אבל כ"ז שהן קבועים בטלית אסור להשתמש בהם הגה ע"ז משום דאסור למעבד צרכיהן במידי דעביד למיסק ביה י"ח מצוה כגון חוטין הקבועין בטלית למיסר ביה מידי א"נ הושענ' לאורוחי בי' ואתרוג דמצוה למיכליה (טור בשם שאלתות פ' שלח לך) והושענא דכתב פירוש היינו הדס כ"כ רא"מ בהגהות כי הדס ולולב וערבה כולם נקראים הושענא כמו שמצינו בכמה מקומות בפרק לולב הגזול והטעם שנקראים הושענא משום שמנענעים אותה בשעה שאומרים הושענות (מהרי"ל בדרשותיו בהלכות לולב) וכן להדיא השוה אותם בברייתא להדדי דהא קתני ואלו הן תשמישי מצוה סוכה לולב שופר ציצית וסוכה ולולב אנו רואין שהן בשעת מצותן אסורין משמע דה"ה ציצית ואפי' בשעה שאינו לובשן אסור להשתמש בהם כיון שעומדין לצאת בהם י"ח מצוה כנ"ל כי להדדי השוה אותם הברייתא וכשם שסוכה ולולב אסורים בסוכות כל ז' אפילו שלא בשעת ניענוע או בשעה שיושב בסוכה אף ציצית כן וע"כ לא התירו להתיר ציצית מטלית כדי למכרה משום דקא מבטל מצוה כי היכי דאסור ליטול מזוזה מן הבית כשיוצא ממנו משום דקא מבטל המצות ולא התירו אלא להתיר מבגד זה ולהטיל תיכף ציצית בבגד אחר וכן משמע בשאלתות פ' שלח לך וה"ה כל דבר העומד לצאת בו ידי מצוה אסור להשתמש בו והאריך הרב בעט"ז עי' בספרו: