במדבר רבה ה׳:ט

אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם (במדבר ד, יח), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יח יט): הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו וגו', זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים וּמְקַוִּים לְחַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי כָּל הַבְּרִיּוֹת אֵינָן מְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא בְּיוֹתֵר שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, אֶלָּא יוֹשְׁבִים וּמִתְפַּלְּלִים שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פֵּרוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁיִּטְלוּ מַעְשְׂרוֹתֵיהֶם, שֶׁאֵין לָהֶם כְּלוּם בָּעוֹלָם אֶלָּא חַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֱוֵי: לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, מִן מִיתָה עַצְמָהּ, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנוּ לְשֵׁבֶט לֵוִי, עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ, וְעֶשֶׂר בַּגְּבוּלִין, וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם, הֱוֵי: וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת מֵאֵיזוֹ מִיתָה הָיוּ נִצּוֹלִים, אִם מִמִּיתָה שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אֵין בְּרִיָּה שֶׁאֵין מֵתָה, מַהוּ לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, אֶלָּא מִמִּיתַת הָאָרוֹן, כֵּיצַד, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִין הָיוּ שְׁנֵי נִיצוֹצִין שֶׁל אֵשׁ יוֹצְאִין מִתּוֹךְ שְׁנֵי בַּדָּיו שֶׁל אָרוֹן כְּדֵי לִפְגֹּעַ שׂוֹנְאֵיהֶם, וּמִנַּיִן, שֶׁכֵּן משֶׁה אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל מָה אַתֶם מִתְיָרְאִין מִן בְּנֵי עֲנָק וְכִי קָשִׁים הֵם מֵאוֹתָן שֶׁהָיוּ בָּאִים כְּנֶגְדֵנוּ וְהָיָה הָאָרוֹן שׂוֹרְפָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ט, ג): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ וגו', מִכָּאן אַתָּה דוֹרֵשׁ שֶׁהָיוּ שְׁנֵי נִיצוֹצִין מְקַדְּמִין לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם (דברים ט, ג): הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הַנִּיצוֹצִין יוֹצְאִין הָיְתָה הָאֵשׁ שָׁפָה בְּטוֹעֲנֵי הָאָרוֹן וְהָיוּ נִשְׂרָפִים וּמִתְמַעֲטִין. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ שֵׁבֶט קְהָת מְמֻעָט, אֶלָּא אַתָּה מוֹצֵא שָׁלשׁ מִשְׁפָּחוֹת הָיוּ טוֹעֲנִין כָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, גֵּרְשׁוֹן טוֹעֵן כָּל כְּלֵי הָאֲרִיגָה, יְרִיעוֹת, פָּרֹכֶת, הַמָּסָךְ וְהַקְּלָעִים. וּמִשְׁפַּחַת קְהָת הָיוּ טוֹעֲנִין הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ. וּמְרָרִי טוֹעֵן הַקְּרָשִׁים וְהַבְּרִיחִים וְהָעַמּוּדִים וְהָאֲדָנִים. וְאַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָיוּ נִמְנִים אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת הַלָּלוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וּמִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, וְכֵיוָן שֶׁהוּא מוֹנֶה אֶת הַגֵּרְשֻׁנִּי מִבֶּן חֹדֶשׁ הוּא מוֹנֶה אוֹתָם (במדבר ג, כב): שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה אוֹתָן מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וּמוֹצֵא אוֹתָן (במדבר ד, מ): אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים, הֲרֵי שֶׁהָיוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים יוֹתֵר עַל שְׁלִישׁ. וְכֵן מְרָרִי מוֹנֶה אוֹתָם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעוֹלֶה מִנְיָנָן (במדבר ג, לד): שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם, וְכֵיון שֶׁהוּא מְיַחֲסָן מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה הוּא מוֹצֵא אוֹתָן (במדבר ד, מד): שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם, הֲרֵי שֶׁהָיוּ מֵאָה יוֹתֵר עַל חֶצְיָן. אֲבָל מִשְׁפַּחַת קְהָת אַתְּ מוֹצֵא אוֹתָן מְרֻבִּין מִכָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת, כִּי מִבֶּן חֹדֶשׁ הוּא מוֹנֶה אוֹתָן וּמוֹצֵא אוֹתָן (במדבר ג, כח): שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהוּא בָּא מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, הוּא מוֹצְאָן (במדבר ד, לו): אַלְפַּיִם שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, הֲרֵי שֶׁהָיוּ אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִשְׁלִישִׁיתָן מֵאָה וְשִׁבְעָה עָשָׂר, לָמָּה כֵן, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא מִתּוֹךְ שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ יוֹצֵאת וְשָׁפָה בְּטוֹעֲנֵי הָאָרוֹן הָיוּ מִתְמַעֲטִין. וְהָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָצִין, זֶה נוֹטֵל אֶת הַשֻּׁלְחָן וְזֶה נוֹטֵל אֶת הַמְּנוֹרָה וְזֶה נוֹטֵל אֶת הַמִּזְבְּחוֹת, וּבוֹרְחִים מִן הָאָרוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַזִּיקָן, וְהָיָה הָאָרוֹן כְּאִלּוּ מִתְבַּזֶּה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם וְשׁוּב הָיוּ מִתְכַּלִּין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מָה אֲנִי הוֹרֵג בְּנֵי קְהָת, אִם יִטְעֲנוּ הֲרֵי מִתְמַעֲטִין וְאִם לֹא יִטְעֲנוּ הֲרֵי כַּעַס עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן עֲשׂוּ לָהֶם תַּקָּנָה לִבְנֵי קְהָת כְּדֵי שֶׁלֹא יִכָּרְתוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹא יְהוּ מַנִּיחִין וּבוֹרְחִין, אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט וגו', אֶלָּא יָבוֹא אַהֲרֹן וּבָנָיו (במדבר ד, יט): וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָֹּׂאוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכְלוּ לְהִתְחַלֵּף מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וּמִמַּשָֹּׂא לְמַשָֹּׂא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ד, יט): וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וגו', רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר חַס וְשָׁלוֹם לֹא הָיוּ בְּנֵי קְהָת מַנִּיחִין אֶת הָאָרוֹן וְרָצִין לַשֻׁלְּחָן וּמְנוֹרָה, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְמַעֲטִין הָיוּ נוֹתְנִין נַפְשָׁם עַל הָאָרוֹן, וְאִם כֵּן לָמָּה הָיָה מַזְהִיר עֲלֵיהֶם אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט וגו', אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין שֶׁכָּל מִי שֶׁטּוֹעֵן בָּאָרוֹן שְׂכָרוֹ מְרֻבָּה וְהָיוּ מַנִּיחִין אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וְכֻלָּן רָצִין לָאָרוֹן לִטֹּל שָׂכָר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה זֶה מֵרִיב וְאוֹמֵר אֲנִי טוֹעֵן כָּאן, וְזֶה מֵרִיב וְאוֹמֵר אֲנִי טוֹעֵן כָּאן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ נוֹהֲגִין בְּקַלּוּת רֹאשׁ וְהָיְתָה הַשְּׁכִינָה פּוֹגַעַת בָּהֶם, אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה עֲשֵׂה לָהֶם תַּקָנָה כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְכַּלּוּ מִן הָעוֹלָם, אַל תַּכְרִיתוּ וגו', אֶלָּא יְסַדְּרוּ אוֹתָם עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מַשָֹּׂאָם שֶׁלֹא יָרִיבוּ זֶה עִם זֶה, עָשָׂה לָהֶם משֶׁה תַּקָּנָה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְרִיבִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה, זֶה אוֹמֵר אֲנִי טוֹעֵן בָּאָרוֹן וְזֶה אוֹמֵר לָאו אֶלָּא אֲנִי טוֹעֵן, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֶחָד מַהוּ קָבוּעַ לוֹ, מַהוּ מַשָֹּׂאוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו נִכְנָסִין וְנוֹתְנִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד טְעוּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם וגו'.

דָּבָר אַחֵר, אַל תַּכְרִיתוּ וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי כב, כב): אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וגו', אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר אִם הוּא דַל, מַהוּ גוֹזֵל לוֹ, אֶלָּא לֹא דִּבֵּר אֶלָּא בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁהוּא חַיָּב לִתֵּן לָהֶם מִן הַתּוֹרָה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי, וְהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִגְזֹל אָדָם מֵהֶם מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לִתֵּן לָהֶם, כִּי דַל הוּא, דַּי לוֹ עֲנִיּוּתוֹ, לֹא דַיּוֹ לֶעָשִׁיר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֶוַח וְעָנִי בְצַעַר, אֶלָּא אַף גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (משלי כב, כב): וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר וגו', כְּמָה דְתֵימָא (שמות כג, ו): לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט וגו', וְאוֹמֵר (שמות כב, כא): כָּל אַלְמָנָה וגו' (משלי כב, כג): כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כב, כב כג): אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ וגו' וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי וגו'. דָּבָר אַחֵר, אַל תִּגְזָּל, מְדַבֵּר בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן דַּלִּים שֶׁהָיוּ דַּלִּים בַּמִּנְיָן מִכָּל הַשְּׁבָטִים, אֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁבָטִים פָּחוּת בַּמִּנְיָן כִּמְנַשֶּׁה, שֶׁלֹא עָלָה מִנְיָנָם אֶלָּא (במדבר א, לה): שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּמָאתָיִם, וְהֵם הָיוּ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהָיוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד עֶשְׂרִים, וְחוּץ מִן אוֹתָן שֶׁהָיוּ מִן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, אֲבָל כָּל שֵׁבֶט לֵוִי לֹא הָיוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה אֶלָּא (במדבר ג, כב לד): עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, לָמָּה שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לַקֹּדֶשׁ וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר כָּרָאוּי מִדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בָּהֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֵם שׁוֹמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ כְּדֵי שֶׁלֹא תִּזֹּקוּ וְהֵם מִתְדַּלְדְּלִים בִּשְׁבִילְכֶם, אַל תִּגְזְלוּ מֵהֶם הַמַּתָּנוֹת שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם, כִּי דַל הוּא, וְעוֹד שֶׁהֵם דַּלִּים מִנַּחֲלָה שֶׁלֹא נָטְלוּ עִמָּכֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יג, לג): וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן משֶׁה נַחֲלָה, (במדבר יח, כא כג): וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה וגו' וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד וגו' וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וגו'. וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כו, יב): כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ וגו', שֶׁאִם עָשִׂיתָ כֵּן כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וגו' אַל תִּגְזָל דָּל, מְדַבֵּר בִּבְנֵי קְהָת, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן דָּל, שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי שֶׁלֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ.

דָּבָר אַחֵר, אַל תַּכְרִיתוּ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב יד, כז): וְלֹא דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיָּמוּת אֶחָד מֵהֶם, רְאֵה מַה כְּתִיב (ישעיה נו, ג): וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר וגו', וּמַה עַל בֶּן נֵכָר אָמַרְתִּי שֶׁלֹא לְפָסְלוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּנַי, הֱוֵי: וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת וגו'. וְכֵן הַגִּבְעוֹנִים שֶׁהָיוּ גֵּרִים גְּרוּרִים וְלֹא הָיוּ גֵּרֵי אֱמֶת אֶלָּא מִן הַיִּרְאָה נִתְגַּיְּרוּ קִבַּלְתִּי אוֹתָם, וְעַל שֶׁבִּקֵּשׁ שָׁאוּל לְהִזְדַּקֵּק לָהֶם וְהָרַג הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין מְזוֹנוֹתָן, הֲרַגְתִּיו. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵבֵאתִי שָׁלשׁ שָׁנִים רָעָב בִּשְׁבִילָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כא, א): וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד וגו', וּמַה אִם לַגִּבְעוֹנִים שֶׁבָּאוּ אֶצְלְכֶם לֹא פָסַלְתִּי, לְבָנַי אֲנִי פּוֹסֵל, הֱוֵי: וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת וגו', וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַלְוִיִּם שֶׁהֵם מְשָׁרְתִים לְפָנַי, הֱוֵי: אַל תַּכְרִיתוּ. אַל תַּכְרִיתוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחום א, ז): טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, אֵין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַת בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדָה עָלָיו מְדִינָה, הוּא עוֹשֶׂה בָהּ אַנְדְּרוֹלוֹמוּסְיָא וְהוֹרֵג הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, בְּשָׁעָה שֶׁהַדּוֹר מַכְעִיס לְפָנָיו הוּא מְמַלֵּט הַצַּדִּיקִים וּמְאַבֵּד לָרְשָׁעִים, חָטָא דּוֹר אֱנוֹשׁ אִבֵּד אוֹתָם, הִצִּיל לַחֲנוֹךְ (בראשית ה, כד): וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, לָמָּה (נחום א, ז): בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. דּוֹר הַמַּבּוּל הִכְעִיסוּ וְאִבְּדָן וְהִצִּיל לְנֹחַ (בראשית ו, ח): וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. סְדוֹמִיִּים הִכְעִיסוּ וְאִבְּדָם וְהִצִּיל לוֹט, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כט): וַיְהִי בְּשַׁחֵת ה' אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וגו', הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. הֵבִיא חשֶׁךְ עַל הַמִּצְרִיִּים (שמות י, כג): וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ, יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בָּאוּ לַמִּדְבָּר עָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה חוּץ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, מִיָּד עָמַד משֶׁה וְהָרַג לַחוֹטְאִים עַל יְדֵי שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כח): וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה, וְנָגַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֵׂי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְלֹא נָגַף שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' וגו', הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁבֶט לֵוִי חָסוּ בִּי וְקִדְשׁוּ שְׁמִי בָּעֵגֶל, הַדִין הוּא שֶׁאֵדַע אוֹתָם לְטוֹב וְאַצִּילֵם מִצָּרָה, לְפִיכָךְ הִזְהִיר לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן עַל בְּנֵי קְהָת שֶׁהָיוּ לְוִיִּם שֶׁלֹא יִתְכַּלּוּ בְּמַעֲשֵׂה הָאָרוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תַּכְרִיתוּ וגו'.

דָּבָר אַחֵר, אַל תַּכְרִיתוּ וגו'. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (במדבר ד, יז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָה עִסְקוֹ שֶׁל אַהֲרֹן נִזְכָּר כָּאן, אֶלָּא שֶׁהוּא נוֹתֵן רֶמֶז לִבְנֵי קְהָת וְאוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹא לִנְהֹג בְּקַלּוּת רֹאשׁ וּלְהִכָּנֵס אֵצֶל הָאָרוֹן, אִם נְהַגְתֶּם בּוֹ בְּקַלּוּת רֹאשׁ, לִמְּדוּ מִבְּנֵי אַהֲרֹן. אָמַר, בְּנֵי אַהֲרֹן, בִּשְׁבִיל שֶׁנִּכְנְסוּ שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת מַה כָּתוּב בָּהֶן (ויקרא י, ב): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, אַף אַתֶּם תְּנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹא יַגִּיעַ לָכֶם כְּשֵׁם שֶׁהִגִּיעַ לִבְנֵי אַהֲרֹן. לְפִיכָךְ הוּא כָּתַב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ לָמָּה כְּתִיב כָּאן אַהֲרֹן, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי קְהָת עַל מַשָֹּׂא הָאָרוֹן נִתְיָרְאוּ, הִתְחִילוּ צוֹוְחִין עַל משֶׁה וְאוֹמְרִים הֲרֵי אָנוּ מֵתִים כְּשֵׁם שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי תַּקָּנָה לְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן וגו', כָּךְ לְמִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי אֶעֱשֶׂה לָהֶם תַּקָּנָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תַּכְרִיתוּ וגו' וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם. וְאַל תִּתְמַהּ עַל זוֹ שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּקָּנָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ, שֶׁאַף בָּרְשָׁעִים מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה לָהֶם תַּקָּנָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ, בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרַשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִם יֶחֱטָא אָדָם בָּהֶן כָּךְ הוּא נִטְרָד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִלְקוּ אַרְבָּעִים וְיֵצְאוּ יְדֵי כְּרִיתָתָן, וְזוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (גמרא מכות כג-א): כָּל חַיָּבֵי כְּרִיתוֹת שֶׁלָּקוּ נִפְטָרִין מִידֵי כְּרִיתָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, ג): וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, כֵּיוָן שֶׁלָּקָה הֲרֵי הוּא אָחִיךָ, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. וּמָה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת נַפְשׁוֹ נִטֶּלֶת עָלֶיהָ, הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ נַפְשׁוֹ. וְלָמָּה חִיְּבַתּוּ תּוֹרָה לִתֵּן לוֹ מַלְקוֹת אַרְבָּעִים, לְפִי שֶׁעָבַר עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, וְגָרַם מִיתָה לְעַצְמוֹ שֶׁנּוֹצָר בְּאַרְבָּעִים יוֹם, יִלְקֶה אַרְבָּעִים וְיֵצֵא יְדֵי עָנְשׁוֹ. כְּשֵׁם שֶׁנַּעֲשָׂה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁחָטָא וְנִתְחַיֵּב מִיתָה וְנִלְקָה אַרְבָּעִים, שֶׁנִּתְקַלֵּל הָעוֹלָם בְּחֶטְאוֹ אַרְבָּעִים קְלָלוֹת, עֶשֶׂר לְאָדָם, וְעֶשֶׂר לְחַוָּה, וְעֶשֶׂר לַנָּחָשׁ וְעֶשֶׂר עַל הָאָרֶץ, וְהֶאֱרִיךְ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, וְהוּא חָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וְלֹא גָּמַר יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם לָרְשָׁעִים עָשָׂה תַּקָּנָה קַל וָחוֹמֶר לַצַּדִּיקִים, הֱוֵי: אַל תַּכְרִיתוּ וגו'.

רַבִּי אַבָּא בַּר אַיְּבוּ אָמַר דַּי הוּא שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר כָּאן אֶלָא עַל הַמִּשְׁפָּחָה בִּלְבָד, לָמָּה הוּא מַזְכִּיר לְכָל הַשֵּׁבֶט, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר ד, יח): אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וּמַקְדִּים דְּבָרִים שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ, צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקֹּרַח עוֹמֵד מִמִּשְׁפְּחוֹת קְהָת וְחוֹלֵק עַל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, א): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת וגו', וּמשֶׁה עָתִיד לְבַקֵּשׁ לִפְנֵי הָה' שֶׁתִּבְלַע הָאָרֶץ אוֹתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֵּן דַּעְתְּךָ (במדבר יז, ה): זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר וגו', חָסֵר קְרָיָה כְּלוּם, מַהוּ לוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לוֹ אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֲבָל לְכָל הַשֵּׁבֶט אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אַל תַּכְרִיתוּ וגו'.

הַקְּהָתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מח, ט): לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ, מְדַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל. לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ וְשִׁתֵּף שְׁמוֹ בִּשְׁמָם, יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ הֶאֱרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַפּוֹ עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא טְרָדָם וְגָבָה מֵהֶם קִמְעָה קִמְעָה בַּגָּלוּת כְּדֵי לְנַקּוֹתָם, וְלֹא בִּקֵּשׁ לִמְחוֹתָם שֶׁלֹא יִתְחַלֵּל שְׁמוֹ בָּהֶם. שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מָרְדוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹתָם שָׁם, וְהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ וְלֹא עָשָׂה כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כ, ח ט): וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם, וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וגו'. וְכֵן כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר מָרְדוּ בּוֹ וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹתָם וְהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, יג): וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם וגו'. וְכֵן בְּנֵי דוֹר הַמִּדְבָּר מָרְדוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִקֵּשׁ לְכַלּוֹתָם וְהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, וְנִשְׁבַּע שֶׁיִּפָּרַע עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, אֲבָל לֹא עָשָׂה כָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, כא כג): וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי וגו' וַהֲשִׁיבֹתִי אֶת יָדִי וגו' (יחזקאל כ, כג): גַם אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי וגו'. וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְחַלֵּל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם יָבִיא לָהֶם קֵץ הַגְּאֻלָּה הֶחָתוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כג כד): וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם וגו' וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וגו'. דָּבָר אַחֵר, וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִבְרְאוּ לוֹמַר תְּהִלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה מג, כא): עַם זוּ יָצַרְתִּי וגו', לְכָךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְהַלֵּל שְׁמוֹ בָּהֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹתְמָהּ לְטוֹבָה, כְּמָה דְתֵימָא (שיר השירים ח, ו): שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ וְהִיא גָרְמָה לָהֶם שֶׁלֹא נִכְרְתוּ בַּגָּלוּת, הֱוֵי: לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ. דָּבָר אַחֵר, לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי, מְדַבֵּר בַּקְּהָתִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן וְנִדְבַּק לְלִסְטִים וְנִתְפְּשׂוּ וְנִתְפַּשׂ בְּנוֹ עִמָּהֶם, אָמַר הַמֶּלֶךְ מָה אֶעֱשֶׂה, אֶהֱרֹג אֶת הַלִּסְטִים אִי אֶפְשָׁר שֶׁהֲרֵי בְּנִי עִמָּהֶם, בִּשְׁבִיל בְּנִי הֲרֵינִי מְפַנֶּה אוֹתָם עַכְשָׁו. וְכָךְ הָיוּ הַלְוִיִּם נוֹשְׂאִים הַמִּשְׁכָּן וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בְּקֹרַח וּבַעֲדָתוֹ שֶׁעֲתִידִין לַחְלֹק עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אֶעֱשֶׂה לְאֵלּוּ, לַהֲרֹג אוֹתָם עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי מְעֹרָבִים הֵם עִם הָאֲחֵרִים צַדִּיקִים, וּכְדֵי שֶׁלֹא יִפְגַּע בְּכֻלָּם מִדַּת הַדִּין לָקַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲצִי שְׁמוֹ וְנָתַן עָלָיו יָהּ, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו הַקְּהָתִי, ה"א מִתְּחִלָּה וְיוּ"ד בַּסּוֹף הֲרֵי יָהּ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עֲלֵיהֶם מִשְׁמֶרֶת עַד יָבוֹא יוֹמָם, הֱוֵי: לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וגו', לְכָךְ כְּתִיב הַקְּהָתִי כָּאן.

וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ וגו' (במדבר ד, יט), וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם, כְּשֵׁם שֶׁכָּתַב בְּאַהֲרֹן זֹאת (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן וגו', אַף כָּאן כְּתִיב זֹאת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה תַּקָּנָה לְאַהֲרֹן כֵּן עָשָׂה לָהֶם, וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשׂוּ לָהֶם תַּקָּנָה לִבְנֵי קְהָת שֶׁיִּחְיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶל הָאָרוֹן, שֶׁאִלּוּלֵי הֵם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים, לָמָּה שֶׁאַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת הַלָּלוּ, גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, מַקִּיפִין אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁאִם נִטְנְפוּ יִשְׂרָאֵל בְּדָבָר וְהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה לָצֵאת מֵאֹהֶל מוֹעֵד מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, מִיָּד בְּנֵי קְהָת שֶׁהֵם שְׁרוּיִים אֵצֶל אֹהֶל מוֹעֵד עוֹמְדִים וְכָלִים אוֹתָהּ שֶׁלֹא תֵצֵא עֲלֵיהֶם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, נג): וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב וגו'. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא וְאִם אֵין אַתְּ לָמֵד מִכָּאן יֵשׁ לְךָ מֵהֵיכָן לִלְמֹד, בְּשָׁעָה שֶׁחָלַק קֹרַח עַל משֶׁה בָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת לָצֵאת עַל יִשְׂרָאֵל וּלְחַבֵּל אוֹתָם, וְאִלּוּ יָצָא הָרַג אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה משֶׁה שָׁרוּי אֵצֶל אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁהָיָה מִבְּנֵי קְהָת, וְהִרְגִּישׁ בּוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ לָצֵאת עַל יִשְׂרָאֵל, מִיָּד אָמַר לְאַהֲרֹן (במדבר יז, יא): קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וגו' וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, מְהֵרָה וּבְדִלּוּג זַרֵז עַצְמְךָ, מָה אַתָּה עוֹמֵד וּמִשְׁתָּהֶה, (במדבר יז, יא): הוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה, אָמַר לוֹ אַהֲרֹן מָרִי מָה רָאִיתָ, אָמַר לוֹ רָאִיתִי לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁיָּצָא לִנְגֹף לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר יז, יא): כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה'. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַלְוִיִּם הָיוּ כָּלִין אֶת הַפֻּרְעָנֻיּוֹת, וּמֵהֶן בְּנֵי קְהָת שֶׁנּוֹשְׂאֵי אָרוֹן הָיוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם מִצְטַעֲרִים עִם יִשְׂרָאֵל כָּל הַצַּעַר הַזֶּה, וְאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים לָהֶם תַּקָּנָה.

וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ, מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר עַל מִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק, יֵשׁ דָּבָר מְעֻלֶּה בְּשֵׁבֶט לֵוִי וּבְמִשְׁפְּחוֹת קְהָת מַה שֶּׁאֵין בְּכָל יִשְׂרָאֵל, כֵּיצַד, כָּל הַשְּׁבָטִים לֹא אִכְפַּת לָהֶם בִּכְלֵי בֵּית הַמִּשְׁכָּן, אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בַּקְּרָשִׁים, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בַּבְּרִיחִים, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בָּאֲדָנִים, כָּךְ הָיוּ בְּנֵי מְרָרִי טוֹעֲנִין, וּמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן טוֹעֲנִין כָּל כְּלֵי הָאֲרִיגָה, וּמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת בָּאָרוֹן. דָּבָר אַחֵר, כַּמָּה הָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מְעֻלֶּה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְהַלְּכִין לְבוּשִׁים סַנְדָּלִים, אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁהָיוּ טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן הָיוּ מְהַלְּכִין יְחֵפִים, הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה שֵׁבֶט לֵוִי מְעֻלֶּה מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וּמְעֻלִּין בְּשֵׁבֶט לֵוִי מִשְׁפַּחַת קְהָת, שֶׁהָיָה בֶּן לֵוִי נוֹתֵן מַשָֹּׂאוֹ אוֹ הַקְּרָשִׁים אוֹ הַבְּרִיחִים אוֹ הָאֲדָנִים אוֹ כָּל דָּבָר עַל הָעֲגָלוֹת, אֲבָל מִשְׁפְּחוֹת קְהָת הָיוּ טוֹעֲנִין בְּכִתְפֵיהֶם, שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם רְשׁוּת לִתֵּן הָאָרוֹן עַל הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו'. וְעוֹד בְּדָבָר אֶחָד הָיוּ מְעֻלִּים מִכָּל הַלְוִיִּם, שֶׁכָּל הַלְוִיִּם הָיוּ טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן, וְהָיוּ מְהַלְּכִין כְּדַרְכָּן וּפְנֵיהֶם כְּנֶגֶד הַדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּנֵי קְהָת הָיוּ מְהַלְּכִין אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לָאָרוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹא לִתֵּן אָחוֹר לָאָרוֹן, הֱוֵי נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מִן שְׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיְתָה רוּחָן גַּסָּה עֲלֵיהֶן אֶלָּא מְשֻׁעְבָּדִין לִפְנֵי הָאָרוֹן, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁאֵין גְּדֻלָּה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה מִשְׁפַּחַת קְהָת פָּלָאטְיָנִי, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בָּאִין לִטְעֹן אֶת הָאָרוֹן הָיוּ טוֹעֲנִין בּוֹ כַּעֲבָדִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה הִיא חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וגו' (משלי ד, כב): כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא, וּבְנֵי קְהָת מַחֲזִיקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא חַיִּים, זֶה הָאָרוֹן שֶׁנּוֹשְׂאִין שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה, בְּדִין הוּא שֶׁיִּחְיוּ וְלֹא יָמוּתוּ, הֱוֵי: וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ וגו'.