Benayahu on Megillah 3aבניהו על מגילה ג׳ א
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Benayahu on Megillah 3a"
Toggle Reader Menu Display Settings
Benayahu on Megillah
3aג׳ א

מאן נינהו אנשים. קשא מה שאלה היא זו, נימא היו בני ביתו ומשרתיו או ריעיו ואוהביו שהיו אנשים פשוטים ולא ראו את המראה?
ונראה לי בס"ד דקשיא ליה אם נאמר שהיו אנשים פשוטים למאי אצטריך דניאל להודיענו דבר זה שהיו אנשים עמו ולא ראו, דכיון דהיו אנשים פשוטים ודאי אין ראויים לראות מראה הגדול! לכך הביא מרבי ירמיה שהיו נביאים ולכן חידוש קא משמע לן שהיו נביאים ולא ראו המראה הגדול ולמדנו מזה גודל ועוצם המראה כמה נורא הוא שאפילו הנביאים לא זכו לראותו!
ושאל תלמודא מאי טעמא איבעיתו? שרצה ליישב בזה קושיא אחרת, שיש כאן שהוצרך לומר (דניאל י, ז) 'אבל חרדה גדלה נפלה עליהם' ולמה הודענו על החרדה? ומשני 'אף על גב דאינהו לא חזו מזלייהו חזו' ובא ללמדנו בזה שאם אדם עמד במקום אחד ונפל עליו פחד אף על גב דאינו רואה במראה עיניו חלום בידוע שיש שם מזיקין וצריך לברוח משם וינצל.
ובזה מובנים דברי רש"י ז"ל שכתב מאי טעמא אבעיתו דכתיב בקרא 'אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא' וקשא והלא הכתוב הזה נזכר בגמרא ומה בא רש"י לחדש? ובזה ניחא שבא לפרש שבשאלה זו דשאל 'מאי טעמא אבעיתו' בא ליישב הכתוב דקאמר אבל חרדה דלמאי הוצרך להודיע דבר זה? ובהכי נתיישבה הקושיא שבא ללמדנו דבר אחר כמבואר.