Chapter 42מ״ב
1 א

וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר (בראשית יד, א), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח (תהלים לז, יד טו): חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וגו' חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וגו', מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס שֶׁהָיוּ אֶחָיו חוֹרְשִׁים בַּמִּישׁוֹר וְהוּא חוֹרֵשׁ בָּהָר וְנָפְלָה פָּרָתוֹ וְנִשְׁבָּרָה, אָמַר לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה פָּרָתִי, בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְהָיָה אוֹכֵל קוֹזְזוֹת אֲדָמָה, עַד שֶׁעָשָׂה פִּיו רֵיחַ רַע, הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רֵיחַ פִּיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָשֶׁה לוֹ, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהִבְאִישׁ רֵיחַ פִּיךָ עַל הַתּוֹרָה, כָּךְ יִהְיֶה רֵיחַ תַּלְמוּדְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. לְאַחַר יָמִים עָלָה אָבִיו לְנַדּוֹתוֹ מִנְּכָסָיו, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וּגְדוֹלֵי מְדִינָתוֹ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוֹעַ, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ הַפָּסוּק הַזֶּה, חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וגו', זֶה אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו. לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן, זֶה לוֹט. לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ, זֶה אַבְרָהָם. חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם. אָמַר לוֹ אָבִיו בְּנִי לֹא עָלִיתִי לְכָאן אֶלָּא לְנַדּוֹתְךָ מִנְּכָסַי, עַכְשָׁו הֲרֵי כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לְךָ מַתָּנָה. אָמַר הֲרֵי הֵם עָלַי חֵרֶם וְאֵינִי אֶלָּא שָׁוֶה בָּם כְּאֶחָי. דָּבָר אַחֵר, חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ, זֶה אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו.

“Avram the Hebrew was told.” Rabbi Yehudah, Rabbi Nechemyah, and the sages [disagree]. Rabbi Yehudah says: the entire world is on one side and he is on the other side [the word for “side” in Hebrew is מעבר , which stems from the same root עבר ]. Rabbi Nechemyah says: Because he is of the descendants of Ever [the son of Shem, the son of Noah]. The sages say: he is from the other side of the river and that he speaks in the Hebrew tongue.

2 ב

וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת פָּתַח (קהלת ה, טו): וְגַם זֹה רָעָה חוֹלָה כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת, כְּמָה דַאֲתָא בַּחֲלִיטִין כֵּן הוּא אָזֵיל בַּחֲלִיטִין. אָמַר רַבִּי אָבוֹן כְּשֵׁם שֶׁפָּתַח בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כָּךְ אֵינוֹ חוֹתֵם אֶלָּא בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, (בראשית יד, ט): אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֱלָסָר, כָּךְ אֵינוֹ חוֹתֵם אֶלָּא בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, מַלְכוּת בָּבֶל, וּמַלְכוּת מָדַי, וּמַלְכוּת יָוָן, וּמַלְכוּת אֱדוֹם. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ פָּתַח (מיכה ד, יב): וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבוֹת ה' וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתוֹ כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה, לָמָּה (בראשית יד, ג): כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִֹּׂדִּים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִפְּלוּ בְּיַד אַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל וגו'.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא רַבָּה, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, זֶה הַמִּדְרָשׁ עָלָה בְּיָדֵינוּ מֵהַגּוֹלָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִּימֵי, צָרָה. וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, וּמַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, עָשׂוּ מִלְחָמָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וַחֲמִשָּׁה הֵן, מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה שָׁרוּי בַּמְּדִינָה וּבִשְׁבִילוֹ נִזְקַק הַמֶּלֶךְ לַמְּדִינָה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ בַּרְבָּרִים לִזָּקֵק לוֹ, אָמְרוּ אוֹי לָנוּ שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ נִזְקַּק לַמְּדִינָה כְּמוֹ שֶׁהוּא לָמוּד אִם נַהֲרֹג אֶת אוֹהֲבוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, ז): וַיָּשֻׁבוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵּשׁ, אָמַר רַבִּי אַחָא לֹא בָּאוּ לְהִזְדַּוֵּג אֶלָּא לְתוֹךְ גַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַיִן שֶׁעָשְׂתָה מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם הֵם מְבַקְּשִׁים לְסַמּוֹתָהּ. הִוא קָדֵשׁ, אָמַר רַב אַחָא הוּא כְּתִיב, הוּא שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ בַּרְבָּרִים לְהִזְדַּוֵּג לוֹ, הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִים וַוי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל. וַיְהִי בִּימֵי אָחָז (ישעיה ז, א), מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם (ישעיה ט, יא): אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר, מָשָׁל לְבֶן שָׂרִים שֶׁנִּזְדַּוֵּוג לוֹ פַּדְגּוֹגוֹ לַהֲמִיתוֹ, אָמַר אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ עַכְשָׁיו אֶתְחַיֵּב מִיתָה לַשַֹּׂר, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ מְנִיקְתּוֹ מִמֶּנּוּ וּמֵעַצְמוֹ הוּא מֵת. כָּךְ אָמַר אָחָז אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים, אִם אֵין תְּיָשִׁים אֵין צֹאן, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה, אִם אֵין רוֹעֶה אֵין עוֹלָם. כָּךְ הָיָה סָבוּר בְּדַעְתּוֹ לוֹמַר אִם אֵין קְטַנִּים אֵין תַּלְמִידִים, אִם אֵין תַּלְמִידִים אֵין חֲכָמִים, אִם אֵין חֲכָמִים אֵין זְקֵנִים, אִם אֵין זְקֵנִים אֵין נְבִיאִים, אִם אֵין נְבִיאִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ח, טז): צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. רַבִּי חוֹנְיָא בַּר אֶלְעָזָר אָמַר לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָחָז, שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה ח, יז): וְחִכִּיתִי לַה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב, אֵין לְךָ שָׁעָה קָשָׁה כְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁכָּתַב בָּהּ (דברים לא, יח): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בָּעֵת הַהִיא, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה קִוִּיתִי לוֹ, שֶׁאָמַר (דברים לא, כא): כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, וּמַה הוֹעִיל לוֹ (ישעיה ח, יח): הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ה' לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים, וְכִי יְלָדָיו הָיוּ וַהֲלוֹא תַּלְמִידָיו הָיוּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ חֲבִיבִים עָלָיו כְּבָנָיו, וְכֵיוָן שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הִתְחִילוּ צוֹוְחִים וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אָחָז. וַיְהִיבִּימֵי יְהוֹיָקִים (ירמיה א, ג), וּמַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם (ירמיה ד, כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ, מָשָׁל לְשַׂר שֶׁשָּׁלַח פְּרַסְטַגְמָא שֶׁלּוֹ בַּמְּדִינָה, מֶה עָשׂוּ לָהּ בְּנֵי הַמְדִינָה, נָטְלוּ אוֹתָהּ וְקָרְעוּ אוֹתָהּ וְשָׂרְפוּ אוֹתָהּ בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לו, כג): וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה, תְּלַת אַרְבַּע פְּסוּקֵי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפָּסוּק (איכה א, ה): הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ, (ירמיה לו, כג): קְרָעָה בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְּׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ עַד תֹּם כָּל הַמְגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הֶאָח, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל כֵּן הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִים וַוי, וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים. וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים (רות א, א), וּמַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, (רות א, א): וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת לִיפָס לַשַֹּׂר, שָׁלַח הַשַֹּׂר גַּבָּאי טִימְיוֹן לִגְבוֹתָהּ, מֶה עָשׂוּ לוֹ בְּנֵי הַמְדִינָה, נָטְלוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּ אוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ אוֹי לָנוּ כְּשֶׁיַּרְגִּישׁ הַשַֹּׂר בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לָנוּ עָשִׂינוּ לוֹ, כָּךְ בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, הָיָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְהָיָה הַדַּיָּן מְבַקֵּשׁ לְהַעֲבִיר עָלָיו מִדַּת הַדִּין וְהָיָה הוּא בָּא וּמַלְקֶה אֶת הַדַּיָּן, אָמַר מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לִי עָשִׂיתִי לוֹ, אָמְרוּ אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁשָּׁפְטוּ אֶת שׁוֹפְטֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (אסתר א, א), וּמַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם (אסתר ג, יג): לְהַשְּׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, מָשָׁל לְשַׂר שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם אֶחָד וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ שְׁלשָׁה שׂוֹנְאִים, הָרִאשׁוֹן מַתְחִיל מְקַטֵּף בָּעוֹלֵלוֹת, וְהַשֵּׁנִי מְזַנֵּב בָּאֶשְׁכּוֹלוֹת, וְהַשְּׁלִישִׁי מְעַקֵּר בַּגְּפָנִים. כָּךְ פַּרְעֹה (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, נְבוּכַדְנֶּצַר (ירמיה כט, ב): הַחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר הֶחָרָשׁ אֶלֶף וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף. רַבָּנָן אָמְרִין כֻּלָּם אֶלֶף. הָמָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר הַגֶּפֶן כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים וגו', וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל כֵּן הִתְחִילוּ צוֹוְחִים וַוי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין צָרָה כַּיּוֹצֵא בָהּ, וְאִם שִׂמְחָה אֵין שִׂמְחָה כַּיּוֹצֵא בָהּ. אֲתָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וַעֲבַד פַּלְגָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, מְשַׁמֵּשׁ צָרָה. וְהָיָה, שִׂמְחָה. מְתִיבִין לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית א, ג): וַיְהִי אוֹר, עוֹד הִיא אֵינָה שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, שֶׁלֹא זָכָה הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָהּ הָאוֹרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, הָיָה אָדָם מַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְלָגָה, גְּנָזָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם, מְתִיבִין לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, אָמַר לָהֶם עוֹד אֵינָהּ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן עֲתִידִין לִבְלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ו): כִּי שָׁמַיִם כְּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה. אֲתִיבִין לֵיהּ וְהָכְתִיב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם רְבִיעִי, יוֹם חֲמִישִׁי, יוֹם שִׁשִּׁי, אָמַר לָהֶם עוֹד אֵינָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִים עֲשִׂיָּה, כְּגוֹן: הַחַרְדָּל, צָרִיךְ לִמְתּוֹק. הַחִטִּים, צְרִיכִים לְהִטָּחֵן. הַתּוּרְמוּסִין, צְרִיכִים לִמָּתֵק. מְתִיבִין לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, אָמַר לָהֶם עוֹד אֵינָהּ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, שֶׁנִּזְדַּוְגָה לוֹ אוֹתָהּ הַדֹּב. מְתִיבִין לֵיהּ וְהָכְתִיב (ויקרא ט, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה, אָמַר לָהֶם עוֹד אֵינָהּ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה שֶׁמֵּתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּ. מְתִיבִין לֵיהּ וְהָכְתִיב (במדבר ז, א): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, אָמַר לָהֶם עוֹד אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁנִּגְנְזָה בְּבִנְיַן הַבַּיִת. מְתִיבִין לֵיהּ וְהָכְתִיב (יהושע ו, כז): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶם עוֹד אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁהִצְרִיךְ לִקְרֹעַ בְּגָדָיו. מְתִיבִין לֵיהּ וְהָכְתִיב (שמואל ב ז, א): וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ וגו', אָמַר לָהֶם עוֹד אֵינָהּ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה שֶׁבָּא נָתָן וְאָמַר לוֹ (מלכים א ח, יט): רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת לִשְׁמִי, אָמְרִין לֵיהּ אֲמָרָן דִּידָן, אֱמֹר דִּידָךְ, אָמַר לָהֶם וְהָכְתִיב (זכריה יד, ח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים וגו'. (ישעיה ז, כא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וגו'. (ישעיה יא, יא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' וגו'. (יואל ד, יח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס. (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וגו'. מְתִיבִין לֵיהּ וְהָכְתִיב (ירמיה לח, כח): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָיִם, אָמַר לָהֶם עוֹד הִיא שִׂמְחָה שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אוֹפָּכִי עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹפָּכִי גְּדוֹלָה נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד, כב): תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף עוֹד לְהַגְלוֹתֵךְ.

Another [understanding]: And it was in the days of Amrafel: Rabbi Tanchuma in the name of Rabbi Chiya and Rabbi Berakhiya in the name of Rabbi Elazar [all] said, "This midrash came up to our hands from the exile - 'Any place that it is stated, "and it was in the days of," it is nothing but a term of grief.'" "And it was in the days of Amrafel" (Genesis 14:1): What grief was there over there? They made a war. Rabbi Shmuel bar Nachmani said in the name of Rabbi Natan, "And there are five": (1) [It is comparable] to a dear friend of a king who entered a province, and on his account was the king [concerned] about that whole province. [Then] barbarians came and grappled with him. And when he wanted to leave, they all said to him, "Woe that the king will no longer be concerned about the province as he was": So [too,] was Avraham a dear friend of the Holy One, blessed be He - as it is written about him (Isaiah 41:8), "the seed of Avraham, My dear one"; and it is written (Genesis 12:3), "and through you shall all the families of the world be blessed." And when the barbarians came and grappled with him, they all said, "Woe that the Holy One, blessed be He, will not be concerned with the world as He was; since He was concerned with the world for his sake." This is [the meaning of] that which the verse stated (Genesis 14:7), "And they came to Ein Mishpat (which can be understand as the eye of justice)" - Rabbi Acha said, "They sought to grapple with no less than the eyeball of the world." They said, "They sought to blind the eye that [suppressed] the trait of [strict] judgment in the world." [The verse continues -] "It (hee) is Kadesh," [but] it is written, "he (hu) is Kadesh"; meaning to say, he sanctified (hu kidesh) the name of the Holy One, blessed be He and went down to the fiery furnace. When they saw that the things were like this, they cried out. (2) "And it was in the days of Achaz the son of Yoshiah, King of Yehudah" (Isaiah 7:1). What grief was there over there? "It is what is stated by the verse (Isaiah 9:11), "Aram is in front and the Philistines are behind, etc." [It is comparable] to a king that gave his son over to a mentor, and the mentor hated him. He said, "If I kill him, I will become liable for death. Rather, I will take away his nourishment from him and he will die on his own": So did the evil Achaz say, "If there are no goats, there will be no rams; if there is no flock, there will be no shepherd, [and] where will the world be?" So did he say, "If there are no masters, there will be no students; if there are no students, there will be no sages; if there is no Torah, there will be no synagogues and study halls." What did he do? He passed all the synagogues and study halls and sealed them. And this [is the meaning of] that which the verse states (Isaiah 8:16), "Bind up the message; seal the instruction with My disciples.".... And when they saw that the things were like this, they all started to cried out, "Woe that the world is being destroyed" - when [study of] the Torah was negated, that was in the days of Achaz. (3) "And it was in the days of Yehoyakim the son of Yoshiyahu" (Jeremiah 1:3). What grief was there over there? "I looked at the earth, and behold it was empty and void; at the heavens and their light was not" (Jeremiah 4:23), [It is comparable] to edicts of the kings that were were brought to the province. What did the people of the province do? They tore them up and burned them. This is what the verse stated (Jeremiah 36:23), "And it was when Yehudi would read three columns or four" - meaning to say, he read four verses - and in the fifth verse, he read, "And her tormentors became the head" (Lamentations 1:5) - and it is is written (Jeremiah 36:23), "he would tear it with a scribe's blade and throw it into the fire until the end of all of the scroll." And when they saw this, everyone began to cry out, "Woe for the decree that is hanging over us." (4) "And it was in the days when the judges ruled" (Ruth 1:1) - there was famine there. [And to what is the matter comparable?] To a province that was liable a tax to the king. [So] he sent collectors to collect it. The people of the province rose and smote the collectors and hung them. The judgment that they were liable - as they appointed other judges for themselves - they did to the collectors. So did they do at that time.... (5) "And it was in the days of Achashverosh" (Esther 1:1). What grief was there over there? [It is comparable] to a king that had a vineyard, and he had three enemies. What did they do? One cut the small berries, the second ripped the clusters and the third uprooted the vines: So did Pharaoh began with the small berries, as it is stated (Exodus 1:22), "Any son that is born, throw him into the river." Nevukhadnetsar [ripped the clusters,] as it is stated (Jeremiah 29:2), "the craftsmen and the smiths".... Haman [then] came [to] uproot the vines, as it is stated (Esther 3:13), "to annihilate, to kill and to destroy." Everyone began to cry out, "Woe." Rabbi Shimon ben Abba said in the name of Rabbi Yochanan, "Any place that it is stated, 'and it was (vayehi),' it is used for grief and it is used for joy. And when for grief, there is no grief like it, and when for joy, there is no joy like it." Rabbi Shmuel bar Nachman came and divided it, "Any place that it is stated 'it will be,' it is used for joy; [but] 'and it was' [is for] grief." The Sages responded, "Behold 'And God said, "Vayehi (here used as a command form, and not past tense) light"' [is] joy!" He said to them, "It too is not of joy, as the world did not merit to use that light. As so did Rabbi Yehudah bar Simon say, '[Regarding] the light that the Holy One, blessed be He, created on the first day, Adam [could] look and observe from [one] end of the world to the [other] end. [But] since the Holy One, blessed be He, saw the deeds of the generation of Enosh and the generation of the flood, He arose and hid it from them. That is [the meaning of] what the verse states (Job 38:15), "From the wicked is their light withheld." And to where is it hidden? [It is] in the Garden of Eden, for the righteous ones, as it is stated (Psalms 97:11), "Light is sown for the righteous, and joy for the straight-hearted."'" They responded to him further, "It states, 'And it was evening and it was morning, one day.'" He said to them, "On that day too, it is not of joy, as all the acts of the first day are destined to wither, as it is stated (Isaiah 51:6), 'when the heavens melt away like smoke and the earth wither like a garment.'" They responded to him, "Behold, the [acts of] the second day, the third day, the fourth day, the fifth day, the sixth day." He said to them, "They too are not of joy, as all the acts of the six days of creation require further action - for example, wheat needs to be ground; mustard needs to be mellowed; lupine need to be mellowed." They responded to him, "[And what about,] 'And it was that the Lord was with Yosef and he was a successful man' (Genesis 39:7)?" He said to them, "It too is not of joy, as that 'bear' chanced upon him from this, as it is stated in the verse, 'after' - 'And it was after these things, and the wife of his master raised, etc.' (Genesis 39:7)...." They responded to him, "[And what about,] 'And it was that the Lord was with Yehoshua, and his reputation was in all the land' (Joshua 6:27)?" He said to them, "It too is not of joy, as he had to rend his garments." They responded to him, "And is it not written (I Samuel 18:14), 'And it was that David was successful in all of his ways and the Lord was with him'?" He said to them, "It too is not of joy, as enmity descended into the heart of Shaul from this, as it is stated (I Samuel 18:9), 'And it was that Shaul eyed David.'" They responded to him, "And is it not written (II Samuel 7:1), 'And it was when the king sat in his house and the Lord allowed him rest from all of his enemies'?" He said to them, "It too is not of joy, as on that same day, Natan the prophet came to David and said to him, 'However you will not build the House' (I Kings 8:19)." They said to him, "Behold, we have said what is ours; [now] say what is yours - that 'and it will be' is joy." He said to them, "'And it will be on that day that the mountains will drip with nectar' (Joel 4:18), that will be in the days of the messiah, and there will be great joy for Israel. And so [too,] 'And it will be on that day that a man shall save alive a heifer of the herd and two sheep' (Isaiah 7:21). And so [too,] 'And it will be on that day that living waters will come out from Jerusalem' (Zechariah 14:8). And so [too,] 'And he will be like a tree planted over streams of water' (Psalms 1:3). And so [too,] 'And the remnant of Yaakov will be among many nations' (Micah 5:6)." They said to him, "But behold, it is written (Jeremiah 38:28), 'vahaya (here used in the past tense, and not like the other examples) when Jerusalem was captured'!" He said to them, "It too is not of grief, as on that day was the verdict of Israel for their sins taken; as so is it written (Lamentations 4:22), 'Your sin has been completed, Daughter of Zion, He will not again exile you.'"

4 ד

וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, שָׁלשׁ שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: כּוּשׁ, וְנִמְרוֹד, וְאַמְרָפֶל. כּוּשׁ, שֶׁהָיָה כּוּשִׁי וַדַאי. נִמְרוֹד, שֶׁהֶעֱמִיד מֶרֶד בָּעוֹלָם. אַמְרָפֶל, שֶׁהָיְתָה אֲמִירָתוֹ אֲפֵלָה, דְּאַמְרֵי וְאַפְלֵי בְּעָלְמָא, דְּאַמְרֵי וְאַפְלֵי בְּאַבְרָהָם, שֶׁאָמַר שֶׁיֵּרֵד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָסָר, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִמַּלְחַיָא, תַּמָּן תְּנִינַן אִיסָרִין לְשֵׁם אֶלָסָר. כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם, אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲתַר הוּא תַּמָּן מִצְטַוַּח בְּרוֹמִי, וְנָטְלוּ אָדָם אֶחָד וְהִמְלִיכוּ אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְתִדְעָל הֲוָה שְׁמוֹ. דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, זוֹ בָּבֶל. וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָסָר, זֶה אַנְטִיוֹכוּס. כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, זֶה מָדַי. וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם, זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אִם רָאִיתָ מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ צַפֵּה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, תֵּדַע שֶׁכֵּן שֶׁהֲרֵי בִּימֵי אַבְרָהָם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּרוּ הַמַּלְכֻיּוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ בָּאָה הַגְּאֻלָּה לְאַבְרָהָם.

5 ה

עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע וגו' (בראשית יד, ב), רַבִּי מֵאִיר הָיָה דוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה הָיָה דוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת, בֶּרַע, שֶׁהָיָה בֵּן רַע. בִּרְשַׁע, שֶׁהָיָה בֵּן רָשָׁע. שִׁנְאָב, שֶׁהָיָה שׁוֹאֵב מָמוֹן. וְשֶׁמְאֵבֶר, שֶׁהָיָה פּוֹרֵחַ וּמֵבִיא מָמוֹן. וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צוֹעַר, שֶׁנִּתְבַּלְּעוּ דָּיוֹרֶיהָ. כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִֹּׂדִּים, שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, עֵמֶק הַשִֹּׂדִּים, עֵמֶק שָׁוֵה, עֵמֶק סֻכּוֹת, עֵמֶק הַשִֹּׂדִּים, שֶׁהוּא מְגַדֵּל סְדָנִים. דָּבָר אַחֵר שֶׁהוּא עָשׂוּי שָׂדִים שָׂדִים, תְּלָמִים. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהוּא מֵנִיק אֶת בְּנוֹ כַּשָּׁדַיִם. עֵמֶק שָׁוֵה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, שֶׁשָּׁם הֻשְׁווּ כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְקִצְּצוּ אֲרָזִים וְעָשׂוּ לוֹ בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנָּהּ וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו וְאוֹמְרִים (בראשית כג, ו): שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ, אָמְרוּ לוֹ, מֶלֶךְ אַתְּ עָלֵינוּ, נָשִׂיא אַתְּ עָלֵינוּ, אֱלוֹהַּ אַתְּ עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם אַל יֶחְסַר הָעוֹלָם מַלְכּוֹ, וְאַל יֶחְסַר הָעוֹלָם אֱלֹהוֹ. עֵמֶק סֻכּוֹת, שֶׁהוּא מְסֻכָּךְ בָּאִילָנוֹת, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא גֶּפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֱגוֹז וְשָׁקֵד תַּפּוּחַ וּפַרְסֵק. הוּא יָם הַמֶּלַח, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא צִנּוֹרוֹת הַיְאוֹרִים, וְנִתְבַּקְּעוּ וְנַעֲשׂוּ יָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כח, י): בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ,

אל עמק שוה "To the Valley of Shaveh": Rabbi Berachia and Rabbi Chanina said in the name of Rabbi Shmuel bar Nachman: [It was called that] because all of the idolaters became unanimous [השוו], cut down cedars and built a great stage, and brought [Avraham] there to rise him up, and they said praises before him, saying [Bereishit 23:6]: "Hear us, my lord, [you are a prince of God in our midst,]" etc. They said to him, "You are our king! You are our prince! You are our god!" He said to them: "The world does not lack its King, nor does it lack its God."

6 ו

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ וגו' (בראשית יד, ד), רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמלִיאֵל כּוּלְּהוֹן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיוּ, מַה מְּקַיֵּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶלָּא בְּאַרְבַּע עָשָׂר לְמִרְדָּן. וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, בַּעַל הַקּוֹרָה טָעֵין בְּעָבְיָהּ. וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, בְּעַשְׁתְּרָא דְקַרְנָא. וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם, יָת זִיוְתָנָה דִּבְהוֹן. וְאֶת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם, תַּרְתֵּין קִרְיָן אִינוּן. וְאֶת הַחֹרִי, זוֹ מַטְרְפוֹלִין, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ חֹרִי, שֶׁבָּרְרוּ אוֹתָהּ וְיָצָאת לָהֶם לַחֵרוּת בְּדוֹר הַפְלָגָה. עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר, עַד מֵשַׁרְיָא דְּפָארָן.

7 ז

וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין וגו' (בראשית יד, ז), אָמַר רַבִּי אֲחָא לֹא בָּאוּ לִזְדַּוֵּג אֶלָּא לְתוֹךְ גַּלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַיִן שֶׁעָשְׂתָה מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם הֵן מְבַקְּשִׁים לְסַמּוֹתָהּ, אֶתְמְהָא. (בראשית יד, ז): הִוא קָדֵשׁ, רַבִּי אֲחָא הוּא כְּתִיב, הוּא שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ. (בראשית יד, ז): וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי, עֲדַיִּן לֹא נוֹלַד עֲמָלֵק וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי, אֶלָּא (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. (בראשית יד, ז): וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר, וּבְעֵין גֶּדִי דִּתְמָרַיָיה. וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וגו' (בראשית יד, ח ט), אַרְבָּעָה מְלָכִים עָשׂוּ מִלְחָמָה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה וְיָכְלוּ לָהֶם. (בראשית יד, י): וְעֵמֶק הַשִֹּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר, בֵּירִין בֵּירִין מַסְקָן חֵמָר. (בראשית יד, י): וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה, אֵלּוּ הָאֻכְלוּסִין, (בראשית יד, י): וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָסוּ, אֵלּוּ הַמְּלָכִים. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה, אֵלּוּ הַמְּלָכִים, וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָסוּ, אֵלּוּ הָאֻכְלוּסִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נִיחָא, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה קַשְׁיָא. רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יוֹנָתָן בֶּן חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד אַבְרָהָם אָבִינוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצֹּל, יֵשׁ מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהָיוּ מַאֲמִינִים, וְיֵשׁ שֶׁלֹא הָיוּ מַאֲמִינִים, וְכֵיוָן שֶׁיָּרַד מֶלֶךְ סְדוֹם לַחֵמָר וְנִצֹּל, הִתְחִילוּ מַאֲמִינִים בְּאַבְרָהָם לְמַפְרֵעַ. (בראשית יד, יא): וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת כָּל אָכְלָם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זוֹ עֲבוֹדָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ הַכּוֹתָבוֹת. (בראשית יד, יב): וַיּקְחוּ אֶת לוֹט וגו', כָּךְ עָשׂוּ לְלוֹט נָתְנוּ אוֹתוֹ בְּסִירָה וְנָטְלוּ אוֹתוֹ עִמָּהֶם, כָּל כָּךְ לָמָּה (בראשית יד, יב): וְהוּא ישֵׁב בִּסְדֹם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי יג, כ): הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ.

8 ח

וַיָּבֹא הַפָּלִיט (בראשית יד, יג), רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא הוּא עוֹג הוּא פָּלִיט, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹג שֶׁבָּא וּמָצָא אֶת אַבְרָם יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּמִצְוַת עוּגוֹת, הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא אָמַר אַבְרָהָם זֶה קוּנְיוֹן הוּא, וְעַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר לוֹ נִשְׁבָּה בֶּן אָחִיךָ וְהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְנֶהֱרַג וַאֲנִי נוֹטֵל אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שְׂכַר פְּסִיעוֹתֶיךָ אַתָּה נוֹטֵל שֶׁאַתְּ מַאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם, וְעַל שֶׁחָשַׁבְתָּ לַהֲרֹג אֶת הַצַּדִּיק חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִבְּנֵי בָנָיו. וְאֵין סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפֹּל אֶלָּא בְּיָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, ב): וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ וגו'. (בראשית יד, יג): וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵעֵבֶר אֶחָד וְהוּא מֵעֵבֶר אֶחָד. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שֶׁהוּא מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל עֵבֶר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁהוּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וְשֶׁהוּא מֵשִׂיחַ בִּלְשׁוֹן עִבְרִי. (בראשית יד, יג): וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּמֵשְׁרַיָא דְמַמְרֵא. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בְּפָלָטִין דְּמַמְרֵא, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אַתְרָא הוּא דִּשְׁמֵיהּ מַמְרֵא, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה גַּבְרָא הוּא דִּשְׁמֵיהּ מַמְרֵא. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מַמְרֵא, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן שֶׁהִמְרָה פָּנִים בְּאַבְרָהָם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם לִמּוֹל, הָלַךְ וְנִמְלַךְ בִּשְׁלשֶׁת אֹהֲבָיו, אָמַר לוֹ עָנֵר כְּבָר בֶּן מֵאָה שָׁנָה אַתָּה וְאַתָּה הוֹלֵךְ וּמְצַעֵר אֶת עַצְמְךָ. אָמַר לוֹ אֶשְׁכּוֹל מַה אַתְּ הוֹלֵךְ וּמְסַיֵּם אֶת עַצְמְךָ בֵּין שׂוֹנְאֶיךָ. אָמַר לוֹ מַמְרֵא אֱלֹהֶיךָ שֶׁעָמַד לְךָ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ וּבַמְּלָכִים וּבָרֵעָבוֹן, וְהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר לְךָ לָמוּל אֵין אַתָּה שׁוֹמֵעַ לוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה נָתַתָּה לוֹ עֵצָה לָמוּל, חַיֶּיךָ שֶׁאֵינִי נִגְלָה עָלָיו לֹא בַּפָּלָטִין שֶׁל עָנֵר וְלֹא בַּפָּלָטִין שֶׁל אֶשְׁכּוֹל אֶלָּא בַּפָּלָטִין שֶׁלְּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא.