Chapter 43מ״ג
1 א

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו (בראשית יד, יד), (תהלים קיב, ז ח): מִשְׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה', סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו. מִשְׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, זֶה אַבְרָהָם, (בראשית כב, יב): כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה', (נחמיה ט, ח): וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, א): אַל תִּירָא אַבְרָם. עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו, (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְּלָה.

2 ב

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, טו): אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְׁמֹעַ דָּמִים. (בראשית יד, יד): וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֵן הוֹרִיקוּ פָּנִים כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, אָמְרוּ חֲמִשָּׁה מְלָכִים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בָּהֶם וְאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּהֶם. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אַבְרָהָם הוֹרִיק פָּנִים כְּנֶגְדָן, אָמַר אֵצֵא וְאֶפֹּל עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם. אַבָּא בַּר זַבְדָא אָמַר בִּכְלֵי זַיִן הוֹרִיקָן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים לה, ג): וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת הוֹרִיקָן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים סח, יד): וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ. רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּפָרָשַׁת שׁוֹטְרִים הוֹרִיקָן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כ, ח): מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ. חֲנִיכָיו, בַּעֲלֵי חֲנִיכָתוֹ, שְׁמָם אַבְרָם כִּשְׁמוֹ. שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא, אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה, מִנְיַן אֱלִיעֶזֶר שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת. וַיִּרְדֹּף עַד דָּן, שֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הִיא, וּמַכָּה מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ, מַכָּה מִלְּפָנֶיהָ, וַיִּרְדֹּף עַד דָּן, וּמַכָּה מֵאַחֲרֶיהָ (ירמיה ח, טז): מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו.

3 ג

וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה (בראשית יד, טו), רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת מִשֵּׁם רַבִּי יוֹנָתָן הַלַּיְלָה נֶחְלַק מֵאֵלָיו. וְרַבָּנָן אָמְרֵי יוֹצְרוֹ חִלְּקוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבִיהֶם פָּעַל עִמִּי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, אַף אֲנִי פּוֹעֵל עִם בָּנָיו בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. וְאֵימָתַי בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט): וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר וגו'. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אִית דְּמַפְקִין לִישְׁנָא אַחֲרִינָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבִיהֶם יָצָא בַּחֲצִי הַלַּיְלָה אַף אֲנִי אֵצֵא עִם בָּנָיו בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ד): כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא. (בראשית יד, טו): וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם, וְכִי יֵשׁ אָדָם רוֹדֵף הֲרוּגִים, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס רוֹדְפָיו שֶׁל אָבִינוּ אַבְרָהָם הֲרוּגִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סט, כז): כִּי אַתָּה אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מא, ב): מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, מִי הוּא זֶה שֶׁהֵעִיר לִבָּם שֶׁל מִזְרָחִיִּים שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִפְּלוּ בְּיַד אַבְרָהָם, צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁהָיָה מֵאִיר לוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַזָּל צֶדֶק הָיָה מֵאִיר לוֹ. אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן צְדָקָה הָיְתָה צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת, אִם אֵין אַבְרָהָם אֵין מִי יַעֲשֶׂה אוֹתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מא, ב): יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אַבְרָהָם הָיָה מַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם עָפָר וְהוּא נַעֲשָׂה חֲרָבוֹת, קַשׁ וְנַעֲשָׂה חִצִּים. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר יִתֵּן עָפָר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא (ישעיה מא, ב): כְּעָפָר, הֵן הָיוּ מַשְּׁלִיכִים חֲרָבוֹת עַל אַבְרָהָם וְנַעֲשִׂין עָפָר, חִצִּים וְהֵן נַעֲשִׂים קַשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מא, ג): יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל אָבִינוּ אַבְרָהָם הָיוּ שָׁלשׁ מִילִין. רַבִּי יוּדָן בַּר רַבִּי סִימוֹן אָמַר מִיל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, ג): אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ לֹא נִתְאַבְּקוּ רַגְלֵיהֶן אֶלָּא כָּזֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

4 ד

וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט וגו' (בראשית יד, טז), רַבִּי יוּדָן אָמַר אֲנָשִׁים וְנָשִׁים הֵשִׁיב, וְטַף לֹא הֶחֱזִיר, עָמְדוּ וְנִתְגַּיְּרוּ וְגָדְרוּ עֶרְוַת אֲבוֹתֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ז, כד): וְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם, מִי הֵם רָעֵי גוֹיִם, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יג): וְאַנְשֵׁי סְדֹם.

5 ה

וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ וגו' (בראשית יד, יז), רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר הִתְחִיל לְקַשְׁקֵשׁ לוֹ בִּזְנָבוֹ, אָמַר לוֹ מָה אַתָּה יָרַדְתָּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּלְתָּ, אַף אֲנִי יָרַדְתִּי לַחֵמָר וְנִצַּלְתִּי. (בראשית יד, יז): אֶל עֵמֶק שָׁוֵה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן שֶׁשָּׁם הֻשְׁווּ כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְקָצְצוּ אֲרָזִים וְעָשׂוּ בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ לְמַעְלָה, וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו וְאוֹמְרִים לוֹ (בראשית כג, ו): שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי וגו', אָמְרוּ לוֹ מֶלֶךְ אַתְּ עָלֵינוּ, נָשִׂיא אַתְּ עָלֵינוּ, אֱלוֹהַּ אַתְּ עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם אַל יֶחְסַר הָעוֹלָם מַלְכּוֹ וְאַל יֶחְסַר אֱלוֹהוֹ.

6 ו

וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם וגו' (בראשית יד, יח), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, יג): וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם. וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הַמָּקוֹם הַזֶּה מַצְדִּיק אֶת יוֹשְׁבָיו, מַלְכִּי צֶדֶק, (יהושע י, א): אֲדֹנִי צֶדֶק. צֶדֶק נִקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, כא): צֶדֶק יָלִין בָּהּ, מֶלֶךְ שָׁלֵם, רַבִּי יִצְחָק הַבַּבְלִי אוֹמֵר שֶׁנּוֹלַד מָהוּל. (בראשית יד, יח): הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבָּנָן, רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר הִלְכוֹת כְּהֻנָּה גְדוֹלָה גִּלָּה לוֹ, לֶחֶם, זֶה לֶחֶם הַפָּנִים. וָיָיִן, אֵלּוּ הַנְּסָכִים. וְרַבָּנָן אָמְרֵי תּוֹרָה גִּלָּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי לֵוִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר כָּל יַיִן שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה עוֹשֶׂה רוֹשֶׁם חוּץ מִזֶּה. אָמַר רַבִּי לֵוִי אַף זֶה לֹא יָצָאנוּ מִיָּדוֹ, שֶׁמִּשָּׁם קָרָא עָלָיו (בראשית טו, יג): וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.

And Malchitzedek king of Shalem – This is what is written “And the daughter of Tyre shall seek your presence with tribute, those who are the richest of the people.” (Tehillim 45:13) ‘Malchitzedek the king of Shalem’, this place makes its inhabitants righteous (matzdik) – Malchitzedek, Adonitzedek (Yehoshua 10:1). Jerusalem is called righteousness as it says, “…in which righteousness would lodge…” (Isaiah 1:21) ‘king of Shalem’ R’ Yitzchak the Bavli says (he is called this) because he was born circumcised. "brought out bread and wine, and he was a priest to the Most High God" (Bereshit 14:18) R’ Shmuel bar Nachmani and the Rabbanan argue, R’ Shmuel said that the laws of the High Priesthood were revealed to him – ‘bread’ is the show bread, ‘wine’ are the libations. The Rabbanan say that Torah was revealed to him as it says, “"Come, partake of my bread and drink of the wine I have mingled.” (Mishle 9:5) ‘and he was a priest to the Most High God’ R’ Aba bar Kahana said every mention of wine written in the Torah makes an impact except for this, R’ Levi said that even this we did not escape, because from there He called upon him “…and they will enslave them and oppress them, for four hundred years.” (Bereshit 15:13)

7 ז

וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (בראשית יד, יט), מִמִּי קְנָאָן, רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַב כַּהֲנָא וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי אַבָּא אָמַר כְּאִינָשׁ דַּאֲמַר פְּלַן עֵינוֹהִי יָאֵי, שַׂעֲרֵיהּ יָאֵי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים, וּמִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִין הָיָה אוֹמֵר לָהֶם בָּרֵכוּ, וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ מַה נֹּאמַר, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם אִמְּרוּ בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי לֹא הָיָה שְׁמִי נִכָּר לִבְרִיּוֹתַי וְהִכַּרְתָּ אוֹתִי בִּבְרִיּוֹתַי, מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אַתָּה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

8 ח

וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ (בראשית יד, כ), רַבִּי הוּנָא אָמַר שֶׁהוֹפֵךְ מַנְגָנִין שֶׁלְּךָ עַל צָרֶיךָ. רַבִּי יוּדָן אָמַר כַּמָּה מַנְגְּנָאוֹת עָשִׂיתִי לַהֲבִיאָן תַּחַת יָדֶיךָ, אוֹהֲבִים הָיוּ זֶה לָזֶה, זֶה מְשַׁלֵּחַ לָזֶה כְּתָבִים וְזֶה מְשַׁלֵּחַ לָזֶה דּוֹרוֹנוֹת, וְהִמְרַדְתִּי אוֹתָם אֵלּוּ עַל אֵלּוּ כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִפְּלוּ תַּחַת יָדֶךָ. (בראשית יד, כ): וַיִּתֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן אָמַר מִכֹּחַ אוֹתָהּ בְּרָכָה אָכְלוּ שָׁלשׁ יְתֵדוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית כד, א): וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, בִּזְכוּת וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל. בְּיִצְחָק כְּתִיב (בראשית כז, לג): וָאֹכַל מִכֹּל, בִּזְכוּת וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל. בְּיַעֲקֹב כְּתִיב (בראשית לג, יא): כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל, בִּזְכוּת וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל. מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מֵאַבְרָהָם (בראשית טו, ה): כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, (במדבר ו, כג): כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מִיִּצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, ה): וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, לְפִיכָךְ אָמַר הַמָּקוֹם כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מִיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ג): כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וּכְנֶגְדּוֹ כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר אֵימָתַי אֲנִי מְגַדֵּל אֶת בָּנֶיךָ כַּכּוֹכָבִים, כְּשֶׁאֶגָּלֶה עֲלֵיהֶם בְּכֹה, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב. וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר כְּשֶׁאֶגָּלֶה עַל מַנְהִיגָם בְּכֹה, שֶׁנֶאֱמַר (שמות ד, כב): כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל.

9 ט

וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וגו' וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי וגו' (בראשית יד, כא כב), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר עֲשָׂאָן תְּרוּמָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יח, כו): וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר עֲשָׂאָן שְׁבוּעָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דניאל יב, ז): וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עֲשָׂאָן שִׁירָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי אַמִּי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ אָמַר משֶׁה בְּלָשׁוֹן שֶׁאָמַר אַבָּא שִׁירָה, הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה', בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ, אִם מִחוּט (בראשית יד, כג), אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ אֲמַרְתְּ אִם מִחוּט, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ מִצְוַת צִיצִית, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר טו, לח): וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, וּמְתַרְגְּמִינַן חוּטָא דִתְכֶלְתָּא. (בראשית יד, כג): וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ מִצְוַת יְבָמָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כה, ט): וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ. דָּבָר אַחֵר, אִם מִחוּט, זֶה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְצֻיָּר בִּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, אֵלּוּ עוֹרוֹת הַתְּחָשִׁים. דָּבָר אַחֵר, אִם מִחוּט, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, כְּהַהִיא דִּתְנַן וְחוּט שֶׁל סִיקְרָא חוֹגְרוֹ בָּאֶמְצַע לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים. וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, אֵלּוּ פַּעֲמֵי רְגָלִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ז, ב): מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים. בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים (בראשית יד, כד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ל, כב כה): וַיַּעַן כָּל אִישׁ רָע וּבְלִיַּעַל מֵהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ עִם דָּוִד וַיֹּאמְרוּ יַעַן אֲשֶׁר לֹא הָלְכוּ עִמִּי לֹא נִתֵּן לָהֶם מֵהַשָּׁלָל אֲשֶׁר הִצַּלְנוּ כִּי אִם אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְיִנְהֲגוּ וְיֵלֵכוּ. וַיֹּאמֶר דָּוִד לֹא תַעֲשׂוּ כֵן אֶחָי אֵת אֲשֶׁר נָתַן ה' לָנוּ וַיִּשְׁמֹר אֹתָנוּ וַיִּתֵּן אֶת הַגְּדוּד הַבָּא עָלֵינוּ בְּיָדֵינוּ. וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ. וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אָמַר רַבִּי יוּדָן וָהָלְאָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וָמָעְלָה, וּמִמִּי לָמַד מֵאַבְרָהָם זְקֵנוֹ, שֶׁאָמַר: בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים וגו'.