Weekday Prayers, Blessings on Torah סדר תפילות החול, ברכות התורה
1 א

בא"י אמ"ה אקב"ו על דברי תורה שנאמר והגית בו יומם ולילה כך אומרים בספרד, ויש מקומות שאומרי' לעסוק בדברי תורה, ומנהג ספרד יותר נכון שכולל עסק הלמוד ועשיית המצות. וכן כת' אב"ן הירחי, ונהגו ישראל להתנועע בשעה שקורין כי כשנתנה התורה נרתעו כלם שנאמר וירא העם וינועו, וכתיב כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך להודיע כי הוא וכל עצמותיו עסוקין יחד להלל ולשבח לשם.

2 ב

הערב נא ה' אלקינו כתב רבינו תם שאין זה כי אם סיום ברכה ראשונה וצריך לומר והערב נא בוו וראייתו לפי שכל מקום שהברכות קצרות ואפי' ברכה הסמוכה לחבירתה פותחת בברוך כגון המבדיל בין קדש לחול שפותחת בברוך. ולא מקריא סמוכה לברכת הבשמים והאש שהזכיר תחלה. וגם בשבע ברכות של חופה שפותחת בברוך ברכת אשר יצר ולא מקריא סמוכה לברכת שהכל ברא לכבודו ויוצר האדם שהזכיר תחלה משום דמטבע קצר הן ומטבע ארוך עם מטבע קצר לא הויא סמוכה לחבירתה אלא ארוך עם ארוך שהם מטבע אחד. ואם כן היה צריך שברכה זו תהא פותחת בברוך שאותה שלפניה היא קצרה. ולכך אינה כי אם סיום ברכה ראשונה אבל הרמב"ם ז"ל מנאה ברכה בפני עצמה. וכן עיקר כיון שהלשון משתנה ומדבר להבא וכך נוהגין לאומרה בלא וו. ומה שאמר ר"ת דמטבע ארוך עם מטבע קצר לא הויא ברכה הסמוכה לחבירתה כתוב בחדושי דב"ש דהא ליתא ומוכח לה מהירוש' דקתני כל הברכות פותחין בברוך חוץ מברכה הסמוכה לחבירתה ומקשי והרי הבדלה כלומ' שיש בה כמה ברכות תחלה ואפי' הכי פותח בה בברוך. ומתרץ שניא היא דר' מפזרן כלומר שאינו אומרן על הכוס אלא כל אחת לבדה שמ' דאי לאו דר מפזרן לא היה פותח בה בברוך משום דברה סמוכה לחבירתה מקריא ואע"ג דהויא עם מטבע קצר והכא נמי בהערב נא משום הכי אינו פותח בה בברך דהויא סמוכה עם מה שלפניה, ואם תאמר בשבע ברכות של חופה למה פותח באשר יצר בברוך והלא סמוכה היא למה שלפניה. ויש לומ' שם טעם אחר כמו שנפרש במקומה.

3 ג

וכת' ה"ר זרחיה הלוי ותקנו חכמים שלש ברכות אלו כנגד מקרא שהיא פרשת צו ומשנת אי זהו מקומן ותלמוד ר' ישמעאל שהם שלשה ענינים של תורה. והשיג עליו הראב"ד וכי היכן מצינו שיברך תחלה על מצות הרבה ביחד ואחכ"ך יעשה אותם אדרבה היה לו לומר שיקרא כסדר ברכותיו יברך ויקרא יברך ויקרא. וכתוב בחדושי דב"ש הא לאו קושיא היא דמכל מקום אע"פ שהם שלשה ענינים כלהו תורה מיקרו ואכל חד וחד שייכי כל הברכות ומשום הכי אין אנו קפדים לברך ולקרות על סדר ברכותיו.

4 ד

ועתה אחזור לפרש הברכה הערב נא ה' אלהינו על שם וערבה לה'. ועל שם ערוב עבדך לטוב. את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל וכו' על שם לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך כלומר שיערבו עלינו דברי תורה לעסוק בהן מאהבה. בצאצאנו ע"ש וצאצאי מעיך. בספרד גורסין בצאצאינו ובצאצאי עמך בית ישראל. ואבן הירחי גורס בצאצאינו ובצאצאי צאצאינו ובצאצאי עמך בית ישראל כדאמרינן בב"מ בפ' השוכר את הפועלים אמר ר' פרנך אמ' ר' יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו שנא' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם. מאי אמר ה' אמ' רב יהודה אמ' רב אמ' הב"ה אני ערב בדבר זה. מאי מעתה ועד עולם אמר ר' ירמיה מכאן ואילך תורה חוזרת על אכסניא שלה וגם מצאתי כתוב בשם הרא"ש אסמכתא לזה מפסוק אחר שנא' שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. וסמיך ליה בהנחל עליון גוים וגומ' כלומר כשאביך וזקניך הם תלמידי חכמים ואתה עמהם אז תהיה התורה נחלה לך ולזרעך עד עולם וזהו שאמ' הכתו' והחוט המשולש לא במהרה ינתק. והני מילי בהיותם כאחד בחיים כאשר משמע הכתוב. ונהיה כלנו יודעי שמך כדי שתמשוך חסדך עלינו כמו שנאמ' משוך חסדך ליודעיך. ולומדי תורתך לשמה ולא לקרותו רב כדאמרינן בספרי שמא תאמ' הרני לומד תורה בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רב, בשביל שאקרא דיין ת"ל לאהבה את ה' אלהיך אלא עשה דברי' לשמן וסוף הכבוד לבא. בא"י המלמד תורה לעמו ישראל שנאמ' ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם. וכתי' זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטי'. ואין לחתום בא"י למדני חוקיך משום דבירושלמ' סותר חתימה זו מפני שאין עושין פסוק ברכה. ורש"י פירש טעם אחר למה אין חותמין כך מפני שכל חתימה היא לשון הודאה שמודה לשם שיש לו כח למלאת בקשתו, אבל למדני חקיך הוא לשון בקשה ואין זה מטבע ברכה וכן כתב אבן הירחי.

5 ה

בא"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים וכו' לקמן אפרשנה בענין קריאת ספר תורה בצבור, ואם תאמר ברכה זו למה פותחת בברוך והלא סמוכה היא לברכת הערב נא, וי"ל כיון שלפעמים אומרה בפני עצמה כשקורא בספר תורה בצבור ואינה סמוכה לאחרת כלל לפיכך פותח בה בברוך.