Chapter 38ל״ח
1 א

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וגו' (בראשית יא, א), רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא פָּתַח (תהלים נט, יב): אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ [כי מרו בך], רַבָּנָן פָּתְרֵי קְרָיָה בְּדוֹאֵג וּבַאֲחִיתֹפֶל, אָמַר דָּוִד אַל תַּהֲרֹג דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל, פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי, פֶּן יִשְׁכְּחוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. הֲנִיעֲמוֹ בְחֵילְךָ, טַלְטְלֵימוֹ, וְהוֹרִידֵמוֹ, הוֹרִידֵמוֹ מִגְּדֻלָּתָן. וְלָנוּ מַה יַּעֲשֶׂה (תהלים נט, יב): מָגִנֵּנוּ ה'. (תהלים נט, יג): חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ, זֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, זֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. זֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טז, כא): בֹּא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ. (שמואל ב יז, ב): וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם, וְזֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, נַחְמָן בְּרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר הַתֵּר קוּנְעָתוֹ מִמֶּנּוּ וַעֲשֵׂה אוֹתוֹ זִיטִיוְטוֹיס, וּכְמוֹ שֶׁהוּא מֵת דָּמוֹ מֻתָּר וְאִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא פָּתַר בְּדוֹר הַפְלָגָה, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל אַל תַּהֲרֹג דּוֹר הַפְלָגָה פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי, פֶּן יִשְׁכְּחוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ, טַלְטְלֵמוֹ וְהוֹרִידֵמוֹ מִלְּמַעְלָן לְמַטָּן. וְלָנוּ מַה יַּעֲשֶׂה, מָגִנֵּנוּ ה', חַטַּאת פִּימוֹ, מֵחַטָּיָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם אָמְרוּ אֶחָד לְאֶלֶף וְתרנ"ו שָׁנָה הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט, אֶלָּא בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה סָמוֹכוֹת, אֶחָד מֵהַצָּפוֹן, וְאֶחָד מֵהַדָּרוֹם, וְאֶחָד מֵהַמַּעֲרָב, וְזֶה שֶׁכָּאן סוֹמְכוֹ מִן הַמִּזְרָח. דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ, וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.

And all of the land was one language: Elazar son of Yose bar Zimra began: (Psalms 59): Do not kill them lest my people be unmindful: with your power make wanderers of them: The rabbis interpret this verse as referring to Doeg and Ahitophel. David said: Do not kill Doeg and Ahitophel, "lest they forget my people"--lest the generations that follow forget. "With your power make well for them" -- carry them away. And bring them down--bring them down from their greatness. And what will He do for us? "O our shield, the Lord." "Because of their sinful mouths, the words on their lips."

2 ב

רַבִּי אַבָּא פָּתַח (משלי כז, כב): אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כָּזֶה שֶׁהוּא כּוֹתֵשׁ אֶת הַשְֹּׂעוֹרִים בַּמַּלְבֵּן, סָבוּר שֶׁהוּא מְבִיאָן לִידֵי מוּטָב, וְעַד הוּא סָלֵיק וְעַד הוּא נָחֵית לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ, כָּךְ דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה (בראשית יא, י): [שנתים] אַחַר הַמַּבּוּל, וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.

3 ג

רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח (משלי יז, יג): מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם קִדֶּמְךָ חֲבֵרְךָ בַּעֲדָשִׁים קַדְמֶנּוּ בְּבָשָׂר, לָמָּה שֶׁהוּא גָּמַל עָלֶיךָ תְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא לֹא סוֹף דָּבָר מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת רָעָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (שמות כג, ה): כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָֹּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ, עָלָיו הוּא אוֹמֵר: מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תָמוּשׁ וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַר קְרָיָה בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה, דִּכְתִיב אַחַר הַמַּבּוּל: וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.

4 ד

יְהוּדָה בַּר רַבִּי פָּתַח (ישעיה מד, יח): לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, ד): הַנְּפִלִים הָיוּ בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, יְהוּדָה בַּר רַבִּי אוֹמֵר לָא הֲוָה לְהוֹן לְמֵילַף מִן קַמָּאֵי, אֶתְמְהָא, דּוֹר הַמַּבּוּל מִדּוֹר אֱנוֹשׁ, דּוֹר הַפְלָגָה מִדּוֹר הַמַּבּוּל, דִּכְתִיב אַחַר הַמַּבּוּל: וַיְהִי כָל הָאָרֶץ.

5 ה

רַבִּי עֲזַרְיָה פָּתַח (ירמיה נא, ט): רִפִּאנוּ אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ וְנִשָֹּׂא עַד שְׁחָקִים, רִפִּאנוּ אֶת בָּבֶל, בְּדוֹר אֱנוֹשׁ. וְלֹא נִרְפְּתָה, בְּדוֹר הַמַּבּוּל. עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ אֶל אַרְצוֹ, וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת.

6 ו

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר וּדְבָרִים אֲחָדִים, דִּבּוּרִים אֲחָדִים. מַעֲשֶׂה דּוֹר הַמַּבּוּל, נִתְפָּרֵשׁ. מַעֲשֶׂה דּוֹר הַפְלָגָה, לֹא נִתְפָּרֵשׁ. וּדְבָרִים אֲחָדִים, שֶׁאָמְרוּ דְּבָרִים חַדִּים עַל (דברים ו, ד): ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, וְעַל (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם בָּאָרֶץ, אָמְרוּ אַבְרָהָם זֶה פִּרְדָּה עֲקָרָה הוּא אֵינוֹ מוֹלִיד, וְעַל ה' אֱלֹהֵינוּ אָמְרוּ לֹא כָּל הֵימֶנּוּ לָבוּר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְלִתֵּן לָנוּ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה לָנוּ מִגְדָּל וְנַעֲשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּרֹאשׁוֹ, וְנִתֵּן חֶרֶב בְּיָדָהּ, וּתְהֵא נִרְאֵית כְּאִלּוּ עוֹשָׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה. דָּבָר אַחֵר, וּדְבָרִים אֲחָדִים, וּדְבָרִים אֲחוּדִים, מַה שֶּׁבְּיַד זֶה בְּיַד זֶה וּמַה שֶּׁבְּיַד זֶה בְּיַד זֶה. רַבָּנָן אָמְרֵי שָׂפָה אֶחָת, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן פָּתַח חָבִית רִאשׁוֹנָה וּמְצָאָהּ שֶׁל חֹמֶץ, שְׁנִיָּה וּמְצָאָהּ שֶׁל חֹמֶץ, שְׁלִישִׁית וּמְצָאָהּ שֶׁל חֹמֶץ, הָא מְשַׁפּוּ דְּכוֹלָא בִּישָׁא. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֵי זוֹ קָשָׁה זֶה שֶׁאוֹמֵר לַמֶּלֶךְ אוֹ אֲנִי אוֹ אַתָּה בַּפָּלָטִין, אוֹ זֶה שֶׁאוֹמֵר אֲנִי בַּפָּלָטִין וְלֹא אַתָּה, בְּוַדַּאי זוֹ קָשָׁה, שֶׁאוֹמֵר לַמֶּלֶךְ אֲנִי בַּפָּלָטִין וְלֹא אַתָּה. כָּךְ דּוֹר הַמַּבּוּל אָמְרוּ (איוב כא, טו): מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ, דּוֹר הַפְלָגָה אָמְרוּ לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבוּר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְלִתֵּן לָנוּ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה לָנוּ מִגְדָּל וְנַעֲשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּרֹאשׁוֹ וְנִתֵּן חֶרֶב בְּיָדָהּ וּתְהִי נִרְאֵית כְּאִלּוּ עוֹשָׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה. אוֹתָן שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִשְׁתַּיְּרָה מֵהֶן פְּלֵיטָה, וְאֵלּוּ שֶׁל דּוֹר הַפְלָגָה נִשְׁתַּיְירָה מֵהֶם פְּלֵטָה, אֶלָּא דּוֹר הַמַּבּוּל עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בְּגָזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כד, ב): גְּבֻלוֹת יַשִֹּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ, לְפִיכָךְ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן פְּלֵיטָה, אֲבָל אֵלּוּ עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת, לְפִיכָךְ נִשְׁתַּיְּרָה מֵהֶן פְּלֵיטָה. רַבִּי אוֹמֵר גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אָמַר הַמָּקוֹם כִּבְיָכוֹל אֵינִי יָכוֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יז): חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ, אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ מַה הוּא אוֹמֵר (הושע י, ב): חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ. הָא לָמַדְתָּ גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם וּשְׂנוּאָה הַמַּחְלֹקֶת. וּדְבָרִים אֲחָדִים, מַעֲשֶׂה דּוֹר הַמַּבּוּל נִתְפָּרֵשׁ, אֲבָל מַעֲשֶׂה דּוֹר הַפְלָגָה לֹא נִתְפָּרֵשׁ. דָּבָר אַחֵר, וּדְבָרִים אֲחָדִים, שֶׁאָמְרוּ דְּבָרִים חַדִּים, אָמְרוּ אַחַת לְאֶלֶף וְתרנ"ו שָׁנָה הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה סָמוֹכוֹת, אֶחָד מִן הַצָּפוֹן, וְאֶחָד מִן הַדָּרוֹם, וְאֶחָד מִן הַמַּעֲרָב, וְזֶה שֶׁכָּאן סוֹמְכוֹ מִן הַמִּזְרָח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.

7 ז

וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם (בראשית יא, ב), נָסְעוּ מִן מַדִּינְחָא לְמֵיזַל לְמַדִּינְחָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הֵסִיעוּ עַצְמָן מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמְרוּ אִי אֶפְשֵׁינוּ לֹא בוֹ וְלֹא בֶּאֱלָהוּתוֹ. (בראשית יא, ב): וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הִתְכַּנְסוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִרְאוֹת אֵי זֶה בִּקְעָה מַחֲזֶקֶת לָהֶם, וּבַסּוֹף מָצָאוּ. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר וַיִּמְצְאוּ (משלי ג, לד): אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ. (בראשית יא, ב): וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא יְשִׁיבָה הַשָֹּׂטָן קוֹפֵץ. אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא נַחַת רוּחַ הַשָֹּׂטָן מְקַטְרֵג. אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הַשָֹּׂטָן מְקַטְרֵג.

"And it came to pass, as they journeyed east" (Genesis 11:2). [Is it possible that] They journeyed from the east to go to the east? Rabbi Eleazar bar Rabbi Shimon said: they journeyed from the Ancient One [kadmon] of the world. They said: we cannot persist with Him and with His Godliness. "The found a plain" (ibid.) Rabbi Yehuda and Rabbi Nehemia [disagreed], Rabbi Yehuda said: all of the idol worshipers gathered to see which plain would contain them all, and eventually they found it. And Rabbi Nehemia said: "they found" "If it concerns the scorners, He scorns them" (Proverbs 3:34). "And they dwelt there" (Gen. 11:2) Rabbi Yitzchak said: every place where you find [the word] "dwelt" [yeshiva], Satan jumps. Rabbi Helbo said: in every place where you find satisfaction [nachat ruach] Satan accuses. Rabbi Levi said: in every place where you find eating and drinking Satan accuses.

8 ח

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ (בראשית יא, ג), מִי אָמַר לְמִי, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מִצְרַיִם אָמַר לְכוּשׁ, (בראשית יא, ג): הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה, עֲתִידִין אִלֵּין עַמְמַיָא מִשְׁתַּרְפָּא מִן גּוֹ עָלְמָא. (בראשית יא, ג): וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וגו', רַבִּי הוּנָא אָמַר הֲוַת מַצְלַחַת בִּידָן, אָתֵי לְמִבְנֵי חָדָא הוּא בָּנֵי תַּרְתֵּין, אָתֵי לְמִישׁוֹעַ תַּרְתֵּין וְהוּא מִישׁוֹעַ אַרְבַּע. (בראשית יא, ד), וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָנוּ וגו', אָמַר רַבִּי יוּדָן מִגְדָּל בָּנוּ עִיר לֹא בָּנוּ. אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית יא, ה): וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל, אֲמַר לְהוֹן קְרוֹן דְּבַתְרֵיהּ, (בראשית יא, ח): וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הַמִּגְדָּל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא הַמִּגְדָּל הַזֶּה שֶׁבָּנוּ, שְׁלִישׁוֹ נִשְׂרָף, וּשְׁלִישׁוֹ שָׁקַע, וּשְׁלִישׁוֹ קַיָּם, וְאִם תֹּאמַר שֶׁהוּא קָטָן, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידִי אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה עַל רֹאשׁוֹ רוֹאֶה דְּקָלִים שֶׁלְּפָנָיו כְּאִלּוּ חֲגָבִים. (בראשית יא, ד): וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם, תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֵין שֵׁם אֶלָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. (בראשית יא, ד): פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי חֲלַפְתָּא (משלי יח, ז): פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ.

9 ט

וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל וגו' (בראשית יא, ה), תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר חֲלַפְתָּא זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. (בראשית יא, ה): אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְכִי מַה נֹּאמַר בְּנֵי חֲמָרַיָא אוֹ בְּנֵי גַּמְלַיָא, אֶלָּא בְּנוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה, מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן אַחַר כָּל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ אָמַר (בראשית ג, יב): הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי וגו', כָּךְ שְׁנָתַיִם מִדּוֹר הַמַּבּוּל עַד דּוֹר הַפְלָגָה, וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אַחַת. (בראשית יא, ו): וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הוֹאִיל וְהֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת אִם עוֹשִׂין הֵן תְּשׁוּבָה אֲנִי מְקַבְּלָן. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיִּמְרְדוּ בִי לֹא עַל יְדֵי שֶׁהֵם עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת. (בראשית יא, ו): וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר וגו', אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מְלַמֵּד שֶׁפָּתַח לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה, וְאֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (דברים י, יב): וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה, וְהֵן אָמְרִין לֹא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת, הַכֶּרֶם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי מַה בְּעָלָיו עוֹשִׂין לוֹ מְגַמְּמִין אוֹתוֹ.

10 י

הָבָה נֵרְדָה (בראשית יא, ז), זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁנּוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ, הָבָה אֵרְדָה וְאָבְלָה. (בראשית יא, ז): וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מִשְֹּׂפָתָם אֶעֱשֶׂה נְבֵלָה, [שאחד בקש מחברו קרדום נתן לו מגרפה [וכעס עליו] וְזָרַק לוֹ בַּחֲזָרָה אֶת הַמַּגְרֵפָה וּפָצַע אֶת מֹחוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִשְֹּׂפָתָם אֶעֱשֶׂה נְבֵלָה], הֲוָה חַד מִנְּהוֹן אָמַר לְחַבְרֵיהּ אַיְיתֵי לִי קוֹלָב וְהוּא הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ מַגְרוֹפֵי, הֲוָה מָחֵי לֵיהּ וּפָצַע מוֹחֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִשְֹּׂפָתָם אֶעֱשֶׂה נְבֵלָה. (בראשית יא, ח): וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר הָלְכוּ לָהֶם בְּנֵי צוֹר לְצִידוֹן וּבְנֵי צִידוֹן לְצוֹר, מִצְרַיִם תּוֹפֶשֶׂת לְאַרְצוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כָּל אֶחָד וְאֶחָד תּוֹפֵשׂ אַרְצוֹ שֶׁהָיָה תְּחִלַּת שִׁבְתּוֹ שָׁם וּלְשָׁם הוּא חוֹזֵר, אֶלָּא מַהוּ וַיָּפֶץ, שֶׁנִּכַּנְסוּ כָּל הָאֲרָצוֹת בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים, וְהָיְתָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בּוֹלַעַת אַנְשֵׁי מְקוֹמָהּ. רַבָּנָן אָמְרֵי אֵין וַיָּפֶץ אֶלָּא וַיָּצֶף, הֵצִיף עֲלֵיהֶן הַיָּם וְהֵצִיף שְׁלשִׁים מִשְׁפָּחוֹת מֵהֶן. רַבִּי לֵוִי אָמַר אֵין לְךָ צָרָה בָּאָה לְאָדָם שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רֶוַח, אוֹתָן שְׁלשִׁים מִשְׁפָּחוֹת מֵהֵיכָן עָמְדוּ מֵאַבְרָהָם, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מִקְּטוּרָה, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִיִּשְׁמָעֵאל, וְאִלֵּין תַּרְתֵּין חוֹרַנְיָיתָא (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ.

11 יא

עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל (בראשית יא, ט), חַד תַּלְמִיד מִן דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה יְתִיב קֳדָמוֹהִי, וַהֲוָה מַסְבַּר לֵיהּ וְלָא סְבַר, אֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא לֵית אַתְּ סָבַר, אֲמַר לֵיהּ דַּאֲנָא גָּלֵי מִן אַרְעָאי. אֲמַר לֵיהּ מֵהֵיכָן אַרְעָא דִידָךְ, אֲמַר לֵיהּ מִן בּוּרְסִיף. אֲמַר לֵיהּ לָא תֵימַר לִי כֵּן אֶלָא מִן בּוּלְסִיף, (בראשית יא, ט): כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ.

12 יב

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם וגו' (בראשית יא, כז), אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, כָּל מִי שֶׁנִּכְפַּל שְׁמוֹ יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח, יֵשׁ לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, אֶתְמְהָא, אָמַר לָהֶם אַף הִיא לָא תַּבְרָא, דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן מִשּׁוּם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, בִּשְֹּׂרוֹ שֶׁיֵּשׁ לְאָבִיו חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, (בראשית טו, טו): תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, בִּשְֹּׂרוֹ שֶׁיִּשְׁמָעֵאל עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה.

13 יג

וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו (בראשית יא, כח), רַבִּי חִיָּא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַב אַדָא דְּיָפוֹ, תֶּרַח עוֹבֵד צְלָמִים הָיָה, חַד זְמַן נְפֵיק לַאֲתַר, הוֹשִׁיב לְאַבְרָהָם מוֹכֵר תַּחְתָּיו. הֲוָה אָתֵי בַּר אֵינַשׁ בָּעֵי דְּיִזְבַּן, וַהֲוָה אֲמַר לֵהּ בַּר כַּמָּה שְׁנִין אַתְּ, וַהֲוָה אֲמַר לֵיהּ בַּר חַמְשִׁין אוֹ שִׁתִּין, וַהֲוָה אֲמַר לֵיהּ וַי לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא דַּהֲוָה בַּר שִׁתִּין וּבָעֵי לְמִסְגַּד לְבַר יוֹמֵי, וַהֲוָה מִתְבַּיֵּשׁ וְהוֹלֵךְ לוֹ. חַד זְמַן אֲתָא חַד אִתְּתָא טְעִינָא בִּידָהּ חָדָא פִּינָךְ דְּסֹלֶת, אֲמָרָהּ לֵיהּ הֵא לָךְ קָרֵב קֳדָמֵיהוֹן, קָם נְסֵיב בּוּקְלָסָא בִּידֵיהּ, וְתַבְרִינוּן לְכָלְהוֹן פְּסִילַיָא, וִיהַב בּוּקְלָסָא בִּידָא דְּרַבָּה דַּהֲוָה בֵּינֵיהוֹן. כֵּיוָן דַּאֲתָא אֲבוּהָ אֲמַר לֵיהּ מַאן עָבֵיד לְהוֹן כְּדֵין, אֲמַר לֵיהּ מַה נִּכְפּוּר מִינָךְ אֲתַת חָדָא אִתְּתָא טְעִינָא לָהּ חָדָא פִּינָךְ דְּסֹוֹלֶת, וַאֲמַרַת לִי הֵא לָךְ קָרֵיב קֳדָמֵיהון, קָרֵיבְתְּ לָקֳדָמֵיהוֹן הֲוָה דֵּין אֲמַר אֲנָא אֵיכוֹל קַדְמָאי, וְדֵין אֲמַר אֲנָא אֵיכוֹל קַדְמָאי, קָם הָדֵין רַבָּה דַּהֲוָה בֵּינֵיהוֹן נְסַב בּוּקְלָסָא וְתַבַּרִינוֹן. אֲמַר לֵיהּ מָה אַתָּה מַפְלֶה בִּי, וְיָדְעִין אִינוּן. אֲמַר לֵיהּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר. נַסְבֵיהּ וּמְסָרֵיהּ לְנִמְרוֹד. אֲמַר לֵיהּ נִסְגוֹד לְנוּרָא, אֲמַר לֵיהּ אַבְרָהָם וְנִסְגּוֹד לְמַיָא דְּמַטְפִין נוּרָא. אֲמַר לֵיהּ נִמְרוֹד נִסְגּוֹד לְמַיָא, אֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן נִסְגּוֹד לַעֲנָנָא דְּטָעִין מַיָא. אֲמַר לֵיהּ נִסְגּוֹד לַעֲנָנָא. אָמַר לֵיהּ אִם כֵּן נִסְגּוֹד לְרוּחָא דִּמְבַדַּר עֲנָנָא. אֲמַר לֵיהּ נִסְגּוֹד לְרוּחָא. אֲמַר לֵיהּ וְנִסְגּוֹד לְבַר אֵינָשָׁא דְּסָבֵיל רוּחָא. אֲמַר לֵיהּ מִלִּין אַתְּ מִשְׁתָּעֵי, אֲנִי אֵינִי מִשְׁתַּחֲוֶה אֶלָּא לָאוּר, הֲרֵי אֲנִי מַשְׁלִיכֲךָ בְּתוֹכוֹ, וְיָבוֹא אֱלוֹהַּ שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וְיַצִּילְךָ הֵימֶנּוּ. הֲוָה תַּמָן הָרָן קָאֵים פְּלוּג, אָמַר מַה נַּפְשָׁךְ אִם נָצַח אַבְרָהָם אֲנָא אָמַר מִן דְּאַבְרָהָם אֲנָא וְאִם נָצַח נִמְרוֹד אֲנָא אֲמַר דְּנִמְרוֹד אֲנָא. כֵּיוָן שֶׁיָּרַד אַבְרָהָם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצֹּל, אָמְרִין לֵיהּ דְּמַאן אַתְּ, אֲמַר לְהוֹן מִן אַבְרָהָם אֲנָא, נְטָלוּהוּ וְהִשְּׁלִיכוּהוּ לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעָיו, וְיָצָא וּמֵת עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח וגו'.

"And Haran died in the presence of his father Terah" (Gen. 11:28). Rabbi Hiyya the grandson of Rabbi Adda of Yaffo [said]: Terah was a worshipper of idols. One time he had to travel to a place, and he left Abraham in charge of his store. When a man would come in to buy [idols], Abraham would ask: How old are you? They would reply: fifty or sixty. Abraham would then respond: Woe to him who is sixty years old and worships something made today - the customer would be embarrassed, and would leave. A woman entered carrying a dish full of flour. She said to him: this is for you, offer it before them. Abraham took a club in his hands and broke all of the idols, and placed the club in the hands of the biggest idol. When his father returned, he asked: who did all of this? Abraham replied: I can't hide it from you - a woman came carrying a dish of flour and told me to offer it before them. I did, and one of them said 'I will eat it first,' and another said 'I will eat it first.' The biggest one rose, took a club, and smashed the rest of them. Terah said: what, do you think you can trick me? They don't have cognition! Abraham said: Do your ears hear what your mouth is saying? Terah took Abraham and passed him off to [King] Nimrod. They said [to the king]: let us worship the fire. Abraham said to them: [rather] let us worship water, for it extinguishes fire. Nimrod agreed: let us worship water. Abraham continued: if so, let us worship the clouds, which provide water. Nimrod agreed: let us worship the clouds. Abraham continued: if so, let us worship the winds that scatter the clouds. Nimrod agreed: let us worship the winds. Abraham continued: if so, let us worship humans who are filled with wind [air]. Nimrod replied: You're just speaking words - I only worship fire. I will throw you into it, and the God you worship can save you from it. Haran was hidden and was of two minds, saying [to himself]: if Abraham is victorious, I will say I am with Abraham, and if Nimrod is victorious, I will say I am with Nimrod. When Abraham was through into the fiery furnace and saved, they asked him [Haran]: who are you with? He replied: I am with Abraham. They took him and threw him into the fire, and his insides burned up and he died before his father Terah, as it says: "And Haran died in the [lit.] on the face of his father Terah" (Gen. 11:28).

14 יד

וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים וגו' (בראשית יא, כט), אַבְרָם הָיָה גָּדוֹל מִנָּחוֹר שָׁנָה אַחַת, וְנָחוֹר הָיָה גָדוֹל מֵהָרָן שָׁנָה אַחַת, נִמְצָא הָרָן גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם שְׁתֵּי שָׁנִים, שָׁנָה לְעִבּוּרָהּ שֶׁל מִלְכָּה וְשָׁנָה לְעִבּוּרָהּ שֶׁל יִסְכָּה. הָרָן מוֹלִיד לְשֵׁשׁ שָׁנִים, וְאַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אֶתְמְהָא. (בראשית יא, ל): וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה וגו': אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵין לָהּ, הֲוָה לָהּ. וַתְּהִי שָׂרָה עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד, הֲוָה לָהּ, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה וגו'. (שמואל א א, ה): וַיְהִי לִפְנִינָה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים, וַהֲוָה לָהּ, (שמואל א ב, כא): כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד וגו'. (ירמיה ל, יז): צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ, וַהֲוָה לָהּ (ישעיה נט, כ): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, (ישעיה נד, א): רָנִי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי.