תשיעי ברכ' השני' ברך עלינו את השנה הזאת וכו' ושבענו מטובך כצ"ל לא מטובה כי השביעה שיתברך המזון בבני מעיים אינו תלוי בגידול הארץ אלא בברכת י"ח שישפיע השובע מאתו כדכתיב השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך וגם בברכת הטובה שייך בהקב"ה דכתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (מהרש"ל) ונראה כשהוא בדרך אז יאמר ושבענו מטובך כי אז יש ס"ת שם של יוה"ך היוצא מפסוק כ"י מלאכי"ו יצו"ה ל"ך וגו' ס"ת וכן יש ס"ת פנ"י האדמ"ה ושבענ"ו מטוב"ך משא"כ כשהוא בעיר אז י"ל מטובה משום שיש בס"ת שם של הוי"ה פני האדמ"ה ושבענ"ו מטוב"ה:
יחידים הצריכין למטר או ארץ אחת כולה כמו ספרד או אשכנז בכללה כיחידי' דמי ובש"ת. ונראה דלפ"ז כ"ש כשיש לנו לשאול מטר ח"ו במרחשון בש"ת כשצריכין לכך דהא אפי' בתקופת תמוז דסימן קללה הן הגשמים שואלין בש"ת כשצריכין למטר כ"ש בכה"ג דהיינו בימות הגשמים מיהו קבלתי דיש להזהר שלא לשאול גשמים כלל שלא בזמן שתקנו חז"ל אפי' בש"ת אלא מרצון לפני הש"י בתענית ובסליחות בי"ג מדות ואומרים פסוקים ומזמורים של מטר אבל אין שואלין ותן טל ומטר (מורי בב"ח) ושמעתי אחד מן הגדולי' עשה מעשה כשהיה עצירת גשמי' בימות החמה לשאול בציבור ותן טל ומטר בש"ת ונאסף אל עמיו באותו השנה ותלו הדבר מדאטריחו קמי שמיא: