹ אָדֹם, אַרְצוֹ אֲדֻמָּה, גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים, לְבוּשָׁיו אֲדֻמִּים, פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם, בִּלְבוּשׁ אָדֹם. הוּא אָדֹם (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי. תַּבְשִׁילוֹ אָדֹם: הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם. אַרְצוֹ אֲדֻמָּה, (בראשית לב, ד): אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים (נחום ב, ד): מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם, לְבוּשָׁיו אֲדֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ב, ד): אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים. פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם, (שיר השירים ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם. בִּלְבוּשׁ אָדֹם (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ.

13 יג

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם (בראשית כה, לא), אָמַר לוֹ זַבֵּין לִי חַד יוֹם מִן דִּידָךְ, אָמַר רַבִּי אַחָא כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב יְמֵי הַגָּלוּת, יִמְצָא שֶׁיּוֹם אֶחָד יָשַׁב יַעֲקֹב בְּשַׁלְוָה בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו. (בראשית כב, לב): וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, לָמָּה לִי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (בראשית כב, לב): לָמָּה זֶּה לִי, מְלַמֵּד שֶׁכָּפַר בְּזֶה אֵלִי (שמות טו, ב). דָּבָר אַחֵר, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, שֶׁהָיָה נִמְרוֹד מְבַקֵּשׁ לְהָמִית אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הַבֶּגֶד שֶׁהָיָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה לוֹבְשׁוֹ וְיוֹצֵא לַשָּׂדֶה הָיוּ בָּאִים כָּל חַיָּה וָעוֹף שֶׁבָּעוֹלָם וּמִתְקַבְּצִין אֶצְלוֹ. (בראשית כה, לג): וַיֹּאמֶר הִשְּׁבְעָה לִי, מָה רָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַבְּכוֹרָה, דִּתְנֵינַן עַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרִים, מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים, אָמַר יִהְיֶה רָשָׁע זֶה עוֹמֵד וּמַקְרִיב, לְפִיכָךְ נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַבְּכוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לה, ו): כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדֳּפֶךָ אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדֳּפֶךָ, וְעֵשָׂו הוּא שׂוֹנֵא אֶת הַדָּם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר זֶה דַּם בְּכוֹרָה וְקָרְבָּנוֹת. רַבִּי לֵוִי אָמַר זֶה דַּם שֶׁל מִילָה. רַבָּנָן אָמְרֵי שָׂנֵאתָ דָּמוֹ שֶׁל אָדָם בְּגוּפוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קט, יז): וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא אָמַר לֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וְלֹא חָפֵץ בְּכוֹרָה. רַבִּי הוּנָא אָמַר זֶה דַּם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהוּא קָרוּי בְּרָכָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ, כד): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי.

14 יד

וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים (בראשית כה, לד), מָה עֲדָשָׁה זוֹ עֲשׂוּיָה כְגַלְגַּל, כָּךְ הָעוֹלָם עָשׂוּי כְגַלְגַּל. מָה עֲדָשָׁה זוֹ אֵין לָהּ פֶּה, כָּךְ אָבֵל אָסוּר לוֹ לְדַבֵּר. מָה עֲדָשָׁה זוֹ יֵשׁ בָּהּ אֵבֶל וְיֵשׁ בָּהּ שִׂמְחָה, כָּךְ אֵבֶל, שֶׁמֵּת אָבִינוּ אַבְרָהָם, שִׂמְחָה, שֶׁנָּטַל יַעֲקֹב אֶת הַבְּכוֹרָה. (בראשית כה, לד): וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, הִכְנִיס עִמּוֹ כַּתְ שֶׁל פָּרִיצִים, אָמְרִין נֵיכוֹל דִּידֵיהּ וְנֵיחוּךְ עָלָיו, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (ישעיה כא, ה): עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן, סְדַר פָּתוֹרָא. (ישעיה כא, ה): צָפֹה הַצָּפִית, סְדַר מְנַרְתָּא. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אִית אַתְרָא דְּקָרְיִין לִמְנַרְתָּא צָפִיתָא. (ישעיה כא, ה): קוּמוּ הַשָֹּׂרִים, זֶה מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. (ישעיה כא, ה): מִשְׁחוּ מָגֵן, כִּתְבוּ שֶׁהַבְּכוֹרָה לְיַעֲקֹב, תָּנֵי בַּר קַפָּרָא וּלְפִי שֶׁהָיוּ כִּמְשַׂחֲקִים, הִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׂחַק עִמָּהֶם וְקִיֵּים הַבְּכוֹרָה לְיַעֲקֹב, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות ד, כב): כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל. (בראשית כה, לד): וַיָּקָם וַיֵּלַךְ, רַבִּי לֵוִי אָמַר מֵעוֹלָמוֹ יָצָא. (בראשית כה, לד): וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה, וּמַה בִּזָּה עִמָּהּ, אָמַר רַבִּי לֵוִי תְּחִיַּת הַמֵּתִים בִּזָּה עִמָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יח, ג): בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז. בְּבוֹא רָשָׁע, זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ד): וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה. בָּא גַם בּוּז, שֶׁבָּא בִּזְיוֹנוֹ עִמּוֹ. (משלי יח, ג): וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה, שֶׁנִּתְלַוָּה לוֹ קְלוֹנוֹ שֶׁל רָעָב, וְאֵין חֶרְפָּה אֶלָּא רָעָב, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לו, ל): אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם.