Arakhin 10b:1-3ערכין י׳ ב
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Toggle Reader Menu Display Settings
10bי׳ ב

כל יומא

All days

דחג חלוקין בקרבנותיהן דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן

of the Chag [Sukkot] are separate in their sacrifices; [those] of Pesach are not separate in their sacrfices

שבת דחלוקה בקרבנותיה לימא

Shabbat, which has unique sacrifices, [Hallel] should be said

לא איקרי מועד

It is not called a 'Moed'

ראש חודש דאיקרי מועד לימא

Rosh Chodesh, which is called a 'Moed', it should be said

לא איקדיש בעשיית מלאכה דכתיב

It is not sanctified with [a prohibition against] doing work, as it is written

(ישעיהו ל, כט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון שירה ושאין מקודש לחג אין טעון שירה

"The song shall be for you as [on] the night of the sanctification of the holiday." That [day] which is sanctified as a holiday requires song; that [day] which is not sanctified as a holiday does not require song.

ראש השנה ויום הכיפורים דאיקרו מועד ואיקדוש בעשיית מלאכה לימא

Rosh Hashanah and Yom Hakippurim, which are called 'Moed', and are sanctified with [a prohibtion against] doing work, [Hallel] should be said?

משום דר' אבהו דאמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה

[It is not said] because of [the statement of] R' Abahu, as R' Abahu said, The ministering angels said before Hakadosh Baruch Hu,

רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים

Master of the World, why does [the nation of] Israel not sing before you on Rosh Hashanah and Yom Hakippurim?

אמר להן

He [G-d] replied to them,

אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני

Is it possible that the King sits on the Throne of Judgment, and the books of the live and the books of the dead are open before Him, and [the nation of] Israel sings before Me?

והא חנוכה דלא הכי ולא הכי וקאמר

But [what about] Chanukah, that is not thus [called a Moed] and not thus [sanctified with a prohibition against doing work], and [yet, Hallel] is said?

משום ניסא

Because of the miracle [of Chanukah]

פורים דאיכא ניסא לימא

Purim, [when] there is a miracle, it should be said?

אמר רבי יצחק

R' Yitzchak said,

לפי שאין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ

Because we do not sing on a miracle [that occurred] in the diaspora

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק

R' Nachman bar Yitzchak asked:

והרי יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ הוא ואמרינן הלל

But there is the exodus from Egypt, which [occurred] in the diaspora, and we say Hallel?

כדתניא

As it was recorded [according to the B'raisa]

עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה

Before [the nation of] Israel entered the Land [of Israel], all other lands were appropriate to sing. After they entered the Land [of Israel], other lands were not appropriate to sing.

רב נחמן אמר

R' Nachman said:

קרייתה זו היא הלילא

Its reading [of the Megillah] is its Hallel

רבא אמר

Rava said:

בשלמא התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה הכא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש

Whereas there, [it fits with what is said] "Praise, servants of Hashem" - and not [ie, are no longer] servants of Pa'aroh; here, "Praise, servants of Hashem" - and not [ie, only those who are no longer] the servants of Achashveirosh

אכתי עבדי אחשורוש אנן

[However] we are still servants of Achashveirosh

ולר"נ דאמר

According to R'Nachman, who said

קרייתה זו היא הלילא התניא

'Its reading [of the Megillah] is its Hallel', isn't it recorded [in the B'raisa]

משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה

'After they entered the Land [of Israel], other lands were not appropriate to sing.'

כיון שגלו חזרו להיתירן הראשון:

Once they were exiled, [all other lands] were now appropriate as originally [before the nation of Israel entered the Land of Israel].

לא היה מכה באבוב של נחושת וכו':

פתח בחליל ומסיים באבוב

א"ר פפא

היינו חליל היינו אבוב ואמאי קרי ליה חליל

דחלי קליה:

ת"ר

אבוב היה במקדש חלק היה דק היה של קנה היה ומימות משה היה

צוה המלך וציפוהו זהב ולא היה קולו ערב נטלו את צפויו והיה קולו ערב כמות שהיה

צלצול היה במקדש של נחושת היה והיה קולו ערב ונפגם ושלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותקנוהו ולא היה קולו ערב נטלו את תיקונו והיה קולו ערב כמות שהיה

מכתשת היתה במקדש של נחושת היתה ומימות משה היתה והיתה מפטמת את הבשמים

נתפגמה והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותיקנוה ולא היתה מפטמת כמו שהיתה

נטלו את תיקונה והיתה מפטמת כמו שהיתה אלו שני כלים נשתיירו ממקדש ראשון ונתפגמו ולא היה להם ארוכה ועליהם אמר דוד

(מלכים א ז, מה) נחושת ממורט {דברי הימים ב ד } נחושת (ממורק) ועליהם הוא אומר

(עזרא ח, כז) וכלי נחשת מוצהב שנים חמודות (מזהב)

רב ושמואל חד אמר

כל אחד ואחד שקול כשנים של זהב וח"א

שניהם שקולין כאחד של זהב

תני רב יוסף

שניהם שקולין כאחד של זהב

תניא ר' נתן אומר

שניים היו שנאמר

שנים אל תיקרי שנים אלא

שניים

תני רשב"ג

שילוח היה מקלח מים בכאיסר צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו ונתמעטו וחזרו ומיעטוהו והיה מקלח מים לקיים מה שנאמר

(ירמיהו ט, כב) אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל גבור בגבורתו

וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר

הרדולים לא היה במקדש

מאי הרדולים

אמר אביי

טבלא גורגדנא מפני שקולו ערב ומערבב את הנעימה:

אמר רבא בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל

מגריפה היתה במקדש