Chapter 12י״ב
1 א

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה וגו' (במדבר ז, א), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים פה, ט): אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה, אַתּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְכָעַס עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וגו' (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וגו', מִיָּד עָמַד משֶׁה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנָיו שֶׁיִּתְרַצֶּה לָהֶם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יא): וַיְחַל משֶׁה וגו', וְנִתְרַצָּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה וגו'. אַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּלִבּוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לד): וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן הָלַךְ משֶׁה וְהִרְכִּין אָזְנוֹ בַּמִּשְׁכָּן, אָמַר משֶׁה תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה', מַהוּ הָאֵל ה', אָמַר משֶׁה שֶׁעַד עַכְשָׁו הוּא עוֹמֵד בְּכַעֲסוֹ כְּנֶגְדָם וְהוּא בְּקשִׁי עִמָּהֶם. וְאֵין הָאֵל אֶלָּא לְשׁוֹן חוֹזֶק, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל יז, יג): וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח. אוֹ הוּא מִתְרַצֶּה לָהֶם וְהוּא נוֹהֵג בְּמִדַּת רַחֲמִים עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: ה', אֵין ה' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. מִיָּד פִּיְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל כְּלוּם, כְּמָה דִּכְתִיב (שמות לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו, שֶׁהֶעֱבִיר זַעֲמוֹ מֵהֶם וְעָבַר עַל פִּשְׁעֵיהֶם. אָמַר רַבִּי סִימוֹן לָמָּה כְּתִיב שְׁתֵּי פְּעָמִים ה' ה', אֶלָּא שֶׁפִּיְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ לְמשֶׁה מַה לְּשֶׁעָבַר הָיִיתִי נוֹהֵג עִמָּהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים עַד שֶׁלֹא עָשׂוּ אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה כָּךְ עַכְשָׁו בְּמִדַּת רַחֲמִים אֶנְהֹג עִמָּהֶם. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁמַע משֶׁה קוֹל נָאֶה וְקוֹל מְשֻׁבָּח, לְשֶׁעָבַר הָיָה משֶׁה עוֹמֵד וְהָיָה הַדִּבּוּר בָּא לְתוֹךְ אָזְנוֹ כְּמִין סִילוֹן, וְלֹא הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמֵעַ, אֲבָל כְּשֶׁהָיוּ פָּנָיו מַאְדִּימוֹת הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהַדִּבּוּר בָּא אֶצְלוֹ, וְכֵיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן שָׁמַע קוֹל נָאֶה. מַה שָּׁמֵעַ: כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, לְשֶׁעָבַר הָיְתָה אֵיבָה בֵּינִי לְבֵין בָּנַי, שִׂנְאָה בֵּינִי וּבֵין בָּנַי, תַּחֲרוּת בֵּינִי וּבֵין בָּנַי, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן אַהֲבָה בֵּינִי וּבֵין בָּנַי, שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין בָּנַי, הֱוֵי: כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, עַל שֶׁעָשׂוּ הַמִּשְׁכָּן, וְאֶל חֲסִידָיו, זֶה שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דברים לג, ח): וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ וגו'. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבַּמִּשְׁכָּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (תהלים פה, י): אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ. אֵימָתַי הָיָה שָׁלוֹם לְיִשְׂרָאֵל, בִּזְּמַן שֶׁשָּׁכַן כְּבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּשְׁכָּן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות מ, לד): וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה לִּי לְלַמֵּד דָּבָר זֶה מִסֵּפֶר תִּלִּים, דְּבַר תּוֹרָה הוּא, אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמָהּ אֵינָהּ חֲסֵרָה כְּלוּם, רְאֵה מַה כְּתִיב (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, אֵימָתַי: בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה.

2 ב

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב ד, יז): הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק וגו', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן, כְּשֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אֵצֶל פַּרְעֹה לֹא יָצָא מֵאֶצְלוֹ עַד שֶׁבֵּרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, י): וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. מַה בֵּרְכוֹ, אָמַר לוֹ יַעֲלֶה נִילוּס לְרַגְלוֹ, אַף אֲנִי כְּשֶׁאָבוֹא אֶצְלְכֶם אֲנִי בָּא טָעוּן בְּרָכוֹת, וְהֵיכָן רְמָזָהּ לָהֶם, בְּסִינַי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּרֶמֶז אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהֶם בְּרָכוֹת בְּבִיאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, כא): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי וגו' בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, וְכֵן עָשָׂה, כְּשֶׁבָּא לַמִּשְׁכָּן בֵּרְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, אֵימָתַי: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת, הָא לָמַדְנוּ שֶׁאֵין אָדָם צַדִּיק יוֹתֵר מִן הָאֱלֹהִים, הֱוֵי הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, לָאו, אֶלָּא גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַךְ יִשְׂרָאֵל בְּבִיאָתוֹ אֶצְלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, וְסָמַךְ לוֹ: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו'.

3 ג

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צא, א): ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. אָמַר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אִידֵי, מִי אָמַר הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה וַאֲמָרוֹ, וְלֹא אֲמָרוֹ אֶלָּא משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, זֶה משֶׁה שֶׁיָּשַׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹךְ הֶעָנָן שֶׁהוּא סֵתֶר עֶלְיוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כב, יד): עָבִים סֵתֶר לוֹ. וְכֵן כָּתוּב (שמות כד, יח): וַיָּבֹא משֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, (תהלים צא, א): בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן, שֶׁלָּן שָׁם לִינוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כח): וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְהוּא אָמַר (תהלים צא ב): אֹמַר לַה' מַחְסִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן וגו', אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, שְׁלשָׁה דְבָרִים שָׁמַע משֶׁה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ (שמות ל, יב): וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ, אָמַר משֶׁה מִי יוּכַל לִתֵּן כֹּפֶר נַפְשׁוֹ, (איוב ב, ד): עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ, וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַגִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מט, ח ט): אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְפִי כֹּחִי אֶלָּא לְפִי כֹּחָן (שמות ל, יג): זֶה יִתְּנוּ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין מַטְבֵּע שֶׁל אֵשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהֶרְאָה לוֹ לְמשֶׁה זֶה יִתְּנוּ, כָּזֶה יִתְּנוּ. וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר כח, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, אָמַר משֶׁה מִי יוּכַל לְהַסְפִּיק לוֹ קָרְבָּנוֹת, אִם אָנוּ מַקְרִיבִין לְפָנָיו כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי וְעוֹרְכִין כָּל עֲצֵי לְבָנוֹן, אֵינוֹ מַסְפִּיק לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, טז): וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְפִי כֹּחִי אֶלָּא לְפִי כֹּחָן (במדבר כח, ג): וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה וגו', וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת, אֶלָּא (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וגו'. וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, אָמַר משֶׁה מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ מִקְדָּשׁ שֶׁיִּשְׁרֶה בְּתוֹכוֹ, (מלכים א ח, כז): הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ וגו', וְאוֹמֵר (ירמיה כג, כד): הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא וגו', וְאוֹמֵר (ישעיה סו, א): הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מְבַקֵּשׁ, לְפִי כֹּחִי אֶלָּא לְפִי כֹּחָן, כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיק כְּבוֹדִי וְלֹא שֶׁמֶשׁ אֶחָד מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא אֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִיָּדְךָ אֶלָּא עֶשְׂרִים בַּדָּרוֹם וְעֶשְׂרִים בַּצָּפוֹן וּשְׁמוֹנֶה בַּמַּעֲרָב. לְכָךְ משֶׁה אָמַר: ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא רוֹאֶה אֶת הַכֹּל וְאֵינוֹ נִרְאֶה, הוּא נִתְאַוָּה לָלוּן בְּצִלֵּנוּ. אָמַר רַבִּי פְּרוֹזְדָק בַּר נַחֲשָׁא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן שַׁדַּי נִתְלוֹנֵן בַּצֵּל שֶׁעָשָׂה לְךָ בְּצַלְאֵל, זֶה הַמִּשְׁכָּן, הֱוֵי: בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. (תהלים צא, ב): אֹמַר לַה' מַחְסִי, שִׁיר זֶה שֶׁל פְּגָעִים, אָמַר משֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹלֶה לָהָר, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַמַּזִּיקִין, מַהוּ אֹמַר לַה' מַחְסִי, אֲגָנָתִי, (תהלים צא, ב): וּמְצוּדָתִי קַסְטְרָא דִידִי, (תהלים צא, ב): אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ, שֶׁבִּשְׁמוֹ אֲנִי מַבְרִיחַ אֶת הַמַּזִּיקִין וְאֶת מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. (תהלים צא, ג): כִּי הוּא יַצִּילְךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּי בָּטַחְתָּ, אֲנִי עוֹמֵד לְךָ, כִּי הוּא יַצִּילְךָ וגו' (תהלים צא, ב): מִפַּח יָקוּשׁ, מִמְּצַדְתָּא דְּצַיָּידָא. (תהלים צא, ב): מִדֶּבֶר הַוּוֹת, מִדֶּבֶר שֶׁהוּא מֵבִיא הַוּוֹת בָּעוֹלָם. (תהלים צא, ד): בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ, מַהוּ בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ב): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. (תהלים צא, ב): וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, מִי שֶׁבָּא לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא לוֹ צִנָּה וְסוֹחֵרָה שֶׁל אֱמֶת, מַהוּ צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זַיִן אֲנִי עוֹשֶׂה לְכָל מִי שֶׁהוּא סוֹחֵר בַּאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה זַיִן הוּא לִבְעָלֶיהָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי זַיִּן נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּסִינַי וְשֵׁם הַמְפֹרָשׁ כָּתוּב עָלָיו (תהלים צא, ה): לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מִן אַגְרַת בַּת מַחֲלַת וּמֶרְכַּבְתָּהּ, וְלֹא מִכָּל הַמַּזִּיקִים הַמּוֹשְׁלִים בַּלַּיְלָה, (תהלים צא, ה): מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה יֵשׁ מַזִּיק שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר כָּעוֹף וְקוֹשֵׁט כַּחֵץ, וּמִי יַצִּילְךָ מִמֶּנּוּ שִׁלּוּחַ הַקֵּן, שֶׁכֵּן כְּתִיב לְמַעְלָה: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, אֵין פַּח אֶלָּא צִפּוֹר, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, ה): הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ, וּכְתִיב (דברים כב, ו ז): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ וגו' שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח וגו'. (תהלים צא, ו): מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו בָּאֹפֶל הַדֶּבֶר שׁוֹלֵט בּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (חבקוק ג, ה): לְפָנָיו יֵלֵךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר (תהלים צא, ה): מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם, רַבָּנָן אָמְרִין שֵׁד הוּא וְלָמָּה קָרֵי לֵיהּ קֶטֶב, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר דְּהוּא בָּזֵא סוּגְיָא דְּיוֹמָא מִן רָאשֵׁיהוֹן דְּאַרְבַּע עַד סוֹפֵיהוֹן דְּתֵשַׁע. רַבִּי לֵוִי אָמַר דְּהוּא בָּזֵז סוּגְיָא דְטִהֲרָא מִן סוֹפֵיהוֹן דְאַרְבַּע עַד רָאשֵׁיהוֹן דְּתֵשַׁע, וְאֵינוֹ שׁוֹלֵט לֹא בַצֵּל וְלֹא בַחַמָּה אֶלָּא בֵּין הַצֵּל לַחַמָּה, רֹאשׁוֹ דּוֹמֶה לָעֵגֶל וְקֶרֶן אֶחָד יוֹצְאָה בְּתוֹךְ מִצְחוֹ וְהוּא מִתְגַּלְגֵל כַּכָּד. אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף קֶטֶב מְרִירִי עָשׂוּי קְלִפִּין קְלִפִּין, שְׂעָרוֹת שְׂעָרוֹת, עֵינַיִם עֵינַיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְעַיִן אַחַת קְבוּעָה לוֹ בְּלִבּוֹ, וְכָל מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ אֵין לוֹ חַיִּים מֵעוֹלָם בֵּין אָדָם בֵּין בְּהֵמָה, וְכָל מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹפֵל וָמֵת. וּמְרִירִי שׁוֹלֵט מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְעַד תִּשְׁעָה בְּאָב. חִזְקִיָּה רָאָה אוֹתוֹ וְנָפַל עַל פָּנָיו וָמֵת. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס הַכֹּהֵן מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ וְנִכְפָּה עַל פָּנָיו, אָמְרוּ יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שְׁמוּאֵל רָאָה וְלֹא נָפַל, אָמְרוּ אַף עַל פִּי כֵן מֵת. רַבִּי אַבָּהוּ הֲוָה יָתֵיב פָּשֵׁיט בַּחֲדָא כְּנִשְׁתָּא מִדּוּכְתָּא דְּקֵסָרִין, חָמָא חַד פַּאֲרֵי בָּתַר חַבְרֵיהּ וּבִידֵיהּ חַד קָטוֹ בָּעֵי דְּיִמְחִינֵיהּ בָּהּ, חָמָא חַד מַזִּיק פָּארֵי בַּתְרֵיהּ וּבִידֵיהּ חַד קְטוּ דְּפַרְזָל. נְפַק רַבִּי אַבָּהוּ וּפָארֵי בַּתְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ לָא תִמְחִינֵיהּ דִּלְמָא הוּא מָיֵת. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי מִן הֲדָא הוּא מָיְתָא, אֲמַר לֵיהּ הָא מַזִּיקָא פָּארֵי בַּתְרָךְ וּבִידֵיהּ קְטוּתָא דְּפַרְזְלָא, אַתְּ מָחֵי לֵהּ בַּהֲדָהּ וְהוּא מָחֵי לֵהּ בְּהַהִיא וְהוּא מָיֵת. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מְפַקֵּד לְסָפְרַיָא וּלְמַתְנְיָנַיָּא בְּאִלֵּין יוֹמַיָּא דְּלָא יֶהֱווֹן טָעֲנִין עַרְקָא עַל מֵינוֹקַיָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה מְפַקֵּד לְסָפְרַיָא וּלְמַתְנְיָנַיָּא בְּאִלֵּין יוֹמַיָא דְּיֶהֱווֹן מְפַטְרִין טַלַּיָּא בְּאַרְבַּע שָׁעִין, (תהלים צא, ז): יִפֹּל מִצִּדְךָ וגו', רַב יִצְחָק אָמַר הַיָּד שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת עַל מִצְוָה אֶחָת, זוֹ מִצְוַת תְּפִלִּין, כְּתִיב בָּהּ: יִפֹּל מִצִּדְךָ אֶלֶף, שֶׁנִּמְסַר לָהּ אֶלֶף מַלְאָכִים לְשָׁמְרוֹ, אֲבָל הַיָּמִין שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת בְּמִצְווֹת הַרְבֵּה, וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים נִמְסָרִים לָהּ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן רַבִּי אַבָּהוּ, אֵינוֹ אוֹמֵר יִמָּסְרוּ לָךְ, אֶלָּא יִפֹּל, אִם בָּאִים אֶלֶף מַזִּיקִים הֵם נוֹפְלִים מִן הַצַּד שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת עַל מִצְוָה אַחַת, וְאִם בָּאִים הֵם רִבּוֹא מַזִּיקִין הֵם נוֹפְלִים לִפְנֵי הַצַּד שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת בְּמִצְווֹת הַרְבֵּה. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נִמְסַר לְאֶלֶף אִישׁ עָלָיו לָזוּן אוֹתָם, לָמָּה, שֶׁהֵן מוּסָרִין לוֹ לְשָׁמְרוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסֵר לָאָדָם הַזֶּה אֶלֶף מַלְאָכִים מִשְֹּׂמֹאלוֹ וְרִבּוֹא מִימִינוֹ לְטוֹבָתוֹ וּלְשָׁמְרוֹ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ, שֶׁתָּזוּן אוֹתָם, (תהלים צא, ח): רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט שַׁלְוָתְךָ, (תהלים צא, ח): וְשִׁלּוּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה, מַה שֶּׁיְשַׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרְשָׁעִים כְּמַעֲשֵׂיהֶם תִּרְאֶה, (תהלים צא, ט): כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי וגו', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה נוֹתֵן אֶת הַתּוֹרָה בַּתַּחְתּוֹנִים אֶצְלֵנוּ, וּשְׁכִינָתְךָ תַּשְׁרֶה בָּעֶלְיוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי, שֶׁנָּתַתָּ לִי תּוֹרָתְךָ, וְעֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ, וְאַתָּה שַׂמְתָּ מְעוֹנְךָ בָּעֶלְיוֹנִים, (תהלים צא, י): לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי יב, כא): לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, (תהלים צא, י): וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, עַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַמַּזִּיקִין מִתְגָּרִין בָּעוֹלָם לַבְּרִיּוֹת, וּמִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן שֶׁשָּׁרָה הַשְּׁכִינָה לְמַטָּה, כָּלוּ הַמַּזִּיקִין מִן הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה לְּךָ אֵצֶל סֵפֶר תְּהִלִּים, וַהֲלֹא בִּמְקוֹמוֹ אֵינוֹ חָסֵר (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, מִן הַמַּזִּיקִין, אֵימָתַי, וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, מַהוּ בְּיוֹם כַּלּוֹת, שֶׁכָּלוּ הַמַּזִּיקִין מִן הָעוֹלָם.

4 ד

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ג, ט): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ, זֶה הָעוֹלָם שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּמִין כִּלָּה. (שיר השירים ג, ט): הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁשָֹּׂם שָׁלוֹם בֵּין אֵשׁ לְמַיִם וּפְתָכָן זֶה בָּזֶה וְעָשָׂה מֵהֶן רָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ח): וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם, שֶׁהוּא אֵשׁ וָמָיִם. (שיר השירים ג, ט): מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, שֶׁנִּבְנָה מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא לָמָּה נִקְרָא אֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נ, ב): מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ, (שיר השירים ג, י): עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, זֶה הָרָקִיעַ, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כו, א): עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ, וְלָמָּה קָרֵי לֵיהּ כֶּסֶף, שֶׁהוּא מְכַסֵּף עַל כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים יט, ב): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים וגו'. (שיר השירים ג, ט): רְפִידָתוֹ זָהָב, זוֹ הָאָרֶץ שֶׁהִיא מַעֲלָה פֵּרוֹת הָאָרֶץ וּפֵרוֹת הָאִילָן שֶׁהֵן דּוֹמִים לְזָהָב, מַה הַזָּהָב יֵשׁ בּוֹ מִינִין הַרְבֵּה וּגְוָנִין הַרְבֵּה, אַף פֵּרוֹת הָאָרֶץ, מֵהֶן יְרֻקִּין וּמֵהֶן אֲדֻמִּין. (שיר השירים ג, ט): מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, זֶה הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא נָתוּן לְמַעְלָה וְהוּא רוֹכֵב בְּמֶרְכָּבָה וּמֵאִיר לָעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים יט, ו): וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ וגו', וּמִכֹּחַ הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים, וּמִכֹּחַ הַשֶּׁמֶשׁ הָאָרֶץ מַעֲלָה פֵּרוֹת, וּלְכָךְ קְרָאוֹ אַרְגָּמָן, שֶׁיְצָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶאֱרֹג מָן לַבְּרִיּוֹת, וְאֵין מָן אֶלָּא פֵּרוֹת וּמְזוֹנוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל א, ה): וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ וגו'. (שיר השירים ג, י): תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה, שֶׁאַחַר כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בָּרָא אָדָם וְחַוָּה לִמְשֹׁל בְּכֻלָּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ט, ג): שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא, הֱוֵי (שיר השירים ג, ט): מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִים מֵהֶם וּמֻשְׁלָמִים לָהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ט, ב): וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה וגו'. דָּבָר אַחֵר, אַפִּרְיוֹן זֶה הָעוֹלָם, לָמָּה קְרָאוֹ אַפִּרְיוֹן, שֶׁלֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, שֶׁלֹא בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְהֵא שָׁלוֹם בֵּין הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וגו'. מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, שֶׁבַּעֲצַת הַתּוֹרָה הַמְלֻבֶּנֶת בִּדְבָרֶיהָ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ח, יד): לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. וּמִנַּיִן שֶׁהַתּוֹרָה מְלֻבֶּנֶת בִּדְבָרֶיהָ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (איוב כח, כז כח): אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ, וַיֹּאמֶר לָאָדָם וגו'. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, זֶה שַׁלְשֶׁלֶת יֻחָסִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי י, כה): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וְאֵין כֶּסֶף אֶלָּא זִקּוּק יִחוּס, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי ג, ג): וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם. רְפִידָתוֹ זָהָב, זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב, וְלֹא נְתָנָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלוֹמְדֶיהָ אֶלָא מִי שֶׁמְשַׁמֵּר יִחוּסוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים נ, טז): וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָֹּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ, לָמָּה כֵן (תהלים נ, יח): אִם רָאִיתָ גַּנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ, וְאוֹמֵר (תהלים צו, ז): הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דברים לג, כו): רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרְךָ, וְהוּא אוֹרֵג אֶת הָעוֹלָם שֶׁיֵּצְאוּ כֻּלָּם לְמִינֵיהֶם וְלֹא יִתְעָרְבוּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית א, יא): תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, וְהוּא אֵין מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל הַמְיֻחָסִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית יז, ז): לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ נִכָּר אַחֲרֶיךָ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֹוֶה לְךָ לֵאלֹהִים, וּבִזְמַן שֶׁאֵין זַרְעוֹ נִכָּר אַחֲרָיו, שֶׁהֵם מְעָרְבִים זַרְעָם בִּנְשֵׁי חַבְרֵיהֶם, אֵין הֹוֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, רַבִּי יוּדָן אָמַר זוֹ זְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי ה, יט): אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ב): וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר זוֹ הַשְּׁכִינָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ו, ה): וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, אַפִּרְיוֹן, זֶה בֵּית הָעוֹלָמִים, לָמָּה נִקְרָא אַפִּרְיוֹן, שֶׁכָּל הַצּוּרוֹת שֶׁל זָהָב מִן מִינֵיהּ. מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (דברי הימים ב ב, טו): וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן וגו'. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, (דברי הימים ב ג, יז): וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּדִים עַל פְּנֵי הַהֵיכָל אֶחָד מִיָּמִין וגו', וְכִי כֶּסֶף הָיָה וַהֲלוֹא נְחשֶׁת הָיָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה נְחשֶׁת מְמֹרָט שָׁוֶה כַּכָּסֶף. רְפִידָתוֹ זָהָב, תָּנֵי שֶׁכָּל הַבַּיִת הָיָה נִטּוֹחַ בְּזָהָב חוּץ מֵאֲחוֹרֵי הַדְּלָתוֹת. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מַתְנִיתִין בְּבִנְיָן שֵׁנִי, אֲבָל בְּבִנְיָן רִאשׁוֹן אֲפִלּוּ אַחֲרֵי הַדְּלָתוֹת. שִׁבְעָה מִינֵי זְהָבִים הֵם: זָהָב טוֹב, זָהָב טָהוֹר, זָהָב שָׁחוּט, זָהָב סָגוּר, זָהָב מוּפָז, זָהָב מְזֻקָּק, זְהַב פַּרְוָיִם. זָהָב טוֹב, כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ב, יב): וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב. אָמַר רַבִּי יִצְחָק טוֹבְיוֹ דְּהוּא בְּבֵיתֵיהּ טוֹבְיוֹ דְּהוּא בְּלִוְיָתֵיהּ. זָהָב טָהוֹר, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לָאוּר וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר, אֶלֶף כִּכָּר הִכְנִיס שְׁלֹמֹה אֶלֶף פְּעָמִים לַכּוּר, וְלֹא עָמְדוּ אֶלָּא עַל כִּכַּר אַחַת. וְהָא תָּנֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בִּמְנוֹרַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיְתָה יְתֵרָה עַל שֶׁל מִדְבָּר מִשְׁקַל דִּינָר גּוֹרְדְּיָנִי, וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פְּעָמִים עַד שֶׁחֲסֵרָה. מִן קֳדָמוֹי הֲוַת חָסְרָה סַגִּין, מִכָּאן וּלְהַלָּן לָא הֲוַת חָסְרָה אֶלָּא צִיבְחָר. זָהָב שָׁחוּט, שֶׁנִּטְוָה כְּחוּט וְהָיָה נִמְשָׁךְ כְּשַׁעֲוָה. אַדְרִיָּנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל בֵּיצָה. דִּיקְלַטְיָנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל דִּינַר גּוֹרְדְּיָנִי, הֲדָא אֻמְּתָה לֵית לָהּ מִינֵיהּ. זָהָב סָגוּר, שֶׁהָיָה סוֹגֵר בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים, כְּתִיב (דברי הימים א כט, ד): וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים, וְכִי כֶּסֶף הָיָה וַהֲלוֹא זָהָב הָיָה, דִּכְתִיב (דברי הימים ב ג, ה): וְאֵת הַבַּיִת הַגָּדוֹל חִפָּה עֲצֵי בְרוֹשִׁים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב, וְלָמָּה קָרֵי לֵיהּ כָּסֶף, שֶׁהָיָה מַכְסִיף בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים, וְכָל הַכֵּלִים הָיוּ נַעֲשִׂים מִמֶּנּוּ, הַסִּפּוֹת וְהַיָּעִים וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַמַּזְלֵגוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר, תַּמָּן כְּתִיב (מלכים א ז, נ): וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת, מַהוּ פֹּתוֹת, רַבִּי יִצְחָק מִגְדְּלָאָה אָמַר זֶה פּוֹתָה שֶׁתַּחַת הַצִּיר. רַבִּי סִימָאי אוֹמֵר אֵלּוּ פּוֹתְחוֹת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ דָּבָר קַל לֹא הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָסֵר. זָהָב מוּפָז, רַבִּי פַּטְרִיקִי אֲחוֹי דְּרַבִּי דְרוֹסָאי בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ אַבָּא אוֹמֵר דּוֹמֶה לְגָפְרִית מֻצֶּתֶת בָּאֵשׁ. רַבִּי אָבִין אָמַר לְשֵׁם מְקוֹמוֹ נִקְרָא זָהָב מְאוּפָז. זָהָב מְזֻקָּק, בֵּית רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מְחַתְּכִים אוֹתוֹ כְּזֵיתִים וּמַאֲכִילִים אוֹתוֹ לְנַעֲמִיּוֹת וְהוּא יוֹצֵא מְזֻקָּק. זְהַב פַּרְוָיִם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר אָדֹם, וְדוֹמֶה לְדַם הַפָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק יוֹם שֶׁהִכְנִיס מְנַשֶּׁה צֶלֶם לַהֵיכָל יָבְשׁוּ כָּל אוֹתָן הַפֵּרוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחום א, ד): וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל, וְלֶעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל חוֹזֵר, דִּכְתִיב (ישעיה לה, ב): פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל וגו'. מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, (דברי הימים ב ג, יד): וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכַרְמִיל וּבוּץ, לְפִי שֶׁאַרְגָּמָן חָשׁוּב שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁהוּא לְבוּשׁ מַלְכוּת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ה, ז): אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ, לָכֵן חָשֵׁב לֵיהּ לְדִידֵיהּ, וְדִכְוָתָהּ (ישעיה סו, יז): אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר, וּמָה אִסּוּר גָּדוֹל יֵשׁ לְהַחֲזִיר מִן שְׁאָר בְּהֵמוֹת טְמֵאוֹת, וְלָעַכְבָּר מִשְּׁאָר שְׁרָצִים, אֶלָּא חָשֵׁב חֲזִיר וְהוּא הַדִּין לְכָל הַבְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת טְמֵאוֹת, וּמָנָה לָעַכְבָּר וְהוּא הַדִּין לְכָל הַשְּׁרָצִים שֶׁבָּעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, אַפִּרְיוֹן, זֶה הָאָרוֹן, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַב אִלְעָאי אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בַּת נָאָה מְשֻׁבַּחַת וַחֲסוּדָה, אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲשׂוּ לָהּ פַּרְוָיִם, מוּטָב שֶׁתֵּרָאֶה נוֹיָהּ שֶׁל בִּתִּי מִן פַּרְוָיִם. כָּךְ הַתּוֹרָה נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת וַחֲסוּדָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשׂוּ לָהּ אָרוֹן שֶׁיֵּרָאֶה נוֹיָהּ שֶׁל תּוֹרָה מִן הָאָרוֹן. עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, וְעָשָׂה כֵן הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יז): וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, (שמות כה, י): וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, אֵלּוּ שְׁנֵי עַמּוּדִים שֶׁל כֶּסֶף שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין לְפָנָיו כְּמִין אִיסְטָוָה. רְפִידָתוֹ זָהָב, (שמות כה, יא): וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר. מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, רַבּי תַּנְחוּמָא אָמַר זֶה הַכַּפֹּרֶת שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְאַרְגָּמָן, וְכָתוּב בּוֹ (שמות כה, כא): וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְּמָעְלָה. תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר זוֹ זְכוּת הַתּוֹרָה, זוֹ זְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִין בָּהּ. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר זוֹ הַשְּׁכִינָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כְּתִיב (שמות כה, כב): וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וגו' וְכֻלֵּהּ. דָּבָר אַחֵר, אַפִּרְיוֹן, זֶה הַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בַּת וְהָיָה אוֹהֲבָהּ יוֹתֵר מִדַּאי, כָּל זְמַן שֶׁבִּתּוֹ קְטַנָּה הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא, רָאָה אוֹתָהּ בֶּחָצֵר הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהִגְדִּילָה וּבָאת לִידֵי סִימָנִים, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵין זוֹ כְּבוֹדָהּ שֶׁל בִּתִּי שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא, אֶלָּא עֲשׂוּ לָהּ פַּאפִּלְיוֹן לִכְשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם בִּתִּי אֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהּ מִן הַפַּאפִּלְיוֹן וְלִפְנִים. כָּךְ כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ נְעָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יא, א): כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי, רָאָה אוֹתָם עַל הַיָּם הָיָה מְדַבֵּר עִמָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, טו): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי, רָאָה אוֹתָם בְּסִינַי הָיָה מְדַבֵּר עִמָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, ד): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם. וְכֵיוָן שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְנַעֲשׂוּ לוֹ אֻמָּה שְׁלֵמָה, אָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין שִׁבְחָן שֶׁל בָּנַי שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּפַרְהֶסְיָא, אֶלָּא עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן וּכְשֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּהֶם אֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהֶם מִן הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, פט): וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וגו'. עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם עִם יִשְׂרָאֵל מִן הַתַּחֲרוּת שֶׁהָיָה לוֹ עִמָּהֶם מִן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, (שמות כו, טו): וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן וגו'. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, (שמות כז, יא): וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף. רְפִידָתוֹ זָהָב, (שמות כו, כט): וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב. מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, (שמות כו, לא): וְעָשִׂיתָ פָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, וּכְתִיב (שמות מ, ג): וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת וגו'. תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר זוֹ הַשְּׁכִינָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר זֶה זְכוּת הַתּוֹרָה, וְזֶה זְכוּת הַצַּדִּיקִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי (שמות מ, לה): וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא וגו', מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִמְעָרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל שְׂפַת הַיָּם, רָעַשׁ הַיָּם וְנִתְמַלָּאת הַמְעָרָה וְהַיָּם לֹא חָסֵר כְּלוּם, כָּךְ אֹהֶל מוֹעֵד נִתְמַלֵּא מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וְהָעוֹלָם לֹא חָסֵר כְּלוּם, הֱוֵי תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, זוֹ הַשְּׁכִינָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, כְּתִיב (שמות כה, כב): וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וגו', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶּׁאֲחוֹרֵי הַכַּפֹּרֶת אֵינוֹ פָּנוּי מִן הַשְּׁכִינָה. עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר מִפְּנֵי מָה נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, אָמַר לוֹ אִלּוּ נִגְלָה עַל חָרוּב אֶחָד אוֹ עַל תְּאֵנָה אַחַת כָּךְ הָיִיתָ שׁוֹאֲלֵנִי, וּלְהוֹצִיאֲךָ חָלָק אִי אֶפְשָׁר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מָקוֹם בָּאָרֶץ פָּנוּי מִן הַשְּׁכִינָה, שֶׁאֲפִלּוּ מִן הַסְּנֶה הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה. דָּבָר אַחֵר, אַפִּרְיוֹן וגו', מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (שיר השירים ג, ז): הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וגו', זוֹ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, כִּדְאַמְרִינַן לְמַעְלָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁלֹמֹה לֹא בָּא אֶלָּא לְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה וְסָמַךְ דְּבָרָיו עַל סֵדֶר הַתּוֹרָה, כְּשֵׁם שֶׁלְּמַעְלָה מִפָּרָשַׁת הַמִּשְׁכָּן כָּתוּב פָּרָשַׁת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, כָּךְ עָשָׂה שְׁלֹמֹה בַּתְּחִלָּה זָכַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וגו', וְאַחַר דִּבֶּר עַל הַמִּשְׁכָּן. אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ וגו', לָמָּה כֵן, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדַּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְעָשָׂה לָהּ קִדּוּשִׁין גְּדוֹלִים וְשָׁלְטָה בָּהֶם עַיִן רָעָה, כְּשֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ לְהַשִֹּׂיא אֶת בִּתּוֹ מֶה עָשָׂה נָתַן לָהּ קָמֵיעַ אָמַר לָהּ יְהֵא הַקָּמֵיעַ הַזֶּה עָלַיִךְ שֶׁלֹא יִשְׁלֹט בָּךְ עַיִן רָעָה עוֹד. כָּךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עָשָׂה פּוּמְבּוֹן גְּדוֹלָה, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שמות כ, טו): וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, וְלֹא הָיוּ אֶלָּא קִדּוּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יט, י): לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, וְשָׁלְטָה בָהֶם עַיִן רָעָה וְנִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יט): וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר, לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ וְעָשׂוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַבְּרָכוֹת תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹא תִּשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן רָעָה, לְפִיכָךְ כָּתוּב תְּחִלָּה (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, מִן עַיִן רָעָה, וְאַחַר כָּךְ: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו'.

“And it was that on the day that Moses finished erecting the Mishkan…” (Bamidbar 7:1) This is what is written “King Shlomo made himself a palanquin…” (Song of Songs 3:9) this is the world which is made like a type of canopy. ‘King Shlomo’ is the Holy One who made peace between fire and water, blending them together and making the firmament from them as it says “and Gd called the firmament heavens…” because it is fire and water. “…of the trees of Lebanon,” means that it (the world) was constructed from the place of the Holy Temple. R’ Yosi bar Halifta said, why is it called Foundation Stone? Because from it the world was begun. This is what is written, “From Zion, the sum of beauty, God appeared.” (Tehillim 50:2)…

5 ה

אָמַר רַבִּי אָבִין אֵין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַּת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִכְנַס בַּמְדִינָה מִשֶּׁבְּנֵי הַמְּדִינָה מְקַלְסִין אוֹתוֹ וּמְכַבְּדִין אוֹתוֹ אַחַר כָּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם צָרְכֵיהֶם, בּוֹנֶה לָהֶם דִּימוֹסִיאוֹת, עוֹשֶׂה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמְּדִינָה. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁכָּן נָתַן לָהֶם אֶת הַבְּרָכָה תְּחִלָּה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, וְאַחַר כָּךְ: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו'.

6 ו

וַיְהִי בְּיוֹם וגו', מַהוּ וַיְהִי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ תְּנָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם, שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיאָם מִשָּׁם אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִשְׁכָּן וְיַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, מו): וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם, עַל מְנָת לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם, וְכֵיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְיָרְדָה הַשְּׁכִינָה וְשָׁרְתָה בְתוֹכָם. וַיְהִי, רַב אָמַר דָּבָר שֶׁלֹא הָיָה מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד עַכְשָׁיו נַעֲשָׂה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁמִּשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְאֵילָךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי, דְּבַר חִדּוּשׁ הוּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר דָּבָר שֶׁהָיָה וּפָסַק וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם שָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, ח): וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן וגו', וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה בְּעֵת שֶׁחָטָא אָדָם שׁוּב לֹא יָרְדָה עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ כְּתִיב וַיְהִי, דָּבָר שֶׁהָיָה וּפָסַק יָמִים הַרְבֵּה וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה.

... You find [that] from the beginning of the creation of the world the Shekhinah rested/shartah among the lower ones...

7 ז

וַיְהִי, וַי הָיָה. מִי אָמַר וָי, אָמַר רַבִּי אָבִין כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר וָי, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַטְרוֹנָה רוֹטְנָנִית, וְאָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ עֲשִׂי לִי פּוֹרְפִירָא, כָּל יָמֶיהָ שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּאוֹתָהּ פּוֹרְפִירָא לֹא הָיְתָה מְרַנֶּנֶת, אַחַר יָמִים גָּמְרָה אֶת הַפּוֹרְפִירָא וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְכוֹבֵס וַעֲשָׂאָהּ וֶהֱבִיאָהּ לַמֶּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ הִתְחִיל צוֹוֵחַ וַי שֶׁלֹא תַחֲזֹר לְרוֹטְנָנוּתָהּ. כָּךְ אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְרַנְּנִים בְּכָל שָׁעָה, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שמות טו, כד): וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל משֶׁה, וְכֵן (שמות טז, ב): וַיּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְכֵן (במדבר יז, ו): אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה', תָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וגו'. אַתְּ מוֹצֵא כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא הָיוּ מְרַנְּנִים, וְכֵיוָן שֶׁגָּמְרוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צוֹוֵחַ וָי, שֶׁלֹא יַחְזְרוּ וִירַנְּנוּ כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִים. וַיְהִי, הַבְּכוֹרִים אָמְרוּ וָי, שֶׁנִּטְּלָה מֵהֶם הַכְּהֻנָּה, שֶׁעַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וגו', וְכֵן כְּתִיב (שמות יט, כד): וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְרַבִּי, אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר הַכֹּהֲנִים אֵלּוּ הַבְּכוֹרוֹת, וַחֲבֵרוֹ אָמַר זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְכֵן כְּתִיב (ישעיה יד, ה): שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט וגו', אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל אֵלּוּ הַבְּכוֹרוֹת, לְפִי שֶׁהִקְרִיבוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, אָבְדוּ כְּהֻנָּה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁכָּל הַכֹּהֲנִים שֶׁעָבְדוּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּבִנְיָן רִאשׁוֹן, פְּסָלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, טו): וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק וגו', לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן צָוְחוּ הַבְּכוֹרִים וָי. וַיְהִי, מִי אָמַר וָי, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמְרוּ וָי, אָמְרוּ עַכְשָׁו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ אוֹתָנוּ וְיוֹרֵד וְדָר בָּאָרֶץ. אַף עַל פִּי כֵן פִּיְּסָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָהֶם חַיֵּיכֶם הָעִקָּר לְמַעְלָה הוּא, שֶׁכֵּן כְּתִיב (חבקוק ג, ג): כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וְאַחַר כָּךְ (חבקוק ג, ג): וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן, לֵוִי, שָׂחַק עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁאָמַר לָהֶם הָעִקָּר לְמַעְלָן, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים קמח, יג): הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, תְּחִלָּה אָרֶץ וְאַחַר כָּךְ שָׁמָיִם, לְפִיכָךְ אָמְרוּ וָי. וַיְהִי, מִי אָמַר וָי, אֻמּוֹת הָעוֹלָם אָמְרוּ, לָמָּה וָי, אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ, עַד שֶׁלֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן בֵּינֵיהֶם הָיָה מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם וְעוֹשֶׂה מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, עַכְשָׁו שֶׁעָשׂוּ לוֹ הַמִּשְׁכָּן וְהוּא דָּר בֵּינֵיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ אָמְרוּ וָי.

8 ח

בְּיוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ג, יא): צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן וגו', מְדַבֵּר בְּעֵת שֶׁשָּׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בַּמִּשְׁכָּן. צְאֶינָה וּרְאֶינָה, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא ט, כד): וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם. בְּנוֹת צִיּוֹן, הַמְצֻיָּנִים לוֹ בְּמִילָה, שֶׁאִלּוּלֵי שֶׁהָיוּ מְהוּלִים לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהַבִּיט בַּשְּׁכִינָה, אֶלָּא נוֹפְלִים הָיוּ כְּשֵׁם שֶׁנָּפַל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, ג): וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים. וְכֵן בְּבִלְעָם אוֹמֵר (במדבר כד, ד טז): נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ט, ו): "וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'. מַהוּ זֶה הַדָּבָר, עַל הַמִּילָה אָמַר לָהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ה, ד): וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ. אֲשֶׁר צִוָּה ה', לַעֲשׂוֹת לְאַבְרָהָם, מָשָׁל לְחֶנְוָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהָיָה כֹּהֵן, וְהָיָה לוֹ טֻמְאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹהֲבוֹ, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לַהֲבִיאוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ כְּדֵי שֶׁאָבוֹא לְתוֹךְ בֵּיתְךָ, שְׁמַע לִי וְהָסֵר טֻמְאָה מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ. וּכְשֶׁיָּדַע הַחֶנְוָנִי שֶׁאֵין שָׁם טֻמְאָה, הָלַךְ וְהֵבִיא הַכֹּהֵן אֶל בֵּיתוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ לְהֵרָאוֹת לְאַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, הָיְתָה עָרְלָה תְּלוּיָה בוֹ, כֵּיוָן שֶׁמָּל עַצְמוֹ מִיָּד נִגְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, כו): בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְאַחַר כָּךְ (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה'. לְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה, הַמִּילָה צִוָּה הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת לְאַבְרָהָם אֲבִיכֶם בְּעֵת שֶׁבִּקֵּשׁ לְהֵרָאוֹת לוֹ, אַף אַתֶּם מִי שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם עָרֵל יֵצֵא וְיִמּוֹל עַצְמוֹ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה', לְכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁהוּא חָפֵץ בִּשְׁלֵמִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית יז, א): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, שֶׁהָעָרְלָה מוּם הִיא בַּגּוּף. דָּבָר אַחֵר, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁבָּרָא בְּרִיּוֹתָיו שְׁלֵמִים, בָּרָא חַמָּה וְיָרֵחַ עַל מְלֵאָתָן, וְכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּקוֹמָתָם נִבְרָאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, א): הָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. בַּר קַפָּרָא אָמַר אָדָם וְחַוָּה כִּבְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה נִבְרָאוּ. דָּבָר אַחֵר, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁהִשְׁלִים מַעֲשָׂיו לְאוֹהֲבָיו, הִשְׁלִים אֵשׁ לְאַבְרָהָם, חֶרֶב לְיִצְחָק, מַלְאָכִים לְיַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין בְּרִיּוֹתָיו, הַחַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ וְהָרָקִיעַ שֶׁל שֶׁלֶג. הַחַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, יד): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק. וְהָרָקִיעַ שֶׁל שֶׁלֶג, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כב): וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח וגו', וְלֹא זֶה מְכַבֶּה אֶת זֶה וְלֹא זֶה מְכַלֶּה אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (איוב כה, ב): הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ וגו', הַמְשֵׁל, זֶה מִיכָאֵל, וְהוּא שֶׁל שֶׁלֶג, וָפַחַד, זֶה גַּבְרִיאֵל, וְהוּא שֶׁל אֵשׁ, מַהוּ עִמּוֹ, מוֹשְׁלִים לוֹ, לֹא זֶה מַזִּיק אֶת זֶה וְלֹא זֶה מַזִּיק אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי אָבִין לֹא סוֹף דָּבָר בֵּין מַלְאָךְ לְמַלְאָךְ אֲפִלּוּ בַּמַּלְאָךְ עַצְמוֹ הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם, וְאִית בֵּיהּ חָמֵשׁ אַפִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל י, ו): וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָּרָק וגו', לֹא זֶה מְכַבֶּה אֶת זֶה וְלֹא זֶה מְכַלֶּה אֶת זֶה. כְּתִיב (דניאל ז, י): נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק, וְהָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, וְלֹא זֶה מְכַבֶּה אֶת זֶה וְלֹא זֶה מְכַלֶּה אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן (איוב כה, ב): עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֵית מַזָּל חָמֵי בְּמָה דְקָדֵם לֵיהּ וְלֵית מַזָּל חָמֵי בְּמָה דִּלְעֵיל מִינֵיהּ, אֶלָּא בְּמָה דִּלְרַע מִינֵיהּ, כְּהָדֵין בַּר נָשׁ דְּהוּא נָחֵית בְּסוּלְמָא הָפוּךְ לַאֲחוֹרָיו. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר הָרָקִיעַ הוּא שֶׁל מַיִם וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ וְהֵן דָּרִים זֶה עִם זֶה וְאֵינָן מַזִּיקִין זֶה אֶת זֶה, וַאֲפִלּוּ בֵּין הַמַּכּוֹת הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ט, כד): וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל בָּרָד מְלֵאוֹת אֵשׁ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵשׁ וּבָרָד פְּתוּכִים זֶה בָּזֶה. אָמַר רַבִּי חָנָן טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה כַּהֲדָא פְּרֵטָתָא דְּרוּמָנָא דְּחַרְצִינְתֵהּ מִתְחַמְיָא מִלְּגָו. טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה כַּהֲדָא שָׁאשִׁיתָא דְּקַנְדֵּילָא דְּמַיָא וּמִשְׁחָא מְעֹרָבִים כַּחֲדָא וְהִיא דָלְקָא מִן גַּבֵּיהוֹן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן מַהוּ מִתְלַקַּחַת, מָיְתָא וּמִתְקַהֲלָא לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָהּ בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאָהּ. אָמַר רַב אַדָּא לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לִגְיוֹנוֹת קָשִׁים וְהָיוּ מְרִיבִים זֶה לָזֶה, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה וּבָאוּ וְעָשׂוּ מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ אֵשׁ וּבָרָד מְרִיבִים זֶה לָזֶה, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, נֶאֱמַר: וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד, נֵס בְּתוֹךְ נֵס, לְכָךְ נֶאֱמַר: "בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. (שיר השירים ג, יא): בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְרָה לוֹ אִמּוֹ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ שֶׁעָשְׂתָה בַּת שֶׁבַע עֲטָרָה לִשְׁלֹמֹה בְּנָהּ, אֶלָּא עֲטָרָה זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, כָּעֲטָרָה הַזֹּאת שֶׁמְקֻבַּעַת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וּמְעֻטֶּרֶת בִּתְכֵלֶת וּבְאַרְגָּמָן וּבְתוֹלַעַת הַשֵּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ. אָמַר רַב חוֹנְיָא, שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ, אָמַר לוֹ הֵן, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה אוֹהֲבָהּ יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ אֲחוֹתוֹ, לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ אִמּוֹ. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל, קְרָאָן (שיר השירים ה, ב): אֲחֹתִי רַעֲיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, לֹא זָז מֵחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָן אִמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נא, ד): הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ, וּלְאִמִּי כְּתִיב, עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ אִלּוּלֵי לֹא יָצָאתִי לָעוֹלָם אֶלָּא לִשְׁמֹעַ טַעַם זֶה מִפִּיךָ דָּי. דָּבָר אַחֵר, אִמּוֹ, אֻמָּתוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן, הָיָה לוֹ לְהַעֲמִיד אַרְבַּע קוֹנְטִיסִים וְלִמְתֹּחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לְמַעְלָן אֵשׁ אֲדֻמָּה, אֵשׁ יְרֻקָּה, אֵשׁ שְׁחוֹרָה, אֵשׁ לְבָנָה, אָמַר לוֹ: כַּתַּבְנִית (שמות כה, מ): אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי בַּצְלָה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ לְבוּשׁ מְשֻׁבָּח עָשׂוּי בְּמַרְגָּלִיטוֹן, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ עֲשֵׂה לִי כָּזֶה, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתוֹ, אָמַר לוֹ אֲנִי בִּכְבוֹדִי וְאַתָּה בְּסַמְמָנֶיךָ. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֱלֹהַי יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת כָּאֵלֶּה, אָמַר לוֹ כַּתַּבְנִית אֲשֶׁר אֲנִי וגו' (שמות לה, לה) (שמות לח, כג): בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אִם אַתְּ עוֹשֶׂה מַה שֶּׁלְּמַעְלָה לְמַטָּה, אֲנִי מֵנִיחַ סַנְקְלִיטוֹן שֶׁלִּי שֶׁל מַעְלָה וְאֵרֵד וַאֲצַמְצֵם שְׁכִינָתִי בֵּינֵיהֶם לְמַטָּה, לְמַעְלָה (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים, אַף לְמַטָּה (שמות כו, טו): עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. הַעֲמֵד אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא עֹמְדִים, כַּנָּתוּן בְּאִסְטְרָטִיָּא שֶׁל מַעְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, מַה לְּמַעְלָה כּוֹכָבִים, אַף לְמַטָּה כּוֹכָבִים. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ קַרְסֵי הַזָּהָב נִרְאִין בַּמִּשְׁכָּן כַּכּוֹכָבִים הַקְּבוּעִים בָּרָקִיעַ. (שיר השירים ג, יא): בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה סִינַי, חִתּוּנִין הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, י): וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַתוֹ וגו', כְּכַלָתוֹ כְּתִיב. דָּבָר אַחֵר בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בֵּית הָעוֹלָמִים. וּמִנַּיִן לְאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁחִתּוּנִין הָיוּ, דִּכְתִיב: בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, כַּלַּת כְּתִיב, בְּיוֹמָא דְּעָלַת כַּלָּתָא לִגְנָנָא.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, בְּיוֹם כַּלּוֹת, בְּיוֹם הָקִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא בְּיוֹם כַּלּוֹת, בַּיּוֹם שֶׁכָּלוּ הַמַּזִּיקִין מִן הָעוֹלָם. וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כז, יח): נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וגו', מְדַבֵּר בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא שִׁמֵּשׁ אֶת משֶׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לג, יא): וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, לָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כַּתְּאֵנָה, שֶׁרֹב הָאִילָנוֹת: הַזַּיִת, הַגֶּפֶן, הַתְּמָרָה, נִלְקָטִים כְּאֶחָת, וְהַתְּאֵנָה נִלְקֶטֶת מְעַט מְעָט. וְכָךְ הַתּוֹרָה, הַיּוֹם לוֹמֵד מְעַט וּלְמָחָר הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִתְלַמֶּדֶת לֹא בְּשָׁנָה וְלֹא בִּשְׁתַּיִם. עָלָיו נֶאֱמַר: נֹצֵר תְּאֵנָה. מַהוּ יֹאכַל פִּרְיָהּ, פְּרִי שֶׁל תּוֹרָה, מַלְכוּת וְשָׂרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו טז): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ] וגו' בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ. וְכֵן אֵרַע לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁלֹא יָרְשׁוּ בָנָיו שֶׁל משֶׁה מְקוֹמוֹ אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יָרַשׁ מְקוֹמוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כז, יח): קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וגו'. (משלי כז, יח): וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד, זֶה יְהוֹשֻׁע, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת משֶׁה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, כְּמָה דְתֵימָא: לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, וְאוֹמֵר (במדבר יא, כח): אֲדֹנִי משֶׁה כְּלָאֵם, לְפִיכָךְ כִּבְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה כָּבוֹד עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִי שֶׁכָּךְ אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ (במדבר כז, כא): וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים וגו'. וּלְפִי שֶׁשִּׁמֵּשׁ אֲדוֹנָיו, זָכָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה וגו', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר מְשָׁרֵת משֶׁה, לָמָּה נֶאֱמַר, לוֹמַר לָךְ לְפִי שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת משֶׁה זָכָה לִנְבוּאָה, הֱוֵי יְכֻבָּד. דָּבָר אַחֵר נֹצֵר תְּאֵנָה וגו', אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר בְּרִיָּה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם יָגֵעַ וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ, רְצוֹנְךָ לֵידַע, שְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, יד): וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ, וּבִשְׁבִיל שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּבְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב, א ה): זְכֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ וגו' אִם אָבוֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי וגו' אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי וגו' עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' וגו', וְלֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ אֶלָּא הִכְתִּיבוֹ עַל שְׁמוֹ (תהלים ל, א): מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד, לִשְׁלֹמֹה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לְדָוִד, הֱוֵי נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמשֶׁה שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: דִּינִים, תּוֹרָה וּמִשְׁכָּן. דִּינִים מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות יח, יג): וַיֵּשֶׁב משֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וגו', וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, דִּכְתִיב (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, יח): וַיְהִי משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וגו', וְנִקְרָאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כב): זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִי, מִשְׁכָּן מִנַּיִן, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָיָה משֶׁה מְחַזֵּר עַל הָאֻמָּנִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה לְלַמְּדָם כֵּיצַד יַעֲשׂוּ אֶת הַמְּלָאכָה שֶׁלֹא יִטְעוּ בָהּ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות כה, מ): וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם וגו', וּלְכָךְ כְּתִיב עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁלֹא הָיָה זָז מֵעַל גַּבֵּיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לט, מג): וַיַּרְא משֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וגו' וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה, מַה בְּרָכָה אָמַר (תהלים צ, יז): וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ וגו', אָמַר לָהֶם תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַעֲמִיד הַמִּשְׁכָּן וּמְפָרְקוֹ בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָיָה אֶחָד מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי נוֹתֵן לוֹ יָד, לָאו, אֶלָּא אָמְרוּ חֲכָמִים הָיָה קוֹבְעוֹ וּמְפָרְקוֹ וְלֹא סִיְּעוֹ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, לְכָךְ נִקְרָא עַל שְׁמוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר בְּיוֹם הָקִים אֶלָּא בְּיוֹם כַּלּוֹת, יוֹם שֶׁכָּלוּ הֲקָמוֹתָיו, וְזָכַר שְׁמוֹ שָׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר כַּלּוֹת משֶׁה.

10 י

כַּלּוֹת משֶׁה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ב, כא): כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ וגו'. כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן, זֶה בְּצַלְאֵל שֶׁעָשָׂה הַמִּשְׁכָּן בְּחָכְמָה וּבְדַעַת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שמות לא, ג): וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וגו'. (קהלת ב, כא): וּלְאָדָם שֶׁלֹא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ, זֶה משֶׁה, שֶׁלֹא עָמַל בַּמִּשְׁכָּן וְנִקְרָא עַל שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כַּלּוֹת משֶׁה. וְדִכְוָתֵיהּ שְׁלֹמֹה וְדָוִד.

11 יא

לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן (במדבר ז, א), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, ד): מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד וגו'. מִי עָלָה שָׁמַיִם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים מז, ו): עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' וגו'. וַיֵּרַד, (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי. (משלי ל, ד): מִי אָסַף רוּחַ, (איוב יב, י): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, (משלי ל, ד): מִי צָרַר מַיִם בַּשִֹּׂמְלָה, (איוב כו, ח): צֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו, (משלי ל, ד): מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה וגו' (משלי ל, ד): מַה שְּׁמוֹ, צוּר שְׁמוֹ, שַׁדַּי שְׁמוֹ, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, (משלי ל, ד): וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע, (שמות ד, כב): בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר מִי עָלָה שָׁמַיִם, זֶה אֵלִיָּהוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (מלכים ב ב, יא): וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם, וַיֵּרַד, (מלכים ב א, טו): רֵד אוֹתוֹ אַל תִּירָא. מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו, (מלכים א יז, א): חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר וגו'. מִי צָרַר מַיִם בַּשִֹּׂמְלָה, (מלכים ב ב, ח): וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וגו'. מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, (מלכים א יז, כג): וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ רְאִי חַי בְּנֵךְ. דָּבָר אַחֵר מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי הוּא זֶה שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם וְהִיא מוֹרִידָה אֶת הַגְּשָׁמִים, וּבִזְכוּתוֹ רוּחוֹת טוֹבוֹת מְנַשְׁבוֹת לְגַדֵּל אֶת הָעֲשָׂבִים, שֶׁנֶּאֱמַר מִי אָסַף רוּחַ, זֶה שֶׁמְחַלֵּק מַעְשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו, הֱוֵי בְּחָפְנָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי ג, י): הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי, עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם לוֹמַר דָּי. וּמִנַּיִן שֶׁהָרוּחוֹת צֹרֶךְ הַתְּבוּאָה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (דברים לב, ב): יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל וגו'. מִי צָרַר מַיִם בַּשִֹּׂמְלָה, מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּק מַעְשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו אֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם וְאֵינָהּ מוֹרֶדֶת אֶת הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא צוֹרֵר הַמַּיִם בֶּעָבִים וְאֵינָם יוֹרְדִים לָאָרֶץ. מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כח, כד): יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר. מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע. מַה שְׁמוֹ, אַבְרָהָם הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, כ): וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל, וְהִקְנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְלָמָּה בֵּרְכוֹ שֶׁיַּקְנֶה לוֹ הָאֱלֹהִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ, לְזַרְעוֹתָיו. וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, זֶה יִצְחָק, שֶׁנָּתַן מַעֲשֵׂר וְנִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, יב): וַיִּזְרַע יִצְחָק וגו', מַהוּ (בראשית כו, יב): וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים, מְלַמֵּד שֶׁמְּדָדָן לְעַשְׂרָן. כִּי תֵדָע, וְכֵן הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאִם יְעַשְׂרוּ תְּבוּאָתָם יְבָרְכֵם בְּעשֶׁר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, כב): עַשֵֹּׂר תְּעַשֵֹּׂר וגו', עַשֵֹּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. דָּבָר אַחֵר מִי עָלָה שָׁמַיִם, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. וַיֵּרַד (שמות יט, יד): וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם. מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו, (שמות ט, כט): כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ וגו'. מִי צָרַר מַיִם בַּשִֹּׂמְלָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות טו, ח): נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים. מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, וְכִי משֶׁה הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, אֶלָּא שֶׁהֵקִים אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁהָעוֹלָם הוּקַם עִמּוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, לְהָקִים הַמִּשְׁכָּן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכָּן אַחֵר הֵקִים עִמּוֹ שֶׁנִּקְרָא אֹהֶל, כְּשֵׁם שֶׁהַמִּשְׁכָּן נִקְרָא אֹהֶל מוֹעֵד, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה מ, כב): וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת, שֶׁעַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיָה הָעוֹלָם רוֹתֵת מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן.

12 יב

לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, יג): נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ וגו'. תַּמָּן תְּנֵינַן עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים, וּשְׁלָשְׁתָּן זְכָרָן משֶׁה בְּפָסוּק אֶחָד, נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָאָלְתָּ זֶה הַחֶסֶד, נֵהַלְתָּ בְעָזְךָ זוֹ תּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ זוֹ עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּקְדָשׁ. נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ, אֵלּוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁעָמְדוּ מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַהֵג אוֹתָם בְּחַסְדּוֹ שֶׁלֹא הָיוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיִּחְיוּ בָּהֶם וְזָנָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחַסְדּוֹ, וּכְנֶגְדָן אָמַר דָּוִד עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ פְּעָמִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְאוֹתוֹ חֶסֶד יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְכָךְ אָמַר נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָאָלְתָּ, שֶׁבְּחֶסֶד גְּאָלָם. נֵהַלְתָּ בְעָזְךָ, נִהֲלָם בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ עַד הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. לְמָה הָיָה הָעוֹלָם דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִטְרַסְקָל עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד וְהוּא רוֹתֵת, כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ לוֹ רֶגֶל שְׁלִישִׁי נִתְבַּסֵּס וְעָמַד, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, כְּמָה דְתֵימָא אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ, מִיָּד נִתְבַּסֵּס וְעָמַד. שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיָה לָעוֹלָם אֶלָּא שְׁתֵּי רַגְלַיִם, חֶסֶד וְתוֹרָה, וְהָיָה רוֹתֵת, נַעֲשָׂה לוֹ רֶגֶל שְׁלִישִׁי, זֶה מִשְׁכָּן, מִיָּד עָמַד. וּלְכָךְ כְּתִיב: לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, מַהוּ אֶת, הָעוֹלָם שֶׁנִּקְרָא אֹהֶל, הוּקַם עִמּוֹ, הֱוֵי לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. דָּבָר אַחֵר, לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, רָמַז לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁיַּעֲשׂוּ אַף הֵם מִשְׁכָּן, וּבְעֵת שֶׁהוּקַם לְמַטָּן הוּקַם לְמַעְלָן, וְהוּא מִשְׁכַּן הַנַּעַר שֶׁשְּׁמוֹ מַטטרו"ן, שֶׁבּוֹ מַקְרִיב נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי גָּלוּתָם, וּלְכָךְ כְּתִיב: אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁמִּשְׁכָּן אַחֵר הוּקַם עִמּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות טו, יז): מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְדָּשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.

13 יג

דָּבָר אַחֵר, אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הָעוֹלָם שֶׁקָּרוּי אֹהֶל, כְּשֵׁם שֶׁמִּשְׁכָּן קָרוּי אֹהֶל, כֵּיצַד, כְּתִיב (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וגו' וּכְתִיב (תהלים קד, ב): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב (שמות כו, ז): וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וגו', כְּתִיב בַּשֵּׁנִי (בראשית א, ו): יְהִי רָקִיעַ וגו' וִיהִי מַבְדִּיל וגו', וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב (שמות כו, לג): וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם, בַּשְּׁלִישִׁי (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבַמִּשְׁכָּן (שמות ל, יח): וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחשֶׁת וְכַנּוֹ נְחשֶׁת לְרָחְצָה וגו'. בָּרְבִיעִי (בראשית א, יד): יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וּבַמִּשְׁכָּן (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר וגו'. בַּחֲמִישִׁי (בראשית א, כ): וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וגו', וּבַמִּשְׁכָּן (שמות כה, כ): וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם. בַּשִּׁשִּׁי, נִבְרָא אָדָם, וּבַמִּשְׁכָּן (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. בַּשְּׁבִיעִי, כְּתִיב (בראשית ב, א): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וגו', וּבַמִּשְׁכָּן (שמות לט, לב): וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן וגו'. בִּבְרִיאַת עוֹלָם כְּתִיב (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, וּבַמִּשְׁכָּן (שמות לט, מג): וַיְבָרֶךְ אֹתָם. בַּשְּׁבִיעִי (בראשית ב, ב): וַיְכַל אֱלֹהִים, וּבַמִּשְׁכָּן: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה. בַּשְּׁבִיעִי (בראשית ב, ג): וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, וּבַמִּשְׁכָּן (במדבר ז, א): וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, הֱוֵי: אֶת הַמִּשְׁכָּן.

14 יד

הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כד, ה): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב וגו', מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר וְשֶׁבְּשִׁילֹה וּבְנוֹב וְגִבְעוֹן, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אַל תְּהִי קוֹרֵא מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, אֶלָּא מַשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַמִּשְׁכָּן וּמִקְדָּשׁ יִתְמַשְׁכְּנוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁחָטְאוּ. מִשְׁכָּן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ס): וַיִּטּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם, שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ אָדָם (יחזקאל לד, לא): צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד, יא): שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וְאוֹמֵר (נחמיה א, ז): חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ, זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כב, כה): אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ. לְכָךְ נִקְרָא מִשְׁכָּן, שֶׁכָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן, שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ יְהֵא מִתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵיהֶם.

15 טו

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה. אֵי זֶה יוֹם, זֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ, יז): וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי זֵירָא מַהוּ בְּיוֹם, מִכָּאן שֶׁהֲקָמַת הַלַּיְלָה הָיְתָה פְּסוּלָה לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם. כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר, מוֹשְׁחוֹ וּמַקְרִיב וּמְפָרְקוֹ, אוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ וּמְשָׁחוֹ וְלֹא פֵּרְקוֹ. רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף אָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּכָל יוֹם הָיָה משֶׁה מַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ, אַחַת בַּבֹּקֶר וְאַחַת בָּעֶרֶב. רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל אוֹמֵר שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר הוּקַם, וַיָּקֶם, לְהָקִים. אַחַת לַתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְאַחַת לַמִּלּוּאִים, וְאַחַת לַתָּמִיד שֶׁל עָרֶב. נִמְצֵאנוּ לְמֵדִין שֶׁבְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה בַּאֲדָר הִתְחִילוּ יְמֵי הַמִּלּוּאִים, אַהֲרֹן וּבָנָיו וּמִשְׁכָּן וְכָל הַכֵּלִים לִמָּשַׁח. מִנַּיִן לַפֵּרוּקִין, אָמַר רַבִּי זֵירָא בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, בְּיוֹם שֶׁכָּלוּ הֲקָמוֹתָיו, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, בַּשֵּׁנִי נִשְׂרְפָה פָּרָה אֲדֻמָּה, בַּשְּׁלִישִׁי הִזָּה מִמֶּנָּהּ עַל הַלְוִיִּם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ח, ז): הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת, וְתַחַת הַזָּיָה שְׁנִיָּה שֶׁהָיוּ צְריכִין הַלְוִיִּם לְהַזּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ כֻּלָּם טְמֵאֵי מֵתִים בַּמֶּה שֶׁהָרְגוּ בְּעוֹבְדֵי הָעֵגֶל, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כז כח): וְהִרְגּוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וגו' וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה וגו', צִוָּה הַמָּקוֹם לְגַלְּחָם בִּמְקוֹם הַזָּיָה שֶׁל יוֹם שְׁבִיעִי. משֶׁה נִתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן כָּל שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, טז): וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וגו', אַהֲרֹן וּבָנָיו נִתְקַדְּשׁוּ בַּשֶּׁמֶן וּבַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ח, ל): וַיִּקַּח משֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן וגו', מַעֲלָה נָטַל אַהֲרֹן יוֹתֵר מִבָּנָיו, לְפִי שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁיָּצַק עַל רֹאשׁוֹ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה מַה שֶׁלֹא עָשָׂה לְבָנָיו. מְשִׁיחַת אַהֲרֹן כֵּיצַד, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַפְשִׁיט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וּמַרְחִיצוֹ וְסָכוֹ בֵּין עֵינָיו. יִשְׂרָאֵל נִתְקַדְּשׁוּ בְּפָרַת חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט, ב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה וגו'. הַלְוִיִּם נִתְקַדְּשׁוּ בַּהַזָּיָה וּבַתִּגְלַחַת, בַּקָּרְבָּן וּבַתְּנוּפָה. בַּהַזָּיָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, ח): וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר. וּבַתְּנוּפָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, יא): וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה. הַמִּשְׁכָּן נִתְקַדֵּשׁ בַּעֲמִידָה וּבַפֵּרוּק וּבַמְּשִׁיחָה. בַּעֲמִידָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. בַּפֵּרוּק מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, כ): וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַע אֶת הַקֹּדֶשׁ. בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ח, י): וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ וגו', שׁוֹמֵעַ אֲנִי רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח הָיָה קֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, א): וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אוֹתָם, מַגִּיד שֶׁלֹא קִדֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֻּלָּם. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מִכֵּיוָן דִּכְתִיב (במדבר ז, א): וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, מֵאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר: וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְמִן קֵיסָרִין וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, חַד אָמַר מִשֶּׁהָיָה מוֹשֵׁחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חָזַר וְהָיָה מוֹשֵׁחַ כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְחַד אָמַר וַיִּמְשָׁחֵם, מְשִׁיחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְשִׁיחָה לָעוֹלָם הַבָּא, מַגִּיד שֶׁבִּמְשִׁיחָתָן שֶׁל אֵלּוּ הֻקְדְּשׁוּ כָּל הַכֵּלִים לֶעָתִיד לָבוֹא. וְדִכְוָתֵיהּ (שמות לו, יג): וַיְחַבֵּר אֶת הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אַחַת בַּקְּרָסִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות לו, יג): וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְמִן קֵסָרִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, חַד אָמַר מִשֶּׁהָיָה מְחַבֵּר כָּל אַחַת וְאַחַת הָיָה מְחַבֵּר כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְחַד אָמַר מַהוּ וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד, אֶחָד לִמְדִידָה וְאֶחָד לִמְשִׁיחָה. וַיִּמְשָׁחֵם, מְשָׁחָם מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים. רַבִּי יֹאשְׁיָה אוֹמֵר מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ לֹא מִבַּחוּץ וְלֹא מִבִּפְנִים. תֵּדַע לְךָ שֶׁאֵינָן מְקַדְּשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, יז): מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה וגו', הָא אֵימַת הֵן לַה', לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ.

16 טז

וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ז, ב), לָמָּה נִזְדָּרְזוּ הַנְּשִׂיאִים לָבוֹא וּלְהַקְרִיב תְּחִלָּה, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִתְעַצְּלוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אֶלָּא אַבְנֵי שׁוֹהַם וְאַבְנֵי מִלּוּאִים בָּאַחֲרוֹנָה. לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר משֶׁה, כֹּל נְדִיב לֵב יָבִיאוּ תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא אָמַר לַנְּשִׂיאִים, הָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם עַל שֶׁלֹא אָמַר לָהֶם לְהָבִיא, אָמְרוּ יָבִיאוּ הָעָם מַה שֶּׁיָּבִיאוּ וּמַה שֶּׁיְּחַסְּרוּ נְמַלֵּא אֲנַחְנוּ. שָׂמְחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהֵבִיאוּ בְּשִׂמְחָה כָּל נְדָבָה וּבִזְרִיזוּת, רְאֵה מַה כְּתִיב (שמות לה, כב): וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ דוֹחֲקוֹת זֶה עַל זֶה וּבָאִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְלִשְׁנֵי בְּקָרִים הֵבִיאוּ כָּל הַנְּדָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ג): וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וּכְתִיב (שמות לו, ז): וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם וגו', לְאַחַר שְׁנֵי הַיָּמִים בִּקְּשׁוּ הַנְּשִׂיאִים לְהָבִיא נִדְבָתָם וְלֹא יָכֹלוּ שֶׁכְּבָר צִוָּה משֶׁה (שמות לו, ו): וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה וגו', וְהָיוּ הַנְּשִׂיאִים מְצֵרִים עַל שֶׁלֹא זָכוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, אָמְרוּ הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן נִתֵּן בְּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לה, כז): וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי שֶׁנִּזְדָּרְזוּ, יִכָּתֵב שֶׁהֵבִיאוּ וְהוֹתֵר, וְהַנְּשִׂיאִים שֶׁנִּתְעַצְּלוּ, חִסַּר אוֹת אַחַת מִשְּׁמָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב וְהַנְּשִׂאִם חָסֵר יו"ד. כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַר הַמִּשְׁכָּן הִקְדִּימוּ וְהֵבִיאוּ קָרְבָּן בִּזְרִיזוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וגו', אָמְרוּ הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁנַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְלֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם, אָמְרוּ מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהָבִיא, הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ עֲגָלוֹת שֶׁיִּהְיוּ נוֹשְׂאִים עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּמִי נָתַן לָהֶם הָעֵצָה הַזֹּאת, שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ לָהֶם מִשְׁכָּן שֶׁעֲשִׂיתֶם פּוֹרֵחַ הוּא בָּאֲוִיר, אֶלָּא הִתְנַדְּבוּ עֲגָלוֹת שֶׁתִּהְיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בָּהֶם, לְכָךְ כְּתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתְנַחֲמוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּתְּחִלָּה. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, ב): רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם, וְלֹא רָאשֵׁי בֵּית אָבוֹת, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שֵׁבֶט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, ב): הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים. הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם (שמות ה, יד): וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', (במדבר ז, ב): הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִּים, עַל מִנְיַן הַדְּגָלִים, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א, ד): וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה וגו'.

"And the Chieftains of Israel offered" (Bamidbar 7:2) Why were the Chieftains anxious to make the first offerings, but in the case of the Mishkan they were lazy and only brought lapis lazuli and other stones last? When Moses said, "Anyone whose heart so moves them, bring gifts to the Lord for the work of the Tabernacle," he did not (specifically) ask the Chieftains and this was wrong in their eyes. They said, "Let the people bring what is necessary, and whatever is left we will complete." All of Israel was joyous in the work of the Tabernacle, and they brought with joy everything voluntarily and with speed. See what is written, (Exodus 35:22) "They brought, the men and the woman." They were pushing one another and the men and woman were coming all mixed together. For two mornings they brought all the offerings, as it is written (Exodus 36:3) "They continued to bring to him freewill offerings morning after morning." And it is written, (Exodus 36:7) "The work was enough for them" After two days the Chieftains requested to bring their freewill offerings, but they couldn't since Moses had already commanded, (Exodus 36:6) "A proclamation was made through the camp, 'Let no further effort be made'" The Chieftains were troubled that they did not merit in the freewill offerings of the Tabernacle. They said, "Since we have not merited in the work of the Tabernacle, we will give for the clothes of the High Priests." Thus it is written (Exodus 35:27) "The Priests brought lapis lazuli and other stones" The Holy Blessed One said, "Of my children who were quick to bring, let it be written that they brought more than enough. But the Chieftens who were lazy, a letter should be removed from their name. Thus it is written "והנשאם" which is missing the letter "י". Thus when the work of the Tabernacle was completed, they were quick to bring the sacrifices quickly.

17 יז

וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וגו' (במדבר ז, ג), שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד אִמָּהוֹת, אֵלּוּ הֵן: שָׂרָה וְרִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה, בִּלְהָה, זִלְפָּה. שֵׁשׁ, אָמַר רַב הוּנָא כְּנֶגֶד שֵׁשׁ מִצְווֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ מְצֻוֶּה עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם, אֵלּוּ הֵן (דברים יז, יז): לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, (דברים יז, טז): רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, (דברים יז, יז): וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד, (דברים טז, יט): לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד. שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא (דברי הימים ב ט, יח): וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, בְּאֵי זֶה צַד, בַּצַּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב, עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר לוֹ: לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים. עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה שְׁנִיָה, הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר לוֹ: לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים. עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה שְׁלִישִׁית, הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה רְבִיעִית, הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט. עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה חֲמִישִׁית, הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: לֹא תַכִּיר פָּנִים. עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה שִׁשִּׁית, הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: לֹא תִקַּח שֹׁחַד. בָּא לֵישֵׁב עַל כִּסְאוֹ (דברי הימים ב ט, יח): וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה עַל מְקוֹם הַשָּׁבֶת, כֵּיצַד שַׁרְבִיט שֶׁל זָהָב נָתוּן נִתְלָה מֵאַחֲרָיו וְיוֹנָה בְּרֹאשׁוֹ, וַעֲטָרָה שֶׁל זָהָב בְּפִי יוֹנָה, וְיוֹשֵׁב תַּחְתֶּיהָ בַּשָּׁבֶת, נוֹגַעַת וְאֵינָהּ נוֹגַעַת. שֵׁשׁ עֶגְלֹת, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה רְקִיעִים. וְלֹא שִׁבְעָה הֵם, אָמַר רַבִּי אָבִין הָן דְּמַלְכָּא שָׁרֵי טִימֵיקוֹן. שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב, מַהוּ צָב, דּוֹמוֹת לְקֶלְיָינִין. צָב רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֵין צָב אֶלָּא מְצֻיָּרוֹת. צָב, אֵין צָב אֶלָּא מְטֻּקָּסוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ מְחֻסָּרוֹת כְּלוּם. צָב, רַבִּי אוֹמֵר אֵין צָב אֶלָּא קְמִירוֹת וּכְמַנְסַקֵּי פִּסְקָאוֹת הָיוּ מְחֻפּוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, (ישעיה סו, כ): וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' וגו'. צָב, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין צָב אֶלָּא צְמוּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, כב): וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וגו', תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה כְּמִין כָּמָרוּסָא הָיוּ כִּפִּין עֲשׂוּיוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר הָיוּ כְּצִבְעוֹ שֶׁל רָקִיעַ, (במדבר ז, ג): וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. שׁוֹמֵעַ אֲנִי עֲגָלָה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, ג): עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שְׁנֵי שְׁוָרִים לְנָשִׂיא אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, ג): וְשׁוֹר לְאֶחָד, מִפְּנֵי מָה לֹא הֵבִיאוּ חֶצְיָן עֲגָלוֹת וְחֶצְיָן שְׁוָרִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יְרֵאִים שֶׁמָּא יָמוּת שׁוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם אוֹ שֶׁמָּא תִּשָּׁבֵר עֲגָלָה שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, וְנִמְצָא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט אֵין לוֹ חֵלֶק בַּמִּשְׁכָּן.

18 יח

וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן (במדבר ז, ג), מְלַמֵּד שֶׁהֱבִיאוּם וּמְסָרוּם לַצִּבּוּר, בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם עַד שֶׁנֶּאֶמְרָה לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה (במדבר ז, ה): קַח מֵאִתָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, ד ה): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר, קַח מֵאִתָּם וגו', מַהוּ לֵאמֹר, תָּנֵי רַב הוֹשַׁעְיָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים וְדִבְרֵי נֶחָמוֹת, קַח מֵאִתָּם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה משֶׁה מִתְיָרֵא וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁמָּא נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשָׁרְתָה עַל הַנְּשִׂיאִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אִלּוּ לָהֶם הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיָּבִיאוּ, לְךָ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁתֹּאמַר לָהֶם, אֶלָּא קַח מֵאִתָּם, מֵאִתָּם הָיָה הַדָּבָר, הָא הִסְכִּימָה דַעְתָּם לַדַּעַת הָעֶלְיוֹנָה, וְהָיָה משֶׁה מִתְיָרֵא וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁמָּא אַחַת מִן הָעֲגָלוֹת נִשְׁבְּרָה אוֹ אֶחָד מִן הַשְּׁוָרִים מֵת וְנִמְצָא קָרְבָּן שֶׁל נְשִׂיאִים פָּסוּל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ז, ה): וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, נָתַן לָהֶם הֲוָיָה שֶׁיִּהְיוּ קַיָּמִים לְעוֹלָם, עַד הֵיכָן הָיוּ קַיָּמִים, רַבִּי יוּדָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי נַחְמָן וְרַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר, עַד (הושע יב, יב): שֶׁבַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, וְהֵיכָן הִקְרִיבוּם, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, בְּנוֹב הִקְרִיבוּם. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, בְּגִבְעוֹן הִקְרִיבוּם. רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בְּבֵית הָעוֹלָמִים הִקְרִיבוּם. אָמַר רַבִּי לֵוִי טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא דִּכְתִיב (דברי הימים ב ז, ה): וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת זֶבַח וגו'. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, עַד עַכְשָׁו הֵן הָעֲגָלוֹת וְהַפָּרוֹת קַיָּמוֹת, וְלֹא הוּמְמוּ וְלֹא הִזְקִינוּ וְלֹא הִטְרִיפוּ וְלֹא נִשְׁבָּרוּ. וַהֲלוֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, מָה אִם הָעֲגָלוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ בִּמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד נִתַּן לָהֶם הֲוָיָה עַד שֶׁיִּהְיוּ קַיָּמוֹת לְעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם וגו'. (במדבר ז, ה): וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ, לְפִי טֹרַח מַשָֹּׂאוֹ הַרְבֵּה לוֹ עֲגָלוֹת לְהָקֵל מִמַּשָֹּׂאוֹ.

19 יט

וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וגו' (במדבר ז, ו), הֲרֵי משֶׁה נוֹטְלָן וּמְחַלְּקָן לְפִי דַעְתּוֹ, (במדבר ז, ז): אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וגו', לְפִי שֶׁלֹא הָיָה עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כִּי אִם יְרִיעוֹת הָאֹהֶל וְהַמִּכְסָאוֹת וְהַמָּסָךְ וְהַקְּלָעִים וְהַמֵּיתָרִים, שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִים בָּהֶם הַיְרִיעוֹת, רָאשֵׁי הַמֵּיתָרִים הָאֶחָד הָיָה קָשׁוּר בַּיְרִיעוֹת וְרָאשֵׁיהֶם הַשֵּׁנִי הָיָה קָשׁוּר בַּיְתֵדוֹת, וְהָיוּ נוֹעֲצִים הַיְתֵדוֹת בָּאָרֶץ כְּדֵי שֶׁלֹא יִגְלֹל הָרוּחַ לַיְרִיעוֹת, לְפִי שֶׁלֹא הָיְתָה עֲבוֹדָתָם כְּבֵדָה נָתַן לָהֶם שְׁתֵּי עֲגָלוֹת בִּלְבָד, אֲבָל לִבְנֵי מְרָרִי שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָתָם קָשָׁה וּכְבֵדָה, קְרָשִׁים וּבְרִיחִים וְעַמּוּדִים וַאֲדָנִים וִיתֵדוֹת וּמֵיתָרִים לְכָל כְּלֵיהֶם וּלְכָל עֲבוֹדָתָם, נָתַן לָהֶם אַרְבַּע עֲגָלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, ח): וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וגו'.

20 כ

וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו' (במדבר ז, ט), רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִכָּאן נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי דָוִד שֶׁלֹא נָשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בַּעֲגָלָה חֲדָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, ג ח): וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וגו' וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה, אָמַר אֲחִיתֹפֶל לְדָוִד לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִן משֶׁה רַבָּךְ, שֶׁלֹא נָשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בַּכָּתֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו', הֲרֵי דָוִד מְשַׁלְּחָן וּמַעֲלָן בַּכָּתֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו, יא טו): וַיִּקְרָא דָוִיד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל, עַד (דברי הימים א כד, יט): כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם (דברי הימים א טו, טו): כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה כִּדְבַר ה', וְהֵיכָן צִוָּה, וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו', הָא לֹא חִדְּשׁוּ הַלְוִיִם כְּלוּם אֶלָּא הַכֹּל מִפִּי משֶׁה וּמשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

21 כא

וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וגו' (במדבר ז, י), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֵׁם שֶׁהִתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. (במדבר ז, י): וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם וגו', בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם משֶׁה עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ז, יא): יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לַמַּסָּעוֹת אִם לַתּוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַקְרִיבוּ אוֹתָם לַמַּסָּעוֹת, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ אִם כֻּלָּם כְּאֶחָד אִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. וַהֲלוֹא נְשִׂיאִים הָיוּ מִתְנַדְּבִין וְלֹא הֶדְיוֹטוֹת, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹן מֶלֶךְ וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה, לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹמוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, אָמַר לָהֶם משֶׁה לַנְּשִׂיאִים, לְכֻלְּכֶם אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתַּקְרִיבוּ, אֲבָל לֹא נֶאֱמַר לִי מִי יַקְרִיב רִאשׁוֹן, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּנַחְשׁוֹן, זֶה קִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, זֶה רָאוּי לְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה וְהוּא יַקְרִיב רִאשׁוֹן לְכֻלָּם וְכֵן עָשָׂה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו'.