תערובת חמץ כו' דוקא שיש בהן כזית חמץ בכדי אכילת פרס אז עוברין בבל יראה ובל ימצא (גמ' פרק אלו עוברין מהררמ"י):
שכר שעושים מחטים ושעורים כו' מפני שיש בו כזית בכדי אכילת פרס ויותר (מהררמ"י) מעשה הי' בוורמיז' ביהודי אחד שבישל דבש והחמיצו בשמרי דבש שבישל כל השנה ודבש הא' היה מחומץ בשמרים של שכר וזה שבישל מתה היה הרביעי לו והתי' לו רבינו יעקב בן רבי' יצחק להניחו עד אחר פסח ולמכרו ונחלקו עליו חכמי דורו וטעמיה הוא משום דלא קניס ר"ש היכ' דלית' בעינא והוא ז"ל כ' עליו דתמוה בעיניו דבר המעמיד הוא כמאן דאיתא בעינ' דמי וא"כ שמרים נמי שהחמיץ בהן כמאן דאיתנהו בעין דמי ע"כ. ולפי מה שפירשתי אין לתמוה כלל דאותן שמרים של שכר שנותנים במי דבש לאו לטעמיה עבידי ואין נותנין אותן לתוכו אלא כדי שיהי' תוסס ויעמוד מהר כמ"ש התוס' בע"א דל"ד גם האי דקאמר האי חלא דשיכר' דארמאי אסור כולו לכך לא חשיבא כמאן דהוי בעין ובטלי בס' מיהו מי דבש שנותנים בו שמרים של שכר עצמן נראה דצריך לבערו ולא מטעמי' אלא משום דשמרים יורדים למטה בשולי החבית ואין מתערבין בתוך מי דבש ולכך חשיבי שמרים כמאן דאיתנהו בעין ונותן טעם בתוך הפסח ולא בטלי ואע"ג דמתערבי' למטה בתוך השמרי' אמנם כן לפי מה שכתבתי לקמן בדף קל"א ע"א שהשכר בטל אפילו בתוך הפסח בס' פשיט' דמותר עכ"פ למכור ודוק:
בצק שבסדקי כו' ודוקא כשאין לשין באותה עריבה חמץ כל השנ' אז בטל במיעוטו אבל אם לשין כל השנה אז אין מועיל אפילו רחיצה בחמין ולנקר' אלא צריך ליתנה במתנה לעכו"ם או לטוחן בטיט ע"כ (הגה בשם מהרנ"ש) ז"ל תימה דמה בכך אם נשרה הקיבה מע"ל בכלי חמץ כיין דלא נעשה כבוש אלא אחר מע"ל ואחר מע"ל נעשה הכלי פגום ועיין בי"ד סי' ק"ה ס"א ובש"כ סק"ב שהאריך בזה להתיר וק"ל עכ"ד. ונוראות נפלאתי נפלאים על מעשה הרב הנ"ל שלא היה מן הראוי ומן הדין להשיב את האר"י החי אחר מותו ולסתור דברי מו"ח נ"י כי רב הוא בחכמה ובפלפול וכל הפוסקים האחרונים היו שגורי' בפיו וכי לא ראה גם הוא דברי האחרונים בסימן ק"ה הנ"ל אדרבה במחילת כבודו הוא שגג בראי' בש"ע י"ד סי' קל"ז ס"א גבי יין נסך עיין שם דמוכח בהדיא כדברי מו"ח וגם נתעלמה ממנו הלכה למעשה שפסק בעל בית הילל בסימן ס"ט ורסי' ק"ה דלא כהאחרונים הנ"ל ע"ש וגם לא ראה חבורי חקי חיים מ"ש בחל' חקי דעת באות ך' סי' ט"ו בשם הגאון מוה' יעקב מלובלין שמו"ח שמע בשמו שיש חילוק אם הכלי עומד ריקם אז נעשה הכלי פגום ומעתה בחנם הכה על קדקדו של מו"ח בתמיהתו וק"ל: בסימן זה במגן דוד ס"ק ה' וע"כ דכל הנהו חיובים אינם אלא למלקות וכו' ואם כן למה ליה להטור וש"ע להביא דינים אלו דאין לנו נפק' מיניה מזה וצ"ל דיש נ"מ גדול מזה גם בזמן הזה לענין קידושי אשה דאם אסור מן התורה וחייב מלקות עליהם אינה מקודשת ועוד שארי חילוקים וק"ל: