Chapter 18י״ח
1 א

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת וגו' (במדבר טז, א), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יח, יט): אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז, זֶה קֹרַח שֶׁחָלַק כְּנֶגֶד משֶׁה וּמָרַד וְיָרַד מִן כָּבוֹד שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, וְאֵין נִפְשָׁע אֶלָּא מְרִידָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים ב ג, ז): מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי. (משלי יח, יט): וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן, שֶׁהֶעֱלֵית הָאָרֶץ בְּרִיחֶיהָ בַּעֲדוֹ אַרְמוֹן שֶׁחָלַק עַל משֶׁה וְעַל הַמָּקוֹם.

2 ב

וַיִּקַּח, אֵין וַיִּקַּח אֶלָּא מְשִׁיכַת הַדְּבָרִים רַכִּים שֶׁנִּמְשְׁכוּ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְהַסַּנְהֶדְּרָאוֹת אַחֲרָיו. בְּמשֶׁה הוּא אוֹמֵר (במדבר א, יז): וַיִּקַּח משֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. וְכֵן (ויקרא ח, ב): קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (הושע יד, ג): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים. וְכֵן (בראשית יב, טו): וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה. הֱוֵי: וַיִּקַּח קֹרַח, שֶׁבִּדְבָרִים רַכִּים מָשַׁךְ לִבָּם. וַיִּקַּח קֹרַח, עַל יְדֵי מָה נֶחֱלַק, עַל יְדֵי אֱלִיצָפָן בֶּן אֲחִי אָבִיו שֶׁנַּעֲשָׂה נָשִׂיא עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ (במדבר ג, ל): וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל. אָמַר קֹרַח, אַרְבָּעָה אַחִים הָיוּ אֲחֵי אַבָּא (שמות ו, יח): וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל, עַמְרָם הַבְּכוֹר זָכָה אַהֲרֹן בְּנוֹ לִגְדֻלָּה וּמשֶׁה לְמַלְכוּת, מִי רָאוּי לִטֹּל אֶת הַשְּׁנִיָּה לֹא הַשֵּׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר, אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל יִצְהָר, הָיִיתִי רָאוּי לִהְיוֹת נָשִׂיא עַל מִשְׁפָּחְתִּי, וְהוּא עָשָׂה בְּנוֹ שֶׁל עֻזִּיאֵל, קָטָן שֶׁל אַחֵי אַבָּא יְהִי גָדוֹל עָלַי, הֲרֵינִי חוֹלֵק עָלָיו וּמְבַטֵּל כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עַל יָדוֹ, לְכָךְ וַיִּקַּח קֹרַח.

3 ג

וַיִּקַּח קֹרַח, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (במדבר טו, לח): וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ. בַּיִת מָלֵא סְפָרִים מַהוּ שֶׁיְהֵא פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ חַיָּב בִּמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ, כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת, פָּרָשָׁה אַחַת שֶׁבַּמְּזוּזָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת, אָמַר לוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶן, וּמִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּקַּח קֹרַח, אֵין וַיִּקַּח אֶלָּא לָשׁוֹן פְּלִיגָא, שֶׁלִּבּוֹ לְקָחוֹ. וְכָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב טו, יב): מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ, הוּא שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, ט): הַמְעַט כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ חֲכָמִים חָכָם גָּדוֹל הָיָה קֹרַח וּמִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, וְקֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת, וּכְשֶׁאָמַר משֶׁה (במדבר טו, לח): וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, מִיָּד צִוָּה וְעָשׂוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים טַלִּיתוֹת תְּכֵלֶת וְנִתְעַטְּפוּ בָּהֶן אוֹתָן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁקָּמוּ עַל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, ב): וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד. עָמַד קֹרַח וְעָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְנִתְעַטְּפוּ בְּטַלִּיתוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת, בָּאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִטֹּל מַתְּנוֹתֵיהֶם חָזֶה וְשׁוֹק, עָמְדוּ כְּנֶגְדָן, אָמְרוּ לָהֶן מִי צִוָּה אֶתְכֶם לִטֹּל כָּךְ, לֹא משֶׁה, לֹא נִתֵּן כְּלוּם, לֹא דִּבֵּר הַמָּקוֹם כָּךְ. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת משֶׁה, הָלַךְ לְפַיְסָן, מִיָּד עָמְדוּ כְּנֶגְדוֹ לְקַדְּמוֹ לִפְנֵי משֶׁה. וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, מִי הֵם, אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר וַחֲבֵרָיו, (במדבר א, יז): הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא פִּרְסְמָן הַכָּתוּב נָתַן סִימָנֵיהֶן, וּמִתּוֹךְ הַמִּקְרָאוֹת אַתְּ מֵבִין אוֹתָם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְבֶן טוֹבִים שֶׁנִּמְצָא גוֹנֵב כֵּלִים מִבֵּית הַמֶּרְחָץ, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה בַּעַל הַגְּנֵבָה לְפַרְסְמוֹ, הִתְחִיל נוֹתֵן סִימָנָיו, אָמְרוּ לוֹ מִי גָנַב כֵּלֶיךָ, אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ בֶּן טוֹבִים בַּעַל קוֹמָה וְשִׁנָּיו נָאוֹת וְשַׂעֲרוֹ שָׁחוֹר וְחָטְמוֹ נָאֶה, מִשָּׁנָּתַן סִימָנָיו יָדְעוּ מִי הוּא. אַף כָּאן אַף עַל פִּי שֶׁסְּתָמָן הַכָּתוּב, בָּא וְנָתַן סִימָנֵיהֶן וְאַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֵם, נֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר א, טז יז): אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם, וַיִּקַּח משֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת, וְנֶאֱמַר כָּאן (במדבר טז, ב ג): נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.

4 ד

וַיִּקַּח קֹרַח, לָקַח טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִטֹּל עֵצָה מֵאִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (במדבר ח, ו ז): קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם, וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם וגו' וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם, מִיָּד עָשָׂה כֵן לְקֹרַח, הִתְחִיל לַחֲזֹר עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ מִי עָשָׂה לְךָ כָּךְ, אָמַר לָהֶם משֶׁה עָשָׂה בִּי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא נְטָלַנִי בְּיָדַי וְרַגְלַי וְהָיוּ מְנִיפִין אוֹתִי וְאוֹמֵר לִי הֲרֵי אַתָּה טָהוֹר, וְהֵבִיא אֶת אַהֲרֹן אָחִיו וְקִשְׁטוֹ כַּכַּלָּה וְהוֹשִׁיבוֹ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מִיָּד הִתְחִילוּ שׂוֹנְאֵי משֶׁה לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוּ משֶׁה מֶלֶךְ, וְאַהֲרֹן אָחִיו כֹּהֵן גָּדוֹל, וּבָנָיו סְגָנֵי כְּהֻנָּה, תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן, מִיָּד (במדבר טז, ג): וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה, מִיָּד (במדבר טז, ג): וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם. אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּנֵּס קֹרַח עֲדָתוֹ, וְאָמַר לָהֶם הִרְבֵּיתֶם עָלֵינוּ מַשֹּׂוֹי יוֹתֵר מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, טוֹב לָנוּ תַּחַת מִצְרַיִם מִתַּחַת יֶדְכֶם, וּבִקְּשׁוּ לְסָקְלוֹ, לְפִיכָךְ (במדבר טז, ד): וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, אָמַר לָהֶם משֶׁה לֹא לִמְלוּכָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ וְלֹא לְאַהֲרֹן אָחִי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, יא): וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו. אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא כָּךְ צִוִּיתָנִי (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ, וַהֲרֵי עוֹמְדִים כְּנֶגְדֵנוּ לְהָרְגֵנוּ, אָמַר (במדבר טז, ה): בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ, מַהוּ כֵן, אָמַר רַבִּי נָתָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִתְקַבְּצוּ כָּל חַרְטֻמֵּי הָעוֹלָם וּבִקְשׁוּ לַהֲפֹךְ אֶת הַבֹּקֶר לְעֶרֶב לֹא יוּכְלוּ, וּכְשֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתִּי בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ כֵּן הִבְדַּלְתִּי אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. מִיָּד (במדבר טז, יב): וַיִּשְׁלַח משֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה, לֹא נֵלֵךְ וְלֹא נָבוֹא אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֹא נַעֲלֶה, (משלי יח, ז): פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ פָּתְחוּ פִּיהֶם לְפֻרְעָנוּת, לוֹמַר שֶׁהֵן מֵתִין בִּירִידָה וְלֹא בַעֲלִיָּה, כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ כָּךְ מֵתוּ (במדבר טז, לג): וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה. אָמַר משֶׁה הוֹאִיל וְלֹא רָצוּ לֵילֵךְ אֶצְלִי אֲנִי אָבוֹא אֶצְלָם אוּלַי יִתְבַּיְשׁוּ וְיַחְזְרוּ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כה): וַיָּקָם משֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם, כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִתְחִילוּ לְחָרֵף וּלְגַדֵּף, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כז): וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים, וְכִי יוֹשְׁבִין אוֹ כּוֹרְעִים אוֹ נוֹפְלִים יוֹצְאִים בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא כְּשֶׁיָּצְאוּ הֵן מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין, נֶאֱמַר כָּאן יְצִיאָה וְהַצָּבָה, וְנֶאֱמַר בְּגָלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי יְצִיאָה וְהַצָּבָה, דִּכְתִיב (שמואל א יז, ד טז): וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם וגו' וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם, מַה יְּצִיאָה וְהַצָּבָה הָתָם בְּחֵרוּפִין וּבְגִדּוּפִין, אַף כָּאן בְּחֵרוּפִין וּבְגִדּוּפִין, לְפִיכָךְ פָּתַח משֶׁה וְאָמַר (במדבר טז, כט): אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה, (במדבר טז, לב): וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה מַחֲלֹקֶת, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר בְּמַחֲלֹקֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד אֶת זִכְרוֹ, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (במדבר טז, לה): וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין קוֹנְסִים אֶלָּא מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה וּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה מִבֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בְּמַחֲלָקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח תִּינוֹקוֹת בֶּן יוֹמָן נִשְׂרְפוּ וְנִבְלְעוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית, דִּכְתִיב (במדבר טז, כז): וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם (במדבר טז, לג): וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה, לְכָךְ כְּתִיב: וַיִּקַּח קֹרַח.

5 ה

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, וְלָמָּה לֹא כְתִיב בֶּן יַעֲקֹב אוֹ בֶּן יִשְׂרָאֵל, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית מט, ו): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, אֵלּוּ הַמְרַגְּלִים, (בראשית מט, ו): בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, זֶה קֹרַח. אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא בַּמְּרַגְּלִים וְלֹא בַּמַּחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח לֹא יִזָּכֵר שְׁמִי עַל אוֹתָן הָרְשָׁעִים, וְאֵימָתַי יִזָּכֵר שְׁמִי כְּשֶׁהֵן מִתְיַחֲסִין וְעוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן (דברי הימים א ו, כב כג): בֶּן תַּחַת בֶּן אַסִּיר בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח, בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל, (במדבר טז, א): וְדָתָן וַאֲבִירָם, מִכָּאן אָמְרוּ אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, דָּתָן וַאֲבִירָם לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים שֶׁל קֹרַח שֶׁהָיָה שָׁרוּי בַּדָּרוֹם, דִּכְתִיב (במדבר ג, כט): מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, דִּגְלוֹ שֶׁל רְאוּבֵן סָמוּךְ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב, י): דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה, אֲבָל דִּגְלוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה בַּמִּזְרָח, וְיִשָֹּׂשכָר וּזְבוּלוּן עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, ג): וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וּסְמוּכִין לָהֶן משֶׁה וְאַהֲרֹן, דִּכְתִיב (במדבר ג, לח): וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, לְפִי שֶׁהָיוּ אֵלּוּ סְמוּכִין לַתּוֹרָה, זָכוּ לִהְיוֹת בְּנֵי תוֹרָה, כְּדִכְתִיב (תהלים ס, ט): יְהוּדָה מְחֹקְקִי, וּכְתִיב (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וּכְתִיב (שופטים ה, יד): וּמִזְבוּלֻן משְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר, וְדָתָן וַאֲבִירָם שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לִקְרַאת בַּעַל מַחֲלֹקֶת לָקוּ עִמּוֹ וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם.

6 ו

וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח (במדבר טז, יט), אָמַר לָהֶם (במדבר טז, ג): כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים, וְכֻלָּם שָׁמְעוּ בְּסִינַי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, (במדבר טז, ג): וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְֹּׂאוּ עַל קְהַל ה', אִלְמָלֵא אַתֶּם שְׁמַעְתֶּם לְבַדְּכֶם וְהֵם לֹא שָׁמְעוּ, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים, עַכְשָׁו כֻּלָּם שָׁמְעוּ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְֹּׂאוּ. מִיָּד נִזְדַּעְזַע משֶׁה מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הָיָה בְּיָדָן סִרְחוֹן רְבִיעִי. מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו וּפִיֵּס עָלָיו אוֹהֲבוֹ פַּעַם שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ, כְּשֶׁסָּרַח רְבִיעִית נִתְרַשְׁלוּ יְדֵי אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים אַטְרִיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ. אַף כָּאן משֶׁה, חָטְאוּ בָּעֵגֶל (שמות לב, יא): וַיְחַל משֶׁה, (במדבר יא, א): וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, (במדבר יא, ב): וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה, בַּמְּרַגְּלִים (במדבר יד, יג): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם, בְּמַחְלָקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח אָמַר כַּמָּה אוּכַל לְהַטְרִיחַ אֶת הַמָקוֹם, לְפִיכָךְ (במדבר טז, ד): וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו.

7 ז

וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח בֹּקֶר (במדבר טז, ה), מָה רָאָה לוֹמַר בֹּקֶר, אָמַר משֶׁה שֶׁמָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אָמְרוּ דָּבָר זֶה, אָמַר שֶׁמָּא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, לְכָךְ נֶאֱמַר (במדבר טז, ה): בֹּקֶר וְיֹדַע ה', אָמַר לָהֶם אֵין לִי רְשׁוּת לִכָּנֵס עַכְשָׁו, אֵין לְפָנָיו לֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ עַל שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם משֶׁה גְּבוּלוֹת חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, יְכוֹלִים אַתֶּם לְעָרֵב יוֹם וָלַיְלָה, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בַּתְּחִלָּה (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, (בראשית א, ד): וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, בִּשְׁבִיל תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּכְשֵׁם שֶׁהִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ בִּשְׁבִיל תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ הִבְדִּיל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, כו): וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי, וְכָךְ הִבְדִּיל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כג, יג): וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אִם יְכוֹלִין אַתֶּם לְעָרֵב אוֹתָהּ הַבְדָּלָה שֶׁהִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, אַתֶּם יְכוֹלִין לְבַטֵּל אֶת זֶה, לְכָךְ אָמַר לָהֶם (במדבר טז, ה): בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, כְּבָר הוּא מְתֻקָּן, (במדבר טז, ה): וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו.

8 ח

זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת, וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' מָחָר (במדבר טז, ו ז), מָה רָאָה לוֹמַר כֵּן, אָמַר לָהֶם בְּדַרְכֵי הַגּוֹיִם יֵשׁ נִימוּסִין הַרְבֵּה וְכוּמָרִין הַרְבֵּה, כֻּלָּן מִתְקַבְּצִין בְּבַת אֶחָת, וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא ה' אֶחָד וְתוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפַּט אֶחָד וּמִזְבֵּחַ אֶחָד וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד, וְאַתֶּם מָאתַיִם וַחֲמֲשִּׁים אִישׁ מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף אֲנִי רוֹצֶה בְּכָךְ, (במדבר טז, יא): לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ (במדבר טז, ו): זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ, הֲרֵי לָכֶם תַּשְׁמִישׁ הֶחָבִיב מִן הַכֹּל הוּא הַקְּטֹרֶת, חֲבִיבָה מִן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְסַם הַמָּוֶת נָתוּן לְתוֹכוֹ שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, לְפִיכָךְ הִתְרָה בָּהֶם (במדבר טז, ז): וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ. אָמַר לָהֶם משֶׁה הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹא תִּתְחַיְּבוּ, מִי שֶׁיִּבָּחֵר מִכֶּם יֵצֵא חַי וְכֻלְּכֶם אוֹבְדִין, (במדבר טז, ה): רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי, הֲרֵי אָמַרְתִּי לָכֶם. לֹא טִפְּשִׁים הָיוּ שֶׁכָּךְ הִתְרָה לָהֶם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִקְרָב, הֵם חָטְאוּ בְּנַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, ג): אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם. וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לַשְּׁטוּת הַזּוֹ, אֶלָּא עֵינוֹ הִטְעַתּוּ, רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת הֵימֶנּוּ, שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צט, ו): משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עוֹמְדוֹת מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁכֻּלָּם מִתְנַבְּאִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כה, ה): כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן, אָמַר אֶפְשָׁר הַגְּדֻלָּה הַזּוֹ עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנִּי וַאֲנִי אֶדֹּם, וְלֹא רָאָה יָפֶה, לְפִי שֶׁבָּנָיו עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְעוֹמְדִין מֵהֶן, וּמשֶׁה הָיָה רוֹאֶה, לְכָךְ נִשְׁתַּתֵּף לָבוֹא לְאוֹתָהּ חֲזָקָה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי משֶׁה שֶׁכֻּלָּם אוֹבְדִין וְאֶחָד פָּלִיט, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ.

9 ט

וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל קֹרַח (במדבר טז, ח), מִי שֶׁיֵּלֵךְ וּמְדַבֵּר עִם יוֹסֵף אוֹמֵר לְשִׁמְעוֹן שְׁמַע. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ וְאוֹמֵר לְפָנָיו דְבָרִים רַכִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹא שָׁמַע אָמַר עַד שֶׁלֹא יִשְׁתַּתְּפוּ אֲחֵרִים עִמּוֹ, הִתְחִיל לְדַבֵּר לָהֶם (במדבר טז, ח): שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי, הֲקָטָן הוּא הַכָּבוֹד שֶׁבְּיֶדְכֶם, (במדבר טז, ט): הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וגו', חָזַר עַל קֹרַח (במדבר טז, י): וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְּנֵי לֵוִי, לְפִי שֶׁהָיָה גָדוֹל שֶׁבַּשֵּׁבֶט נַעֲשׂוּ אֶחָיו טְפֵלָה לוֹ, (במדבר טז, יא): לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל ה', הַמַּחֲלֹקֶת הַזּוֹ אֵינָהּ כְּנֶגְדֵּנוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים הַרְבֵּה וְרָצָה לַעֲשׂוֹת אֶחָד מֵהֶן בֶּן חוֹרִין וְלִתֵּן לוֹ זְמוֹרָה, חָזַר וְעָשָׂה אוֹתוֹ סַנְקְלִיטִיקוֹס, עָמְדוּ חֲבֵרָיו כְּנֶגְדוֹ, אָמְרוּ אִם הוּא עַצְמוֹ בָּא וְנָטַל לְעַצְמוֹ אוֹתָהּ גְּדֻלָּה יָפֶה עָשׂוּ שֶׁעָמְדוּ כְּנֶגְדוֹ, עַכְשָׁו שֶׁרַבּוֹ הוּא שֶׁעָשָׂה לוֹ, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדוֹ לֹא כְּנֶגֶד רַבּוֹ הוּא עוֹמֵד. אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה, אִלּוּ אַהֲרֹן אָחִי נָטַל לְעַצְמוֹ אֶת הַכְּהֻנָה יָפֶה עֲשִׂיתֶם שֶׁנִּתְרַעַמְתֶּם עָלָיו, עַכְשָׁו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ שֶׁהַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד עַל אַהֲרֹן לֹא עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא עוֹמֵד, לְכָךְ כְּתִיב (במדבר טז, יא): וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִינוּ עָלָיו. בּוֹא וּרְאֵה חֲסִידוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַצַּדִּיק, בְּשָׁעָה שֶׁהִצִּיק משֶׁה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁוֹ נִזְדַּעְזַע אַהֲרֹן וְנִבְעַת, אָמַר לְמשֶׁה, אָחִי, שֶׁמָּא לֹא הָיִיתִי רָאוּי לְהִמָּשַׁח בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ וּמָעַלְתִּי וְנִתְחַיַּבְתִּי כָּרֵת, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ל, לב): עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ, לְפִיכָךְ הֵעִיד הַכָּתוּב עָלָיו (תהלים קלג, א ג): הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, כְּטַל חֶרְמוֹן, הֵקִישׁ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לְטַל חֶרְמוֹן, מַה טַּל חֶרְמוֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה, כָּךְ שֶׁמֶן הַיּוֹרֵד עַל אַהֲרֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה, לְפִיכָךְ הַנֹּעָדִים עַל ה'. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ פִּיֵּס משֶׁה לְקֹרַח, וְאֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהֱשִׁיבוֹ דָּבָר, לְפִי שֶׁהָיָה פִּקֵּחַ בְּרִשְׁעוֹ, אָמַר אִם אֲנִי מְשִׁיבוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי בּוֹ שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל וְעַכְשָׁו יְקַפְּחֵנִי בִּדְבָרָיו וַאֲנִי מִתְרַצֶּה לוֹ בְּעַל כָּרְחִי, מוּטָב שֶׁלֹא אֶזָקֵק לוֹ. כְּשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת פֵּרַשׁ הֵימֶנּוּ.

10 י

וַיִּשְׁלַח משֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם (במדבר טז, יב), אַף הֵם עָמְדוּ בְּרִשְׁעָן וְלֹא נִזְקְקוּ לַהֲשִׁיבוֹ. (במדבר טז, יב): וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה, הִכְשִׁילָם פִּיהֶם לָרְשָׁעִים, וּבְרִית כְּרוּתָה לַשְֹּׂפָתַיִם, שֶׁמֵּתוּ וְיָרְדוּ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה. (במדבר טז, יג): הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ וגו' כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ, עַל מָה אַתְּ מִתְרַבְרֵב עָלֵינוּ, מַה טּוֹבָה עָשִׂיתָ לָנוּ, הוֹצֵאתָנוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁהוּא כְּגַן ה', וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הִכְנַסְתָּנוּ, אֶלָּא הֲרֵי אָנוּ בַּמִּדְבָּר וְהַנֶּגֶף מִשְׁתַּלֵּחַ בָּנוּ. (במדבר טז, יד טו): הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה, וַיִּחַר לְמשֶׁה, לָמָּה, שֶׁאָדָם הַדָּן עִם חֲבֵרוֹ וּמִתְוַכֵּחַ וּמְשִׁיבוֹ, יֵשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ, וְאִם אֵינוֹ מְשִׁיבוֹ, יֵשׁ לוֹ צַעַר. (במדבר טז, טו): וַיֹּאמֶר [משה] אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם, אַל תְּקַבְּלֵם בִּתְשׁוּבָה, הָיָה צָרִיךְ לַמִּקְרָא לוֹמַר אַל תֵּפֶן אֶל עֲבוֹדָתָם, מַהוּ אֶל מִנְחָתָם, כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לְאֵלּוּ חֵלֶק בְּאוֹתָהּ מִנְחָה שֶׁהִקְרִיבוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כט, יט): מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְהָיְתָה שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל קְרֵבָה, הוֹאִיל וּפֵרְשׁוּ אֵלּוּ מִבָּנֶיךָ אַל תִּסְתַּכֵּל בְּחֶלְקָם, תַּנִּיחֶנּוּ הָאֵשׁ וְאַל תֹּאכְלֶנָּהּ. (במדבר טז, טו): לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי, מַה שֶּׁהָיָה דַרְכִּי לִטֹּל לֹא נָטַלְתִּי מֵהֶם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּהֶקְדֵּשׁ נוֹטֵל שְׂכָרוֹ מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וַאֲנִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹרֵד מִן מִדְיָן לְמִצְרַיִם הָיָה דַרְכִּי לִטֹּל מֵהֶן חֲמוֹר, שֶׁבִּשְׁבִיל צָרְכֵיהֶם יָרַדְתִּי, וְלֹא נָטַלְתִּי. וְכֵן שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק אָמַר (שמואל א יב, ג): הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי, שׁוֹר שֶׁהָיִיתִי מַקְרִיב עֲלֵיהֶם לְקָרְבָּן וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְכֵן לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, מִשֶּׁלִּי הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טז, כ): עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ט, יב): כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם בַּבָּמָּה, לֹא נָטַלְתִּי מִשֶּׁלָּהֶם, וּכְשֶׁהָיִיתִי חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה דִּינֵיהֶם וְצָרְכֵיהֶם וְהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב כָּל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, טז): וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל, דֶּרֶךְ הָעוֹלָם בַּעֲלֵי דִינִין הוֹלְכִין אֵצֶל הַדַּיָּן, וַאֲנִי הָיִיתִי הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב מֵעִיר לְעִיר וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם וַחֲמוֹר שֶׁלִּי. וְכֵן משֶׁה אָמַר (שמות יח, טז): כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא הָלַכְתִּי אֶצְלָם, (במדבר טז, טו): וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם, שֶׁלֹא חִיַּבְתִּי אֶת הַזַּכַּאי וְלֹא זִכִּיתִי אֶת הַחַיָּב. וּכְשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁעָמְדוּ בְּגַאֲוָתָן, אָמַר לָהֶם (במדבר טז, טז): אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ וגו', הָלַךְ קֹרַח כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְהָיָה מַטְעֶה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם מָה אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֲנִי עוֹסֵק לִטֹּל אֶת הַגְּדֻלָּה לְעַצְמִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּהֵא הַגְּדֻלָּה עַל כֻּלָּנוּ חוֹזֶרֶת, שֶׁמּשֶׁה נָטַל מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, וְהַכְּהֻנָּה גְדוֹלָה נָתַן לְאָחִיו, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט כָּרָאוּי לָהֶם עַד שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ עִמּוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, יט): וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה, הִקְרִיבוּ כֻּלָּם מְדַבְּרִים עִמּוֹ, מִיָּד (במדבר טז, כ כב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם.

11 יא

וַיֹּאמְרוּ (במדבר טז, כב), אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדָה עָלָיו מְדִינָה וְעָמְדוּ וְקִלְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אוֹ שְׁלוּחָיו עֲשָׂרָה אוֹ עֶשְׂרִים מֵהֶם, מְשַׁלֵּחַ שָׁם לִגְיוֹנוֹתָיו וְעוֹשֶׂה בָּם אַנְדְּרוֹלוֹמוֹסְיָא וְהוֹרֵג הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהֶם מִי מָרַד וּמִי לֹא מָרַד, מִי כִּבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ וּמִי קִלֵּל, אֲבָל אַתָּה הַיּוֹדֵע מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אָדָם וּמַה שֶּׁהַלְּבָבוֹת וְהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וְיִצְרֵי בְּרִיּוֹתֶיךָ אַתָּה מֵבִין, וְאַתָּה יוֹדֵעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא, מִי מָרַד וּמִי לֹא מָרַד, אַתָּה יוֹדֵעַ רוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר (במדבר טז, כב): אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָפֶה אֲמַרְתֶּם, אֲנִי מוֹדִיעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא.

12 יב

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר, הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח (במדבר טז, כג כד), אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע משֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה, לֹא אָמַר לָהֶם הֵעָלוּ עַד שֶׁהָלַךְ וְהִתְרָה בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כה): וַיָּקָם משֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם, לְהוֹדִיעַ רִשְׁעָתָן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ משֶׁה בְּרַגְלָיו אֶצְלָן, הָרְשָׁעִים קָשִׁין לִרְצוֹת, מֶה עָשׂוּ לֹא רָצוּ לָצֵאת מֵאֲלֵיהֶן [נסח אחר: מאהליהם] נֶגְדּוֹ, כְּשֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ, אָמַר עַד כָּאן הָיָה לִי לַעֲשׂוֹת, (במדבר טז, כו): וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ רְשָׁעִים, הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לַחֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יג): וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, הִכִּיתָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא תַכֶּה, וְהַוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז, כא): לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא, כט): הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו וְיָשָׁר הוּא יָבִין דַּרְכּוֹ. וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּדָתָן וַאֲבִירָם, עַזּוּת פָּנִים וּמַחֲלֹקֶת. מַחֲלֹקֶת: מ' מַכָּה, ח' חָרוֹן, ל לִקּוּי, ק' קְלָלָה, ת' תּוֹעֵבָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, תַּכְלִית, כְּלָיָה מֵבִיא לָעוֹלָם. (במדבר טז, כז): וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ יִשְׂרָאֵל מִסְּבִיבוֹתֵיהֶם, יָצְאוּ מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כט): יָצְאוּ נִצָּבִים, וּלְהַלָּן כְּתִיב (שמואל א יז, טז): וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם. (במדבר טז, כח כט): וַיֹּאמֶר משֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי, אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשׁוֹשְׁבִין בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ עֵדוֹתֶיהָ בְּיָדוֹ, עָמַד אֶחָד מִן הַמְסֻבִּין וְקִלֵּל אֶת הַשּׁוֹשְׁבִין, וְאָמַר לֹא הָיוּ בְּתוּלִים לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, עָמַד הַשּׁוֹשְׁבִין כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה תּוֹבֵעַ בִּנְפִקְיָן שֶׁלְךָ וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶת זֶה וְהוֹרְגוֹ בִּפְנֵי הַכֹּל, אַף אֲנִי אוֹמֵר בְּוַדַּאי שֶׁלֹא נִמְצְאוּ בְּתוּלִים לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. מִיָּד אָמַר הַמֶּלֶךְ מוּטָב לִי לַהֲרֹג אֶת זֶה וְלֹא יוֹצִיא הַשּׁוֹשְׁבִין שֵׁם רָע עַל בִּתִּי. וְכָךְ קֹרַח נֶחֱלַק עַל משֶׁה וְאָמַר מִלִּבּוֹ וּמֵעַצְמוֹ אָמַר משֶׁה כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. פָּתַח משֶׁה וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מֵתִים אֵלּוּ עַל מִטּוֹתָם כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מֵתִים, וְהָרוֹפְאִין עוֹלִין וְהֵן מְבַקְּרִין אוֹתָם כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּל הַחוֹלִים מִתְבַּקְּרִין, אַף אֲנִי כּוֹפֵר וְאוֹמֵר (במדבר טז, כט): לֹא ה' שְׁלָחָנִי, וּמִלִּבִּי אָמַרְתִּי. זֶה אֶחָד מִשְּׁלשָׁה נְבִיאִים שֶׁאָמְרוּ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, אֵלִיָּהוּ, וּמִיכָיְהוּ, וּמשֶׁה. אֵלִיָּהוּ אָמַר (מלכים א יח, לו לז): אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶה, עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה ה' הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הַסִּבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית, אִם אֵין אַתָּה עוֹנֶה אוֹתִי אֲנִי אוֹמֵר אַתָּה הַסִּבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִית. וְכֵן מִיכָיְהוּ אָמַר לְאַחְאָב (מלכים א כב, כח): אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, אַף אֲנִי אוֹמֵר לֹא דִּבֶּר ה' בִּי. וְכֵן משֶׁה אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (במדבר טז, ל): וְאִם בְּרִיאָה, אִם בָּרָאתָ פֶּה לָאָרֶץ, הֲרֵי יָפֶה, וְאִם לָאו (במדבר טז, ל): יִבְרָא ה', יִבְרָא לָהּ עַכְשָׁו פֶּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב כב, כח): וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.

13 יג

וַתִּפְתַּח (במדבר טז, לב), אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחוּ לָאָרֶץ פִּיפִיּוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, ו): בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה וַהֲרֵי כְּתִיב (במדבר טז, לב): וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, אָמַר לוֹ וְהֵיאַךְ אַתְּ מְקַיֵּם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֵׂית הָאָרֶץ כְּמַשְׁפֵּךְ, וְכָל הֵיכָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד וּבָא עִמּוֹ, נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, וּמְקַיֵּם וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. (דברים יא, ו): וְאֵת כָּל הַיְקוּם, זֶה הַמָּמוֹן שֶׁמַּעֲמִיד אֶת הָרַגְלַיִם. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, אֲפִלּוּ הָיוּ כֵּלִים בְּיַד הַכּוֹבֵס, הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִין וּבָאִין וְנִבְלָעִין עִמָּהֶן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אֲפִלּוּ מַחַט שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, אַף הִיא הָיְתָה נִבְלַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לג): וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁחָלַק עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן לֶעָתִיד לָבוֹא הֵם עֲתִידִין לַעֲלוֹת, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא שׁוֹנֶה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לג): וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים קיט, קעו): תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, מָה אֲבֵדָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד הִיא עֲתִידָה לְהִתְבַּקֵּשׁ, אַף כָּאן אֲבֵדָה הָעֲתִידָה לְהִתְבַּקֵּשׁ, וְכֵן חַנָּה מִתְפַּלֶּלֶת עֲלֵיהֶם (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.

14 יד

אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן (משלי יח, יט), זֶה קֹרַח שֶׁפָּשַׁע בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן, וַהֲלוֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבַּעֲלֵי דִינָיו הָיוּ קָשִׁים. כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן, מָה הַבְּרִיחַ אֵינוֹ זָז, כָּךְ משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו, כח): וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.

15 טו

אָמַר אִיּוֹב (איוב טו, כח לד): וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים, לֹא יֶעְשַׁר וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְּלָם, לֹא יָסוּר מִנִּי חשֶׁךְ יֹנַקְתּוֹ תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת וְיָסוּר בְּרוּחַ פִּיו, אַל יַאֲמֵן בַּשָׁו נִתְעָה כִּי שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ, בְּלֹא יוֹמוֹ תִּמָּלֵא וְכִפָּתוֹ לֹא רַעֲנָנָה, יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ, כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי שֹׁחַד. וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים, זֶה הָיָה קֹרַח שֶׁהָיָה קַתָּלִיקוֹס לְבֵיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, וְהָיוּ בְּיָדוֹ מַפְתְּחוֹת הָאוֹצָרוֹת שֶׁלּוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ, אֵין אַתָּה שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים, וּלְמִי הֵן מְעֻתָּדִין לְאֵלּוּ שֶׁהֵן גּוֹלִים, יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ מִמִּצְרַיִם, אֲבָל קֹרַח לֹא יֶעְשַׁר וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ, אַף כְּשֶׁיָּמוּת אֵינוֹ קָם, וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם לֹא יָסוּר מִנִּי חשֶׁךְ, לְעוֹלָם אֵינוֹ סָר מִן הַחשֶׁךְ. יוֹנַקְתּוֹ תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח כְּשֶׁיָּרְדָה לַגֵּיהִנֹּם כִּבָּת אוֹתָהּ, וְיָסוּר בְּרוּחַ פִּיו, שֶׁלֹא יֹאמַר שְׁמוּאֵל עָתִיד לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ וּבִשְׁבִילוֹ אֲנִי נִמְלָט, אַף הוּא יָסוּר בְּרוּחַ פִּיו אַל יַאֲמֵן בַּשָּׁו נִתְעָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צוֹוֵחַ עַל מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ שֶׁחָלְקוּ עִמּוֹ אַל תַּאֲמִינוּ, טוֹעֶה הוּא, אַל יַאֲמֵן כְּשֶׁהוּא נִתְעָה. בְּלֹא יוֹמוֹ תִּמָּלֵא, עַד שֶׁלֹא יַגִּיעַ קִצּוֹ לָמוּת הוּא מֵמִית עַצְמוֹ. יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ. וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ, אֵלּוּ בָנָיו, וְלָמָּה כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי שֹׁחַד, (במדבר טז, לה): וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה'.

16 טז

דָּבָר אַחֵר, וַיַּחְלֹק, וַיְקַבֵּץ, וַיְדַבֵּר, וַיְצַו קֹרַח, אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא וַיִּקַּח, מַה לָּקַח, לֹא כְלוּם לָקַח, אֶלָּא לִבּוֹ נְטָלוֹ, אָמַר הַכָּתוּב (איוב טו, יב): מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ. אָמַר רַבִּי לֵוִי לָמָּה חָלַק קֹרַח עַל משֶׁה, אָמַר אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל שֶׁמֶן בֶּן יִצְהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, יג): וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. תִּירוֹשׁ, זֶה יַיִן. וְיִצְהָרֶךָ, זֶה הַשֶּׁמֶן. וּבְכָל מַשְׁקִים שֶׁתִּתֵּן אֶת הַשֶּׁמֶן הוּא נִמְצָא עֶלְיוֹן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּתוּב (זכריה ד, יד): אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, וְכִי יֵשׁ לַשֶּׁמֶן בָּנִים, אֶלָּא זֶה אַהֲרֹן וְדָוִד שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. אַהֲרֹן נָטַל כְּהֻנָּה וְדָוִד מַלְכוּת. אָמַר קֹרַח וּמָה אֵלּוּ שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בִּלְבָד נָטְלוּ כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, אֲנִי שֶׁאֲנִי בְּנוֹ שֶׁל שֶׁמֶן, אֵינִי נִמְשָׁח וְנַעֲשָׂה כֹהֵן וּמֶלֶךְ, מִיָּד נֶחְלַק עַל משֶׁה.

17 יז

וַיִּקַּח, שֶׁלָּקְחוֹ לִבּוֹ. (תהלים נה, יג): כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָֹּׂא לֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ, זֶה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁהָיוּ מְחָרְפִין אוֹתִי, לֹא הָיוּ שׂוֹנְאַי וְהָיוּ מְחָרְפִין אוֹתִי וְלֹא קוֹרְאִין אוֹתִי בִּשְׁמִי, אֶלָּא (שמואל א כ, כז): מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַּׁי, (שמואל א כב, ט): רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַּׁי, (שמואל א טז, יח): הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַּׁי. הֱוֵי: כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָֹּׂא. (תהלים נה, יד): וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי, שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, (תהלים נה, יד): וּמְיֻדָּעִי, שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בַּהֲלָכָה, (תהלים נה, טו): אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, מַהוּ (תהלים נה, טו): בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ, כְּדִתְנַן הַפָּר הָיָה קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁיְהֵא הָרֹגֶשׁ מַרְגִּישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. (תהלים נה, טז): יַשִּׁיא מָוֶת עָלֵימוֹ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עֲצַת מִינוּת הָיָה בָּהֶן, לְמָה הָיוּ דוֹמִין לְבַיִת שֶׁהוּא מָלֵא תֶּבֶן וְהָיָה בַּבַּיִת חוֹרִין וְהָיָה הַתֶּבֶן נִכְנַס בָּהֶם, לְאַחַר יָמִים הִתְחִיל אוֹתוֹ הַתֶּבֶן שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ אוֹתָן הַחוֹרִין יוֹצֵא, יָדְעוּ הַכֹּל כִּי הָיָה אוֹתוֹ הַבַּיִת שֶׁל תֶּבֶן. כָּךְ דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל לֹא הָיוּ בָּהֶן מִצְווֹת מִתְּחִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי תוֹרָה הָיוּ כִּתְחִלָּתָן, הֱוֵי (תהלים נה, טז): כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם. דָּבָר אַחֵר, מְדַבֵּר בְּמשֶׁה כִּי לֹא אוֹיֵב, אֶלָּא קֹרַח שֶׁהוּא מִשֶּׁלִּי יְחָרְפֵנִי, אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, אַהֲרֹן וְקֹרַח שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ, זֶה שׁוֹחֵט וּמַקְרִיב, וְזֶה זוֹרֵק אֶת הַדָּם, יַשִּׁיא מָוֶת עָלֵימוֹ, שֶׁהֵבִיא אֶת הַמִּיתָה עָלָיו, (במדבר טז, לג): וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם וגו'.

18 יח

רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי (במדבר טז, ז), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַתְּ מְחֵית בְּחוּטְרָא וּבְמָה דִמְחֵית אַתְּ לָקֵי, אַתְּ אֲמַרְתְּ רַב לָכֶם, לְמָחָר אַתְּ שָׁמַע (דברים ג, כו): רַב לָךְ.

19 יט

וַיְהִי כְּכַתוֹ לְדַבֵּר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם (במדבר טז, לא), לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה מַצְמִיחַ אֶת הַפֻּרְעָנוּיוֹת. (במדבר טז, לג): חַיִּים שְׁאֹלָה, יֵשׁ אוֹמְרִים חַיִּים וְקַיָּמִים עַד עַכְשָׁו. (במדבר טז, לג): וַתְּכַס עֲלֵיהֶם, הֵם אָבְדוּ וְלֹא פַּחְדוּתָן, שֶׁנַּעֲשׂוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת. (במדבר טז, לד): וְכָל יִשְׂרָאֵל נָסוּ לְקֹלָם, שֶׁהָיוּ צוֹוְחִין בְּקוֹלָם, משֶׁה רַבֵּינוּ הַצִּילֵנוּ. (במדבר טז, לה): וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת, אֵלּוּ הָיוּ נִבְלָעִים וְאֵלּוּ הָיוּ נִשְׂרָפִין, וְקֹרַח עוֹמֵד בֵּין הַשְֹּׂרוּפִים, שֶׁאָמַר משֶׁה (במדבר טז, יז): וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ. וְקֹרַח לָקָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּשְׂרַף וְנִבְלַע, וְלָמָּה נַעֲשׂוּ בּוֹ שְׁנֵי דִינִין, שֶׁאִלּוּ נִשְׂרַף וְלֹא נִבְלַע הָיוּ הַבְּלוּעִין מִתְרַעֲמִין שֶׁלֹא הֵבִיא עָלֵינוּ אֶת כָּל הַפֻּרְעָנוּת הַזֶּה אֶלָּא קֹרַח וְהֵן נִבְלָעִין וְהוּא נִצֹּל. וְאִלּוּ נִבְלַע וְלֹא נִשְׂרַף הָיוּ הַשְֹּׂרוּפִין מִתְרַעֲמִין שֶׁלֹא הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַפֻּרְעָנוּת אֶלָּא זֶה, וְהֵן נִשְׂרָפִין וְהוּא נִצֹּל, לְפִיכָךְ נִדּוֹן בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, וְלִהַטּוּ הָאֵשׁ תְּחִלָּה לְעֵין כָּל הַשְֹּׂרוּפִים, שֶׁבְּיָדָן הָיְתָה הַמַּחְתָּה וְהַקְּטֹרֶת בָּהּ, וְקִפַּלְתּוֹ הָאֵשׁ כַּדּוּר, וְהָאֵשׁ מְגַלְגֶּלֶת בּוֹ עַד שֶׁהֱבִיאַתּוּ לְפִי הָאָרֶץ עִם הַבְּלוּעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לב): וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ.

20 כ

וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת (במדבר טז, א), לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אוֹן, שֶׁכָּל יָמָיו בַּאֲנִינוּת. בֶּן פֶּלֶת, בֵּן שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ פְּלָאוֹת. אָמַר רַב אוֹן בֶּן פֶּלֶת אִשְׁתּוֹ הִצִּילַתּוּ, וְאָמְרָה לֵיהּ מַה לָּךְ בַּהֲדֵי פְּלוּגְתֵּיהּ, אִי אַהֲרֹן כַּהֲנָא רַבָּא אַתְּ תַּלְמִידָא אִי קֹרַח כַּהֲנָא רַבָּה אַתְּ תַּלְמִידָא. אִמְרָה לֵיהּ יְדַעְנָא כּוּלֵיהּ כְּנִישְׁתָּא קַדִּישָׁא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (במדבר טז, ג): כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים, מָה עָבְדַת אַשְׁקִיתֵיהּ חַמְרָא וְאַרְוִיתֵיהּ, וְאַגְנִיתֵיהּ בְּעַרְסָא וַהֲוָה יָתְבָא אַבָּבָא הִיא וּבְרַתָּא וְסָתְרָא לְמַזְיָהּ, כָּל מַאן דַּאֲתָא בִּשְׁבִיל אוֹן בַּעֲלָהּ כֵּיוָן דְּחַזְיָיהּ הָדַר, אַדְּהָכֵי וְהָכֵי אַבְלְעִינְהוּ, הַיְינוּ דִכְתִיב (משלי יד, א): חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן, (משלי יד, א): וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח. (במדבר טז, ב): וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה, נְשִׂיאֵי עֵדָה, מְיֻחָדִין שֶׁבָּעֵדָה. (במדבר טז, ב): קְרִאֵי מוֹעֵד, שֶׁיּוֹדְעִין לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים. (במדבר טז, ב): אַנְשֵׁי שֵׁם, שֶׁהָיָה לָהֶם שֵׁם בַּכֹּל. (במדבר טז, ד): וַיִּשְׁמַע משֶׁה, מַה שָּׁמַע אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מְלַמֵּד שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, טז): וַיְקַנְאוּ לְמשֶׁה בַּמַּחֲנֶה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר רַב מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִמּשֶׁה. וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם (במדבר טז, כה), אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִכָּאן שֶׁאֵין מַחְזִיקִין בְּמַחֲלֹקֶת, אָמַר רַב כָּל הַמַּחְזִיק בְּמַחֲלֹקֶת עוֹבֵר מִשּׁוּם (במדבר יז, ה): וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, אָמַר רַב אָסֵי רָאוּי לְהִצְטָרֵעַ, כְּתִיב הָכָא (במדבר יז, ה): כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד משֶׁה לוֹ. וּכְתִיב הָתָם (שמות ד, ו): וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ וגו'. אָמַר רַבִּי חִסְדָּא כָּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, ט): בְּהַצֹּתָם עַל ה', אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא, כָּל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה עִם הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יג): הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כָּל הַמִּתְרַעֵם עַל רַבּוֹ כְּאִלּוּ מִתְרַעֵם עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ח): לֹא עָלֵינוּ תְּלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל ה'. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, ה): וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה לָמָּה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם וגו'. דָּרַשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב (חבקוק ג, יא): שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה, מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ לִזְבוּל אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דִין לְבֶן עַמְרָם נֵצֵא, וְאִם לָאו, לֹא נֵצֵא, עַד שֶׁזָּרַק בָּהֶם חִצִּים, אָמַר לָהֶם לִכְבוֹדִי לֹא מְחִיתֶם, לִכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם, מְחִיתֶם, וְהָאִידְנָא עַד דִּמְחוֹ לְהוֹ לָא נָפְקֵי. דָּרַשׁ רָבָא מַאי דִכְתִיב (במדבר טז, ל): אִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה', אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִם בְּרִיאָה גֵּיהִנֹּם, מוּטָב, וְאִם לָאו יִבְרָא ה', לְמַאי, אִילֵימָא לְמִבְרְיֵיהּ מַמָּשׁ, וְהָכְתִיב (קהלת א, ט): אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, אֶלָא לְאַקְרוּבֵי פִתְחָא. (במדבר כו, יא): וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ. תָּאנָא מִשּׁוּם רַבֵּינוּ מָקוֹם נִתְבַּצֵר לָהֶם בַּגֵּיהִנֹּם. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא זִימְנָא חָדָא הֲוָה אָזֵילְנָא בְּאוֹרְחָא, וְאָמַר לִי הַהוּא טַיְיעָא תָּא וְאַחְוֵי לָךְ בֵּי בְּלוּעֵי דְקֹרַח, אָזְלֵי וַחֲזָאי תְּרֵי בִּזְעֵי וְקָא נָפַק קוּטְרָא מִינַיְּיהוּ, שָׁקַל גַּבְּבָא דְּעַמְרָא וְאַמְשְׁיֵיהּ בְּמַיָּא וְאוֹתְבֵיהּ בְּרֵישׁ רוֹמְחָא וְעַיְילֵהּ לְהָתָם וְאִיחֲרַךְ וּנְפַל. אֲמַר לֵיהּ אַצֵּית מַאי שָׁמַעְתְּ, וּשְׁמָעִי דַּהֲווֹ קָאַמְרֵי משֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְהֵן בַּדָּאִין, אָמַר לִי כָּל תְּלָתִין יוֹמִין מְהַדְּרָא לְהוֹ גֵּיהִנֹּם כְּבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלַּחַת וְאָמְרֵי הָכֵי משֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת. וְלֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיאָן, וַעֲלֵיהֶם אָמְרָה חַנָּה (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.

21 כא

מנצפ"ך הָאוֹתִיּוֹת כְּפוּלוֹת, צוֹפִים אֲמָרוּם, כ"ך נִרְמַז לְאַבְרָהָם (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ לְמֵאָה שָׁנָה יוֹלִיד. מ"ם לְיִצְחָק (בראשית כו, טז): כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד, רְמָזוֹ שֶׁהוּא וְזַרְעוֹ עֲצוּמִים בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. נ"ן לְיַעֲקֹב (בראשית לב, יב): הַצִּילֵנִי נָא, מַצִּיל בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. פ"ף לְיִשְרָאֵל לְמשֶׁה (שמות ג, טז): פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם. צ"ץ (זכריה ו, יב): הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וגו', זֶה מָשִׁיחַ, וְאוֹמֵר (ירמיה כג, ה): וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. (ישעיה ג, ג): שַׂר חֲמִשִׁים, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, הוֹסֵף עֲלֵיהֶם אַחַד עָשָׂר מִן תְּרֵי עֲשַׂר, חוּץ מִן יוֹנָה שֶׁהוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְשִׁשָּׁה סְדָרִים, וְתִשְׁעָה פְּרָקִים דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, הֲרֵי חֲמִשִּׁים. (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת, (שיר השירים ו, ח): וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, שְׁמוֹנִים בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, כְּנֶגֶד פְּתָחֶיהָ. (שיר השירים ו, ח): וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, מִשְׁנָה הַחִיצוֹנָה. (שיר השירים ג, ז): הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. (בראשית יד, יד): שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, הוּא אֱלִיעֶזֶר. (בראשית כו, ה): עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּירוֹ. הַשָֹּׂטָן בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, מִנְּיַן יְמוֹת הַחַמָּה שַׁלִּיט לְהַלְשִׁין בְּכֻלָּן חוּץ מִיּוֹם כִּפּוּר. אָמַר רַב אַמֵּי בֵּי רַבִּי אַבָּא אַבְרָהָם עַד שֶׁלֹא נִמּוֹל וְלֹא הוֹלִיד הָיָה חָסֵר ה', נִתּוֹסַף ה' וְנַעֲשָׂה שָׁלֵם וְהוֹלִיד לְמִנְיַן אוֹתִיּוֹתָיו. (משלי יב, ד): אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ, זוֹ שָׂרָה, שָׂרַי הָיְתָה שְׁמָהּ. פְּלִיגֵי בָּהּ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי, חַד אָמַר נֶחְלַק הַיו"ד לִשְׁנַיִם, ה' לְאַבְרָהָם ה' לְשָׂרָה. וְחַד אָמַר יו"ד שֶׁנִּטַּל מִן שָׂרָה קָרָא תִּגָר, עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ וְהוֹסִיף לוֹ משֶׁה י', יָ"הּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת הַמְרַגְּלִים. י' מִיִּצְחָק מוּל עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת. צ', לְתִשְׁעִים שָׁנָה לְשָׂרָה נוֹלַד. ח', לִשְׁמוֹנָה יָמִים נִמּוֹל. ק', מֵאָה שָׁנִים הָיוּ לְאַבְרָהָם. וְיַעֲקֹב עַל שְׁמוֹ נִקְרָא, יו"ד, מוּל הָעֲשִׂירִי, חֲשֹׁב מִבִּנְיָמִין עַד לֵוִי הוּא עֲשִׂירִי. ע', בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ. ק', כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת הַבְּרָכָה וְיִתֶּן לְךָ. נִשְׁתַּיְירוּ ב', כְּנֶגֶד שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹלִים. הַלּוּחוֹת הָיוּ בָּהֶן תרי"ג מִצְווֹת כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת מִן (שמות כ, ב): אָנֹכִי, עַד (שמות כ, יד): אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, וְכֻלָּן נִתְּנוּ לְמשֶׁה בְּסִינַי, שֶׁבָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים תּוֹרָה וּמִשְׁנָה תַּלְמוּד וְאַגָּדָה. (ישעיה לג, ו): יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ, אֵין בְּכָל הַמִּדּוֹת גָּדוֹל מִיִּרְאָה וַעֲנָוָה, (דברים י, יב): וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. יִרְאַת, בְּגִימַטְרִיָּא תרי"א, וְתוֹרָה תרי"א, וְיִרְאָה וְתוֹרָה עִמָּם הֲרֵי תרי"ג. צִיצִית, תָּנוּ רַבָּנָן ח' גְּרוּרִין וְה' קְשׁוּרִין, הֲרֵי תרי"ג, שְׁנַיִם לְמַעְלָה וּשְׁלשָׁה לְמַטָּה. יְמֵי אַבְרָהָם מֵאָה שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, יִצְחָק מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, יַעֲקֹב מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנָה, כְּשֶׁאַתָּה כּוֹלְלָן נִמְצָא חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁתֵּי שָׁנִים, וְכֵן מַהֲלַךְ שָׁמַיִם לָאָרֶץ (דברים יא, כא): כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. (שמואל ב כג, א): הֻקַם עָל, כְּנֶגֶד מֵאָה בְּרָכוֹת, שֶׁבְּכָל יוֹם הָיוּ מֵתִים מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה אֲנָשִׁים בָּא דָּוִד וְתִקֵּן לָהֶם מֵאָה בְּרָכוֹת, כֵּיוָן שֶׁתִּקְנָם נִתְעַצְּרָה הַמַּגֵּפָה. עָל עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְעֻלָּהּ שֶׁל קְצָרָה. (הושע יד, ג): כָּל תִּשָֹּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּזְּמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיִינוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר, וְעַכְשָׁו אֵין בְּיָדֵנוּ אֶלָּא תְּפִלָּה, טוֹ"ב בְּגִימַטְרִיָּה שְׁבַע עֶשְׂרֵה, תְּפִלָּה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, הוֹצֵא מִשָּׁם בִּרְכַּת הַמִּינִין שֶׁתִּקְנוּהָ בְּיַבְנֶה, וְאֶת צֶמַח דָּוִד שֶׁתִּקְנוּ אַחֲרָיו עַל שׁוּם (תהלים כו, ב): בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי. וְרַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר קַח טוֹב בְּגִימַטְרִיָּה נֶפֶ"שׁ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיִינוּ מַקְטִירִים חֲלָבִים וְאֵמוּרִין וּמִתְכַּפְּרִין, וְעַכְשָׁו הֲרֵי חֶלְבֵּנוּ וְדָמֵנוּ וְנַפְשׁוֹתֵינוּ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּהֵא כַּפָּרָה עָלֵינוּ, וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. (רות ד, יג): וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן, בְּגִימַטְרִיָּה מָאתַיִם שִׁבְעִים וְאֶחָד. שִׁעוּר מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה, כָּל מֵי בְאֵר שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכַמָּה בֵּיצִים בְּמִקְוֶה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, כָּל סְאָה מֵאָה אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע בֵּיצִים. חַלָּה אַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ. וּמִנַיִן לְמִקְוֶה שֶׁצָּרִיךְ אַרְבָּעִים סְאָה, (ישעיה ח, ו): מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט, בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבָּעִים. וּמַפְרִישׁ חַלָּה צָרִיךְ שֶׁיַּפְרִישׁ אַחַת מֵאַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ וְחֹמֶשׁ מִן הַתּוֹרָה לְמִנְיַן חַלָּה. אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, דִּכְתִיב (שמות לה, א): אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֵלֶּה, שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ, דְּבָרִים שְׁתַּיִם, הַדְּבָרִים שָׁלשׁ, הֲרֵי אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת. (דברים כה, ג): אַרְבָּעִים יַכֶּנוּ לֹא יֹסִיף, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים קְלָלוֹת שֶׁנִּתְקַלְּלוּ נָחָשׁ וְחַוָּה וְאָדָם וַאֲדָמָה. וּפִחֲתוּ חֲכָמִים אֶחָת מִשּׁוּם לֹא יֹסִיף, רַבּוּ זְכֻיּוֹת מְלִיצֵי טוֹבוֹת וּפָחֲתוּ עֲוֹנוֹת, מוּטָב שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיִדְחוּ אֶחָד. (ירמיה כה, כו, נא, מא): שֵׁשַׁךְ בְּא"ת ב"שׁ, בָּבֶל. (ישעיה ז, ו): טָבְאַל בְּאלב"ם, רמלא. (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה, בְּזֹאת רֶמֶז לְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁיַּעֲמֹד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנָה.

22 כב

יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה, לְנִפְלְאוֹתָיו אֵין חֵקֶר וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין מִסְפָּר, דִּכְתִיב (תהלים לג, ז): כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת, מַהוּ כֹּנֵס כַּנֵּד, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ אָמַר לוֹ לְשַׂר שֶׁל יָם פְּתַח פִּיךָ וּבְלַע כָּל מֵימוֹת בְּרֵאשִׁית, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דַּיִּי שֶׁאֶעֱמֹד בְּשֶׁלִּי, הִתְחִיל לִבְכּוֹת, בָּעַט בּוֹ וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כו, יב): בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב, אַתְּ מוֹצֵא שֶׁשַֹּׂר שֶׁל יָם רַהַב שְׁמוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָשָׁן וּדְרָכָן וְקִבְּלָן הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ד, יג): וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. וְשָׂם לָהֶם חוֹל בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, ח): וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם, וּכְתִיב (ירמיה ה, כב): הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וּכְתִיב (איוב לח, יא): וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף. אָמַר לוֹ הַיָּם רַבִּי אִם כֵּן יִתְעָרְבוּ מֵימַי הַמְתוּקִין בַּמְלוּחִים, אָמַר לוֹ לָאו, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אוֹצָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, ז): נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת, אִם תֹּאמַר שֶׁזֶּה תֵּמַהּ גָדוֹל שֶׁאֵין מִתְעָרְבִים כָּל מֵימֵי הַיָּם, הֲרֵי פַּרְצוּף שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְנֵי אָדָם מְלֹא הַסִּיט יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מַעְיָנוֹת וְאֵין מִתְעָרְבִין זֶה בָּזֶה, מֵי עֵינַיִם מְלוּחִין, מֵי אָזְנַיִם שְׁמֵנִים, מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, מֵי הַפֶּה מְתוּקִין. מִפְּנֵי מָה מֵי עֵינַיִם מְלוּחִין, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם בּוֹכֶה עַל הַמֵּת בְּכָל שָׁעָה מִיָּד הָיָה מִסְתַּמֵּא, אֶלָּא עַל שֶׁהֵן מְלוּחִין פּוֹסֵק וְאֵינוֹ בּוֹכֶה. מִפְּנֵי מָה מֵי אָזְנַיִם שְׁמֵנִים, שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה קָשָׁה, אִלֵּימָא תּוֹפְשָׂהּ בְּאָזְנָיו מִתְקַשֶּׁרֶת וּמֵת, מִתּוֹךְ שֶׁהֵם שְׁמֵנִים מַכְנִיס בָּזֶה וּמוֹצִיא בָּזֶה, מִפְּנֵי מָה מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם מֵרִיחַ רֵיחַ רַע, אִלֵּימָא מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ מִיָּד מֵת. מִפְּנֵי מָה מֵי הַפֶּה מְתוּקִין, פְּעָמִים אוֹכֵל אֲכִילָה וְאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בְּלִבּוֹ, אִם אֵין מֵי הַפֶּה מְתוּקִין אֵין נַפְשׁוֹ חוֹזֶרֶת עוֹד, וְעוֹד לְפִי שֶׁקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב בָּהּ (תהלים יט, יא): וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, לְפִיכָךְ מֵי הַפֶּה מְתוּקִין, וַהֲלוֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמַה מְּלֹא הַסִּיט יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מַעְיָנוֹת, הַיָּם הַגָּדוֹל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים קד, כה): זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא בָּרָא דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה, פְּעָמִים שֶׁעוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ עַל יְדֵי צְפַרְדֵעַ וּפְעָמִים עַל יְדֵי צִרְעָה וּפְעָמִים עַל יְדֵי עַקְרָב. אָמַר רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִי מַעֲשֶׂה בְּעַקְרָב אֶחָד שֶׁהָלַךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צְפַרְדֵעַ אַחַת וְעָבַר עָלֶיהָ, וְהָלַךְ אוֹתוֹ עַקְרָב וְעָקַץ אֶת הָאָדָם. וְכֵן מַעֲשֶׂה בְּקוֹצֵר אֶחָד שֶׁהָיָה מְעַמֵּר וְקוֹצֵר בְּבִקְעַת בֵּית תּוֹפֶת, כֵּיוָן שֶׁבָּא הַשָּׁרָב נָטַל עֵשֶׂב וְקָשַׁר בְּרֹאשׁוֹ, אֲתָא עֲלֵיהּ חִוְיָא גִּבָּר קָם קַטְלֵיהּ, עֲבַר עֲלֵיהּ חַבָּר, חָמָא קְטִיל חִוְיָא, אֲמַר לֵיהּ מַאן קְטַל הָדֵין חִוְיָא, אֲמַר לֵיהּ אֲנָא, אִסְתַּכַּל עִשְׂבָּא דִּבְרֵישֵׁיהּ אֲמַר לֵיהּ מֵרִים אַתְּ עִשְׂבָּא דִּבְרֵישֵׁךְ וְאַתְּ מַשְׁבִּיחַ, עֲבַד הָכֵי, קָרַב לְגַבֵּיהּ, לֹא הִסְפִּיק לִגַּע בּוֹ עַד שֶׁנָּשַׁר אֵבָרִים אֵבָרִים. רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וּפוֹשֵׁט בְּפֶתַח עִירוֹ, רָאָה נָחָשׁ מַרְתִּיחַ וּבָא לָעִיר, מַאן דְּמוֹקְמִין לֵיהּ מִן הָכָא אָזֵיל לְהָכָא, מַאן דְּמוֹקְמִין לֵיהּ מִן הָכָא אָזֵיל לְהָכָא, אָמַר זֶה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לָעִיר נָפְלָה הֲבָרָה בָּעִיר פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי נְשָׁכוֹ נָחָשׁ וָמֵת. רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר הֲוָה מְטַיֵּל בְּשׁוּנִיתָא בְּקֵיסָרִי, מָצָא קוּלִית אַחַת מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הָיָה מַצְנַע לָהּ מִן הָכָא הָדַר מַשְׁכַּח לָהּ מִן הָכָא, אָמַר כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁזּוֹ מְתֻקֶּנֶת לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָהּ, בָּתַר יוֹמִין עֲבַר בַּלְדָּר מִן מַלְכוּתָא נִכְשַׁל בָּהּ וְנָפַל בָּהּ וָמֵת, בָּדְקוּ אַחֲרָיו וּמָצְאוּ בְּיָדוֹ כְּתָבִין בִּישִׁין עַל יְהוּדָאִין. מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אֶחָד פִּקֵּחַ וְאֶחָד סוּמָא, יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם לְעִשְׂבֵּי הַשָֹּׂדֶה וְאָכְלוּ, זֶה שֶׁהָיָה פִּקֵּחַ נִסְתַּמָּא, וְזֶה שֶׁהָיָה סוּמָא נִתְפַּקַּח, לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁזֶּה נִסְמַךְ עַל זֶה שֶׁהָיָה סוֹמְכוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, כְּשֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם רָאָה שְׁנֵי צִפֳּרִים מִתְנַצִּין זֶה עִם זֶה, הָרַג אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ, הָלַךְ וְהֵבִיא עֵשֶׂב וְהִנִּיחוֹ עַל פִּיו וְהֶחֱיָהוּ, הָלַךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְנָטַל אוֹתוֹ הָעֵשֶׂב שֶׁנָּפַל מִן הַצִּפּוֹר וְהָלַךְ לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת הַמֵּתִים, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר מָצָא אֲרֵי מֻשְׁלָךְ וּמֵת, הֵנִיחַ הָעֵשֶׂב עַל פִּיו וְהֶחֱיָּהוּ, עָמַד הָאֲרִי וַאֲכָלוֹ, מַתְלָא אָמְרִין טַב לְבִישׁ לָא תַעֲבֵיד וּבִישָׁא לָא מָטֵי לָךְ. מַעֲשֶׂה בְּשִׂיחִין אֶחָד סוּמָא שֶׁיָּרַד בַּמַּיִם לִטְבֹּל, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם וְטָבַל וְנִתְרַפֵּא. טִיטוּס הָרָשָׁע נִכְנַס בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּשֶׁהוּא מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, עָמַד וְגִדֵּר אֶת הַפָּרֹכֶת וְנָטַל סֵפֶר תּוֹרָה וְהִצִּיעָהּ וְהֵבִיא שְׁתֵּי זוֹנוֹת וְעָבַר עֲלֶיהֶן, וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְקִצֵּץ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, נַעֲשָׂה נֵס הִתְחִיל דַּם מְבַצְבֵּץ מִמֶּנּוּ, הִתְחִיל מִשְׁתַּבֵּחַ לוֹמַר שֶׁעַצְמוֹ הָרַג, הִתְחִיל מִתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַיָּם הָיָה הַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר, אָמַר אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ אֵין גְּבוּרָתוֹ אֶלָּא בַּיָּם, אִם הוּא רוֹצֶה יַעֲלֶה לַיַּבָּשָׁה וְנִרְאֶה מִי נוֹצֵחַ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע בֶּן רָשָׁע בְּרִיָּה פְּחוּתָה קַלָּה שֶׁבִּבְרִיּוֹתַי אֲנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ לְבַעֶרְךָ מִן הָעוֹלָם. נִכְנַס יַתּוּשׁ בְּחָטְמוֹ וּמֵת בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה. וְלָמָּה נִקְרָא בְּרִיָּה שְׁפָלָה, עַל שֶׁמַּכְנִיס וְאֵינוֹ מוֹצִיא. וּפְעָמִים עַל יְדֵי צִרְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, כח): וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כְּשֶׁשָּׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַצִּרְעָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג אֶת הָאֱמוֹרִים, רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהֶן (עמוס ב, ט): וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וגו'. הָיְתָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ עֵינוֹ שֶׁל יְמִין וְשׁוֹפֶכֶת אִרְסָהּ וְהָיָה מִתְבַּקֵּעַ וְנוֹפֵל וָמֵת, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ עַל יְדֵי דְבָרִים קַלִּים, לְכָל הַמִּתְגָּאִין עָלָיו שָׁלַח לָהֶם בְּרִיָה קַלָּה לְהִפָּרַע מֵהֶם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין גְּבוּרָתָן מַמָּשׁ, וְלֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפָּרַע מִן הָאֻמּוֹת עַל יְדֵי דְבָרִים קַלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ז, יח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה' לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר.

23 כג

וּמַטֵּה אַהֲרֹן (במדבר יז, כא), יֵשׁ אוֹמְרִים הוּא הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיַד יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לח, יח): וּמַטְךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים הוּא הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיַד משֶׁה וּמֵעַצְמוֹ פָּרַח, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, כג): וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן. וְאִית דְּאָמְרֵי נָטַל משֶׁה קוֹרָה אַחַת וַחֲתָכָהּ לִשְׁנֵים עָשָׂר נְסָרִים, וְאוֹמֵר לָהֶם כֻּלְּכֶם מִקּוֹרָה אַחַת טְלוּ מַקֶּלְכֶם, וְעַל מֶה עָשָׂה (משלי כ, ג): כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב וְכָל אֱוִיל יִתְגַלָּע, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ מַקְלוֹ הָיָה לַח וְהִפְרִיחַ. וְגָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמַּקֵּל וְנִמְצָא עָלָיו שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁהָיָה בַּצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, כג): וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וְהִפְרִיחַ בּוֹ בַּלַּיְלָה, וְעָשָׂה פֶּרִי (במדבר יז, כג): וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים, גָּמַל לְכָל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹקֵד עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, וְלָמָּה שְׁקֵדִים וְלֹא רִמּוֹנִים וְלֹא אֱגוֹזִים, לְפִי שֶׁנִּמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל בָּהֶם, וְאוֹתוֹ הַמַּטֶּה הָיָה בְּיַד כָּל מֶלֶךְ וּמֶלֶךְ עַד שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנִגְנַז, וְאוֹתוֹ הַמַּטֶּה עָתִיד לִהְיוֹת בְּיַד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קי, כ): מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ: