23כ״ג
1 א

בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם שנא׳ (תהילים קי״ט:צ״ט) מכל מלמדי השכלתי איזו עלוב שבעלובים זה שהוא עלוב כמשה רבינו שנאמר (במדבר י״ב:ג׳) והאיש משה עניו מאד. איזו עשיר שבעשירים זה ששמח בחלקו שנאמר (תהילים קכ״ח:ב׳) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. איזו גבור שבגבורים זהו שכובש את יצרו שנאמר (משלי ט״ז:ל״ב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. וכל הכובש את יצרו מעלין עליו כאילו כבש עיר מלאה גבורים שנאמר (שם כא) עיר גבורים עלה חכם ואין גבורים אלא גבורי תורה שנא׳ (תהילים ק״ג:כ׳) גבורי כח עושי דברו. וי״א מלאכי השרת שנאמר (שם) ברכו ה׳ מלאכיו [גבורי כח וגו'] ויש אומרים מי שעושה שונא אוהבו:

Ben Zoma would say: Who is wise? One who learns from every person, as it says (Psalms 119:99), “From all my teachers I gained insight.”<br>Who is the humblest of all? One who is humble like Moses our teacher, as it says (Numbers 12:33), “And the man Moses was exceedingly humble.”
Who is the richest of all? One who is happy with what he has, as it says (Psalms 128:1), “You will eat from the work of your hands, and you will be happy and prosperous.”<br>Who is the strongest of all? One who is able to conquer his desire, as it says (Proverbs 16:32), “Better to be forbearing than mighty, to have self-control than to conquer a city.” And one who conquers his desire is considered as if he had conquered a city full of warriors, as it says (Proverbs 21:22), “One wise man prevailed over a city of warriors.” The true warriors are warriors in Torah, as it says (Psalms 103:20), “Mighty warriors do His bidding.” Some say these are the angels who serve God, as it says (ibid.), “Bless the Eternal, His angels, [mighty warriors.]” And some say: One who can turn an enemy into his friend.

2 ב

(רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה וכו׳) הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם ([ואל תהי מפליג לכל דבר]) שנאמר (משלי י״ג:י״ג) בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם הוא היה אומר הלומד תורה בילדותו למה הוא דומה לעגלה שכבשוה כשהיא קטנה שנאמר (הושע י׳:י״א) ואפרים עגלה מלומדה אוהבתי לדוש. והלומד תורה בזקנותו דומה לפרה שלא כבשוה אלא בזקנותה שנא׳ (שם ד) כי כפרה סוררה סרר ישראל. הוא היה אומר הלומד תורה בילדותו דומה לאשה שהיא לשה בחמין והלומד תורה בזקנותו למה הוא דומה לאשה שהיא לשה בצונן:

(Rabbi Nehorai would say: Exile yourself to a place of Torah [and do not say that it will come to you, or that your colleagues will do it for you. And do not rely on your own understanding.]) He would also say: Do not disparage any person ([and do not dismiss anything]), as it says (Proverbs 13:13), “One who disparages a principle will become injured through it; one who respects a command will be rewarded.”
He would also say: One who studies Torah in his youth, what is he like? Like a calf which was tamed when it was still small, as it says (Hosea 10:11), “Ephraim became a trained calf, but still wanted to thresh.” One who studies Torah in his old age is like a cow that was never trained until it was too old, as it says (Hosea 4:18), “Israel turned away like a stubborn cow.”
He would also say: One who studies Torah in his youth is like a woman who kneads dough when it is hot. One who studies Torah in his old age, what is he like? Like a woman who kneads dough when it is cold.

3 ג

ר׳ אליעזר בן יעקב אומר הלומד תורה בילדותו דומה לכתב שנכתב על נייר חדש והלומד תורה בזקנותו דומה לכתב שנכתב על נייר ישן:

Rabbi Eliezer ben Ya’akov would say: One who studies Torah in his youth is like letters written on fresh paper. One who studies Torah in his old age is like letters written on withered paper.

4 ד

רבן שמעון בן גמליאל מוסיף על דבריו הלומד תורה בילדותו דומה לבחור שנשא בתולה שהיא הוגנת לו והוא הגון לה והיא מתנפלת עליו והוא מתנפל עליה הלומד תורה בזקנותו למה הוא דומה לזקן שנשא בתולה היא הוגנת לו והוא אינו הגון לה היא מתנפלת עליו והוא מתרחק ממנה שנא׳ (תהלים קכז) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים וכתיב בתריה אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם. שונה ומשכח דומה לאשה שיולדת בנים וקוברת שנאמר (הושע ט) כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם אל תקרי ושכלתים אלא ושכחתים (רבי שמעון בן אלעזר אומר הלומד תורה בילדותו דומה לרופא שהביאו לפניו מכה ויש לו איזמל לחתוך וסמני רפואות לרפאות הלומד תורה בזקנותו דומה לרופא שהביאו לפניו מכה ויש לו איזמל לחתוך ואין לו סמנין לרפאות. אף כך דברי תורה יהיו) מצויינין לך זה מזה ויהיו מצויינין לך זה בצד זה שנא׳ (משלי ז) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר (שם ו) קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרותיך:

Rabban Shimon ben Gamliel then added to what he said: One who studies Torah in his youth is like a young man who married a young woman. She was a good match for him, and he a good match for her. And she cast herself upon him, and he cast himself upon her. One who studies Torah in his old age, what is he like? Like an old man who married a young woman. She was a good match for him, but he was not a good match for her. She cast herself upon him, but he kept his distance from her, as it says (Psalms 127:4–5), “Like arrows in the hand of a warrior are children of youth.” And immediately afterward it says, “Happy is the man who fills his quiver with them.” One who learns and then forgets is like a woman who gives birth to children and then buries them, as it says (Hosea 9:12), “Even though they raise children, I will bereave people of them.” Do not read “bereave” (v’sikaltim), but rather, “cause them to forget” (v’shikhahtim).
(Rabbi Shimon ben Elazar would say: One who studies Torah in his youth is like a doctor who is treating a wound, and has a scalpel to cut into it and medicine to heal it. One who studies Torah in his old age is like a doctor who is treating a wound, and has a scalpel to cut into it but no medicine to heal it. So it is with words of Torah: they) are marked [in order for an individual] to distinguish one from one another, and then arranged side by side, as it says (Proverbs 7:3), “Tie them to your fingers and write them on the tablet of your heart.” And also (Proverbs 6:21), “Tie them to your heart always, and fasten them around your throat.”