Chapter 50נ׳
1 א

וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וגו' (בראשית יט, א), (יחזקאל א, יד): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ רָצוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא רָצוֹא, רָצִין לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן. כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בַּר פַּרְטָא, כָּזֶה שֶׁהוּא בּוֹזֵק גֶּפֶת בַּכִּירָה. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר כְּרוּחָא לַזִּיקָא. רַבָּנָן אָמְרֵי כַּזִּיקָא לַעֲנָנָא. נִפְטָרִים מֵאַבְרָהָם בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וּבָאִין סְדוֹמָה בָּעֶרֶב, אֶלָּא מַלְאֲכֵי רַחֲמִים הָיוּ וְהָיוּ מַמְתִּינִים וּסְבוּרִים שֶׁמָּא יִמְצָא לָהֶם זְכוּת, וְכֵיוָן שֶׁלֹא מָצָא לָהֶם זְכוּת, וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב.

2 ב

וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ (איוב כג, יג), תָּנָא אֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוֹת, וְלֹא שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹשִׂים שְׁלִיחוּת אֶחָת, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ שְׁנֵי, אֶלָּא מִיכָאֵל אָמַר בְּשׂוֹרָתוֹ וְנִסְתַּלֵּק, גַּבְרִיאֵל נִשְׁתַּלַּח לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, וּרְפָאֵל לְהַצִּיל אֶת לוֹט. (בראשית יט, א): וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, הָכָא אַתְּ אָמַר מַלְאָכִים וּלְהַלָּן (בראשית יח, ב): קוֹרֵא אוֹתָן אֲנָשִׁים, אֶלָּא לְהַלָּן שֶׁהָיְתָה שְׁכִינָה עַל גַּבֵּיהֶן קְרָאָם אֲנָשִׁים, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מֵעַל גַּבֵּיהֶן לָבְשׁוּ מַלְאָכוּת. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר רַבִּי לֵוִי אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כֹּחוֹ יָפֶה נִדְמוּ לוֹ בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, אֲבָל לוֹט עַל יְדֵי שֶׁהָיָה כֹּחוֹ רַע נִדְמוּ לוֹ בִּדְמוּת מַלְאָכִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא עַד שֶׁלֹא עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן קְרָאָן אֲנָשִׁים מִשֶּׁעָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן מַלְאָכִים. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא לְאֶחָד שֶׁנָּטַל הֶגְמוֹנְיָא מִן הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁלֹא הִגִּיעַ לְבֵית אוֹרְיָין שֶׁלּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ כְּפַגָּן, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית אוֹרְיָין שֶׁלּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ כְּקָאלְמִין, כָּךְ עַד שֶׁלֹא עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן קְרָאָן אֲנָשִׁים כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן קְרָאָן מַלְאָכִים.

"But He is at one with Himself, and who can turn him? And what His soul desireth, even that He doeth." (Job 23:13) It was taught: One angel does not carry out two commissions, and two angels do not carry out one commission. And you say "two"!? (Genesis 19:1) Rather, Michael said his tidings and departed, Gabriel was sent to overthrow Sodom, and Raphael to rescue Lot.

3 ג

סְדֹמָה, תָּנֵי מִשּׁוּם רַבִּי נְחֶמְיָה כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ למ"ד בִּתְחִלָּתוֹ תֵּן לָהּ הֵ"א בְּסוֹפוֹ, סְדֹמָה, שְׂעִירָה, מִצְרָיְמָה, חָרָנָה. אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב (תהלים ט, יח): יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָא אָמַר לַבֵּיטִי הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבַּשְּׁאוֹל. בָּעֶרֶב, בָּא עַרְבָּהּ שֶׁל סְדוֹם וְשָׁקְעָה שִׁמְשָׁהּ וְנֶחְתַּם גְּזַר דִּינָהּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בַּלַּיְלָה בְּשָׁעָה שֶׁהֵן יְשֵׁנִים, וְאֵינוֹ דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בַּיּוֹם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עֲסוּקִים בְּמִצְווֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ט, ט): וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. וְלוֹט ישֵׁב, יָשַׁב כְּתִיב, אוֹתוֹ הַיּוֹם מִנּוּהוּ אַרְכִי דַיָּנִים. חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי דַיָּנִים הָיוּ בִסְדוֹם, קֵץ שֶׁקֶר, וְרַב שֶׁקֶר, רַב מַסְטֵידִין, רַב נָבָל, וּקְלַא פַנְדֵּר. לוֹט הָיָה אַרְכִי הַדַּיָּנִים שֶׁבְּכֻלָּן, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁהֵם עֲרֵבִים לָהֶם הֵן אוֹמְרִים לוֹ (בראשית יט, ט): גֶּשׁ הָלְאָה, סַק לְעֵיל, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵין עֲרֵבִים לָהֶם הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ (בראשית יט, ט): הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט.

4 ד

וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וגו' וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי (בראשית יט, א ב), רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי הוּנָא. רַבִּי יוּדָן אָמַר (בראשית יט, ב): סוּרוּ נָא, אֲפִלּוּ אֵינִי כְדַאי, עַקְּמוּ עָלַי אֶת הַדֶּרֶךְ. רַבִּי הוּנָא אָמַר עַקְּמוּ עָלַי אֶת הַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלֹא תִּהְיוּ נִרְאִים בָּאִים אֶצְלִי. (בראשית יט, ב): אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ, אַבְרָהָם מַקְדִּים רְחִיצָה לְלִינָה וְלוֹט מַקְדִּים לִינָה לִרְחִיצָה, אֶלָּא אַבְרָהָם מַקְפִּיד עַל טִנּוֹפֶת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְפִיכָךְ הִקְדִּים רְחִיצָה, וְלוֹט אֵינוֹ מַקְפִּיד עַל טִנֹּפֶת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף זֶה עָשָׂה כַּשּׁוּרָה, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ וְיִרְאוּ אָבָק עַל רַגְלֵיהֶם שֶׁלֹא יֹאמְרוּ הֵיכָן לָנוּ. (בראשית יט, ב): וַיֹּאמְרוּ א כִּי בָרְחוֹב נָלִין, מְמָאֲנִין בְּקָטָן וְאֵין מְמָאֲנִין בְּגָדוֹל. (בראשית יט, ג): וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד, הִכְנִיס בָּם אַף וְצָרָה. (בראשית יט, ג): וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ, הֲדָא מְסַיְּעָא לְהַהוּא דְּאָמַר רַב הוּנָא עַקְּמוּ עָלַי אֶת הַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלֹא תִּהְיוּ נִרְאִים בָּאִים אֶצְלִי. (בראשית יט, ג): וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה שֶׁהָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַצּוּת גְּדוֹלָה עָמְדָה עַל הַמֶּלַח, דְּהוּא אָמַר לָהּ הַב לְאִלֵּין אַכְסַנְיָא קַלִּיל מֶלַח, וַהֲוַת אָמְרָה לֵיהּ אַף הָדָא סוֹנִיתָא בִּישָׁא אַתּ בָּעֵי מֵילְפָא הָכָא.

5 ה

טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ (בראשית יט, ד), הִתְחִילוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר מָה הֵם, אֲמַר לְהוֹן כָּל אֲתַר אִית טָבִין וּבִישִׁין, בְּרַם הָכָא סוּגְיֵה בִּישִׁין. (בראשית יט, ד): וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת, אֵין אֶחָד מֵהֶם מְעַכֵּב. (בראשית יט, ה): וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָיָה אָמַר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לוֹט מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וְהָיוּ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ (בראשית יט, ה): הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם לְתַשְׁמִישׁ, אָמְרוּ לוֹ (בראשית יט, יב): עֹד מִי לְךָ פֹה, קְרִי בֵיהּ עוֹד מִי לְךָ פֶּה, עַד כָּאן הָיָה לְךָ רְשׁוּת לְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עֲלֵיהֶם מִכָּאן וָאֵילָךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עֲלֵיהֶם.

6 ו

וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה אַל נָא אַחַי הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת וגו' רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל (בראשית יט, ו ח): הַקָּשׁוֹת. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהוֹת הֵם אֵלּוּ חֲזָקִים. (בראשית יט, ח): כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי, לֹא בִּזְכוּתִי אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי, מְלַמֵּד שֶׁהִטְּתָה אֶת הַבַּיִת עֲלֵיהֶם, אֲמָרָה לֵיהּ אִם בְּעֵית מְקַבַּלְתּוֹן קַבֵּל בְּחֶלְקָךְ.

7 ז

וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה (בראשית יט, ט), קְרַב לְהַלָּן. (בראשית יט, ט): וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט, דִּין שֶׁדָּנוּ רִאשׁוֹנִים אַתָּה בָּא לַהֲרֹס. רַבִּי מְנַחֲמָא מִשֵּׁם רַבִּי בֵּיבַי כָּךְ הִתְנוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם בֵּינֵיהֶם, אָמְרוּ, כָּל אַכְסַנְיָא שֶׁהוּא בָּא לְכָאן יְהוּ בּוֹעֲלִים אוֹתוֹ וְנוֹטְלִים אֶת מָמוֹנוֹ, אֲפִלּוּ אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית יח, יט): וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', אָנוּ בּוֹעֲלִים אוֹתוֹ וְנוֹטְלִים אֶת מָמוֹנוֹ.

And they said: Stand back (xix, 9) — out of the way! And they said: This one fellow came in to sojourn, and he will need to play the judge — you wish to destroy the judgments of your predecessors! R. Menahema said in R. Bibi's name: The Sodomites made an agreement among themselves that whenever a stranger visited them they should force him to sodomy and rob him of his money; even him of whom it is written, “That they may keep the way of the Lord, to do righteousness and justice” (Gen. xvm, 19), we would use him bestially and rob him of his money.

8 ח

וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת יָדָם וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם וגו' וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת (בראשית יט, י יא), מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, ד): וְאַנְשֵׁי סְדֹם וגו', לְפִיכָךְ (בראשית יט, יא): הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל, דִּכְוָתָהּ (בראשית ז, כג): וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. דִּכְוָתָהּ (במדבר ג, יג): בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. דִּכְוָתָהּ (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ, אֵבָר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. דִּכְוָתָהּ (דברים יב, טז): הַכֵּה תַכֶּה אֶת ישְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב, מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. (בראשית יט, יא): וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח, אִלְאוּן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה טז, יב): וְהָיָה כִי נִרְאָה כִּי נִלְאָה מוֹאָב, אִינְסוּן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה א, יד): נִלְאֵיתִי נְשׂא, אִשְׁתַּטּוּן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי.

9 ט

כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ (בראשית יט, יג), רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַב נַחְמָן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עַל יְדֵי שֶׁגִּלּוּ מִסְטוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִדְחוּ מִמְּחִצָּתָן מֵאָה וּשְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. וְרַבִּי תַּנְחוּמָא הֲוָה מַפִּיק לִישְׁנָא קַלָּה. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא עַל שֶׁנִּתְגָּאוּ וְאָמְרוּ כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ. אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה. (בראשית יט, יד): וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו וגו', אַרְבַּע בָּנוֹת הָיוּ לוֹ שְׁתַּיִם אֲרוּסוֹת וּשְׁתַּיִם נְשׂוּאוֹת, לְקוּחֵי בְנֹתָיו אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לֹקְחֵי בְנֹתָיו. (בראשית יט, יד): וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו, אָמְרוּ לוֹ אַדְרִכוֹלִין וְכָרְבַּלִין בַּמְדִינָה וּמְדִינָה נֶהְפָּכֶת.

10 י

וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר (בראשית יט, טו), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרָח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַּעַת מִלִּין, מִשֶּׁהֵאִיר הַמִּזְרָח עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה אַרְבַּע מִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, וּכְתִיב (בראשית יט, כג): הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ, וּמִסְּדוֹם לְצֹעַר אַרְבַּע מִלִּין, אָמַר רַבִּי זְעִירָא הַמַּלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּר לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. וּמִנַּיִן מִשֶּׁהֵאִיר הַמִּזְרָח עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַּע מִלִּין, כְּמוֹ וּכְמוֹ, מִלְּתָא דָּמְיָא לְמִלְּתָא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֲדָא כּוֹכַבְתָּא דְּצַפְרָא אַיַּלְתָּא דְּשַׁחֲרָא, שַׁקְרָן הוּא, פְּעָמִים פּוֹחֶתֶת וּפְעָמִים שֶׁהִיא מוֹסֶפֶת, אֶלָּא כְּמִין תַּרְתֵּין קַרְנִין דִּנְהוֹרָא סָלְקִין מִמַּדִּינְחָא וּמַנְהֲרִין לְעָלְמָא. (בראשית יט, טו): וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת וגו', אָמַר רַבִּי טוֹבִיָּה בַּר רַבִּי יִצְחָק שְׁתֵּי מְצִיאוֹת, רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעֲמוֹנִית. אָמַר רַבִּי יִצְחָק (תהלים פט, כא): מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי, הֵיכָן מָצָאתִי אוֹתוֹ בִּסְדוֹם.

11 יא

וַיִּתְמַהְמָהּ (בראשית יט, טז), תִּמָּהוֹן אַחַר תִּמָּהוֹן, אָמַר כַּמָּה אִבּוּד בְּכֶסֶף וְזָהָב אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, יב): עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה לוֹט. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר זֶה קֹרַח. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר זֶה נָבוֹת. רַבִּי לֵוִי אָמַר זֶה הָמָן. רַבִּי יִצְחָק אָמַר זֶה שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד. רַבָּנָן אָמְרֵי זֶה אִיּוֹב, דַּהֲוָה עַתִּיר וְנִתְמַסְכֵּן וְחָזַר לְמַה דַּהֲוָה. (בראשית יט, טז): וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו וגו', מִי הָיָה זֶה, זֶה רְפָאֵל. אֲתִיבוּן וְהָא כְּתִיב (בראשית יט, טז): וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, וּכְתִיב (בראשית יט, יז): וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה, אֲמַר לְהוֹן קְרוֹן דְּבַתְרֵיהּ וַיֹּאמְרוּ הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ אֵין כְּתִיב אֶלָּא (בראשית יט, יז): וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ. (בראשית יט, יז): הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה, בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא הַר (שיר השירים ב, ח): מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, וְאוֹמֵר (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים וגו'. (בראשית יט, יח יט): וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הֶהָרָה וגו' וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וגו', רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, לוֹט וְצָרְפִית. צָרְפִית אָמְרָה עַד שֶׁלֹא בָּאתָ אֶצְלִי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂה אַנְשֵׁי עִירִי וְהָיוּ מַעֲשַׂי רַבִּים עַל אַנְשֵׁי בְּנֵי עִירִי וְהָיִיתִי צַדֶּקֶת בֵּינֵיהֶם, עַכְשָׁיו שֶׁבָּאתָ אֶצְלִי (מלכים א יז יח): בָּאתָ לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי. לוֹט אָמַר עַד שֶׁלֹא הָלַכְתִּי אֵצֶל אַבְרָהָם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂי בְּנֵי עִירִי וַאֲנִי צַדִּיק בֵּינֵיהֶם, עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל אַבְרָהָם שֶׁמַּעֲשָׂיו רַבִּים עַל שֶׁלִּי אֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד בְּנַחֲלָתוֹ. וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מִן הָן תְּנֵינַן כְּשֵׁם שֶׁהַנָּוֶה הָרָעָה בּוֹדֵק כָּךְ הַנָּוֶה הַיָּפֶה בּוֹדֵק, מִן הָכָא, וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי, וּסְדוֹם בְּעוּמְקָא הִיא, לְפוּם כָּךְ הוּא אוֹמֵר: וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה, שָׁרֵי בְּעוּמְקָא, וְאִינוּן אֲמָרוּ לֵיהּ פּוֹק לְטוּרָא, וְהוּא אֲמַר הָכֵין, הֲדָא אָמְרָה אֲפִלּוּ מִנָּוֶה הָרָעָה לַנָּוֶה הַיָּפֶה, הֲרֵי שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפֶה בּוֹדֵק. (בראשית יט, כ כא): הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה, אָמַר רַבִּי חֲלַפְתָּא קֵסָרִיָא, וּמָה אִם לוֹט עַל יְדֵי שֶׁכִּבֵּד אֶת הַמַּלְאָךְ נָשָׂא לוֹ פָנִים, לְךָ לֹא אֶשָֹּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ, (במדבר ו, כו): יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ.

12 יב

מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה וגו' (בראשית יט, כב), אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁנֵי פַּטְרוֹנִין, אֶחָד עִירוֹנִי וְאֶחָד בֶּן הַמְּדִינָה, וְכָעַס עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ לִרְדּוֹתָן, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם רוֹדֶה אֲנִי אוֹתָם בִּפְנֵי בְּנֵי הַמְּדִינָה עַכְשָׁו הֵן אוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה עִירוֹנִי כָּאן הָיָה מִתְקַיֵּם עָלֵינוּ, וְאִלּוּ הָיָה בִּפְנֵי עִירוֹנִי עַכְשָׁו הֵן אוֹמְרִין אִלּוּ בֶּן הַמְּדִינָה שָׁם הָיָה מִתְקַיֵּם עָלֵינוּ. כָּךְ לְפִי שֶׁהָיוּ סְדוֹמִים מֵהֶם עוֹבְדִים לַחַמָּה וּמֵהֶם עוֹבְדִים לַלְּבָנָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי רוֹדֶה אוֹתָן בַּיּוֹם עַכְשָׁו הֵם אוֹמְרִין אִלּוּ הָיְתָה לְבָנָה שָׁם הָיְתָה מְקַיֶּמֶת עָלֵינוּ, אִם אֲנִי רוֹדֶה אוֹתָם בַּלַּיְלָה עַכְשָׁו הֵם אוֹמְרִין אִלּוּ הָיְתָה הַחַמָּה שָׁם הָיְתָה מְקַיֶּמֶת עָלֵינוּ, אֶלָּא נָקַם מֵהֶם בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה וּלְבָנָה עוֹמְדִים בָּרָקִיעַ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית יט, כג): הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה וגו'.