Chapter 33ל״ג
1 א

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וגו' (בראשית ח, א), וּכְתִיב (תהלים לו, ז): צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מֵהַרְרֵי אֵל אַתְּ עוֹשֶׂה עִמָּהֶם צְדָקָה עַד כְּהַרְרֵי אֵל, אֲבָל רְשָׁעִים שֶׁלֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מֵהַרְרֵי אֵל, אַתְּ מְדַקְדֵּק עִמָּהֶם עַד תְּהוֹם רַבָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵלּוּ וָאֵלּוּ מְדַקְדֵּק עִמָּהֶם עַד תְּהוֹם רַבָּה, מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים וְגוֹבֶה מֵהֶם מִעוּט מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם שַׁלְוָה, וְלִתֵּן לָהֶם שָׂכָר טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא, מַשְׁפִּיעַ שַׁלְוָה לָרְשָׁעִים וְנוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר מִצְווֹת קַלּוֹת שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְהִפָּרַע מֵהֶן לֶעָתִיד לָבוֹא. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן וְאֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, יד): בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם, וְאֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן (יחזקאל לא, טו): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אָמַר הוֹבַלְתִּי כְּתִיב. אֵין עוֹשִׂין כִּסּוּי לַגִּיגִית לֹא שֶׁל כֶּסֶף וְלֹא שֶׁל זָהָב וְלֹא שֶׁל נְחשֶׁת אֶלָּא חֶרֶס לְאוֹתָם שֶׁהֵם מִמִּינָהּ, כָּךְ רְשָׁעִים חשֶׁךְ, גֵּיהִנֹּם חשֶׁךְ, תְּהוֹם חשֶׁךְ, הוֹבַלְתִּי רְשָׁעִים לַגֵּיהִנֹּם, וְכִסֵּתִי עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּהוֹם, חשֶׁךְ יְכַסֶּה חשֶׁךְ. רַבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רַבִּי יֹאשִׁיָה מְסָרֵס קְרָא צִדְקָתְךָ עַד מִשְׁפָּטֶיךָ, כְּהַרְרֵי אֵל עַד תְּהוֹם רַבָּה, מָה הָרִים הַלָּלוּ אֵין לָהֶם סוֹף, אַף הַצַּדִּיקִים אֵין לָהֶם סוֹף לְמַתַּן שְׂכָרָן. מָה הָרִים הַלָּלוּ נִכְבָּשִׁים לַתְּהוֹם שֶׁלֹא יַעֲלֶה וְיַצִּיף אֶת הָעוֹלָם, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים נִכְבָּשִׁים עַל הַפֻּרְעָנוּת שֶׁלֹא יֵצְאוּ וְיִשְׂרְפוּ אֶת הָעוֹלָם. וּמָה הָרִים הַלָּלוּ נִזְרָעִים וְעוֹשִׂים פֵּרוֹת, כָּךְ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ג, י): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב וגו'. וּמַה תְּהוֹם זֶה אֵין לוֹ חֵקֶר, כָּךְ אֵין לְפֻרְעָנוּתָן שֶׁל רְשָׁעִים חֵקֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ג, יא): אוֹי לְרָשָׁע רָע, וּמַה הַתְּהוֹם הַזֶּה לֹא נִזְרָע וְלֹא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כָּךְ אֵין מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים עוֹשִׂין פֵּרוֹת, שֶׁאִלּוּ הָיוּ עוֹשִׂין פֵּרוֹת הָיוּ מַחֲרִיבִין אֶת הָעוֹלָם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי סְלֵיק לְרוֹמִי חָמָא תַּמָּן עַמּוּדִים מְכוּסִים בְּטַפִּיסִין, בַּצִּנָּה שֶׁלֹא יִקָּרְשׁוּ, וּבַשָּׁרָב שֶׁלֹא יִתְבַּקָּעוּ, וְכִי הֲוָה מְהַלֵּךְ בְּשׁוּקָא חָמָא חַד מִסְכֵּן מְכָרֵיךְ בְּחָדָא מַחְצְלָא, וְאִית דְּאָמְרִין פַּלְגָא מִרְדַּעַת דַּחֲמָרָא. עַל אוֹתָן הָעַמּוּדִים קָרָא צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, הָן דִּיהַבְתְּ אַשְׁפַּע, עַל אוֹתוֹ הֶעָנִי קָרָא מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, הָן דִּמְחֵית גָּיַית. אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן אֲזַל לְגַבֵּי מַלְכָּא קַצְיָא לַאֲחוֹרֵי הָרֵי חשֶׁךְ, וּשְׁלַח לֵיהּ, נְפַק לֵיהּ וְהוּא טָעֵין גִּדּוּמֵי דִּדְהַב בְּגוֹ דִּסְקוּס דִּדְהַב, אֲמַר לֵיהּ לְמָמוֹנָךְ אֲנָא צְרִיךְ. אֲמַר לֵיהּ וְלֹא הָיָה לְךָ מַה מֵּיכוֹל בְּאַרְעָךְ דַּאֲתֵית לָךְ לְהָדֵין, אֲמַר לֵיהּ לָא אָתֵית אֶלָּא בָּעְיָא לְמֵידַע הֵיךְ אַתּוּן דָּיְנִין, יְתִיב גַּבֵּיהּ, יוֹמָא חָדָא אָתָא חַד בַּר נָשׁ קֳבֵל עַל חַבְרֵיהּ, אֲמַר הָדֵין גַּבְרָא זַבַּן לִי חָדָא קִלְקַלְתָּא וְאַשְׁכָּחִית בְּגַוָּהּ סִימְתָא, הַהוּא דְּזָבִין אֲמַר קִלְקַלְתָּא זַבְּנִית סִימְתָא לָא זַבְּנִית, וְהַהוּא דְּזַבַּן אֲמַר קִלְקַלְתָּא וּמַה דִּבְגַּוָּהּ זַבֵּנִית. אֲמַר לְחַד מִנַּיְיהוּ אִית לָךְ בַּר דְּכַר, אֲמַר לֵיהּ הֵין. וַאֲמַר לְאוֹחֲרָנֵי אִית לָךְ בְּרַתָּא נֻקְבָא, אֲמַר לֵיהּ הֵין. אֲמַר לְהוֹן זִיל אַסֵּיב דֵּין לְדֵין וַהֲוֵי מָמוֹנָא לְתַרְוֵיהוֹן. חֲמָתֵיהּ יָתֵיב תָּמַהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה לָא דַיְינִית טַב, אֲמַר לֵיהּ אֵין. אֲמַר לֵיהּ אִלּוּ הָיָה גַּבֵּכוֹן הֵיךְ הֲוֵיתוּן דָּיְנִין, אֲמַר לֵיהּ קָטְלִין דֵּין וְדֵין וּמַלְכוּתָא נָסְבָא מָמוֹנָא דְּתַרְוֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ אִית גַּבְּכוֹן מָטָר נָחֵית, אֲמַר לֵיהּ הֵין: אֲמַר לֵיהּ אִית גַּבְּכוֹן שִׁמְשָׁא דָּנַח, אֲמַר לֵיהּ הֵין, אֲמַר לֵיהּ אִית גַּבְּכוֹן בְּעִיר דַּקִיק, אֲמַר לֵיהּ הֵן, אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לָא בִּזְכוּתְכוֹן נָחֵית מְטַר וְלָא בִּזְכוּתְכוֹן שִׁמְשָׁא דָּנְחָה עֲלֵיכוֹן, אֶלָּא בִּזְכוּתֵיהּ דִּבְעִירָא, דִּכְתִיב (תהלים לו, ז): אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה', אָדָם בִּזְכוּת בְּהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פְּתַר קְרָיָה בְּנֹחַ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צְדָקָה שֶׁעָשִׂיתִי עִם נֹחַ בַּתֵּבָה לֹא עָשִׂיתִי עִמּוֹ אֶלָּא עִם הַרְרֵי אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, ד): וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וגו'. (תהלים לו, ז): מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, יִסּוּרִין שֶׁהֵבֵאתִי עַל דּוֹרוֹ לֹא הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִתְּהוֹם רַבָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, יא): נִבְקְעוּ וגו', וּכְשֶׁזָּכַרְתִּי לוֹ, לֹא לוֹ לְבַדּוֹ הִזְכַּרְתִּי, אֶלָּא לוֹ וּלְכָל שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ בַּתֵּבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וגו'.

2 ב

דָבָר אַחֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ט, יד): עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל. עִיר קְטַנָּה, זֶה הָעוֹלָם. וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים, עִקְמָן וּכְמָנָן. וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן וְחָכָם, זֶה נֹחַ. וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, (בראשית ח, כ): וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ. וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתּוּן לֵית אַתּוּן מְנַהֲרִים לֵיהּ, אֲנָא מַנְהַר לֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ.

3 ג

טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו (תהלים קמה, ט), אָמַר רַבִּי לֵוִי טוֹב ה' לַכֹּל, עַל הַכֹּל, שֶׁהוּא מַעֲשָׂיו. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל הַכֹּל שֶׁהֵן מִדּוֹתָיו הוּא מְרַחֵם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר טוֹב ה' לַכֹּל, וּמֵרַחֲמָיו הוּא נוֹתֵן לִבְרִיּוֹתָיו. רַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי אַבָּא בַּר אָבִין בְּשֵׁם רַב אַחָא לְמָחָר שְׁנַת בַּצֹּרֶת בָּאָה וְהַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן רַחֲמִים. בְּיוֹמֵי דְּרַבִּי תַּנְחוּמָא הָיוּ צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְתַעֲנִית, אָתוֹן לְגַבֵּיהּ אָמְרִין לֵיהּ רַבִּי גְּזָר תַּעֲנִיתָא, גָּזַר תַּעֲנִיתָא יוֹם קַדְמָאי יוֹם ב' יוֹם ג' וְלָא נְחַת מִטְרָא, עָאל וְדָרַשׁ לְהוֹן אֲמַר לְהוֹן בָּנַי הִתְמַלְּאוּ רַחֲמִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיכֶם רַחֲמִים. עַד שֶׁהֵן מְחַלְּקִין צְדָקָה לַעֲנִיֵּיהֶם רָאוּ אָדָם אֶחָד נוֹתֵן מָעוֹת לִגְרוּשָׁתוֹ, אָתוֹן לְגַבֵּיהּ וַאֲמַרוּ לֵיהּ, רַבִּי מָה אֲנַן יָתְבִין הָכָא וַעֲבֵרְתָּא הָכָא. אֲמַר לָהֶן מָה רְאִיתֶם, אָמְרוּ לוֹ רָאִינוּ אָדָם פְּלוֹנִי נוֹתֵן מָעוֹת לִגְרוּשָׁתוֹ, שְׁלַח בַּתְרֵיהוֹן וְאַיְיתִינוֹן לְגוֹ צִבּוּרָא. אָמַר לֵיהּ מָה הִיא לָךְ זוֹ, אָמַר לוֹ גְּרוּשָׁתִי הִיא. אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה נָתַתָּ לָהּ מָעוֹת, אָמַר לוֹ רַבִּי רָאִיתִי אוֹתָהּ בְּצָרָה וְהִתְמַלֵּאתִי עָלֶיהָ רַחֲמִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגְבִּיהַּ רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּנָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים מָה אִם זֶה שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת רָאָה אוֹתָהּ בְּצָרָה וְנִתְמַלֵּא עָלֶיהָ רַחֲמִים, אַתָּה שֶׁכָּתוּב בְּךָ (תהלים קמה, ח): חַנּוּן וְרַחוּם, וְאָנוּ בְּנֵי יְדִידֶיךָ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתְמַלֵּא עָלֵינוּ רַחֲמִים, מִיָּד יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְנִתְרַוָּה הָעוֹלָם. רַבֵּנוּ הֲוָה יָתֵיב לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא קַמֵּי כְּנִשְׁתָּא דְּבַבְלָאי בְּצִפּוֹרִין, עֲבַר חַד עֵגֶל קוֹדָמוֹי, אָזֵל לְמִתְנְכָסָה וְשָׁרֵי גָּעֵי כְּמֵימַר שֵׁיזִבְנִי. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אֲנִי יָכוֹל לְמֶעְבַּד לָךְ לְכָךְ נוֹצַרְתָּ, וְחָשַׁשׁ רַבִּי אֶת שִׁנָּיו שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין כָּל אוֹתָן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ רַבִּי אֶת שִׁנָּיו, לֹא הִפִּילָה עֻבָּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִצְטַעֲרוּ הַיּוֹלְדוֹת, בָּתַר יוֹמִין עֲבַר חַד שֶׁרֶץ קַמֵּי בְּרַתֵּיהּ וּבְעָא לְמִקְטְלָא, אֲמַר לָהּ בְּרַתִּי שַׁבְקֵיהּ, דִּכְתִיב: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. רַבֵּנוּ הֲוָה עִנְוָתָן סַגֵּי, וַהֲוָה אֲמַר כָּל מַה דְּיֹאמַר לִי בַּר נַשׁ אֲנָא עָבֵיד חוּץ מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ בְּנֵי בְתֵירָא לִזְקֵנִי, שֶׁיָּרְדוּ מִגְדֻלָּתָן וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ, וְאִין סָלֵיק רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא לְהָכָא, אֲנָא קָאֵים לִי מִן קֳדָמוֹהִי, לָמָּה דְּהוּא מִן יְהוּדָה וַאֲנָא מִן בִּנְיָמִין, וְהוּא מִן דִּכְרַיָא דִּיהוּדָה וַאֲנָא מִן נֻקְבְתָא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא רַבָּה וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בַּחוּץ, נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנִּתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו אָמַר לוֹ אֲרוֹנוֹ הוּא, אֲמַר לֵיהּ פּוֹק חֲזֵי מַאן בָּעֵי לָךְ לְבָרָא, נָפַק וְלָא אַשְׁכַּח בַּר נָשׁ, וְיָדַע דְּהוּא נָזוּף וְאֵין נְזִיפָה פְּחוּתָה מִשְּׁלשִׁים יוֹם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי אָבִין כָּל אוֹתָן שְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהָיָה רַבִּי חִיָּא רַבָּה נָזוּף מֵרַבֵּנוּ, אַלֵּיף לְרַב בַּר אֲחָתֵיהּ כָּל כְּלָלֵי דְאוֹרַיְתָא, וְאִלֵּין אִינוּן כְּלָלַיָיא דְאוֹרַיְתָא הִלְכְתָא דְּבַבְלָאֵי. לְסוֹף תְּלָתִין יוֹמִין אָתָא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב בִּדְמוּתֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא רַבָּה אֵצֶל רַבֵּנוּ וִיְהַב יְדֵיהּ עַל שִׁנֵּיהּ וְאִתְּסֵי, כֵּיוָן דְּאָתָא רַבִּי חִיָּא רַבָּה לְגַבֵּי רַבֵּנוּ אֲמַר לֵיהּ מָה עֲבַדְתְּ בְּשִׁנָּךְ, אֲמַר לֵיהּ מִן עוֹנָתָא דִּיהַבְתְּ יְדָךְ עִלּוֹהִי אִתְנְשֵׁימַת, אֲמַר לֵיהּ לֵית אֲנָא הֲוָה יָדַע מָה הוּא. כֵּיוָן דְּשָׁמַע כֵּן שָׁרֵי נָהֵיג בֵּיהּ יְקָרָא, וְקָרַב תַּלְמִידִים וּמְעַיֵּיל לֵיהּ מִלְּגַאו. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְלִפְנִים מִמֶּנִּי, אָמַר לֵיהּ חַס וְשָׁלוֹם לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל. רַבֵּנוּ הֲוָה מְתַנֵּי שִׁבְחֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא רַבָּה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לֵיהּ אָדָם גָּדוֹל, אָדָם קָדוֹשׁ. חַד זְמַן חֲמִיתֵיהּ בֵּי בָנֵי וְלָא אִתְכְּנַע מִנֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ הַהוּא תַּלְמִידָךְ דַּהֲוַת מִשְׁתַּבַּח בֵּיהּ חֲמִיתֵּיהּ בֵּי בָנֵי וְלָא אִתְכְּנַע מִנָּאי. אֲמַר לֵיהּ וְלָמָּה לָא אִתְכְּנָעַת מִנֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים, כֵּיוָן דְּשָׁמַע כֵּן מְסַר לֵיהּ תְּרֵין תַּלְמִידוֹי וַהֲווֹ עָיְילִין עִמֵּיהּ לַאֲשׁוּנָה, דְּלָא יִשְׁהֵי וְתִזְעַר נַפְשֵׁיהּ. דָּבָר אַחֵר, טוֹב ה' לַכֹּל וגו', וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהֵם הוֹפְכִים מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִין, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה', מִדַּת רַחֲמִים, (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, וּכְתִיב (בראשית ו, ה): וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, (בראשית ו, ו): וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם (בראשית ו, ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה וגו', אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן הוֹפְכִים מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים. בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים הוּא מִדַּת הַדִּין (שמות כב, כז): אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, (שמות כב, ח): עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, וּכְתִיב (שמות ב, כד): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ וגו' (בראשית ל, כב): וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וגו', וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, מַה זְּכִירָה נִזְכַּר לוֹ שֶׁזָּן וּפִרְנֵס אוֹתָם כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בַּתֵּבָה, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְהַדִּין נוֹתֵן מִזְּכוּת הַטְּהוֹרִים שֶׁהִכְנִיס עִמּוֹ בַּתֵּבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לְשֵׁם קָרְבָּנוֹ נִקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כא): וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא לְשֵׁם נַחַת הַתֵּבָה נִקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, ד): וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וגו'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר (בראשית ח, כב): לֹא יִשְׁבֹּתוּ, מִכְּלַל שֶׁשָּׁבָתוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שִׁמְשׁוּ מַזָּלוֹת כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹנָתָן שִׁמְשׁוּ אֶלָּא שֶׁלֹא הָיָה רִשּׁוּמָן נִכָּר.

God is good to all and His mercies are upon all of His works (Psalms 145:9): Rabbi Levi said, "'God is good to all,' upon all, that He is their maker." Rabbi Shmuel said, "'God is good to all and His mercies' - upon all that are His traits, He has mercy.” Rabbi Yehoshua of Sakhnin said in the name of Rabbi Levi, "'God is good to all' and His merciful ones He give to His creatures." Rabbi Tanchuma and Rabbi Abba bar Avin [said] in the name of Rav Acha, “Tomorrow a famine will arrive and the creatures will have mercy, these upon those, and the Holy One, blessed be He, will be filled with mercy on them.” In the days of Rabbi Tanchuma, Israel required a fast (to bring about rain). They came to [Rabbi Tanchuma and] said to him, “Rabbi, decree a fast.” [So] he decreed a fast on the first day, on the second day, on the third day and rain did not fall. He got up and expounded to them. He said to them, "My children, have mercy, these upon those, and the Holy One, blessed be He, will be filled with mercy on you." While they were still distributing charity to the poor, they saw a man giving money to his ex-wife. They came to [Rabbi Tanchuma] and said to him, "Rabbi, how are we sitting here [while] there is a sin here." He said [back] to them, "What did you see?" They said to him, "We saw Mr. x give money to his ex-wife." They sent for them and they brought them in front of the community. [Rabbi Tanchuma] said to him, "What is she to you?" He said [back] to him, "She is my ex-wife." He said to him, "Why did you give her money?" He said to him, "Rabbi, I saw her in distress and I was filled with mercy on her." At that time, Rabbi Tanchuma lifted his head towards above and said, "Master over the worlds, just like this one that does not have an obligation to sustain [her] saw her in distress and he was filled with mercy for her, all the more so, You, that it is written about You, 'Compassionate and Merciful' and we are the children of Your friends, Avraham, Yitschak and Yaakov, will You be filled with mercy on us." Immediately, rains fell and the world was irrigated. Our rabbi (Yehuda Hanassi) was sitting, involved in Torah in front of the synagogue of the Babylonian [Jews] in Tzippori [when] a calf passed in front of him [and] was going to be slaughtered and started to yell out as if to say, "Save me." He said to it, "And what can I do for you? That is what you were created for." [As a result, Rabbi Yehuda Hanassi] had toothaches for thirteen years. Rabbi Yoss bar Avin said, "[During] those entire thirteen years that [he] had toothaches, no pregnant woman had a miscarriage in the Land of Israel and no birthing mother had pain. After some time, a crawling animal passed in front of his daughter and she wanted to kill it. He said to her, "My daughter, let it go, as it is written, "and His mercies are upon all of his works." Our rabbi had great modesty and said, "I will do anything that people tell me except what the sons of Batira did to my forefather - that they came down from their greatness (office) and brought him up; and [even] if Rabbi Huna, the Exilarch, came here, I would get up in front of him. Why? As he is from [the tribe of] Yehuda and I am from Binyamin, and he is from the males of Yehuda and I am from the females." Rabbi Chiya the Great said to him, "And behold, he is [waiting] outside." [Rabbi Yehuda Hanassi]'s face changed colors. And when he saw that his face changed colors, [Rabbi Chiya] said to him, "It is [Rabbi Huna]'s coffin." He said [back] to [Rabbi Chiya], "Go out and see who needs you outside." He went out and did not find a person and he knew that he was excommunicated - and there is no excommunication less than thirty days. Rabbi Yossi bar Avin said, "[During] the entire thirty days that Rabbi Chiya the Great was excommunicated from our rabbi, he taught Rav, the son of his sister, the principles of the Torah." And what are the principles of the Torah? They are the laws of the Babylonians. At the end of thirty days, Eliyahu - may he be remembered for good - came in the likeness of Rabbi Chiya the Great to our rabbi and put his hand on his teeth and he became healed. When Rabbi Chiya the Great came to our rabbi, he said to him, "What did you do to your teeth?" He said [back] to him, "From the time that you put your hand on them, they became better. He said, "I do not know what this is." When he heard this, he began to treat him with respect and he brought close the students and brought up [Rabbi Chiya] to the top. Rabbi Yishmael bar Yose said, "And [should he] come closer than I?" He said [back] to him, "God forbid, such should not be done in Israel." Our rabbi was teaching the praises of Rabbi Chiya the Great in front of Rabbi Yishmael bar Yose - he said, "He is a great man, he is a holy man." One time, [Rabbi Yishmael bar Yose] saw [Rabbi Chiya] in the bathhouse and [the latter] did not humble himself before him. He said to [Rabbi Yehuda Hanassi], "Is this your student that you have been praising? I saw him in the bathhouse and he did not humble himself before me." He said to him, "Why did you not humble yourself before him?" Rabbi Chiya said [back], I was looking at the homilies (aggadot) of Psalms." Once [Rabbi Yehudah Hanassi] heard this, he gave him two students to go with him to the dark places, that he not get confounded and lose himself. Another explanation: "God is good to all, etc." "And God remembered Noach, etc." - Rabbi Shmuel bar Nachmani said, "Woe to the evildoers who switch the [Divine] trait of mercy to the [Divine] trait of [strict] justice. In every place that it states 'the Lord,' it is the trait of mercy: 'The Lord, the Lord, merciful and compassionate God' (Exodus 34:6). And [yet] it is written (Genesis 6:5-6), 'And the Lord saw that the evil of man on the earth was very great[...] And the Lord regretted that He had made man on the earth, and the Lord said, "I will erase, etc."' Happy are the righteous who switch the trait of [Divine] justice to the [divine] trait of mercy. In every place that it states 'Elohim,' it is the trait of mercy: 'Judges (Elohim) you shall not curse' (Exodus 22:27); 'to the judges (elohim) the matter of both of them will come' (Exodus 22:8). And [yet] it is written (Exodus 2:24), 'And God heard their cries and God remembered His covenant'; '(Genesis 30:22), 'And God remembered Rachel'; 'And God remembered Noach.' And what memory did He remember for him? That he fed and sustained them all of the twelve months in the ark." "And God remembered Noach" - and justice requires it, from the merit of the pure ones that he brought with him into the ark. Rabbi Eliezer says, "[Noach] was named corresponding to his sacrifice, as it states, 'And the Lord smelled the pleasant (nichoach) fragrance.'" Rabbi Yose bar Chaninah [says], "He was named corresponding to the resting of the ark, as it states, 'And the ark rested (tanach) on the seventh month, etc.'" Rabbi Yehoshua says, "'Will not cease' (Genesis 8:22) implies that they ceased."

4 ד

וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם (בראשית ח, ב), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְרָעָה (בראשית ז, יא): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וגו', אֲבָל לְטוֹבָה וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם, אֲבָל לֹא כָּל מַעְיְנֹת, חוּץ מִמַּעְיַן טְבֶרְיָה וְאַבְּלוֹנִיס וּמְעָרַת פַּמַּיָיס. וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר וגו', עַל טוּרֵי קַרְדּוֹנְיָיא.

5 ה

וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ (בראשית ח, ו), הֲדָא מְסַיְעָא לְהַהוּא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, חַלּוֹן. (בראשית ח, ז): וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קה, כח): שָׁלַח חשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ. וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן הִתְחִיל מְשִׁיבוֹ תְּשׁוּבוֹת, אָמַר לוֹ מִכָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ כָּאן אֵין אַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶלָּא לִי, אָמַר לוֹ מַה צֹּרֶךְ לָעוֹלָם בָּךְ, לֹא לַאֲכִילָה וְלֹא לְקָרְבָּן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קַבְּלוֹ, שֶׁעָתִיד הָעוֹלָם לְהִצְטָרֵךְ לוֹ, אָמַר לוֹ אֵימָתַי, אָמַר לוֹ עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, עָתִיד צַדִּיק אֶחָד לַעֲמֹד וּלְיַבֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם, וַאֲנִי מַצְרִיכוֹ לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יז, ו): וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עִיר הִיא בִּתְחוּם בֵּית שְׁאָן וּשְׁמָהּ עַרָבִי, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר עוֹרְבִים מַמָּשׁ הָיוּ, וּמֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִים לוֹ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט. דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא מַעֲשֵׂה דּוֹר הַמַּבּוּל בְּגִנְזָק שֶׁל מָדַי וְלֹא בָכוּ, וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם מַעֲשֶׂה אִיּוֹב מִיָּד בָּכוּ, וְקָרָא עֲלֵיהֶם הַמִּקְרָא הַזֶּה (איוב כד, כ): יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם מְתָקוֹ רִמָּה עוֹד לֹא יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה. יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם, הֵן שִׁכְּחוּ רַחֲמַי מִן הַבְּרִיּוֹת, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁכַּח רַחֲמָיו מֵהֶם. מְתָקוֹ רִמָּה, שֶׁמִּתְּקוּ רִמָּה מֵהֶן. עוֹד לֹא יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ תֵּעָקֵר אֵין כְּתִיב, אֶלָּא תִּשָּׁבֵר, כְּדָבָר שֶׁנִּשְׁבַּר וְאֵינוֹ מַעֲלֶה חֲלִיפִין, וְאֵיזֶה זֶה דּוֹר הַפְלָגָה.

6 ו

וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וגו' (בראשית ח, ח): וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ וגו' (בראשית ח, ט), יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם ר"ש אָמַר אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת, וְדִכְוָתָהּ (איכה א, ג): הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ, אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיוּ חוֹזְרִים. וּדְכַוָּתָהּ (דברים כח, סה): וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ וגו', הָא אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיוּ חוֹזְרִים. (בראשית ח, י): וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים, רַבִּי יוֹסֵי אָמַר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יָמִים. וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה, וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה וגו' טָרָף בְּפִיהָ וגו', מַהוּ טָרָף, קְטִיל, הֵאיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (בראשית לז, לג): טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף, אָמַר לָהּ אִלּוּ שְׁבַקְתֵּיהּ אִילָן רַב הֲוָה מִתְעֲבֵד. מֵהֵיכָן הֵבִיאָה אוֹתוֹ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מִשַּׁבְשׁוּשִׁין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵבִיאָה אוֹתוֹ. רַבִּי לֵוִי אָמַר מֵהַר הַמִּשְׁחָה הֵבִיאָה אוֹתוֹ, דְּלָא טְפָת אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּמַבּוּלָא, וְהוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לִיחֶזְקֵאל (יחזקאל כב, כד): אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם. רַב בֵּיבַי אָמַר נִפְתְּחוּ לָהּ שַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אִלּוּ מִגַּן עֵדֶן הֵבִיאָה אוֹתוֹ, לֹא הָיְתָה מְבִיאָה דָּבָר מְעֻלֶּה אוֹ קִנָּמוֹן אוֹ פָּלְסָמוֹן, אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לוֹ, אָמְרָה לוֹ לְנֹחַ מוּטָב מַר מִזֶּה וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶיךָ. (בראשית ח, יב): וַיִּיָחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים, הֲדָא מְסַיְּעָא לְהָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יָמִים, וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד.

And again [Noach] sent forth the dove out of the ark . . . And the dove came in at evening, and here, an olive leaf torn off in her mouth” [Gn 8:11]. “An olive leaf torn off in her mouth”—From where did she bring it? R’ Bibi said: The gates of Gan Eden were opened for her, and from there she brought it. Said R’ Abahu: Had she brought it from Gan Eden, couldn’t she bring something special, cinnamon or balsam? But she gave [Noach] a hint, and said to Noach: Better is bitterness from this and not sweetness from beneath your hand.

7 ז

וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ (בראשית ח, יג), תְּנִינַן מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הָא כֵיצַד (בראשית ז, יא): בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ, וּכְתִיב (בראשית ז, יב): וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, זֶה מַרְחֶשְׁוָן וְכִסְלֵו, (בראשית ז, כד): וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם, הֲרֵי טֵבֵת וּשְׁבָט, אֲדָר וְנִיסָן וְאִיָּר, (בראשית ח, ד): וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט, זֶה סִיוָן שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לְהַפְסָקַת גְּשָׁמִים, לְשִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם חָסְרוּ אַמָּה לְאַרְבַּעַת יָמִים, טֶפַח וּמֶחֱצָה בְּכָל יוֹם, וְנִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה הַתֵּבָה מְשֻׁקַּעַת בַּמַּיִם אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְכֻלָּהַם לְשִׁשִּׁים יוֹם חָסְרוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ח, ה): וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, זֶה אָב, שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לִירִידַת גְּשָׁמִים. דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, נַעֲשֵׂית כְּמִין טָפִיחַ. וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ, נַעֲשֵׂית כַּגָּרִיד, זָרְעוּ אוֹתָהּ וְלֹא צָמְחָה, לָמָּה שֶׁהָיָה סִימָן קְלָלָה וְאֵין סִימָן קְלָלָה הָוֵי לִבְרָכָה, וְהִמְתִּינוּ עַד שֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים וְזָרְעוּ. לָא הֲוָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי יָבְשָׁה הָאָרֶץ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי יָבְשָׁה הָאָרֶץ, אֶלָּא אֵלּוּ אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁיְמוֹת הַחַמָּה יְתֵרִים עַל יְמוֹת הַלְּבָנָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כָּל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לֵידַע שֶׁיְמוֹת הַחַמָּה יְתֵרִים עַל יְמוֹת הַלְּבָנָה אַחַד עָשָׂר יוֹם, יִסְרֹט לוֹ סְרִיטָה בַּכֹּתֶל בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, וְלַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אֵין הַשֶּׁמֶשׁ מַגַּעַת לְשָׁם עַד אַחַד עָשָׂר יוֹם, וּמִכָּאן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיְמוֹת הַחַמָּה יְתֵרִים עַל יְמוֹת הַלְבָנָה אַחַד עָשָׂר יוֹם.