5ה׳
1 א
היו בודקין אותן בשבע חקירות באיזה שבוע. באיזו שנה. באיזה חדש. בכמה בחדש. באיזה יום. באיזו שעה. באיזה מקום. רבי יוסי אומר באיזה יום. באיזו שעה. באיזה מקום. מכירין אתם אותו. התריתם בו. העובד עבודה זרה. את מי עבד. ובמה עבד: They would examine [the witnesses] with seven inquiries: "In which week?", "In which year?", "In which month?", "On which day of the month?", "On which day [of the week]?", "At which hour?", and, "In which place?". Rabbi Yose says: "On which day?", "At which hour?", "In which place?", "Do you recognize him?", "Did you warn him?". For one who worships idols: Whom [i.e. which idol] did he worship?", "How did he worship it?".
2 ב
כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח. מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים. ומה בין חקירות לבדיקות. חקירות. אחד אומר איני יודע עדותן בטלה. בדיקות. אחד אומר איני יודע ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת. אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטלה: The more one examines [the witnesses], the more he is praiseworthy. Once, Ben Zakkai examined regarding the stalks of figs. What is the difference between inquiries and examinations? [If in response to] inquiries one [witness] says, "I do not know," their testimony is nullified. [If in response to] examinations one [witness] says, "I do not know," and even if two say, "We do not know," their testimony stands. Both [with respect to] inquiries and examinations, when [the two witnesses' responses] contradict one another, their testimony is nullified.
3 ג
אחד אומר בשנים בחדש. ואחד אומר בשלשה בחדש. עדותן קיימת. שזה יודע בעבורו של חדש. וזה אינו יודע בעבורו של חדש. אחד אומר בשלשה. ואחד אומר בחמשה. עדותן בטלה. אחד אומר בשתי שעות. ואחד אומר בשלש שעות. עדותן קיימת. אחד אומר בשלש. ואחד אומר בחמש עדותן בטלה. רבי יהודה אומר קיימת. אחד אומר בחמש. ואחד אומר בשבע. עדותן בטלה. שבחמש חמה במזרח. ובשבע חמה במערב: [If] one [witness] says, "on the second of the month," and one says, "on the third of the month," their testimony stands, since one is aware of the intercalation of the month, and the other is unaware of the intercalation of the month. [If] one says, "on the third" and one says, "on the fifth," their testimony is nullified. [If] one says, "at the second hour," and one says, "at the third hour," their testimony stands. [If] one says, "at the third hour" and one says, "at the fifth hour," their testimony is nullified. Rabbi Yehudah says, it stands. One says, "at the fifth hour" and one says, "at the seventh hour," their testimony is nullified, since at the fifth [hour], the sun is in the east; whereas at the seventh [hour], the sun is in the west.
4 ד
ואחר כך מכניסין את השני. ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהם מכוונין. פותחין בזכות. אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות. או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה. משתקין אותו. אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות. מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהן. ולא היה יורד משם כל היום כולו. אם יש ממש בדבריו שומעין לו. ואפילו הוא אומר יש לי ללמד על עצמי זכות. שומעין לו ובלבד שיש ממש בדבריו: After, they bring in the second [witness] and examine him. If it is found that their words are aligned, they open with [arguments for] acquittal. If one of the witnesses says, "I have something to say on acquittal," or one of the students says, "I have something to say on conviction," they silence him. If one of the students says, "I have something to say on acquittal," they raise him up and seat him among them; and he would not descend from there the whole day. If his words have substance, they listen to him. And even if [the accused] says, "I have something to say on my own acquittal," they listen to him, but only if his words have substance.
5 ה
אם מצאו לו זכות. פטרוהו. ואם לאו מעבירין דינו למחר. היו מזדווגין זוגות זוגות. וממעטין במאכל. ולא היו שותין יין כל היום. ונושאין ונותנין כל הלילה. ולמחרת משכימין ובאין לבית דין. המזכה אומר אני מזכה ומזכה אני במקומי. והמחייב אומר אני מחייב ומחייב אני במקומי. המלמד חובה. מלמד זכות. אבל המלמד זכות. אינו יכול לחזור וללמד חובה. טעו בדבר. שני סופרי הדיינין מזכירין אותן. אם מצאו לו זכות פטרוהו. ואם לאו עומדים למנין. שנים עשר מזכין. ואחד עשר מחייבין. זכאי. שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין. ואפילו אחד עשר מזכין. ואחד עשר מחייבין. ואחד אומר איני יודע. ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע. יוסיפו הדיינין. עד כמה מוסיפין שנים שנים. עד שבעים ואחד. שלשים וששה מזכין. ושלשים וחמשה מחייבין. זכאי. שלשים וששה מחייבין. ושלשים וחמשה מזכין. דנין אלו כנגד אלו. עד שיראה אחד מן המחייבין. דברי המזכין: If they found him innocent, they dismiss him. If not, they move his judgment to the next day. They would go together, pair by pair; and they would decrease [the amount of] food [they would eat]; and they would drink no wine all day; and they would deliberate all night; and on the morrow, early, they would rise and come to the court. The [judge arguing] to acquit says, "I [argued to] acquit and my [opinion remains] in place"; and the [judge arguing] to convict says, "I [argued to] convict and my [opinion remains] in place." One who has offered an argument to convict may [subsequently] offer an argument to acquit, but one who has offered an argument to acquit may not retract [and subsequently] offer an argument to convict. If they had erred, the two judicial scribes remind them. If they found him innocent, they dismiss him. If not, they stand to vote. [If] twelve acquit and eleven convict, he is acquitted. If twelve convict and eleven acquit; and even if eleven acquit, eleven convict, and one says, "I do not know"; or even if twenty-two acquit or convict and one says "I do not know," they add [more] judges. How many do they add? [They add judges] two at a time until there are seventy-one. [If] thirty-six acquit and thirty-five convict, he is acquitted. [If] thirty-six convict and thirty-five acquit, the judges argue one against another until one [judge] from those who voted to convict is convinced by the words of those who voted to acquit.