Chapter 24כ״ד
1 א

זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם (בראשית ה, א), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רַבָּה פָּתַח (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ, לְאַרְכִיטִיקְטוֹס שֶׁבָּנָה אֶת הַמְדִינָה חֲדָרִים וּבִיבִים וּמְעָרוֹת, לְאַחַר יָמִים נַעֲשָׂה גַּבָּאי, הָיוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מַטְמִינִין מִפָּנָיו בְּתוֹךְ הַחֲדָרִים וּבְתוֹךְ הַמְעָרוֹת, אָמַר לָהֶן אֲנִי הוּא שֶׁבָּנִיתִי אֶת הַמְעָרוֹת וּמִפָּנַי מָה אַתֶּם מַטְמִינִין עַצְמְכֶם בָּהֶן, כָּךְ הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם. (ישעיה כט, טז): הַפְכְּכֶם אִם כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב, מְדַמִּין צוּרָה לְיוֹצְרָהּ נְטִיעָה לְנוֹטְעָהּ, (ישעיה כט, טז): כִּי יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעוֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי וְיֵצֶר אָמַר לְיֹצְרוֹ לֹא הֵבִין, הֲלֹא עוֹד מְעַט מִזְעָר וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל, לְבֵית מַלְכוּת, (ישעיה כט, טז): וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב, לְחֻרְשֵׁי דִבְנֵי אֵינָשׁ. (ישעיה כט, יח): וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר, זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, כְּתִיב (תהלים קלט, טז): גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן מְלֹא כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּרָאוֹ, מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי. וּמִצָּפוֹן לַדָּרוֹם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. וּמִנַיִן אַף בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קלט, ה): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר גֹּלֶם בְּרָאוֹ וְהָיָה מוּטָל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עַד שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן מֻטָּל גֹּלֶם לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, הֶרְאָה לוֹ דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו, דּוֹר דּוֹר וְסוֹפְרָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ, גֹּלֶם שֶׁרָאוּ עֵינֶיךָ כְּבָר הֵם כְּתוּבִים עַל סִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, הֱוֵי זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם.

... R’ Tanchuma in the name of R’ Banayah and R’ B’rakhyah in the name of R’ Elazar said: In the time that the Holy One created Adam Harishon, [as] a golem He created him and he was set up from [one] end of the world and unto its [other] end – that’s what is written: “Your eyes saw my golem”

3 ג

בַּר קַפָּרָא פָּתַח (תהלים סט, כט): יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ. יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים, מִסֵּפֶר תּוֹלְדוֹת שֶׁל מַטָּה. וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ, מִסֵּפֶר תּוֹלְדוֹת שֶׁל מַעְלָה. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר חַי, צַדִּיק, (בראשית יא, יב): אַרְפַּכְשַׁד חַי, (בראשית יא, יד): שֶׁלַח חַי. דָּבָר אַחֵר, יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים, מִסֵּפֶר תּוֹלְדוֹת שֶׁל אָדָם.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, כְּתִיב (ישעיה נז, טז): כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב, עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן. (ישעיה נז, טז): וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף, עִם תּוֹלְדוֹתָיו. (ישעיה נז, טז): כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, אָמַר רַבִּי הוּנָא הָרוּחַ הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לָעוֹלָם הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַשְּׁלוֹ בֶּהָרִים וּמְשַׁבְּרוֹ בַּגְּבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ הִזָּהֵר שֶׁלֹא תַּזִּיק בְּרִיּוֹתַי, מַאי טַעְמֵיהּ כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, מַה הוּא יַעֲטוֹף מְשַׁלְּהֵי לֵיהּ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (יונה ב, ח): בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת ה' זָכָרְתִּי. אָמַר רַבִּי הוּנָא שָׁלשׁ רוּחוֹת עַל יְדֵי שֶׁיָּצְאוּ שֶׁלֹא בְמִשְׁקָל הָיָה עוֹלָם חָרֵב בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן: אֶחָד בִּימֵי יוֹנָה, וְאֶחָד בִּימֵי אִיּוֹב, וְאֶחָד בִּימֵי אֵלִיָּהוּ. אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁל יוֹנָה עַל אוֹתָהּ הַסְּפִינָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה א, ד): וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם. שֶׁל אִיּוֹב עַל אוֹתָה הַבַּיִת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יט): וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וְאֵין לְךָ קוֹזְמִיקוֹן אֶלָּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, יא): וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים. רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבָּנָן לְעוֹלָם אֵין מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁיִּבָּרְאוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּראוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הַנְּשָׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם:

5 ה

דָּבָר אַחֵר, זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת, כְּתִיב (איוב כח, כז): אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, רַבָּנָן וְרַבִּי אַחָא, רַבָּנָן אָמְרִין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה הָיָה אוֹמְרוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּלִבּוֹ וְאַחַר כָּךְ הָיָה אוֹמֵר לְמשֶׁה, וּמַה טַּעַם אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חַד, (איוב כח, כז): הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ חַד, וְאַחַר כָּךְ (איוב, כח, כח): וַיֹּאמֶר לָאָדָם, זֶה משֶׁה. וְרַבִּי אַחָא אָמַר ד', אָז רָאָהּ חַד, וַיְסַפְּרָהּ חַד, הֱכִינָהּ חַד, וְגַם חֲקָרָהּ חַד, וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר לָאָדָם זֶה משֶׁה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן רָאוּי הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּנָתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ, מַה טַּעַם זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְצִיר כַּפַּי וְאֵינִי נוֹתְנָהּ לוֹ. חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ וּמַה עַכְשָׁו שֵׁשׁ מִצְווֹת נָתַתִּי לוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶן וְהֵיאַךְ אֲנִי נוֹתֵן לוֹ תרי"ג מִצְווֹת, רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. (איוב כח, כח): וַיֹּאמֶר לָאָדָם, לֹא לָאָדָם אֲנִי נוֹתֵן כִּי אִם לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין רָאוּי הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנּוּ י"ב שְׁבָטִים, מַאי טַעְמֵיהּ זֶ"ה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי בָנִים נָתַתִּי לוֹ וְעָמַד אֶחָד וְהָרַג אֶת חֲבֵרוֹ וְהֵיאַךְ אֲנִי נוֹתֵן לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. וַיֹּאמֶר לָאָדָם, לֹא לָאָדָם אֲנִי נוֹתֵן אֶלָּא לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, מִנְיַן זֶ"ה, ז' שִׁבְעָה ה' חֲמִשָּׁה, הֲרֵי י"ב.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, אִלֵּין תּוֹלָדוֹת וְאֵין הָרִאשׁוֹנִים תּוֹלָדוֹת, וּמָה הֵן אֱלֹהוֹת. בְּעוֹן קוֹמֵי אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא, אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ, וְשָׁתַק, אָמַר לָהֶם עַד כָּאן בְּצֶלֶם אֱלֹהִים וכו' כְּדִכְתִיב לְעֵיל. דָּבָר אַחֵר, אֵלּוּ תּוֹלָדוֹת וְאֵין הָרִאשׁוֹנִים תּוֹלָדוֹת, וּמָה הֵן רוּחוֹת, דְּאָמַר רַבִּי סִימוֹן כָּל מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁפֵּרְשָׁה חַוָּה מֵאָדָם הָיוּ רוּחוֹת הַזְּכָרִים מִתְחַמְּמִים מִמֶּנָּהּ וְהָיוּ מוֹלִידִים מִמֶּנָּהּ, וְרוּחוֹת נְקֵבוֹת מִתְחַמְּמוֹת מֵאָדָם וּמוֹלִידִים מִמֶּנּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ז, יד): אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, בְּנוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה מַאן דְּאָמַר דְּרוּחֵי דְבֵיתָא טָבִין דְּרָבוּ עִמֵּיהּ, וּמַאן דְּאָמַר דְּאִינּוּן בִּישִׁין דְּחַכְּמִין יִצְרֵיהּ, מַאן דְּאָמַר דְּרוּחֵי דְחַקְלָא בִּישִׁין דְּלָא רָבִין עִמֵּיהּ, וּמַאן דְּאָמַר דְּאִינּוּן טָבִין דְּלָא חַכְּמִין יִצְרֵיהּ. דָּבָר אַחֵר, אֵלּוּ תּוֹלָדוֹת וְאֵין הָרִאשׁוֹנִים תּוֹלָדוֹת, לָמָּה שֶׁהֵן כָּלִין בַּמַּיִם, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ לָשׁוֹן מַרְדּוּת הֵן, עִירָד, עוֹרְדָן אֲנִי מִן הָעוֹלָם וכו', עַד מַה לִּי לְלֶמֶךְ וּלְתוֹלְדוֹתָיו.

7 ז

רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי מְנַחֵם בְּשֵׁם רַב אָמַר כָּל הָאֻמָנִיּוֹת אָדָם הָרִאשׁוֹן לְמָדָם, מַאי טַעְמֵיהּ (ישעיה מד, יא): וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם, מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן. רַבָּנָן אָמְרִין אֲפִלּוּ סִרְגּוּלוֹ שֶׁל סֵפֶר, אָדָם הָרִאשׁוֹן לְמָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, א): זֶה סֵפֶר, הוּא וְסִרְגּוּלוֹ. (בראשית ה, א): בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, הָדָא מְסַיְּעָא לְהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁלשׁ פְּלָאִים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, בּוֹ בַּיּוֹם נִבְרְאוּ, בּוֹ בַּיּוֹם שִׁמְשׁוּ, בּוֹ בַּיּוֹם הוֹצִיאוּ תּוֹלָדוֹת. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, זֶה כְּלַל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר (ויקרא יט, יח): וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, זֶה כְּלַל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, שֶׁלֹא תֹאמַר הוֹאִיל וְנִתְבַּזֵּיתִי יִתְבַּזֶה חֲבֵרִי עִמִּי, הוֹאִיל וְנִתְקַלַּלְתִּי יִתְקַלֵּל חֲבֵרִי עִמִּי. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אִם עָשִׂיתָ כֵּן דַּע לְמִי אַתָּה מְבַזֶּה בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אוֹתוֹ.

Rabbi Tanchuma said in the name of Rabbi Eliezer and Rabbi Menachem in the name of Rav said... Ben Azzai said: “These are the generations of Adam" is a great principle in the Torah. Rabbi Akiva said: This is a great principle of the Torah: "You shall love your neighbor as yourself" (Lev. 19:18). Thus, one should not say, “Since I am scorned, I should scorn my fellow as well; since I have been cursed, I will curse my fellow as well.” Rabbi Tanchumah said, if you act thus, realize who it is that you are willing to have humiliated - "the one who was made in the likeness of God." Rabbi Tanchuma says, “If you do so, you should know who are you scorning — ‘in the likeness of God He created him.’”