Chapter 10י׳
1 א

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו' (במדבר ו, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ה, טו): שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים, שׁוֹקָיו, זֶה הָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (שיר השירים ז, יא): וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, א): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וגו', אֵין וַיְכֻלּוּ, אֶלָּא לְשׁוֹן תַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי וגו'. עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, שֶׁהֶעֱמִיד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לְשִׁשָּׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' וגו', הֲרֵי שָׁלשׁ אִמָּהוֹת שֶׁמֵּהֶם נִבְרְאוּ הַכֹּל. מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, שֶׁיְסוֹדָן הָיָה שְׁלשָׁה דְבָרִים מְשֻׁבָּחִים וְאֵין כְּמוֹתָן בָּעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג, יט כ): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, זֶה הַיָּם. חָכְמָה הִיא יִרְאַת ה', כְּמָה דְתֵימָא (איוב כח, כח): הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה. דָּעַת, זֶה הַמַּכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (הושע ד, א): וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ, וְאוֹמֵר (ירמיה ט, כג): הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי. מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, זֶה שְׂכַר בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא נִקְרָא סוּר מֵרָע, שֶׁעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב (הושע יד, ה ז): אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם וגו' וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן. בָּחוּר כָּאֲרָזִים, זֶה הַיָּרֵא וְהַמַּכִּיר בּוֹרְאוֹ, שֶׁהוּא נִקְרָא צַדִּיק, וְעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב (תהלים צב, יג): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה, וְאוֹמֵר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. וְאוֹמֵר (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב. (שיר השירים ה, טז): חִכּוֹ מַמְתַקִּים, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְאֵה מַהוּ אוֹמֵר (עמוס ה, ד): כִּי כֹה אָמַר ה' לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ, וְיֵשׁ לְךָ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה, (יחזקאל לג, יא): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע וגו', וְיֵשׁ לְךָ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה, (יחזקאל לג, יט): וּבְשׁוּב רָשָׁע וגו', אֵין לְךָ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וּבִלְבָד בְּתוֹהֶה עַל הָרֶשַׁע, הָא כֵיצַד תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבַסּוֹף נַעֲשָׂה צַדִּיק גָּמוּר, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (יחזקאל לג, יב): וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא עוֹד אֶלָּא כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁעָבַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אוֹתָן לוֹ זְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, ט): מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ, כָּל בְּגִידוֹת שֶׁבָּגַדְתָּ בִּי הֲרֵי הֵן כְּמֹר וַאֲהָלוֹת, בִּזְּמַן שֶׁהֵן קְצִיעוֹת, וְאוֹמֵר (יחזקאל לג, יט): עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה. דָּבָר אַחֵר, חִכּוֹ מַמְתַקִּים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת שָׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְשָׂמָחוּ וּבַסּוֹף יָצְאוּ בְּבשֶׁת פָּנִים, וְאֵלּוּ הֵן (ישעיה א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה', אָמְרוּ עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶּה שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, אֶפְשָׁר לְאֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וגו', אָמְרוּ זוֹ הַתּוֹכַחַת, לָא בָעֵי אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָה עִמְּהוֹן. וְדִכְוָתֵיהּ (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב וגו', אָמְרוּ עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶה שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, אֶפְשָׁר לָאֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי, אָמְרוּ זוֹ תּוֹכַחַת לָא בָעֵי אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָה עִמְּהוֹן. וְדִכְוָתֵיהּ (הושע יב, ג): וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב וגו', אָמְרוּ עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶה שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, אֶפְשָׁר לָאֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם (הושע יב, ד): בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וגו', אָמְרוּ זוֹ תּוֹכַחַת לָא בָעֵי אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָה עִמְּהוֹן. אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְאַלְמָנָה שֶׁקָּבְלָה עַל בְּנָהּ, חֲמָתֵיהּ לַדַּיָּן דָּאֵין בְּנוּר וּבְזֶפֶת וּבְמַגְלְבִין, אָמְרָה אִין דָּאֵין הוּא לִבְרִי בְּאִלֵּין דִּינַיָא קָטֵיל הוּא לֵיהּ, דַּחֲלַת, כַּד גְּמַר מִלַּיָא אֲמַר לָהּ מָה הוּא עָבֵיד לִיךְ, אֲמַרָה לֵיהּ כַּד הֲוָה בְּמֵעַי הֲוָה מְבַעֵט לִי. אֲמַר לָהּ, זוֹ סוּרְחָנָא כָּךְ יַעֲקֹב בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי סִימַאי אֱלוֹהוֹ שֶׁל יַעֲקֹב חָלַק לוֹ כָּבוֹד. דָּבָר אַחֵר, חִכּוֹ מַמְתַקִּים, רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי בְּסִינַי, נַפְשָׁם יָצְאָה מֵהֶם, חָזַר הַדִּבּוּר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתָּה חַיִּים וְתוֹרָתְךָ חַיִּים שְׁלַחְתַּנִי אֵצֶל מֵתִים, כֻּלָּם מֵתִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִמְתִּיק לָהֶם אֶת הַדִּבּוּר (תהלים כט, ד): קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא לַבַּחוּרִים קוֹל ה' בַּכֹּחַ, לַתַּשִׁים קוֹל ה' בֶּהָדָר. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הַתּוֹרָה הֶחֱזִירָה לָהֶם נַפְשׁוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ח): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם פּוֹעֵל עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת, עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְנַבֵּל עַצְמוֹ בַּטִּיט הוּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶן אַל תְּנַבְּלוּ עַצְמְכֶם בְּדָבָר רָע וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם שְׂכַרְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא יא, מג מד): אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וגו' כִּי אֲנִי ה' וגו', מַהוּ אֲנִי ה', נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם מַתַּן שָׂכָר עַל כָּךְ, אֶתְמְהָה, הֱוֵי: כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים. רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב (יחזקאל כ, כ): וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי קַדֵּשׁוּ, בַּמָּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ, בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבִכְסוּת נְקִיָּה, מַה כְּתִיב בּוֹ (יחזקאל כ, כ): וְהָיוּ לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. אֲנִי ה', נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם לָכֶם מַתַּן שָׂכָר, הֱוֵי: כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים. זֶה דוֹדִי, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא כ, כו): וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֻבְדָּלִים מִן אֻמּוֹת הָעוֹלָם בַּחֲרִישָׁתָן וּבִזְרִיעָתָן, בִּקְצִירָתָן, בְּעָמְרָן, בְּדִישָׁתָן, בְּגָרְנֵיהֶם, בְּיִקְבֵיהֶם וּבְתִגְלַחְתָּם וּבְמִנְיָינָם. בַּחֲרִישָׁתָן (דברים כב, י): לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו, בִּזְרִיעָתָן (ויקרא יט, יט): שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם, בִּקְצִירָתָן (ויקרא יט, ט): לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, בְּעָמְרָן (דברים כד, יט): וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָֹּׂדֶה וגו', בְּדִישָׁתָן (דברים כה, ד): לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ, בְּגָרְנֵיהֶם, בְּיִקְבֵיהֶם (שמות כב, כח): מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר, בְּתִגְלַחְתָּם (ויקרא כא, ה): וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ, בְּמִנְיָנָם, שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִים לַלְּבָנָה וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לַחַמָּה. (שמות ל, יב): כִּי תִשָֹּׂא אֶת רֹאשׁ וגו' (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וגו' (ויקרא כ, כו): לִהְיוֹת לִי, הֲרֵי אַתֶּם שֶׁלִּי, הֱוֵי: זֶה דוֹדִי. (שיר השירים ה, טז): וְזֶה רֵעִי, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר שֶׁהוּא מַרְבֶּה לִי רֵעִים, כֵּיצַד, כְּתִיב: וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, כָּזֶה שֶׁהוּא בּוֹרֵר אֶת הַיָּפֶה מִן הָרַע, בּוֹרֵר וְחוֹזֵר וּבוֹרֵר, שֶׁכָּל מִי שֶׁבּוֹרֵר אֶת הָרַע מִן הַיָּפֶה שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּבוֹרֵר, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וִיקַרְבָן לְתַחַת כְּנָפָיו. דָּבָר אַחֵר, שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ וגו', שׁוֹקָיו, זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, ח): וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תוֹרָה לְעַמּוּדִים, לְפִי שֶׁהֵם עַמּוּדֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג, כה): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר מַה הָעַמּוּדִים הַלָּלוּ יֵשׁ לָהֶם קוֹפָלִיּוֹת מִלְּמַעְלָן וּבְסִיסִיּוֹת מִלְּמַטָּן, כָּךְ הֵן פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, נִדְרָשׁוֹת לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, נִדְרָשׁוֹת מִלִּפְנֵיהֶם כְּגוֹן הֲדָא (ויקרא יט, כג): וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ וגו', מַה כְּתִיב לִפְנֵיהֶם (ויקרא יט, כ): וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע, וְכִי מַה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אֶלָּא אֵינָשׁ דְּהוּא אָזֵיל וּמִתְחַבֵּר בְּחַבְרֵיהּ בִּנְטִיעוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא נִכְנַס וְיוֹצֵא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ נֶחְשַׁד עַל שִׁפְחָתוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִן פֵּרוֹת עָרְלָה כָּךְ הַמְקֻלְקָלִין בַּשְּׁפָחוֹת פְּרוּשִׁין מִן הַכְּשֵׁרִים לְיוֹם הַדִּין, דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין הֶתֵּר בִּשְׁפָחוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִין לְהִתָּלוֹת בְּקָדְקָדֵי רָאשֵׁיהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, כב): אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר, וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָשָׁם אֲנִי חַיָּב, (תהלים סח, כב): יִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו, יֵזֵיל הַאי גַבְרָא בְּחוֹבָיו. כֵּיצַד נִדְרָשׁוֹת מֵאַחֲרֵיהֶם (ויקרא יט, כג): שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (ויקרא יט, כו): לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָעָרְלָה אַתְּ מַמְתִּין שָׁלשׁ שָׁנִים וּלְאִשְׁתְּךָ אֵין אַתְּ מַמְתִּין עַד שֶׁהִיא מִטַּהֶרֶת מִנִּדָּתָהּ. לָעָרְלָה אַתְּ מַמְתִּין שָׁלשׁ שָׁנִים, וְלִבְהֶמְתְּךָ אֵין אַתְּ מַמְתִּין עַד שֶׁתְּמַצֶּה דָּמֶיהָ. מִי קִיֵּם מִצְוַת הַדָּם, שָׁאוּל קִיֵּם מִצְוַת הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד, לג לד): וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה' לֶאֱכֹל עַל הַדָּם וגו' וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ וגו'. מַהוּ (שמואל א יד, לד): וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה, רַבָּנִין אָמְרִין סַכִּין הֶרְאָה לָהֶם כַּמָּה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שִׁעוּר אָרְכּוֹ מִנְיַן בָּזֶה, ב' תְּרֵין, ז' שִׁבְעָה, ה' חֲמִשָּׁה, הֲרֵי אַרְבֵּיסַר אֶצְבָּעוֹת, אָמַר לָהֶם כַּסֵּדֶר הַזֶּה תִּהְיוּ שׁוֹחֲטִים וְאוֹכְלִים. וְהֵיכָן פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּיוֹם מִלְחֶמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יג, כב): וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת שָׁאוּל וְאֶת יוֹנָתָן וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ, מִי הִמְצִיאָהּ לוֹ, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַב יִצְחָק אָמַר הַמַּלְאָךְ הִמְצִיאָהּ לוֹ, וְרַבָּנָן אָמְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִמְצִיאָהּ לוֹ. חֶרֶב, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, מַה כָּתוּב (שמואל א יד, לה): וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַה' וגו', וַהֲלוֹא כַּמָּה מִזְבְּחוֹת בָּנוּ רִאשׁוֹנִים, נֹחַ בָּנָה מִזְבֵּחַ, אַבְרָהָם בָּנָה מִזְבֵּחַ, יִצְחָק בָּנָה מִזְבֵּחַ, יַעֲקֹב בָּנָה מִזְבֵּחַ, משֶׁה בָּנָה מִזְבֵּחַ, יְהוֹשֻׁעַ בָּנָה מִזְבֵּחַ, וְאַתְּ אוֹמֵר (שמואל א יד, לה): אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַה'. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הֵחֵל בַּמְּלָכִים. רַבִּי יוּדָן אָמַר לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר שֶׁל שְׁחִיטָה שֶׁהִיא צֹרֶךְ מִזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ. וְדִכְוָתֵיהּ פָּרָשַׁת נָזִיר נִדְרֶשֶׁת לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כֵּיצַד לְאַחֲרֶיהָ, (במדבר ו, כא): זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (במדבר ו, כג): כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא כָּךְ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַנָּזִיר טוֹעֵם יַיִן אַף אַתֶּם לֹא תִטְעֲמוּ יַיִן כְּשֶׁתִּהְיוּ מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ כְּתִיב כֹּה תְבָרְכוּ, בְּעִנְיָן נָזִיר, וּלְכָךְ אֵין הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶם בַּמִּנְחָה מִשּׁוּם שִׁכְרוּת. כֵּיצַד נִדְרֶשֶׁת לְפָנֶיהָ, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו', מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (במדבר ה, כט): זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת, וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מַשְׁקִים אֶת הַסּוֹטָה הָיוּ אוֹמְרִים לָהּ, הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו', וּכְשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִים אוֹתָהּ כָּךְ בּוֹדְקִים אוֹתוֹ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ רוֹאִין, בָּאִים לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם וְאוֹמְרִים אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי וְלִפְלוֹנִית שֶׁשָּׁתוּ יַיִן וְנִשְׁתַּכְּרוּ וְעָבְרוּ עֲבֵרָה וּמֵתוּ, נִשְׁבַּע אֲנִי שֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה יַיִן לְעוֹלָם שֶׁלֹא יְהֵא לִי כְּמוֹתוֹ, וְכֵן הַנָּשִׁים אוֹמְרוֹת, לְכָךְ נִסְמְכוּ זוֹ לָזוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נָזִיר אָדָם מִן הַיַּיִן, כָּךְ תּוֹרָתוֹ: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'. דָּבָר אַחֵר, כְּשֵׁם שֶׁהַנָּזִיר מֻבְדָּל מִיַּיִן כָּךְ אֲנִי מַבְדִּיל אֶת הַסּוֹטָה מִשְּׁאָר נָשִׁים לְרָעָה.

2 ב

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כג, כו): תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה. תְּנָה בְנִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. לִבְּךָ לִי, כְּמָה דְתֵימָא (דברים י, טז): וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וגו', (דברים יא, יח): וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם. וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר טו, לט): וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה', (משלי כג, כז): כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא נִקְרֵאת זוֹנָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לא, טז): וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ. נִקְרֵאת שׁוּחָה, עַל שֵׁם (ישעיה ב, ט): וַיִּשַּׁח אָדָם. עֲמֻקָּה, עַל שֵׁם (ישעיה ב, ט): וַיִּשְּׁפַּל אִישׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ב, יז): וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁבַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכָּךְ כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה ב, יח): וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף. (משלי כג, כז): וּבְאֵר, שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לַבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, נג): צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי. (משלי כג, כז): צָרָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כח, נב): וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. (משלי כג, כז): נָכְרִיָה, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְתֵימָא: אֱלֹהֵי נֵכָר. (משלי כג, כח): אַף הִיא, מְנָא לָן שֶׁעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מְבִיאָה אַף עַל הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, טז יז): פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וגו' וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם. (משלי כג, כח): כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב, כְּמָה דְתֵימָא (דברים יא, יז): וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. (משלי כג, כח): וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף, אָדָם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ (יחזקאל לד, לא): אָדָם אַתֶּם. וּבוֹגְדִים, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה כד, טז): רָזִי לִי רָזִי לִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, וּבוֹגְדִים בְּאָדָם, אֵלּוּ קְלָלוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁהֵם פֻּרְעָנֻיּוֹת אַחַר פֻּרְעָנֻיּוֹת, וּכְתִיב בָּהֶן וְיָסַפְתִּי, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא כו, יח כא): וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ וגו' וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה. וּמִנַּיִן שֶׁעַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא כו, ל): וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וגו'. (משלי כג, כט): לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי וגו', אַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וּמְסָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד אֻמּוֹת הָעוֹלָם בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם, אַף הֵם לֹא יֵצְאוּ נְקִיִּים, שֶׁלַּסּוֹף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁמְּסָרָן בְּיָדָם, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם וּבָבֶל, לְכָךְ כְּתִיב שֵׁשׁ פְּעָמִים לְמִי, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ גָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, וְכֻלָּן לָקוּ עַל יְדֵיהֶם, וְאֵלּוּ הֵן: מִצְרַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר אַשּׁוּר, בָּבֶל, מָדַי, וְיָוָן, וֶאֱדוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (זכריה א, טו): וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה, (ירמיה מו, כח): כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה, לְכָךְ נֶאֱמַר: לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי וגו'. (משלי כג, ל): לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ יַיִן, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה כז, ב): בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ. לַמְּאַחֲרִים, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַמְּאַחֲרִים עַל הַיַּיִן לִשְׁתּוֹת וְלִקַּח כָּל יְגִיעָם. (משלי כג, ל): לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְּסָךְ, שֶׁהֵם חוֹקְרִים עֲלִילוֹת אַחֲרֵיהֶם בְּאֵי זֶה עִנְיָן יִטְלוּ כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיַהַרְגוּ אוֹתָם וְיַעֲשׂוּ עִמָּהֶם רָעָה. (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁלֹא יַכְבִּידוּ עֹל קָשֶׁה עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, מַהוּ (משלי כג, לא): כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, שֶׁהֵם נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּכִיסָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (משלי כג, לא): יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁנּוֹטְלִין כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְנִשְׁאָרִים בָּתֵּיהֶם כְּמִישׁוֹר. דָּבָר אַחֵר, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו. דָּבָר אַחֵר, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁכָּל גְּזֵלוֹת שֶׁגּוֹזְלִין לְיִשְׂרָאֵל אֵין חוֹשְׁבִין עַצְמָם עָוֹן, אֶלָּא חוֹשְׁבִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂין לָהֶם מִן הַיּשֶׁר. (משלי כג, לב): אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַוָּה לְפִי שֶׁהָלְכָה אַחַר עֵינֶיהָ בַּעֲצַת הַנָּחָשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב וגו', מָה הָיָה סוֹפָהּ נִתְקַלְּלָה עַל יְדֵי הַנָּחָשׁ שֶׁבַע קְלָלוֹת מִן הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, טז): אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה וגו', וְאוֹתוֹ אִילָן יַיִן הָיָה, אַף אַתֶּם תִּלְקוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ יַיִן בְּעֵת שֶׁתִּסְתַּכְּלוּ בָּהֶם וְתִשְׁתּוּ מָמוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה וגו'. (משלי כג, לב): וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מָה הַצִּפְעוֹנִי מַפְרִישׁ אֶת הָאָדָם מִן חַיִּים לַמָּוֶת, כָּךְ בְּעָוֹן שֶׁעוֹשִׂין רָעָה לְיִשְׂרָאֵל יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, יט): מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וגו', זֶה הַגָּזֵל, שֶׁהוּא חָשׁוּב עֲלֵיהֶם כַּמָּוֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ד, יט): אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָּם נָקִיא בְּאַרְצָם. (משלי כג, לג): עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, תַּחַת הָרְאִיָּה שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִסְתַּכְּלִים בְּיִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד זֶה יָבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֻּרְעָנֻיּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁיִּהְיוּ זָרוֹת זוֹ לָזוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאוּ לְיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לא, יז): וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, רָעוֹת שֶׁהֵן צָרוֹת זוֹ לָזוֹ, כְּגוֹן זִבּוּרָא וְעַקְרַבָּא. (משלי כג, לג): וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת, אַתֶּם מִתְהַפְּכִים עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם, כְּמָה דְתֵימָא (איכה ג, ג): אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם. וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ מֵרֹב הַתְּלָאוֹת שֶׁעוֹשִׂים לָהֶם, כָּךְ יְשַׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּמוּל לָהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁיָּבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת קָשׁוֹת שֶׁיֵּצֵא לִבָּם מִדַּעְתּוֹ וִידַבֵּר לָהֶם תַּהְפֻּכוֹת וְיָבִיא עֲלֵיהֶם בַּלָּהוֹת. תַּהְפֻּכוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איוב ל, טו): הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סו, ו): קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (משלי כג, לד): וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם, זֶה פַּרְעֹה שֶׁטָּבַע בְּלֶב יָם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות טו, ח): קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. וְאוֹמֵר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, מַה פַּרְעֹה הִכָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר מַכּוֹת כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁגָּזַר עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְבַסּוֹף טִבְּעוֹ כְּנֶגֶד (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו', כָּךְ יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל הָאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁעוֹשִׂים רָעָה לְיִשְׂרָאֵל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (משלי כג,לד): וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶה הָיָה סִיסְרָא, מַה כְּתִיב (שופטים ד, ג): וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה, מָה הָיָה סוֹפוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה מְחַרְפָם וּמְגַדְּפָם בִּנְחִיצָה, לְכָךְ מֵת מִיתָה גְדוּפָה, שֶׁמְּסָרוֹ בְּיַד אִשָּׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שופטים ד, ט): כִּי בְּיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּכְשֹׁכֵב, זֶה הָיָה סִיסְרָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שופטים ה, כז): בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכַב. בְּרֹאשׁ חִבֵּל, שֶׁחִבַּלְתּוֹ יָעֵל בְּרֹאשׁוֹ עִם הַיָּתֵד שֶׁבָּאֹהֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ה, כו): יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ וגו', מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. דָּבָר אַחֵר, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁבִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הֵם וּבְנֵיהֶם וְלָבוֹז אֶת מָמוֹנָם וּבִקֵּשׁ לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי לְכָךְ הִגִּיעַ לוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁמֵּת הוּא וּבָנָיו וְלָקַח מָרְדְּכַי מָמוֹנוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּכְשֹׁכֵב, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁמֵּת מִיתָה מְשֻׁנָּה, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל לב, כט): שָׁמָּה אֱדוֹם מְלָכֶיהָ וְכָל נְשִׂיאֶיהָ אֲשֶׁר נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת חַלְּלֵי חָרֶב הֵמָּה אֶת עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר. בְּרֹאשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ט, כה): יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ. חִבֵּל, אֵלּוּ בָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ט, כה): וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, וְאֵין חִבֵּל אֶלָּא בָנָיו, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת ה, ה): לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךְ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם אֵלּוּ בָנָיו. חִבֵּל, חֶבֶל כְּתִיב, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁנֶּחְנַק בְּחֶבֶל, וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה מָמוֹנוֹ לְמָרְדְּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (משלי כג, לה): הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹי לָהֶם לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁאֵין לוֹמְדִים מוּסָר, בַּמֶּה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרִאשׁוֹנִים לֹא לָמְדוּ אַחֲרוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹמְרִים הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אַף עַל פִּי שֶׁהִכָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל פִּי כֵן לֹא לָקַחְתִּי מוּסָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַל חָלִיתִי, (משלי כג, לה): הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרַע מִסִּיסְרָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שופטים ה, כו): וְהָלְמָה סִיסְרָא, לֹא נָתַתִּי לְדַעְתִּי בּוֹ לָקַחַת מוּסָר מִמֶּנּוּ. (משלי כג, לה): מָתַי אָקִיץ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מַמְתִּין מָתַי תַּעֲבֹר הַמַּכָּה וְאוֹסִיף לְבַקֵּשׁ רָעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כג, לה): אוֹסִיף אֲבַקְּשֶׁנּוּ עוֹד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כז, כב): אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ וגו'. דָּבָר אַחֵר, (משלי כג, כו): תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וגו', מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁאֹל מִיִּשְׂרָאֵל הַלֵּב וְהָעֵינַיִם שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרָיו, לְפִי שֶׁהָעֲבֵרָה תְּלוּיָה בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר טו, לט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וגו', עֵינָא וְלִבָּא תְּרֵי סַרְסוּרֵי דַּחֲטָאָה אִינוּן. (משלי כג, כז): כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר משֶׁה (במדבר טו, לט): אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם, לוֹמַר שֶׁהַזְּנוּת תְּלוּיָה בָּהֶם, הָעֵינַיִם רוֹאוֹת אֶת הַזּוֹנָה, וְהַלֵּב מְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ. כָּךְ אָמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה: כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה, לָמָּה קְרָאָהּ שׁוּחָה, עַל שֵׁם (משלי ב, יח): כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, עֲמֻקָּה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ט, יח): בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ. זוֹנָה, זוֹ אֵשֶׁת אִישׁ. וּבְאֵר צָרָה, שֶׁהִיא מוֹרִידָה לַנּוֹאֵף לַגֵּיהִנֹּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ה, ה): שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. וּשְׁאוֹל נִקְרָא בּוֹר, דִּכְתִיב (תהלים ל, ד): ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר, מַהוּ שֶׁאָמַר צָרָה זֶה גֵּיהִנֹּם, שֶׁהִיא רְחָבָה מִלְּמַטָּה וּפִיהָ צַר מִלְמַעְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, טז): וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ. נָכְרִיָה, שֶׁהִיא נָכְרִיָה לְךָ, שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. אַף הִיא, שֶׁמְּבִיאָה אֶת הָאַף עַל הָאָדָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמות כ, יג): לֹא תִנְאָף, לֹא תֶהֱנֶה הָאַף מִמֶּךָּ. דָּבָר אַחֵר, לֹא תִנְאָף, אַל תִּתֵּן אַף בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ לַמְּנָאֲפִים לְהִפָּרַע מֵהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי ג, ה): וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים. וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף, שֶׁהִיא מְפַתָּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְעוֹשָׂה אוֹתָן בּוֹגְדִים וּמוֹסֶפֶת רְשָׁעִים בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ט, יג יח): אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה, וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ וגו' לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם, מִי פֶּתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו' וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם וגו', הֱוֵי: וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף. לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, כְּנֶגֶד הַנּוֹאֵף אוֹמֵר: לְמִי אוֹי, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן. לְמִי אֲבוֹי, זֶה אָב אוֹי, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, כב): וְלַנְפִּל יָרֵךְ, לְפִי שֶׁהַיָּרֵךְ הוּא עוֹשֶׂה הָעֲבֵרָה, לְכָךְ נִקְרָא אֲבוֹי, אָב אוֹי. לְמִי מִדְיָנִים, כָּל אֵלּוּ לְמִי, הָאוֹי וְהָאֲבוֹי לַנּוֹאֵף, הַמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הֱוֵי: לְמִי מִדְיָנִים, לְפִי שֶׁהַמְּדָנִים שֶׁלּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, זֶה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שֶׁהֵם אַחִים זֶה לָזֶה. (משלי כג, כט): לְמִי שִׂיחַ, וְעוֹד לְמִי הֵם בָּאוֹת הַקְּלָלוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, הָאוֹי וְהָאֲבוֹי, הֱוֵי: לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, זוֹ הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה נִפְצַעַת פִּצְעֵי אַהֲבָה חִנָּם בְּלִי שׁוּם פֶּצַע מִבַּעֲלָהּ שׂוֹחֶקֶת עִם אַחֵר. (משלי כג, כט): לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, זוֹ הַזּוֹנָה שֶׁמַּשְׁקָת אֶת הַנּוֹאֵף יַיִן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מט, יב): חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן. דָּבָר אַחֵר, לְמִי שִׂיחַ, זוֹ שְׁבוּעַת הָאָלָה, כְּמָה דִכְתִיב (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' וגו'. לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, עַל עֲסָקֶיהָ נִפְצַעַת חִנָּם, שֶׁהַכֹּהֵן פּוֹרֵעַ אֶת רֹאשָׁהּ וְאוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ, אִם נִקְרָעוּ, נִקְרָעוּ. אִם נִפְרָמוּ, נִפְרָמוּ. לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, זוֹ שְׁתִיַּת הַמַּיִם, שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה, עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת. כָּל אֵלּוּ לְמִי, לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן. מִכָּאן שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ. מִן דְּשָׁמַע הָן אִית לֵיהּ חֲמַר טָבָא רָדֵיף בַּתְרֵיהּ. אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, הִזְהִירָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הַיַּיִן שֶׁלֹא יִשְׁתַּכֵּר אָדָם, לָמָּה כִּי יִתְאַדָּם, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דַּם, שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלֶיהָ מִיתָה. דָּבָר אַחֵר, כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתְאַוֶּה לְדַם נִדָּה וּלְדַם זָבָה. כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, עַל יְדֵי הַכּוֹס יִתֵּן עֵינוֹ בַּכִּיס, לָשׁוֹן נָקִי דִּבְרָה תּוֹרָה, לוֹמַר שֶׁיָּבוֹא עַל הָעֶרְוָה. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף אִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי וְאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ. אָמַר רַבִּי אַסֵּי אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא סוֹף שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא. דָּבָר אַחֵר, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָעֲבֵרוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתָן הֶפְקֵר כְּמִישׁוֹר, מֵסִיחַ עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק, מְנַבֵּל פִּיו דְּבָרִים רָעִים בְּשִׁכְרוּת וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, מָה הַנָּחָשׁ עַל יְדֵי שֶׁהֵסִית לְחַוָּה לִשְׁתּוֹת יַיִן נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, כָּךְ נֹחַ עַל יְדֵי יַיִן נִתְקַלֵּל בְּנוֹ, שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, כד כה): וַיִּקֶּץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וגו' אָרוּר כְּנַעַן, זֶה הָיָה חָם שֶׁהָיָה בְּנוֹ שְׁלִישִׁי, וְהוּא נִקְרָא (בראשית ט, יח): אֲבִי כְנָעַן. וְכֵן הָיוּ מְאָרְרִים, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מֵתִים לַחַיִּים, כָּךְ מַפְרִישׁ הַיַּיִן אֶת הָאָדָם מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי הַמָּוֶת, לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פא, י): לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ה, כ): לָמָּה תִּשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַמִּצְוֹת זָרוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קיט, כא): גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים וגו', וְאֵין זֵדִים אֶלָּא הַטּוֹעִים בַּעֲבוּר הַיַּיִן, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כא, כד): זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן, זֶה שִׁכּוֹר שֶׁנִּקְרָא יָהִיר וְלֵץ, יָהִיר מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק כ, ה): וְאַף כִּי הַיַּיִן בֹּגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה, לֵץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי כ, א): לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם. וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת, שֶׁהוּא הוֹפֵךְ פָּנָיו מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִן הַמִּצְוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לב, כ): כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת וגו'. וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם, זֶה נֹחַ שֶׁשָּׁכַב בַּתֵּבָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּתוֹךְ מֵי הַמַּבּוּל, וְעַל שֶׁשָּׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר אֵרַע בּוֹ פְּסוּל שֶׁנִּסְתָּרֵס. וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶהוּ אָדָם הַקַּדְמוֹנִי שֶׁהוּא הָיָה רֹאשׁ לְכָל בְּנֵי אָדָם, שֶׁעַל יְדֵי הַיַּיִן נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה וְגָרַם לְהָבִיא חֶבְלֵי מָוֶת לָעוֹלָם. הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹי לוֹ לַנּוֹאֵף שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד דַּעַת מִמַּה שֶּׁעָבְרוּ עָלָיו, הוּא רָאָה מָה אֵרַע לַסּוֹטָה עַל יְדֵי הַיַּיִן וְלֹא לָמַד דָּעַת, הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, רָאָה בַּתּוֹרָה מָה אֵרַע לַנּוֹאֵף עַל יְדֵי הַיַּיִן וְלֹא יָדַע לְהָבִין, אֶלָּא אָמַר: מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְּשֶׁנוּ עוֹד, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְהִתְעַסֵּק בִּזְנוּת יִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִזְנוּת, וּלְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה, שֶׁלֹא יַעֲשֶׂה אָדָם כְּמַעֲשֵׂה נוֹאֵף וְנוֹאָפֶת שֶׁשָּׁתוּ יַיִן וְנִתְקַלְקְלוּ, אֶלָּא הַיָּרֵא מִן הַחֵטְא יַזִּיר אֶת עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'.

3 ג

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, א): הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וגו', זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג. (עמוס ו, א): וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח בְּסֶבַּסְטֵי. (עמוס ו, א): נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם, הַבָּאִים מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת שֵׁם וְעֵבֶר, שֶׁמִּשָּׁם נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עִבְרִים. (עמוס ו, א): וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים הֵם מִתְעַסְּקִין בְּדִבְרֵי תִּפְלוּת, מִי חָכָם כְּבִלְעָם, מִי גִּבּוֹר כְּגָלְיַת, מִי עָשִׁיר כְּהָמָן, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֲחִיתֹפֶל לֹא הָיָה חָכָם, שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה חָכָם, שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיָה גִּבּוֹר, דָּוִד לֹא הָיָה גִּבּוֹר, קֹרַח לֹא הָיָה עָשִׁיר, שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (מלכים א י, כז): וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּיְרוּשָׁלָיִם וגו', וּמַסְכִּימִין כֻּלָּם כְּדִבְרֵי יִשְׂרָאֵל. (עמוס ו, ב): עִבְרוּ כַלְנֵה וּרְאוּ, זֶה קְטֵיסִיפוֹן. (עמוס ו, ב): וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה, זוֹ חֲמַת אַנְטוֹכְיָא. (עמוס ו, ב): וּרְדוּ גַּת פְּלִשְׁתִּים, אֵלּוּ תְּלוּלַיָא דְּפַלַסְטִינֵי. (עמוס ו, ב): הֲטוֹבִים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה, זֶה צִיּוֹן וְשׁוֹמְרוֹן. (עמוס ו, ב): אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵלֶק גָּדוֹל וְטוֹב נָתַתִּי לָכֶם שֶׁאֵין לְאַחַת מִכָּל הָאֻמּוֹת טוֹב וְגָדוֹל מֵחֵלֶק שֶׁלָּכֶם, וְלָמָּה אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנִי וְאֵין אַתֶּם מִתְיָרְאִים מִמֶּנִּי שֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם פֻּרְעָנוּת עַל שֶׁאֵין אַתֶּם מְשִׂימִין דְּבָרַי עַל לְבַבְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ג): הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע, זֶה יוֹם שֶׁל גָּלוּת, שֶׁמַּרְחִיקִים אוֹתוֹ מִלִּבָּם, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין עָלָיו, שֶׁאוֹמְרִים: לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. (עמוס ו, ג): וַתַּגִּשׁוּן שֶׁבֶת חָמָס, הִגַּשְׁתֶּם עַצְמְכֶם לֵישֵׁב אֵצֶל הֶחָמָס, זֶה עֵשָׂו, כְּמָה דְתֵימָא (עובדיה א, י): מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב וגו'. (עמוס ו, ד): הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, עַל עַרְסִין דְּפִיל. (עמוס ו, ד): וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִין בַּעֲבֵרוֹת אֶת מִטּוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה וּמַסְרִיחִין מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם. (עמוס ו, ד): וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק, בּוֹאוּ וּרְאוּ, כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט הָיָה לוֹ מָיוֹמָס בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לֵילֵךְ לַמָּיוֹמָס שֶׁלּוֹ הָיָה מַעֲבִיר כָּל הַמִּרְעֶה לְפָנָיו וְהָיָה נוֹטֵל הַשָּׁמֵן שֶׁבָּהֶם וְעוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹחֲטוֹ. (עמוס ו, ה): הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה דָּוִד מְשׁוֹרֵר עַל יְדֵי נְבָלִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבָלִים לְשׁוֹרֵר עַל הַיַּיִן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ו): הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן. רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבָּנָן, רַב אָמַר קְלוּרַיָּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים. רַבָּנָן אָמְרֵי בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זַרְבּוּבִיּוֹת. מֵהֵיכָן שׁוֹתִים, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר מִפַּתְגִּיתָא, שֶׁהָיָה יֵינוֹ מְפַתֶּה אֶת הַגּוּף. רַבָּנָן אָמְרִין בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא מִפְּלוּגָתָא. (עמוס ו, ו): וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ, רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר זֶה שֶׁמֶן אוֹנְפָקִינוֹן, שֶׁמֵּשִׁיר אֶת הַשֵֹּׂעָר וּמַחֲלִיק אֶת הַבָּשָׂר. רַבִּי יַנַּאי אָמַר שֶׁמֶן אַנְטַכְּנוֹן, וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, (עמוס ו, ו): וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף, מַה סּוֹפָן עַל יְדֵי יַיִן נִתְפַּתּוּ וְזָנוּ, וּלְכָךְ יִגְּלוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ז): לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וגו', הָא לָמַדְנוּ כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן יֵשׁ עֶרְוָה, וּלְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם עֶרְוָה, וּלְפִיכָךְ יַזִּיר אָדָם עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹא יַטְעֶה אוֹתוֹ, וּלְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'.

4 ד

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, א): דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ, לָמָּה נִקְרָא שְׁלֹמֹה לְמוּאֵל, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁהִשְׁלִים שְׁלֹמֹה מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָשָׂא בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, וְהָיָה שָׁם צַהֲלַת שִׂמְחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְצַהֲלַת בַּת פַּרְעֹה, וְעָלְתָה צַהֲלַת שִׂמְחַת בַּת פַּרְעֹה יוֹתֵר מִצַּהֲלַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא דְאָמַר מַתְלָא כֹּלָא מְחַנְפִים לְמַלְכָּא. וּלְכָךְ נִקְרָא לְמוּאֵל, שֶׁהִשְׁלִיךְ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵעָלָיו, כְּלוֹמַר לָמָּה לוֹ אֵל. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה בַּמַּחְשָׁבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לב, לא): כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי וגו'. רַבָּנָן אָמְרֵי אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר הִכְנִיסָה לוֹ בַּת פַּרְעֹה, וְהָיָה מְצַוֶּה לְזַמֵּר לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ, כָּךְ מְזַמְּרִין לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים פְּלוֹנִית וְכָךְ מְזַמְּרִין לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים פְּלוֹנִית. מֶה עָשְׂתָה בַּת פַּרְעֹה, כְּמִין פָּרָס שָׁטְחָה לוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְקָבְעָה בּוֹ כָּל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהָיוּ מַבְהִיקוֹת כְּעֵין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה רוֹצֶה לַעֲמֹד הָיָה רוֹאֶה אוֹתָן הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְהָיָה יָשֵׁן לוֹ עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. אָמַר רַבִּי לֵוִי אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְקָרֵב תָּמִיד בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ, מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִתְקָרֵב תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲצֵבִים שֶׁהָיָה יוֹם חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיָה יָשֵׁן שְׁלֹמֹה וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לַהֲקִיצוֹ מִפְּנֵי אֵימַת הַמַּלְכוּת, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לְבַת שֶׁבַע אִמּוֹ, וְהָלְכָה הִיא וֶהֱקִיצַתּוּ וְהוֹכִיחַתּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, א): מַשָֹּׂא אֲשֶׁר יִסְרַתּוּ אִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְלַמֵּד שֶׁכְּפָפַתּוּ אִמּוֹ עַל הָעַמּוּד וְאָמְרָה לוֹ (משלי לא, ב): מַה בְּרִי, הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ יְרֵא שָׁמַיִם הָיָה, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ כֵּן, בַּת שֶׁבַע הִיא אִמּוֹ גָּרְמָה לוֹ, (משלי לא, ב): וּמַה בַּר בִּטְנִי, כָּל נָשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת שׁוּב אֵין רוֹאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דָחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי כְּדֵי שֶׁיְהֵא הַבֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז, (משלי לא ב): וּמֶה בַּר נְדָרָי, כָּל נָשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת הָיוּ נוֹדְרוֹת וְאוֹמְרוֹת יִהְיֶה לָנוּ בֵּן הָגוּן לְמַלְכוּת, וַאֲנִי נָדַרְתִּי וְאָמַרְתִּי יִהְיֶה לִי בֵּן זָרוּז וּמְלֻמָּד בַּתּוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת. (משלי לא, ג): אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, שֶׁתְּהֵא רוֹדֵף אַחַר זִמָּה, שֶׁהֵם מְטַלְטְלִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם. (משלי כט, ג): וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן, (משלי לא, ג): וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין, הַתּוֹרָה הִזְהִירָה וְאָמְרָה (דברים יז, יז): וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, הִזָּהֵר בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁהֵם מְחִיַּת מְלָכִים. (משלי יז, ד): אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל, מַה לְּךָ אֵצֶל מְלָכִים, שֶׁאוֹמְרִים לָמָּה לָנוּ אֵל, לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם, (משלי יז, ד): אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, מַה לְּךָ לְהַשְׁווֹת עַצְמְךָ לַמְּלָכִים הַשּׁוֹתִים יַיִן וּמִשְׁתַּכְּרִין וְעוֹשִׂין כָּל מִינֵי זִמָּה, אַל תַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. (משלי יז, ד): וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, מִי שֶׁכָּל רָזֵי עוֹלָם גְּלוּיִם לוֹ יִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר, (משלי יז, ה): פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה הַחֲקוּקִים, וְכָתוּב בָּהֶם (שמות כ, יג): לֹא תִנְאָף, (משלי יז, ה): וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, אָמְרָה לוֹ הַדִּין נִמְסַר לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כְּמָה דִכְתִיב (ירמיה כא, יב): בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה' דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט, תִּשְׁתֶּה יַיִן וּתְשַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, תְּזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וּתְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי. מִכָּאן אָמְרוּ דַּיָּן שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יָדוּן, וְכֵן חָכָם שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִין יַיִן אַל יוֹרֶה. (משלי יז, ו): תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ, אָמַר רַבִּי חָנָן לֹא נִבְרָא יַיִן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לְשַׁלֵּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם אֲבוּדִים לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְנַחֵם אֲבֵלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַנֶּהֱרָגִין בְּבֵית דִּין הָיוּ מַשְׁקִין אוֹתוֹ יַיִן חַי כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד, (משלי יז, ז): יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, עַל הָאוֹבֵד יֹאמַר, שֶׁיִּשְׁכַּח הַמָּוֶת שֶׁהוּא רִישׁוֹ (משלי יז, ז): וַעֲמָלוֹ, עַל מָרֵי נֶפֶשׁ הוּא אוֹמֵר, שֶׁיָּמוּתוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת וְהוּא מַר נֶפֶשׁ וְהַיַּיִן יְשַׂמַּח לֵב, וְלֹא יִזְכֹּר עוֹד אֶת צַעֲרוֹ. (משלי יז, ז): וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכֹּר עוֹד, אֵלּוּ בָנָיו שֶׁהֵם עֲמָלוֹ, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן (דברים כו, ז): וְאֶת עֲמָלֵנוּ אֵלּוּ הַבָּנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו'. (משלי לא, ח): פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, מִכָּאן שֶׁאִם אֵין טוֹעֲנִין לְיוֹרֵשׁ וּלְלוֹקֵחַ שֶׁבֵּית דִּין טוֹעֲנִין. דָּבָר אַחֵר, פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, כְּנֶגֶד הַיְתוֹמִים הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לִטְעוֹן, וְעוֹד שֶׁאֵין יוֹדְעִין בְּעֵסֶק אֲבִיהֶם, שֶׁבֵּית דִּין טוֹעֲנִין בִּשְׁבִילָן, הֱוֵי (משלי לא, ח): אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף, זֶה בְּנֵי הַמֵּת שֶׁחָלַף וְהָלַךְ לְבֵית עוֹלָמוֹ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהֵן חִלּוּפֵי אֲבִיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים נה, כ): אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וגו', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא זֶה שֶׁאֵין מֵנִיחַ לוֹ בֵּן (משלי לא, ט): פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק, שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁתְּלַמְּדֵם טַעֲנוֹת (משלי לא, ט): וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כג, ו): לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֵלּוּ הַצְּדָקוֹת וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁהֵם דִּינָם, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִן הַגַּזְלָן וְלָתֵת לָהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי כב, כב): אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וגו'. דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָֹּׂא וגו', זוֹ הָיְתָה תּוֹרָה שֶׁמְיַסַּרְתּוֹ לִשְׁלֹמֹה, שֶׁנִּקְרֵאת אֵם לְלוֹמְדֶיהָ, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ב, ג): כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא אֵם כָּתוּב, וְלָמָּה נִקְרָא הַדָּבָר מַשָֹּׂא, לְפִי שֶׁדָּבָר קָשֶׁה בָּא לוֹ לְכָל מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה שְׁלֹמֹה, מַה בְּרִי וגו', אֵין אוֹמֵר מַה בְּנִי, אֶלָּא, מַה בְּרִי, אֵלּוּ צַוָּאוֹת וְאַזְהָרוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהִיא נִקְרֵאת בַּר, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ב, יב): נַשְׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וגו', שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ בָּרִים, וְעַל אַזְהָרָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ, הוּא אוֹמֵר דָּבָר זֶה, לְפִי שֶׁשְּׁלֹמֹה לָקַח מִבְּנוֹת הַגּוֹיִם וְהִתְחַתֵּן בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא, א ב): וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים וגו' מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ וגו'. חֲנַנְיָה בֶּן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מִשּׁוּם הָכֵי אָמַר: לֹא תִתְחַתֵּן בָּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: לְאַהֲבָה מַמָּשׁ, לִזְנוּת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אוֹמֵר לֹא חִיְּבָן לְגַיְרָן וּלְקָרְבָן תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמָיִם. וּמַה בַּר בִּטְנִי, הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל אֵשֶׁת אִישׁ, וּלְכָךְ כָּתוּב בְּכָאן בֶּטֶן, שֶׁבְּנוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת כְּתִיב (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו' (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וגו'. וּמֶה בַּר נְדָרָי, הִזְהִירַתּוּ הַתּוֹרָה שֶׁלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן כְּדֵי שֶׁלֹא יָבֹא לְהִתְעַסֵּק בִּזְנוּת, וּלְכָךְ כָּתוּב בְּכָאן נְדָרָי, כְּנֶגֶד פָּרָשַׁת נָזִיר הַכְּתוּבָה אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וגו'. אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, אַחַר שֶׁזָּכַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵלּוּ שָׁלשׁ אַזְהָרוֹת בְּרֶמֶז, חָזַר וּפְרָטָן בְּפֵרוּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, כְּנֶגֶד נָשִׁים נָכְרִיּוֹת שֶׁלָּקַח וְסָרוּ לְבָבוֹ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֱוֵי: חֵילֶךָ, זֶה חֵילָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאָמְרָה (דברים יז, יז): וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים וגו', וְעָבַר עָלֶיהָ. וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין, כְּנֶגֶד זְנוּת אֵשֶׁת אִישׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ו, יב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר וגו', לַמְחוֹת, דִּבְרֵי תוֹרָה הַיּוֹעֲצִים אוֹתְךָ טוֹבָה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ח, יד): לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וְאֵין מְלָכִין אֶלָּא עֵצוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ד, כד): לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ, הֱוֵי: לַמְחוֹת מְלָכִין, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, כג): וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה וגו', אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל וגו', שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: יְדִידְיָה, קֹהֶלֶת וּשְׁלֹמֹה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, שִׁבְעָה: אָגוּר, בִּן יָקֶה, לְמוּאֵל, אִיתִיאֵל. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עִקַּר אַוְתֵּינַנָּיָה שֶׁלָּהֶם שְׁלשָׁה: יְדִידְיָה, קֹהֶלֶת וּשְׁלֹמֹה. מוֹדֶה רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי נַחְמָן בְּאִילֵין אַרְבַּעְתֵּיהּ, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּנֶּה בָּהֶם וְהֻצְרְכוּ לְהִדָּרֵשׁ: אָגוּר, שֶׁאָגַר דִּבְרֵי תוֹרָה. יָקֶה, שֶׁהֵקִיא דִבְרֵי תוֹרָה כַּסֵּפֶל הַזֶּה שֶׁהוּא מִתְמַלֵּא בִּן שַׁעְתּוֹ וּמִתְפַּנֶּה בִּן שַׁעְתּוֹ. לְמוּאֵל, שֶׁנָּם לָאֵל וְאָמַר יָכֵילְנָא לְהַרְבּוֹת נָשִׁים וְלֹא לַחֲטוֹא. אִיתִיאֵל, שֶׁאָמַר אִתִּי אֵל וְאוּכָל. וְאוֹמֵר: אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל, אָמְרָה הַתּוֹרָה שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁנִּצְטַוּוּ הַמְלָכִים: שֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת נָשִׁים, וְשֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת סוּסִים, וְשֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, אֵין עֲלֵיהֶם לוֹמַר לָאֵל שֶׁיַּרְבּוּ וְלֹא יֶחֶטְאוּ. (משלי לא, ד) אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד נֶדֶר נָזִיר הָאָמוּר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁצְּרִיכִין הַמְּלָכִים לִשְׁמֹר עַצְמָן מִן הַיַּיִן, וְכֵן הָרוֹזְנִים, כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹאוּ לִידֵי זִמָּה וִיחַיְבוּ הָעוֹלָם. וְלָמָּה הִזְהִירָה מְלָכִים וְרוֹזְנִים לְבַדָּם, וַהֲלֹא כָּל בְּנֵי אָדָם צְרִיכִין לְהִזָּהֵר מִן הַיַּיִן שֶׁלֹא יִשְׁתּוּ וִיקַלְקְלוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁסִּפֵּק בְּיַד מְלָכִים לִשְׁתּוֹת וְלַעֲשׂוֹת כָּל רְצוֹנָם בַּעֲבֵרָה וְאֵין שֶׁיְמַחֶה בְּיָדָם. (משלי לא, ה) פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, שֶׁבִּשְׁבִיל הַיַּיִן שֶׁיִּשְׁתֶּה יִשְׁכַּח מַה שֶּׁצִּוְתָה תּוֹרָה לַמְחוֹקֵק חֻקִּים שֶׁל תּוֹרָה, הִיא פָּרָשַׁת סוֹטָה. (משלי לא, ה) וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, הַנּוֹאֵף הַזֶּה כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא מִתְעַבֶּרֶת הֵימֶנּוּ, נִמְצָא אוֹתוֹ מַמְזֵר שֶׁאֵין לוֹ דִין חֵלֶק בְּנִכְסֵי בַּעֲלָהּ, וְהוּא יְחַלֵּק עִם בָּנָיו בַּנְּכָסִים, שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא בְּנוֹ. דָּבָר אַחֵר, פְּעָמִים לֹא יַנִּיחַ הַבַּעַל בֵּן וּמִן הַתּוֹרָה יְרֻשָּׁתוֹ חוֹזֶרֶת לְאֶחָיו, וְזֶה הַמַּמְזֵר יוֹרֵשׁ מָמוֹנוֹ, שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא בְּנוֹ, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, לְכָךְ הִזְהִירָה תּוֹרָה אַחַר סוֹטָה דִּין נָזִיר: שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לַנּוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת לָבוֹא לְתַקָּלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה וְהוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, ב): כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, זֶה נֹחַ, דִּכְתִיב (בראשית ט, כ): וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ וגו', שֶׁעַל יְדֵי יַיִן נִתְקַלֵּל, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ. (משלי ל, ב): וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל יְדֵי יַיִן שֶׁשָּׁתָה נִתְקַלֵּל הָעוֹלָם בַּעֲבוּרוֹ, דְּאָמַר רַבִּי אָבִין יַיִן מָסְכָה לוֹ חַוָּה לְאָדָם וְשָׁתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וּכְתִיב (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם וגו', (משלי ל, ג): וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב יַיִן בַּתּוֹרָה עוֹשֶׂה רשֶׁם, (משלי ל, ג): וְדַעַת קְדשִׁים אֵדָע, מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ שֶׁלֹא יִכָּשֵׁל בִּזְנוּת, יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיָּיִן. וְקִלְקַלְתִּי בִּזְנוּת, וְדַעַת קְדשִׁים אֵדָע, לְכָךְ נֶאֱמַר פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר סוֹטָה.

5 ה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ו, ב), אֵלּוּ הַנּוֹדְרִים בְּנָזִיר, (במדבר ו, ב): וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ שֶׁלֹא יַנִּיחוּ לְנָזִיר לַעֲבֹר עַל נְזִירוּתוֹ, שֶׁאִם יִרְאוּ שֶׁיִּרְצֶה לְבַטֵּל נְזִירוּתוֹ יִכְפּוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם דְּבָרָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַגְּדוֹלִים מוּזְהָרִין עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים וְהֵם נֶעֱנָשִׁים עַל יְדֵיהֶם אִם לֹא יוֹכִיחוּ אוֹתָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כו, לז): וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו, אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו, מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה. (במדבר ו, ב): אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יג, ב): וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה וגו'. וַיְהִי, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי אֵינוֹ אֶלָּא לָשׁוֹן צַעַר, (אסתר א, א): וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הָיָה הָמָן. (רות א, א): וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט, הָיָה רָעָב. (בראשית ו, א): וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם] וגו' (בראשית ו, ב): וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים וגו'. (בראשית יד, א): וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, (בראשית יד, ב): עָשׂוּ מִלְחָמָה. (יהושע ה, יג): וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וגו' (יהושע ה, יג): וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. (יהושע ו, כו): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ. (יהושע ז, ב): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם. (שמואל א ח, א): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל, (שמואל א ח, ג): וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו, (שמואל א יח, יד): וַיְהִי דָּוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל. (שמואל א יח, ט): וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד. (שופטים יג, ב): וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה, (שופטים יג, כב): וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל אִשְׁתּוֹ מוֹת נָמוּת. וַיְהִי אָמַר רַבִּי יוּדָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, בַּצַּדִּיקִים, שָׁקוּל הוּא כִּשְׁלשִׁים וְאֶחָד צַדִּיקִים, כְּמִנְיַן וַיְהִי. אִישׁ אֶחָד, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: אֶחָד, גָּדוֹל הוּא. בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר אֶחָד דִּכְתִיב (דברים ו, ד): ה' אֶחָד, אֵין בָּעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְכֵן בְּאַבְרָהָם (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם, לֹא הָיָה בְּאוֹתָן יָמִים כַּיּוֹצֵא בוֹ. בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (דברי הימים א יז, כא): וּמִי כְּעַמְךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, אֵין בָּאֻמּוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֵן. וְכֵן בַּאֲבִימֶלֶךְ הוּא אוֹמֵר (בראשית כו, י): כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם, לְפִי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ. וְכֵן בְּאֶלְקָנָה הוּא אוֹמֵר (שמואל א א, א): אֶחָד, לְפִי שֶׁלֹא הָיָה בְּדוֹרוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ. (שופטים יג, ב): מִצָּרְעָה, כָּל שֶׁשְּׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ מְפֹרָשׁ בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מֵאוֹתוֹ הָעִיר. שְׁמוֹ וְלֹא שֵׁם עִירוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִירוּשָׁלַיִם. (שופטים יג, ב): מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, לְפִי שֶׁצָּרְעָה הָיְתָה לִיהוּדָה, כְּדִכְתִיב (יהושע טו, לג): אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה, וְצָרְעָה הָיְתָה לְדָן (יהושע יט, מא): וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ שֶׁהָיָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, אֵינוֹ אוֹמֵר מִשֵּׁבֶט, אֶלָּא מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אָבִיו מִדָּן וְאִמּוֹ שֶׁל מָנוֹחַ מִיהוּדָה, וְעַל זֶה אָמַר יַעֲקֹב (בראשית מט, טז): דָּן יָדִין עַמּוֹ וגו', כַּמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, זֶה יְהוּדָה, לְכָךְ הֵקִישׁוֹ לִיהוּדָה, שֶׁמֵּאֶרֶץ יְהוּדָה הָיָה וְאִמּוֹ הָיְתָה מִיהוּדָה, וְכֵן מָנוֹחַ הָיָה מִדָּן, וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה מִיהוּדָה, נִמְצָא שִׁמְשׁוֹן בָּא מִשֵּׁבֶט דָּן וּמִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ: אִמֵּיהּ דְּשִׁמְשׁוֹן הַצְלֶלְפּוֹנִי שְׁמָהּ, וְהִיא מְיֻחֶסֶת עַל שֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ד, ג): וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי. (שופטים יג, ב): וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ, הָרְשָׁעִים קוֹדְמִים לִשְׁמָם (שמואל א כה, כה): נָבָל שְׁמוֹ, (שמואל א יז, ד): גָּלְיָת שְׁמוֹ, (שמואל ב כ, כא): שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים שְׁמָן קוֹדְמָם (שמואל א א, א): וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה, (שמואל א יז, יב): וּשְׁמוֹ יִשַּׁי, (רות ב, א): וּשְׁמוֹ בֹּעַז, (אסתר ב, ה): וּשְׁמוֹ מָרְדְּכַי, וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ. דּוֹמִין לְבוֹרְאָן (שמות ו, ג): וּשְׁמִי ה'. אֲתִיבִין לֵיהּ הָכְתִיב (בראשית כד, כט): וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אַפָּרָדוֹכְּסוֹס, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מְלֻבָּן בְּרֶשַׁע. אֲתִיבִין (שופטים יז, א): וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ, לְפִי שֶׁהָיָה מְקַבֵּל אוֹרְחִים נִכְתַּב שְׁמוֹ כְּשֵׁם הַצַּדִּיקִים. אֲתִיבִין מִבְּנֵי שְׁמוּאֵל (שמואל א ח, ב): וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה, רַבָּנִין אָמְרֵי מַה זֶּה רָשָׁע אַף זֶה רָשָׁע, רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן לְבַסּוֹף עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, וּלְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ (דברי הימים א ו, יג): וַשְׁנִי, שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּלְכָךְ זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל א, א): דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל, זֶה שְׁמוּאֵל. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתוּאֵל, שֶׁפִּתָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּתוֹ. מָנוֹחַ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מָנוֹחַ, שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִמּוֹ מַלְאָךְ, וְהַנְּבוּאָה נִקְרֵאת מְנוּחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נא, נט): וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה, מְלַמֵּד שֶׁזָּכָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'. (שופטים יג, ב): וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַחֲלֹקֶת בֵּין מָנוֹחַ לְאִשְׁתּוֹ, הוּא אוֹמֵר לָהּ אַתְּ עֲקָרָה וּלְכָךְ אֵינֵךְ יוֹלֶדֶת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ אַתְּ עָקָר וּלְכָךְ לֹא יָלַדְתִּי. לֹא הָיָה מָנוֹחַ עָקָר (שופטים יג, ג): וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֶל הָאִשָּׁה, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל מָנוֹחַ צַדֶּקֶת הָיְתָה שֶׁזָּכְתָה לְדַבֵּר עִמָּה מַלְאָךְ, וְלָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּינָהּ לְבֵין בַּעֲלָהּ, וּלְהוֹדִיעָהּ שֶׁהִיא עֲקָרָה, וְהִיא מוֹנַעַת הַהֵרָיוֹן וְלֹא בַּעֲלָהּ, לְכָךְ דִּבֶּר עִמָּהּ. וּלְפִי שֶׁרָאֲתָה בַּמַּלְאָךְ נִקְרֵאת שְׁמָה הַצְּלֶלְפּוֹנִי, שֶׁהִיא פּוֹנָה בַּמַּלְאָךְ, וְאֵין צְלֶל אֶלָּא מַלְאָךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית יט, ח): כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי. לְהַלָּן שֶׁהָיָה לוֹט צַדִּיק יוֹתֵר מֵאִשְׁתּוֹ בָּאוּ הַמַּלְאָכִים בְּצֵל קוֹרָתוֹ וְלֹא בְּצֵל קוֹרָתָהּ, בְּרַם הָכָא שֶׁבָּא הַמַּלְאָךְ אֶצְלָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת, לְכָךְ נִקְרָאת הַצְלֶל. לָמָּה נֶאֱמַר הַצְלֶל, וְלֹא אָמַר הַצֵּל, לְפִי שֶׁשְּׁתֵי פְּעָמִים נִרְאָה לָהּ לָאִשָּׁה, אַחַת בָּעִיר וְאַחַת בַּשָֹּׂדֶה. (שופטים יג, ג): וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, הוֹדִיעָהּ שֶׁהִיא עֲקָרָה וּלְכָךְ לֹא יָלְדָה, כְּדֵי לָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּינָהּ לְבֵין בַּעֲלָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה מִתְרַעֶמֶת עַל מָנוֹחַ בַּעֲלָהּ עַל שֶׁלֹא הָיְתָה יוֹלֶדֶת. (שופטים יג ג): וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן, מִכָּאן וָאֵילָךְ אַתְּ תְּקַבְּלִי הֵרָיוֹן וְתֵלְדִי בֵּן. (שופטים יג, ד): וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא, הִזְהִירָהּ שֶׁלֹא תִשְׁתֶּה חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים, שֶׁאֵלּוּ אֵינָם אֶלָּא מִשְׁמֶרֶת לַיַּיִן כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹא הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן, לְכָךְ אֲסָרָן עָלָיו הַכָּתוּב. (שופטים יג, ד): וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר, כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ג): מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר. (שופטים יג ד): וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא, וְאֵין טָמֵא אֶלָּא אִסּוּר, שֶׁהַתּוֹרָה הִזְהִירָה לְנָזִיר שֶׁלֹא לֶאֱכֹל כְּלוּם. (במדבר ו, ד): מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ג): וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל. מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו'. כִּי כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן (שופטים יג, ה), מִכָּאן שֶׁהָיְתָה הַשִּׁכְבַת זֶרַע שֶׁל הַלַּיְלָה שְׁמוּרָה בְּרַחְמָהּ וְלֹא פְּלָטַתָּה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהּ הַמַּלְאָךְ (שופטים יג, ג): וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן, אוֹתָהּ שָׁעָה קִבְּלָה הָרֶחֶם אוֹתָהּ טִפָּה לְשָׁם. (שופטים יג, ה): וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ה): תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל תַּעַר, מוֹרָה, שֶׁאֵין הַשֵֹּׂעָר מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן תַּעַר שֶׁהוּא מְגַלְּחוֹ גִּלּוּחַ שֶׁל הַשְׁחָתָה, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יט, כז): וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ. (שופטים יג, ה): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן, גָּלוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשִּׁמְשׁוֹן הָיָה הוֹלֵךְ אַחַר עֵינָיו, לְפִיכָךְ הִזְהִירוֹ בְּנָזִיר שֶׁלֹא יִהְיֶה שׁוֹתֶה יַיִן, לְפִי שֶׁהַיַּיִן מֵבִיא לִידֵי זִמָּה, וּמַה בִּזְּמַן שֶׁהָיָה נָזִיר הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, אִלּוּ הָיָה שׁוֹתֶה לֹא הָיָה לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָם מֵרֹב שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר זִמָּה. מַהוּ שֶׁאָמַר: מִן הַבָּטֶן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, ה): בְּטֶרֶם אֶצָרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ. אֲבָל בָּרְשָׁעִים מַהוּ אוֹמֵר (תהלים נח, ד): זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים נא, ז): הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וגו'. (שופטים יג, ה): וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים, בּוֹ תִּהְיֶה חָלָה נְבוּאוֹת יַעֲקֹב, שֶׁאָמַר (בראשית מט, טז יז): דָּן יָדִין עַמּוֹ וגו', יְהִי דָן וגו'. (שופטים יג, ו): וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד וגו', מִכָּאן שֶׁלֹא הָיְתָה שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה אֶלָּא עַל בַּעֲלֵי מַרְאֶה. (שופטים יג, ז): וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וגו', אֲבָל מַה שֶּׁאָמַר לָהּ. הִנָּה נָא אַתְּ עֲקָרָה, לֹא גִלְתָה לוֹ, שֶׁלֹא רָצְתָה לְגַלּוֹת קִלְקוּלָהּ. (שופטים יג, ז): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ, הִיא הוֹסִיפָה עַד יוֹם מוֹתוֹ, לְפִי שֶׁלֹא יָדְעָה מַה שֶּׁעָתִיד, אֲבָל הַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד הוּא לְאַבֵּד נְזִירוּתוֹ עַל יְדֵי דְלִילָה, לְכָךְ לֹא אָמַר: עַד יוֹם מוֹתוֹ. (שופטים יג, ח): וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל ה' וַיֹּאמַר בִּי אֲדוֹנָי אִישׁ וגו', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים לְעֶתֶר, לוֹמַר לָךְ מָה עֶתֶר זֶה מְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה בַּגּוֹרֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כָּךְ תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפְּכִין מִדַּת אַכְזָרִיּוּת לְמִדַּת רַחְמָנוּת. (שופטים יג, ט): וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל מָנוֹחַ, לָמָּה חָזַר הַמַּלְאָךְ אֵצֶל הָאִשָּׁה וְלֹא בָּא אֵצֶל מָנוֹחַ, שֶׁלֹא לִפְסֹל דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמַר לָאִשָּׁה. דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו. (שופטים יג, י): וַתְּמַהֵר הָאִשָּׁה וַתָּרָץ וגו', מְלַמֵּד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים בִּמְהִירוּת. (שופטים יג, י): אֲשֶׁר בָּא בַיּוֹם אֵלָי, אֵינוֹ אוֹמֵר הַיּוֹם אֶלָּא בַיּוֹם, מְלַמֵּד שֶׁלֹא נִרְאָה הַמַּלְאָךְ אֵלֶיהָ עַד לְמָחָר, לְפִי שֶׁמָּנוֹחַ לֹא נִתְפַּלֵּל עַד לְמָחָר בִּתְפִלַּת הַבֹּקֶר, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ה, ד): ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי וגו', מְלַמֵּד שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבָרְרִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם. (שופטים יג, יא): וַיֹּאמֶר אָנִי, אֲנִי הוּא בַּתְּחִלָּה וַאֲנִי הוּא בַּסּוֹף, שֶׁאֵינִי מַחֲלִיף בִּדְבָרָי. (שופטים יג, יב): וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ, אָמַר לוֹ מָנוֹחַ עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי מִן הָאִשָּׁה וְהַנָּשִׁים אֵינָם בְּנוֹת הוֹרָאָה וְאֵין לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶן, אֲבָל עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ, מִפִּיךָ אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, שֶׁאֵינִי מַאֲמִין בִּדְבָרֶיהָ, שֶׁמָּא חָלְפָה בִּדְבָרֶיהָ אוֹ פִּחֲתָה אוֹ הוֹתִירָה. (שופטים יג, יב): מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַנַּעַר, מַה נְּזִירוּת יִצְטָרֵךְ הַנַּעַר לִשְׁמֹר אַחַר שֶׁיִּוָּלֵד. (שופטים יג, יב): וּמַעֲשֵׂהוּ, מַה תַּעֲשֶׂה אִמּוֹ קֹדֶם לָכֵן כָּל הַיָּמִים שֶׁתְּהֵא הָרָה מִמֶּנּוּ. (שופטים יג, יג): וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל מָנוֹחַ מִכֹּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל הָאִשָּׁה, לַחְלֹק כָּבוֹד לָאִשָּׁה וּלְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו. (שופטים יג, יג): תִּשָּׁמֵר, עַל חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר וּמִשְׁרַת עֲנָבִים אָמַר לוֹ (שופטים יג, יד): מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִּן וְשֵׁכָר עַל תֵּשְׁתְּ, כְּמַשְׁמָעוֹ. (שופטים יג, יד): וְכָל טֻמְאָה אַל תֹּאכַל, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ג): וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל. (שופטים יג, יד): כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר, מַה שֶּׁאָמַר לָהּ (שופטים יג, ה): וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ. (שופטים יג, טו): וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ ה' נַעַצְרָה נָא אוֹתָךְ, אָמַר לוֹ מָנוֹחַ עֲצוּרִים הָיִינוּ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כ, יח): כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם, וְאַתָּה בִּשַֹּׂרְתָּנוּ בְּהַרְוָחָה, נַעֲשֶׂה עִמְּךָ יוֹם טוֹב, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כט, לה): בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, (שופטים יג, יד): וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים, שִׂמַּחְתָּנוּ וְנִשְׂמַח עִמְּךָ בִּגְדִי עִזִּים, לְפִי שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר. (שופטים יג, טז): וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל מָנוֹחַ אִם תַּעַצְרֵנִי לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אֵין דֶּרֶךְ נְבִיאֵי ה' לְקַבֵּל שָׂכָר עַל נְבוּאָתָם. בִּנְבִיאֵי שֶׁקֶר מַהוּ אוֹמֵר (יחזקאל יג, יט): וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל עַמִּי בְּשַׁעֲלֵי שְׂעוֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם לְהָמִית וגו'. אֲבָל בִּנְבִיאֵי אֱמֶת מַהוּ אוֹמֵר (מלכים ב ה, טז): וַיֹּאמֶר חַי ה' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח. (שופטים יג, טז): וְאִם תַּעֲשֶׂה עֹלָה לַה' תַּעֲלֶנָּה, רָמַז לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת עֹלָה לַה' עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית יב, ז): לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִיָּד בָּנָה אַבְרָהָם מִזְבֵּחַ עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (בראשית יב, ז): וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו, וְאֵין מִזְבֵּחַ אֶלָּא קָרְבָּן. (שופטים יג, טז): כִּי לֹא יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁאִשְׁתּוֹ אָמְרָה לוֹ (שופטים יג, ו): וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ ה' נוֹרָא מְאֹד, הָיְתָה סְבוּרָה שֶׁהִכִּיר בּוֹ מָנוֹחַ שֶׁהוּא מַלְאָךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה מְזַמְּנוֹ לוֹ לֶאֱכֹל, שֶׁטּוֹעֶה הָיָה כַּסָּבוּר שֶׁיֵּשׁ אֲכִילָה לְמַעְלָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי לֹא יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא, לְכָךְ הָיָה מְזַמְּנוֹ לֶאֱכֹל, אֲבָל אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה מַלְאָךְ אֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ שֶׁיֹּאכַל, שֶׁבָּקִי הָיָה שֶׁאֵין אֲכִילָה לְמַעְלָה. וְלָמָּה לֹא הִכִּיר בּוֹ, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הַנְּבִיאִים הוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָיְתָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם הָיְתָה נוֹתֶנֶת לָהֶם אֵימָה בְּעֵינֵי רוֹאֵיהֶם, שֶׁהַכֹּל מִתְיָרְאִים מֵהֶם, שֶׁהָיוּ דוֹמִים לְמַלְאָכִים. וְלָמָּה אָכְלוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁבָּאוּ לְבַשֵֹּׂר אֶת שָׂרָה בְּהֵרָיוֹן וְזֶה לֹא רָצָה לֶאֱכֹל, לְפִי שֶׁאוֹתָם מַלְאָכִים כְּשֶׁנִּתְרָאוּ תְּחִלָּה לְאַבְרָהָם כִּדְמוּת עוֹבְרֵי דֶרֶךְ נִתְרָאוּ לוֹ, וְהוּא הִכְנִיסָם לְבֵיתוֹ כְּמִנְהָגוֹ וְהִזְמִינָם לֶאֱכֹל, וְהֵם לֹא רָצוּ לְבַטֵּל מִמֶּנּוּ מִנְהַג הָאַכְסְנָאִים, וְאָכְלוּ עִמּוֹ, וְאַחַר שֶׁאָכְלוּ אָמְרוּ שְׁלִיחוּתָן, וְלֹא נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁיְקַבְּלוּ שָׂכָר עַל שְׁלִיחוּתָן, אֲבָל זֶה הַמַּלְאָךְ בַּתְּחִלָּה אָמַר שְׁלִיחוּתוֹ, וְאִלּוּ הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ קִבֵּל שָׂכָר עַל שְׁלִיחוּתוֹ, לְכָךְ נִמְנַע מִלֶּאֱכֹל. וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ ה' מִי שְׁמֶךָ (שופטים יג, יז), לְפִי שֶׁלֹא הִכִּיר בּוֹ שֶׁהָיָה מַלְאָךְ לְכָךְ שָׁאַל לוֹ עַל שְׁמוֹ. (שופטים יגף יז): כִּי יָבֹא דְבָרְךָ וְכִבַּדְנוּךָ. אָמַר לוֹ מָנוֹחַ אֱמֹר לִי שִׁמְךָ כְּדֵי שֶׁאֶשְׁאַל בְּאֵיזֶה מָקוֹם אֶמְצָאֲךָ בְּעֵת שֶׁיִּתְקַיֵּם נְבוּאָתְךָ וְנִתֵּן לְךָ דּוֹרוֹן, וְאֵין וְכִבַּדְנוּךָ אֶלָּא מִנְחָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כב, יז): כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ. (שופטים יג, יח): וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אֵין אַתְּ צָרִיךְ לֵידַע שְׁמִי, שֶׁאֵין סוֹפְךָ שֶׁתִּרְאֵנִי עוֹד לְעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יג, יח): וְהוּא פֶלִּאי, עַל עַצְמוֹ אָמַר לוֹ שֶׁהוּא יִהְיֶה מְכֻסֶּה מִמֶּנּוּ שֶׁלֹא יִרְאֶנּוּ עוֹד לְעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קלט, ו): פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי. דָּבָר אַחֵר, וְהוּא פֶלִאי, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אֵינִי יוֹדֵעַ לוֹמַר לְךָ שְׁמִי, שֶׁלְּפִי הַשְּׁלִיחוּת שֶׁשּׁוֹלֵחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָנוּ קוֹרֵא לָנוּ שֵׁם, הֱוֵי: וְהוּא פֶלִיא, לְפִי פְּלִיאָה וּפְלִיאָה שֶׁעוֹשֶׂה עַל יָדֵינוּ הוּא קוֹרֵא לָנוּ שֵׁם. דָּבָר אַחֵר, וְהוּא פֶלִאי, שֵׁם שְׁמוֹ הַמַּלְאָךְ פֶּלִיא, לְפִי שְׁלִיחוּת הוּא בָּא לְהַזִּיר אֶת שִׁמְשׁוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שופטים יג, ה): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר, לְכָךְ קָרָא שְׁמוֹ פֶּלִאי, כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'.

6 ו

אַתְּ מוֹצֵא שֶׁרָמַז משֶׁה בְּפָרָשָׁה זוֹ לִנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר כָּתוּב בִּנְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁלֹא רָמְזוֹ משֶׁה בַּתּוֹרָה, אִישׁ זֶה הָיָה הַמַּלְאָךְ שֶׁבָּא לְהַזִּיר אֶת שִׁמְשׁוֹן שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, כְּמָה דְתֵימָא (שופטים יג, יא): הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶל הָאִשָּׁה, מַהוּ (שופטים יג, יא): וַיֹּאמֶר אָנִי, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אַתָּה חוֹשֵׁב בִּי שֶׁאֲנִי אִישׁ, וַאֲנִי אֵינִי אִישׁ אֶלָּא אֲנִי מַלְאָךְ. וְדִכְוָתֵיהּ (בראשית כז, כד): אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו וַיֹּאמֶר אָנִי, אֵינִי עֵשָׂו אֶלָּא יַעֲקֹב. אוֹ אִשָּׁה, שֶׁלֹא נִרְאָה תְּחִלָּה אֶלָּא לָאִשָּׁה, כִּי יַפְלִא, שֶׁשֵּׁם שְׁמוֹ פֶּלִאי. לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִיר לַה', כְּמָה דִכְתִיב (שופטים יג, ה): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר.

7 ז

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. תָּנֵי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת וְאֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים נוֹדְרִים נְזִירוּת. וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְרַבּוֹת אֶת הָעֲבָדִים. אִישׁ וְלֹא קָטָן, אוֹ אִשָּׁה, לַעֲשׂוֹת הַנָּשִׁים כַּאֲנָשִׁים, וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ הַכּוּתִים אֵין לָהֶם נְזִירוּת נָשִׁים וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶם נְזִירוּת, חוֹמֶר בְּנָשִׁים מִבַּעֲבָדִים שֶׁהוּא כּוֹפֶה עַבְדּוֹ וְאֵינוֹ כּוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ, חוֹמֶר בַּעֲבָדִים מִבְּנָשִׁים שֶׁהוּא מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מֵפֵר אֶת נִדְרֵי עַבְדּוֹ. הֵפֵר לְאִשְׁתּוֹ הֵפֵר עוֹלָמִית, הֵפֵר לְעַבְדּוֹ, יָצָא לַחֵרוּת מַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ, עָבַר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא יִשְׁתֶּה וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִשְׁתֶּה. כִּי יַפְלִא, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַפְלוֹת, מִכָּאן אָמְרוּ: מֻפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ נְדָרָיו קַיָּמִין. דָּבָר אַחֵר, כִּי יַפְלִא, כְּשֶׁיִּפְרוֹשׁ לִנְדֹּר, פְּרַט לִמְהַרְהֵר בַּלֵּב. לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ל, ג): אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע וגו', שֶׁאִם נָדַר יוֹם אֶחָד, אָסוּר יוֹם אֶחָד, שְׁנַיִם, אָסוּר שְׁנַיִם, מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁנָּדַר, מֵאוֹתוֹ הַמִּין אָסוּר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בִּנְזִירוּת כֵּן, לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁאִם נָדַר יוֹם אֶחָד אוֹ שָׁעָה אַחַת אָסוּר שְׁלשִׁים יוֹם לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִטַּמָּא לַמֵּתִים וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת. לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר, לָמָּה כְּתִיב כָּאן נֶדֶר, לַעֲשׂוֹת נְזִירוּת כַּנְּדָרִים, מַה בַּנְּדָרִים עוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר, אַף בַּנְּזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֵן, וּמַה בַּנְּדָרִים הָאָב מֵפֵר נִדְרֵי בִּתּוֹ וְהָאִישׁ מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ, אַף בִּנְזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֵן. נָזִיר לְהַזִּיר, לַעֲשׂוֹת כִּנּוּי נְזִירוּת כַּנְּזִירוּת, הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִּיק נָזִיחַ פָּזִיחַ, הֲרֵי זֶה נָזִיר. לְהַזִּיר, יָכוֹל שֶׁיַּזִּיר אֶת אֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר נָזִיר, אֶת עַצְמוֹ מַזִּיר וְאֵין מַזִּיר אֶת אֲחֵרִים, אֲבָל הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נָזִיר לְהַזִּיר, מִכָּאן שֶׁאָדָם קוֹבֵעַ עָלָיו נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ. לְהַזִּיר לַה', שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אָמַר מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר אֶלָּא אֶחָד, פַּעַם אַחַת עָלָה אֵלַי אֶחָד מִן הַדָּרוֹם וּרְאִיתִיו אַדְמוֹנִי וִיפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים מְסֻדָּרוֹת תִּלִּים תִּלִּים, אָמַרְתִּי לוֹ מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית אֶת הַשֵֹּׂעָר הַנָּאֶה הַזֶּה. נָם לִי: רַבִּי, רוֹעֶה הָיִיתִי בְּעִירִי וְהָלַכְתִּי לְמַלֵּא אֶת הַנִּיאוּב מִן הַמַּעְיָן, וְרָאִיתִי אֶת הַבּוּבְיָא שֶׁלִּי בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּפָחַז יִצְרִי עָלַי וּבִקֵּשׁ לְאַבְּדֵנִי מִן הָעוֹלָם, אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, שֶׁל עָפָר, שֶׁל רִמָּה, וְשֶׁל תּוֹלֵעָה הוּא, עָלַי לְהַקְדִּישְׁךָ לַשָּׁמַיִם וּלְגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמַיִם. וְהִרְכַּנְתִּי אֶת רֹאשִׁי וּנְשַׁקְתִּיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ עוֹשֵׂי רְצוֹן הַמָּקוֹם בְּיִשְׂרָאֵל, עָלֶיךָ אָמַר הַכָּתוּב לְהַזִּיר לַה'. רַבִּי מוֹנָא בָּעֵי, לָמָּה לֹא הָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אוֹכֵל אֲשַׁם נָזִיר, אִם תֹּאמַר מִפְּנֵי שֶׁנָּזִיר חוֹטֵא הוּא עַל שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, וְכִי לֹא אָכַל שִׁמְעוֹן הַצַּדִיק חַטַּאת חֵלֶב אוֹ חַטַּאת דָּם מִיָּמָיו, סָבוּר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ הַקְּפָדָה הֵם נוֹדְרִים בְּנָזִיר, וְכֵיוָן שֶׁהֵם נוֹדְרִים מִתּוֹךְ הַקְּפָדָה סוֹפָן לִתְהוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהוּא תּוֹהֶה נַעֲשׂוּ קָרְבְּנוֹתָיו כְּשׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה. וְזֶה מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת נָדַר וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִים.

8 ח

מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר וגו' (במדבר ו, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, כב כג): הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וגו' מַצְדִיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וגו'. תַּמָּן כְּתִיב (קהלת י, יז): אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים, אֵימָתַי הָאָרֶץ בְּאַשְׁרֵי בִּזְּמַן שֶׁמַּלְכָּהּ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, טז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וגו', אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה בִּלְבָד. (קהלת י, יז): וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ, שֶׁקּוֹבְעִים עִתִּים לַתּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ הֵם אוֹכְלִים, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, ז): לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְּלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (קהלת י, יז): בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי, בִּגְבוּרָה שֶׁל תּוֹרָה וְלֹא בִּשְׁתִיָּה שֶׁל יַיִן, לְכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה גְּבוּרָה שֶׁל תּוֹרָה הִיא בְּאַשְׁרֵי, אֲבָל גְּבוּרַת יַיִן הוּא בְּאוֹי, הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יַיִן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כג, כט ל): לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי וגו' לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן וגו'. (ישעיה ה, כב): וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר, תַּמָּן כְּתִיב (שמות יח, כא כב): וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם וגו' וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם וגו', אֲבָל אֵלּוּ אֵינָם אַנְשֵׁי חַיִל אֶלָּא לִמְסֹךְ שֵׁכָר, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כג, ל): לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ, מַהוּ לִמְסֹךְ שֵׁכָר, שֶׁהָיוּ מוֹסְכִים יַיִן חָזָק בְּיַיִן קַל כְּדֵי לְהִשְׁתַּכֵּר בּוֹ. מַעֲשֶׂה בַּחֲבוּרָה אַחַת שֶׁל זָלִין, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים יַיִן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה וְלֹא הָיוּ מִשְׁתַּכְּרִים, בָּא לָהֶם יַיִן אָמְרוּ לִמְזֹג יַיִן בְּיַיִן, הָיוּ עוֹשִׂים כֵּן עַד שֶׁנִּכְנַס בָּהֶם הַיַּיִן עָמְדוּ וְהִכּוּ זֶה אֶת זֶה מִתּוֹךְ הַשִּׁכְרוּת, נָפְלָה צְוָחָה בָּעִיר וּבָא הַלֻּפָּר וּתְפָשָׂם וּמְסָרָם לַמַּלְכוּת וְנֶאֶבְדוּ כֻלָּם, מִי גָּרַם לָהֶם הַיַּיִן שֶׁהָיוּ שׁוֹתִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ, אֵין מִמְסָךְ אֶלָּא יַיִן בְּיָיִן, הֱוֵי: וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר. וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְשַׁכְּחִין אֶת הַתּוֹרָה וּמְעַוְּתִים אֶת הַדִּין, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו: מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד, וְאוֹמֵר (משלי לא, ה): פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, יִשְׁכַּח אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה עַל יְדֵי מְחוֹקֵק, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן, מַה כְּתִיב (משלי לא, ה): וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, הַיַּיִן וְהַדַּעַת נִמְשְׁלוּ כְּכִימָה וְעַקְרָב, כָּל שָׁעָה שֶׁכִּימָה נִרְאֵית בָּרָקִיעַ אֵין עַקְרָב נִרְאֶה בָּרָקִיעַ, וּמִשֶּׁעַקְרָב נִרְאֶה אֵין כִּימָה נִרְאֵית. כָּךְ הַיַּיִן מָשׁוּל כְּעַקְרָב, וְהַדַּעַת מְשׁוּלָה כְּכִימָה, מָה עַקְרָב מַכֶּה בְּעֻקְצוֹ, כָּךְ הַיַּיִן מַכֶּה בְּסוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כג, לב): אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ. וּכְשֵׁם שֶׁהַכִּימָה מַבְשֶׁלֶת אֶת הַפֵּרוֹת וְנוֹתֶנֶת בָּהֶם טַעַם, כָּךְ הַדַּעַת נוֹתֶנֶת רֵיחַ וְטַעַם בִּדְבָרָיו שֶׁל אָדָם, נִכְנַס הַיַּיִן יָצָא הַדָּעַת. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן אֵין דַּעַת, נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד, יַיִן חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים וְסוֹד חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים. הַדַּעַת מִתְחַלֶּקֶת בְּאַרְבַּע חֲלָקִים, שְׁנַיִם בִּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת וְחֵלֶק אֶחָד בַּפֶּה וְחֵלֶק אֶחָד בַּלֵּב. וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנֵי חֲלָקִים שֶׁל חָכְמָה בִּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, לו): מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה, אֵלּוּ הַכְּלָיוֹת שֶׁהֵן טוּחוֹת בַּגּוּף. וְחֵלֶק אֶחָד בַּלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נא, ח): וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי. וְחֵלֶק אֶחָד בַּפֶּה (תהלים מט, ד): פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, נִתְּנָה הַדַּעַת הַזּוֹ בְּאַרְבָּעָה כֵּלִים הָאֵלּוּ, וּכְנֶגְדָּן נָתְנוּ חֲכָמִים שִׁעוּר לַשִּׁכְרוּת בְּאַרְבָּעָה רְבִיעִית יַיִן חַי, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת. שָׁתָה אָדָם כּוֹס אֶחָד שֶׁהוּא רְבִיעִית, יָצָא הָאָדָם מֵרְבִיעִית דַּעְתּוֹ. שָׁתָה שְׁנֵי כּוֹסוֹת, יָצְאוּ שְׁנֵי חֲלָקִים מִדַּעְתּוֹ. שָׁתָה שְׁלשָׁה כּוֹסוֹת, יָצְאוּ שְׁלשָׁה חֲלָקִים מִדַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ מְטוֹרָף, מִיָּד הוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר שֶׁלֹא כְּהֹגֶן. שָׁתָה כּוֹס רְבִיעִית, יָצָא כָּל דַּעְתּוֹ נִשְׁתַּעְמְמוּ כָּל הַכְּלָיוֹת וְנִטְרַף לִבּוֹ וְהַלָּשׁוֹן נִפְסַק, מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר וְאֵינוֹ יָכוֹל אֶלָּא לְשׁוֹנוֹ עָגוּם. לְכָךְ אָמְרוּ כֹּהֵן שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן פָּסוּל לַעֲבוֹדָה, יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן, פָּסוּל מִלָּדוּן. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין טוֹב יוֹצֵא מִן הַיַּיִן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, וְחֹמֶץ מִפְּנֵי שִׁכְרוּת, לָמָּה אָסְרָה מִשְׁרַת עֲנָבִים, שֶׁהוּא לֹא יִשְׁתַּכֵּר מֵהֶם. וְגַם אָסְרָה אֲכִילַת כָּל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, דְּבָרִים שֶׁלֹא יִשְׁתַּכֵּר מֵהֶם, לָמָּה כָּךְ, מִכָּאן שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה, מִכָּאן שֶׁעָשְׂתָה תּוֹרָה סְיָג לִדְבָרֶיהָ. תַּמָּן תְּנֵינַן (משנה אבות א-א): הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה. כֵּיצַד, יַעֲשֶׂה אָדָם סְיָג לִדְבָרָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה תּוֹרָה סְיָג לִדְבָרֶיהָ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא יח, יט): וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב, יָכוֹל יְחַבְּקֶנָּהּ וִינַשְׁקֶנָּהּ וִידַבֵּר עִמָּהּ דְּבָרִים בְּטֵלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִקְרַב. יָכוֹל תִּישַׁן עִמּוֹ בִּבְגָדֶיהָ עַל הַמִּטָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִקְרַב. יָכוֹל תִּרְחַץ אֶת פָּנֶיהָ וּתְכַחֵל אֶת עֵינֶיהָ וְיִטֹּל הֵימֶנָּהּ אֶת הַכּוֹס, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא טו, לג): וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ, כָּל יָמִים שֶׁהִיא דָּוָה תְּהֵא בְּנִדּוּי. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַמְנַבֶּלֶת עַצְמָהּ בִּימֵי נִדָּתָהּ רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנָּהּ, כָּל הַמִּתְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ בִּימֵי נִדָּתָהּ אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנָּהּ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא יח, ו): אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ וגו', מִכָּאן אָמְרוּ אַל יִתְיַחֵד אָדָם עִם כָּל הַנָּשִׁים בְּפוּנְדָּק אֲפִלּוּ עִם אֲחוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ עִם בִּתּוֹ וְעִם חֲמוֹתוֹ, מִפְּנֵי טַעֲנַת הַבְּרִיּוֹת. לֹא יְסַפֵּר עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק אֲפִלּוּ עִם אִשְׁתּוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עִם אִשָּׁה אַחֶרֶת, מִפְּנֵי טַעֲנַת הַבְּרִיּוֹת. כָּאן נֶאֱמַר אֵצֶל שְׁאֵר בָּשָׂר לֹא תִקְרְבוּ, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר לֹא תִקְרַב, לְדָבָר הַמֵּבִיא לִדְבַר עֲבֵרָה לֹא תִקְרְבוּ, הַרְחֵק מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לַכִּעוּר, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים הַרְחֵק מֵחֵטְא הַקַּל שֶׁמָּא יְבִיאֲךָ לִידֵי חָמוּר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה שֶׁיְבִיאֲךָ לַחֲמוּרָה. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, מָה הַנַּחָשׁ עַל יְדֵי שֶׁהֵסִית לְחַוָּה לִשְׁתּוֹת יַיִן נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, כָּךְ עַל יְדֵי יַיִן נִתְקַלֵּל שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, כד כה): וַיִּקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וגו' וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנַעַן, זֶה הָיָה חָם שֶׁהָיָה בְּנוֹ שְׁלִישִׁי, וְהוּא נִקְרָא אֲבִי כְנָעַן. מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ מַפְרִישׁ הַיַּיִן אֶת הָאָדָם מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי הַמָּוֶת, לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, לג): עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פא, י): לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ו, ג ד): וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וגו' מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן. עָשְׂתָה תּוֹרָה סְיָג לִדְבָרֶיהָ שֶׁלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה מִכָּל דָּבָר הַנַּעֲשָׂה מִגֶּפֶן הַיִּין כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹא לִשְׁתּוֹת, מַתְלָא אָמַר לֵךְ לֵךְ אָמְרִין לִנְזִירָא, סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִקְרָב. מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, אֲפִלּוּ לֹא אָמַר אֶלָּא הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַיַּיִן, הֲרֵי הוּא נָזִיר שָׁלֵם, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים אֲסוּרִים בַּנָּזִיר, לִשְׁתּוֹת יַיִן, וּלְגַלַּח שְׂעָרוֹ, וְלִטַּמָּא לַמֵּתִים. יָכוֹל לֹא יְהֵא נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכֻּלָּם, תַּלְמוּד לוֹמַר: מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, אֲפִלּוּ מֵאֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן הֲרֵי זֶה נָזִיר. אָמְרוּ הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַחַרְצַנִּים, מִן הַזָּגִים, מִן הַתִּגְלַחַת, מִן הַטֻּמְאָה, הֲרֵי זֶה נָזִיר, וְכָל דִּקְדּוּקֵי נָזִיר עָלָיו. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, לָמָּה כָּפַל הַכָּתוּב יַיִן וְשֵׁכָר וַהֲלֹא יַיִן הוּא שֵׁכָר וְשֵׁכָר הוּא יַיִן, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים יד, כג): וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר וגו' מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וגו', יָכוֹל אַף הַנָּזִיר בְּמַשְׁמַע, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, בִּשְׁאָר כָּל הַמִּינִים חוּץ מִיֵּין מִצְוָה אוֹ אַף בְּיֵין מִצְוָה, וּמָה אֲנִי מְקַיֵם: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר וגו' מַעְשַׂר וגו', בִּשְׁאָר כָּל אָדָם חוּץ מִן הַנָּזִיר, תַּלְמוּד לוֹמַר מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר יַיִן, זֶה מָזוּג. שֵׁכָר, זֶה חַי. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יַיִן, זֶה חַי. וְשֵׁכָר, זֶה מָזוּג. תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר כח, ז): וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִית הַהִין וגו' הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר, חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ וְאֵין אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, יַיִן, זֶה מָזוּג. שֵׁכָר, זֶה חַי. יַזִּיר, אֵין נְזִירוּת בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְּרִישׁוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כב, כ): וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר (ויקרא כה, ה): עִנְּבֵי נְזִירֶךָ, וְאוֹמֵר (הושע ט, י): וַיִּנָּזְרוּ לַבּשֶׁת, וְאוֹמֵר (זכריה ז, ג): הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִּׁי הִנָּזֵר. הָא אֵין נְזִירוּת בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְּרִישׁוּת. יַזִּיר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִסְּחוֹרָתוֹ וּמֵרְפוּאָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יִשְׁתֶּה, בִּשְּׁתִיָּה הוּא אָסוּר וּמֻתָּר בִּרְפוּאָתוֹ וּבִסְחוֹרָתוֹ. חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה, מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בּוֹ חֹמֶץ כַּיַּיִן וְחֹמֶץ מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה. וְכָל מִשְׁרַת וגו', מַגִּיד שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בַּמַּיִם, שֶׁהֵם בְּנוֹתֵן טַעַם. מִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, מָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה וְיֵשׁ לוֹ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרוֹ, עָשָׂה בוֹ טַעַם כְּעִקָּר. שְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרָן, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ טַעַם כְּעִקָּר. וַעֲנָבִים כְּמַשְׁמָעָן, לַחִים לְהָבִיא אֶת הַבּוֹסֶר, וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל, לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל אִסּוּרִין שֶׁל נָזִיר, וּמַה כָּאן שֶׁהוּא מִין אֶחָד וְהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת חַיָּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אַף כָּל שֶׁהֵם מִין אֶחָד וְהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, חַיָּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְהָבִיא יַיִן חָדָשׁ וַעֲנָבִים שֶׁהוּא חַיָּב שְׁנָיִם.

9 ט

כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל וגו' (במדבר ו, ד), בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם אָכַל כַּזַּיִת מִכֻּלָּם שֶׁהוּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים, מִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, מָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר הֲנָאָה וְיֵשׁ לוֹ הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרוֹ, הֲרֵי הֵן מִצְטַרְפִין זֶה עִם זֶה לְכַזַּיִת, שְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר אַחַר אִסּוּר, דִּין הוּא שֶׁיִּצְטָרְפוּ זֶה עִם זֶה לְכַזַּיִת. מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הֶעָלִין וְהַלּוּלָבִין בְּמַשְׁמַע, תַּלְמוּד לוֹמַר מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג, מַה פְּרָט מְפֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פֶּרִי, אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסוֹלֶת פֶּרִי, לְהוֹצִיא אֶת הֶעָלִין וְאֶת הַלּוּלָבִין שֶׁאֵינָן פְּרִי וּפְסוֹלֶת פֶּרִי. מֵחַרְצַנִּים, מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם, וְעַד זָג, אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֵלּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן הַזַּגִּים, הַחַרְצַנִּים אֵלוּ הַחִיצוֹנִים, וְהַזַּגִּין אֵלּוּ הַפְּנִימִים, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כח, לד): פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, וּמְתַרְגְּמִינָן זַגָּא דְדַהֲבָא וְרִמּוֹנָא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁלֹא תִטְעֶה כַּזּוֹג שֶׁל בְּהֵמָה הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבָּל. לֹא יֹאכֵל, אֵין אֲכִילָה פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, מִכָּאן לְאִסּוּרֵי נָזִיר בְּכַזַּיִת.

10 י

כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר וגו' (במדבר ו, ה), לָמָּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנָּזִיר שֶׁלֹא יְגַלַּח רֹאשׁוֹ, לְפִי שֶׁהַגִּלּוּחַ מְתָאֳרוֹ וּמְיַפֵּהוּ, כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ בְּיוֹסֵף (בראשית מא, יד): וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וְגִדּוּל שֵׂעָר הוּא לְשֵׁם צַעַר וְאֵבֶל, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַחַר שֶׁזֶּה הַנָּזִיר אָסַר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן כְּדֵי לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַזִּמָּה, יְגַדֵּל שַׂעֲרוֹ, שֶׁיִּתְנַבֵּל וְיִצְטָעֵר, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא יֵצֶר הָרָע קוֹפֵץ עָלָיו, (במדבר ו, ה): עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה' קָדשׁ יִהְיֶה, יֶאֶסְרוֹ עָלָיו כַּקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹא יִגַּע בּוֹ, לְפִי שֶׁהוּא הִקְדִּישׁוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם. כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, נִדְרוֹ תָּלוּי בִּנְזִירוּתוֹ וְלֹא נְזִירוּתוֹ תְּלוּיָה בְּנִדְרוֹ. תַּעַר לֹא יַעֲבֹר, אֵין לִי אֶלָּא תָּעַר, תָּלָשׁ, מְרַט וְסִפְסֵף כָּל שֶׁהוּא מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ, לְרַבּוֹת כָּל הַמַּעֲבִירִים, וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: תַּעַר, לְפִי שֶׁלֹא לָמַדְנוּ לְתִגְלַחַת אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא בְּתַעַר, לְלַמֵּד מִמְּצוֹרָע אִי אֶפְשָׁר, שֶׁאֵין דָּנִין קַל מֵחָמוּר לְהַחְמִיר עָלָיו. רַבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת, הַתּוֹרָה אָמְרָה אַחַר מְלֹאת לֹא תְהֵא תִּגְלַחַת אֶלָּא בְּתַעַר. דָּבָר אַחֵר, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: תַּעַר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר לֹא זוּג וְלֹא מִסְפָּרַיִם, אֶלָּא תַּעַר בִּלְבָד. עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר סְתָם מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד, וְאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה', וַעֲדַיִן לֹא מָלְאוּ יְמֵי נְזִירוּתוֹ. קָדשׁ יִהְיֶה, זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר. קָדשׁ יִהְיֶה, אֵין לִי אֶלָּא הַמְּגַלֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ שֶׁשְֹּׂעָרוֹ אָסוּר, גִּלְחוּהוּ אֲחֵרִים קֹדֶם זְמַנּוֹ וְשֶׁלֹא כְּמִצְוָתוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: קָדשׁ יִהְיֶה, מִכָּל מָקוֹם. בַּר פַּדָּא אָמַר סְתָם נְזִירוּת שְׁלשִׁים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: קָדשׁ יִהְיֶה, יִהְיֶה בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלשִׁים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן כְּנֶגֶד תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים פַּעַם שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה נֶדֶר, נָזִיר, נִזְרוֹ, יַזִּיר, לְהַזִּיר, וְהָא אִינוּן תְּלָתִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר בּוֹן אֶחָד לְחִדּוּשׁוֹ יָצָא, וְאֵינוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבַר פַּדָּא אִם גִּלַּח יוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל אִם גִּלַּח יוֹם שְׁלשִׁים יָצָא. אִית דְּבָעֵי נַשְׁמְעִנַּהּ מִן הֲדָא, (במדבר ו, ה): גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ, כַּמָּה הוּא גִּדּוּל שֵׂעָר שְׁלשִׁים יוֹם. וְאִית דְּבָעֵי נַשְׁמְעִנַּהּ מִן הֲדָא עַד מְלֹאת הַיָּמִם, וְכַמָּה הֵם יָמִים מְלֵאִים שְׁלשִׁים יוֹם. מֵעַתָּה אִם גִּלַּח יוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר הַיָּמִים, הַיָּמִם כְּתִיב, גַּדֵּל פֶּרַע, לוֹמַר לָךְ שֶׁהוּא גַּדֵּל פֶּרַע, אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ פֶּרַע מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעַר רֹאשׁוֹ, מַשֶּׁהוּ. אֵין לִי שֶׁהוּא אָסוּר לְגַלֵּחַ אֶלָא עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר, מִנַּיִן שֶׁהוּא אָסוּר בְּתִגְלַחַת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, כ): וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן, וְכִי הַנָּזִיר שׁוֹתֶה יַיִן, אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן נָזִיר (במדבר ו, ה): כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נָזִיר, מַה לְּהַלָּן אָסוּר לִשְׁתּוֹת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, אַף כָּאן אָסוּר לְגַלֵּחַ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן.

11 יא

כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' וגו' (במדבר ו, ו), בֹּא וּרְאֵה שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה, זֶה לְפִי שֶׁמַּזִּיר אֶת עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן וְנוֹהֵג צַעַר בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹא יְגַלֵּחַ רֹאשׁוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵרָה, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הוּא חָשׁוּב לְפָנַי כְּכֹהֵן גָדוֹל, מַה כֹּהֵן אָסוּר לִטַּמָּא לְכָל הַמֵּתִים, אַף נָזִיר אָסוּר לִטַּמָּא לְכָל הַמֵּתִים, מַה בְּכֹהֵן גָּדוֹל כְּתִיב (ויקרא כא, יב): כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו, אַף בַּנָּזִיר הוּא אוֹמֵר (במדבר ו, ז): כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ, מַה בְּכֹהֵן כְּתִיב (דברי הימים א כג, יג): וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, אַף נָזִיר נִקְרָא קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, ח): כָּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה'. בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה הַמִּצְווֹת מְעַטְּרוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא גִּדּוּל שֵׂעָר נִוּוּל הוּא לָאָדָם, שֶׁהוּא אֵינוֹ חוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וּלְפִי שֶׁהוּא מְגַדְּלוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם קְרָאוֹ הַכָּתוּב עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ. כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ וגו', נָזִיר שֶׁכָּל יָמָיו אָסוּר לִשְׁתּוֹת וּלְגַלֵּחַ וְלִטַּמָּא לַמֵּתִים, וְאִם גִּלַּח וְשָׁתָה יַיִן וְנִטְמָא לַמֵּתִים סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, עַל הַיַּיִן מִנַּיִן שֶׁלּוֹקֶה, דִּכְתִיב (במדבר ו, ד): כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ וגו', לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁל אַחַר מְלֹאת כַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת. לְגַלֵּחַ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (במדבר ו, ה): כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ וגו', לְרַבּוֹת יָמִים שֶׁל אַחַר מְלֹאת כַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת. עַל הַטֻּמְאָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' וגו', לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁל אַחַר מְלֹאת כַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת. שְׁלשָׁה מִנִּין אֲסוּרִים בְּנָזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. הַטֻּמְאָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (במדבר ו, ו): כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת וגו'. תִּגְלַחַת מִנַּיִן, דִּכְתִיב (במדבר ו, ה): כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, דִּכְתִיב (במדבר ו, ד): כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן וגו'. חֹמֶר בַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִים וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר. וְחֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטֻּמְאָה וְתִגְלַחַת, שֶׁלֹא הֻתַּר כְּלַל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן וְהֻתַּר בְּתִגְלַחַת מִצְוָה, כְּגוֹן מְצוֹרָע, דְּנַפְקָא מֵרֹאשׁוֹ הָאָמוּר בַּמְּצוֹרָע הַמְיֻתָּר, לְהָבִיא נָזִיר מְצוֹרָע שֶׁמְגַלֵּחַ, וְהֻתַּר בְּמֵת מִצְוָה לִטַּמָּא. חֹמֶר בַּטֻּמְאָה מִתִּגְלַחַת, שֶׁהַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְתִגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלשִׁים יוֹם וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן. עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בְּמַשְׁמַע, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, יח): מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, ז): לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר בְּנַפְשׁוֹת אָדָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לֹא יָבֹא בִּנְפָשׁוֹת הַמְּטַמְּאוֹת בְּבִיאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאֵלּוּ הֵן נַפְשׁוֹת אָדָם. לְאָבִיו לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא כּוֹלֵל בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט (ויקרא כא, א): לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו, וְחָזַר וְהִתִּירוֹ לַקְּרוֹבִים (ויקרא כא, ב): כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ וגו', יָכוֹל אַף נָזִיר כֵּן יְהֵא מֻתָּר לִטַּמָּא לַקְּרוֹבִים, תַּלְמוּד לוֹמַר לְאָבִיו, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לַקְּרוֹבִים. וּלְאִמּוֹ לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בַּנָּזִיר לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם, רַבִּי אוֹמֵר בְּמֹתָם אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא בְּנִגְעָן וּבְזִיבָתָן, וְאֵין לִי אֶלָּא בְּנָזִיר, בְּכֹהֵן גָּדוֹל מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כא, יא): וּלְאִמּוֹ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁלֹא הָיִיתִי צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר קַל וָחֹמֶר הוּא, וּמָה אִם בַּמָּקוֹם שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט מִטַּמֵּא לְאָחִיו מֵאָבִיו אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לְאָבִיו, מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִטַּמֵא לְאָחִיו מֵאִמּוֹ דִּין הוּא שֶׁלֹא יְהֵא כֹּהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לְאִמּוֹ. אִם זָכִיתָ מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְאִמּוֹ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר בְּכֹהֵן גָּדוֹל אִמּוֹ, וְנֶאֱמַר בַּנָּזִיר אִמּוֹ, מָה אִמּוֹ הָאָמוּר בַּנָּזִיר מִטַּמֵּא בְּנִגְעָן וּבְזִיבָתָן, אַף אִמּוֹ הָאָמוּר בְּכֹהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא בְּנִגְעָן וּבְזִיבָתָן. (במדבר ו, ז): לְאָחִיו, לָמָּה נֶאֱמַר, לְאָחִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. (במדבר ו, ז): וּלְאַחֹתוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, הֲרֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יָכוֹל יִטַּמָּא, אָמַרְתָּ: לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם, יָכוֹל לֹא יִטַּמָּא לְמֵת מִצְוָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּלְאַחֹתוֹ, לַאֲחוֹתוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. נֶאֱמַר: לְאָחִיו, לְהַתִּירוֹ לִטַּמָּא לְמֵת מִצְוָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא אִסּוּר לָאו, לֹא יִטַּמָּא לָהֶם. וְנֶאֱמַר: וּלְאַחֹתוֹ, לְהַתִּירוֹ לִטַּמָּא אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם פֶּסַח וּמִילָה, דְּחַיָּבֵי כְּרִיתוֹת הֵן, אֲבָל לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ לֹא נֶאֱמַר, שֶׁאֵין הַקְּטַנִּים נִזּוֹרִין. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶפֶשׁ, אֵלּוּ הָרְחוֹקִים, מֵת, אֵלוּ הַקְּרוֹבִים, לְאָבִיו, לְאָבִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. וְאִם נֶאֱמַר לְאָבִיו, לָמָּה נֶאֱמַר וּלְאִמּוֹ, אִם נֶאֱמַר אָבִיו, וְלֹא נֶאֱמַר אִמּוֹ הָיִיתִי אוֹמֵר לְכָךְ לֹא יִטַּמָּא לוֹ מִשּׁוּם דַּחֲזָקָה בְּעַלְמָא הוּא, אֲבָל אִמּוֹ דְּוַדַּאי יְלִידְתֵּיהּ לִטַּמָּא לָהּ, וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא אִמּוֹ הָיִיתִי אוֹמֵר, לְאִמּוֹ הוּא דְּלָא, דְּלָא אָזֵיל זַרְעָהּ בַּתְרָהּ, אֲבָל אָבִיו כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, אֵימָא לִטַּמָּא לֵיהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: לְאָבִיו. לְאָחִיו, שֶׁאִם הוּא כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר, לְאָחִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. וּלְאַחֹתוֹ, שֶׁאִם הָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחֹט פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, לַאֲחוֹתוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם, אֲבָל עוֹמֵד הוּא בַּהֶסְפֵּד וּבַשּׁוּרָה. רַבִּי אוֹמֵר בְּמוֹתָם אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא בְּנִגְעָם וּבְזִיבָתָם, (במדבר ו, ז): כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ, לְהַגִּיד מַה גָּרַם.

12 יב

כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה' (במדבר ו, ח), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ו, ה): עַד מְלֹאת הַיָּמִם, אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּסֶק לִנְזִירוּתוֹ, נְזִיר עוֹלָם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ, לְהָבִיא נְזִיר עוֹלָם. קָדשׁ הוּא לַה', זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף.

13 יג

וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו (במדבר ו, ט), בִּמְחֻוֶּרֶת עָלָיו הַטֻּמְאָה, לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק, זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. אֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, כָּל שֶׁאֵין מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם, הָיָה מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם אֵין זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. הָיָה טָמוּן בְּתֶבֶן אוֹ בִּצְרוֹרוֹת, הֲרֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, בְּמַיִם בַּאֲפֵלָה וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים, אֵין זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, וְלֹא אָמְרוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא לַמֵּת בִּלְבָד. (במדבר ו, ט). בְּפֶתַע פִּתְאֹם, רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר בְּפֶתַע, זֶה שׁוֹגֵג, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר לה, כב): בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ. פִּתְאֹם, זֶה אוֹנֶס, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יב, ד): וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל משֶׁה וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: פִּתְאֹם, זֶה מֵזִיד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כב, ג): וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ. דָּבָר אַחֵר, פִּתְאוֹם, זֶה שׁוֹגֵג, דִּכְתִיב (משלי יד, טו): פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר. וְכִי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּפִתְאֹם לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מֵזִיד אוֹנֵס וְשׁוֹגֵג, לָמָּה צָרִיךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב: בְּפֶתַע, לְהָבִיא אֶת הַשּׁוֹגֵג, אִלּוּ לֹא נִכְתַּב: פֶּתַע, הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ הֵיכָא דְנִטְמָא בְּשׁוֹגֵג, מִידֵי דַּהֲוָה אַכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, אֲבָל אֹנֶס וּמֵזִיד אֵימָא לָא, כָּתַב רַחֲמָנָא פֶּתַע, דְּשׁוֹגֵג הוּא, לְגַלּוֹת עַל פִּתְאֹם דְּאֹנֶס וּמֵזִיד הוּא, וַאֲפִלּוּ הָכֵי חַיָּב קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ. (במדבר ו, ט): וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ, בְּמִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא, הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן וְלִפְטֹר הַנָּזִיר בְּקָבֶר. (במדבר ו, ט): וְגִלַּח רֹאשׁוֹ. רֹאשׁוֹ הוּא מְגַלֵּחַ וְאֵין מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. (במדבר ו, ט): בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, בְּיוֹם הֲזָיָתוֹ בַּשְּׁבִיעִי, אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם הֲזָיָתוֹ בַּשְּׁבִיעִי אוֹ בַּשְּׁמִינִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, ט): בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ, אִי בַּשְּׁבִיעִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִזָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, בְּיוֹם הֲזָיָתוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיעִי, שְׁמִינִי, תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר יְגַלְּחֶנּוּ. אֵין לִי אֶלָּא בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר יְגַלְּחֶנּוּ. אֵין לִי אֶלָּא תִּגְלַחַת הַטֻּמְאָה, תִּגְלַחַת טָהֳרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר יְגַלְּחֶנּוּ. כֵּיצַד, הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי, וְאִם גִּלַּח בַּשְּׁמִינִי, מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַּיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

14 יד

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי (במדבר ו, י), לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁבִיעִי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַתְּשִׁיעִי, נֶאֱמַר כָּאן שְׁמִינִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁמִינִי (ויקרא כב, כז): וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה וגו', מַה שְּׁמִינִי הָאָמוּר לְהַלָּן הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, אַף שְׁמִינִי הָאָמוּר כָּאן הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה. אִלּוּ אָמַר תּוֹרִים, יָכוֹל הַרְבֵּה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, י): יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא שְׁתַּיִם. יָכוֹל יָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, י): אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה. יָכוֹל יָבִיא פְּרִידָה אַחַת מִזּוֹ וּפְרִידָה אַחַת מִזּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה. מִכָּאן אָמְרוּ אֵין מְבִיאִין תּוֹרִין כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה וְלֹא בְּנֵי יוֹנָה כְּנֶגֶד תּוֹרִין. (במדבר ו, י): אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַיָּב בְּטִפּוּל הֲבָאָתָם עַד שֶׁיְּבִיאֵם אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

15 טו

וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה (במדבר ו, יא), שֶׁיַּפְרִישֵׁם הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה בַּעֲשִׂיָּתָן. אֵין לִי אֶלָּא הַפְרָשָׁה לַכֹּהֵן, בַּבַּעַל מִנַּיִן. נֶאֱמַר בְּיוֹלֶדֶת (ויקרא יב, ח): וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, הֲרֵי שֶׁהַבְּעָלִים מַפְרִישִׁין בִּשְׁעַת לְקִיחָתָן, נִמְצְאוּ לְמֵדִין הַפְרָשָׁה בַּכֹּהֵן וְהַפְרָשָׁה בַּבְּעָלִים, וְנִמְצֵינוּ לְמֵדִים כָּאן קֵן סְתוּמָה בִּזְמַן שֶׁהַכֹּהֵן צָרִיךְ לְהַפְרִישָׁן בִּזְּמַן שֶׁהַבְּעָלִים מַפְרִישִׁין אוֹתָהּ סְתוּמָה, וְנִמְצֵינוּ לְמֵדִין כָּאן קֵן מְפֹרֶשֶׁת בִּזְּמַן שֶׁהַבְּעָלִים מַפְרִישִׁין אֵיזוֹ לָעוֹלָה וְאֵיזוֹ לַחַטָּאת. (במדבר ו, יא): וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ, מִשּׁוּם טֻמְאַת הַמֵּתִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה הַמְצַעֵר נַפְשׁוֹ מִן הַיַּיִן צָרִיךְ כַּפָּרָה, קַל וָחֹמֶר הַמְּצַעֵר נַפְשׁוֹ עַל כָּל דָּבָר. (במדבר ו, יא יב): וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ, נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁמַּתְחִיל לִמְנוֹת מִיּוֹם שֶׁגִּלַּח דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ. וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, בְּיוֹם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו.

16 טז

וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ (במדבר ו, יב), כָּל אֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה חוּץ מִזֶּה. יָכוֹל אַף זֶה מְעַכֵּב, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִזִּיר וְהֵבִיא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הֵבִיא הִזִּיר. מִשֵּׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ אַף זֶה מְעַכֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִזִּיר לַה', אֵימָתַי (במדבר ו, יב): וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם, וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ, מִנַּיִן שֶׁהוּא אָסוּר לִטַּמָּא לְמֵתִים בַּיָּמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, כ): וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן. וְכִי נָזִיר שׁוֹתֶה יַיִן, אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ, לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן נָזִיר, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נָזִיר, מַה נָּזִיר הָאָמוּר לְהַלָּן עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, אַף נָזִיר הָאָמוּר כָּאן נַעֲשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. (במדבר ו, יב): וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ, וְלֹא אַיִל. (במדבר ו, יב): בֶּן שְׁנָתוֹ לְעַצְמוֹ וְלֹא בֶּן שָׁנָה לִשְׁנֵי עוֹלָם. (במדבר ו, יב): לְאָשָׁם, הֲרֵי זֶה קְנַס. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא מָצִינוּ אָשָׁם שֶׁיָּבוֹא לְבַטֵּל אֶלָּא זֶה בִּלְבָד, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (במדבר ו, יב): וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ. וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים סוֹתְרוֹ, מִנַּיִן אִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם וְנִטְמָא סוֹף מֵאָה חָסֵר יוֹם אֶחָד, מִנַּיִן שֶׁהוּא סוֹתֵר אֶת הַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים סוֹתֵר וְזֶה יֵשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים. נִטְמָא בְּיוֹם מֵאָה, יָכוֹל יְהֵא סוֹתֵר הַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַיָּמִים וגו', מִכְּלַל דְּאִיכָּא אַחֲרוֹנִים, וְזֶה אֵין לוֹ אַחֲרוֹנִים. אוֹ אֲפִלּוּ נִטְמָא בִּתְחִלַּת מֵאָה סוֹתֵר אֶת הַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רִאשׁוֹנִים, וְזֶה אֵין לוֹ רִאשׁוֹנִים. (במדבר ו, יב): כִּי טָמֵא נִזְרוֹ, הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְאֵין הַתִּגְלַחַת סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל אֶלָּא שְׁלשִׁים יוֹם, דִּבְעֵינַן גַּדֵּל פֶּרַע, הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת וְאֵין הַיַּיִן סוֹתֵר.

17 יז

וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר (במדבר ו, יג), תּוֹרַת, אֶחָד נְזִיר יָמִים וְאֶחָד נְזִיר עוֹלָם, יָכוֹל שֶׁאַתְּ מַרְבֶּה נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְזֹאת, שֶׁכֵּן אָמְרוּ מַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר שִׁמְשׁוֹן, נְזִיר עוֹלָם הִכְבִּיד שַׂעֲרוֹ מֵקֵל בְּתַעַר וּמֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת, וְאִם נִטְמָא מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן הִכְבִּיד שַׂעֲרוֹ אֵין מֵקֵל בְּתַעַר, וְאִם נִטְמָא אֵין מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. רַבִּי אוֹמֵר אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טו, ז ח): וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן. כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי ה' יְרוּשָׁלָיִם וְעָבַדְתִּי אֶת ה'. מַהוּ מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְקֵץ אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ, וְאוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ הִיא שְׁנַת עֶשֶׂר לִשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, וּמְגַלֵּחַ אַבְשָׁלוֹם אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כו): וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ, נֶאֱמַר כָּאן יָמִים, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא כה, כט): יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ, מַה לְּהַלָּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אַף כָּאן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים מְגַלְּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, כ): וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּבְנֵי מְלָכִים מְגַלְּחִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְזֹאת תּוֹרַת, לְקָרְבַּן טָהֳרָה אוֹ אַף לְקָרְבַּן טֻמְאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יג): בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי שֶׁיֵּשׁ פֶּסֶק לִנְזִירוּתוֹ. בְּיוֹם מְלֹאת, בַּיּוֹם יָבִיא וְלֹא בַלַּיְלָה. (במדבר ו, יג): יָבִיא אֹתוֹ, הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ וְאֵין אֲחֵרִים מְבִיאִין אוֹתוֹ. זוֹ אַחַת מִשְׁלשָׁה אֶתִים שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה (ויקרא כב, טז): וְהִשִֹּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה, וְכִי אֲחֵרִים מַשִֹּׂיאִים אוֹתָם וַהֲלֹא הֵם מַשִֹּׂיאִין אֶת עַצְמָן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי, וְכִי אֲחֵרִים קָבְרוּ אוֹתוֹ וַהֲלֹא הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ, אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: יָבִיא אֹתוֹ, הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ וְאֵין אֲחֵרִים מְבִיאִים אוֹתוֹ.

18 יח

וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה' (במדבר ו, יד), מַגִּיד שֶׁהַבְּהֵמָה מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁם. (במדבר ו, יד): בֶּן שְׁנָתוֹ, בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ וְלֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים. (במדבר ו, יד): תָמִים, לְהוֹצִיא אֶת בַּעֲל מוּם. (במדבר ו, יד): אֶחָד, וְלֹא שְׁנַיִם. אֶחָד, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לַשֵּׁם. (במדבר ו, יד): לְעֹלָה, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. (במדבר ו, יד): וְכַבְשָׂה, יָכוֹל שְׁתַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יד): אַחַת. אָמַרְתָּ אַחַת, אֵין מְגַלְּחִין שְׁתֵּי נְזִירוֹת כְּאֶחָת. (במדבר ו, יד): בַּת שְׁנָתָה, בַּת שָׁנָה לְעַצְמָהּ וְלֹא בַּת שָׁנָה לַשָּׁנִים. (במדבר ו, יד): תְּמִימָה, לְהוֹצִיא בַּעֲלַת מוּם. (במדבר ו, יד): לְחַטָּאת, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת. (במדבר ו, יד): וְאַיִל, יָכוֹל שְׁנַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יד): אֶחָד. אָמַרְתָּ אֶחָד, מְגַלֵּחַ הוּא עַל זֶבַח אֶחָד. (במדבר ו, יד): תָּמִים, לְהוֹצִיא בַּעַל מוּם. (במדבר ו, יד): לִשְׁלָמִים, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵשׁוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים. לִמֵּד בַּנָּזִיר שֶׁיִּטְעֹן בְּשָׁלשׁ בְּהֵמוֹת.

19 יט

וְסַל מַצּוֹת (במדבר ו, טו), מִצְוָה שֶׁיָּבִיא בְּסָל, אֵין לִי אֶלָּא סָל, מִנַּיִן אַתְּ מַרְבֶּה שְׁאָר הַכֵּלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר סַל, וְסַל, וְסַל מַצּוֹת, כְּלָל, (במדבר ו, טו): חַת וגו' וּרְקִיקֵי מַצּוֹת וגו', פְּרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, מְלַמֵּד שֶׁאֵין טָעוּן אַרְבָּעָה מִינִין כַּתּוֹדָה. מַצּוֹת סֹלֶת חַת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, לָמָּה צָרִיךְ לוֹמַר מַצּוֹת בָּרְקִיקִים, יָכוֹל לִתֵּן לַחַלּוֹת מְשִׁיחָה וְלָרְקִיקִים בְּלִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: מַצּוֹת, לַמַּצָּה שָׁוּוּ וְלֹא שָׁוּוּ לַבְּלִילָה וְלַמְּשִׁיחָה. וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, יָכוֹל כְּדֶרֶךְ הַמּוֹשְׁחִין, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּשָּׁמֶן, כְּדֵי קִיּוּם שָׁמֶן. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אַחַת עַל זוֹ וְאַחַת עַל זוֹ. (במדבר ו, טו): וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לָעוֹלָה וְלַשְּׁלָמִים, אוֹ אַף לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא אָמוּר בַּמְּצֹרָע שֶׁמֵּבִיא מִנְחָה עַל חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ וְעוֹלָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, י): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִם וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ וגו', הָיָה מֵבִיא שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנִים עִשָֹּׂרוֹן לְכָל מִין וּמִין, יָכוֹל אַף בַּנָּזִיר כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יז): וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים וגו' וְעָשָה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ. וַהֲלוֹא אַיִל הָיָה בִּכְלַל וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, וְיָצָא מִן הַכְּלָל וְלִמֵּד עַל הַכְּלָל, מָה הָאַיִל שֶׁהוּא שְׁלָמִים מְיֻחָד שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה טָעוּן נְסָכִים, אַף כָּל הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה שֶׁיִּטְעֲנוּ נְסָכִים.

20 כ

וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְעָשָׂה אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עֹלָתוֹ (במדבר ו, טז), מְלַמֵּד שֶׁהַחַטָּאת קָרֵב קֹדֶם לָעוֹלָה בְּכָל מָקוֹם. (במדבר ו, יז): וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים, מַגִּיד שֶׁהָעוֹלָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁלָמִים. (במדבר ו, יז): עַל סַל הַמַּצּוֹת, שֶׁיַּקְדִּים הַלֶּחֶם לִזְבִיחַת הָאַיִל, שֶׁאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ אֶלָּא בְּדַם הַזֶּבַח. (במדבר ו, יז): וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וגו', לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.

21 כא

וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (במדבר ו, יח), רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ, אָמַרְתָּ אִם כָּךְ אָמְרָה תּוֹרָה (שמות כ, כג): וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי וגו', קַל וָחֹמֶר לִדְבַר בִּזָּיוֹן, שֶׁלֹא יְגַלֵּחַ, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (ויקרא ג, ב): וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר ו, יח): וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת וגו', בְּמִי שֶׁמְחֻסָר לְקִיחָה וּנְתִינָה, וְלֹא בְּמִי שֶׁמְחֻסָר לְקִיחָה הֲבָאָה וּנְתִינָה, הֱוֵי מָקוֹם שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל שָׁם הָיָה מְגַלֵּחַ. אֵין לִי שֶׁמְּגַלֵּחַ אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ, וּמִנַּיִן אַף בַּמְּדִינָה, אָמַרְתָּ גִּלַּח וְגִלַּח, אַף בַּמְּדִינָה. מַה בֵּין מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִמְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה, הַמְּגַלֵחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד הָיָה מְשַׁלֵּחַ אֶת הַשֵֹּׂעָר תַּחַת הַדּוּד, וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְדִינָה לֹא הָיָה מְשַׁלְּחוֹ תַּחַת הַדּוּד. וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אִם אֵין שָׁם פֶּתַח פָּתוּח לֹא הָיָה מְגַלֵחַ, וְנוֹטֵל אֶת הָרֹטֶב וְנוֹתֵן עַל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל שְׁלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, מִזִּבְחוֹ יְהֵא תַּחְתָּיו. הַשְּׁלָמִים, אֵין לִי אֶלָּא תַּחַת הַשְּׁלָמִים, תַּחַת חַטָּאת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: זֶבַח, מִכָּל מָקוֹם. אֵין לִי שֶׁשֹּׂוֹרְפוֹ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמְּגַלֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ, בַּמְדִינָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן עַל הָאֵשׁ, מִכָּל מָקוֹם.

22 כב

וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה (במדבר ו, יט), אֵין בְּשֵׁלָה אֶלָּא שְׁלֵמָה. דָּבָר אַחֵר, וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ, יָכוֹל חַיָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשֵׁלָה, אִי בְּשֵׁלָה, יָכוֹל בִּפְנֵי עַצְמָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יט): מִן הָאַיִל, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם הָאָיִל, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, חוֹתְכָהּ עַד שֶׁהוּא מַנִּיחַ כַּשַֹּׂעֲרָה. לֹא הַקֹּדֶשׁ בּוֹלֵעַ מִן הַחֹל וְלֹא הַחֹל בּוֹלֵעַ מִן הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים, אֶחָד מִמֵּאָה. רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, וּשְׁנֵיהֶם לְמֵדִים מֵאֵיל נָזִיר, מַאן דְּאָמַר אֶחָד מִמֵּאָה, אַתְּ עוֹשֶׂה, אֶת הַזְּרוֹעַ אֶחָד מִמֵּאָה לָאָיִל. וּמַאן דְּאָמַר אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, אַתְּ עוֹשֶׂה אֶת הַזְּרוֹעַ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. מַאן דְּאָמַר אֶחָד מִמֵּאָה, אַתְּ מוֹצִיא אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ, מַאן דְאָמַר אֶחָד מִשִּׁשִּׁים אֵין אַתְּ מוֹצִיא הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ. וּכְשֵׁם שֶׁאַתְּ מוֹצִיא אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ כָּךְ הוֹצֵא מִן הָאַיִל, לֵית יָכוֹל, דְּתָנֵי אֵין טִנֹּפֶת שֶׁל תְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַתְּרוּמָה לְהַעֲלוֹת אֶת הַחֻלִּין, אֲבָל טִנֹּפֶת שֶׁל חֻלִּין מִצְטָרֶפֶת עִם הַחֻלִּין לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. (במדבר ו, יט): וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, שֶׁאִם נִפְרְצָה אוֹ חָסְרָה, פְּסוּלָה. (במדבר ו, יט): וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, אֵלּוּ אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, וְאֵין הֲבָאַת קָרְבָּנוֹ אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ.

23 כג

וְהֵנִיף אוֹתָם הַכֹּהֵן (במדבר ו, כ), מַנִּיחַ הַכֹּהֵן יָדָיו תַּחַת כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמֵנִיף. כֵּיצַד מֵנִיף, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, כז): אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם, מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה, מַה תְּנוּפָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא אַף הֲרָמָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. מָה הֲרָמָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִכָּאן אָמְרוּ מִצְוַת תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. תְּנוּפָה, תְּנוּפָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. (במדבר ו, כ): לִפְנֵי ה', בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: לִפְנֵי ה', הוּא בַּמִּזְרָח עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב. (במדבר ו, כ): קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה, וַהֲלוֹא אֵיל נָזִיר בִּכְלַל (ויקרא ז, לד): כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה וגו', וְלָמָּה נֶאֱמַר כָּאן, לְפִי שֶׁיָּצָא אֵיל נָזִיר לָדוּן בְּדָבָר חָדָשׁ, שֶׁהוּא טָעוּן בְּהַפְרָשַׁת זְרוֹעַ, יָכוֹל אֵין לוֹ אֶלָּא חִדּוּשׁוֹ בִּלְבָד, לְכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, שֶׁהוּא טָעוּן הַפְרָשַׁת חָזֶה וְשׁוֹק. (במדבר ו, כ): וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר, אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַר הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, כְּתִיב הָכָא וְאַחַר יִשְׁתֶּה, וּכְתִיב הָתָם (במדבר ו, יט): אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, מָה הָתָם אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי, אַף כָּאן אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי.

24 כד

זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר וגו' (במדבר ו, כא), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה, לַדּוֹרוֹת מִנַּיִן שֶׁיְּהֵא הַדָּבָר נוֹהֵג בְּשִׁילוֹ וּבְבֵית עוֹלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: תּוֹרַת. יָכוֹל אַף בַּבָּמָה יִנְהֹג קָרְבַּן נְזִירוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת. (במדבר ו, כא): קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ, וְלֹא נִזְרוֹ עַל קָרְבָּנוֹ. קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ, הֲרֵי נִזְרוֹ כַּקָּרְבָּן, לוֹמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹעֲלִין בַּקָּרְבָּן כָּךְ מוֹעֲלִים בַּשֵֹּׂעָר. (במדבר ו, כא): מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִֹּׂיג יָדוֹ. וְכִי נָזִיר תָּלוּי בְּהַשָֹּׂגַת יַד, הָא כֵיצַד, קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ, שֶׁהִפְרִישׁ הוּא מִשֶּׁלּוֹ. מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִֹּׂיג יָדוֹ,, שֶׁהִפְרִישׁוּ לוֹ אֲחֵרִים שֶׁיִּתְכַּפֵּר בְּמַתָּנָתָם. (במדבר ו, כא): כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה עוֹלוֹת וְעַל מֵאָה שְׁלָמִים, שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא אֶת כֻּלָּם, תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּפִי נִדְרוֹ. אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה חַטָּאוֹת וְעַל מֵאָה אֲשָׁמוֹת שֶׁיְהֵא חַיָּב לַהֲבִיאָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יִדֹּר, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה, יָצְאוּ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת שֶׁאֵין בָּאִין בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה. (במדבר ו, כא): כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא שׁוֹתֶה יַיִן וּמִטַּמֵּא לְמֵתִים קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו כְּפִי נִדְרוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר הֲרֵי עָלַי חָמֵשׁ נְזִירוֹת, שֶׁאֲגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לְכֻלָּן, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: כְּפִי נִדְרוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ:

25 כה

הָיָה רַבִּי שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: מָה רָאֲתָה תּוֹרָה לְהָקֵל עַל נָזִיר טָמֵא שֶׁמֵּבִיא תּוֹרִים אוֹ בְּנֵי יוֹנָה, לְפִי שֶׁהוּא כְּשֶׁנָּזַר לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְכַּוֵּן וּכְשֶׁנִּטְמָא מְאַבֵּד כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה וְחוֹזֵר מֵרֹאשׁ, לְפִיכָךְ חָסָה הַתּוֹרָה עָלָיו לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּקָרְבַּן עָנִי. לָמָּה הָיָה כֶּבֶשׂ לְאָשָׁם, לְפִי שֶׁלֹא שָׁמַר עַצְמוֹ מִן הַטֻּמְאָה קָנְסָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיְקַבֵּל נְזִירוּת בְּטָהֳרָה. לָמָּה נָזִיר טָהוֹר מֵבִיא שְׁלשָׁה מִינֵי קָרְבָּן, כְּדֵי לְהַתִּיר שְׁלשָׁה דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לוֹ, הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, וְהַתִּגְלַחַת, וְהַטֻּמְאָה. הַחַטָּאת הָיָה מֵבִיא לְהַתִּיר הַטֻּמְאָה, וְהָעוֹלָה לְהַתִּיר הַתִּגְלַחַת, וְהַשְּׁלָמִים לְהַתִּיר הַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶן. וּלְפִי שֶׁכְּתוּבִין שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת בַּאֲכִילַת הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, לְכָךְ הָיָה מֵבִיא עִם הַשְּׁלָמִים שְׁנֵי מִינֵי לֶחֶם, נְסָכִים לָעוֹלָה וְלַשְּׁלָמִים כְּנֶגֶד שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת שֶׁל שְׁתִיָּה לְהַתִּירָן. וְלָמָּה הָיָה מַפְרִישׁ מִשַּׁלְּמֵי נָזִיר הַזְּרוֹעַ, כְּדֵי לְחַזֵּק זְרוֹעוֹ. לָמָּה פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה, וְאַחַר פָּרָשַׁת נָזִיר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, לְפִי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לַסּוֹטָה בִּתִּי הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, אֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה אֶלָּא לְהִבָּדֵל מִן הַיַּיִן כַּנָּזִיר, מַתְנִים עָלֶיהָ כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, אִם הָיְתָה טְהוֹרָה (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, יוֹצְאִים הֵימֶנָּה כֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל.