Chapter 12י״ב
1 א

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב, ד), כְּתִיב (איוב כו, יד): הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וגו', אָמַר רַב הוּנָא כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה קְצוֹת דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן, הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן, אָמַר רַב הוּנָא הָרַעַם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא כְּתִיקוּנוֹ אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עָלָיו, נִתְבּוֹנֵן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא יִתְבּוֹנָן, הַפִּקְחִים יוֹדְעִים רִמּוּזוֹ וְהֶגְיוֹנוֹ. אָמַר רַב הוּנָא אִם עַל סִדְּרוֹ שֶׁל רַעַם אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, עַל סֵדֶר שֶׁל עוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא. וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם יָכוֹל אֲנִי לַעֲמֹד עַל סִדְּרוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱמָר לוֹ אַחֲרֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אַחֲרֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אֶתְמְהָא. אָמַר רַב נַחְמָן מָשָׁל לַחֲרִישַׁת קָנִים, שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל אָדָם לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכָהּ הָיָה תּוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, כָּסַח וְנִכְנַס, כָּסַח וְנִכְנַס. נִכְנַס דֶּרֶךְ הַכָּסוּחַ וְיָצָא דֶּרֶךְ הַכָּסוּחַ. הִתְחִילוּ הַכֹּל מִתְכַּנְּסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ כָּסוּחַ. רַב נַחְמָן אָמַר חוֹרֵי, מָשָׁל לְפָלָטִין גְּדוֹלָה שֶׁהָיוּ לוֹ פְּתָחִין הַרְבֵּה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכָהּ הָיָה תּוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, נָטַל פְּקַעַת שֶׁל גֶּמִי וּקְשָׁרָהּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח וְנִכְנָס דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת וְיָצָא דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת, הִתְחִילוּ הַכֹּל נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְהַבְּרִיּוֹת נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ וְאוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה הָעַמּוּדִים גְּבוֹהִין הָיְתָה נָאָה. אִלּוּ הָיוּ הַכְּתָלִים גְּבוֹהִין הָיְתָה נָאָה. אִלּוּ הָיְתָה תִּקְרָה גְּבוֹהָה הָיְתָה נָאָה. שֶׁמָּא יָבוֹא אָדָם וְיֹאמַר אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ עֵינַיִם, אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ רַגְלַיִם הָיָה יָפֶה לִי, אֶתְמְהָא. אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ, לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא (קהלת ב, יב): אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, כִּבְיָכוֹל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ נִמְנִין עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר מִשֶּׁלְּךָ וּמַעֲמִידְךָ עַל מְכוֹנְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ו): הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָיְתָא, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, וְאִם נָתַן בִּיבָהּ עַל פִּתְחָהּ אֵינוֹ נָאֶה, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הָאָדָם הַזֶּה וְנָתַן בִּיבוֹ עַל פִּתְחוֹ, וְהוּא נָאֶה, וְהוּא שִׁבְחוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יָצָר, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָמוֹ וְאוֹמֵר רְאוּ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתִי וְצוּרָה שֶׁצָּרְתִּי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בּוֹרְאָן מְשַׁבְּחָן, וּמִי מְגַנָּן. בּוֹרְאָן מְקַלְּסָן, וּמִי נוֹתֵן בָּהֶם דֹּפִי. אֶלָּא נָאִין הֵן וּמְשֻׁבָּחִין הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

These are the generations of heaven and earth as they were created (Genesis 2:4) - it is written "These are but glimpses of His ways" [the mere whisper that we perceive of Him; who can understand the thunder of His mighty deeds?] (Job 26:14). Rav Huna said: everything you see are but glimpses of the ways of the Holy One of Blessing. And what are "the mere whisper that we perceive of Him; who can understand the thunder of His mighty deeds?" Rav Huna said when this thunder comes out as completed, no creature can withstand it, it's not written "we understand" rather, "he understand" - [the singular masculine applies to] the ones who are able to understand His hints and His logic. Said Rav Huna: If you can't withstand His order of the thunder, all the more so [it is the case] with the order of the world. This is surprising! And if a person tells you that they can withstand the order of the world, tell them: You can't withstand the presence of a king of flesh and blood, you tell me that you can withstand the presence of the King of Kings, the Holy One of Blessing? This is surprising!Said Rav Nachman, it is similar to a thicket of reeds, which no one could enter into because whoever would enter into it would lose their way. What did a smart person? He cut and enter, cut and enter. He entered through the cut way and exited through the way that was cut. Rav Nachman said: , this is similar to a great palace with many doors, in which whoever entered got lot. What did a smart person do? He took a clue of rope and tied it to the entrance, unwind it, entered in the way of the rope and came out by the way of the rope. All began to enter and come out by the way of the rope. Said Rabbi Shimon Bar Yochai: this is similar to a king of flesh and blood that build a palace and his subjects came in and said: Oh, if the support beams were higher it would be nice. Oh, if the walls were taller it would be nice. Oh, if the roof was higher it would be nice. Lest a person will come and say: Oh, if I had three eyes, if I had three legs it would be good for me, this is surprising! "That was made long ago" is not written, rather "[My thoughts also turned to appraising wisdom and madness and folly. For what will the man be like who will come in front of the King] that made him long ago?" as if it were, the King of Kings the Holy One of Blessing, and His judging court every single limb of yours, and set you in your palace [mechon], as it says "Do you pay Ad-nai back, O dull and witless people? Is He not the Father who created you, who fashioned you and made you endure [yechonen]?" (Deut. 32:6) Said Rabbi Levi Bar Chayeta: A king of flesh and blood, when he builds a palace, if he puts its water spout in its entrance, it is not pleasant. But the Holy One of Blessing, created the human being, put a water spout on his entrance and he is pleasant, and it is his/His praise. Said Rabbi Yitzchak Bar Merion: it is written "And E-lohim formed the Human" (Gen. 2:4) and why does the text say "created"? The Holy One, as it were, felt pride about His world, and says 'come see the creature I created, and the form I made'. Said Rabbi Yitzchak bar Merion: it is written "these are the generations of the heaven and the land in their creation" - their Creator praises them, and who is going to defend them? Their Creator exalts them, and who will find blemish on them? Rather, they are pleasant and they are praised, as it is written "these are the generations of the heavens and the land, as they were created, on the day that Ad-nai E-lohim made land and heaven.

2 ב

רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּהִבָּרְאָם בְּה"א בְּרָאָם. (ישעיה סו, ב): וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה' וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן לֹא בְעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מו): אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אוֹמֵר בִּזְכוּת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, וּכְתִיב: וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה'.

3 ג

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וגו', אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, כָּאן שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, מַה פָּסַל תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ.

4 ד

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר (בראשית ב, א): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בִּזְּמַנָּן, וְכָל צְבָאָם בִּזְּמַנָּן. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה וְהָא כְתִיב: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, מְלַמֵּד שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נִבְרְאוּ, בּוֹ בַּיּוֹם הוֹצִיאוּ תּוֹלְדוֹת. אָמַר לוֹ, וְהָכְתִיב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם רְבִיעִי, יוֹם חֲמִישִׁי, יוֹם שִׁשִׁי. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה כִּמְלַקְטֵי תְּאֵנִים הֵן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹפִיעַ בִּזְמַנּוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה עַל הֲדָא דְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר (בראשית א, יב): וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ, דָּבָר שֶׁהָיָה פָּקוּד בְּיָדֶיהָ.

5 ה

דָּרַשׁ רַבִּי נְחֶמְיָה אִישׁ כְּפַר סִיחוֹן (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וגו', שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ הֵן הֵן עִקַּר בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְשָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְהוֹצִיאוּ שָׁלשׁ תּוֹלָדוֹת. הָאָרֶץ בָּרִאשׁוֹן כְּבֵית הִלֵּל, וְשָׁהֲתָה שְׁלשָׁה יָמִים, רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וְהוֹצִיאָה שָׁלשׁ תּוֹלָדוֹת, אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְגַן עֵדֶן. רָקִיעַ בַּשֵּׁנִי, וְשָׁהָה שְׁלשָׁה יָמִים, שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי, וְהוֹצִיא שָׁלשׁ תּוֹלָדוֹת, חַמָּה וּלְבָנָה וּמַזָּלוֹת. וּמַיִם בַּשְּׁלִישִׁי, וְשָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים שְׁלִישִׁי רְבִיעִי חֲמִישִׁי וְהוֹצִיאוּ שָׁלשׁ תּוֹלָדוֹת, עוֹפוֹת וְדָגִים וְלִוְיָתָן. רַבִּי עֲזַרְיָה לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, שְׁנֵי דְּבָרִים הֵן הֵן עִקַּר בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְשָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְנִגְמְרָה מְלַאכְתָּן בָּרְבִיעִי, שָׁמַיִם בָּרִאשׁוֹן כְּבֵית שַׁמַּאי, וְשָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְנִגְמְרָה מְלַאכְתָּן בָּרְבִיעִי, וּמַהוּ גְּמַר מְלַאכְתָּן, מְאוֹרוֹת. הָאָרֶץ בַּשְּׁלִישִׁי (בראשית א, יב): וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ, עִקַּר בְּרִיָּתָהּ, וְשָׁהֲתָה שְׁלשָׁה יָמִים, שְׁלִישִׁי רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי, וְנִגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ בַּשִּׁשִּׁי, וּמַהוּ גְּמַר מְלַאכְתָּהּ, אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, יב): אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי.

6 ו

תּוֹלְדוֹת אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כָּל תּוֹלְדוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה חֲסֵרִין בַּר מִן תְּרֵין (רות ד, יח): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ וגו' וְהָדֵין. וּמִפְּנֵי מָה אִינוּן חֲסֵרִין, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אָבִין אָמַר כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה דְבָרִים שֶׁנִּטְּלוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵלּוּ הֵן: זִיווֹ, חַיָּיו, וְקוֹמָתוֹ, וּפְרִי הָאָרֶץ, וּפֵרוֹת הָאִילָן, וּמְאוֹרוֹת. זִיווֹ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יד, כ): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ. חַיָּיו מִנַּיִן (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה. קוֹמָתוֹ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ח): וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה גֻּזְעָה קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְנַעֲשֵׂית שֶׁל מֵאָה אַמָּה. פְּרִי הָאִילָן וּפְרִי הָאָרֶץ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ. מְאוֹרוֹת, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אָמַר מִשֵּׁם רַבִּי מֵאִיר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַלְּלוּ הַמְאוֹרוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא לָקוּ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת. אַתְיָא כְּרַבָּנָן וְלָא אַתְיָא כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ, מַאי טַעְמֵיהּ (תהלים מט, יג): אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִטַּל זִיווֹ מִמֶּנּוּ וּטְרָדוֹ מִגַּן עֵדֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, וּכְתִיב (איוב יד, כ): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרָא בָּהּ הָעוֹלָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן עָמַד וְהִבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמַעֲשֵׂה דּוֹר הַמַּבּוּל וּמַעֲשֵׂה דּוֹר הַפְלָגָה שֶׁהֵן מְקוּלְקָלִים, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם. וְלָמָּה גְּנָזוֹ, אֶלָּא גְּנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ד): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, י): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב. וּמִנַּיִן שֶׁגְּנָזוֹ לַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה אוֹר שֶׁהוּא גָּנוּז לַצַּדִּיקִים שָׂמַח, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג, ט): וְאוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי גְּזֵירָא אָמַר, שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת שִׁמְשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁל לֵיל שַׁבָּת, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁל שַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן בִּקֵּשׁ לְגָנְזָהּ, חָלַק כָּבוֹד לַשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּבַמֶּה בֵּרְכוֹ, בָּאוֹר, כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה בְּלֵילֵי שַׁבָּת שִׁמְשָׁה הָאוֹרָה, הִתְחִילוּ הַכֹּל מְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לז, ג): תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ, מִפְּנֵי מָה, (איוב לז, ג): וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. הֵאִירָה אוֹתָהּ הָאוֹרָה כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה חַמָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הִתְחִיל הַחשֶׁךְ מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר שֶׁמָּא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ג, טו): הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב, בָּא לְהִזְדַּוֵּוג לִי, (תהלים קלט, יא): וָאֹמַר אַךְ חשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי, אֶתְמְהָא. מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן לוֹ שְׁנֵי רְעָפִים וְהִקִּישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָאת הָאוֹר וּבֵרַךְ עָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קלט, יא): וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי, אַתְיָא כְּהַהִיא דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִפְּנֵי מָה מְבָרְכִין עַל הָאוֹר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אַף בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְבָרְכִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁבַת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְרְאוּ הַדְּבָרִים עַל מְלֵיאָתָן, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְקַלְקְלוּ, וְעוֹד אֵינָן חוֹזְרִין לְתִקּוּנָן עַד שֶׁיָּבֹא בֶּן פֶּרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ד, יח): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פֶּרֶץ, מָלֵא, בִּשְׁבִיל שִׁשָּׁה דְבָרִים שֶׁיַּחְזְרוּ, וְאֵלּוּ הֵן: זִיווֹ, חַיָּיו, קוֹמָתוֹ, פֵּרוֹת הָאָרֶץ, וּפֵרוֹת הָאִילָן, וּמְאוֹרוֹת. זִיווֹ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, לא): וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ. חַיָּיו מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כב): כִּי כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וגו', תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. קוֹמָתוֹ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, יג): וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְלֹא יְרֵאִים מִכָּל בְּרִיָּה. רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר מֵאָה אַמָּה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מָאתַיִם אַמָּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר שְׁלשׁ מֵאוֹת, קוֹמְמָאָה, מִיּוּת מָאתַיִם. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר תְּשַׁע מֵאוֹת אַמָּה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי דוֹסָא אָמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ מֵהָכָא: כִּי כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, כַּשִּׁקְמָה הַזּוֹ שֶׁהִיא עוֹשָׂה בָּאָרֶץ שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְהַוְּלַד יוֹצֵא מִמְּעֵי אִמּוֹ בְּאַמָּה גְדוּמָה, צֵא וַחֲשֹׁב אַמָּה וּמֶחֱצָה בְּכָל שָׁנָה, הֲרֵי תְּשַׁע מֵאוֹת אַמָּה. פֵּרוֹת הָאָרֶץ וּפֵרוֹת הָאִילָן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, יב): כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וגו'. מְאוֹרוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וגו'.

... seven things were taken away from Adam Harishon after he ate from the tree of knowing, including among them] his brilliance, his life, and his stature / zivo v’chayyav v’qomato...

7 ז

לַכֹּל יֵשׁ תּוֹלָדוֹת, שָׁמַיִם וָאָרֶץ יֵשׁ לָהֶם תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. הָרִים יֵשׁ לָהֶם תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וגו'. מָטָר יֵשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, כח): הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב. טַל יֵשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, כח): אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֵלּוּ מַרְגָּלִיּוֹת שֶׁל טַל. תָּנֵי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, מֵת וּבָלָה, וְנִבְרָא וְאֵינוֹ בּוֹרֵא. וְכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ תּוֹלָדוֹת, אֵינוֹ לֹא מֵת וְלֹא בָּלָה, וּבוֹרֵא וְאֵינוֹ נִבְרָא. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר כְּלַפֵּי מַעֲלָה הַדָּבָר אָמַר.

8 ח

כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, בַּשֵּׁנִי בָּרָא מִן הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ. בַּשְּׁלִישִׁי בָּרָא מִן הַתַּחְתּוֹנִים, (בראשית א, יא): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִּים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ. בָּרְבִיעִי בָּרָא מִן הָעֶלְיוֹנִים, (בראשית א, יד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִּים יְהִי מְאֹרֹת. בַּחֲמִישִׁי בָּרָא מִן הַתַּחְתּוֹנִים, (בראשית א, כ): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. בַּשִּׁשִּׁי בָּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם אָמַר אִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים עַכְשָׁיו הָעֶלְיוֹנִים רָבִים עַל הַתַּחְתּוֹנִים בְּרִיָּה אַחַת וְאֵין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְאִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הַתַּחְתּוֹנִים עַכְשָׁיו הַתַּחְתּוֹנִים רָבִים עַל הָעֶלְיוֹנִים בְּרִיָּה אַחַת וְאֵין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים וּמִן הַתַּחְתּוֹנִים בִּשְׁבִיל שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וגו'. עָפָר מִן הָאֲדָמָה, מִן הַתַּחְתּוֹנִים, (בראשית ב, ז): וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, מִן הָעֶלְיוֹנִים. דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ (איוב כה, ב): הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הַמְשֵׁל, זֶה גַּבְרִיאֵל. וָפַחַד, זֶה מִיכָאֵל.

All that you see, they are generations of heavens and earth, as it is said: “In beginning, Elohim created heavens and earth” [Gn 1:1]. On the second [day] He created from the upper ones / min ha`elyonim, as it is said: “And Elohim said: Let there be a firmament” On the third He created from the lower ones / min hatachtonim: “And Elohim said: Let the earth sprout”. On the fourth He created from the upper ones: “Let there be lights” On the fifth He created from the lower ones: “Let the waters swarm” On the sixth He came to create Adam. He said: If I create him from the upper ones, then the upper ones will be greater than the lower ones by one creation, and there won’t be peace in the world; and if I create him from the lower ones, then the lower ones will be greater than the upper ones by one creation, and there won’t be peace in the world. Rather, here am I [going to] create him from the upper ones and the lower ones, for the sake of peace / bish’vil shalom... ‘And YHVH Elohim formed him dirt from the ground’—from the lower ones; ‘and He blew in his nostrils life’s breath / nishmat chayyim’ [Gn 2:7]—from the upper ones.

9 ט

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, בְּהִבָּרְאָם בְּאַבְרָהָם, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הֲדָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה (נחמיה ט, ו): אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ וגו' וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, כָּל הָאוֹנְקִים הַזֶּה בִּשְׁבִיל מָה, בִּשְׁבִיל (נחמיה ט, ז): אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִים וְשַׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּהָרִים הַגְּבוֹהִים הַיְעֵלִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (תהלים קד, יח): הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְעֵלִים, הָרִים הַגְּבוֹהִים לָמָּה נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל הַיְעֵלִים, מַה יְּעֵלָה זוֹ תְּשָׁיָיה הִיא מִתְיָירֵא מִן הַחַיָּה, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁתּוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיס בָּהּ רוּחַ שֶׁל תְּזָזִית וְהִיא מְקַרְקֶשֶׁת בְּקַרְנֶיהָ וְהִיא שׁוֹמַעַת קוֹלָהּ וּבוֹרַחַת. (תהלים קד, יח): סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים, הָדֵין טַפְּזָא מִיגִין תְּחוֹת שְׁקָפָה, מִן הָעוֹף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ שֶׁלֹא יֹאכְלֶנּוּ, וּמַה בִּשְׁבִיל דָּבָר טָמֵא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, בִּשְׁבִיל זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא.

10 י

בְּהִבָּרְאָם, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּהִבָּרְאָם, בְּה"א בְּרָאָם, וּמַה ה"א זֶה כָּל הָאוֹתִיּוֹת תּוֹפְסִין אֶת הַלָּשׁוֹן וְזֶה אֵינוֹ תּוֹפֵס אֶת הַלָּשׁוֹן, כָּךְ לֹא בֶעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' וּכְבָר שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. רַבִּי יוּדָא נְשִׂיאָה שְׁאָלֵיהּ לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל הַגָּדָה, מַאי דִכְתִיב (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וגו', אָמַר לֵיהּ אֵין כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ אִישׁ מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, אַנְדִּיקוֹס בַּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, אֲגוּסְטוּס בַּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, כָּךְ מִי מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁל עוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָהּ שְׁמוֹ, עַל בַּיִת שֶׁל עוֹלָמוֹ, אָמַר לֵיהּ אוֹי דְּמוֹבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, שְׁאַלִית לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא (ישעיה כו, ד): כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּה"א וְהָעוֹלָם הַבָּא בְּיו"ד, אוֹ אִם הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּיו"ד וְהָעוֹלָם הַבָּא בְּה"א, וּמִמַּה דְּאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בְּהִבָּרְאָם בְּהֵ"א בְּרָאָם, הֱוֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּהֵ"א, וּמַה הֵ"א זֶה סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּמַטָּה, רֶמֶז שֶׁכָּל הַמֵּתִים יוֹרְדִים לַשְּׁאוֹל. וְהָעֹקֶץ שֶׁלּוֹ מִלְּמַעְלָה, רֶמֶז שֶׁעֲתִידִים לַעֲלוֹת. וְהַחַלּוֹן הַזֶּה שֶׁמִּן הַצַּד, רֶמֶז לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה. וְהָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְּיוּ"ד, מַה יּוּ"ד זֶה קוֹמָתוֹ כְּפוּפָה, כָּךְ הֵן הָרְשָׁעִים קוֹמָתָן כְּפוּפָה וּפְנֵיהֶם מַקְדִּירוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ב, יז): וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. וְאוֹמֵר (ישעיה ב, יח): וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף, בְּהִבָּרְאָם רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא בִּדְבַר ה' וּכְבָר שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּזַף בְּעַבְדוֹ וְעָמַד לוֹ תָּמֵהַּ, כָּךְ (איוב כו, יא): עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ.

11 יא

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם בְּרִיָּיתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּאָרֶץ בְּרִיָּיתוֹ מִן הָאָרֶץ, וּמַיְיתֵי לֵיהּ מִן הָכָא (תהלים קמח, א): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וגו' (תהלים קמח, ז): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ וגו'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם, וּמַיְיתֵי לָהּ מֵהָכָא (איוב לז, ו): כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ, מַה שֶּׁלֶג אַף עַל פִּי שֶׁהַוָּיָיתוֹ בָּאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא בַּשָּׁמַיִם, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף אָמַר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתָן אֶלָּא מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נה, י): כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וגו', מַה הַגֶּשֶׁם אַף עַל פִּי שֶׁיְרִידָתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הָאָרֶץ, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הָאָרֶץ. רַבִּי יוּדָן מַיְיתֵי לֵיהּ מֵהָכָא (קהלת ג, כ): הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. רַב נַחְמָן אָמַר אֲפִלּוּ גַּלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט, ז): הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח.

12 יב

רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, מִשֶּׁהוּא בּוֹנֶה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים אַחַר כָּךְ הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעֶלְיוֹנִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים בְּרִיָה אַחַת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה סְפִינָה, בַּתְּחִלָּה הוּא מֵבִיא קוֹרוֹת וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵבִיא אֲרָזִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵבִיא הוֹגְנִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מַעֲמִיד עָלֶיהָ נַוָּטִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הֵן וּמַנְהִיגֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מב, ה): כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, וְנַוָּטֵיהֶם כְּתִיב.

... the Holy One created the upper ones and the lower ones in one [act of] creation.

13 יג

רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה אֹהֶל וּמוֹתֵחַ אֹהֶל אַנָנְקִי, עַל יְדֵי שָׁהוּת הוּא רָפֵי קִמְעָא, בְּרַם הָכָא (איוב לז, יח): תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים, וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֵן רָפִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (איוב לז, יח): חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, בָּשָׂר וָדָם מוֹצֵק כֵּלִים אֲנָנְקִי, עַל יְדֵי שָׁהוּת הִיא מַעֲלָה חֲלוּדָה, בְּרַם הָכָא חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק, נִרְאִים כְּמִין תְּרַקְיָא. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הֲדָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, אֶלָּא יוֹם יוֹצֵא יוֹם נִכְנָס, שַׁבָּת יוֹצְאָה שַׁבָּת נִכְנֶסֶת, חֹדֶשׁ יוֹצֵא חֹדֶשׁ נִכְנָס, שָׁנָה יוֹצֵא שָׁנָה נִכְנָס.

14 יד

בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מַחֲשָׁבָה בַּלַּיְלָה וּמַעֲשֶׂה בַּיּוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה בַּיּוֹם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, תָּמֵהַּ אֲנִי אֵיךְ נֶחְלְקוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל בְּרִיַּית שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶלָּא מַחֲשָׁבָה בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, וּמַעֲשֶׂה עִם דִּמְדוּמֵי חַמָּה.

15 טו

ה' אֱלֹהִים, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ כּוֹסוֹת רֵיקִים, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֲנִי נוֹתֵן לְתוֹכָן חַמִּין, הֵם מִתְבַּקְּעִין. צוֹנֵן, הֵם מַקְרִיסִין, וּמֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ עֵרַב חֲמִין בְּצוֹנֵן וְנָתַן בָּהֶם וְעָמָדוּ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם בּוֹרֵא אֲנִי אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, הֲוֵי חֶטְיָיה סַגִּיאִין. בְּמִדַּת הַדִּין, הָאֵיךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד. אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בְּמִדַּת הַדִּין וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד.

16 טז

אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, מָשָׁל לְלִגְיוֹן שֶׁהִמְלִיךְ אֶת הַמֶּלֶךְ תְּחִלָּה, אָמַר הַמֶּלֶךְ הוֹאִיל וְלִגְיוֹן זֶה הִמְלִיכַנִּי תְּחִלָּה, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לוֹ פְּרוֹקוֹפִי שֶׁלֹא תָּזוּז מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְהָאָרֶץ הִיא עָשְׂתָה צִבְיוֹנִי תְּחִלָּה, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לָהּ פְּרוֹקוֹפִי שֶׁלֹא תָּזוּז מִמֶּנָּה לְעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, ה): יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד.