ונציה, איטליה, מרחשון תשנ"ה
קמז. אשה המסרבת לקבל גט כדי להחזיק בילדיה ומונעת מהם חינוך יהודי
שאלה:
מהו הדין לגבי אשה שהביעה רצונה בכתב לקבל את גטה מבעלה ובסוף התחרטה?
ליתר בהירות, האשה שעליה אנו מדברים היא גיורת שעזבה בכלל את שמירת המצוות ובזכות סירובה לקבלת הגט דייני הגויים נותנים לה זכות להחזיק בילדיה, שכמובן אינם יכולים לקבל חינוך יהודי.
תשובה:
לפי העובדות המתוארות בשאלה וההבהרות שניתנו בעל-פה, הרי שבית-הדין במילאנו יוכל - אחרי בירור יסודי של אמיתות העובדות על-ידי גביית עדות וכדומה - להתיר לאיש לשאת אשה אחרת.
ההיתר יסתמך על חלק מן הנימוקים דלהלן, וכפי שיעלה הבירור:
1. אם בית-הדין יחליט על-פי העובדות, כי האשה הגיורת חזרה לסורה ולמעשיה הראשונים, דינה לפחות1עיין "אוצר הפוסקים" לשו"ע אה"ע (סי' א סעיף י אות פא ס"ק ה) שיש פוסקים, המתירים בגיורת שחזרה לסורה, לשאת אשה אחרת אף בלא זיכוי גט. כמשומדת, ולפיכך יכול בעלה לזַכות לה גט ולשאת אשה אחרת2שו"ע אה"ע סי' א סעיף י ברמ"א. .
2. אם בית-הדין יחליט להחשיבה עדיין ליהודיה לכל דבר ולהחיל עליה דין מורדת, כי אז יוכל בית-הדין, כעבור י"ב חודש מאז שנפרדו3רמ"א אה"ע סי' עז סעיף ב., להתיר לו לשאת אשה אחרת אחרי השלשת גט. אמנם, הנהוג הוא להתיר רק במאה רבנים4כך פרשו הרבה פוסקים, והובאו דבריהם ב"אוצר הפוסקים" (לסי' א סעיף י הנ"ל), ועיין ב"משפטי עוזיאל" (סי' ז) העוסק באשה שהותרה בערכאות לדונה בדין המורדת - נדון הדומה לנדון דידן., אך במקום עיגון5בייחוד אם הבעל לא קיים מצוות פריה ורביה. ולדוחק השעה יש לצרף את החשש שהילדים יוצאו לשמד, אם לא יובאו לרשות אביהם אשר ידאג להם לחינוך היהודי. יש מקום להתיר הנישואין גם בלא היתר מאה רבנים6עיין תשובות ר' עקיבא איגר תנינא (סי' פב)..
3. אפשר שהבירור יעלה, שהאשה היא עוברת על דת7עין פרטי הגדרים בזה באה"ע סי' קטו.. גם אז ניתן להתיר לו לשאת אשה אחרת8עיין ברמ"א שם סי' קטו סעיף ד., ואף במקרה זה הנהוג הוא שיהיה על-ידי מאה רבנים9ועיין עוד בזה ב"אוצר הפוסקים" (לסי' א סעיף י הנ"ל, אות פה ס"ק י ו-יא)..