Chapter 16ט״ז
1 א

הֲלָכָה מַהוּ לִפְרשׁ לַיָּם הַגָּדוֹל קֹדֶם לַשַּׁבָּת שְׁלשָׁה יָמִים, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (ספרי שופטים רג): אֵין מַפְלִיגִין בִּסְּפִינָה בַּיָּם הַגָּדוֹל שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת בִּזְּמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמָקוֹם רָחוֹק, אֲבָל אִם מְבַקֵּשׁ לִפְרשׁ כְּמוֹ מִצּוֹר לְצִידוֹן, מֻתָּר לוֹ לִפְרשׁ אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁהוּא יָכוֹל לֵילֵךְ מִבְּעוֹד יוֹם, בִּשְׁלִיחַ הָרְשׁוּת, וְאִם הָיָה שְׁלִיחַ מִצְוָה, מֻתָּר לוֹ לִפְרשׁ בְּכָל יוֹם שֶׁיִּרְצֶה, לָמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִיחַ מִצְוָה וּשְׁלִיחַ מִצְוָה דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסֻכָּה שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, שֶׁאֵין לְךָ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשָׁלִיחַ שֶׁמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ כְּדֵי שֶׁיִּצְלַח בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאֵין לְךָ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנוֹתְנִין נַפְשָׁם לְהַצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתָן כְּאוֹתָם שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, א): וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם, מִי הָיוּ, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵלּוּ פִּינְחָס וְכָלֵב, וְהָלְכוּ וְנָתְנוּ נַפְשָׁם וְהִצְלִיחוּ בִּשְׁלִיחוּתָן. מַהוּ (יהושע ב, א): חֶרֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן קַדָּרִין וְהָיוּ צוֹוְחִין הֲרֵי קְדֵרוֹת, מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וְיִקְנֶה, כָּל כָּךְ לָמָּה, שֶׁלֹא יַרְגִּישׁ בָּהֶן אָדָם, קְרֵי בֵּיהּ חֶרֶשׂ, כְּדֵי שֶׁלֹא יֹאמְרוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן מְרַגְּלִים. (יהושע ב, א): וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה, עָמְדָה וְקִבְּלָן, וְהִרְגִּישׁ בָּהֶן מֶלֶךְ יְרִיחוֹ וְשָׁמַע שֶׁבָּאוּ לַחְפֹּר אֶת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, ב): וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר, כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ לְבַקְּשָׁם, מֶה עָשְׂתָה רָחָב, נָטְלָה אוֹתָם לְהַטְמִינָם, אָמַר לָהּ פִּינְחָס אֲנִי כֹהֵן וְהַכֹּהֲנִים נִמְשְׁלוּ לְמַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, ז): כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא, וְהַמַּלְאָךְ מְבַקֵּשׁ נִרְאֶה מְבַקֵּשׁ אֵינוֹ נִרְאֶה. וּמִנַּיִן שֶׁנִּמְשְׁלוּ הַנְּבִיאִים כְּמַלְאָכִים, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּמשֶׁה (במדבר כ, טז): וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם, וַהֲלוֹא משֶׁה הָיָה, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁנִּמְשְׁלוּ הַנְּבִיאִים כְּמַלְאָכִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ב, א): וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וַהֲלוֹא פִּינְחָס הָיָה, אֶלָּא מִיכָּן שֶׁנִּקְרְאוּ הַנְּבִיאִים מַלְאָכִים, לְפִיכָךְ אָמַר לָהּ פִּינְחָס אֲנִי כֹהֵן וְאֵינִי צָרִיךְ לְהַטְמִין, הַטְמִינִי לְכָלֵב חֲבֵרִי וַאֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵיהֶן וְאֵינָן רוֹאִין אוֹתִי, וְכֵן עָשְׂתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, ד): וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (יהושע ב, ד): וַתִּצְפְּנוֹ, הֲרֵי שֶׁלֹא הִטְמִינָה לְפִינְחָס אֶלָּא לְכָלֵב, לְלַמֶּדְךָ כַּמָּה נָתְנוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים אֵלּוּ נַפְשָׁם לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָם. אֲבָל שְׁלוּחִים שֶׁשָּׁלַח משֶׁה הָיוּ רְשָׁעִים, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (במדבר יג, ב): שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים.

2 ב

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים עו, ו): אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם. אֶשְׁתּוֹלְלוּ, אֵלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁשָּׁלְחוּ הַמְּרַגְּלִים וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מַה לַּעֲשׂוֹת, אֶלָּא אַף משֶׁה וְאַהֲרֹן נִתְרַשְׁלוּ אֶת יָדָם, מִיָּד עָמַד כָּלֵב וְשִׁתֵּק כָּל אוֹתָן אֻכְלוּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, ל): וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם, עָמַד לוֹ עַל הַסַּפְסָל וְהָיָה מְשַׁתְּקָן וְאוֹמֵר הַס, וְהֵם שׁוֹתְקִין לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ, אָמַר לָהֶם (במדבר יד, ז): טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה טוֹבָה גְדוֹלָה אֲנִי מַחֲזִיק לוֹ, שֶׁנֶאֱמַר (דברים א, לו): זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, מַהוּ זוּלָתִי, לָזֶה אִתִּי יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא מִכֶּם, אַתֶּם לֹא מְצָאתֶם יְדֵיכֶם אֶלָּא כְּשַׁלְתֶּם, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב, כָּל כָּךְ לָמָּה עַל שֶׁהָיוּ שְׁלוּחִין טִפְּשִׁין, אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כו, ו): מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל.

3 ג

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, רַבִּי אַחָא הַגָּדוֹל פָּתַח (ישעיה מ, ח): יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהִתְנָה עִמּוֹ וְאָמַר לוֹ לֵךְ עִמִּי וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ מַתָּנָה, הָלַךְ עִמּוֹ וָמֵת, אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ שֶׁל אוֹהֲבוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת אָבִיךָ אֵינִי חוֹזֵר בִּי בַּמַּתָּנָה שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, בּוֹא וְטֹל אַתָּה. כָּךְ הַדָּבָר, הַמֶּלֶךְ, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָאוֹהֵב, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, ח): זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹא לֵךְ עִמִּי (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית יג, טו): כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנֵתִי עִם הָאָבוֹת לִתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וּמֵתוּ, אֵינִי חוֹזֵר בִּי אֶלָּא (ישעיה מ, ח): וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.

4 ד

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי י, כו): כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו, נִכָּרִים הָיוּ הַמְּרַגְּלִים שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט, ב): וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעָשִׁיר שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה שֶׁהַיַּיִן יָפֶה הָיָה אוֹמֵר הַכְנִיסוּ אֶת הַיַּיִן בְּבֵיתִי, וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה שֶׁהַיַּיִן חֹמֶץ, הָיָה אוֹמֵר הַכְנִיסוּ אֶת הַיַּיִן בְּבָתֵּיכֶם. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַזְּקֵנִים מַעֲשֵׂיהֶם כְּשֵׁרִים, קָרָא אוֹתָן לִשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַמְרַגְּלִים שֶׁהֵן עֲתִידִין לַחְטֹא, קָרָא אוֹתָן לִשְׁמוֹ שֶׁל משֶׁה, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים.

5 ה

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כו, ו): מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל, וְכִי כְּסִילִים הָיוּ מְרַגְּלִים וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֲנָשִׁים בְּנֵי אָדָם צַדִּיקִים הֵם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שמות יז, ט): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א יז, יב): וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים, (שמואל א א, יא): וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, לְאֵלּוּ אַתְּ קוֹרֵא כְּסִילִים, אֵלּוּ לֹא נִקְרְאוּ כְּסִילִים אֶלָּא עַל שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, יח): וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל, אַף עַל פִּי כֵן בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הָיוּ וְעָשׂוּ עַצְמָן כְּסִילִים, עֲלֵיהֶם אָמַר משֶׁה (דברים לב, כ): כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם, שֶׁנִּבְחֲרוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִפִּי משֶׁה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים א, כג): וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, מִכָּאן שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִפְנֵי משֶׁה, וְאַף משֶׁה לֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם מִדַּעַת עַצְמוֹ עַד שֶׁנִּמְלַךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, פְּלוֹנִי מִשֵּׁבֶט פְּלוֹנִי, וְאָמַר לוֹ רְאוּיִים הֵם, וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיוּ רְאוּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, ג): וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה', וְאַחַר כָּךְ לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם נֶהֶפְכוּ וְעָשׂוּ כָּל הַצָּרָה וְגָרְמוּ לְאוֹתוֹ דּוֹר שֶׁיִּלְקֶה בְּאוֹתָהּ הַמַּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, שֶׁנִּתְבָּרְרוּ צַדִּיקִים וְנִתְהַפְּכוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים (במדבר יג, טז): אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ, (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלַח לְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מד, יח): לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם, מָה רָאָה לוֹמַר אַחַר מַעֲשֵׂה מִרְיָם שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אֶלָּא שֶׁהָיָה צָפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֹּאמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִים לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין עֹנֶשׁ לָשׁוֹן הָרָע, לְפִיכָךְ סָמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעִנְיָן זֶה לָזֶה, לְפִי שֶׁדִּבְּרָה מִרְיָם בְּאָחִיהָ וְלָקְתָה בְּצָרַעַת, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל עָנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁאִם בִּקְּשׁוּ לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע יִהְיוּ מִסְתַּכְּלִין מַה נַּעֲשָׂה לְמִרְיָם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצוּ לִלְמֹד, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלַח לְךָ, לֹא הָיָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּלְכוּ, לָמָּה, שֶׁכְּבָר אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (דברים ח, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים יא, י): כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וגו', וְעַד שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם אָמַר (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ וגו', הַכָּתוּב אוֹמֵר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, וּמַהוּ שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל הֵן בִּקְּשׁוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ לִירַשׁ אֶת הַתְּחוּמִין, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים א, כא): רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל אֵצֶל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, כב): וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם, זֶהוּ שֶׁאָמַר עֶזְרָא (נחמיה ט, טו יז): וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתֶיךָ וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר י, לג): לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. אֶלָּא אָמְרוּ (דברים א, כב): נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ, אֶלָּא שֶׁלֹא הֶאֱמִינוּ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים עח, כב): כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וּכְתִיב (תהלים עח, י): וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְמָה הָיוּ דּוֹמִין, לְמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן לִבְנוֹ אִשָּׁה נָאָה וּבַת טוֹבִים וַעֲשִׁירָה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ זִמַּנְתִּי לְךָ אִשָּׁה נָאָה וּבַת טוֹבִים וַעֲשִׁירָה. אָמַר לוֹ הַבֵּן אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אוֹתָהּ, שֶׁלֹא הָיָה מַאֲמִין לְאָבִיו, מִיָּד הֻקְשָׁה הַדָּבָר וְהֵרַע לְאָבִיו, אָמַר אָבִיו מָה אֶעֱשֶׂה אִם אוֹמַר לוֹ אֵינִי מַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ עַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר כְּעוּרָה הָיְתָה לְפִיכָךְ לֹא רָצָה לְהַרְאוֹתָהּ, לְסוֹף אָמַר לוֹ רְאֵה אוֹתָהּ וְתֵדַע אִם כִּזַּבְתִּי לָךְ, וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹא הֶאֱמַנְתָּ בִּי קוֹנָם שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ, אֶלָּא לְבִנְךָ אֲנִי נוֹתְנָהּ. וְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל: טוֹבָה הָאָרֶץ, וְלֹא הֶאֱמִינוּ, אֶלָּא אָמְרוּ: נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מְעַכֵּב אֲנִי עֲלֵיהֶם הֵם אוֹמְרִים עַל שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לֹא הֶרְאָה אוֹתָהּ לָנוּ, אֶלָּא יִרְאוּ אוֹתָהּ וּבִשְׁבוּעָה שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם נִכְנַס לְתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כג): אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ, אֶלָּא לִבְנֵיהֶם אֲנִי נוֹתְנָהּ.

8 ח

כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לְמשֶׁה נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, הִתְחִיל משֶׁה עוֹמֵד וְתוֹהֶא אָמַר אֶפְשָׁר לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד שֶׁאֶמָּלֵךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָלַךְ וְנִמְלַךְ, אָמַר לוֹ כָּךְ וְכָךְ בָּנֶיךָ מְבַקְּשִׁים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין זֶה תְּחִלָּה לָהֶם, עַד שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם הִלְעִיגוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ז, טז): זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, לְמוּדִים הֵם לְכָךְ, אֵינִי צָרִיךְ לְנַסּוֹתָם, שֶׁכָּתוּב (דניאל ב, כב): יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה יוֹדֵעַ אֲנִי מָה הֵם, אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתָּ שְׁלַח לְךָ לְעַצְמְךָ, מִנַיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר יג, טז): אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח משֶׁה לָתוּר.

9 ט

וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (במדבר יג, טז), מָה רָאָה משֶׁה לְהוֹסִיף עַל שְׁמוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ יוּ"ד, אֶלָּא כָּלֵב נָטַל שְׂכָרוֹ מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יד, ט): אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם, וִיהוֹשֻׁעַ נָטַל שְׂכַר עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁל מְרַגְּלִים, שֶׁנִּתּוֹסַף בּוֹ יוּ"ד יַתִּיר, יו"ד עֲשָׂרָה, (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. דָּבָר אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה אוֹתָן שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מִן הַדּוֹר הַזֶּה.

10 י

אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים (במדבר יג, טז), מָה הָיוּ שְׁמוֹתָן (במדבר יג, יג טו): סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל, נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי, גְּאוּאֵל בֶּן מָכִי, יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁשְּׁמוֹתָם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, שְׁמוֹתָם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, שְׁמוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים. שְׁמוֹתֵיהֶם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, זֶה יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו, יִשְׁמָעֵאל, שׁוֹמֵעַ אֵל, עֵשָׂו, עוֹשֶׂה רְצוֹן עוֹשָׂיו, וּמַעֲשֵׂיהֶם רָעִים. שְׁמוֹתֵיהֶם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, אֵלּוּ עוֹלֵי גוֹלָה (עזרא ב, נג): בְּנֵי בַרְקוֹס בְּנֵי סִיסְרָא בְּנֵי תָמַח. שְׁמוֹתֵיהֶם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, אֵלּוּ הַמְּרַגְּלִים, מַה כְּתִיב בָּהֶן, סְתוּר, שֶׁסְּתָרוֹ מִן הָעוֹלָם.

These are the names of the men (Numbers 13:16): What were their names? Sethur the son of Michael; Nahbi the son of Vophsi; Geuel the son of Machi. There are people whose names are nice and whose actions are ugly, people whose names are ugly and actions are nice, people whose names and actions are nice, and people whose names and actions are ugly. Whose names are nice and whose actions are ugly - this is Ishmael and Esau: Ishmael means "listens to God" ("Shomea El"). Esau means "does the will of his Maker" ("Oseh Retzon Osav"). But their actions are bad. Whose names are ugly and whose actions are nice - these are those who ascended from exile: the children of Barak, the children of Sisera, and the children of Tamach. Whose names and actions are ugly - these are the spies. What is written about them? Sethur - that he closed him off ("setharo") from the world.

11 יא

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב (במדבר יג, יז), עִם שֶׁהֵם עוֹלִים אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי מָצְאוּ שְׁלשָׁה בְּנֵי עֲנָקִים (במדבר יג, כב): וְשָׁם אֲחִימִָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲחִימָן, שֶׁהָיָה אוֹמֵר אַחַי מַן יָבוֹא עָלַי. שֵׁשַׁי, שֶׁהָיָה בָּרִיא כְּשַׁיִּשׁ. תַּלְמַי, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה תְּלָמִים בָּאָרֶץ (, כב): יְלִידֵי הָעֲנָק, שֶׁרָאוּהוּ שֶׁהָיָה עוֹנֵק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָן מְרַגְּלִים, נִתְיָרְאוּ, לְפִיכָךְ אָמְרוּ (במדבר יג, לא): כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הֵטִיחוּ דְבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּבְאוֹתוֹ עָוֹן נִגְזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִרְמְיָה לֵךְ אֱמֹר לָהֶן אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים מָה הוֹצֵאתֶם מִפִּיכֶם, (ירמיה יא, טז): לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה, שֶׁאֲמַרְתֶּם מַה גְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם הִצִּיתֶם אֵשׁ עֲלֵיכֶם, (במדבר יד, לד): יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם. אָמְרוּ (במדבר יג, לג): וַנְהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִתַּרְתִּי עֲלֵיהֶם, אֶלָּא (במדבר יג, לג): וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. יוֹדְעִים הֱיִיתֶם מֶה עָשִׂיתִי אֶתְכֶם לְעֵינֵיהֶם, מִי יֹאמַר שֶׁלֹא הֱיִיתֶם בְּעֵינֵיהֶם כְּמַלְאָכִים. מַה גְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם (במדבר יד, לד): בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ, לֹא דַיָּם כָּךְ אֶלָּא שֶׁלֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם נִגְזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מְשַׁלֵּחַ לָכֶם מַלְאָכִי פִּתְאוֹם וִיפַנֶּה אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, א): הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ.

12 יב

וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר (במדבר יג, יז), שֶׁכֵּן הַתַּגָרִין מַרְאִין אֶת הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מַרְאִין אֶת הַשֶּׁבַח, (במדבר יג, יח): וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ, שָׁלשׁ פְּעָמִים אָמַר לָהֶם וּמָה הָאָרֶץ, לָמָּה בָּרִאשׁוֹן וּרְאִיתֶם וגו', אָמַר לָהֶם הֱיוּ מִסְתַּכְּלִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ אֶרֶץ שֶׁמְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים, וְיֵשׁ אֶרֶץ שֶׁמְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים, וְיֵשׁ שֶׁמְגַדֶּלֶת אֻכְלוּסִין וְיֵשׁ מְמַעֶטֶת אֻכְלוּסִין, כָּךְ פְּקָדָן (במדבר יג, יח): וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב, (במדבר יג, יט): וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ, מִנַּיִן אַתֶּם יוֹדְעִין כֹּחָם, אִם בְּמַחֲנִים הֵם שְׁרוּיִין הֵם גִּבּוֹרִים, בּוֹטְחִין עַל כֹּחָם, אִם בְּמִבְצָרִים, חַלָּשִׁים הֵם וְלִבָּם רַךְ, (במדבר יג, כ): וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא, אִם פֵּרוֹתֶיהָ קַלִּים אִם שְׁמֵנִים, אָמַר לָהֶם הִסְתַּכְּלוּ בָּאֲבָנִים וּבַצְּרוֹרוֹת שֶׁלָּהּ, אִם שֶׁל צוֹנָמָא הֵם שְׁמֵנִים הֵם, אִם שֶׁל חֲרָסִים הֵם רָזִים הֵם. (במדבר יג, כ): וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין תְּקוּפַת תַּמּוּז בְּלֹא תְאֵנִים וַעֲנָבִים.

13 יג

וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ (במדבר יג, כא), כֵּיצַד, הָיוּ נִכְנָסִים לְעִיר הַדֶּבֶר נוֹגֵף אֶת הַגְּדוֹלִים וּמִתְעַסְּקִים בְּנֵי הָעִיר בִּקְבוּרָתָן וּבְרִיָּה לֹא הָיְתָה רוֹאָה אוֹתָם, לְכָךְ אָמְרוּ (במדבר יג, לב): הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ וגו', בַּנִּסִּים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ הוֹצִיאוּ דִּבָּה. (במדבר יג, כב): וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימָן, שֶׁהָיוּ עַד מְאֹד גִּבּוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, ב): אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק. (במדבר יג, כב): וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַפְּסֹלֶת שֶׁלָּהּ מְשֻׁבָּח הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַמְשֻׁבָּח שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ וְנָחֲלוּ בְּנֵי נֹחַ אֶת הָעוֹלָם אַחַר הַמַּבּוּל, הֵם בָּנוּ עֲיָרוֹת תְּחִלָּה, וְלֹא בִּמְקוֹם הַשֶּׁבַח אֶלָּא בִּמְקוֹם הַפְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְצֹעַן מִצְרַיִם הִיא הַטּוֹבָה שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְזוֹ קָדְמָה לָהּ שֶׁבַע שָׁנִים. וְאִם תֹּאמַר לֹא מִי שֶׁבָּנָה זוֹ לֹא בָּנָה זוֹ, הוּא הַדּוֹר הִיא הַמִּשְׁפָּחָה (בראשית י, ו): וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן, וְעָמְדוּ וּבָנוּ זוֹ לִפְנֵי זוֹ. וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.

14 יד

וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל (במדבר יג, כג), לֹא רָצוּ לִטֹּל מִפֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִלּוּלֵי כָּלֵב שֶׁשָּׁלַף אֶת הַזַּיִן וַיָּרָץ לִפְנֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם אִם אֵין אַתֶּם נוֹטְלִים אוֹ אַתֶּם הוֹרְגִים אוֹתִי אוֹ אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם לֹא הָיוּ נוֹטְלִים, לְפִיכָךְ (יהושע יד, ט): אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה. (במדבר יג, כג): וַיִּשָֹּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי מוֹטוֹת, לְפִי שֶׁאֵין אוֹמֵר בַּמּוֹט שְׁנַיִם, אֶלָּא בִּשְׁנָיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלשָׁה, בַמּוֹט אֶחָד, בִּשְׁנָיִם הֲרֵי שְׁלשָׁה. וְכַמָּה הָיָה מַשֹּׂוֹי שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, נֶאֱמַר בָּאֲבָנִים שֶׁנָּטְלוּ מִן הַיַּרְדֵּן (יהושע ד, כ): וְאֶת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָל, כַּמָּה שִׁעוּרָהּ שֶׁל כָּל אַחַת וְאַחַת, מַשְֹּׂאוֹי אַרְבָּעִים סְאָה, מִכָּאן אַתָּה מְחַשֵּׁב לְאוֹתוֹ אֶשְׁכֹּל, אָדָם נוֹשֵׂא מַשְֹּׂאוֹי לְעַצְמוֹ מַגְבִּיהַּ סְאָה, מַגְבִּיהַּ עָלָיו חֲבֵרוֹ נוֹשֵׂא סְאָתַיִם, וְאִם מַגְבִּיהַּ סָאתַיִם נוֹשֵׂא עִם חֲבֵרוֹ נוֹשֵׂא שָׁלשׁ, הֱוֵי מִכָּאן מְחַשֵּׁב.

15 טו

וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם (במדבר יג, כה), וַהֲלוֹא אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָלְכוּ מִן הַדָּרוֹם לַצָּפוֹן אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים יוֹם הָיוּ מְהַלְּכִין אֶת כֻּלָּהּ, אֶלָּא שֶׁגָּלוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵן בָּאִין וְאוֹמְרִים לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ, וְנִגְזַר עַל אוֹתוֹ הַדּוֹר שָׁנִים שֶׁל צָרָה, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה, וְקִפֵּץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם אֶת הַדָּרֶךְ.

16 טז

לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל (במדבר יג, כד), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, שֶׁהַכֹּל צָפוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶשְׁכּוֹל אוֹהֲבוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה, וְנִקְרָא אֶשְׁכּוֹל (במדבר יג, כד): עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִכְרוֹת מִמְּקוֹמוֹ.

17 יז

וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ וגו' אֶפֶס כִּי עַז הָעָם (במדבר יג, כו כח), כָּךְ דַרְכָּן שֶׁל מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, פּוֹתְחִין בְּטוֹבָה וּמַשְׁלִימִין בְּרָעָה.

18 יח

עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב (במדבר יג, כט), מָה רָאוּ לִפְתֹּחַ בַּעֲמָלֵק, מָשָׁל לְתִינוֹק שֶׁסָּרַח וְלָקָה בָּרְצוּעָה, וּכְשֶׁמְבַקְּשִׁין לְהַפְחִידוֹ מַזְכִּירִין לוֹ הָרְצוּעָה שֶׁלָּקָה בָהּ, כָּךְ הָיָה עֲמָלֵק רְצוּעָה רָעָה לְיִשְׂרָאֵל. וּמָה רָאָה לֵישֵׁב לוֹ עַל הַסְּפָר עַל דֶּרֶךְ כְּנִיסָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כָּךְ צִוָּהוּ עֵשָׂו זְקֵנוֹ לְקַדְּמָן לַדֶּרֶךְ, וְעָקַר מִמְּקוֹמוֹ וְיָשַׁב לוֹ בַּדֶּרֶךְ, (במדבר יד, מה): וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה.

19 יט

וַיַּהַס כָּלֵב (במדבר יג, ל), שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמַר לָהֶם אֲנִי עִמָּכֶם בָּעֵצָה, וּבְלִבּוֹ הָיָה לוֹמַר אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יד, ז ח): וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי, וְאַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי הִמְסִיו אֶת לֵב הָעָם. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כד): וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ. כְּשֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים אָמְרוּ נֶאֱמָן עָלֵינוּ כָּלֵב, מִיָּד עָמַד עַל הַסַּפְסָל וְשִׁתֵּק אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְצַוְּחִין עַל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּהַס כָּלֵב, וְהֵם הָיוּ סְבוּרִין שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע, לְפִיכָךְ שָׁתְקוּ, פָּתַח וְאָמַר (במדבר יג, ל): עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. מִיָּד חָלְקוּ כְּנֶגְדוֹ וְאָמְרוּ (במדבר יד, לא): לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם וגו'.

20 כ

וַתִּשָֹּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם (במדבר יד, א), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח, ח): דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן, דְּבָרִים שֶׁרָגְנוּ אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גָרְמוּ לָהֶם צָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁאִלּוּ לֹא נִשְׁתַּוּוּ לַמְּרַגְּלִים לֹא הָיוּ לוֹקִין עִמָּהֶם, אֶלָּא הִשְׁלִימוּ אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, כז): וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ, מַהוּ וַתֵּרָגְנוּ, תַּרְתֶּם גְּנוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּרָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶרֶץ טוֹבָה. וַתִּשָֹּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה יב, ח): נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ, אוֹתוֹ קוֹל שֶׁבְּכִיתֶם, גָּרַם לָכֶם לִהְיוֹת שְׂנוּאִין, וְעַל אוֹתוֹ הַדּוֹר אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה יז, יא): בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי. בַּיּוֹם שֶׁאָמַר לִטַּע אֶתְכֶם בָּאָרֶץ נַעֲשֵׂיתֶם סִיגִים, וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, עַד שֶׁלֹא בָּא הַשָּׁרָב פְּרַחְתֶּם, (ישעיה יז, יא): נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה, בַּיּוֹם שֶׁעָבַרְתִּי לִתֵּן לָכֶם נַחֲלַת אֲבִיכֶם, נַעֲשֵׂיתֶם קָלוֹן בָּעוֹלָם, (ישעיה יז, יא): וּכְאֵב אָנוּשׁ, זֶה הַפֻּרְעָנוּת שֶׁשְּׁלַחְתֶּם יְרוּשָׁה לְדוֹרוֹת, שֶׁבָּכוּ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם לְפָנַי, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְזְרָה עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁתִּתְחָרֵב, כְּדֵי שֶׁיִּגְלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (תהלים קו, כו כז): וַיִּשָֹּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר, וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת, נְשִׂיאוּת יַד כְּנֶגֶד נְשִׂיאוּת קוֹל.

21 כא

וַיִּנוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה (במדבר יד, ב), אֵלּוּ סַנְהֶדְרָאוֹת (במדבר יד, ב): לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָלָה אֶחָד לַבִּימָה שֶׁלּוֹ לִדּוֹן, הוֹצִיא דָּבָר מִפִּיו בַּמֶּה שֶׁחִיֵּב אֶת עַצְמוֹ, הִנִּיחַ הַמֶּלֶךְ אֶת הָאִילוֹגִין שֶׁלּוֹ וְחִיְּבוֹ מִפִּיו, אָמַר לוֹ בַּדִּין שֶׁהוֹצֵאתָ מִפִּיךָ בּוֹ אֲנִי דָּנְךָ, יְהֵא לְךָ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ. אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר יד, כט): בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם (במדבר יד, כח): חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם. הִתְחִילוּ לוֹמַר (במדבר יד, ג ט): וְלָמָּה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה, וַיִּפֹּל משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ, אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם, אָמְרוּ לָהֶם אֵין אַתֶּם נֶאֱמָנִים עָלֵינוּ, אַחֵינוּ חוֹשְׁשִׁים בָּנוּ יוֹתֵר מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, כח): אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר, (במדבר יד, י): וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים, וּמִי הֵם משֶׁה וְאַהֲרֹן, (במדבר יד, י): וּכְבוֹד ה' נִרְאָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ זוֹרְקִין אֲבָנִים וְהֶעָנָן מְקַבֵּל.

22 כב

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה (במדבר יד, יא), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי צְוָחוֹת צָוַחְתִּי מִפְּנֵיכֶם, סוֹפְכֶם לִצְוֹחַ אַרְבַּע, בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, (תהלים יג, ב ג): עַד אָנָה ה' תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי. צָוַחְתִּי (במדבר יד, כז): עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה, סוֹפְכֶם לִצְוֹחַ (תהלים ו, ד): וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה ה' עַד מָתָי. (במדבר יד, יב): אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבֵּט לִבְרִית אֲבוֹתָם שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם שֶׁתַּעֲמִיד מֵהֶם מְלָכִים נְבִיאִים וְכֹהֲנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵין אַתָּה מִבֵּינֵיהֶם (שמות לב, י): וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ עָמַד בְּמִדָּה אַחֶרֶת (במדבר יד, יג יד): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם, וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, יֹאמְרוּ שֶׁלֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לָזוּן אוֹתָם. אָמַר לוֹ וַהֲלוֹא רָאוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי עַל הַיָּם, אוֹמְרִים בָּנוּ הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בִּשְׁלשִׁים וְאֶחָד אֵין יָכוֹל לַעֲמֹד, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים עֲשֵׂה בִּשְׁבִילְךָ (במדבר יד, יז): וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה', וּתְנַצֵּחַ מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, (במדבר יד, יז): כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר, אֲנִי אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ בְּאֵיזֶה מִדָּה אַתָּה דָן אֶת עוֹלָמְךָ (שמות לג, יג): הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ, הֶעֱבַרְתָּ מִמֶּנִּי (שמות לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁאָמַרְתָּ לִי קַיֵּים (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן (במדבר יד, יט): סְלַח נָא. קִבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דְּבָרָיו וְהוֹדָה לוֹ (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁכֵּן עֲתִידִים הַמִּצְרִים לוֹמַר כִּדְבָרֶיךָ.

23 כג

וְאוּלָם חַי אָנִי (במדבר יד, כא), אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה (במדבר לב, יא), בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹא הָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה. פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹא הָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה. וְאִם הֵבִיא שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת וְהוּא פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים, הָיָה עִמָּהֶן בָּעֵצָה לֹא הָיָה נִכְנַס, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא מֵת אֶחָד מֵהֶן פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה. בּוֹא וּרְאֵה מַה (מלאכי ג, יח): בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. מָשָׁל לְמַטְרוֹנִיתָא שֶׁהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה כּוּשִׁית, וְהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, כָּל הַלַּיְלָה אוֹמֶרֶת אוֹתָהּ שִׁפְחָה לְאוֹתָהּ מַטְרוֹנָה אֲנִי נָאָה מִמֵּךְ וְהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מִמֵּךְ. אָמְרָה לָהּ אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה יָבֹא הַבֹּקֶר וְנֵדַע מִי נָאָה וּמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ. אַף כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ מַעֲשֵׂינוּ יָפִים וּבָנוּ חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה יָבוֹא הַבֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִין בְּמִי חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כא, יב): אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, יָבוֹא הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּקְרָא בֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִין בְּמִי חָפֵץ, (מלאכי ג, יח): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כְּתִיב (תהלים סב, י): אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי כָּל הֲבָלִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, (תהלים סב, י): בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת, מוֹחֵל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַזָּל מֹאזְנַיִם בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם.

24 כד

וַיֹּאמֶר ה' עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי א, כה): וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם (משלי א, ל): נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי. מַהוּ וַתִּפְרְעוּ, אֶלָּא כָּל טוֹבָה שֶׁיָּעַצְתִּי עֲלֵיכֶם קִלְקַלְתֶּם אוֹתָהּ וּפְרַעְתֶּם אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי. מִתְּחִלָּה (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן, בָּאתֶם לַיָּם וּמִיָּד קִלְקַלְתֶּם אֶת הָעֵצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. בְּאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים יָרַדְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם, וְהָיִיתִי מוֹסֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם שְׁנֵי מַלְאָכִים, אֶחָד חוֹגְרוֹ זֵינוֹ וְאֶחָד נוֹתֵן עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ. רַבִּי יְהוּדָה דְּצִפֳּרִין אָמַר זוֹנִים אָסַר לָהֶם, וְרַבִּי סִימָאי אוֹמֵר פּוֹרְפִּירָא הִלְבִּישָׁן וְשֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, וְכָל הַיָּמִים שֶׁהָיָה בְּיָדָם לֹא הָיָה דָּבָר רָע נוֹגֵעַ בָּהֶם, וְלֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְלֹא דָּבָר אַחֵר, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ אָמַר לָהֶם משֶׁה (שמות לג, ה): וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (שמות לג, ד): וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, מַה כְּתִיב (שמות לג, ו): וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַתַּן תּוֹרָה הֵבִיא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת אָמַר לוֹ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּרְשׁוּתְךָ חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁבָּחַרְתִּי לִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל חִנָּם נִבְרֵאתִי בָּעוֹלָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָאתִי אוֹתְךָ שֶׁתְּהֵא מְשַׁכֵּל בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת עָלֶיהָ. רְאֵה עֵצָה שֶׁיָּעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לב, טז): וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת, מַהוּ חָרוּת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְרַבִּי אוֹמֵר מִן הַיִּסּוּרִין. רְאוּ עֵצָה שֶׁיָּעַץ עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִיָּד קִלְקְלוּ הָעֵצָה אַרְבָּעִים יוֹם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁאֵין אַתֶּם חוֹטְאִים וְתִהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים כְּמוֹתִי, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם, כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁאֵין מֵתִים, וּבִקַּשְׁתֶּם אַחַר הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת לָמוּת, (תהלים פב, ז): אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתוֹ מִצְוָה אַחַת שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ וְיִהְיֶה חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כב): הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, וְכֵן (בראשית א, כז): וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה חַי וְקַיָּם כְּמוֹתוֹ, וְהוּא חִבֵּל מַעֲשָׂיו וּבִטֵּל גְּזֵרָתִי וְאָכַל מִן הָאִילָן, וְאָמַרְתִּי לוֹ (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה, אַף אַתֶּם אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, חִבַּלְתֶּם עַצְמְכֶם כְּאָדָם, אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. וּמִי גָּרַם לָהֶם כָּךְ וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּטּוֹבָה שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם בָּהּ אַתֶּם מַכְעִיסִין, בָּאוּ לַמִּדְבָּר וְהֶאֱכַלְתִּי לָהֶם מָן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לִנְקָבָיו אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה, אֶלָּא שֶׁאָכְלוּ אֶת הַמָּן וְהוּא נַעֲשָׂה לָהֶם בָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כה): לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, וּבוֹ הִכְעִיסוּ אוֹתוֹ, אוֹמֵר זֶה לָזֶה אֵין אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כַּמָּה יָמִים שֶׁלֹא עָשִׂינוּ צְרָכֵינוּ, וְאָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה צָרְכּוֹ אַרְבָּעָה יָמִים אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים הוּא מֵת, (במדבר כא, ה): וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, שֶׁהָיָה קַל בְּתוֹךְ מֵעֵיהֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמֶּה שֶׁהֲטִיבוֹתִי לָהֶם בּוֹ הִכְעִיסוּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, ד): מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי. הָלְכוּ הַמְּרַגְּלִים וְרָאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְאַתְּ מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ נִכָּר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ט): כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם רוֹאִים לָהֶם הָאֱמוֹרִיִּים מַכִּירִים הֵם אוֹתָן שֶׁהֵן יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִים אוֹתָם, אֶלָּא מָה אֲנִי עוֹשֶׂה, עַל כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה שֶׁהָיוּ הַמְרַגְּלִים נִכְנָסִים הָיָה רֹאשׁ הַמְדִינָה נִגָּף אוֹ מַלְכָּהּ הָיָה נִגָּף, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ עוֹסְקִים לְהוֹצִיא מֵתֵיהֶם וְאֵין נוֹתְנִים דַּעְתָּם לַמְרַגְּלִים, שֶׁלֹא יַהַרְגוּ אוֹתָן, וְהֵן הִכְעִיסוּ בּוֹ, כְּשֶׁבָּאוּ אֵצֶל משֶׁה וְאֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ מָה הָאָרֶץ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנְסוּ מֵתִים הָיוּ רוֹאִים, וּמָה הֲנָיָה (במדבר יג, לב): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתֶּם נַעֲשִׂין כָּאָבוֹת (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתֶּם נַעֲשִׂין כִּסְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, לב): כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, (ישעיה ה, ד): מַדּוּעַ קִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. לְכָךְ נֶאֱמַר: עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי.

25 כה

אָמַר לוֹ משֶׁה (במדבר יד, יד טו): שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה, וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד, שֶׁלֹא יִהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים אֱלֹהֵי כְּנַעַן קָשִׁים הֵם מֵאֱלֹהֵי מִצְרַיִם, אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁקֶר הֵם אֲבָל שֶׁל כְּנַעַן שֶׁל בַּעַל הֵם, (במדבר יד, יד טז): וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה', מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיָה לוֹ יְכוֹלֶת לְהוֹסִיף לָהֶם מְזוֹנוֹת הוֹצִיאָם לַהֲמִיתָם בַּמִּדְבָּר, וְאֵין לְשׁוֹן יְכֹלֶת אֶלָּא מְזוֹנוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א ה, כה): עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹא יִהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נוֹהֲגִין בְּךָ כְּאַכְזָרִי, לוֹמַר בָּא דּוֹר הַמַּבּוּל וְאִבְּדָן, בָּא דּוֹר הַפְלָגָה וּבָאוּ סְדוֹמִים וּבָאוּ מִצְרִים וְאִבְּדָן, אַף אֵלּוּ שֶׁקְּרָאָן (שמות ד, כב): בְּנִי בְּכוֹרִי, הֲרֵי הוּא מְכַלֶּה אוֹתָן, כַּלִּילִית הַזּוֹ שֶׁאֵינָהּ מוֹצְאָה כְּלוּם וְהִיא הוֹפֶכֶת עַל בָּנֶיהָ, כָּךְ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה'. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים (במדבר יד, יד): [כי] אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה, מַהוּ [כי] אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הֲרֵי מֹאזְנַיִם מְעֻיָּן, אַתָּה אוֹמֵר (במדבר יד, יב): אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וַאֲנִי אוֹמֵר (במדבר יד, יט): סְלַח נָא, נִרְאֶה שֶׁל מִי עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא בָּטְלָה גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לְמשֶׁה (במדבר יד, יב): וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל, הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כג, יז): וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה. וְלֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַנְסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, יב): הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים, וְהַגָּלֻיּוֹת בָּאִים עִמָּהֶם וְהַשְּׁבָטִים שֶׁהֵם נְתוּנִים לִפְנִים מִן סַמְבַּטְיוֹן וְשֶׁלִּפְנִים מִן הָרֵי חשֶׁךְ, הֵם מִתְכַּנְסִין וּבָאִין לִיְרוּשָׁלָיִם. אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה מט, יב, ט): לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים לִפְנִים מִן סַמְבַּטְיוֹן, (ישעיה מט, ט): לַאֲשֶׁר בַּחשֶׁךְ הִגָּלוּ, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים לִפְנִים מִן עָנָן שֶׁל חשֶׁךְ, (ישעיה מט, ט): עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים בְּדָפְנוֹ שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, אוֹתָהּ שָׁעָה הֵם נִגְאָלִים וּבָאוּ לְצִיּוֹן בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, יא): וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וגו'.

26 כו

עַד מָתַי וגו' (במדבר יד, כז), הֲלָכָה תִּינוֹק שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֶבֶן בְּשַׁבָּת מַהוּ לְטַלְטְלוֹ, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ, כַּלְכָּלָה וְאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. מִדּוֹר הַמִּדְבָּר אַתְּ לָמֵד, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשְׂאָם בַּמִּדְבָּר כִּבְיָכוֹל (דברים א, לא): כַּאֲשֶׁר יִשָֹּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ, וְהָיְתָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, יח): כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁעָבְרוּ בַּיָּם צַלְמוֹ שֶׁל מִיכָה עָבַר עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י, יא): וְעָבַר בַּיָּם צָרָה, וּבְכָל כָּךְ לֹא הִנִּיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לְמשֶׁה קָרַעְתִּי לָהֶם אֶת הַיָּם וְהִכְעִיסוּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מ): כַּמָּה יַמְרוּהוּ, וְאַף כָּאן הוֹצִיאוּ עַל הָאָרֶץ שֵׁם רָע וְאֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל, עַד מָתַי אֶהְיֶה סוֹבֵל לָהֶם, עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה.

27 כז

דָּבָר אַחֵר, עַד מָתַי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מלאכי א, יא): כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְכַבְּדִין אוֹתִי, וְאַתֶּם כַּמָּה עָשִׂיתִי נִסִּים לָכֶם וּמַכְעִיסִין אַתֶּם אוֹתִי. רְצוֹנְךָ לֵידַע, עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב אָדָם עָרֵל הָיָה, וְנִכְנַס אֵהוּד בֶּן גֵּרָא אֶצְלוֹ כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר לוֹ שְׁמִי חָלַק לִי כָּבוֹד וְעָמַד לוֹ מִכִּסְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ג, כ): וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ, וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כִּי מִמִּזְרַח וגו', עָלֶיךָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְכַבְּדִין אוֹתִי וְחוֹלְקִים לִי כָּבוֹד, וְאַתֶּם מַכְעִיסִין אוֹתִי וַאֲנִי טוֹעֵן אֶתְכֶם, עַד מָתַי אֲנִי סוֹבֵל, עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל אָדָם קוֹנֶה לוֹ עֶבֶד שֶׁיְהֵא הָעֶבֶד נוֹטֵל הַפַּנָּס וּמֵאִיר לַקּוֹנֶה, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אֶלָּא אַתֶּם עֲבָדַי (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וַאֲנִי נוֹטֵל אֶת הַפַּנָּס וּמֵאִיר לָכֶם. דָּבָר אַחֵר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם קוֹנֶה עֶבֶד שֶׁאִם יֵצֵא לַדֶּרֶךְ יְהֵא עַבְדוֹ קוֹדֵם וּמְתַקֵּן לוֹ אֶטִימָסִיָּה, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא אַתֶּם עֲבָדַי וַאֲנִי הָיִיתִי מְתַקֵּן לָכֶם אֶטִימָסִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י, לג): וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וגו' לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. דָּבָר אַחֵר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם קוֹנֶה עֶבֶד שֶׁיְהֵא עַבְדוֹ אוֹפֶה לוֹ לֶחֶם, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אַתֶּם עֲבָדַי וַאֲנִי אוֹפֶה לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים עח, כה): לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ.

28 כח

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֲכַלֶּה אוֹתָם מִלְּפָנַי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתָּה מַאֲרִיךְ אַף, וְעֶבֶד אִם יִהְיוּ מַעֲשָׂיו טוֹבִים וִיהֵא שׁוֹמֵעַ לְרַבּוֹ וִיהֵא רַבּוֹ מִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אֵין מַחֲזִיקִין לְרַבּוֹ טוֹבָה, וְאֵימָתַי הֵם מַחֲזִיקִין, בִּזְּמַן שֶׁהָעֶבֶד שֶׁל תַּרְבּוּת רָעָה וְרַבּוֹ מִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. כָּךְ אַתָּה אַל תַּבֵּט בִּקְשֵׁה עָרְפָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, כז): אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִילְךָ אֶסְלַח לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ.