Chapter 9ט׳
1 א

אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וגו' (במדבר ה, יב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וגו', צוּר יְלָדְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף וגו', הַנּוֹאֵף אוֹמֵר אֵין בְּרִיָה יוֹדַעַת בִּי, לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו אֵינָן אֶלָּא בַּחשֶׁךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ז, ח ט): עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד, בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, הוּא סָבוּר לְפִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו בַּחשֶׁךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יֵדַע בּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל עוֹבְרֵי עֲבֵרָה הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יִרְאֶה בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב כב, יב טו): הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמוּ, וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל וגו' עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וגו' הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמוֹר וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן. אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא יִרְאַנִי אָדָם, אֶלָּא לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן, לֹא עַיִן שֶׁל מַטָּה וְלֹא עַיִן שֶׁל מַעְלָה. מַהוּ (איוב כד, טו): וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹשֵׁב סֵתֶר, יָשִׂים פָּנִים שֶׁל נוֹאֵף בְּאוֹתוֹ הָעֻבָּר, לְפִי שֶׁהַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת רוֹצִין שֶׁלֹא תִתְעַבֵּר אֶלָּא שֶׁיַּעֲשׂוּ תַּאֲוָתָן בִּלְבָד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסְמָן בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַבְּרִיוֹת וְיֹאמְרוּ פָּנִים שֶׁל זֶה הֵם פְּנֵי הַנּוֹאֵף, שֶׁצָּר צוּרַת הָעֻבָּר בִּדְמוּת הַנּוֹאֵף, הֱוֵי: וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים. וּלְפִיכָךְ נִקְרָא זִמָּה, לְפִי שֶׁהֵן כּוֹפְרִין שְׁנֵיהֶם וְאוֹמְרִים לֹא עָבַרְנוּ עֲבֵרָה, וְהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים אִם כֵּן זֶה מַהוּ, וְלֹא תֹאמַר בִּזְמַן שֶׁהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִן הַנּוֹאֵף אוֹתָהּ שָׁעָה דּוֹמָה צוּרַת הַוָּלָד לְצוּרַף הַנּוֹאֵף, אֶלָּא אֲפִלּוּ הִיא מְעֻבֶּרֶת מִבַּעֲלָהּ וּבָא עָלֶיהָ הַנּוֹאֵף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַפֵּךְ צוּרַת הַוָּלָד לְצוּרַת הַנּוֹאֵף, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הַנּוֹאֵף הַזֶּה כִּבְיָכוֹל מְרַשֵּׁל כֹּחַ הַשְּׁכִינָה, כֵּיצַד הָעֻבָּר שֶׁהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִן הָאִישׁ, צָר צוּרָתוֹ בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם, לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם הַנּוֹאֵף בָּא עָלֶיהָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד וְתוֹהֶה, וְאוֹמֵר, שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל צוּרַת הַבַּעַל אוֹ שֶׁל צוּרַת הַנּוֹאֵף, כִּבְיָכוֹל צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, יו"ד שֶׁל תֶּשִׁי זְעִירָה, תַּשׁ יְדֵי הַצַּיָּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְצַיָּר שֶׁהָיָה צָר אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ בָּא לִגְמֹר הַפַּרְצוּף אָמְרוּ לוֹ מֵת הַמֶּלֶךְ וְעָמַד מֶלֶךְ אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַצַּיָּר כָּךְ, נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו, הִתְחִיל אוֹמֵר מָה אֶעֱשֶׂה מֵאֵלּוּ הַסַּמְּמָנִין, אִם אָצוּר אוֹתוֹ בְּצוּרַת הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אוֹ בְּצוּרַת הַשֵּׁנִי, הִתְחִיל תָּמֵהַּ. כָּךְ, הָאִישׁ מְשַׁמֵּשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר צוּרַת הָעֻבָּר בִּדְמוּת אָבִיו, חָזַר הַנּוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ הֲרֵי נִתְעָרְבוּ הַסַּמְמָנִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ד, ב): אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל חָזַר וְהָפַךְ אֶת הַצּוּרָה שֶׁצָּר בַּתְּחִלָּה בִּדְמוּת הָאִישׁ לִדְמוּת הַנּוֹאֵף, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ותֶר פָּנִים יָשִׂים, הֱוֵי: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. מָשָׁל לְאַרְכִיטֶקְטוֹן קָטָאדִיקוֹס עַל אוֹתָהּ מְדִינָה, הִתְחִילוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מַטְמִינִים כַּסְפָּם וּזְהָבָם לְתוֹךְ הַמַּטְמוֹנִים, אָמַר לָהֶם הָאַרְכִיטֶקְטוֹן אֲנִי בָּנִיתִי אֶת הַמְּדִינָה וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הַמַּטְמוֹנִים, מִמֶּנִּי אַתֶּם מַטְמִינִים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמְנָאֲפִים, מִמֶּנִּי אַתֶּם מַסְתִּירִים אֶת עַצְמְכֶם, וַהֲלוֹא אֲנִי הוּא שֶׁבָּרָאתִי אֶת הַלְּבָבוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה יז, י): אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ, אֲנִי בָּרָאתִי אֶתְכֶם וְעָשִׂיתִי אֶתְכֶם מְחִלִּים מְחִלִּים אֵלּוּ הַלְּבָבוֹת וְהַכְּלָיוֹת, וְאַתֶּם שׁוֹכְחִין אוֹתִי וּמְשַׁקְּרִין בִּי כִּי אֵינִי רוֹאֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַעֲשֵׂיכֶם. וְכֵן רָמַז משֶׁה דָּבָר זֶה בְּפָרָשַׁת סוֹטָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ה, יב): אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וגו'.

2 ב

לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא, אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אִישׁ אִישׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְאֶחָד, אַף עַל פִּי כֵן לִשְׁנַיִם הִיא זְקוּקָה שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בִּשְׁנַיִם, הָאֶחָד כְּשֶׁהִיא מְזַנָּה הִיא כּוֹפֶרֶת בְּאִישָׁהּ, שֶׁהִפְקִיד גּוּפוֹ אֶצְלָהּ לְשָׁמְרוֹ. וְהָאֶחָד, שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה אוֹתָהּ (שמות כ, יג): לֹא תִנְאָף, וְאוֹמֵר (ויקרא כ, י): מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. וּמִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה וגו', וּלְכָךְ כְּתִיב בַּסּוֹטָה: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, לְפִי שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּפִּקָּדוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וגו', וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, מַה מָּמוֹן הַקַּל כָּל הַכּוֹפֵר בַּפִּקָּדוֹן כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ, הַכּוֹפֵר בְּפִקָּדוֹן הַגּוּף עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בּוֹ כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אִישׁ, עַל שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בִּשְׁנֵי אִישִׁים, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, וּבְבַעֲלָהּ שֶׁהוּא אִישׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ב, יז): הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לִמְּדָה אוֹתְךָ הַתּוֹרָה שֶׁתְּהֵא וַתְּרָן בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ, נִשְׁפַּךְ יַיִן הֱוֵי וַתְּרָן (משלי ח, כא): לְהַנְחִיל וגו', וְכֵן שַׁמְנָךְ, (משלי ח, כא): וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. נִקְרַע כְּסוּתְךָ (תהלים כ, ו): יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶךָ, אֲבָל אִם שָׁמַעְתָּ דָּבָר עַל אִשְׁתְּךָ קוּם כַּגֶּבֶר, לְמִי שֶׁגֶּבֶר אַתְּ הֱוֵי גֶּבֶר, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אִישׁ.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, הֱוֵי שָׁוֵי לִבְנֵי אֱינָשָׁא, מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּזְדַּקֵּק לָהּ אָדָם אֶחָד, וְאָמְרָה לֵיהּ לְאֵיזֶה מָקוֹם תֵּלֵךְ, מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה הָלְכָה וְאָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ, וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְנִזְקַק לָהּ. אַחַר כָּךְ תּוֹהֶה בּוֹ וּבִקֵּשׁ לָמוּת, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִפִּתְּךָ אָכַלְתָּ וּבְכוֹסְךָ שָׁתִיתָ, אֶלָּא מִי גָּרַם לְךָ שֶׁאַתְּ גַס רוּחַ, הֱוֵי שָׁוֶה לִבְנֵי אָדָם.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, הַרְבֵּה פּוֹרְשִׁין לַיָּם וְרֻבָּן חוֹזְרִין, יְחִידִים הֵם שֶׁהוֹלְכִים וְלֹא חוֹזְרִין, כָּךְ הַרְבֵּה נוֹטְלִים נָשִׁים רֻבָּן מַצְלִיחִין וִיחִידִים נִכְשָׁלִים (קהלת ז, כו): וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו', אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי לָמָּה נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת מְצֹרָע לְמַעְלָן וְאַחֲרֶיהָ פָּרָשָׁה סוֹטָה, מָשָׁל לַחֲמוֹרָה שֶׁהָיְתָה חוֹלָה וְהוֹלִיכָהּ אֵצֶל הָאִפְּיַטְרוֹס וְכִוָּה אוֹתָהּ וְיָלְדָה בֵּן מְרֻשָּׁם, לָמָּה, שֶׁנִּכְוָת אִמּוֹ, כָּךְ הוֹלִידָה פָּרָשַׁת מְצֹרָע בֵּן מְרֻשָּׁם, זֶה הַנּוֹאֵף, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה, הֱוֵי: אִישׁ אִישׁ וגו'.

6 ו

כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ (במדבר ה, יב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, לב): נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב וגו', נֹאֵף אִשָּׁה וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת א, טו): מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וגו', תָּנֵי מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, זֶה שֶׁבִּטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית אוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית, (קהלת א, טו): וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, זֶה שֶׁנִּמְנוּ חֲבֵרָיו לִדְבַר מִצְוָה וְלֹא נִמְנָה עִמָּהֶם. דָּבָר אַחֵר, מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, תָּנֵי מִי שֶׁלֹא חָג יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חָג אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, עַל זֶה נֶאֱמַר: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר אֵיזֶהוּ מְעֻוָּת שֶׁאֵינוֹ יוּכַל לִתְקֹן, זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה פְּנוּיָה וְהוֹלִיד בֵּן, אוֹ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, אַף עַל גַּב דְּלֹא הוֹלִיד, כָּל עֲבֵרוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, גּוֹנֵב אָדָם, אֶפְשָׁר יַחֲזִיר גְּנֵבָתוֹ וִיתַקֵּן. גּוֹזֵל אָדָם, אֶפְשָׁר יַחֲזִיר גְּזֵלָתוֹ וִיתַקֵּן, וְכֵן הַשּׁוֹלֵחַ יַד בְּפִקָּדוֹן וְכֵן הָעוֹשֵׁק שְׂכַר שָׂכִיר, אֲבָל הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וַאֲסָרָהּ עַל בַּעֲלָהּ, נִטְרַד מִן הָעוֹלָם וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְקֹן שֶׁתְּהֵא אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ כְּבַתְּחִלָּה, הֱוֵי: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן. וְאוֹמֵר (תהלים לז, כא): לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וגו', יֵשׁ אָדָם לֹוֶה וְאֵינוֹ פּוֹרֵעַ שֶׁאֵין הַדְּנֵיסְטֵיס מְשַׁבֵּר שִׁנָּיו וְגוֹבֶה אוֹתוֹ, מַהוּ: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וגו', יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא גוֹזֵל בַּיִת אוֹ שָׂדֶה אוֹ מָמוֹן, בֵּית דִּין מוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ, אֲבָל אִם בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ מַהוּ מְשַׁלֵּם, אִם מְשַׁלֵּם כָּךְ שֶׁגַּם הוּא יִתֵּן לוֹ אִשְׁתּוֹ לִזְנוֹת עִמָּהּ, נִמְצָא הָעוֹלָם מָלֵא מַמְזֵרִים, הֱוֵי: לֹוֶה רָשָׁע וגו', הָרָשָׁע עוֹשֶׂה מִלְוֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁלֵּם, שֶׁאוֹסֵר אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, אֲבָל מִי שֶׁהוּא צַדִּיק אֵינוֹ לֹוֶה דָּבָר מִן חֲבֵרוֹ, אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא חוֹנֵן וְנוֹתֵן, לְכָךְ נֶאֱמַר: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מְעֻוָּת שֶׁלֹא יוּכַל לְתַקְּנוֹ. וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, שֶׁהוּא נִקְרָא חֲסַר לֵב וְלֹא יִמָּנֶה בְּמִנְיַן הַצַּדִּיקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָה, מַהוּ חֲסַר לֵב, מִכָּאן שֶׁאֵין אָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל אֵשֶׁת אִישׁ עַד שֶׁיֵּצֵא מִדַּעְתּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ט, טז יח): מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו' וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם וגו', וּכְשֵׁם שֶׁהוּא נִקְרָא פֶּתִי כָּךְ הַזּוֹנָה נִקְרֵאת פְּתַיּוּת, שֶׁאֵינָהּ מְזַנָּה עַד שֶׁתֵּצֵא מִדַּעְתָּהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (משלי ט, יג טו): אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָה, לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ וגו', וְכֵן רָמַז משֶׁה בַּתּוֹרָה עַל חֶסְרוֹן דַּעְתָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, תִּשְׂטֶה, כְּתִיב בְּשִׁי"ן, לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ מְזַנָּה עַד שֶׁיִּכָּנֵס בָּהּ הַשְּׁטוּת, הֱוֵי: כִּי תִשְׁטֶה אִשְׁתּוֹ.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ וגו', וְנָתַתִּי לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ה, ז י): וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וגו' הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ וגו', פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים וגו' פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וגו'. מַהוּ וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי, מְדַבֵּר בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וּבְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם וגו', שִׁמְעוּ לִי, הִזְהִירָם שֶׁיְקַיְּמוּ אֶת הַשְּׁמִיעָה (משלי ה, ז): וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי, הִזְהִירָם שֶׁיְקַיְּמוּ אֶת הָעֲשִׂיָּה כְּשֵׁם שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּסִינַי (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, לְפִי שֶׁעַל עֲבֵרוֹת שְׁנֵיהֶם גָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יח, יא יב): וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל וגו' עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'] וגו' וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ, (משלי ה, ח): הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ, הִזְהִירָם שֶׁיִּתְרַחֲקוּ הַזְּנוּת מֵהֶם. (משלי ה, ח): וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, הִזְהִירָם עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (ויקרא יח, ו): אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, (משלי ה, ט): פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, שֶׁיְּאַבְּדוּ מַלְכוּתָם וְתִנָּשֵׂא לַגּוֹיִם, וְאֵין הוֹדֶךָ אֶלָּא מַלְכוּת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל יא, כא): וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת, (משלי ה, ט): וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי, נָתְנוּ שְׁנוֹתֵיהֶם לְמַלְאָךְ אַכְזָרִי, שֶׁקָּרְבוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם לֵאָבֵד, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כב, ד): וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבוֹא עַד שְׁנוֹתָיִךְ וגו', (משלי ה, י): פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ שֶׁגָּלוּ מֵאַרְצָם וְיָשְׁבוּ זָרִים בִּמְקוֹמָם וְאָכְלוּ כֹּחָם וִיגִיעָם. וְאֵין כֹּחֶךָ אֶלָּא כֹּחַ אַרְצָם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ד, יב): כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וגו', וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהִגְלָה מֶלֶךְ אַשּׁוּר לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הוֹשִׁיב זָרִים בְּאַרְצָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יז, כד): וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וגו', הֱוֵי: פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, (משלי ה, י): וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי, אֵין עֲצִיבָה אֶלָּא בָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, טז): בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. דָבָר אַחֵר, וַעֲצָבֶיךָ זוֹ יְגִיעַת הָאָרֶץ, לוֹמַר שֶׁיֹּאכְלוּ בְּעִצָּבוֹן כָּל מַה שֶּׁיֹּאכְלוּ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, יז): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וגו'. כָּל זֹאת אֵרַע לָהֶם לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בִּזְנוּת אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁעָלָיו נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (עמוס ו, ד): הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וגו', שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִים מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִים נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (עמוס ו, ז): לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים, אוֹתָהּ שָׁעָה תָּסוּר שִׂמְחַת הַסְּרוּחִים. וְכֵן מִיכָה מִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם (מיכה ב, ט): נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ מְעַנִּים נְשֵׁי אֲנָשִׁים וַאֲסָרוּם אוֹתָן עַל בַּעֲלֵיהֶן וְהֵן מְגָרְשִׁין אוֹתָן, הֱוֵי: נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ, זֶה בֵּית בַּעְלָהּ, שֶׁהָיְתָה מִתְעַנֶּגֶת בּוֹ, מַהוּ: מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם, לֹא הָיָה לִי בָּעוֹלָם הָדָר אֶלָּא הָעוֹלְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ח, ג): מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, וַאֲנִי מִתְהַדֵּר בָּהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (משלי יד, כח): בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתָם מַמְזֵרִים, בִּטַּלְתֶּם אוֹתוֹ הָדָר שֶׁלִּי, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בְּמַמְזֵרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כג, ג): לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (מיכה ב, י): קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת הָיִיתִי מַאֲרִיךְ אַפִּי עִמָּכֶם, כֵּיוָן שֶׁפְּשַׁטְתֶּם בַּנִּאוּף קוּמוּ וּלְכוּ וגו', מַהוּ וְחֶבֶל נִמְרָץ, אֲנִי אָמַרְתִּי (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, אֲנִי נָטַלְתִּי יַעֲקֹב לְנַחֲלָה וְהוּא הָיָה חֶלְקִי, לְפִי שֶׁהָיָה זַרְעוֹ דּוֹמֶה לְחֶבֶל שֶׁהוּא מְשֻׁלְשָׁל זֶה בָּזֶה, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם מְיֻחָסִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְלֹא הָיָה זֶרַע אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם שׁוֹמְרִים עַצְמָן מִן הַנִּאוּף וְלֹא הָיָה שָׁם מַמְזֵרוּת, כֵּיצַד, כְּתִיב (דברי הימים א ה, ל): אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת פִּינְחָס פִּינְחָס הֹלִיד אֶת אֲבִישׁוּעַ, וְכֵן כֻּלָּם, וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת בָּאָה כָּךְ, וְאַתְּ נִכְנַסְתָּ עַל אֵשֶׁת חֲבֵרְךָ וְטִמֵּאתָ אֶת הַנַּחֲלָה, הֵיאַךְ הוּא מוֹנֶה פְּלוֹנִי בְּנִי וְהוּא אֵינוֹ בְּנוֹ, שֶׁהוּא מַמְזֵר, פָּסַקְתָּ אֶת הַחֶבֶל, הֱוֵי: וְחֶבֶל נִמְרָץ, מַהוּ נִמְרָץ, "נוֹאֵף "מַמְזֵר "רָשָׁע "צוֹרֵר. הָא לָמַדְתָּ בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין אֶלָּא בַּעֲוֹן הַנִּאוּף. וּמִנַּיִן לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַנִּאוּף, שֶׁכֵּן יִרְמְיָה צוֹוֵחַ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בִּימֵי מְנַשֶּׁה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל רָעוֹת יוֹתֵר מֵהֶם, לֹא הֶחֱרַבְתָּ אוֹתָם אֶלָּא בְּיָמַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ד, יט): מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּימֵי מְנַשֶּׁה אַף עַל פִּי שֶׁהִכְעִיסוּ אוֹתִי הָיוּ הַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתָם, עַכְשָׁו בְּנֵי זִמָּה הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי וגו', מַה כְּתִיב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (ירמיה ה, ח): סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעָבְרוּ עַל הַמִּצְווֹת כֻּלָּם וְכָפְרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה ה, יב): כִּחֲשׁוּ בַּה', הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ, וְעַל הַנִּאוּף נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּין, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ה, ט): הַעַל אֵלֶּה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם ה' וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּל אֲנִי כּוֹבֵשׁ, וְעַל הַזִּמָּה אֲנִי כּוֹעֵס, הֲרֵינִי מוֹסְרָן לַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ה, י): עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וגו'. פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, וְכֵן אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹא יִהְיֶה בָּכֶם עֲוֹן נִאוּף, שֶׁאִם יֵשׁ עֲוֹן זִמָּה בֵּינֵיכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם הוּא יָשׁוּב מֵאַחֲרֵיכֶם וְאַתֶּם נִמְסָרִים בְּיַד שׂוֹנְאֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וגו' וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, מַהוּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא נִקְרָא אֱלֹהֶיךָ, אֶלָּא בִּזְמַן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיכֶם וְהוּא מַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד אוֹיְבֵיכֶם וּמוֹסֵר שׂוֹנְאֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִילְךָ וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קְדוֹשִׁים בְּעֵת שֶׁשּׁוֹמְרִים עַצְמָן מִן הַנִּאוּף וּמִן הַזִּמָּה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא כ, ז): וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּאן בִּזְמַן שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים הוּא לָהֶם לֵאלוֹהַּ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ויקרא כ, ח): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם, אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּזְּמַן שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים חֻקָּיו, וּמַה הֵם הַחֻקִּים, אֵלּוּ הָעֲרָיוֹת, דִּכְתִיב נִאוּף אֵשֶׁת אִישׁ בָּרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, י): אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף, וּמָה רָאָה לְהַפְסִיק קִלְלַת אָב וָאֵם בֵּין הַקִּדּוּשׁ לַנִּאוּף, שֶׁכֵּן בַּתְּחִלָּה כְּתִיב (ויקרא כ, ט): אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו, לְפִי שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי גָרַם לַבֵּן שֶׁיְקַלֵּל אָבִיו, הַנִּאוּף, לְפִי שֶׁהוּא סָבוּר בְּבַעַל אִמּוֹ שֶׁהוּא אָבִיו וּמְכַבְּדוֹ, וְסָבוּר בַּנּוֹאֵף שֶׁאֵינוֹ אָבִיו וּמְקַלְּלוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמות כא, טו טז): וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ, וְכִי מָה רָאָה לְהַפְסִיק גּוֹנֵב נֶפֶשׁ בֵּין מַכֶּה לִמְקַלֵּל, וַהֲלוֹא לֹא הָיָה רָאוּי לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, לְפִי שֶׁמַּכֶּה וּמְקַלֵּל שְׁנֵיהֶם נֶאֱמָרִים בְּעֹנֶשׁ אָבִיו וְאִמּוֹ, לָמָּה עָשָׂה כֵן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁעַל זֶה נִתְחַיֵּב גּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְאַחַר שֶׁהוּא מַכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וּמְקַלְּלָם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ גָּדֵל עִמָּם וְאֵינוֹ מַכִּירָם, אַף כָּאן לְכָךְ הִפְסִיק בֵּין הַקִּדּוּשׁ לַזְּנוּת מְקַלֵּל אָבִיו, לְפִי שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא עַל אַחַת מִכָּל עֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, פְּעָמִים שֶׁמּוֹלִיד בֵּן וְגוֹרֵם לַמַּמְזֵר לְקַלֵּל אָבִיו, וְלָמָה הִזְכִּיר קִלְּלַת אֵם, וַהֲלוֹא אִמּוֹ מַכִּיר הוּא, אֵימָתַי מַכִּיר אִמּוֹ בִּזְּמַן שֶׁהַמַּמְזֵר הוּא מִנִּאוּף אֵשֶׁת אִישׁ, לְפִי שֶׁהַנּוֹאֶפֶת תּוֹלָה אוֹתוֹ בְּבַעְלָהּ, אֲבָל בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת פְּנוּיוֹת, הֵן מַשְּׁלִיכוֹת אֶת בְּנֵיהֶן בַּשְּׁוָקִים מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה וַאֲחֵרִים מְגַדְּלִים אוֹתָם, וְאוֹתָם מַמְזֵרִים אֵינָן מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמּוֹתֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁנָּאֲפָה וּבַעְלָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם וְהִיא מַשְׁלֶכֶת אוֹתוֹ, וּלְכָךְ עָנַשׁ הַכָּתוּב מִי שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְעַל הָעֲרָיוֹת, מִיתַת בֵּית דִּין וְכָרֵת, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, תַּמָּן תְּנֵינַן (גמרא קידושין עו-א): אֵין בּוֹדְקִין לֹא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָן לֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעְלָן וְלֹא מִסַּנְהֶדְּרִין וּלְמַעְלָן, כָּל שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה מַשִֹּׂיאִים לַכְּהֻנָּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרֵיהֶן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בְּאַרְכֵי יְשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִי. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה מֻכְתָּב בָּאִסְטְרָטֵיָא שֶׁל מֶלֶךְ. כְּתִיב (דברים יז, טו): שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ וגו', אֵין לִי אֶלָּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה וְסוֹפְרֵי דַיָּנִין וּמַכִּין בָּרְצוּעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז, טו): מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, כָּל שֶׁתְּשִׂימוֹ עָלֶיךָ לֹא יְהֵא אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, וּמִן הַבְּרוּרִים שֶׁבְּאַחֶיךָ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁאוֹתָם הַיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה צְרִיכִין שֶׁלֹא יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מַמְזֵרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּבְנֵי אָשֵׁר (דברי הימים א ז, מ): וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה, זְכוּת יִחוּסֵיהֶן עוֹמֶדֶת לָהֶם בַּמִּלְחָמָה, עַד כַּדּוּן מִן הַקַּבָּלָה, מִדְּבַר תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כג, ב ח): לֹא יָבֹא פְּצוּעַ וגו' לֹא יָבֹא מַמְזֵר וגו' לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וגו' לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (דברים כג, י): כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶךָ וגו', לְכָךְ כְּתִיב: וְהָיָה מַחֲנֶךָ קָדוֹשׁ וגו', שֶׁלֹא יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מַמְזֵרִים וְלֹא נוֹלָדִים שֶׁלֹא בִּקְדֻשָּׁה, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ מְסַיְעָם בַּמִּלְחָמָה, כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, לְאוֹתוֹ זֶרַע שֶׁיִּהְיֶה מְיֻחָס אַחֲרֶיךָ לוֹ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְאֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲבָל מַמְזֵרִים שֶׁאֵינָן מְיֻחָסִין אַחֲרֶיךָ שֶׁאֵינָן נִכָּרִין אָבוֹת שֶׁלָּהֶם, לֹא אֶהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, שֶׁאֵינִי מְיַחֵד שְׁמִי עָלָיו וְלֹא אֶתֵּן לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ.

8 ח

וּלְכָךְ כְּתִיב בַּסּוֹטָה בְּעֵת שֶׁשּׁוֹכֶבֶת עִם אַחֵר (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, שְׁתֵּי מְעִילוֹת הַלָּלוּ לָמָּה, אַחַת שֶׁהִיא מְשַׁקֶּרֶת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַשֵּׁנִית שֶׁהִיא מְשַׁקֶּרֶת בְּבַעֲלָהּ, כֵּיצַד מְשַׁקֶּרֶת בְּבַעֲלָהּ, שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת עַל הַמַּמְזֵר שֶׁהוּא בְּנוֹ וְאֵינוֹ בְּנוֹ, וְהוּא יוֹרֵשׁ אֶת נְכָסָיו. כֵּיצַד מְשַׁקֶּרֶת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר שֶׁהַמַּמְזֵרִים לֹא יִקְחוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ אֶלָּא בֵּן שֶׁהוּא מְיֻחָס אַחַר אָבִיו, וְהִיא אוֹמֶרֶת עַל הַמַּמְזֵר שֶׁהוּא בֶּן בַּעְלָהּ וְנוֹתֶנֶת לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ. מַהוּ וּמָעֲלָה בוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבַעֲלֵךָ אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר בִּי אֵין אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַכֹּל, שֶׁכֵּן כְּתִיב (זכריה ד, ו): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (משלי טו, ג): עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים, לֹא כְּשֶׁאַתְּ סְבוּרָה לְהַנְחִיל הַמַּמְזֵר שֶׁלְּךָ נִכְסֵי בַּעֲלֵךָ, אֲנִי מַכִּיר הַמַּמְזֵר וַאֲנִי טוֹרְדוֹ מִן הָעוֹלָם, כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא אַחַת לְשִׁשִּׁים וּלְשִׁבְעִים שָׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא דֶבֶר גָּדוֹל בָּעוֹלָם וּמְכַלֶּה מֵהֶם אֶת הַמַּמְזֵרִים וְנוֹטֵל עִמָּהֶם כְּשֵׁרִים שֶׁלֹא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים, (ישעיה לא, ב): וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע, לָא מִסְתַּבְּרָא דְּלָא, וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא טוֹב, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ רָעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא לָעוֹלָם בְּחָכְמָה הוּא מֵבִיא, (ישעיה לא, ב): וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים וְעַל עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן, רַבִּי הוּנָא אָמַר אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי זְעֵירָא כַּד סְלַק לְהָכָא שָׁמַע קָלָא קָרֵי מַמְזֵרָא וּמַמְזֵרְתָּא, אֲמַר לוֹן מַהוּ כֵן, אֲמַר הָא אֲזִילָא דְרַבִּי הוּנָא אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם. אָמַר לֵיהּ רַב יַעֲקֹב בַּר אַחָא עִמְּךָ הָיִיתִי כְּשֶׁאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם, אֲבָל אִם הָיָה מְפֻרְסָם חַי הוּא, הֱוֵי וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, וְלֹא בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כג, כד): אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', מְדַבֵּר בַּנּוֹאֵף שֶׁהוּא מַטְמִין עַצְמוֹ בַּסֵּתֶר לַעֲשׂוֹת זִמָּה, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, (ירמיה כג, כד): וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמִי שֶׁנִּכְנַס לִגְנֹב בְּתוֹךְ שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, וְהָיָה בָּהֶם שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים, כֵּיוָן שֶׁבָּא לָצֵאת מִפֶּתַח הַפְּנִימִי יָצָא וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ הַשּׁוֹמֵר הַפְּנִימִי, בָּא לָצֵאת מִן הַחִיצוֹן הִרְגִּישׁ בּוֹ הַשּׁוֹמֵר שֶׁבַּחוּץ וּתְפָסוֹ, אָמַר לוֹ בַּשֶּׁבִּפְנִים שָׂחַקְתָּ אֲבָל בִּי אֵין אַתְּ יָכוֹל לִשְׂחֹק. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנּוֹאֵף, בְּבַעַל הָאִשָּׁה שָׂחַקְתָּ, שֶׁלֹא הִרְגִּישׁ בְּךָ, אֲבָל אֲנִי יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק עַל הָרְשָׁעִים, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ב, ד): יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ, לְפִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַכֹּל, כְּמָה דְתֵימָא (זכריה ד, י): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (משלי טו, ג): בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים, וַאֲנִי אֶהְיֶה עֵד מְמַהֵר לְפַרְסֶמְךָ בָּעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי ג, ה): וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר ה' צְבָאוֹת, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', קְרִי בֵיהּ לֹא אַרְאֶנוּ לַבְּרִיּוֹת וַאֲפַרְסֵם מַעֲשָׂיו, כֵּיצַד הוּא מְפַרְסֵם מַעֲשָׂיו, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בְּלֵב בַּעַל הַסּוֹטָה לְקַנֹּאת אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהוּא מַשְׁקֶה אוֹתָהּ וְהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הַסּוֹטָה וְהַנּוֹאֵף, הֱוֵי: לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', אוֹתָהּ שָׁעָה מִתְפַּרְסֵם הַנּוֹאֵף וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהוּא שָׁכַב עִמָּהּ, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַסּוֹטָה, בְּבַעֲלֵךָ אַתְּ מוֹעֶלֶת וּמְשַׁקֶּרֶת, בִּי אֵין אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר, שֶׁאֲנִי אֲפַרְסֵם אֶת מַעֲשַׂיִךְ, מַעֲבִיר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְהִיא שׁוֹתָה וּשְׁנֵיהֶם נִדּוֹנִים, הֱוֵי: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל. אָמְרוּ מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ וְהָיְתָה הָאַחַת נְשׂוּאָה בְּעִיר אַחֶרֶת, בִּקֵּשׁ בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן לְקַנֹּאת לָהּ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם, הָלְכָה לְאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתָהּ נְשׂוּאָה שָׁם, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ מָה רָאִית לָבוֹא בְּכָאן, אָמְרָה לָהּ בַּעֲלִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי מַיִם הַמָּרִים, וַאֲנִי טְמֵאָה. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ אֲנִי הוֹלֶכֶת תַּחְתַּיִּךְ וְשׁוֹתָהּ, אָמְרָה לָהּ לְכִי וַעֲשִׂי כֵן. מֶה עָשְׂתָה לָבְשָׁה בִּגְדֵי אֲחוֹתָהּ וְהָלְכָה וְשָׁתְתָה מַיִם הַמָּרִים וְנִמְצְאָה טְהוֹרָה, חָזְרָה לְבֵיתָהּ יָצְאָה אֲחוֹתָהּ שֶׁזָּנְתָה לִקְרָאתָהּ, חִבְּקוּ וְנָשְׁקוּ זוֹ לָזוֹ, כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁקוּ זוֹ לָזוֹ, הֵרִיחָה בַּמַּיִם הַמָּרִים מִיָּד מֵתָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ח): אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו, הֱוֵי: לֹא אֶרְאֶנּוּ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל.

10 י

דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, מְעִילָה כְּפוּלָה, שֶׁמָּעֲלָה בּוֹ בִּנְפָשׁוֹת וּבְמָמוֹן, שֶׁהֵבִיאָה לוֹ נְפָשׁוֹת אֲחֵרוֹת לָקַחַת לוֹ מָמוֹנוֹ. דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, שֶׁמָּעַל בּוֹ בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, פֵּרְשָׁה הֵימֶנּוּ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ, עַל יְדֵי אִישׁ הוּא מְקַנֵּא אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מְקַנֵּא אוֹתָהּ עַל יְדֵי בְּהֵמָה, (במדבר ה, יג): אֹתָהּ, זוֹ שֶׁהִתְרוּ בָּהּ, (במדבר ה, יג): שִׁכְבַת זֶרַע, פְּרַט לִכְשֶׁקִּנֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים, שֶׁלֹא תֹאמַר בִּקְפֵידַת הַבַּעַל תָּלָה הַכָּתוּב וּבַעַל הָא קָפִּיד, לְכָךְ נֶאֱמַר: שִׁכְבַת זֶרַע, (במדבר ה, יג): וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְלֹא שֶׁיְהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם, הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעְלָהּ אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתְּרָה הַתּוֹרָה קָרְאָה אוֹתָהּ טְמֵאָה. דָּבָר אַחֵר, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, כַּמָּה שִׁעוּר סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה, כַּמָּה הִיא טֻמְאָה כְּדֵי בִּיאָה, כַּמָּה הִיא בִּיאָה כְּדֵי הַעֲרָאָה, כַּמָּה הַעֲרָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל בָּרוּחַ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּדֵי גִּלְגּוּל בֵּיצָה, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר כְּדֵי לִגְמוֹת שָׁלשׁ בֵּיצִים מְגֻלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס אָמַר כְּדֵי שֶׁיִּקְשֹׁר גַּרְדִי אֶת הַנִּימָא, פְּנִימוֹן אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטֹּל כִּכָּר מִן הַסַּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר (משלי ו, כו): כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לֶחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כָּל אֵלּוּ שִׁעוּרִים לְאַחַר הַתָּרַת סִינָר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ שִׁעֵר, וּבֶן עַזַּאי נָשָׂא אִשָּׁה מִיָּמָיו, אִית דְּבָעֵי מֵימַר נִתְחַמֵּם, וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר בָּעַל וּפֵרַשׁ, וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר (תהלים כה, יד): סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. מִנַּיִן לְהַעֲרָאָה שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת בְּאֵשֶׁת אִישׁ, אָמַר רַבִּי יוֹנָה שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא יח, כט): כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, הֻקְּשׁוּ כָּל הָעֲרָיוֹת לַנִּדָּה, מַה נִּדָּה בְּהַעֲרָאָה, דִּכְתִיב (ויקרא כ, יח): אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, אַף כָּל הָעֲרָיוֹת בְּהַעֲרָאָה. (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהָעִיד, וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְהָעִיד אִם אָמַר נִטְמֵאת אֵינָהּ שׁוֹתָה, תַּלְמוּד לוֹמַר עֵד וְעֵד, (במדבר ה, יג): וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, אֲסוּרָה הָא אִם נִתְפָּשָׂה מֻתֶּרֶת. וְיֵשׁ לְךָ תְּפוּשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִיא אֲסוּרָה, וְאֵיזוֹ זוֹ כָּל שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּרָצוֹן וְסוֹפָהּ בְּאֹנֶס, וְיֵשׁ לְךָ שֶׁאֵינָה תְּפוּשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִיא מֻתֶּרֶת, וְאֵיזוֹ זוֹ שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּאוֹנֶס וְסוֹפָהּ בְּרָצוֹן, כַּהֲדָא אִתְּתָא אֲתַת גַּבֵּי רַבִּי אָמְרָה לֵיהּ נֶאֱנַסְתִּי, אָמַר לָהּ וְלָא עָרַב לָךְ, אָמְרָה לֵיהּ וְאִם יִטְבֹּל אָדָם אֶצְבָּעוֹ בִּדְבַשׁ וְיִתְּנֶנָּהּ לְתוֹךְ פִּיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לָךְ וּבַסּוֹף אֵינוֹ עָרֵב לָךְ, וְקִבְּלָהּ. דָּבָר אַחֵר, וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (בראשית יא, ל): וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, א): וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (אסתר ב, י): לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדְּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִגִּידָה עַכְשָׁו הִגִּידָה לְאַחַר זְמַן, וְאַף כָּאן וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, ה): וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר וגו'.

11 יא

וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו' (במדבר ה, יד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, טז): שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵלּוּ שִׁבְעָה דְבָרִים בַּסּוֹטָה הֵם אֲמוּרִים, (משלי ו, יז): עֵינַיִם רָמוֹת, שֶׁהַסּוֹטָה תּוֹלָה עֵינֶיהָ לְאִישׁ אַחֵר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ג, טז): יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וגו', (משלי ו, יז): לְשׁוֹן שָׁקֶר, שֶׁהִיא נוֹאֶפֶת וְאוֹמֶרֶת מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת וּמְשַׁקֶּרֶת לוֹ. (משלי ו, יז): וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנַס עַל מְנָת שֶׁאִם נִתְפַּס יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. (משלי ו, יח): לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, שֶׁהַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת אֵין מַחְשְׁבוֹתָם בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא עָוֹן, אֵימָתַי הֵם חוֹטְאִים, וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּאֵיזֶה שָׁעָה. (משלי ו, יח): רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה, בְּוַדַּאי שֶׁמְמַהֲרִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֵטְא. (משלי ו, יט): יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, שֶׁאִם יִתָּפְסוּ הֵם מְכַזְבִים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים מְשִׂיחִים הָיִינוּ זֶה לָזֶה לִדְבָרִים אֲחֵרִים. (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל אַחִים זֶה עִם זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכב, ח): לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ. וְהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ הַבַּעַל שׁוֹמֵעַ וְשׂוֹנְאוֹ, וְאַף הַנּוֹאֵף אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ, הֱוֵי: וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, אֵין קִנְאָה אֶלָּא לְשׁוֹן כַּעַס, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לב, כא): הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם, וְאוֹמֵר (משלי ו, לד): כִּי קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר וגו'.

12 יב

וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ז, כו): וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת וגו', כֵּיצַד הִיא מָרָה מִמָּוֶת, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ יִסוּרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָמָּה שֶׁהוּא טוֹעֶה אַחֲרֶיהָ וּלְבַסּוֹף מוֹרִידָה אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ב, יח): כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, (משלי ה, ה): שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו לְרַב הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אַחָא, לִמַדְתָּנוּ רַבֵּנוּ הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִין עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, עַל הַתִּשְׁעָה אָנוּ מַכִּירִים וְעַל הַשַּׁבָּת אֵין אָנוּ מַכִּירִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, ח י): אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ הַעַל אֵלֶה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם ה' וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ וְכָלָה אַל תַּעֲשׂוּ הָסִירוּ נְטִישׁוֹתֶיהָ כִּי לוֹא לַה' הֵמָּה. עַל לֹא יִהְיֶה לְךָ, דִּכְתִיב בּוֹ (שמות כ, ה) (דברים ה, ח): כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמְרוּ בַּסּסוֹטָה: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו', לָמָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁהִיא מְקַנְּאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעְלָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת עַל לֹא תִשָֹּׂא, שֶׁהוּא מְנָאֵף וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא עָשָׂה, וְעַל כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ, שֶׁהַנּוֹאֵף עִם הַסּוֹטָה מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ וְאוֹמֶרֶת לְבַעְלָהּ מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, וְהָעֻבָּר גָּדֵל וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו וְאֵינוֹ אָבִיו, וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמְקַלֵּל אֶת הַנּוֹאֵף, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו וְהוּא אָבִיו. עַל לֹא תִרְצָח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת אוֹ יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. עַל לֹא תִנְאָף, דָּבָר שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ שֶׁהוּא נוֹאֵף. עַל לֹא תִגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ט, יז): מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ. עַל לֹא תַעֲנֶה, שֶׁמְּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר וְאוֹמֶרֶת מִמְךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. עַל לֹא תַחְמֹד, שֶׁהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לְבַעְלָהּ, כֵּיצַד כְּשֶׁבַּעְלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם סָבוּר שֶׁאוֹתוֹ הַבֵּן הוּא שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דְיָתֵיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ וְחוֹמֵד אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַב הוּנָא הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה, אֱמֹר לָנוּ כֵּיצַד עוֹבֵר עַל זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמַר לָכֶם, פְּעָמִים כֹּהֵן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף בָּא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלֶדֶת בֵּן, סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ בֵּן וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בַּשַּׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי שֶׁעָבְרוּ הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְעָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ז, כו): וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, אוֹי לָהּ לָעֲבֵרָה שֶׁעוֹבְרִין בָּהּ עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. וַחֲרָמִים, הֶחָרָם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה, אֲבָל הָאִשָׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. לִבָּהּ, שֶׁהִיא תּוֹבַעַת בְּלִבָּהּ. אֲסוּרִים יָדֶיהָ, אִלְמָלֵא שֶׁאֲסוּרִים יָדֶיהָ שֶׁאֵינָהּ תּוֹבַעַת בַּפֶּה לֹא הָיְתָה מַנַּחַת לְאָדָם שֶׁלֹא תְהֵא תּוֹבַעְתּוֹ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ, (גמרא גיטין צ-א): תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּעוֹת בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כָּךְ יֵשׁ דֵּעוֹת בַּאֲנָשִׁים, יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹרֵד זְבוּב בְּכוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, זֶה בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ מְדַבֶּרֶת עִם שְׁכֵנֶיהָ וְעִם קְרוֹבֶיהָ וּמַנִּיחָהּ. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב פּוֹרֵחַ עַל גַּב כּוֹסוֹ, וְהוּא נוֹטְלוֹ וְשׁוֹפְכוֹ וְלֹא טוֹעֲמוֹ, זֶה חֵלֶק רַע בַּאֲנָשִׁים שֶׁנָּתַן אֶת עֵינָיו בָּהּ לְגָרְשָׁהּ. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב שָׁכֵן עַל גַּב כּוֹסוֹ, וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמַנִּיחוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, זֶה יְהוּדָה בֶּן פַּפּוּס שֶׁנָּעַל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ. אֲמַרִין לֵיהּ נְהִיגִין הֲווֹן אֲבָהָתָךְ עָבְדִין כֵּן. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב מֵת נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמוֹצְצוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, זֶה הָרָשָׁע, שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִבָּהּ גַּס בַּעֲבָדֶיהָ, יוֹצְאָה לַשּׁוּק וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, וּפְרוּמָה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ וְרוֹחֶצֶת בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹחֲצִין, זוֹ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְגָרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, א): כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, מַהוּ (דברים כד, ב): וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר, שֶׁאֵין זֶה בֶּן זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, שֶׁהַלָּה הוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה וְהַלָּה נִכְשַׁל בָּהּ, אִם זָכָה הוּא לַשָּׁמַיִם הֲרֵי הוּא מְגָרְשָׁהּ, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהִיא קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, ג): אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה שֶׁהָאִשָּׁה הַזֹּאת הִכְנִיס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַל הָרִאשׁוֹן שֶׁגֵּרְשָׁהּ אָמַר שְׁלֹמֹה: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ. וְעַל הַשֵּׁנִי שֶׁהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ אָמַר הַכָּתוּב: וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ. דָּבָר אַחֵר, טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ, זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִיר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וּמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ בִּזְּמַן שֶׁרוֹאֶה שֶׁהִיא פְּרוּצָה. וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ קוֹלָנִית וְרַגְלָה רָמָה וּפְרוּצָה בִּשְׂחֹק וְאֵינוֹ מְקַנֵּא בָּהּ, לְפִי שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׂחֹק, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה. וְתַלְיָא בִּפְלוּגְתָּא, דְּתָנֵי: וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר חוֹבָה, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר רוּחַ טֻמְאָה, וְכִי רְשׁוּת יֵשׁ לוֹ לְאָדָם אוֹ חוֹבָה לְהַכְנִיס רוּחַ טֻמְאָה בְּעַצְמוֹ. תָּנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (ויקרא יט, יז): לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, יָכוֹל זוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו'. וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, כֵּיצַד עוֹבֶרֶת עָלָיו, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת י, כ): כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּגָלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, וְאֵין עֲבֵרָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַכְרָזָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ו): וַיְצַו משֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַחֲנֶה וגו'. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, אָמַר רַבִּי נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֵין קִנּוּי אֶלָּא לְשׁוֹן הַתְרָאָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יואל ב, יח): וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ. (במדבר ה, יד): וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה, תָּנֵי רַבִּי אוֹמֵר שָׁלשׁ טֻמְאוֹת נֶאֶמְרוּ בַּפָּרָשָׁה, אַחַת לַבּוֹעֵל, וְאַחַת לַבַּעַל, וְאַחַת לַתְּרוּמָה. וְכִי מָצָאנוּ אִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אָמַר רַבִּי אָבִין אָכֵן אִתְאֲמַרַת, אַחַת לַבַּעַל, וְאַחַת לַבּוֹעֵל, וְאַחַת לַיָּבָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי בּוֹן מַתְנִיתָא (גמרא סוטה ב-א): אָמְרָה כֵּן, וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

13 יג

וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן (במדבר ה, טו), מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן פָּרָשַׁת סוֹטָה, (במדבר ה, י): וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ וגו', וְכִי יִשְׂרָאֵל אוֹכֵל קָדָשִׁים, אֶלָּא אִם בָּאתָ אֵצֶל כֹּהֵן בַּנְּדָרִים וּבַנְּדָבוֹת וּבַבְּכוֹרִים, אֲנִי מַעֲמִיד הֵימֶךָ כֹּהֲנִים אוֹכְלִים קָדָשִׁים, וְאִם לִגְלַגְתָּ בַּמִּצְווֹת וְלֹא הֵבֵאתָ קָדָשִׁים, סוֹפוֹ וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וגו', תַּרְעָא דְּלָא פְּתִיחַ לְמִצְוָתָא פְּתִיחַ לְאַסְיָא. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן מִשֶּׁלּוֹ (במדבר ה, טו): עֲשִׂירִת הָאֵיפָה, לְפִי שֶׁעָבְרָה עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. (במדבר ה, טו): קֶמַח שְׂעוֹרִים, הַנּוֹאֵף הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. (במדבר ה, טו): לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, תָּנֵי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה, שֶׁלֹא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר. דָּבָר אַחֵר, לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן, לָמָּה, שֶׁהַשֶּׁמֶן אוֹרָה לָעוֹלָם, שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ יִצְהָר, וְהִיא אָהֲבָה אֶת הָאֲפֵלָה, לֹא יִהְיֶה אוֹרָה בְּמִנְחָתָהּ. וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, שֶׁהַלְּבוֹנָה זִכָּרוֹן לָאִמָּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ו): אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר, אֵלּוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, (שיר השירים ד, ו): וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת, וְזוֹ פֵּרְשָׁה מִדַּרְכֵּיהֶן, לֹא יְהֵא זִכְרוֹנָן בְּקָרְבָּנָהּ, שֶׁהַלְּבֹנָה קְרוּיָה זִכָּרוֹן. (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, שְׁתֵּי קְנָאוֹת הִיא, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לַבַּעַל כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. (במדבר ה, טו): מִנְחַת זִכָּרוֹן, זוֹ לְטוֹבָה, אִם נִמְצֵאת טְהוֹרָה. (במדבר ה, טו): מַזְכֶּרֶת עָוֹן, זֶה לְרָעָה, אִם נִמְצֵאת טְמֵאָה. (במדבר ה, טז): וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן, אֵינָהּ בָּאָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִידָהּ, שֶׁלֹא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. (במדבר ה, טז): לִפְנֵי ה', בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר. מִכָּאן אָמְרוּ (גמרא תמיד לג-ב): רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְמֵאִים בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר.

14 יד

וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדוֹשִׁים (במדבר ה, יז), אֵין מַיִם קְדוֹשִׁים אֶלָא שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בַּכְּלִי, וְאֵלּוּ הֵן מֵי כִּיּוֹר. וְלָמָּה הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר, לְפִי שֶׁהַכִּיּוֹר לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא מִן מַרְאוֹת הַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, ח): וַיַּעַשׂ אֶת הַכִּיּוֹר נְחשֶׁת וגו', אוֹתָן נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ הָאֱלֹהִים מֵעִיד עָלֵינוּ שֶׁיָּצָאנוּ טְהוֹרוֹת מִמִּצְרַיִם, כְּשֶׁבָּא משֶׁה לַעֲשׂוֹת כִּיּוֹר, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בְּאוֹתָן הַמַּרְאוֹת עֲשֵׂה אוֹתוֹ, שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ לְשֵׁם זְנוּת, וְהֵימֶנּוּ תִּהְיֶנָה בְּנוֹתֵיהֶן נִבְדָקוֹת אִם טְהוֹרוֹת הֵם כְּאִמּוֹתֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר הָאֱלֹהִים, וַהֲלֹא לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הַזְּנוּת, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לֹא עָשָׂה אֶלָּא עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הָעֶרְוָה, שֶׁהָיָה הַמִּצְרִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ וְהַיְּהוּדִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ, זֶה מְמַלֵּא דָם, וְזֶה מְמַלֵּא מַיִם, שְׁנֵיהֶם שׁוֹתִים מִן הֶחָבִית, זֶה שׁוֹתֶה דָם, וְזֶה שׁוֹתֶה מַיִם. צְפַרְדֵּעַ רוֹאָה לַיְּהוּדִי וְהִיא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְרוֹאָה לַמִּצְרִי וְקוֹפֶצֶת עָלָיו. בְּהֶמְתָּן רוֹעוֹת כְּאֶחָד, וְהָיָה הַבָּרָד מַנִּיחַ לָזוֹ וְהוֹרֵג לָזוֹ. רְאֵה פְּלָאִים שֶׁהָיָה שָׁם, וְכֵן כָּל עֶשֶׂר מַכּוֹת. בָּאוּ לַיָּם וְעָשָׂה לָהֶם יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם, בְּמִצְרַיִם כְּתִיב (שמות ט, ג): הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה, וּבַיָּם כְּתִיב: הַיָּד הַגְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, לא): וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי יֵשׁ יָד גְּדוֹלָה וְיֵשׁ יָד קְטַנָּה, אֶלָּא גְּדוֹלָה [ממש] מִמַּה שֶּׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם עָשָׂה בַּיָּם, הִקְפָּה שְׁלִישׁוֹ שֶׁל יָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ח): קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם, וְהַלֵּב שְׁלִישׁוֹ שֶׁל אָדָם, וְהָלְכוּ בְּתוֹכוֹ בַּיַּבָּשָׁה, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם קוֹרִין תִּגָּר וְאוֹמְרִים מַשֹּׂוֹא פָנִים יֵשׁ כָּאן, אָנוּ עֲרֵלִים וְהֵם עֲרֵלִים, לָהֶם (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיוֹם הַהוּא וגו', וְלָנוּ (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, בְּאֵי זוֹ זְכוּת הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעִים, וְלֹא מָצִינוּ אֶלָּא שִׁבְעִים, שְׁלשִׁים בְּנֵי חָם, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנֵי יֶפֶת, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה בְּנֵי שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ח): יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָמָּה הֵם (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, וְהָאֻמּוֹת שִׁבְעִים, וְאַתְּ אוֹמֵר מֵאָה וְאַרְבָּעִים. אֶלָּא שִׁשִּׁים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ שֶׁמַּכִּירִין אֶת אֲבִיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶן, וְנִקְרְאוּ מְלָכוֹת, וּשְׁמוֹנִים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אֲבִיהֶן, וְנִקְרְאוּ פִּילַגְשִׁים, שֶׁהַפִּילַגְשִׁים חֲשׁוּדוֹת, וּשְׁאָר אֵינָם מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמָּם אֶלָּא מְעוּלָמִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר השירים ו, ח): וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וְיִשְׂרָאֵל, (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, גָּדְלוּ בְּמִצְרַיִם (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים וגו', וְהֵן (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי וגו'. אַחַת הִיא שֶׁקִּלְקְלָה שָׁם וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי, הוּא הַמִּצְרִי שֶׁהָרַג משֶׁה, שֶׁלֹא יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בֵּין הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יב): וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וגו', אֲבָל יִשְׂרָאֵל (תהלים צו, ז): הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ כֵּן, (שיר השירים ו, ט): רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ וגו', בָּאוּ לֵילֵךְ (שמות יג, כא כב): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וגו' לֹא יָמִישׁ וגו', וְהַמָּן יוֹרֵד וְהַבְּאֵר עוֹלֶה לְהָרִים לָהֶם. יוֹרֵד הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַמַּיִם מִן הָאָרֶץ, וּבָשָׂר מִן הַיָּם (במדבר יא, לא): וַיָּגָז שַׂלְוִים, מַה שֶׁלֹא נַעֲשָׂה לִבְרִיָּה בָּעוֹלָם, הִרְגִּישׁוּהָ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ (שיר השירים ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וגו'. אָמְרוּ לָהֶם בָּנָיו שֶׁל אֱלֹהִים הֵן, אָמְרוּ לָהֶן אֵינָן בְּנֵי מִצְרִים, לֹא כְשֵׁם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ הַמִּצְרַיִם בַּזְּכָרִים לֹא כָךְ שִׁעְבְּדוּ בַּנָּשִׁים. מִיָּד קָפַץ הַדִּבּוּר עַל משֶׁה אָמַר לוֹ מְנֵה אֶת בָּנַי וְיֵדְעוּ שֶׁהַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, ב) (במדבר א, כ) (במדבר א, כב) : שְׂאוּ אֶת וגו' בְנֵי רְאוּבֵן וגו' לִבְנֵי שִׁמְעוֹן וגו' וְכֵן כֻּלָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַסּוֹטוֹת אִמּוֹתֵיכֶן גָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְלֹא נֶחְשְׁדוּ, וְאַתֶּם גְּדַלְתֶּם בֵּין הַטְּהוֹרִים וְנֶחְשַׁדְתֶּם, לְפִיכָךְ יָבוֹא מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶן שֶׁל אוֹתָן שֶׁגָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְהָיוּ טְהוֹרוֹת, וְיִבְדְּקוּ וְיוֹכִיחוּ לְמִי שֶׁגָּדַל בֵּין טְהוֹרִים וְנִטְמְאוּ, לְכָךְ הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר.

15 טו

בִּכְלִי חֶרֶשׂ (במדבר ה, יז), אָמַר רַבִּי מֵאִיר הִיא הִשְׁקַתְּהוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחִין, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקֶה אוֹתָהּ הַמַּיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה שֶׁל חֶרֶס. (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר, מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבֵא עָפָר לַסּוֹטָה, זָכְתָה יוֹצֵא מִמֶּנָּהּ בֵּן כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית יח, כז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, לֹא זָכְתָה תַּחְזֹר לַעֲפָרָהּ. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, זָכוּ בָנָיו לִשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵפֶר פָּרָה וַעֲפַר סוֹטָה, אֲבָל עֲפַר כִּסּוּי לֹא מָנָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶכְשֵׁר מִצְוָה וְאֵין מִמֶּנּוּ הֲנָאָה. לָמָּה הָיָה בּוֹדְקָה בְּמַיִם וּבְעָפָר, לְפִי שֶׁהָאָדָם נִבְרָא מִן הֶעָפָר וְהִיא נוֹצְרָה בַּמַּיִם, לְכָךְ הִיא נִבְדֶקֶת בַּמַּיִם וּבֶעָפָר אִם טְהוֹרָה כִּבְרִיָּתָהּ. וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה, יָכוֹל יַתְקִין בַּחוּץ וְיַכְנִיס, תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, אִי בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, יָכוֹל יַחְפֹּר בְּדֶקֶר, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יִהְיֶה, הָא כֵיצַד, יֵשׁ שָׁם הָבֵא, אֵין שָׁם תֵּן שָׁם. (במדבר ה, יז): יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמַּיִם, תָּנֵי שְׁלשָׁה צְרִיכִין שֶׁיֵּרָאוּ, עֲפַר סוֹטָה וְאֵפֶר פָּרָה וְרֹק יְבָמָה, מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ אַף דַּם צִפּוֹר שֶׁל מְצֹרָע.

16 טז

וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה (במדבר ה, יח), מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף. (במדבר ה, יח): לִפְנֵי ה', וַהֲלֹא כְתִיב לְמַעְלָה (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה', אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹדִיעָהּ לִפְנֵי מִי הִיא עוֹמֶדֶת. (במדבר ה, יח): לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, לְכֹהֵן שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְעַבְדּוֹ מַמְתִּין בַּחוּץ שֶׁלֹא יִטַּמָּא, לֹא דַּיוֹ לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. כָּךְ שֶׁלֹא יֹאמַר הַכֹּהֵן אֲנִי פּוֹרֵעַ רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְרוּחוֹ גַּסָּה עָלָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: לִפְנֵי ה' וּפָרַע. וּפָרַע לָמָּה, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת רָאשֵׁיהֶן מְכֻסּוֹת, וּלְכָךְ הָיָה פּוֹרֵעַ רֹאשָׁהּ וְאוֹמֵר לָהּ, אַתְּ פָּרַשְׁתְּ מִדֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁדַּרְכָּן לִהְיוֹת מְכֻסּוֹת רָאשֵׁיהֶן וְהָלַכְתְּ בְּדַרְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהֵן מְהַלְּכוֹת רָאשֵׁיהֶן פְּרוּעוֹת, הֲרֵי לָךְ מַה שֶּׁרָצִית. (במדבר ה, יח): וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִפְּנֵי לְיַגְעָהּ כְּדֵי שֶׁתַּחְזֹר בָּהּ, וַהֲלוֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר אִם חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיָּחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. (במדבר ה, יח): מִנְחַת קְנָאֹת הִוא, יִהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה לֹא תְהֵא כְּשֵׁרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: הִוא. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִין לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בִּידֵי כֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר, נִקְרְאוּ מָרִים עַל שֵׁם שֶׁמְאָרְרִים אֶת הַגּוּף וּמְבַעֲרִין אֶת הֶעָוֹן. (במדבר ה, יח): הַמְאָרְרִים, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַיִם הַמְאָרְרִים, כְּנֶגֶד רמ"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, וּכְנֶגֶד רמ"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בַּנּוֹאֵף.

17 יז

וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, וְאֵין שׂוֹרְפִין שְׁתֵּי פָּרוֹת כְּאַחַת, וְלֹא עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֶגְלוֹת כְּאַחַת, וְלֹא הוֹרְגִין שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּאֶחָד, וְלֹא מַסְגִּירִין שְׁתַּיִם כְּאֶחָד, וְלֹא מַחְלִיטִים שְׁנַיִם כְּאֶחָד. (במדבר ה, יט): וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה, בִּלְשׁוֹנָהּ, וְאֶל הַגַּנָּב וְאֶל הַגַּזְלָן, בִּלְשׁוֹנָם. (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת, אוֹמֵר לָהּ הַרְבֵּה הַיַּיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה קְדָמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם. אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי אַגָּדָה וּמַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּגוֹן (איוב טו, יח): אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִידוּ. וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַאי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ, כְּגוֹן מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן בְּבִלְהָה, וּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה בְּתָמָר שֶׁהוֹדוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם וְלֹא בוֹשׁוּ, מֶה הָיָה סוֹפָן, נָחֲלוּ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לַקִּנּוּי, יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹתוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: תַּחַת אִישֵׁךְ, אֶת שֶׁהִיא תַּחַת אִישָׁהּ שׁוֹתָה, וְאֵין אֵלּוּ שׁוֹתוֹת. טֻמְאָה, לְהוֹצִיא דֶּרֶךְ אֵבָרִים. (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים, אוֹמֵר לָהּ בִּתִּי אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלֶּה לְמָה הֵם דּוֹמִים, לְסַם יָבֵשׁ הַנָּתוּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי וְאֵין מַזִּיקוֹ, כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה מַתְחִיל לְחַלְחֵל, אַף אַתְּ אִם טְהוֹרָה אַתְּ שְׁתִי וְלֹא תִמָּנְעִי שֶׁתִּהְיֶה נְקִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִנָּקִי מִמֵּי וגו', (במדבר ה, כ): וְאַתְּ כִּי שָׂטִית, אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ, שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, כ): וְכִי נִטְמֵאת. (במדבר ה, כ): וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ, לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. (במדבר ה, כ): מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס, עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.

18 יח

וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה (במדבר ה, כא), אָמַר רַבִּי זֵירָא בְּשֵׁם רַב שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּסּוֹטָה לָמָּה, אַחַת קֹדֶם שֶׁנִּמְחֲקָה מְגִלָּה וְאַחַת לְאַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה מְגִלָּה, לְפִי שֶׁאֵין מֻקְּדָם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְרַבָּנָן אָמְרִין אַחַת שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה וְאַחַת שְׁבוּעָה שֶׁאֵין עִמָּהּ אָלָה, כֵּיצַד הִיא שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה, בְּאוֹמֵר לָהּ מַשְׁבִּיעַנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹא נִטְמֵאת, וְאִם נִטְמֵאת יָבוֹאוּ בָךְ. (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה, פְּרַט לְחֵרֶשֶׁת. (במדבר ה, כא): יִתֵּן ה' אוֹתָךְ, אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁעוֹשִׂים מִדַּת רַחֲמִים אַכְזָרִיּוּת, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בְּיו"ד ה"א מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, וְכָאן מִדַּת אַכְזָרִיּוּת, (במדבר ה, כא): לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה. יָכוֹל עַצְמָהּ שֶׁל אִשָּׁה לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה, אָמַר (במדבר ה, כא): בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל נִשְׁבָּעוֹת בָּךְ וְלוֹטוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְאוֹמְרוֹת אִם עָשִׂיתָ חֵפֶץ זֶה יְהֵא סוֹפֵךְ כְּסוֹפָהּ שֶׁל פְּלוֹנִית. (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה, תָּנֵי (ספרי נשא יח): הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּסּוֹטָה בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה, מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִלָּה בָּעֲבֵרָה מִשָּׁם הִתְחִלָּה הַפֻּרְעָנוּת, יָרֵךְ הִתְחִלָּה בָּעֲבֵרָה וְאַחַר כָּךְ בֶּטֶן, לְפִיכָךְ תִּתְקַלֵּל הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן, וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָּלַט שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל, אָדָם הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ה): וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, לָקוּ תְּחִלָּה, וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, כג): וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם וגו'. קְטַנֵּי סְדוֹם הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה (בראשית יט, ד): וְאַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ וגו', אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, יא): וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים. פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ (שמות א, ט י): וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, הָבָה, הוּא לָקָה תְּחִלָּה וְהַשְּׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, כט): וּבְכָה וּבְעַמְּךָ. מְרַגְּלִים הֵם הִתְחִלּוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, לב): וַיֹּצִיאוּ דִבַּת הָאָרֶץ, אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, לז): וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (במדבר יג, לה): אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה. שְׁכֵנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יב, יד): כֹּה אָמַר ה' עַל כָּל שְׁכֵנַי, אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יב, יד): [לכן] כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם. נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הֵם הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, טו): כִּי מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלָיִם יָצְאָה חֲנֻפָּה לְכָל הָאָרֶץ, אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כט, כב): וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה.

… the prophets of Jerusalem were the first to sin, as it says “…for from the prophets of Jerusalem has falseness emanated to the whole land.” (Jeremiah 23:15) So too they were punished first and the rest did not escape, as it says “And a curse shall be taken from them…” (Jeremiah 29:22)

19 יט

וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ (במדבר ה, כב), אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵעַיִךְ, וּמִנַּיִן אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבָאוּ, (במדבר ה, כז): וּבָאוּ, אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה. (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִנַּיִן כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה כָּךְ בּוֹדְקִין אֶת הָאִישׁ הַנּוֹאֵף, תַּלְמוּד לוֹמַר: לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה, וְלֹא אִלֶּמֶת. (במדבר ה, כב): אָמֵן אָמֵן, אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה, אָמֵן עַל הָאָלָה. אָמֵן מֵאִישׁ זֶה, אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר, אָמֵן לְשֶׁעָבַר, אָמֵן לֶעָתִיד לָבוֹא, אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי מִן הָאֵרוּסִין, אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי מִן הַנִּשֹּׂוּאִין.

20 כ

וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה (במדבר ה, כג), וְלָמָּה מַיִם, מִמְּקוֹם שֶׁבָּאת. וְעָפָר, לִמְקוֹם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת. וְכָתַב, לִפְנֵי מִי שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. אֶת הָאָלֹת, יָכוֹל כָּל הָאָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הָיָה כּוֹתֵב, תַּלְמוּד לוֹמַר: הָאֵלֶּה. (במדבר ה, כג): הַכֹּהֵן, פָּסַל הַכָּתוּב בְּיִשְׂרָאֵל. (במדבר ה, כג): בַּסֵּפֶר, וְלֹא בַּנְּיָר. (במדבר ה, כג): וּמָחָה אֶל מֵי, רַבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי לֵוִי מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבָדָא, דְּרַבִּי מֵאִיר הֲוָה יָלֵיף דָּרֵישׁ בִּכְנִישְׁתָּא בְּכָל עֲרוּבַת שֻׁבָּה, וַהֲוַת תַּמָּן חָדָא אִתְּתָא יְלִיפָה שְׁמָעַת קָלֵיהּ, חַד זְמַן אִיעַנֵּי דְרָשָׁה, אָזְלָה בָּעֲיָה מֵיעַל לְבֵיתָהּ וְאַשְׁכַּחַת בּוֹצִינָא מִטְּפֵי. אֲמַר לָהּ בַּעֲלָהּ הָן הֲוֵית, אֲמַרָה לֵיהּ הֲוֵינָא שְׁמָעַת קָלֵיהּ דְּדָרוֹשָׁה. אֲמַר לָהּ כָּךְ וְכָךְ לָא הָוֵי אִתְּתָא עָלְלָת לְהָכָא עַד זְמַן דְּהִיא אָזְלָא רָקְקָה בְּאַפּוֹי דְּדָרוֹשָׁה, צָפָה רַבִּי מֵאִיר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַעֲבַד גַּרְמֵיהּ חָשֵׁשׁ עֵינֵיהּ, אֲמַר כָּל אִתְּתָא דְּחָכְמָה מַלְחֵשׁ לְעֵינָא תֵּיתֵי תִּלְחַשׁ, אֲמַרִין לָהּ מְגִירָתָא הָא עָנְתִיךְ תֵּיעוֹלִין לְבֵיתֵיהּ, עִבְדִּי גַרְמָךְ לָחֲשָׁה וְאַתְּ רָקְקָה גּוֹ עֵינֵיהּ. אֲתַת לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לָהּ חָכְמָה אַנְתְּ מַלְחֵישׁ לְעֵינָא, מִן אֵימְתֵיהּ עֲלָהּ אֲמָרַת לֵיהּ לָא. אֲמַר לָהּ וְרֻקִּית בְּגַוָּהּ שִׁבְעָה זִמְנִין וְהִיא טַב לָהּ, מִן דְּרֻקִית אֲמַר לָהּ אִזְלִין אִמְרִין לְבַעֲלִיךְ חַד זְמַן אֲמַרְתְּ לִי וְהָא דְרֻקִּית שִׁבְעָה זִמְנִין. אָמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי רַבִּי כָּךְ מְבַזִּים דִּבְרֵי תוֹרָה, אִלּוּ אֲמַרְתּ לָן לָא הֲוֵינָן מְשַׁלְּחִין וּמַיְיתִין לֵיהּ וּמַלְקִין לֵיהּ סַפְסְלָה וּמְרַעֲיִין לֵיהּ לְאִנְתְּתֵיהּ. אָמַר להֶם לֹא יְהֵא כְּבוֹד מֵאִיר גָּדוֹל מִכְּבוֹד קוֹנוֹ, וּמָה אִם שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה אָמַר הַכָּתוּב שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וּכְבוֹד מֵאִיר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. (במדבר ה, כג): אֶל מֵי הַמָּרִים, אָמַר אֲבוּהָ דִשְׁמוּאֵל צָרִיךְ לִתֵּן מַר לְתוֹךְ הַמָּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: מֵי הַמָּרִים, שֶׁמָּרִים כְּבָר.

21 כא

וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה וגו' (במדבר ה, כד), תָּנֵי (גמרא סוטה יט-א): הָיָה מַשְׁקֶה וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה וגו', וְאַחַר כָּךְ (במדבר ה, כה): וְלָקַח הַכֹּהֵן וגו', (במדבר ה, כד): וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים, תָּנֵי כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָאוּ, וּבָאוּ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וְכֵן הָיָה דוֹרֵשׁ רַבִּי עֲקִיבָא שִׁשָּׁה קְרָאֵי כְּתִיב, בָּאוּ וּבָאוּ, בָּאוּ וּבָאוּ, חַד לַצַּוָאָה דִידֵיהּ וְחַד לַצַּוָּאָה דִידָהּ, חַד לַעֲשִׂיָה דִידֵיהּ וְחַד לַעֲשִׂיָה דִידָהּ, חַד לַבְּדִיקָה דִידֵיהּ וְחַד לַבְּדִיקָה דִידָה. הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְמָרִים, אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בָּהּ מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת מְשֻׁנִּים, הָיְתָה מְלֻבֶּנֶת עוֹשִׂין אוֹתָהּ שְׁחוֹרָה, מְאָדֶּמֶת, עוֹשִׂין אוֹתָהּ יְרֻקָּה, וְסָרַח פִּיהָ וְתָפַח צַוָּארָהּ, יְהֵא בְּשָׂרָהּ נִשָּׁל, תְּהֵא זָבָה, תְּהֵא מִתְעַטֶּשֶׁת, תְּהֵא מִתְפָּרֶקֶת אֵבָרִים.

22 כב

וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה (במדבר ה, כה), וְלֹא מִיַּד שְׁלוּחָהּ. מִיַּד הָאִשָּׁה, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה מִנַּיִן לְמִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה בַּבְּעָלִים, אָמַר לוֹ אַתְיָא יַד יַד מִשְּׁלָמִים, כְּתִיב הָכָא: וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה, וּכְתִיב הָתָם (ויקרא ז, ל): יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִישֵׁי ה', מַה כָּאן כֹּהֵן אַף לְהַלָּן כֹּהֵן, וּמַה לְּהַלָּן בְּעָלִים אַף כָּאן בְּעָלִים. הָא כֵיצַד, מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף. (במדבר ה, כה): אֵת מִנְחַת הַקְּנָאוֹת, מַגִּיד שֶׁמְּבִיאָה מִנְחָה אַחַת לְשֵׁם שְׁתֵּי קְנָאוֹת. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה', בְּמִזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: לִפְנֵי ה', הוּא בַּמִּזְרָח עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב. (במדבר ה, כה): וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה.

23 כג

וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו' (במדבר ה, כו), מִן הַמִּנְחָה הַמְחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹא תְהֵא מֻנַּחַת בְּתוֹךְ שְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ. (במדבר ה, כו): וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, מִן הַקְּטֹרֶת שֶׁאָנוּ עֲתִידִין לְרַבּוֹת. כֵּיצַד מַקְטִירוֹ, מוֹלְחוֹ וְנוֹתְנוֹ עַל גַּבֵּי אִשִׁים, דִּכְתִיב (ויקרא ב, יג): וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתֶךָ וגו'. (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ה, כד): וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, אֶלָּא לְהָבִיא אֶת שֶׁרִשּׁוּמוֹ נִכָּר. (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם, לָמָּה נֶאֱמַר, לוֹמַר לָךְ שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מַכִּין אוֹתָהּ בְּרָחְבּוֹ שֶׁל סַיִּף וּמְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ, (במדבר ה, כז): וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמְּעִילַת הַבַּעַל גּוֹרֵם, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ טֻמְאָה בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת, יָכוֹל אִם נִטְמֵאת בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁהַמַּיִם יִבְדְּקוּ אוֹתָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ, שֶׁמְּעִילַת בַּעֲלָהּ גּוֹרֶמֶת לָהּ שֶׁתִּבָּדֵק. (במדבר ה, כז): וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם וגו', מְלַמֵּד שֶׁהֵם מִתְחַלְחֲלִים בְּכָל אֵבָרֶיהָ. (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ וגו', הִקְדִּים יָרֵךְ לַבֶּטֶן, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ, הִקְדִּים בֶּטֶן לַיָּרֵךְ. רַבָּנָן אָמְרֵי כִּי לָיֵט יָרֵךְ וְהָדַר בֶּטֶן לָיֵט, כְּשֵׁם שֶׁהִתְחִילָה בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, מַיָא כִּי בָּדְקֵי כְּאָרְחַיְיהוּ בָּדְקֵי. אֵיתִיבִין בַּקְּלָלָה נָמֵי כְּתִיב (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, לָא תַבְרָא, הַהוּא דְמוֹדַע לָהּ כֹּהֵן דְּבֶטֶן בְּרֵישָׁא הָדַר יָרֵךְ, שֶׁלֹא לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַמַּיִם הַמָּרִים. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ, שֶׁתְּהֵא מְפֻרְסֶמֶת לַכֹּל.

24 כד

תָּנֵי (גמרא סוטה ח-ב): הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, ח): בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה, אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא סְאָה, מִנַּיִן לַמּוֹדֵד בְּתַרְקַב וַחֲצִי תַרְקַב קַב וַחֲצִי קַב, רֹבַע וַחֲצִי רֹבַע, תּוֹמָן וְעוּכְלָא מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ט, ד): כִּי כָּל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, רִבָּה כָּאן סְאוֹת הַרְבֵּה: אֵין לִי אֶלָא דָּבָר הַבָּא בַּמִּדָּה, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ פְּרוּטוֹת מִצְטָרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר (קהלת ז, כז): אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן, בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נִכְשַׁל בַּעֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, מֵת שׁוֹרוֹ, אָבְדָה תַּרְנְגָלְתּוֹ, אָבְדָה צְלוֹחִיתוֹ, נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ, הַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה, אַחַת מִתְאָרְעָה לְאַחַת וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. כַּמָּה הוּא מִצּוּי חֶשְׁבּוֹן, עַד אֶחָד. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסוֹטָה שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדָה בָּהּ מוֹדְדִין לָהּ, הִיא עָמְדָה לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה בְּעֵינָיו, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַעֲמִידָהּ לִפְנֵי הַכֹּל לְהַרְאוֹת אֶת קְלוֹנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. הִיא פֵּרְסָה סוּדְרִין נָאִין עַל רֹאשָׁהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן נוֹטֵל כִּפָּה מֵעַל רֹאשָׁהּ וְנוֹתְנָהּ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ. הִיא קִשְׁטָה לוֹ פָּנֶיהָ, לְפִיכָךְ פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת. הִיא כִּחֲלָה לוֹ עֵינֶיהָ, לְפִיכָךְ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת. הִיא קָלְעָה לוֹ שְׂעָרָהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן סוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. הִיא הֶרְאֲתָה לוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ, לְפִיכָךְ צִפָּרְנֶיהָ נוֹשְׁרוֹת. הִיא חָגְרָה לוֹ בַּצִּלְצוּל, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ. הִיא פָּשְׁטָה לוֹ יְרֵכָהּ, לְפִיכָךְ יְרֵכָהּ נוֹפֶלֶת. הִיא קִבַּלְתּוֹ עַל כְּרֵסָהּ, לְפִיכָךְ בִּטְנָהּ צָבָה. הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. הִיא הִשְׁקַתּוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקָהּ מַיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה שֶׁל חֶרֶס. הִיא עָשְׂתָה בַּסֵּתֶר, יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן שָׂם בָּהּ פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים. דָּבָר אַחֵר, הִיא עָשְׂתָה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם פִּרְסְמָהּ בַּגָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו, כו): תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל, אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כא, ט יג): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וגו' שׁוֹרוֹ עִבַּר וגו' יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וגו' יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וגו' יְכַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וגו', הִיא גָרְמָה לָהֶם (איוב כא, יד טו): וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וגו' מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וגו'. אָמְרוּ [סדום] דּוֹר הַמַּבּוּל הוֹאִיל וְאֵין לוֹ עָלֵינוּ טַרְחוּת אֶלָּא שְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל גְּשָׁמִים הַלָּלוּ, אֵין אָנוּ צְרִיכִין, יֵשׁ לָנוּ מַעְיָנוֹת וּנְחָלִים שֶׁאָנוּ מִסְתַּפְּקִים מֵהֶם מַיִם בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וגו'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם בָּהּ אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי, בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, יא כג): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקעוּ וגו' וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם וגו'. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר הֵם לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּגַלְגַּל הָעַיִן שֶׁדּוֹמֶה לַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ב): וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, אַף הַמָּקוֹם לֹא נִפְרַע מֵהֶם אֶלָּא בְּגַלְגַּל הַמַּיִם הַדּוֹמֶה לָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ וגו'. אַנְשֵׁי הַמִּגְדָּל לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, א ב): וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה וגו' וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וגו', וְאֵין יְשִׁיבָה אֶלָא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ו): וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, הִיא גָרְמָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ד): וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ וגו', וּבָהּ נִפְרַע מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ח ט): וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם וגו' עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל וגו'. אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם, מַהוּ אוֹמֵר בְּאַרְצָם (איוב כח, ה ח): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וגו' מְקוֹם סַפִּיר וגו' נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וגו' לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ וגו'. אָמְרוּ סְדוֹם הוֹאִיל וּמָזוֹן יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, כֶּסֶף וְזָהָב יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, אֲבָנִים טוֹבִים וּמַרְגָּלִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵאַרְצֵנוּ, אֵין אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹא אָדָם אֶצְלֵנוּ, שֶׁאֵין בָּאִין אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵינוּ. אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְשַׁכַּח אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵיכֶם, אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם, מַהוּ אוֹמֵר (איוב כח, ד): פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר וגו', (איוב יב, ה ו): לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן וגו' יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים וגו', הִיא גָרְמָה לָהֶם (איוב יב, ו): לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל טז, מח מט): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ הִיא וּבְנוֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנוֹתָיִךְ, הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדוֹם אֲחוֹתֵךְ וגו', וְכָל כָּךְ לָמָּה (יחזקאל טז, מט): וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה וגו'. מִצְרַיִם לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ וגו' כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו', אַף הַמָּקוֹם לֹא נִפְרַע מֵהֶם אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ד): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וגו'. סִיסְרָא לֹא נִתְגָּאֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל לִגְיוֹנוֹת שֶׁאֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, יט): בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ וגו' אָז נִלְחֲמוּ וגו', אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִפְרַע מֵהֶם אֶלָּא בַּלִּגְיוֹנוֹת שֶׁאֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כ): מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ וגו', לֹא זָזוּ מִשָּׁם וְלֹא סְפָנוּהוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא גּוֹלְיָר. שִׁמְשׁוֹן מָרַד בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יד, ג): וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי, אַף הוּא לָקָה בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טז, כא): וַיֹּאחֲזוּהוּ פְּלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שופטים יד, א): וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (בראשית לח, יג): הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה, רַב אָמַר שְׁתֵּי תִּמְנוֹת הָיוּ אַחַת שֶׁל יְהוּדָה וְאַחַת שֶׁל שִׁמְשׁוֹן. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בַּר נַגָּרִי, כְּגוֹן הָדָא בֵּית מָעוֹן, שֶׁיּוֹרְדִים לָהּ מִפְּלוּגְתָא וְעוֹלִים לָהּ מִטְּבֶרְיָא. רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר תִּמְנָתָה אַחַת הָיְתָה וְלָמָּה כְּתִיב בָּהּ יְרִידָה וַעֲלִיָּה, אֶלָּא שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְפִיכָךְ כְּתִיב בָּהּ עֲלִיָּה, שֶׁל שִׁמְשׁוֹן שֶׁלֹא הָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְפִיכָךְ כְּתִיב בָּהּ יְרִידָה. כְּתִיב (שופטים יד, ה): וַיָּבֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מַרְאִים לוֹ כַּרְמֵי תִמְנָתָה זְרוּעִים כִּלְאַיִם וְאוֹמְרִים לוֹ כְּשֵׁם שֶׁכַּרְמֵיהֶם זְרוּעִים כִּלְאַיִם כָּךְ בְּנוֹתֵיהֶם זְרוּעוֹת כִּלְאַיִם. (שופטים יד, ד): וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת כְּתִיב (דברים ז, ג): לֹא תִתְחַתֵּן בָּם, אָמַר רַבִּי אָבִין לֵאָסֵר שִׁבְעָה עֲמָמִים, וְכֹה הוּא אוֹמֵר הָכֵן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק (משלי ג, לד): אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן. תָּנֵי (גמרא סוטה ט-ב): רַבִּי אוֹמֵר תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה, לְפִיכָךְ לָקָה בְּעַזָּה, תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה, דִּכְתִיב (שופטים טז, א): וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עֲזָתָה וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, לְפִיכָךְ לָקָה בְּעַזָּה, דִּכְתִיב (שופטים טז, כא): וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים. אֵיתִיבוּן וְהָכְתִיב (שופטים יד, א): וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן דֶּרֶךְ נִשֹּׂוּאִין הָיוּ שֶׁל תִּמְנָתָה, אֲבָל תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה הָיְתָה. (שופטים טז, ד): וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שׂוֹרֵק וגו', מַהוּ בְּנַחַל שׂוֹרֵק, שֶׁנַּעֲשָׂה כְּאִילָן שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּלֵּשׁ בַּחֵטְא נַעֲשָׂה מוּעָד לַעֲבֵרָה. (שופטים טז, ד): וּשְׁמָהּ דְּלִילָה, רַבִּי אוֹמֵר אִלְּמָלֵא לֹא נִקְרָא שְׁמָהּ דְּלִילָה הָיְתָה רְאוּיָה שֶׁתִּקָּרֵא כֵּן, דִּלְדְּלָה אֶת כֹּחוֹ, דִּלְדְּלָה אֶת מַעֲשָׂיו, דִּלְדְּלָה אֶת לִבּוֹ. כְּתִיב (שופטים טז, יח): וַתֵּרֶא דְלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וגו', מְנָא יָדְעָה, אָמַר רַבִּי חָנָן נִכָּרִין דִּבְרֵי אֱמֶת. נַחְמָנִי אָמַר יָדְעָה בֵיהּ בְּאוֹתוֹ צַדִּיק דְּלָא מַפִּיק שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, כֵּיוָן דְּאָמַר לָהּ (שופטים טז, יז): נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי, אָמְרָה הַשְׁתָּא וַדַּאי קֻשְׁטָא קָא אָמַר. דִּלְדְּלָה אֶת כֹּחוֹ, דִּכְתִיב (שופטים טז, יט): וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו. (שופטים טז, כא): וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין טְחִינָה אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבֵרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב לא, י): תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וגו', מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הֵבִיא לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין כְּדֵי שֶׁתִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי, קַמֵּי דְשָׁתֵי חַמְרָא, חַמְרָא. קַמֵּי רָפוֹקָא גְּרִידָא דְיַבְּלָא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי לְפִי שֶׁנִּתְאַוָּה שִׁמְשׁוֹן לְדָבָר טָמֵא לְפִיכָךְ נִתְלוּ חַיָּיו בְּדָבָר טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טו, יט): וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ וגו' (שופטים טז, כח): וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהִים זָכְרֵנִי נָא וגו', מַה זְּכִירָה הָיְתָה לוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מִתְאַוֶּה לִזְנוּת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַב אָמַר שִׁמְשׁוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים זְכָר לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁשָּׁפַטְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַרְתִּי לְאֶחָד מֵהֶם הַעֲבֵר לִי מַקֵּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. מַהוּ (שופטים טז, כח): הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים, אָמַר רַב אַחָא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם, תֵּן לִי שְׂכַר עֵינִי אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּשְׂכַר עֵינִי אַחַת תְּהֵא מְתֻקֶּנֶת לִי לֶעָתִיד לָבוֹא. אַבְשָׁלוֹם בִּשְׂעָרוֹ מָרַד, שֶׁהָיָה מִתְגָּאֶה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כה כו): וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים וגו', לְפִיכָךְ נִתְלָה בִּשְׂעָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כו) (שמואל ב יח, ט): וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם. תָּנֵי (גמרא נזיר ד-ב): רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה, אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טו, ז ח): וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי, כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ וגו'. וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כו): וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ וגו', יָלֵיף יָמִים, יָמִים, מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, דִּכְתִיב (ויקרא כה, כט): יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ, מַה לְּהַלָּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אַף כָּאן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי נְהוֹרָאי אוֹמֵר מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם, יָלֵיף לֵיהּ מִכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל מד, כ): וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ, וְיוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם הֲוֵי פֶּרַע, וְגַבֵּי כֹּהֲנִים מַה טַעַם אֵין רַשָּׁאִין לְגַדֵּל פֶּרַע מִשּׁוּם כָּבוֹד, הָכֵי נָמֵי אִכָּא כָּבוֹד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְגַלֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּבְנֵי טְבֶרְיָה וּבְנֵי צִפּוֹרִי מְגַלְּחִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. (שמואל ב יד, כו): וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים וגו', אַבְשָׁלוֹם אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כַּחֲרוּבִית גְּדוֹלָה הָיָה, יָכוֹל כַּכִּידוֹן, רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר בַּדִּין [בדין] הָיָה עָשׂוּי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כַּד סְלַקֵּית לְהָכָא נְסַבֵית אֱזוֹרִי וֶאֱזוֹרֵיהּ דִּבְרִי וֶאֱזוֹרֵיהּ דַּחֲמָרֵיהּ מַקָּפָא כּוֹרָתָא דַּחֲרוּבִיתָא דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְלָא מָטוֹן, קַצֵּית חַד חֲרוּב וּנְגַר מְלָא יְדִי דְּבָשׁ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתִּי וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינָיו שֶׁל מֵת עַד חוֹטְמִי, כְּשֶׁחָזַרְתִּי לְאָחוֹר אָמְרוּ לִי שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה. שֶׁמָּא תֹאמַר אַבָּא שָׁאוּל נַנָּס הָיָה, לָאו, אֶלָּא אַבָּא שָׁאוּל אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי טַרְפוֹן מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ הָיָה. רַבִּי טַרְפוֹן אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי מֵאִיר מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי מֵאִיר אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי מַגִיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַב אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב יְהוּדָה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַב יְהוּדָה אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְאַדָא דַּיָּאלָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, פַּשְׁתִּיבְנָא דְּפוּמְבְּדִיתָא קָאי לְאַדָּא דַיָּאלָא עַד פַּלְגֵּיהּ, כֻּלֵּי עַלְמָא קָיְמֵי לֵיהּ לְפַשְׁתִּיבְנָא דְפוּמְבְּדִיתָא עַד פַּלְגֵּיהּ. כָּתוּב (שמואל ב יד, כה): וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד, יָכוֹל בַּכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל ב יד, כה): מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקָדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם, וְדִכְוָתֵיהּ (שמואל א ט, ב): וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב, יָכוֹל בַּכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל ב יד, כה): מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם. תָּנֵי דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּעֵת שֶׁנִּתְלָה אַבְשָׁלוֹם בָּאֵלָה, שְׁקַל סַפְסֵירָא בְּעָא לְמִפְסְקֵיהּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִבְקַע שְׁאוֹל מִתַּחְתָּיו, וּלְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּלַּגְשֵׁי אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טו, טז): וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים, וְאוֹמֵר (שמואל ב טז, כב): וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַּגְשֵׁי אָבִיו, לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בוֹ עֶשֶׂר לוֹנְכֵיאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יח, טו): וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים. כְּתִיב (שמואל ב יח, יח): וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּו, מַאי לָקַח, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שֶׁלָּקַח מֶקַח רַע לְעַצְמוֹ. (שמואל ב יח, יח): אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא בְּעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יב, יא): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ וגו'. וְדִכְוָתֵיהּ (בראשית לז, יד): וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא בְּעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וגו', (שמואל ב יח, יח): כִּי אָמַר אֵין לִי בֵּן, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב יד, כז): וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלוֹשָׁה בָנִים וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימֵי שֶׁלֹא הָיָה לוֹ בֵּן רָאוּי לְמַלְכוּת, וּלְפִי שֶׁגָּנַב אַבְשָׁלוֹם שָׁלשׁ גְנֵבוֹת, לֵב אָבִיו, וְלֵב בֵּית דִּין, וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ נִקְבְּעוּ בוֹ שְׁלשָׁה שְׁבָטִים בְּלִבּוֹ, (שמואל ב יח, יד): וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנוּ חַי בְּלֶב הָאֵלָה. לֵב אָבִיו מִנַּיִן (שמואל ב טו, ז): וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ וגו', כָּל יָמָיו שֶׁל דָּוִד לֹא מָלַךְ אֶלָּא אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵן, אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁשָּׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, (שמואל ב טו, ח): כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ וגו', אֲמַר לֵיהּ מַאן אַתְּ בָּעֵי כַּדּוּן, אֲמַר לֵיהּ כְּתָב לִי חַד פִּתָּק דִּתְרֵין גַּבְרִין דִּנְסִיבוֹן עִמִּי. אֲמַר לֵיהּ אֱמֹר לִי לְמַאן אַתְּ בָּעֵי, אֲמַר לֵיהּ כְּתֹב לִי סְתָם לְמַאן דַּאֲנָא בָּעֵי אֲנָא נָסֵב, כָּתַב לֵיהּ סְתָם, אֲזַל וּצְמַת לֵיהּ תְּרֵין תְּרֵין גַּבְרִין, עַד דִּצְמַת לֵיהּ מָאתָן גַּבְרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב טו, יא): וְאֶת אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלַיִם קְרֻאִים וְהֹלְכִים לְתֻמָּם וְלֹא יָדְעוּ כָּל דָּבָר. קְרֻאִים מִדָּוִד, וְהֹלְכִים לְתֻמָּם מֵאַבְשָׁלוֹם, וְלֹא יָדְעוּ כָּל דָּבָר מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל. אָמַר רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא כֻּלָּם רָאשֵׁי סַנְהֶדְּרָאוֹת הָיוּ, וְכֵיוָן דַּחֲמוֹן מִלַּיָּה אָתְיָן לְחִלּוּפִין, אָמְרוּ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים נִפְּלָה נָא בְּיַד דָּוִד וְאַל יִפֹּל דָּוִד בְּיָדֵינוּ, שֶׁאִם נוֹפְלִים אָנוּ בְּיַד דָּוִד מִתְרַחֵם עָלֵינוּ, וְאִם נוֹפֵל דָּוִד בְּיָדֵינוּ אֵין אָנוּ מִתְרַחֲמִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, יט): פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי וגו', הֲרֵי שֶׁגָּנַב לֵב אָבִיו. לֵב בֵּית דִּין, (שמואל ב טו, ד ו): וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וגו' וְהָיָה בִּקְרָב אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ וגו' וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל, לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן (שמואל ב טו, ו): וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן סַנְחֵרִיב לֹא נִתְגָּאָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לז, כד): בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ ה', וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ וגו', אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִפְרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר וגו'. כֻּלָּם מְלָכִים קוֹשְׁרֵי כְּתָרִים בְּרָאשֵׁיהֶם. נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר אֵין כָּל בָּאֵי עוֹלָם כְּדָאִין לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם, עָשָׂה לוֹ עָב קְטַנָּה וְדָר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יד): אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה יד, יג יד): אַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה וגו', אֲנִי אוֹרִידְךָ אֶל שְׁאוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה יד, טו): אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד וגו', אָמַר לוֹ אַתָּה אָמַרְתָּ אֵין כָּל בָּאֵי עוֹלָם כְּדָאִין לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם, אַתָּה אֵין אַתָּה כְּדַאי לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם, (דניאל ד, כט): וּמִן אֲנָשָׁא לָךְ טָרְדִין וְעִם חֵיוַת בָּרָא מְדֹרָךְ וגו', (דניאל ד, ל): בֵּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת וגו', (דניאל ד, כו): לִקְצַת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר וגו'.

25 כה

וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה (במדבר ה, כח), לְשֶׁעָבַר, (במדבר ה, כח): וּטְהֹרָה הִוא, לֶעָתִיד לָבוֹא. אוֹתָהּ שָׁעָה (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה, מִן הָאָלוֹת וּמִן הַשְּׁבוּעָה, (, כח): וְנִזְרְעָה זָרַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדַאי הוּא הַצַּעַר שֶׁיִּנָּתֵן לָהּ בָּנִים בִּשְׂכָרָהּ, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה, נִפְקֶדֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה הִפְסִידָה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. נְקֵבוֹת, יוֹלֶדֶת זְכָרִים. שְׁחוֹרִים, יוֹלֶדֶת לְבָנִים. קְצָרִים, יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. יוֹלֶדֶת לִשְׁתֵּי שָׁנִים, יוֹלֶדֶת בְּכָל שָׁנָה. יוֹלֶדֶת אֶחָד, יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין נוֹתְנִין שָׂכָר לַעֲבֵרָה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה לְזֶרַע לְשֶׁעָבַר, יָכוֹל תְּהֵא כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, מֻתֶּרֶת הִיא לְזֶרַע מֵעָתָּה.

26 כו

זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת (במדבר ה, כט), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה, לְדוֹרוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת. הַקְּנָאֹת, הַמְקַנֵּא יְקַנֵּא בְּשִׁילוֹ וּבְבֵית עוֹלָמִים, יָכוֹל אַף בַּבָּמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: זֹאת. (במדבר ה, כט): אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה, לְהָבִיא אֶת מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעֲלָהּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּטָה אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שֶׁבֵּית דִּין מְקַנְאִין לָהֶם לְפָסְלָן מִכְּתֻבָּתָן, אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין. (במדבר ה, כט): תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה, לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וְאֶת הַיְבָמָה.

27 כז

אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר וגו' (במדבר ה, ל), אִישׁ, אוֹ אִישׁ, לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְסָרִיס שֶׁיְקַנְאוּ. (במדבר ה, ל): וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', לְרַבּוֹת אֵשֶׁת כֹּהֵן וְאֵשֶׁת סָרִיס שֶׁהֵן שׁוֹתוֹת. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, כָּל מַה שֶּׁאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדָּבָר אֶחָד מְעַכֵּב. (במדבר ה, לא): וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, מַגִּיד שֶׁהוּא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן עַד שֶׁלֹא תִשְׁתֶּה הָאִשָּׁה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתֶּה וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הוֹאִיל וְהֵבִיאָה אֶת עַצְמָהּ לִידֵי דְבָרִים הַלָּלוּ אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻּרְעָנוּת.

28 כח

אִישׁ אִישׁ וגו' (במדבר ה, יב), אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה לַקִּנּוּי, וּמִנַּיִן אַתְּ מַרְבֶּה אֲרוּסָתוֹ וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁהוּא מְקַנֵּא לָהֶן לְהַשְׁקוֹתָן כְּשֶׁיִּנָּשְׂאוּ, וּלְקַנֹּאות כָּל הַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲוָיָה, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין כְּדֵי לְאָסְרָן אַבּוֹעֵל כַּבַּעַל, (במדבר ה, יב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין, אוֹ הָאִישׁ מְקַנֵּא וְאֵין בֵּית דִּין מְקַנְאִין, (במדבר ה, יב יד): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְקִנֵּא, לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁיְּקַנְאוּ. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מְקַנְאִין וְאֵין מְקַנְאִין לֹא עַל יְדֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. אוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פְּרַט לַגֵּרִים, אָמַר רַב אִישׁ אִישׁ, לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לְרַבּוֹת חֶרֶשׁ, שׁוֹטֶה, וְאֵשֶׁת שִׁעֲמוּם, וְשֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וְהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, שֶׁבֵּית דִּין מְקַנְאִין לָהֶם לְפָסְלָן מִכְּתֻבָּתָן, יָכוֹל אַף לְהַשְׁקוֹתָן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וגו' (במדבר ה, יב): כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, בִּרְאוּיָה לְאִישָׁהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אַף הַמְשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מַשְׁקִים. אָמְרוּ לוֹ וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם דּוּגְמָא הִשְׁקוּהָ, וְנִדּוּהוּ וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. מָה אֲנַן קָיְמִין, אִם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת, כְּבָר כְּתִיב (במדבר ה, יב): בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא גֵרִים. אִם בְּגֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, כְּבָר כְּתִיב (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא כָּן אָנוּ קָיְמִין בְּגֵר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת. מַה טַּעְמֵיהּ דַּעֲקַבְיָא, (במדבר ה, יב): בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא גֵרִים. מַה טַּעְמַיְהוּ דְּרַבָּנָן, (במדבר ה, יב): וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְרַבּוֹת כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, מָה אָמוּר בַּפָּרָשָׁה, (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, מִי שֶׁשְּׁכִיבָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ עַל בַּעֲלָהּ מְקַנֵּא וּמַשְׁקֶה. (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע, הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה וְלֹא עַל דְּבַר מָמוֹן. וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, אֵין מַעַל בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א ה, כה): וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם וגו', (יהושע ז, ב): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וגו'.

29 כט

וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ (במדבר ה, יג), לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. אֹתָהּ, וְלֹא אֲחוֹתָהּ. לוֹמַר שֶׁשְּׁכִיבָתָהּ מִזְּנוּתָהּ אוֹסַרְתָּהּ עַל בַּעְלָהּ, אֲבָל אִם שָׁכַב בַּעְלָהּ עִם אֲחוֹתָהּ, אֵינָהּ אֲסוּרָה הִיא עַל בַּעְלָהּ, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת עַל בַּעְלָהּ בִּשְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ, שֶׁהָיָה בַּדִּין שֶׁתֵּאָסֵר, שֶׁאִם בְּמָקוֹם שֶׁבָּא עַל אִסּוּר קַל, זֶה הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהוּא אִסּוּר קַל, שֶׁאֵין הָאוֹסְרָהּ אוֹסְרָהּ כָּל יָמָיו, לְפִי שֶׁהִיא נִתֶּרֶת בְּגֵט, נֶאֱסַר הָאוֹסֵר, זֶה הַבַּעַל, שֶׁנֶּאֶסְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ אַחַר שֶׁזָּנְתָה. מָקוֹם שֶׁבָּא עַל אִסּוּר חָמוּר, כְּגוֹן הַבָּא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְעַל חֲמוֹתוֹ שֶׁהוּא אִסּוּר חָמוּר, שֶׁהָאוֹסְרָהּ אוֹסְרָהּ כָּל יְמֵי הָאִסּוּר, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת עַל בַּעְלָהּ אִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ, אֵינוֹ דִין שֶׁנֶּאֱסַר הָאוֹסֵר, זוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה שֶׁתֵּאָסֵר בִּשְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ וְאִמָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: אוֹתָהּ, אוֹתָהּ, שְׁכִיבָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ וְאֵין שְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ וַחֲמוֹתוֹ אוֹסַרְתָּהּ. (במדבר ה, יג): וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא. (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, אֵין עֵדִים לַטֻּמְאָה אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לַסְּתִירָה, אוֹ אֵין עֵדִים לֹא לַטֻּמְאָה וְלֹא לַסְּתִירָה, אִם אָמַרְתִּי כֵּן אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, אֵין עֵדִים לַטֻּמְאָה אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לַסְּתִירָה. (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ, בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יט, טו): לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ וגו', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶחָד, אֶלָּא בָּנָה אָב כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֵד, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב אֶחָד. (במדבר ה, יג): וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה שֶׁמֻּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, אוֹ יָכוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין בַּכְּהֻנָּה, אָמַרְתָּ מָה אִם שְׁרָצִים קַלִּים שֶׁהִיא טֻמְאָה קַלָּה עָשׂוּ בָהּ אוֹנֶס כְּרָצוֹן בַּכְּהֻנָּה, סוֹטָה חֲמוּרָה דִּין הוּא שֶׁעוֹשֶׂה אוֹנֶס כְּרָצוֹן בַּכְּהֻנָּה.

30 ל

וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ (במדבר ה, יד), שֶׁלֹא יְקַנֵּא לָהּ לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל אֵימָה. תַּנְיָא (גמרא סוטה ב-ב): הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מְקַנֵּא עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם, מַה טַּעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (דברים כד, א): כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, עֶרְוָה, זוֹ הַסְּתִירָה. דָּבָר, זֶה הַקִּנּוּי. כִּי מָצָא, אֵין מְצִיאָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֶרְוָה שֶׁהִיא בָּאָה מִכֹּחַ דְּבָרוֹ. כֵּיצַד הוּא מְקַנֵּא לָהּ, אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אַל תְּדַבְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי, וְדִבְּרָה עִמּוֹ, עֲדַיִן הִיא מֻתֶּרֶת לְבֵיתָה וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ לְבֵית הַסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וַאֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. אַל תְּדַבְּרִי לָשׁוֹן נָקִי הוּא מַתְנִיתָא, שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא עַל הַטֻּמְאָה. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חוֹבָה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר רְשׁוּת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רַבִּי יוֹסֵי אַתְיָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּאי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּבֵית הִלֵּל, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּאי, דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, מָצָא בָהּ דְּבָרִים כְּעוּרִים, לְגָרְשָׁהּ אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁלֹא מָצָא בָהּ עֶרְוָה, לְקַיְּמָהּ אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁמָּצָא בָהּ דְּבָרִים כְּעוּרִים, לְפוּם כֵּן הוּא אוֹמֵר חוֹבָה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּבֵית הִלֵּל, דְּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף אִם הִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ, לְפוּם כֵּן אוֹמֵר רְשׁוּת, רָצָה לְקַנאוֹת יְקַנֵּא לְגָרֵשׁ יְגָרֵשׁ. (במדבר ה, יד): וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו וגו', הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהִוא נִטְמָאָה, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה, אִם הִיא טְמֵאָה לָמָה שׁוֹתָה, וְאִם טְהוֹרָה הִיא לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה, אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִין אֶלָּא עַל הַסָּפֵק. וּמִכָּאן אַתָּה דָן לַשֶּׁרֶץ, מַה סּוֹטָה שֶׁלֹא עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כַּרָצוֹן וְשׁוֹגֵג כַּמֵּזִיד דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ סָפֵק כַּוַּדַּאי, אַף שֶׁרֶץ כֵּן. וּמַה סּוֹטָה רְשׁוּת הַיָחִיד, אַף שֶׁרֶץ רְשׁוּת הַיָּחִיד. וּמַה סּוֹטָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל, אַף שֶׁרֶץ יֵשׁ בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל. מִכָּאן אָמְרוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל, סָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא. סָפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. אֶת שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, סְפֵקוֹ טָהוֹר.

31 לא

וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ (במדבר ה, טו), הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין. וְהֵבִיא הָאִישׁ וגו' מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֲבָל אָמְרוּ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה לָהּ, מוֹלִיכָהּ לְבֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ מִקַּל וָחֹמֶר, מָה אִם הַנִּדָּה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת הֲרֵי הוּא נֶאֱמָן עָלֶיהָ, זוֹ שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן עָלֶיהָ. אָמְרוּ לוֹ לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּנִּדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ, תֹּאמַר בָּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ, וְאוֹמֵר (משלי ט, יז): מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם, כָּל שֶׁכֵּן הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִין עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת לֹא יְהֵא בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא: וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אָמְרוּ לוֹ וּבִלְבָד בְּעֵדִים. רַבִּי חִיָּא בַּר רַב יוֹסֵף שְׁלַח בָּתַר אִתְּתָא תְּלָתָא תַּלְמִידִין, אָמַר שֶׁאִם יִפְנֶה אֶחָד מֵהֶם לְצָרְכּוֹ, תִּתְיַחֵד עִם הַשְּׁנַיִם. וְהָא תָּנֵי מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וכו', אָמַר רַבִּי אָבִין וּבַעְלָהּ הֲרֵי שְׁלשָׁה. אַף הוּא שָׂכַר לָהּ בַּיִת וְהָיָה מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת וְלֹא הָיָה מִתְיַחֵד עִמָּהּ אֶלָּא בִּפְנֵי בָּנֶיהָ, וְקָרָא עַל עַצְמוֹ הַפָּסוּק הַזֶּה (ירמיה מה, ג): יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, חֲכָמִים אוֹמְרִים קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת, הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ וְאֵין מְנַכֶּה מִכְּתֻבָּתָהּ, וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ וּמְנַכֶּה מִכְּתֻבָּתָהּ. (במדבר ה, טו): עֲשִׂירִת הָאֵיפָה, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה, (במדבר ה, טו): קֶמַח, וְלֹא סוֹלֶת, (במדבר ה, טו): שְׂעֹרִים, וְלֹא חִטִּים. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַנִּיחוּ סוֹפְרִים לִי וְאוֹמַר כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. (במדבר ה, טו): לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן, אֲבָל צָק הוּא עַל שְׁיָרֶיהָ. (במדבר ה, טו): וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, מַגִּיד שֶׁהוּא בִּשְׁתֵּי אַזְהָרוֹת אִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבֹנָה, מִפְנֵי מָה, טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר מַגִּיד (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא. מִנְחַת זִכָּרוֹן (במדבר ה, טו), שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, טו): מַזְכֶּרֶת עָוֹן, כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה, וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, כח): וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וגו', אֵין לִי אֶלָּא מַזְכֶּרֶת עָוֹן, מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: מִנְחַת זִכָּרוֹן מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מִנְחַת זִכָּרוֹן כְּלָל, מַזְכֶּרֶת עָוֹן פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת, שֶׁהָיָה לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה מִדַּת הַטּוֹב אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב. אִם מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת הַמֻּעֶטֶת הֲרֵי הִיא מַזְכֶּרֶת עָוֹן, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת. זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, יִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה וְאַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ זֶה וְזֶה וְאַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין, שֶׁאִם הָיְתָה טְמֵאָה, פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד, וְאִם יֵשׁ לָהּ זְּכוּת תּוֹלָה לָהּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר, דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵף בֶּן חָנָן. אֶלְעָזָר בֶּן יִצְחָק אִישׁ כְּפַר דָּרוֹם אָמַר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה, מַה זֶּרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר (דניאל ד, כד כו): לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי וגו' כֹּלָא מְטָא וגו' לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר וגו'. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אֵין זְכוּת תּוֹלָה לָהּ בַּמַּיִם הַמָּרִים, אִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים מַדְחֶה אַתָּה הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רָע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ טְמֵאוֹת הָיוּ אֶלָּא שֶׁתָּלָה לָהֶם זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר אֲנִי אַכְרִיעַ, אִם הָיְתָה טְהוֹרָה סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם, וְאִם טְמֵאָה, סוֹפָהּ לָמוּת (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְכִי מִי יוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמוֹ שַׁרְבִיטִין הָיוּ מוֹרִיקִין בָּהּ, וְהֵם אוֹמְרִים מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ שֶׁלֹא תְטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה.

32 לב

וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, טז), מִכָּאן אָמְרוּ אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה', יְפַנֶּה עָלֶיהָ הָעֲזָרָה. (במדבר ה, יז): וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדשִׁים, מְקֻדָּשִׁים מִן הַכִּיּוֹר. (במדבר ה, יז): בִּכְלִי חֶרֶשׂ, וְלֹא בִשְׁאָר כֵּלִים, וְלֹא בְּשֶׁבֶר שֶׁל חֶרֶשׂ. (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן, וְלֹא זָר. (במדבר ה, יז): וְנָתַן אֶל הַמַּיִם, עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. מִכָּאן אָמְרוּ הָיָה מֵבִיא פִּיָלֵי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעִית, כְּשֵׁם שֶׁמְּמַעֵט בַּכְּתָב כָּךְ מְמַעֵט בַּמַּיִם, נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, מַגְבִּיהָהּ וְנוֹטֵל עָפָר מִן תַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמַּיִם. תָּנֵי בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, אִיסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר לְהָבִיא קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים.

33 לג

וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה (במדבר ה, יח): בַּתְּחִלָּה קְרָאָהּ הַכָּתוּב אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, יב): אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. לָמָּה, חָס אֱלֹהִים עַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר הָאֱלֹהִים אַף עַל פִּי שֶׁקִּנֵּא לָהּ, עַד עַכְשָׁיו בִּרְשׁוּתוֹ הִיא, שֶׁמָּא תַּחְזֹר בָּהּ. וְאִם לֹא חָזְרָה בָהּ, הֲרֵי הִיא יוֹצֵאת מֵרְשׁוּתוֹ, (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה, (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, (במדבר ה, כד): וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, וְכֵן כֻּלָּם. וְאִם שָׁתְתָה וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה וְנִקְתָה, מִתְנַקָּה וְחוֹזֶרֶת לְבַעְלָהּ. (במדבר ה, כט): אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ, הָאֱלֹהִים חָס עַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לָמָּה (ישעיה מו, ג): הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, וּמָה אִם בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה חָס עַל כְּבוֹדָן וְשָׁקַד לְטוֹבָתָן, כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (במדבר ה, יח): לִפְנֵי ה' וגו', כָּתוּב (שמואל א ב, כה): אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא פָּתַר קְרָיָה בַּבּוֹעֵל אֲהָן זָיֵן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ אָתֵי לָךְ עַל עָתִיד. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָה בְּאִשָּׁה אֲהָן זָיֵן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ תָּלְיָה עֵינִין עַל חֳרָן. (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, וּמְבַזִּין עַל הַסָּפֵק, אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כָּל מָקוֹם שֶׁאַתְּ מוֹצֵא זְנוּת אַתְּ מוֹצֵא אַנְדְּרוֹלוֹמוֹסְיָא בָּעוֹלָם. (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן, שֶׁאִם הָיְתָה חִגֶּרֶת אֵינָהּ שׁוֹתָה. תָּנֵי הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּמְאַיְמִין עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְאַיְמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, אוֹמְרִין לָהּ בִּתִּי הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים רָעִים עוֹשִׂים. עֲשִׂי לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁלֹא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵין כְּדַאי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ. וּכְשֵׁם שֶׁמְּאַיְמִין עָלֶיהָ שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ, כָּךְ מְאַיְמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹא תַּחְזֹר בָּהּ, אוֹמְרִים לָהּ בִּתִּי אִם טְהוֹרָה אַתְּ וּבָרִי לָךְ שֶׁאַתְּ טְהוֹרָה, עִמְדִי עַל בָּרְיֵךְ, שֶׁאֵין הַמַּיִם הַלָּלוּ דּוֹמִין אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר הַחַי וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ, מָצָא שָׁם מַכָּה הִתְחִיל מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד. אִם אָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי שׁוֹבֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצֵאת, אִם אָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעֲרֵי מִזְרָח לְשַׁעֲרֵי נִיקָנוֹר שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע, וְהַכֹּהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ, אִם נִקְרְעוּ, נִקְרְעוּ. אִם נִפְרְמוּ, נִפְרְמוּ. תָּנֵי (ספרי נשא יא): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּבָר אַחֵר, לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר (שמואל ב יג, יט): וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁה וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה. תָּנֵי (גמרא סוטה ח-א): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, אֵין לִי אֶלָּא רֹאשָׁהּ, גּוּפָהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: הָאִשָּׁה, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֵן סוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים, מְכַסָּהּ שְׁחוֹרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב וְקַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת, מַעֲבִירִין מִמֶּנָּהּ כְּדֵי לְנַוְלָהּ, כְּשֵׁם שֶׁלֹא חָסָה עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ, וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, וְלָמָּה חֶבֶל הַמִּצְרִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְפִי שֶׁעָשְׂתָה מַעֲשֵׂה מִצְרַיִם, וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּהּ רוֹאֶה חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן, וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרִין לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, מח): וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה, (במדבר ה, יח): וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ, מִכָּאן שֶׁאִם הָיְתָה גִּדֶּמֶת לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. תָּנֵי (גמרא סוטה יד-א): הָיָה מֵבִיא אֶת מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ כְּדֵי לְיַגְעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחְזֹר בָּהּ. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים, יַרְאֶה אוֹתָהּ הַמַּיִם, כְּדֵי לְהַטִּיל אֵימָה עָלֶיהָ.

34 לד

וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ, (במדבר ה, יט): וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה, יְלַמְּדָהּ הַכֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת לְשׁוֹנוֹ יֹאמַר לָהּ עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן. (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, לְרַבּוֹת הַמְעָרֶה אוֹתָהּ מִכָּל צַד. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, פְּרַט לְאוֹנְסִים, מַה תַּחַת אִישֵׁךְ לְרָצוֹן, אַף כָּאן לְרָצוֹן. (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, הָיָה אוֹמֵר לָהּ אִם טְהוֹרָה אַתְּ שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, כְּדֵי שֶׁתְּהִי נְקִיָּה לְבַעֲלֵךְ עַל יְדֵי אֵלּוּ הַמַּיִם. וְהָיָה מַשְׁבִּיעָהּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתֶּה. (במדבר ה, כ): וְאַתְּ, מְזִידָה הֲוֵית. (במדבר ה, כ): כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת, לְרַבּוֹת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁיְקַנְאוּ לָהּ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּזְּמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִיַּחֶדֶת עִם בַּעֲלָהּ וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִמּוֹ וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַּדֶּרֶךְ, אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, לב): הָאִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים, וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁמְנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ, אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְּאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעֲלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו. שָׁאַל מֶלֶךְ עַרְבִיִּים אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי כּוּשִׁי וְאִשְׁתִּי כּוּשִׁית, וְיָלְדָה בֵּן לָבָן, אֲהַרְגֶּנָּה שֶׁזָּנְתָה תַּחְתִּי. אָמַר לוֹ צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת, אָמַר לוֹ לְבָנוֹת. אָמַר לוֹ כְּשֶׁהָיִיתָ מִתְעַסֵּק עִמָּהּ נָתְנָה עֵינֶיהָ בַּצּוּרוֹת הַלְּבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר לְמֹד מִצֹּאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, לט): וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת, וְהוֹדָה מֶלֶךְ עַרְבִיִּים לְרַבִּי עֲקִיבָא. אַף כָּאן רָמַז משֶׁה בַּתּוֹרָה: תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת. (במדבר ה, כו): וַיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, לֹא עַל זוֹ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָךְ בִּלְבָד אֶלָּא מַה שֶׁסָּטִית מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ. תָּנֵי מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, פְּרַט לְשֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבָה אַחֶרֶת לְאִישֵׁךְ, שֶׁאִם שָׁכַב בַּעֲלָהּ עִמָּהּ אַחֲרֵי כֵּן, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, וְהָא תְּנֵינַן כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הֵם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁל בַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁל בּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִבַּעְלָהּ אַחַר הַבּוֹעֵל, כָּךְ הֵם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אִילָא אָמַר כָּאן בְּיָדוּעַ כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ.

35 לה

וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן (במדבר ה, כא) וגו' : מִכָּאן שֶׁאִם נִכְתְּבָה מְגִלָּה קֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה, פְּסוּלָה. שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּתִיב: וְהִשְׁבִּיעַ, וְאַחַר כָּךְ (במדבר ה, כג): וְכָתַב. (במדבר ה, כא): בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה, מִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּשְׁבוּעָה, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה שְׁבוּעָה בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' אוֹתָךְ, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפָרַט לְךָ בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בְּיו"ד ה"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּיו"ד ה"א. (במדבר ה, כא): לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לְהַלָּן (ויקרא ח, א): וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, אֵין לִי אֶלָא אָלָה, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה, הֲרֵי אַתָּה דָן, נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה, מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה, אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה. לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה, שֶׁכָּל הַנָּשִׁים לוֹטוֹת כָּךְ תַּגִּיעַ לִיךְ כְּשֵׁם שֶׁהִגִּיעַ לִפְלוֹנִית. וְלִשְׁבֻעָה, שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל נִשְׁבָּעוֹת כָּךְ תַּגִּיעַ לִי כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית אִם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ וְכָךְ. (במדבר ה, כא): בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, וְלֹא בְּעַם אַחֵר. הֶפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַבֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּיר לְאָדָם הַמִּתְנַבֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּיר. (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ וגו', זוֹ בְּדִיקַת הָאִשָּׁה. (במדבר ה, כב): וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים וגו', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר (ספרי נשא טו): זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ כָּךְ פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ, וַהֲלוֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מוּעֶטֶת הַמֵּבִיא תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה. (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָמֵן, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָמֵן, שֶׁאִם אֵין אַתָּה עוֹנֶה אָמֵן אַחַר הַמַּשְׁבִּיעַ, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעָתוֹ שָׁוְא. אָמֵן אָמֵן, מִכָּאן שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אָמֵן מֵאִישׁ זֶה אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר. וּמִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמְּגַלְגְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַיָּשָׁן, וַהֲלוֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה סּוֹטָה שֶׁלֹא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם מְגַלְגְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן, גְּזֵלוֹת שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם אֵינוֹ דִין שֶׁמְּגַלְגְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַיָּשָׁן. אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי לְעַצְמָהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמֵן לְקַבָּלָה, אָמֵן לִשְׁבוּעָה, אָמֵן יֵאָמְנוּ הַדְּבָרִים. אָמֵן לְקַבָּלָה, מִסּוֹטָה, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. אָמֵן לִשְׁבוּעָה, (ירמיה יא, ה): לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי וגו'. אָמֵן, יֵאָמְנוּ הַדְּבָרִים, (מלכים א, א, לו): וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אָמֵן, יְאַמֵּן ה' אֶת דְּבָרֶיךָ.

36 לו

וְכָתַב אֶת הָאָלֹת (במדבר ה, כג), כְּדִכְתִיבִין שֶׁאִם כְּתָבָן לְמַפְרֵעַ פְּסוּלָה, בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַמְגִלָּה מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא כּוֹתֵב (במדבר ה, יט כב): מִוְּאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וגו' וְאַתְּ כִּי שָׂטִית וגו' וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן וגו' וּבָאוּ הַמַּיִם וגו', וְלֹא הָיָה כּוֹתֵב (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, מַאי טַעְמֵיהּ, אָלֹת אָלוֹת מַמָּשׁ, וְאֶת לְרַבּוֹת צַוָּאוֹת וְקַבָּלוֹת. הָאָלֹת, לְרַבּוֹת קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת, כְּגוֹן (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים וגו', שֶׁמִּכְּלַל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו. הָאֵלֶּה, לִמְעֻטֵּי קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, חַד אָמַר מַשְׁבִּיעַ וְאַחַר כָּךְ כּוֹתֵב, וְחַד אָמַר כּוֹתֵב וְאַחַר כָּךְ מַשְׁבִּיעַ. מַאן דְּאָמַר מַשְׁבִּיעַ וְאַחַר כָּךְ כּוֹתֵב, כְּמָה דְהִיא קְרָיָה (במדבר ה, יט): וְהִשְׁבִּיעַ (במדבר ה, כג): וְכָתַב. וּמַאן דְּאָמַר כּוֹתֵב וְאַחַר כָּךְ מַשְׁבִּיעַ, כְּדֵי לִסְמֹךְ שְׁבוּעָה לְהַשְׁקָאָה, וְאֵין מֻקְדָם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. (במדבר ה, כג): הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר, לֹא עַל לוּחַ וְעַל הַנְּיָר אֶלָּא עַל הַמְּגִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּסֵּפֶר. כְּתָבָהּ אִגֶּרֶת, פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּסֵּפֶר. כְּתָבָהּ עַל שְׁנֵי דַפִּין פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּסֵּפֶר, סֵפֶר אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. אֵין כּוֹתְבִין לֹא בְקוֹמוּס וְלֹא בְקַנְקַנְתּוּם וְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁרוֹשֵׁם אֶלָּא בִּדְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, כג): וּמָחָה, כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחֵק. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, מַה לַּעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמַר הַמָּקוֹם סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, סִפְרֵי מִינִין שֶׁמְּטִילִין אֵיבָה וְקִנְאָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם, וְשׂוֹרֵף אֶת הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבּוֹ עִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. (במדבר ה, כג): וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים, מַגִּיד הַכָּתוּב עֲשֵׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים.

37 לז

וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה וגו' (במדבר ה, כד), הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נֶאֱמַר הַשְׁקָאָה קֹדֶם לַמִּנְחָה וְנֶאֱמַר הַשְׁקָאָה לְאַחַר מִנְחָה, לוֹמַר שֶׁאִם קָדְמָה הַשְׁקָאָה, כְּשֵׁרָה. וְאִם קָדְמָה מִנְחָה, כְּשֵׁרָה.

38 לח

וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה (במדבר ה, כה), וְכִי עַל יָדוֹ הוּא מֵנִיף לֹא עַל יָדֶיהָ הוּא מֵנִיף, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ מִתּוֹךְ כְּלִי חֹל וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ, מִכָּאן אָמְרוּ הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ, וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ. וְהֵנִיף, וְהִגִּישׁ, וְקָמַץ, וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. מִיַּד הָאִשָּׁה, וְלֹא מִיַּד שָׁלִישָׁהּ, שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כט, כז): אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם, מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה, לוֹמַר שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תְּנוּפָה יֵשׁ הֲרָמָה, מִכָּאן אָמְרוּ מִצְוַת תְּנוּפָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.

39 לט

וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו' (במדבר ה, כו), מִן הַמִּנְחָה הַמְחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹא תתְּהֵא מֻנַּחַת בִּשְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ. (במדבר ה, כו): וְהִקְטִיר הַמִּנְחָה, זוֹ הַקְטָרַת הַקּוֹמֶץ שֶׁקִּדְמָה אַזְכָּרָה, (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה, כָּעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.

40 מ

וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וגו' (במדבר ה, כז), הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר (גמרא סוטה כ-א): אִם נִמְחֲקָה מְגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה מֵחֲמַת רְתִיתָא, מַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ, אֲבָל אִם אָמְרָה מֵחֲמַת בַּרְיוּתָא, אֵין מַשְׁקִין אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא בְּדוּקָה וְעוֹמֶדֶת. (במדבר ה, כז): וּבָאוּ בָהּ וגו' לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, כו): וְצָבְתָה בִטְנָהּ, אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ, שְׁאָר אֵבָרִים מִנַּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבָאוּ בָהּ, (במדבר ה, כו): וְהָיְתָה לְאָלָה, שֶׁיִּהְיוּ אָלִין בָּהּ יְאָרְעִיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סה, טו): וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהִים וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר, וּמָצִינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים, וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּרָכָה לָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, ב): וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם, וְאוֹמֵר (בראשית מח, כ): וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה.

41 מא

וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא (במדבר ה, כח), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְכִי מִי טִמְאָהּ שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ, שֶׁהוּא אוֹמֵר: וּטְהֹרָה הִוא, אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ. וּטְהֹרָה הִוא, טְהוֹרָה לַבַּעַל, טְהוֹרָה לַבּוֹעֵל, טְהוֹרָה לַתְּרוּמוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְהוֹרָה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וּטְהֹרָה הִוא, אֶלָּא סוֹף שֶׁהַמָּקוֹם פּוֹרֵעַ לָהּ תַּחַת נִוּוּלָהּ, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה, שֶׁהִיא נִפְקֶדֶת. יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. יוֹלֶדֶת כְּעוּרִים, יוֹלֶדֶת לְבָנִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: וּטְהֹרָה הִוא, טָהוֹר הוּא הַוְּלַד. (במדבר ה, כח): וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָה רְאוּיָה לֵילֵד.

42 מב

זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת (במדבר ה, כט), הַקְּנָאֹת, שֶׁהוּא מְקַנֵּא לָהּ בְּבֵית עוֹלָמִים וּבְשִׁילוֹ וּבְנוֹב וְגִבְעוֹן. תּוֹרַת, מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד וּשְׁנֵי בּוֹעֲלִין, בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבוֹעֵל אֶחָד, בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים וּשְׁנֵי בּוֹעֲלִין. יָכוֹל אַף בְּאִישׁ אֶחָד וּבוֹעֵל אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר, זֹאת. (במדבר ה, כט): אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ, לְהַקִּישׁ אִישׁ לְאִשָּׁה וְאִשָּׁה לְאִישׁ, לוֹמַר לְךָ כְּשֵׁם שֶׁאִם הָיָה הוּא סוּמָא לֹא הָיָה מַשְׁקֶה, דִּכְתִיב (במדבר ה, יג): וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, כָּךְ אִם הָיְתָה הִיא סוּמָא לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וּכְשֵׁם שֶׁאִם הָיְתָה הִיא חִגֶּרֶת גִּדֶּמֶת וְאִלֶּמֶת לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה, דִּכְתִיב (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה, וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה, כָּךְ הוּא אִם הָיָה חִגֵּר אוֹ גִּדֵם אוֹ אִלֵּם לֹא הָיָה מַשְׁקֶה. (במדבר ה, כט): וְנִטְמָאָה, הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַרְבַּע פְּעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה (במדבר ה, כז כח): אִם נִטְמְאָה, וְאִם לֹא נִטְמְאָה, נִטְמְאָה וְנִטְמָאָה, אֶחָד לַבַּעַל, אֶחָד לַבּוֹעֵל, וְאֶחָד לַתְּרוּמָה, וְאֶחָד לַכְּהֻנָּה.

43 מג

אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר וגו' (במדבר ה, ל), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, רְשׁוּת. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹא קִנֵּא לָהּ רְשׁוּת, אַף כָּאן מִשֶּׁקִּנֵא לָהּ רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו וגו', חוֹבָה. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, מִכָּאן אָמְרוּ מְגִלַּת סוֹטָה שֶׁנִּכְתְּבָה בַּלַּיְלָה פְּסוּלָה, נֶאֱמַר כָּאן: אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים יז, יא): עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, מַה מִּשְׁפָּט בַּיּוֹם אַף מְגִלַּת סוֹטָה בַּיּוֹם, מִנַּיִן שֶׁאִם כָּתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת וְכָתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת שֶׁהִיא פְּסוּלָה, דִּכְתִיב: וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת.

44 מד

וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן (במדבר ה, לא), שֶׁלֹא יֹאמַר אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל, אוֹ לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְנִקָּה הָאִישׁ וגו'. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָּלְתָה לָהּ זְכוּת. יָכוֹל אַף הִיא לֹא תָחשׁ שֶׁמָּא תָּלְתָה לָהּ זְכוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, וְאַתְיָא כְּמַאן דְּאָמַר הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת. דָּבָר אַחֵר, וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָֹּׂא עֲוֹנָהּ, אֲבָל בִּזְּמַן שֶׁאֵין הָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן אֵין הָאִשָּׁה תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יד): לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, כְּשֶׁמְנָאֲפִים, אָמַר לָהֶם הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר זְנוּת, הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה וגו'.

45 מה

דָּבָר אַחֵר, כִּי תִשְׂטֶה וגו' (במדבר ה, יב), רַבָּנִין פָּתְרִין קְרָיָה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, (במדבר ה, יב): אִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה. (במדבר ה, יב): כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁסָּרוּ מֵאַחֲרָיו, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, ח): סָרוּ מַהֵר, וּמְתַרְגְּמִינַן סָטוּ בִּפְרִיעַ, וְהֵם נִקְרְאוּ אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות יט, י): וְקִדַשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, (ויקרא יט, ב): קְדשִׁים תִּהְיוּ. (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, זוֹ מְעִילַת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר ה לא, טז): לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר. (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁעָשָׂה לָהֶם אֶת הָעֵגֶל. (במדבר ה, יג): שִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁכָּךְ הָיְתָה דַּרְכָּהּ שֶׁל עֲבוֹדָתָהּ שֶׁמַּעֲבִירִים אֶת זַרְעָם לְפָנֶיהָ בָּאֵשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יח, כא): וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ. (במדבר ה, יג): וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם חָשְׁבוּ בְּעַצְמָם כְּאִלּוּ עַיִן שֶׁל מַעְלָה אֵינָהּ רוֹאָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים צד, ז): וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָהּ, וְאוֹמֵר (איוב כב, יב): עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה. (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּיר עֵצָה. (במדבר ה, יג): וְהִיא נִטְמָאָה, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל לו, יז): כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי. (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ, שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶם נָבִיא שֶׁיָּעִיד בָּהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב יז, יג): וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חֹזֶה, שֶׁכְּבָר הָרְגוּ לְחוּר עַל שֶׁהָיָה מוֹכִיחָם. (במדבר ה, יג): וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ בְּרָצוֹן וּלְכָךְ נֶעֶנְשׁוּ. (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, (שמות כ, ה): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא. (במדבר ה, יג): וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, ז): לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְךָ וגו'. (במדבר ה, יג): וְהִוא נִטְמָאָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, ח): וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ. (במדבר ה, יג): אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה, שֶׁהַרְבֵּה כְּשֵׁרִים הָיוּ בָהֶם וְקִנֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכֻלָּם שֶׁבִּקֵּשׁ לָהֶם לְכַלּוֹת הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, י): וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (במדבר ה, טו): אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, (במדבר ה, טו): אֶל הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה, שֶׁהָיָה כֹּהֵן כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְאוֹמֵר (תהלים צט, ו): משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, מָה הִיא הַהֲבָאָה, שֶׁהֵבִיא דִּינָם אֶל משֶׁה, שֶׁאָמַר לוֹ: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, שֶׁנָּתַן לְמשֶׁה אוֹתָהּ שָׁעָה שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַתוֹ וגו'. (במדבר ה, טו): עֲשִׂרִית הָאֵיפָה, שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים עֲלֵיהֶם עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. (במדבר ה, טו): קֶמַח שְׂעֹרִים, וְשֶׁבַּעֲוֹן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כַּקֶּמַח, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה מז, ב): קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח, וְהִסְעִירָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין הָאֻמּוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (זכריה ז, יד): וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל הַגּוֹיִם, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה, רָמַז שָׁם אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. (במדבר ה, טו): לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וגו'. (במדבר ה, טו): וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וגו', לוֹמַר שֶׁלֹא יַזְכִּיר לוֹ לֹא זְכוּת אָבוֹת וְלֹא זְכוּת אִמָּהוֹת. (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, יג): רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. (במדבר ה, טו): מִנְחַת זִכָּרוֹן, שֶׁבַּדִּבּוּר לֹא יִהְיֶה, יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל שָׁם זִכָּרוֹן טוֹב לַבּוֹעֲרִים בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ו): וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וגו'. (במדבר ה, טו): מַזְכֶּרֶת עָוֹן, לַטּוֹעִים אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ה): פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת וגו'. (במדבר ה, טז): וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן, שֶׁנִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יא): וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה' וגו'. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה', שֶׁמָּחַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר שֶׁלֹא יְאַבֵּד אֶת כֻּלָּם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יד): וַיִּנָחֶם ה' עַל הָרָעָה.

46 מו

וְלָקַח הַכֹּהֵן (במדבר ה, יז), זֶה משֶׁה, (במדבר ה, יז): מַיִם קְדשִׁים, לִקְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיָרַד (דברים ט, כא): אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר. (במדבר ה, יז): בִּכְלִי חָרֶשׂ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לִכְלִי חֶרֶשׂ טָהֳרָה אַחַר שֶׁנִּטְמָא, כָּךְ לֹא הָיָה לָהֶם תַּקָּנָה, לְכָל הַטּוֹעִים בָּעֵגֶל, שֶׁכֻּלָּם נֶאֶבְדוּ. (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר, זֶה הָיָה עַפְרוֹת הַזָּהָב אֲשֶׁר טָחַן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כ): וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק. (במדבר ה, יז): אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעַל יְדֵי הָעֵגֶל יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲבָדוּהוּ, עַד לַקַּרְקַע, וְנִתְמַשְׁכְּנוּ בִּידֵי הַמָּוֶת. (במדבר ה, יז): יִקַּח הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יז): וְנָתַן אֶל הַמָּיִם, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, כא): וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר, (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יח): אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי וגו'. (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלְטָה בָהֶם הַצָּרַעַת, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יג, מה): וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ. (במדבר ה, יח): וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוֹכִיחָם עַל הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ, שֶׁאִם יִזְכּוּ יִהְיֶה לָהֶם לְזִכָּרוֹן שֵׁם, וּלְפִי שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ הָיְתָה לָהֶם (במדבר ה, יח): מִנְחַת קְנָאֹת. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יח): יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁעַל יְדֵי משֶׁה נֶהְפַּךְ הַנַּחַל לְמַיִם רָעִים.

"And the priest will take," (Numbers 5:17) this is Moshe, "holy waters," to sanctify the name of the Holy Blessed One and descend, "to the stream that descends from the mountain." (Deuteronomy 9:21) "In an earthenware vessel," (Numbers 5:17) just as an earthenware vessel cannot be purified once it has become impure, so too there will be no reparation for those who strayed with the calf, that they were all lost. "And from the dust," this is the dust of the gold that was ground up, as it is said, "And he ground it to powder." (Exodus 32:20) "That are on the ground of the Dwelling," (Numbers 5:17) since on account of the calf the Israelites went down to the ground to worship it, and they therefore came to dwell together with death. "And the priest will take it," this is Moshe. "And put it into the water," as it is said, "And I cast its dust upon the stream that descends from the mountain," (Deuteronomy 9:21) "and the Priest makes stand," (Numbers 5:18) this is Moshe. "The woman before the LORD," as it is said, "And Moshe stood at the entrance of the tent and said `Whoever is for the LORD, to me!'" (Exodus 32:26) "And he shall dishevel the hair of the woman," (Numbers 5:18) "And Moshe saw the people disheveled, as Aharon had allowed them to become disheveled," (Exodus 32:25) at this very moment, tsaaras had power over them, as it is said, "And [the metsorah's] head shall be disheveled." (Leviticus 13:45) "And he shall place in her hands the offering of remembrance," (Numbers 5:18) that they are forced to receive it by the Torah, that if they are meritorious it will be a remembrance of their name and if they transgress against it it will be for them, "the offering of jealousy." "And in the hand of the priest," this is Moshe. "They will be bitter, accursed waters," the verse is to teach you that at Moshe's hand, the waters of the stream were reversed into evil waters.

47 מז

וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), זֶה שְׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעָם שֶׁיְּקַיְמוּ אֶת הַתּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כד, ח): הִנֵּה דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' וגו', וְאֵין בְּרִית בְּלֹא שְׁבוּעָה, וְכָךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה, אִם קִיַּמְתֶּם שְׁבוּעַת הַבְּרִית (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב וגו', שֶׁלֹא טְעִיתֶם אַחַר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁלֹא הִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהּ. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית, שֶׁלֹא זְבַחְתֶּם טֻמְאָה, שֶׁלֹא שִׂחַקְתֶּם לְפָנֶיהָ, (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הָאֵלֶּה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות טו, כו): וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. (במדבר ה, כ): אַתְּ כִּי שָׂטִית, זֶה הַמְּזַבֵּחַ לָעֵגֶל, וְאַתְּ כִּי שָׂטִית, זֶה הַמְקַטֵּר. (במדבר ה, כ): כִּי נִטְמֵאת, זֶה הַמְּנַסֵּךְ, וְכִי נִטְמֵאת, זֶה הַמִּשְׁתַּחֲוֶה. (במדבר ה, כ): וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ וגו', זֶה הַמְּקַבְּלוֹ עָלָיו לֵאלוֹהַּ וְאָמַר לוֹ (ישעיה מד, יז): אֵלִי אָתָּה, וְכָל אֵלֶּה עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה. (במדבר ה, כא): וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה וגו', כְּמָה דְתֵימָא (דברים כט, יא): לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ, אֵין בְּרִית אֶלָּא שְׁבוּעָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כא, לא לב): כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם, וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע. וּמִנַּיִן שֶׁבְּסִינַי לָקְחוּ שְׁבוּעַת הָאָלָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כח, סט): אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית וגו' מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב, הִקִּישׁ בְּרִית חוֹרֵב לִבְרִית אֶרֶץ מוֹאָב, מַה לְּהַלָּן בְּאָלָה אַף כָּאן בְּאָלָה. אֵי זֶהוּ בְּרִית שֶׁל חוֹרֵב, (ויקרא כו, יד): וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וגו'. (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, כא): יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וגו', אֵלּוּ קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. (במדבר ה, כב): וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, אֵלּוּ הַמַּיִם שֶׁל נַחַל, שֶׁבּוֹ הִשְׁלִיךְ משֶׁה עֲפַר זְהַב הָעֵגֶל, וְהִשְׁבִּיעָם משֶׁה בְּכָל מַה שֶּׁקִּבְּלוּ בְּסִינַי שֶׁהַמַּיִם יִבְדְּקוּ אוֹתָן. שָׁלשׁ פְּעָמִים כָּתוּב כָּאן וּבָאוּ, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דִּינִין שֶׁנִּדּוֹנוּ עוֹבְדֵי הָעֵגֶל, חֶרֶב, וּבְדִיקַת מַיִם, וּמַגֵּפָה. (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, מְלַמֵּד שֶׁאַף אַהֲרֹן הַשּׁוֹכֵב נֶעֱנַשׁ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, כ): וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף וגו', וְאֵין (דברים ט, כ): לְהַשְׁמִידוֹ, אֶלָּא מִיתַת בָּנִים, כְּמָה דְתֵימָא (עמוס ב, ט): וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וגו', רְאוּיִם הָיוּ כָּל בָּנָיו לָמוּת, אֶלָּא שֶׁנִּתְפַּלֵּל משֶׁה עָלָיו וּמֵתוּ הַשְּׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁתֵּי קְלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת כָּאן: לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. וּמִנַּיִן שֶׁעַל מִיתַת הַבָּנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים קכז, ג): שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, וְאוֹמֵר (דברים ז, יג): פְּרִי בִטְנְךָ, וְאוֹמֵר (שמות א, ה): יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב, וְנִשְׁאֲרוּ הַשְּׁנַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כב, ח): עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, מְדַבֵּר בְּאַהֲרֹן שֶׁהִפְשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּדִּבּוּר לֹא יִהְיֶה. (שמות כב, ח): עַל שׁוֹר, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קו, כ): וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר. (שמות כב, ח): עַל חֲמוֹר, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים שֶׁנִּקְרְאוּ חֲמוֹרִים, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים וגו', הֵם הֵסִיתוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל. (שמות כב, ח): עַל שֶׂה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעוּ אַחֲרָיו שֶׁנִּקְרְאוּ שֶׂה, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. (שמות כב, ח): עַל שַׂלְמָה, שֶׁהִמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה ג, ו): שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָנוּ. (שמות כב, ח): עַל כָּל אֲבֵדָה, שֶׁאָבְדוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּסִינַי (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה. (שמות כב, ח): אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, שֶׁאָמְרוּ לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (שמות כב, ח): עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, זֶה משֶׁה שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים (שמות ז, א): רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. (שמות כב, ח): אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, זֶה משֶׁה, יַרְשִׁיעָן כְּתִיב. (שמות, כב, ח): יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ, אֵלּוּ שְׁנֵי בָנָיו שֶׁשִּׁלֵּם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רֵעַ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֵּתוּ. (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעָנוּ אָמֵן אַחַר קִלְּלַת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כז, טו): אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וגו', לָמָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים אָמֵן, כְּנֶגֶד אָרוּר בִּפְרַט אָרוּר בִּכְלַל, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כז, כו): אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים וגו'.

48 מח

וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן (במדבר ה, כג), זֶה משֶׁה, (במדבר ה, כג): בַּסֵּפֶר, זֶה הַלּוּחַ, שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ (שמות כ, ה): פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת וגו', וְכִי הוּא כְּתָבָן וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתָבָן, אֶלָּא לְפִי שֶׁטָּעוּ יִשְׂרָאֵל לֹא נְתָנָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְמשֶׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, וּלְכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ כְּאִלּוּ הוּא כְּתָבָן. וְלָמָּה קָרָא הַלּוּחַ סֵפֶר, לְפִי שֶׁהָיָה סֵפֶר. (במדבר ה, כג): וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים, לְפִי שֶׁבַּעֲוֹן יִשְׂרָאֵל שִׁבַּר אֶת הַלּוּחוֹת וּפָרַח הַכְּתָב מֵעֲלֵיהֶם, וּבְאוֹתָהּ מְחִיַּת הַכְּתָב שָׁתוּ יִשְׂרָאֵל עָנְשָׁם בַּמַּיִם, (במדבר ה, כד): וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כ): וַיַּשְׁק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּדָקָן כַּסּוֹטוֹת. (במדבר ה, כה): וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ לָהֶם לְקָחָם מֵהֶם, שֶׁלֹא רָצָה לִתְּנָהּ לָהֶם. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה', שֶׁהֶחֱזִיר כְּתָב הַלּוּחוֹת לִמְקוֹמָן. (במדבר ה, כה): וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת שֶׁשִּׁבֵּר תַּחַת הָהָר, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יט): וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר, בִּמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה משֶׁה תַּחַת הָהָר לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כד, ד): וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר. (במדבר ה, כו): וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו', שֶׁלִּמֵּד משֶׁה סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּלּוּחוֹת (שמות כ, ו): וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים לְאֹהֲבַי, אָמַר משֶׁה הֲרֵי הָאָבוֹת אוֹהֲבֶיךָ, עֲשֵׂה עִמָּהֶם חֶסֶד וְהַצֵּל אֶת בְּנֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם וגו'. (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה וגו', אַחַר שֶׁנִּתְחַלָּה עֲלֵיהֶם וְהֶעֱבִיר פָּנָיו שֶׁל זַעַם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, טו): וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה, אַחַר כֵּן בְּדָקָן כַּסּוֹטוֹת. (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ וגו', בְּעֵת שֶׁשָּׁתוּ מֵהֶם נִבְדְּקוּ וּמֵתוּ כָּל הַחוֹטְאִים מִיתָה מְשֻׁנָּה, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִפְּנֵי מָה חֲטָיָה אַחַת בָּעֵגֶל וְהֵם מֵתוּ בָהּ שָׁלשׁ מִיתוֹת. אָמַר לָהּ אֵין חָכְמָה לְאִשָּׁה אֶלָּא בְּפִלְכָּהּ, דִּכְתִיב (שמות לה, כה): וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ. אָמַר לוֹ הוֹרְקְנוֹס בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא לַהֲשִׁיבָהּ דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אִבַּדְתָּ מִמֶּנּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּר מַעֲשֵׂר בְּכָל שָׁנָה, אָמַר לוֹ יִשָֹּׂרְפוּ דִּבְרֵי תוֹרָה וְאַל יִמָּסְרוּ לַנָּשִׁים, וּכְשֶׁיָּצְאָה אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רַבִּי לָזוֹ דָחִיתָ בְּקָנֶה לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בַּר אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין, עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה הָיָה נִבְדַּק כַּסּוֹטָה, לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה הָיָה מֵת בַּמַּגֵּפָה. רַב וְלֵוִי בַּר סִיסֵי תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין זִבַּח קִטֵּר וְנִסֵּךְ, הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין. טִפַּח רִקֵּד שִׂחֵק, הָיָה נִבְדַּק כַּסּוֹטָה. שָׂמַח בְּלִבּוֹ, הָיָה מֵת בַּמַּגֵּפָה. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ, וְעַמָּהּ שָׁלוֹם, שֶׁהֵן לָקוּ וְהַשְּׁאָר פָּלְטוּ. (במדבר ה, כח): וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ כְּשֵׁרִים שֶׁשָּׁתוּ, (במדבר ה, כח): וּטְהֹרָה הִוא, אֵלּוּ שֵׁבֶט לֵוִי. (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה, אֵלּוּ הַלְוִיִּם שֶׁזָּכוּ לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עַל זֹאת שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם בִּנְקִיּוּת. (במדבר ה, כח): וְנִזְרְעָה זָרַע, אֵלּוּ יִשְרָאֵל הַכְּשֵׁרִים שֶׁזַּרְעָם נִכְנַס לָאָרֶץ, כְּמָא דְּתֵימָא (הושע ב, כה): וּזְרַעְתִּיהָ לִי בָּאָרֶץ, וְעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם (שמות לכ, יג): וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וגו', שֶׁכֵּן כְּתִיב לְאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (שמות לג, א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה.

49 מט

זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת (במדבר ה, כט), כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁל קִנְאוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְעוֹלָם תִּהְיֶה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹבְדֵי הָעֵגֶל בַּקִּנְאָה, כָּךְ יִפָּרַע מֵהֶם לַדּוֹרוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לב, כא): הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, מַה כְּתִיב (דברים לב, כד): מְזֵי רָעָב, נֶגֶד (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ, שֶׁכֵּן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס נְפִיחֵי כָפָן. (דברים לב, כה): מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב, כְּנֶגֶד אוֹתָן שֶׁהָרְגוּ בְּנֵי לֵוִי בַּחֶרֶב. (דברים לב, כד): וְקֶטֶב מְרִירִי, זֶה הַדֶּבֶר, כְּנֶגֶד (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם. (במדבר ה, כט): אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה (יחזקאל טז, לב): הָאִשָּׁה הַמְנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים, הָיָה נָבִיא מוֹכִיחָם שֶׁתַּחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. (במדבר ה, ל): אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, הָיָה מִתְנַבֵּא משֶׁה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַנֹּאתָם, וּלְכָךְ כָּתַב בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא מְדַבֵּר כְּנֶגֶד קִנְאַת הָעֵגֶל שֶׁעָבְרָה, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל הֶעָתִיד (במדבר ה, ל): וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, זֶה הָיָה בִּימֵי יְחֶזְקֵאל שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְקִנֵּא לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח, ה): וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ דֶרֶךְ צָפוֹנָה וָאֶשָׂא עֵינַי דֶּרֶךְ צָפוֹנָה וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה. (במדבר ה, ל): וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', שֶׁהוֹכִיחָם יְחֶזְקֵאל עַל זֹאת לַהֲשִׁיבָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא הוֹעִיל. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן, זֶה יְחֶזְקֵאל, (במדבר ה, ל): אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁנִּבְּאוּ לָהֶם הוּא וְיִרְמְיָה הַכֹּהֵן, שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת כְּשֵׁם שֶׁבָּאוּ עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וּבָאָה הַפֻּרְעָנֻוּת עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵיהֶם. אַתְּ מוֹצֵא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל מֵתוּ בַּחֶרֶב, כָּךְ בִּימֵי אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים כְּתִיב בָּהֶם (ירמיה מג, יא): וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לָחָרֶב, בָּעֵגֶל מֵתוּ מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, כָּךְ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ (ירמיה טז, ד): מְמוֹתֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ. בָּעֵגֶל מֵתוּ בַּדֶּבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם, כָּךְ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ, אֲשֶׁר לַדֶּבֶר לַדָּבֶר. בָּעֵגֶל כְּתִיב (שמות לב, לד): וּבְיוֹם פָּקְדִי, וּבִימֵי יְחֶזְקֵאל כְּתִיב (יחזקאל ט, א): קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. (במדבר ה, לא): וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְנַקֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יַעֲשׂוּ לוֹ עוֹד עָוֹן לְפָנָיו, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶם עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל לו, כה כט): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וגו' וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וגו' וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וגו' וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וגו', (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל לו, לב): לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה נְאֻם ה' אֱלֹהִים יִוָּדַע לָכֶם בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁמָּחַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֵגֶל וְנִתְרַצָּה לָהֶם וְשָׁכַן בְּתוֹכָם וְהִכְנִיסָם לָאָרֶץ, כָּךְ נִבָּא יְחֶזְקֵאל שֶׁכָּךְ יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, כא כח): וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ וגו' וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וגו' וְהָיָה מִשְׁכָּנִי וגו' כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם.

50 נ

זאת תורת הקנאות - כך אמר הקב"ה: התורה הזאת של קנאות. עבודת כוכבים לעולם תהיה, שכשם שפרע הקדוש ברוך הוא מעובדי העגל בקנאה, כך יפרע מהם לדורות. וכן הוא אומר (דברים לב): הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם. מה כתיב? מזי רעב, נגד וצבתה בטנה, שכן תרגם אונקלוס: נפיחי כפן. מחוץ תשכל חרב, כנגד אותן שהרגו בני לוי בחרב. וקטב מרירי, זה הדבר כנגד, ויגוף ה' את העם. אשר תשטה אשה, (יחזקאל טז): האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים, היה נביא מוכיחם, שתחת הקב"ה עבדו עבודת כוכבים. או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה, היה מתנבא משה, שעתיד הקדוש ברוך הוא לקנאתם, ולכך כתב בתחלת הפרשה: ועבר עליו רוח קנאה, שהוא מדבר כנגד קנאה העגל שעברה, ולבסוף כתיב: תעבור עליו רוח קנאה, שהוא אומר על העתיד. וקנא את אשתו, זה היה בימי יחזקאל, שהיו ישראל עובדי עבודת כוכבים, וקנא להם הקב"ה, שנאמר (שם ח): ויאמר אלי בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בביאה. והעמיד את האשה לפני ה', שהוכיחם יחזקאל על זאת, להשיבם להקדוש ברוך הוא ולא הועיל. ועשה לה הכהן, זה יחזקאל. את כל התורה הזאת, שנבאו להם הוא וירמיה הכהן, שיבאו עליהם פורעניות, כשם שבאו על ישראל במדבר, על מעשה העגל ובאה הפורעניות על ישראל בימיהם. את מוצא, במעשה עגל מתו בחרב, כך בימי אלו הכהנים כתיב בהם (ירמיה מג): אשר לחרב לחרב. בעגל מתו מיתות משונות, כך בימי ירמיהו (שם טז): ממותי תחלואים ימותו. בעגל מתו בדבר, שנאמר (שמות לב): ויגוף ה' את העם, כך בימי ירמיהו אשר לדבר לדבר. בעגל כתיב (שם): וביום פקדי ובימי יחזקאל כתיב (יחזקאל ט): קרבו פקודת העיר, לכך נאמר: ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ונקה האיש מעון, זה הקב"ה, שינקה את ישראל, שלא יעשו לו עוד עון לפניו, שכך אמר להם ע"י יחזקאל (שם לו): וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' ונתתי לכם לב חדש וגו' ואת רוחי אתן בקרבכם וגו' והושעתי אתכם מכל טומאותיכם וגו'. והאשה ההיא תשא את עונה כמה דתימא (שם): לא למענכם אני עושה נאם ה' אלהים יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל, וכשם שמחל להם הקדוש ברוך הוא בעגל ונתרצה להם, ושכן בתוכם, והכניסם לארץ, כך נבא יחזקאל, שכך יעשה הקב"ה לבסוף, שנאמר (שם לז): ודבר אליהם כה אמר ה' אלהים הנה אני לוקח וגו' ולא יטמאו עוד בגלוליהם וגו' והיה משכני וגו' (שם): כי אני ה' מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם.