שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל דקדק רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל אומרו אשר אני נותן לבני ישראל לשון יתר הוא ע"ש ונ"ל בס"ד כי יודיע הקב"ה מתחלה דהמרגלים חוטאים וגורמים עכבת ישראל במדבר יום לשנה יום לשנה כי כפי מספר הימים אשר תרו בהם את הארץ יתעכבו ישראל שנים במדבר ולכן כיון שתרו ארבעים יום נתעכבו במדבר מ' שנה וכבר הוא יתברך גזר שלא יכנס מרע"ה לא"י כי שם שליטת יהושע וצריך שיפטר סמוך לכניסתם וכאשר היה על כן משך הימים אשר האריכו לתור בם את הארץ סיבבו שיחיה מרע"ה שנים יותר שאם היו תרים עשר או עשרים יום לא היו שוהים במדבר אלא עשר או עשרים שנים והיה מוכרח הדבר שיפטר מרע"ה קודם זמן זה לכן מתחלה צוהו השי"ת שיתורו את ארץ כנען כולה ולא מקצתה כדי שיאריכו ימים בריגול הארץ ואז ממילא גם מרע"ה יחיה עוד שנים כנגדן במדבר וז"ש שלח לך להנאתך אנשים בתנאי שיתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל ר"ל כל החלק שאני נותנו לבני ישראל ולא סגי במקצת וזה להנאתך כדי שתחיה יותר:
ועוד נ"ל בס"ד בדרך רמז שלח לך אנשים צדיקים אל ארץ כנען ר"ל למדור הקליפות הנקראים כנען בסוד נפילת אפים כדי לברר נ"ק אשר אני נותן מלאכה זו של הבירור לבני ישראל כלם ולא החלטתי מלאכה זו לגדולים דוקא וע"י הבירור אז איש אחד איש אחד שהם משיח בן דוד ומשיח בן יוסף למטה אבותיו פירוש שהם נקראים על שם אבותם כי אב המלכות דוד הע"ה וכן הוא במשיח בן יוסף את שניהם תשלחו לבא לגאול אתכם וכשיבואו הם אז כל נשיא בהם כלומר נשיאות שבעולם תמצא בהם שלמים בכל:
נשיא אחד נשיא אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם נ"ל בס"ד די"ל מאחר שהקב"ה יודיע עתידות שהם יחטאו וגורמים רעה גדולה ורק שנים ידברו טוב היה לו לצוות מעיקרא שלא ישלחו אלא את יהושע וכלב ואיך יאמר לו שלח נשיא מכל שבט ויודיע הוא שזה יוציא דבה רעה בודאי ונ"ל בס"ד דבאמת השי"ת בדבריו צוה על שבט אפרים ושבט יהודה שידע דיהושע וכלב שהם משני שבטים אלו לא יצא דבה רעה אך דבר דבריו ברמז רק שאם היה מזל העדה באותה שעה טוב היו מבינים דבר ה' על אמיתתו ולא היו שולחים אלא רק משבט יהודה ומשבט אפרים כי הקב"ה אינו גוזר רע חלוט כי אם טוב אלא החסרון מצד האדם אם אינו ראוי אז יתהפך הטוב לרע לו וכמ"ש המפרשים ז"ל ע"פ טעמו וראו כי טוב ה' פירוש מטעימת המאכל החשוב לחולה שיהיה בפיו למר ומראיית האור לכאובי עינים שיקשה להם תבינו כי טוב ה' אך הטוב יתהפך לרע מצד האדם וכן היה הדבר כאן והוא דכתב הרב ב"ע ז"ל בפרשה זו בפסוק ועתה יגדל נא כח אדני והוא דשם אדני במלאו יש בו י"ב אותיות וישראל הם י"ב שבטים כל שבט כנגד אות אחד מי"ב אותיות הנז' וסדרם הוא כך דארבעה רגלים שהם יהודה וראובן ואפרים ודן המה כנגד ארבע אותיות הפשיט והיינו יהודה כנגד אות אלף ושני שבטים שעמו הם כנגד שני אותיות המלוי דאל"ף וראובן כנגד אות ד' ושני שבטים שעמו כנגד ב' אותיות דמלוי דל"ת ואפרים כנגד אות נו"ן הפשוט ושני שבטים שעמו כנגד ב' אותיות המלוי של נו"ן ודן כנגד אות הפשוט של יו"ד ושני שבטים שעמו הם כנגד ב' אותיות המלוי של יו"ד נמצא יהושע וכלב הם כנגד אותיות נ"א דשם אדני וכיון דלא חטאו לא נפגמו אותיות נ"א אבל השאר דחטאו נפגמו כל האותיות ומרע"ה עשה סנגורייא לומר שאותיות נ"א שנשארו בשלימותם יספיקו להגדיל כח שם אדני כולו שנעשה בו הפגם ולז"א ועתה יגדל נ"א דייקא את כח אדני עכ"ד ע"ש והנה ידוע אות אל"ף נקרא אחד שמספרו אחד וגם אות נו"ן נקרא אחד כי נו"ן כפופה היא משלש אותיות שאין להם זוג אבל נו"ן פשוטה יש לה זוג והוא צירוף ש"ן עולה אלף וא"כ נו"ן כפופה דשם אדני שהיא כנגד שבט אפרים היא אחד שאין לה זוג וזה היתה כונתו יתברך באומרו איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו פירוש כל איש שיש לו אות שנקרא עליו שם אחד מצד מטה אבותיו תשלחו ואין בשום שבט אות שיהיה נקרא בתואר אחד אלא רק אצל יהודה שיש לו אות אל"ף דשם אדני שמספרו אחד ושבט אפרים שיש לו אות נו"ן כפופה דשם אדני שנקרא אחד מפני שאין לו זוג וחזר ופירש לו הדברים יותר ואמר כל נשיא בהם תיבת נשי"א קרי י"ש נ"א ר"ל כל שיש אותיות נ"א בהם אך הואיל והם היו חייבין למקרה הזה שקרה להם ע"י המרגלים נתעלם מהם ביאור כונתו יתברך האמיתית וחשבו דבריו בפשוטם שישלח מכל נשיא ונשיא ושלחו ונתגלגל עליהם הדבר הזה גם עוד רמז על כונתו האמיתית בדברים ההם באומרו כל נשיא בהם כי יהודה אפרים עולה מספרם נשיא ולא ימצא במספר שני שבטים מספר זה של נשיא כי אם רק ביהודה ואפרים והיה להם להרגיש ולא הרגישו ובזה יובן ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ההם היו"ד דאנשים אינה יוצאה במבטא ונמצא תיבת אנשים היא אותיות נ"א שם פירוש מן אותיות נ"א של שם אדנ"י ובזה יובן בס"ד המדרש בפרשה זו שלך לך אנשים זש"ה לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבותם ותמוה וכפי האמור מובן שלא הבינו הכונה של הקב"ה בדברים אלו שאם היו מרגישים פירוש האמיתי לא היו נזוקין אך העונות של העגל גרמו שיתעלם מהם ביאור האמיתי כדי שיתגלגל הדבר הקשה עליהם:
אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ י"ל מאי קמ"ל פשיטה דאלה הם שמותם ועוד לתור ג"כ לשון יתר הוא דכבר אמר זה בפסוק הקודם ועוד אח"ז ונ"ל בס"ד דאמרו בסוטה דף ל"ד א"ר יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו שהמרגלים על שם מעשהם נקראו ולא עלתה בידינו אלא אחד סתור בן מיכאל סתור שסתר דבריו של הקב"ה ועשה עצמו מך א"ר יוחנן אף אנחנו נאמר נחבי בן ופסי שהחביא דבריו של הקב"ה ופסע על מדותיו של הקב"ה ע"ש גם עוד מצינו בגמרא כלב בן חצרון הוא ואמאי קרי ליה בן יפונה שפינה עצמו מעצת המרגלים ע"ש נמצא כל שמות הנזכרים כאן באבות המה באו על האנשים עצמן והרי הם שמות המרגלים שנקראו בהם על שם הרעה שעשו בדבר הזה שתרו את הארץ ולכן אחר שהזכיר השמות של הבנים ושל האבות אמר אלה השמות כולם הם שמות האנשים עצמן ואינם של אבותם ממש אלא שנקראו בהם על שם הדבר הזה אשר שלח משה לתור את הארץ וכמ"ש בן מיכאל שעשה עצמו מך בן ופסי שפסע על מדותיו של הקב"ה וה"ה בשאר שמות האבות הנשארים כי אפילו בן יפונה ג"כ דרשו שם זה על כלב עצמו שפנה עצמו מעצת המרגלים אבל שם אביו ממש היה חצרון:
ויקרא משה להושע בן נון יהושע י"ל למה הוצרך לפרשו כאן שהוא בן נון דכבר פרש זה בפסוק הקודם דאמר למטה אפרים הישע בן נון וא"כ די לומר עתה ויקרא משה להושע יהושע ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבני אשכנז ז"ל טעם דכל בן הכתוב במקראות נקודתה סגול ורק בן נון נקודתה חירק ופרשו כשנטל הקב"ה היו"ד משרי נתרעמה איך סילק אותה מן הצדקת וא"ל הקב"ה אתן אותך בצדיק אחד שהוא זכר ולא פירש לה מי הוא זה וכיון שבא יהושע נתנה היו"ד אליו כי תחלתו היה שמו הושע אך היו"ד בהיותה בשרי לא היה בה נקודה כלל וכאן אחר שנעשית ביהושע הרויחה נקודה תחתיה שהוא נקוד שבא ומגין לה זה לכך נטל שני יודי"ן מן סגו"ל שהוא תחת בן ועשאו שבא והניחו תחת יו"ד של יהושע וא"כ לא נשאר תחת ב' של בן אלא נקודה אחת של חיר"ק עכ"ד והוא טעם נכון יע"ש והנה כאן מצינו דמרע"ה חידש מעצמו תוספת היו"ד ליהושע דלא מצינו שצוהו השי"ת לקראו כך אך ודאי מרע"ה לא יחדש דבר מדעתו אם לא יצוהו השי"ת או ילמד מדבריו וכאן מרע"ה דייק דבר זה מדבריו יתברך כי הוא ידע ברוה"ק מה שהשיב הקב"ה ליו"ד של שרי שאני אתן אותך בצדיק זכר אבל לא פירש מי זה הצדיק ושמא הוא צדיק אחר ואינו יהושע אך מדבריו יתברך למד שהוא יהושע יען כאשר שמע קודם זה מפיו יתברך שמו של יהושע בן נון שמע שא"ל בן נו"ן בחיר"ק ולא בסגו"ל כשאר בן אז דקדק למה נשתנה זה אלא אותה היו"ד של שרי היא שייכה לו והואיל ולא היה בה נקוד בהיותה בשרי ועתה אם תהיה ביהושע יהיה לה נקוד שב"א לכך סר נקוד הסגול מן בן ונעשה במקומו חירק וכמ"ש רבני אשכנז ולכן מכח הקריאה של בן נון ששמע מפיו יתברך הבין שראוי לקראו יהושע בתוספת היו"ד של שרי וז"ש ויקרא משה להושע בשביל שהוא נקרא בן נון בחירק לכך קראו יהושע שדקדק שצריך שתהיה היוד של שרי אליו ונמצא זכר כאן בן נון כדי ליתן טעם למה נתן לו היו"ד לתוספת בשמו:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד דארז"נ במדרש בפסוק וידגו לרב בקרב הארץ סימן נתן להם יעקב אע"ה ואמר ששם אביו דג הוא יכבוש את הארץ וכן היה שיהושע הוא בן נון שהוא שם דג נמצא יהושע סימן שלו שהוא יכניס את ישראל לארץ הוא ברור מחמת שנקרא בן נון וכמ"ש להם יעקב אע"ה ובא הכתוב כאן להודיע שבחו של מרע"ה אע"פ שרואה שהוא בן נון שזה סימן מובהק ואות עצום שהוא יהיה במקומו להכניס את ישראל לא אמר לא אתפלל עליו ולא אעשה לו סגולה לעזרו מעצת המרגלים אלא הלואי שיחטא עמהם ויפסיד שררה זו שנוטלה משלי אלא אדרבא התפלל עליו ועשה לו סגולה בתוספת היו"ד לעזרו שלא יחטא וישאר קיים בשררה שלו ויקרא משה להושע אע"פ שהוא בן נון שזה סימן שהוא יטול כתרו להכניס את ישראל עכ"ז קראו יהושע כדי להצילו בזה מעצת המרגלים או יובן בס"ד הנה בכלב מצינו שדרשו שם אביו לטובה שפינה עצמו מעצת המרגלים וצ"ל ביהושע בן נין מה יש טעם בשם אביו לטובה במנין זה ונראה היינו טעמא כי נון נקרא מעילא לתתא ומתתא לעילא שכל העשרה מרגלים היו תחלה צדיקים וסופם הרשיעו אבל יהושע תחלתו צדיק וסופו צדיק ולכך שם נון שוה מרישיה לסיפיה ומסיפיה לרישיה ובמה זכה לכך ע"י עזר שעשה לו מרע"ה בתפלתו עליו ובתוספת האות שהוסיף בשמו ובזה ראוי לקרות בן נו"ן שהוא שוה בראש ובסוף וז"ש ויקרא משה להושע בן נון ר"ל כדי שיתקיים בו הוראה טובה של בן נו"ן קראו יהושע להיות לו תוספת זו לעזר:
וראתם את הארץ מה היא וכו' ומה הארץ אשר הוא יושב בה וכו' נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש במדרש תהלים בפסוק וירעם משמים ה' א"ר אבא שלש מלחמות של מהומה הבטיח הקב"ה לישראל בכניסתן לארץ שנאמר את אמתי אשלח לפניך ונתנם ה' אלהיך והמם מהומה גדולה ע"ש ולפ"ז לפיכך פתח להם מרע"ה כאן בתיבת מה דכתיב וראתם את הארץ מה היא ובפסוק שאחריו אמר ומה הארץ אשר הוא יושב בה דנקיט תיבת ומה וזה צירוף של מה ומה הוא מהומ"ה שהבטחם הקב"ה על כנען והמם מהומה גדולה אי נמי נקיט במקראות אלו שצוה אותם בשליחות ג"פ ומ"ה ותצרף מה הא' עם כל א' מן ג"פ ומ"ה יהיה ג"פ מהומה שהבטיח הקב"ה לישראל בכניסתם לארץ:
היש בה עץ אם אין נ"ל בס"ד הכונה מרוב שומן הפירות ורבויים לא נראה עץ של האילן בחוץ אלא כל אילן ואילן נראה מרחוק כאלו הוא תל אחד של פירות או יובן בס"ד הכונה יש פרדסים שבהם אילנות שאין מוצאין פירות כלל הן מחמת זקנה הן מחמת חולשה והנה הוא בפרדס עץ בלבד אבל בא"י לא ימצא כך:
וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל י"ל למה פרט את אהרן והלא מרע"ה לבדו שלחם ולמה קראם פה עדת בני ישראל ועוד הול"ל ויראום את פרי הארץ וישיבו אותם דבר כי מסתמא הראום פרי הארץ שהיו נוטלים בידם קודם שהשיבו אותם דבר ונ"ל בס"ד דאיתא בספר הליקוטים לרבינו האר"י ז"ל בפרשת עקב בשרשי הפירות גפן דעת ותאנה נצח והרמון הוד ע"ש וידוע כי ישראל שבאותו הדור קראם הכתוב בדברי הימים בשם דרדע שהיו דור דעה מפני שהם היו ניצוצות מסוד הדעת כידוע וידוע דמרע"ה בנצח ואהרן בהוד ובזה מובן בס"ד הטעם שהביאו רק שלשה מינין אלו שהם כנגד משה ואהרן וכל עדת ישראל ובזה יובן הטעם שקרא את בני ישראל כאן בשם עדת כי בהפוך הוא דעת שהיו מסוד הדעת והביאו כנגדם גפן ששרשו בדעת וכנגד מרע"ה שהוא בנצח הביאו תאנה ששרשה בנצח וכנגד אהרן שהוא בהוד הביאו רמון ששרשו בהוד ובזה מובן בס"ד טעם נכון למה מרמונים ותאנים הביאו רמון אחד ותאנה אחת ומן הענבים הביאו אשכול שלם שטרחו בו שמונה לשאת אותו די להביא ענבה אחת ויתפלאו מרוב גודלה אך תאנה ורמון שהם כנגד מרע"ה ואהרן הע"ה הביאום אחד אחד אך הגפן שהוא כנגד כל עדת ישראל הביאו ענבים הרבה באשכול אחד וז"ש וילכו ויבואו אל משה ואהרן ואל כל עדת ישראל פרט שלשה הנז' כנגד ג' מיני הובאה שהביאו עמהם שהם גפן ותאנה ורמון ולז"א ויראום את פרי הארץ שהביאו שהוא כנגדם:
ויספרו לו ויאמרו י"ל תיבת לו לשון יתר ועוד ויספרו ויאמרו לשון כפול ונ"ל בס"ד דרך העולם אם יש לאדם המבשר בשורה טובה מדבר בקול רם ולהפך לוחש בלחישה וידוע מ"ש בזוה"ק דבור בהכרזה ואמירה בלחישו כנז' באדרא קדישא והם עשו בערמה כדי להבעית את ישראל שבאו וסיפרו לו דוקא ולא לישראל ולא עוד אלא שלא דברו בקול רם אלא ויאמרו בלחישה כדוי להבעית את ישראל לומר מה זאת ועל מה זאת למה מספרים לו לבדו ולא לנו אם יש בפיהם בשורה טובה ועוד למה מדברים עמו בלחש:
וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה י"ל וזה פריה לשון יתר דפשיטה הוא כיון דשם הלכו ומשם באו להם ונ"ל בס"ד דהם חפשו אחר פרי משונה להביאו כדי לומר מה פירותיה משונים כך אנשיה משונים וכדי שלא יאמרו אולי פירותיה הם כדרך כל הארץ ורק נזדמן זה הפרי לבדו היה משונה דרך מקרה לז"א וזה פריה הנהוג בכל מקום:
עלה נעלה וירשנו אותה כפל הלשון ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רז"ל עורי צפון ובואי תימן עורי אומה שמעשיה בצפון ובואי אומה שמעשיה בצפון ובדרום ע"ש וז"ש עלה נעלה בצפון ובדרום ובזה וירשנו אותה דאז יאמר עורי אומה וכו' או יובן ב' עליות אחת לאכל מפריה תכף כשנכנסו לתוכה והב' רוחנית לקיים מצות התלויות בארץ אחר שכבשו או יובן בס"ד נתנבאו על ב' עליות א' בימי יהושע ע"ה וא' בימי עזרא הסופר ע"ה וירשנו אותה ירושה שאין לה הפסק בימי מלך המשיח שיבא בב"א:
וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות נ"ל בס"ד הכונה שהם עקרים מושרשים בשבעה ספירות דטומאה שהם חג"ת נהי"ם כמ"ש המקובלים ז"ל דעשרה אומות שהבטיח הקב"ה את אברהם אע"ה בהם שהם עמון ומואב ואדום ושבעה עממון הם כנגד עשרה ספירות טומאה ושבעה עממין הם כנגד ז' תחתונות ואותם השלשה להיותם כנגד ג' ראשנות לכך לא לקחום עדיין אנא לעת"ל וכנז' בספר ערבי נחל ז"ל וידוע כי הספירה נקראת מדה ולז"א אנשי מדות שהם ספירות ולא ענפים קטנים של ספירות או יובן בס"ד ע"פ מ"ש הרב ברכת טוב ז"ל בשם רב גלאנטי ז"ל שהביא מזוהר איכה דחוה הביאה ד"פ מות מארבע צדדין שנתחברה אות מ' עם אותיות ו"ת שבארבע תיבות ותבא ותקח ותאכל ותתן ע"ש באורך ולז"א אנשי מדו"ת ד' מות ר"ל שהם מושרשים בעיקר הסט"א שהם ד' מות מן ארבעה צדדין ואיך תוכלו להם כי חרבם שלופה מכל הצדדין:
אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש י"ל תיבת היא וגם איך דייקי מלתא מהאי דחפץ בנו ה' ונ"ל בס"ד דידוע הטעם שנתן הקב"ה את ארץ כנען לישראל ולא ארץ אחרת מפני שכל הארצות צריכין לעסק בני אדם לעבוד עבודת הקרקע ולהשקותה אך א"י הקב"ה משקה אותה דכתיב למטר השמים תשתה מים ואינה צריכה לעסק אדם ועל כן ישראל לא יהיו טרודים בארצם ויש להם פנאי לעסוק בתורה וז"ש אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי הם ירדפוני ואין אני צריך לאבד זמן לרדוף אחריהם ולכן יש לי פנאי לעסק התורה בבהמ"ד ושבתי בבית ה' לאורך ימים וז"ש אם חפץ בנו ה' שרוצה במעשינו ובלימודינו סימנא דמוכח להאי הוא דהביא אותנו אל הארץ הזאת ולא לארץ אחרת יען כי זו היא זבת חלב ודבש היא מאיליה שאינה צריכה לעסק אדם:
סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראום נ"ל בס"ד הכונה כי ידוע קטורת סמים כחה גדול לדחות המקטרגים ולהכניע את אויבי ישראל כי אפילו למלאך המות דחתה אותו כמ"ש ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה לכן סמים בא"ת בש חיים והנה קודם אותיות כנען יש אותיות סמים נמצא לפני אותיות שמם רמוז הכח והחרב שבו ישראל מכניעים אותם וז"ש סר צלם ר"ל כוחם מעליהם ר"ל מן הרמוז למעלה מהם שהוא אותיות סמים שבהם נסיר את צלם של כנען ואז אנחנו ע"י הסמים נתגבר בשם הוי"ה שיהיה חונה אתנו כי הסמים הם י"א כנגד ו"ה שמספרם י"א והמקטיר הקטורת בידו שיש בהם ט"ו פרקים עד הכף כנגד י"ה הרי צירוף שם הוי"ה ולז"א וה' שם הוי"ה אתנו על כן אל תיראום כי גבר ישראל: