1
מי שהיה טהור. כהן שהיה טהור לאכול בתרומה, והסיח דעתו מלאכול עוד בתרומה:
2
שדרך טמאים פורשים ממנו. הטמאים שיודעים בו שהוא טהור, פורשים ממנו, הלכך לא חיישינן שמא נגע באדם טמא וטמאהו:
3
וחכמים מטמאין. מאחר שהסיח דעתו. והלכה כחכמים:
4
היו ידיו טהורות. בהא מודה רבי יהודה דאפילו אמר יודע אני שלא נטמאו ידי:
5
ידיו טמאות. ופוסלין את התרומה, מאחר שהסיח דעתו מלאכול, לפי שהידים עסקניות הן ונגע ולאו אדעתיה: