Chapter 13י״ג
1 א
וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן וגו' (במדבר ז, יב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נא, כ כא): הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן וגו' אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק וגו'. לְפִי שֶׁבַּמִּדְבָּר בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן הִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ קִמְעָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ז, יג יז): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף וגו' כַּף אַחַת וגו' פַּר אֶחָד וגו' שְׂעִיר עִזִּים וגו' וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו', הֲרֵי כָּל הַקָּרְבָּן, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ וְהָיוּ מְבִיאִים לְפָנָיו סְעוּדָה לְפִי הַדֶּרֶךְ וּלְפִי הַפּוּנְדָק, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ כָּךְ אַתֶּם מְכַבְּדִים לִי וְכָךְ אַתֶּם נוֹתְנִים לִי, אֵינִי מֶלֶךְ וְאֵינִי שׁוֹלֵט בַּמַּלְכוּת. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, בַּדֶּרֶךְ אֲנַחְנוּ וּלְפִי הַדֶּרֶךְ וּלְפִי הַפּוּנְדָק הִכְנַסְנוּ לְךָ, כְּשֶׁתִּכָּנֵס לַמְּדִינָה וְתִכָּנֵס לַפַּלְטֵרִין שֶׁלְךָ תִּרְאֶה כַּמָּה אָנוּ מְכַבְּדִין אוֹתְךָ. כָּךְ כְּשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן הִקְרִיבוּ לוֹ הַנְּשִׂיאִים דּוֹרוֹן וְקָרְבָּן, קְעָרָה וּמִזְרָק וְכַף, פַּר אֶחָד וגו' וּשְׂעִיר עִזִּים וגו' וּלְזֶבַח וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ הוּא כְּבוֹדִי. אָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בַּמִּדְבָּר אָנוּ נְתוּנִים וּלְפִי הַמִּדְבָּר הִקְרַבְנוּ לְפָנֶיךָ, כְּשֶׁתִּכָּנֵס לַפַּלְטֵרִין שֶׁלְךָ אַתָּה רוֹאֶה כַּמָּה קָרְבָּנוֹת וְכַמָּה פָּרִים נַקְרִיב לְפָנֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים, וְלֹא פַּר אֶחָד. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּשְׁלֹמֹה שֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבִקֵּשׁ לְהַקְרִיב לַחֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, רְאֵה מַה כְּתִיב שָׁם (מלכים א ח, סג): וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֶת זֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו'. וְכֵן בִּימֵי עֶזְרָא (עזרא ו, יז): וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה תּוֹרִין מְאָה דִּכְרִין וגו', הֱוֵי: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן וגו' אָז תַּחְפֹּץ וגו'. One silver basin represents the Torah which has been likened to wine, as it is stated, "And drink of the wine which I have mingled" (Mishlei 9:5). Now because it is customary to drink wine in a basin – as you may gather from the text, "They who drink wine in basins" (Amos 6:6) – therefore, he brought a basin. Why "of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary"? As the numerical value of yayin (wine) is seventy, so there are shivim panim la’Torah (seventy facets/sides of Torah).
2 ב
וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, טז): עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן וגו', הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵימָתַי הִתְחִילוּ מִלּוּאִים, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה בַּאֲדָר, וּבְאֶחָד בְּנִיסָן שָׁלְמוּ יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְכָל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר מַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו עָלָיו וּפֵרְקוֹ, בַּשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ וְלֹא פֵּרְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ, יז): וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וְאוֹתוֹ יוֹם שְׁמִינִי אֶחָד בְּשַׁבָּת הָיָה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁל נִיסָן הָיָה, בּוֹ בַיּוֹם עָמַד אַהֲרֹן וּבָנָיו וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מִן הַכִּיּוֹר, עָבְדוּ אֶת עֲבוֹדָתָם וּסְדָרוּם עַל הַסֵּדֶר, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל תְּמִידִים, נְדָרִים וּנְדָבוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, בְּכוֹרוֹת וּמַעְשְׂרוֹת, עַל אוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא אוֹמֵר: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן וגו'. עוּרִי צָפוֹן, זוֹ עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֶטֶת בַּצָּפוֹן. וּבוֹאִי תֵימָן, אֵלּוּ שְׁלָמִים שֶׁנִּשְׁחָטִים בַּדָּרוֹם. (שיר השירים ד, טז): הָפִיחִי גַנִי, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד. יִזְלוּ בְשָׂמָיו, זֶה קְטֹרֶת הַסַּמִּים. (שיר השירים ד, טז): יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, זֶה הַשְּׁכִינָה. וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. (שיר השירים ה, א): בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, זֶה יוֹם שְׁמִינִי. אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, זֶה לְבוֹנַת הַקְּטֹרֶת וּלְבוֹנַת הַמִּנְחָה. אָכַלְתִּי יַעֲרִי עִם דִּבְשִׁי, זֶה אֵבְרֵי הָעוֹלָה וְאֵמוּרֵי קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים. שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אֵלּוּ הַנְּסָּכִים וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים. אִכְלוּ רֵעִים, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים, זֶה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. מְתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא וְהָא כְתִיב (בראשית ד, ד): וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן, דָּבָר שֶׁחֶלְבּוֹ קָרֵב, מָה עָבֵד לָהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, מִן שַׁמְנֵיהוֹן. מְתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים, מָה עָבֵד לָהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, שְׁלֵמִים בְּעוֹרָן בְּלֹא הֶפְשֵׁט וּבְלֹא נִתּוּחַ. מְתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא הָא כְתִיב (שמות יח, יב): וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים, עוֹלָה, זוֹ עוֹלָה, זְבָחִים, אֵלּוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים, מָה עָבֵד לָהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, כְּמַאן דְּאָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ. רַב אָמַר אִתְפַּלְגוּן רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, חַד אָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ, וְאַחֲרִינָא אָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ. אָמַר רַבִּי חָמָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מַאן דְּאָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ, כְּמַאן דְּאָמַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ, וּמַאן דְּאָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ כְּמַאן דְּאָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ. הָדָא מְסַיְּעָא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, עוּרִי צָפוֹן, זוֹ עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּצָּפוֹן, מַהוּ עוּרִי, דָּבָר שֶׁהָיָה יָשֵׁן וְנִתְעוֹרֵר. וּבוֹאִי תֵימָן, אֵלּוּ שְׁלָמִים שֶׁהֵם נִשְׁחָטִים בַּדָּרוֹם. מַהוּ וּבוֹאִי, דָּבָר שֶׁהוּא בָּא לְחַדֵּשׁ. רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי פַּפֵּי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אַף הָדֵין קְרָיָה מְסַיַּע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא (ויקרא ו, ב): זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה, שֶׁהִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ כִּדְאָתֵי לַשְּׁלָמִים. (ויקרא ז, יא): זֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ, מִכָּאן וּלְהַבָּא. בַּמֶּה מְקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר קְרָיָה דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, פָּתַר לֵיהּ בַּגָּלֻיּוֹת, עוּרִי צָפוֹן, לִכְשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַגָּלֻיּוֹת שֶׁהֵן נְתוּנוֹת בַּצָּפוֹן, יָבֹאוּ וְיַחֲנוּ בַּדָּרוֹם. לִכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר גּוֹג שֶׁהוּא נָתוּן בַּצָּפוֹן יָבוֹא וְיִפֹּל בַּדָּרוֹם, (יחזקאל לט, ב): וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, לִכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא נָתוּן בַּצָּפוֹן, יָבוֹא וְיִבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא נָתוּן בַּדָּרוֹם, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (ישעיה מא, כה): הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת וגו'. דָּבָר אַחֵר, עוּרִי צָפוֹן, מְלַמֵּד שֶׁהָרוּחוֹת עֲתִידוֹת לְהַכְנִיס קִנְאָה זוֹ עִם זוֹ, רוּחַ הַדָּרוֹם אוֹמֶרֶת אֲנִי מְבִיאָה גָּלוּת תֵּימָן וְגָלוּת הַגְרָה וְכָל הַדָּרוֹם, וְרוּחַ צָפוֹן אוֹמֶרֶת אֲנִי מְבִיאָה גָּלוּת צָפוֹן, וְהַמָּקוֹם נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְהֵם נִכְנָסוֹת בְּפֶתַח אֶחָד, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ו): אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וגו'. רַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי אָמַר, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁרוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת אֵין רוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֶּׁבֶת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מֵבִיא רוּחַ אָגְרֶסְטֵים לָעוֹלָם וּשְׁתֵּי הָרוּחוֹת מְשַׁמְשׁוֹת בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, עוּרִי צָפוֹן וגו', לֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לַצַּדִּיקִים בַּגַּן עֵדֶן וְאֵין צְרִיכִין לֹא בְּפַלְסָמוֹן וְלֹא רָאשֵׁי בְּשָׂמִים אֶלָּא רוּחַ צָפוֹן וְרוּחַ דָּרוֹם מְכַבְּדוֹת וְזוֹחֲלוֹת כָּל בֻּסְמָנֵי גַּן עֵדֶן וְנוֹתְנִים רֵיחָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, טז): הָפִיחִי גַנִי, זֶה כִּבּוּד הַגַּן, יִזְלוּ בְשָׂמָיו, זֶה זִלּוּף. יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, אוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִי יֵשׁ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיַּעֲשֶׂה סְעוּדָה לָאוֹרְחִים וְלֹא יִהְיֶה מֵיסֵב עִמָּהֶם, יֵשׁ חָתָן עוֹשֶׂה סְעוּדָה לַמְּקֹרָאִים וְלֹא יֵשֵׁב עִמָּהֶם, אִם רְצוֹנְךָ יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי עוֹשֶׂה כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לְגַן עֵדֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ה, א): בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה וגו', אֲחֹתִי שֶׁנִּתְאֲחוּ לִי בַּגָּלוּת, כַּלָּה שֶׁנִּתְכַּלּוּ בַּגָּלוּת, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים מד, כג): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם וגו', לְפִיכָךְ עָתִיד לִקְרוֹתָם אֲחֹתִי, שֶׁיִּהְיוּ אֲחוּיִים אֶצְלוֹ, כַּלָּה, כְּמָה דְתֵימָא (איכה ב, טו): כְּלִילַת יֹפִי, וְאוֹמֵר (ישעיה סא, טו): וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ, וְאוֹמֵר (ישעיה מט, יח): וּתְקַשְׁרִים כַּכַּלָּה. (שיר השירים ה, א): אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, שֶׁנִּתְמָרְרוּ בַּגָּלוּת וְהָיוּ מְבַשְֹּׂמִים עַצְמָם בְּקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, לְכָךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַנְגָם בְּגַן עֵדֶן וּלְקַטֵּר לִפְנֵיהֶם מִכָּל הַבְּשָׂמִים. (שיר השירים ה, א): אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, לְפִי שֶׁהֶעֱרוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁם לְמִיתָה בַּגָּלוּת, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה נג, יב): תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ, וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַמְתוּקָה מִדְּבָשׁ, לְפִיכָךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹתָם יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּלְהַרְחִיצָם בְּנַחֲלֵי חָלָב. דָּבָר אַחֵר, עַל שֵׁם (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וגו'. (שיר השירים ה, א): אִכְלוּ רֵעִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּגָּלוּת וְלֹא רָצוּ לְהִתְעָרֵב בָּאֻמּוֹת, אֶלָּא שָׁמְרוּ בְּרִיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר, אִכְלוּ רֵעִים, אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִצְווֹת. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים, אֵלוּ חַכְמֵי תוֹרָה. וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חָמָא דָּרִישׁ לֵיהּ לְהַאי קְרָיָה כֻּלּוֹ עוּרִי צָפוֹן, בַּמִּשְׁכָּן. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, אֵלּוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, שֶׁהָעוֹלוֹת נִשְׁחָטוֹת בַּצָּפוֹן, וְהַשְּׁלָמִים בַּדָּרוֹם. הָפִיחִי גַנִּי, זֶה הַמִּשְׁכָּן, מַהוּ גַנִּי, גְּנוּנִי. מָה הַכִּילָה הַזֹּאת מְצֻיֶּרֶת בְּמִינֵי צִבְעוֹנִים, כָּךְ הָיָה הַמִּשְׁכָּן מְצֻיָּר בְּמִינֵי צִבְעוֹנִין, (שמות כו, לא לו): תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר. יִזְלוּ בְשָׂמָיו, זֶה הַקְּטֹרֶת. יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא לִמְדָתְךָ הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹא יְהֵא הֶחָתָן נִכְנַס לַחֻפָּה עַד שֶׁהַכַּלָּה נוֹתֶנֶת לוֹ רְשׁוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּאתִי לְגַנִּי. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל מַטְרוֹנָה וּטְרָדָהּ וְהוֹצִיאָהּ מִתּוֹךְ פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ, לְאַחַר זְמָן בִּקֵּשׁ לְהַחֲזִירָהּ, אָמְרָה יְחַדֵּשׁ לִי דָבָר וְאַחַר כָּךְ הוּא מַחֲזִירֵנִי. כָּךְ לְשֶׁעָבַר הָיָה אָדָם שָׁרוּי בְּגַן עֵדֶן בְּמַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה, כָּעַס עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְגֵרְשׁוֹ מִמְּחִצָּתוֹ, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר יִשְׂרָאֵל לִמְחִצָּתוֹ, וְאָמַר לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִשְׁכָּן וְיִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וגו', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל יְחַדֵּשׁ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר אֶחָד שֶׁהוּא חָפֵץ לְהַחֲזִירֵנוּ אֶצְלוֹ, מַה הוּא הַחִדּוּשׁ, לְשֶׁעָבַר הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל קָרְבָּנוֹת מִלְּמַעְלָן (בראשית ח, כא): וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וְעַכְשָׁו יִהְיֶה מְקַבֵּל קָרְבָּנוֹת מִלְּמַטָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, זוֹ הַשְּׁכִינָה. וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לִבְנֵי הַמְדִינָה שֶׁיִּבְנוּ פַּלְטָר, וּבָנוּ אוֹתוֹ, וְהָיוּ בְּנֵי הַמְדִינָה עוֹמְדִים עַל פֶּתַח פַּלְטָר וּמְצַעֲקִים וְאוֹמְרִים, יִכָּנֵס הַמֶּלֶךְ לַפַּלְטָר, מֶה עָשָׂה נִכְנַס בַּפִּשְׁפֵּשׁ וְשָׁלַח לָהֶם הַכָּרוֹז אַל תִּצְעֲקוּ שֶׁכְּבָר בָּאתִי לַפַּלְטָר. כָּךְ כְּשֶׁעָמַד הַמִּשְׁכָּן הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, לְפִי שֶׁמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִגְמְרָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בְּכִסְלֵו, וְעָמַד הַמִּשְׁכָּן מְקֻפָּל עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים הֲרֵי עָשִׂינוּ הַמִּשְׁכָּן מָתַי תָּבוֹא הַשְּׁכִינָה וְתִשְׁרֶה בְּתוֹךְ מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן וְצִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, שָׁלַח לָהֶם עַל יְדֵי משֶׁה מָה אַתֶּם יְרֵאִים, כְּבָר בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, בָּאתִי לַגַּן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בָּאתִי לְגַנִּי, לִגְנוּנִי, לַמָּקוֹם שֶׁהוּא עִקָּרִי מִתְּחִלָּה, וְכִי עִקַּר שְׁכִינָה אֵינָהּ בַּתַּחְתּוֹנִים הָיְתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ח): וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר כַּהֲנָא, מְהַלֵּךְ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, מְקַפֵּץ וְעוֹלֶה. מַהוּ (בראשית ג, ח): וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּרְעָה קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְנַעֲשֵׂית שֶׁל מֵאָה אַמָּה, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, חָטָא קַיִן נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי, חָטְאוּ דּוֹר אֱנוֹשׁ נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי, חָטְאוּ דּוֹר הַמַּבּוּל נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הָרְבִיעִי, חָטְאוּ דּוֹר הַפְלָגָה נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַחֲמִישִׁי, חָטְאוּ הַסְּדוֹמִיִּים נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשִּׁשִּׁי, חָטְאוּ הַמִּצְרִיִּים נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי. וּכְנֶגְדָן עָמְדוּ שִׁבְעָה צַדִּיקִים וְהוֹרִידוּ אֶת הַשְּׁכִינָה מִן הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, וְאֵלּוּ הֵן: אַבְרָהָם הוֹרִידָהּ מִן הַשְּׁבִיעִי לַשִּׁשִּׁי, יִצְחָק הוֹרִידָהּ מִן הַשִּׁשִּׁי לַחֲמִישִׁי, יַעֲקֹב הוֹרִידָהּ מִן הַחֲמִישִׁי לָרְבִיעִי, לֵוִי הוֹרִידָהּ מִן הָרְבִיעִי לַשְּׁלִישִׁי, קְהָת הוֹרִידָהּ מִן הַשְּׁלִישִׁי לַשֵּׁנִי, עַמְרָם הוֹרִידָהּ מִן הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן, משֶׁה הוֹרִידָהּ מִן הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (תהלים לז, כט): צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ, הָרְשָׁעִים בַּמֶּה יִשְׁכְּנוּ, בָּאֲוִיר אֶלָּא, הָרְשָׁעִים סִלְּקוּ הַשְּׁכִינָה מִן הָאָרֶץ, אֲבָל הַצַּדִּיקִים הִשְׁכִּינוּ הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ, אֵימָתַי שָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ, בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ, לד): וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. (שיר השירים ה, א): אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, זוֹ הַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת. אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, אֵלּוּ אֵבְרֵי עוֹלָה וְאֵמוּרֵי קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אֵלּוּ הַמְנָחוֹת וְהַנְּסָכִים. אִכְלוּ רֵעִים, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים, זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁנִּשְׁתַּכְּרוּ בְּצָרָתָן. דָּבָר אַחֵר, אִכְלוּ רֵעִים, אֵלּוּ הַנְּשִׂיאִים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסָנְיָה לָמָּה קָרָא לַנְּשִׂיאִים רֵעִים, שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מַקְרִיב קָרְבָּן וְקָרְבָּנוֹ מִתְקַבֵּל, הָיָה עוֹשֶׂה יוֹם טוֹב לְאוֹהֲבָיו לְרֵעָיו וְלִקְרוֹבָיו. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, אֵלּוּ הַנְּשִׂיאִים. לָמָּה קָרֵי לְהוּ דּוֹדִים, שֶׁהָיוּ דּוֹדִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ. לָמָּה אָמַר לָהֶם אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהִזְמִין אוֹרְחִים כֵּיוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמַר לָהֶם תְּנוּ אֶת הַמָּנָה הַזֹּאת לְבַעַל הַבַּיִת, אַף הָכָא בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, וְאַף אַתֶּם אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהִזְמִין אוֹרְחִים וְנָח הַשֶּׁרֶץ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי וּפָשַׁט הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ וּפָשְׁטוּ הַכֹּל אֶת יְדֵיהֶם, שֶׁאִלּוּ מָשַׁךְ הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ מָשְׁכוּ הַכֹּל אֶת יְדֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יַנַּאי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהִזְמִין אוֹרְחִים וְהָיְתָה עֵינוֹ יָפָה בָּאוֹרְחִים וְהָיָה מְחַזֵּר עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר לָהֶם יֶעֱרַב לָכֶם יִבְסַם לָכֶם. דָּבָר אַחֵר אָרִיתִי מוֹרִי וגו', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסָנְיָה שְׁלשָׁה דְבָרִים כָּתוּב כָּאן: אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁעָשׂוּ הַנְּשִׂיאִים שֶׁלֹא כְּהֹגֶן וְקִבְּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵלּוּ הֵן: בְּכָל מָקוֹם אֵין הַיָּחִיד מִתְנַדֵּב בַּקְּטֹרֶת, וְהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ, (במדבר ז, יד): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. בְּכָל מָקוֹם אֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת אֶלָּא אַחַר יְדִיעַת חֶטְאוֹ, וְאֵלּוּ הֵבִיאוּ שָׂעִיר שֶׁלֹא בְּחֵטְא. בְּכָל מָקוֹם אֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְכָאן קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. הָא לָמַדְנוּ כַּמָּה קָרְבַּן נְשִׂיאִים חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
3 ג
וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, כג): גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַר אַבָּא גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, כֵּיצַד בְּשָׁעָה שֶׁעָבַר אָדָם עַל צִוּוּיוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָכַל מִן הָאִילָן, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וּפָתַח לוֹ פֶּתַח, וְלֹא בִּקֵּשׁ אָדָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, כב): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם וגו'. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מַהוּ וְעַתָּה, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ עַכְשָׁו עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבְּלָךְ, וְאָמַר אָדָם אִי אֶפְשִׁי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר וְעַתָּה, וְאָמַר אָדָם פֶּן, אִי אֶפְשִׁי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אָדָם מִן הַדִּין הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, נֶאֱמַר כָּאן כְּרֻבִים, (בראשית ג, כד): וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים, וְנֶאֱמַר בְּסַנְחֵרִיב כְּרֻבִים, (ישעיה לז, טז): ה' צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, מַה לְּהַלָּן חֵרוּפִים וְגִדוּפִים, אַף כְּרֻבִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חֵרוּפִים וְגִדוּפִים, הֱוֵי גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, לְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה הִשְׁפִּיל אוֹתוֹ וְגֵרְשׁוֹ מִגַּן עֵדֶן. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה אַבְרָהָם שֶׁהִשְׁפִּיל רוּחוֹ וְאָמַר (בראשית יח, כז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, לְכָךְ קָרָא אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (יהושע יד, טו): הָאָדָם הַגָּדוֹל בַּעֲנָקִים, שֵׁם זֶה גָּדוֹל מִן אָדָם הָרִאשׁוֹן. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה פַּרְעֹה שֶׁנִּתְגָּאָה עַל משֶׁה וְאָמַר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ וגו', וְהִשְׁפִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה משֶׁה (שמות ח, ה): לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וגו', וְאוֹמֵר (שמות ט, כט): כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי וגו'. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם, זֶה עֲמָלֵק, שֶׁנִּתְגָּאָה עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחֵרוּפָיו וְגִדוּפָיו, שֶׁהָיָה מַשְׁלִיחַ זְמוֹרָה אֶל אַפּוֹ וְהָיָה נוֹטֵל זַכְרוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף וְאוֹמֵר בְּזוֹ חָפַצְתָּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כה, יח): וַיְזַנֵּב בְּךָ, שֶׁהִכָּם מַכַּת זָנָב. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ וגו'. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה תָּבוֹר וְכַרְמֶל שֶׁבָּאוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם, מִתְגָּאִים לוֹמַר שֶׁאָנוּ גְּבוֹהִים וְעָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אֶת הַתּוֹרָה. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה סִינַי שֶׁהִשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֲנִי נָמוּךְ, וְעַל יְדֵי כָךְ תָּמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ עָלָיו וְנִתְּנָה עָלָיו הַתּוֹרָה וְזָכָה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה יוֹסֵף שֶׁהִנְהִיג שְׂרָרָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ אֶחָיו לְפָנָיו עַבְדְּךָ אָבִינוּ, וְהָיָה שׁוֹתֵק, לְפִיכָךְ נִקְרָא עֲצָמוֹת בְּחַיָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, כה): וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה יְהוּדָה שֶׁהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי יוֹסֵף בִּשְׁבִיל בִּנְיָמִין (בראשית מד, יח) (בראשית מד, לב) (בראשית מד, לג): יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר, כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר, וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ וגו'. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהוּדָה אַתָּה הִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ מִפְּנֵי אָחִיךָ הַקָּטָן הֵימֶךָ, חַיֶּיךָ כְּשֶׁיּוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְיָבוֹאוּ הַשְּׁבָטִים לְהַקְרִיב, אֵין אֶחָד מֵהֶם מַקְרִיב רִאשׁוֹן לְפָנֶיךָ, אֶלָּא חוֹלְקִים לְךָ כָּבוֹד וְאַתָּה הוּא שֶׁתַּקְרִיב רִאשׁוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו' לְמַטֵּה יְהוּדָה וגו'.
4 ד
הַמַּקְרִיב וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עו, ב): נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים וגו', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב טו, יח): אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וגו', זֶה יְהוּדָה שֶׁהוֹדָה וְאָמַר (בראשית לח, כו): צָדְקָה מִמֶּנִּי, וְלֹא כִחֵד מִיַּעֲקֹב, וּלְפִי שֶׁהִצִּיל תָּמָר וּשְׁנֵי בָנֶיהָ מִן הַשְֹּׂרֵפָה, דִּכְתִיב (בראשית לח, כד): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּׂרֵף, לְכָךְ הֻצְּלוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, דִּכְתִיב (דניאל ג, כח כט): עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וגו', וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן וגו', וּלְכָךְ אָמַר נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים וגו'. דָּבָר אַחֵר נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, כְּשֶׁיָּרַד דָּנִיֵּאל לְגוֹב אֲרָיוֹת וְהֻצָּל, דִּכְתִיב (דניאל ו, כו כח): בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָא וגו' מִן קֳדָמַי שִׂים טְעֵם דִּי בְּכָל שָׁלְטָן מַלְכוּתִי לֶהֱוֹן זָיְעִין וגו' מְשֵׁיזִב וּמַצִּל וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין וגו'. הֱוֵי: נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, מִפְּנֵי מָה הֻצַּל דָּנִיֵּאל מִן הָאֲרָיוֹת, לְפִי שֶׁהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אַרְיֵה, דִּכְתִיב (הושע יא, י): אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג, וְדָנִיֵּאל מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה שֶׁנִּקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ג): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, וּכְתִיב (דניאל א, ו): וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָנִיֵּאל וגו', יָבוֹא אַרְיֵה וְיַצִּיל אַרְיֵה מִפִּי אַרְיֵה. דָּבָר אַחֵר, מִפְּנֵי שֶׁנִּדְמָה לַאֲרָיוֹת, שֶׁהוּא אַרְיֵה, לְכָךְ לֹא הִזִּיקוּהוּ. מִפְּנֵי מָה לֹא הֻשְׁלַךְ לַכִּבְשָׁן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אֱלוֹהוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, דִּכְתִיב (דניאל ב, מו): וּלְדָנִיֵּאל סְגִד וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵהּ. דָּבָר אַחֵר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה נִשְׂרָף, דִּכְתִיב (דברים ז, כה): פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, לְכָךְ זִמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבּוֹ שֶׁל דָּרְיָוֶשׁ שֶׁלֹא יַטִּילֶנּוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ לְהוֹדִיעַ גְּבוּרָתוֹ. דָּבָר אַחֵר נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ה, ט): אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה וגו', אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה, כְּמַשְׁמָעוֹ, (הושע ה, ט): בְּיוֹם תּוֹכֵחָה, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה לז, ג): יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה. (הושע ה, ג): בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּשִׁבְתִּי בְּתוֹכָם, בְּשָׁכְנִי בְּתוֹכָם. (הושע ה, ג): הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים יט, ח): עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה, בְּשָׁעָה שֶׁגָּלוּ הַשְּׁבָטִים וְלֹא גָּלוּ יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, הִתְחִילוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים נָשָׂא לָהֶם פָּנִים בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ בְּנֵי אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ וְלֹא הִגְלָם, וּכְשֶׁגָּלוּ הוֹדִיעַ הָאֱלֹהִים אוֹתוֹ עָוֹן בָּעוֹלָם, (הושע ה, י): הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְבוּל עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי, הֱוֵי: נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, דָּבָר אַחֵר נוֹדָע בִּיהוּדָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים כז, ג): אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי וגו', מַהוּ אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ, בְּאֵיזֶה זֹאת, בַּמֶּה שֶׁאָמַר משֶׁה (דברים לג, ז): וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר וגו'. (תהלים עו, ב): בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יט, כט): נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וגו', נָכוֹנוּ לְעוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת דִּינִין, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַבְּהֵמָה אִם אֵינָהּ סוֹחֶרֶת אֵינוֹ מַלְקָהּ, וְאִם סוֹחֶרֶת מַלְקָהּ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁלֹא בָּרָאתִי אֶת הָאָדָם הִתְקַנְתִּי לוֹ חֲמִשָּׁה מַגְלְבִין, שְׂאֵת, סַפַּחַת, בַּהֶרֶת, שְׁחִין, מִכְוָה. וְאִית דְּאָמְרֵי: צָרַעַת, וָנָתֶק. כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה תּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, נד נו): זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק וגו' וְלַשֵֹּׂאת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת. לְעֶבֶד רַע שֶׁהָיָה נִמְכַּר, וְהָלַךְ אֶחָד לִקְנוֹתוֹ, יָדַע בּוֹ שֶׁהוּא רַע לָקַח עִמּוֹ כְּבָלִים וּמַגְלְבִים שֶׁאִם יִסְרַח יְהֵא רוֹדֶה אוֹתוֹ בָּהֶן, כְּשֶׁסָּרַח הֵבִיא כְּבָלִים וּכְבָלוֹ וְהִכָּהוּ בַּמַּגְלְבִין, אָמַר לוֹ הָעֶבֶד אֲדוֹנִי, יוֹדֵעַ הָיִיתָ תְּחִלָּה שֶׁאֲנִי עֶבֶד רַע לָמָּה קָנִיתָ אוֹתִי, אָמַר לוֹ לְפִי שֶׁהָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה רַע מַעֲלָלִים, לְכָךְ הִתְקַנְתִּי כְּמוֹ כֵן לְאָסְרְךָ וּלְהַלְקוֹתֶךָ, שֶׁאִם תִּסְרַח תִּלְקֶה בָּהֶם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁלֹא בָּרָאתִי אָדָם אֲנִי יְדַעְתִּיו (בראשית ח, כא): כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, אוֹי לָהּ לָעִסָּה שֶׁהַנַּחְתּוֹם מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה, וּלְכָךְ נֶאֱמַר: נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים. מַהוּ (משלי יט, כט): מַהֲלֻמוֹת, שָׁלשׁ תֵּבוֹת, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, מַה לּוֹ מוֹת. אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁנִּכְנְסָה לַפָּלָטִין וַחֲמַת שׁוֹטַיָּא וּבוּרְדוּלַיָּא וְהִיא מִדְחֲלָא, אֲמָרוּ לָהּ בְּנֵי פָּלָטִין דִּידָהּ לָא תִדַּחֲלִי, אֵלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָּחוֹת הֵם, אֲבָל אַתְּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִתְכַּבֵּד. כָּךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁשָּׁמְעוּ פָּרָשַׁת אָלוֹת וּנְגָעִים הִתְחִילוּ מִתְיָרְאִין, אָמַר לָהֶם משֶׁה אֵלּוּ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֲבָל אַתֶּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. (משלי לא, יד): הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ, הֱוֵי: בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ. דָּבָר אַחֵר בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי א, יא): כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם גו', וְכִי בְּכָל מָקוֹם מַקְרִיבִים קְטֹרֶת וּמִנְחָה לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים תְּפִלַּת מִנְחָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר מִנְחָה כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאוֹמֵר (מלכים א יח, לו): וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. מֻגָּשׁ, זוֹ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית יח, כג): וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וגו' בִּתְפִלָּה. מֻקְטָר, זוֹ תְּפִלַּת עַרְבִית, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קמא, ב): תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וגו', הֱוֵי: גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר: גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם. דָּבָר אַחֵר נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בִּזְּמַן שֶׁיִּנְקֹם מֵאוֹיְבֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (יואל ד, יט): מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה וגו', (יואל ד, כא): וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וגו', הֱוֵי: נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ט, יז): נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו וגו'. נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי, כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הָיוּ הַשְּׁבָטִים מִדַּיְּנִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה, זֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה, קָפַץ נַחְשׁוֹן לְתוֹךְ גַּלֵּי הַיָּם וְיָרַד, וְעָלָיו אָמַר דָּוִד (תהלים סט, ב): הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: יְדִידִי שׁוֹקֵעַ בַּיָּם וְאַתָּה מִתְפַּלֵּל, (שמות יד, טו): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, הֱוֵי: נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, וּלְפִיכָךְ הִגְדִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ שֶׁל נַחְשׁוֹן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁזָּכָה לְהַקְרִיב רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו', הֱוֵי: בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ.
5 ה
וַיְהִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין צָרָה כַּיּוֹצֵא בָהּ, וְאִם שִׂמְחָה אֵין שִׂמְחָה כַּיּוֹצֵא בָהּ, אֲתָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְעָבְדָהּ פַּלְגָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, צָרָה. וְהָיָה, שִׂמְחָה. אֲתִיבוּן לֵיהּ הָכְתִיב (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁלֹא זָכָה הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָהּ אוֹרָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אוֹתָהּ אוֹרָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיָה אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה, עָמַד וּגְנָזָהּ וְהִתְקִינָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. אֲתִיבוּן לֵיהּ (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָתִיד לְהִבָּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ו): כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְישְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת. אֲתִיבוּן לֵיהּ כָּל וַיְהִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, אָמַר לָהֶם אַף הֵם אֵינָם שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִים עֲשִׂיָּה, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמַתֵּק, וְהַתּוּרְמְסִין צְרִיכִין לִשְׁלֹק, וְחִטִּים צְרִיכִין לִטָּחֵן. אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁמִּתְגָרָת בּוֹ הַדֹּב. (במדבר ז, א): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁנִּגְנַז בְּבִנְיַן הַבָּיִת. וְהָכְתִיב (ויקרא ט, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא. וְהָכְתִיב (יהושע ו, כז): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם קָרַע שִׂמְלוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, ו): וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' עַד הָעָרֶב הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהָכְתִיב (שמואל ב ז, א): וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם בָּא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברי הימים ב ו, ט): רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת. וְהָכְתִיב וַיְהִי הַמַּקְרִיב, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה צָפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵם הוֹלְכִים עִם קֹרַח בְּמַחֲלָקְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פְּרָטָה, מָשָׁל לְבֶן פּוֹלוֹטָמָנִין שֶׁגָּנַב בַּמֶּרְחָץ וְהָיָה הַבַּלָּנִי מִתְיָרֵא לוֹמַר לוֹ שְׁמוֹ, אַף עַל פִּי כֵן פִּרְסְמוֹ, בָּחוּר אֶחָד לָבוּשׁ לְבָנִים, כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁלֹא פֵּרַשׁ שְׁמוֹתָן שֶׁל נְשִׂיאִים שֶׁחָלְקוּ עִם קֹרַח וְהָלְכוּ עִמּוֹ, פִּרְסְמָן בְּרֶמֶז (במדבר טז, ב): נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א, טז): אֵלֶּה קְרִיאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם וגו', אַנְשֵׁי שֵׁם, שֶׁזָּכַר שְׁמוֹתָן בַּדְּגָלִים, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א, ה): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם וגו'. אָמְרֵי לֵיהּ אַמְרִינָן דִּידָן אֱמֹר אַתְּ דִּידָךְ, אָמַר לָהֶם כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה, שִׂמְחָה, (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס. (זכריה יד, ח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִיְרוּשָׁלָיִם. (ישעיה יא, יא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' וגו', (ישעיה ז, כא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר, (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע וגו', (ישעיה ד, ג): וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן. וְהָכְתִיב (ירמיה לח, כח): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָיִם, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ צָרָה אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נוֹלַד מְנַחֵם, וּבוֹ בַּיּוֹם נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אַפּוֹכֵי עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַפּוֹכֵי שְׁלֵמָה נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד, כב): תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ. E-lohim is known in Yehudah [in Israel His Name is great] (Ps. 76:2), Rabbi Yehudah bar Ilai said: When Israel was at the sea, the tribes were arguing with each other. One tribe said: 'I will go down first [into the sea]', and the other tribe said 'I will go down first.' Nachshon jumped first into the waves of the sea and went down, and on him David said, "Deliver me, O God, for the waters have reached my neck." Said the Holy One of Blessing to Moshe: My beloved is sinking in the sea and you are praying?! 'Tell the Israelites to get going!'(Ex. 14:15)"This is 'E-lohim is known in Yehudah', and therefore the Holy One of Blessing increased the name of Nachshon among Israel, that he merited to be the first to bring offerings [for the Mishkan] , as it says: 'And the bringer on the first day, etc' - this is 'and in Israel his name became great.'
6 ו
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, מַהוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לָדוּר עִם בְּרִיּוֹתָיו בַּתַּחְתּוֹנִים, רְאֵה הֵיאַךְ כְּתִיב בִּבְרִיַּת יוֹם רִאשׁוֹן (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, יוֹם רִאשׁוֹן אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא יוֹם אֶחָד, וּכְשֵׁם שֶׁאָמַר יוֹם אֶחָד יֹאמַר יוֹם שְׁנָיִם יוֹם שְׁלשָׁה, אֶלָּא לָמָּה אָמַר יוֹם אֶחָד, שֶׁעַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה יְחִידִי בְּעוֹלָמוֹ נִתְאַוָּה לָדוּר עִם בְּרִיּוֹתָיו בַּתַּחְתּוֹנִים, לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְהִשְּׁרָה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ וּבָאוּ הַנְּשִׂיאִים לְהַקְרִיב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִכָּתֵב שֶׁבְּיוֹם זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן אֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן, אֶלָּא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מַהוּ הָרִאשׁוֹן, לִבְרִיאַת עוֹלָם, מְלַמֵּד שֶׁאֶחָד בְּשַׁבָּת הָיָה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר עֶשֶׂר עֲטָרוֹת נָטַל אוֹתוֹ הַיּוֹם, רִאשׁוֹן לִבְרִיאַת עוֹלָם, רִאשׁוֹן לַכְּהֻנָּה, רִאשׁוֹן לַנְּשִׂיאוּת, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה, דִּכְתִיב (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. רִאשׁוֹן לַעֲבוֹדָה, רִאשׁוֹן לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, רִאשׁוֹן לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן לְאִסּוּר בָּמָה, רִאשׁוֹן לַאֲכִילַת קֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא ט, כד): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ וגו': … they said to him: we said ours, now you say yours! He said to them: everywhere that it uses the phrase ‘and it will be’ indicates joy. "And it will be on that day that the mountains shall drip with wine..." (Yoel 4:18) “And it will be on that day that living water shall come forth from Jerusalem..." (Zechariah 14:8) "And it will be that on that day, the Lord shall continue…” (Isaiah 11:11) “And it shall come to pass on that day, a man shall keep alive a heifer of the herd…” (Isaiah 7:21) "And it will be on that day, that a great shofar shall be sounded..." (Isaiah 27:13) “And it will be that every survivor shall be in Zion…” (Isaiah 4:3) But it is also written “…and he was when Jerusalem was taken.” (Jeremiah 38:28) He replied to them: this also is joy and not sorrow, because on that very day the comforter was born and on that very day Israel took full recompense for all of their sins. As R’ Shmuel bar Nachman said: Israel took their full recompense for their sins on the day that the Holy Temple was destroyed, as it says “Your iniquity is complete, O daughter of Zion; He will no longer send you into exile…” (Lamentations 4:22)
7 ז
נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה (במדבר ז, יב), לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נַחְשׁוֹן, עַל שֵׁם שֶׁיָּרַד תְּחִלָּה לַנַּחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִי שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת שְׁמִי בַּיָּם הוּא יַקְרִיב תְּחִלָּה, וְזֶה הָיָה נַחְשׁוֹן, וְכֵן עָשָׂה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יב): נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וגו', יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ, שֶׁבַח לוֹ, שֶׁבַח לְאָבִיו, שֶׁבַח לְשִׁבְטוֹ, אוֹ שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, יז): זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ:
8 ח
וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף וגו' (במדבר ז, יג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ, מְדַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא הָיוּ בָּהֶם לֹא סוּמִים וְלֹא חֵרְשִׁים וְלֹא שׁוֹטִים וְלֹא אִלְמִים וְלֹא פִּסְחִים וְלֹא חִגְרִים, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ, עַד שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל וְנַעֲשׂוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ וגו', וּכְתִיב (ויקרא יג, מה): וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב, אֲבָל לִפְנֵי הַר סִינַי כֻּלָּם שְׁלֵמִים הָיוּ, הֱוֵי: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וגו'. דָּבָר אַחֵר כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, מְדַבֵּר בַּשְּׁבָטִים, וְאִם תֹּאמַר כֵּיצַד הָיוּ כֻּלָּם יָפִים, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם בֵּרַךְ לַשְּׁבָטִים וּמְקַנְתֵּר לִרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי, וְהֵיאַךְ אַתָּה אוֹמֵר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף עַל פִּי שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשְּׁבָטִים הָאַחֲרוֹנִים וְקִנְתֵּר לָרִאשׁוֹנִים, אֶלָּא חָזַר וּבֵרְכָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כח): כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וגו', עָשָׂה אוֹתָם יוֹנְקִים זֶה מִזֶּה. מַהוּ (בראשית מט, כח): וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ וגו', מִשֶּׁבֵּרְכָן חָזַר וּבֵרְכָן, אֶלָּא מְלַמֵּד כְּשֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת בָּנָיו וְהָיָה מוֹשְׁלָן בְּחַיּוֹת, מָשַׁל יְהוּדָה בְּאַרְיֵה (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. מָשַׁל דָּן בְּנָחָשׁ, (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ וגו'. נַפְתָּלִי בְּאַיָּלָה (בראשית מט, כא): נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה וגו'. בִּנְיָמִן בִּזְאֵב, (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, אַף עַל פִּי כֵן חָזַר וְקָרָא כֻּלָּם אֲרָיוֹת, כֻּלָּם נְחָשִׁים, כֻּלָּם אַיָּלוֹת, כֻּלָּם זְאֵבִים. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁהֲרֵי דָּן שֶׁקְּרָאוֹ נָחָשׁ חָזַר וּקְרָאוֹ אַרְיֵה, (דברים לג, כב): דָּן גּוּר אַרְיֵה וגו', הָא לָמַדְתָּ שֶׁחָזַר וְכָלַל רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי בְּבִרְכַּת אֲחֵיהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וגו', וּלְכָךְ חָזַר הַכָּתוּב וּמָנָה לִרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי לְעַצְמָם בְּסֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, וְלֹא מָנָה הַשְּׁבָטִים אֲחֵרִים. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְכָךְ מָנָה רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי לְעַצְמָם, שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא שָׁמְרוּ יִחוּסֵיהֶם בְּמִצְרַיִם וּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי שָׁמְרוּ יִחוּסֵיהֶם, לְכָךְ הוּא מוֹנֶה שָׁם יִחוּסָם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כָּל הַשְּׁבָטִים הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּמִצְרַיִם וְשֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי לֹא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְלָכֵן זָכוּ לִמָּנוֹת לְעַצְמָם. וְרַבָּנָן אָמְרִין כָּל הַשְּׁבָטִים לֹא הִנְהִיגוּ שְׂרָרָה בְּמִצְרַיִם רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי הִנְהִיגוּ שְׂרָרָה בְּמִצְרַיִם, מֵת רְאוּבֵן נָתְנוּ שְׂרָרָה לְשִׁמְעוֹן, מֵת שִׁמְעוֹן נָתְנוּ שְׂרָרָה לְלֵוִי, מֵת לֵוִי בִּקְשׁוּ לָתֵת שְׂרָרָה לִיהוּדָה וְיָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם הַנִּיחוּ אוֹתָהּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ, אֵימָתַי הִגִּיעַ זְמַנָּהּ, לְאַחַר מִיתָתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ (שופטים א, א ב): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ וגו' וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה וגו'. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי חָנִין, חַד מִנְּהוֹן אֲמַר לְכָךְ חָזַר וְיִחֵס אֵלּוּ שְׁלשָׁה הַשְּׁבָטִים מִפְּנֵי שֶׁקִּנְתְּרָן אֲבִיהֶם. וְאַחֲרִינָא אֲמַר מִפְּנֵי שֶׁיִּחֲסָן אֵצֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן. וְלֵית אֲנַן יָדְעִין מַאן אֲמַר דָּא וּמַאן אֲמַר דָּא, מִמַּה דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק (משלי טו, לא): אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין, הֱוֵי הוּא רַבִּי חָנִין דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁקִּנְתְּרָן. וּלְפִי שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹכַחַת אֲבִיהֶם זָכוּ לְהִתְיַחֵס בְּצַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וגו'. דָּבָר אַחֵר כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וגו', לְפִי שֶׁיִּרְמְיָה אוֹמֵר (ירמיה ו, ל): כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם, וִיחֶזְקֵאל קוֹרֵא אוֹתָם סִיגִים (יחזקאל כב, יח): בֶּן אָדָם הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לְסִיג וגו', בָּא זְכַרְיָה וְאָמַר (זכריה ד, ב): רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת וגו', שֶׁל זָהָב הִיא כֻּלָּהּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וגו'. דָּבָר אַחֵר כֻּלָּךְ יָפָה וגו', מְדַבֵּר בִּנְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים בְּעֵת שֶׁהִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, לֹא הִקְרִיבוּ כֻּלָּם בְּיוֹם אֶחָד אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, יָכוֹל מִי שֶׁהִקְרִיב רִאשׁוֹן הוּא הָיָה חָבִיב יוֹתֵר, וִיהוּדָה שֶׁהִקְרִיב תְּחִלָּה הוּא יִהְיֶה חָבִיב מִכֻּלָּם, לְכָךְ אָמַר רַבִּי חֶלְבוֹ, בְּכָל הַשְּׁבָטִים כְּתִיב: קָרְבָּנוֹ, קָרְבָּנוֹ, וּבִנְשִׂיא יְהוּדָה כְּתִיב: וְקָרְבָּנוֹ, אֶתְמְהָא, הוּא הִקְרִיב רִאשׁוֹן וְאָמַר: וְקָרְבָּנוֹ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כֵּן, אֶלָּא הָרִאשׁוֹן קָרְבָּנוֹ, וְהָאַחֲרוֹנִים וְקָרְבָּנוֹ, לָמָּה כֵן, אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי, בִּשְׁבִיל יְהוּדָה שֶׁהִקְרִיב רִאשׁוֹן, שֶׁאִם בָּא לְהִתְגָּאוֹת עַל אֶחָיו וְלוֹמַר אֲנִי מְכֻבָּד מִכֶּם שֶׁאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה, הֵם מְשִׁיבִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ אַתָּה הוּא שֶׁהִקְרַבְתָּ אַחֲרוֹן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב וְקָרְבָּנוֹ, עָשָׂה אוֹתְךָ טְפֵלָה לַאֲחֶיךָ, הֱוֵי: כֻּלָּךְ יָפָה וגו':
9 ט
דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּרִאשׁוֹן וְקָרְבָּנוֹ, אָמַר רַבִּי יוּדָן, הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבְיוֹם אַחֲרוֹן, שֶׁאֵין זֶה גָּדוֹל מִזֶּה. כְּתִיב (במדבר ז, פד): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וגו', וַהֲלוֹא קְעָרָה אַחַת הָיְתָה וּמִזְרָק אֶחָד וְכַף אַחַת הָיְתָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פד): קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וגו', אֶלָּא הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּכְאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם אַחֲרוֹן:
10 י
דָּבָר אַחֵר, וְקָרְבָּנוֹ, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר לָמָּה בְּכָל קָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים כְּתִיב: קָרְבָּנוֹ, עַתֻּדִים, חָסֵר, וּבְנַחְשׁוֹן כְּתִיב: וְקָרְבָּנוֹ, עַתּוּדִים, מְלֵאִים. וְקָרְבָּנוֹ, לָמָּה וי"ו יְתֵרָה, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּעוֹלָם, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה שֶׁשָּׁרְתָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. רִאשׁוֹן לַנְּשִׂיאִים, רִאשׁוֹן לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, כב): וַיִּשָֹּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם. רִאשׁוֹן לִמְחִצַּת מַחֲנֵה שְׁכִינָה. רִאשׁוֹן לְאִסּוּר הַבָּמָה, דִּכְתִיב (דברים יב, יג): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וגו'. רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא ט, כד): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ וגו', וּלְכָךְ יָבוֹא בֶּן נַחְשׁוֹן בְּשֵׁשׁ מִדּוֹת שְׁלֵמִים וְיִבְנֶה יְסוֹד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א טז, יח): וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וגו' יוֹדֵעַ נַגֵּן יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל, גִּבּוֹר חַיִל, יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב, אִישׁ מִלְחָמָה, יוֹדֵעַ לִשָֹּׂא וְלִתֵּן בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּנְבוֹן דָּבָר, שֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וְאִישׁ תֹּאַר, שֶׁמַּרְאֶה פָּנִים בַּהֲלָכָה, וַה' עִמּוֹ, שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם, וּלְכָךְ עַתּוּדִים מְלֵאִים, שֶׁדָּוִד שֶׁעָמַד מִמֶּנּוּ נִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְאֵין עַתּוּדִים אֶלָּא לְשׁוֹן עֲמִידָה, כְּמָה דְתֵימָא (איוב טו, כח): אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים. וְאוֹמֵר (משלי כד, כז): וְעַתְּדָהּ בַּשָֹּׂדֶה לָךְ:
11 יא
דָּבָר אַחֵר, לָמָּה עַתּוּדִים מָלֵא וְהוּא יַתִּיר וא"ו, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה בָּנִים שֶׁהָיוּ מִנַּחְשׁוֹן בַּעֲלֵי שֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: דָּוִד, מָשִׁיחַ, דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל, וַעֲזַרְיָה. דָּוִד, דִּכְתִיב (שמואל א טז, יח): יֹדֵעַ נַגֵּן וגו'. מָשִׁיחַ דִּכְתִיב (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, הֲרֵי תְּרֵין, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, הֲרֵי אַרְבַּע, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה', הֲרֵי שֵׁשׁ. דָּנִיֵּאל מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (דניאל א, ו): וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה וגו', (דניאל א, ד): יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מְאוּם וגו' וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל חָכְמָה וגו':
12 יב
דָּבָר אַחֵר, וְקָרְבָּנוֹ, לָמָּה וי"ו יְתֵרָה, רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן שִׁתָּא, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּטְלוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וַעֲתִידִים לַחֲזֹר עַל יְדֵי בֶּן נַחְשׁוֹן הוּא מָשִׁיחַ, אֵלּוּ הֵן שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּטְּלוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן: זִיווֹ, וְחַיָּיו, וְקוֹמָתוֹ, וּפֵרוֹת הָאָרֶץ, וּפֵרוֹת הָאִילָן, וּמְאוֹרוֹת. זִיווֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יד, כ): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ. חַיָּיו מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. קוֹמָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ח): וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וגו', שֶׁעָשָׂה קוֹמָתוֹ מֵאָה אַמָּה. פֵּרוֹת הָאָרֶץ וּפֵרוֹת הָאִילָן, (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ וגו'. מְאוֹרוֹת (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו'. מִנַּיִן שֶׁגְּנָזָם, דִּכְתִיב (איוב לח, טו): וְיִמָנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁעֲתִידִים לַחֲזֹר לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, זִיווֹ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, לא): וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ, חַיָּיו (ישעיה סה, כב): כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. קוֹמָתוֹ (ויקרא כו, יג): וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וְאֵין יְרֵאִים מִכָּל בְּרִיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מָאתַיִם אַמָּה, קוֹמְמִיּוּת קוֹמָה שֶׁל מֵיוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵאָה אַמָּה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר קוֹמְמִיּוּת, ק' מֵאָה, מֵיוֹת מָאתָיִם. רַבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר תְּשַׁע מֵאוֹת אַמָּה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי דוֹסָא טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, דִּכְתִיב: כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, וְסַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה עוֹשֶׂה בָּאָרֶץ שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְהַוְּלַד הַזֶּה יוֹצֵא מִמְּעֵי אִמּוֹ אַמָּה גְדוּמָא, צֵא וַחֲשֹׁב אַמָּה וּמֶחֱצָה לְכָל שָׁנָה, אַתְּ מוֹצֵא תְּשַׁע מֵאוֹת אַמּוֹת. פֵּרוֹת הָאָרֶץ וּפֵרוֹת הָאִילָן מִנַּיִן, דִּכְתִיב (זכריה ח, יב): כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן וגו'. מְאוֹרוֹת מִנַּיִן (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה:
13 יג
וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת. תָּנֵי מַגִּיד שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַל שֵׁם קָרְבָּנוֹ (במדבר ז, יג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, קְעָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת, מַה זֶּה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אַף זֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ז, פה): כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שֶׁהָיוּ שָׁוִים בַּמִּדָּה. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין קְעָרָה לְמִזְרָק, קְעָרָה גִּלְדָהּ עָבֶה, מִזְרָק גִּלְדוֹ דַּק. (במדבר ז, יג): סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, זוֹ מִן הַנְּדָבָה. (במדבר ז, יד): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב וגו', אָמַר רַבִּי חָנִין שֶׁעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶׁבַּכַּף, אֶחָת, שֶׁכְּלֵי הַקֹּדֶשׁ מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לִטָּמֵא, שֶׁאִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצַת מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, פָּסַל אֶת כֻּלּוֹ. עֲשָׂרָה זָהָב, הִיא שֶׁל זָהָב, מִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פו): כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף. מְלֵאָה קְטֹרֶת, זוֹ קְטֹרֶת נְדָבָה. (במדבר ז, טו): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, שֶׁלֹא הָיָה בְּעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. (במדבר ז, טו): אַיִל אֶחָד, שֶׁלֹא הָיָה בְּעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. (במדבר ז, טו): בֶּן שְׁנָתוֹ, שָׁנָה שֶׁל עַצְמוֹ וְלֹא שָׁנָה לְמִנְיַן עוֹלָם. (במדבר ז, טו): לְעֹלָה, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְעוֹלָה. אוֹ (במדבר ז, טו): כֶּבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְעוֹלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְעוֹלָה. (במדבר ז, טז): שְׂעִיר עִזִים אֶחָד לְחַטָּאת, לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם. (במדבר ז, יז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, אוֹ (במדבר ז, יז): בָּקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְכֻלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו', מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. (במדבר ז, יז): זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. זֶה קָרְבַּן, זֶה הֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה, זֶה מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹא חָטָא, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹא חָטָא. זֶה קָרְבָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת:
14 יד
דָּבָר אַחֵר, וְקָרְבָּנוֹ וגו', מָה רָאוּ הַנְּשִׂיאִים לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בָּעִנְיָן הַזֶּה, רַבָּנָן אָמְרִין אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבָּן שָׁוֶה הִקְרִיבוּ כֻּלָּם, עַל דְּבָרִים גְּדוֹלִים הִקְרִיבוּ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הִקְרִיבוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ, הִתְחִיל נַחְשׁוֹן וְהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַמְלוּכָה כְּמָה שֶׁהִמְלִיכוֹ אָבִיו עַל אֶחָיו, כְּמָה דְּתֵימָא (בראשית מט, ח ט): יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ וגו', גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א ה, ב): כִּי יְהוּדָה גָבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וגו', וְהָיָה מָסֹרֶת בְּיַד שֵׁבֶט יְהוּדָה חַכְמֵיהֶם וּגְדוֹלֵיהֶם מִן יַעֲקֹב אָבִינוּ, כָּל מַה שֶּׁעָתִיד לֶאֱרַע לְכָל שֵׁבֶט עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְכֵן הָיָה בְּיַד כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מָסֹרֶת כָּל מַה שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ מִן יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וְקָרְבָּנוֹ וגו', הַקְּעָרָה וְהַמִּזְרָק הִקְרִיב כְּנֶגֶד מַלְכֵי בֵּית דָּוִד שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ שֶׁמָּלְכוּ בַּכִּפָּה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, כְּגוֹן שְׁלֹמֹה וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. שְׁלֹמֹה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה, רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר תִּפְסַח בְּסוֹף הָעוֹלָם וְעַזָּה בְּסוֹף הָעוֹלָם. וְחַד אָמַר גַּבֵּי הֲדָדֵי הֲווֹ קָיְמֵי, וּכְשֵׁם שֶׁמָּלַךְ עַל תִּפְסָח וְעַל עַזָּה, כָּךְ מָלַךְ עָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאוֹמֵר (מלכים א י, כד כה): וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְּשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ וגו' וְהֵמָּה מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט בַּיָּם, דִּכְתִיב (מלכים א ה, יא): וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר וגו', (מלכים א ה, כב): כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלשׁ שָׁנִים וגו', וְאוֹמֵר (תהלים פט, כו): וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ וּבַנְהָרוֹת יְמִינוֹ. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים עב, ח): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. בָּאָרֶץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים עב, יא): וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. וְאוֹמֵר (דניאל ז, יג יד): וְאָרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָא וגו' וְלֵהּ יְהִב שָׁלְטָן וגו'. (דניאל ב, לה): וְאַבְנָא דִי מְחָת לְצַלְמָא הֲוַת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא. וּלְכָךְ הִקְרִיב קְעָרָה כְּנֶגֶד הַיָּם שֶׁהוּא מַקִּיף אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְדוֹמֶה לִקְעָרָה, לָמָּה הָיָה (במדבר ז, יג): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָה, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהִקְוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל יְצִירַת הָעוֹלָם כָּל הַמַּיִם לְמָקוֹם אֶחָד קְרָאָן יַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, י): וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, וְיַמִּים בְּגִימַטְרִיָּא הוּא מֵאָה, יו"ד יו"ד עֶשְׂרִים, מ"ם מ"ם שְׁמוֹנִים, הֲרֵי מֵאָה. בָּא שְׁלֹמֹה וְהוֹסִיף יַם אֶחָד לִמְלֶאכֶת הַמִּקְדָשׁ לִטְבֹּל בּוֹ הַכֹּהֲנִים, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א ז, כג): וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְֹּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ וגו'. וּכְנֶגֶד אוֹתָן שְׁלשִׁים אַמָּה שֶׁהָיָה קַו הַיָּם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה סָבִיב, הוֹסִיף עַל מִשְׁקַל הַקְּעָרָה שְׁלשִׁים שְׁקָלִים, כְּנֶגֶד הַיָּם שֶׁל שְׁלֹמֹה, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים שֶׁקֶל מִשְׁקַל הַקְּעָרָה, כְּנֶגֶד הַיַּמִּים וְיַם שֶׁל שְׁלֹמֹה. (במדבר ז, יג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הָעוֹלָם שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּכַדּוּר הַנִּזְרָק מִיָּד לְיָד, לָמָּה מִשְׁקָלוֹ (במדבר ז, יג): שִׁבְעִים שֶׁקֶל, שֶׁשָּׁלְטוּ שְׁנֵיהֶם עַל שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהֵם מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁהַיָּם עָשׂוּי דּוּגְמַת קְעָרָה וְהָעוֹלָם עָשׂוּי כְּכַדּוּר, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַקֵּל אוֹ צִפּוֹר אוֹ כַּדּוּר קְעָרָה וְסַיִף וַעֲטָרָה וְטַבַּעַת. מַקֵּל, שֶׁהוּא רוֹדֶה בּוֹ אֶת הָעוֹלָם. צִפּוֹר, (ישעיה י, יד): וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים. כַּדּוּר שֶׁהָעוֹלָם עָשׂוּי כְּכַדּוּר. אָמַר רַבִּי יוֹנָה אֲלֶכְּסַנְדְּרוּס מַקֶּדָנוֹס כַּד בָּעֵי מֵיסַק לְעֵיל הֲוֵי סָלֵיק וְסָלֵיק עַד שֶׁרָאָה אֶת הָעוֹלָם כְּכַדּוּר וְאֶת הַיָּם כִּקְעָרָה, בְּגִין כֵּן צָיְרִין לֵיהּ כַּדּוּרָא בִּידֵיהּ וִיצוּרִינֵיהּ קְעָרָה בִּידֵיהּ, אֵינוֹ שַׁלִּיט בַּיָּם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁלִּיט בַּיָּם וְשַׁלִּיט בַּיַּבָּשָׁה, מַצִּיל בַּיָּם וּמַצִּיל בַּיַּבָּשָׁה, וּלְכָךְ הֵבִיאוּ קְעָרָה כְּנֶגֶד הַיָּם וּמִזְרָק כְּנֶגֶד הַיַּבָּשָׁה. (במדבר ז, יג): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שֶׁלִּשְׁלֹמֹה הֵבִיאוּ הָאֻמּוֹת מְנָחוֹת, וְכֵן עֲתִידִים לְהָבִיא לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים עכ, י): מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ, וְאֵין מְלֵאִים אֶלָּא לְשׁוֹן דּוֹרוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א יח, כז): וַיְמַלְּאוּם לַמֶּלֶךְ. (במדבר ז, יג): סֹלֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (איכה ד, ב): הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז. (במדבר ז, יג): בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת ז, א): טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְאוֹמֵר (שיר השירים א, ג): שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, שֶׁהָיָה שָׁמָם הַטּוֹב יוֹצֵא בְּכָל הָעוֹלָם. לָמָּה הָיוּ שֶׁל כָּסֶף, כְּמָא דְּתֵימָא (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. (במדבר ז, יד): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִן פֶּרֶץ וְעַד דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ד, יח כב): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת וגו' וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד וגו' וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וגו' וְעֹבֵד הוֹלִיד וגו', וְיִשַּׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד וגו'. כַּף אַחַת, שֶׁהָיוּ יַד אַחַת, כֻּלָּם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, הֱוֵי (במדבר ז, יד): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הָיוּ נְעִימִים כְּרֵיחַ הַקְּטֹרֶת. (במדבר ז, טו): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד אַבְרָהָם שֶׁהָיָה עִקַּר הַיִּחוּס, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. (במדבר ז, טו): אַיִל אֶחָד כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית כב, יג): וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. (במדבר ז, טו): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ל, מ): וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב. (במדבר ז, טז): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד יְהוּדָה, שֶׁהוּא הֵבִיא לְאָבִיו כְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהִטְבִּילוּהוּ בְּדַם הַשָֹּׂעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, לא): וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וגו', וִיהוּדָה הֱבִיאָהּ לְאָבִיו וְאָמַר (בראשית לז, לב): הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ וגו', לְכָךְ נִמְדַד לוֹ בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁאָמְרָה לוֹ תָּמָר (בראשית לח, כה): הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים. וּלְכָךְ נֶאֱמַר בָּזֶה הַחַטָּאת, שֶׁהֱבִיאוּהוּ כַּפָּרָה עָלָיו עַל שֶׁצִּעֵר אֶת אָבִיו. (במדבר ז, יז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, אֵלּוּ דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שֶׁהֵם הִתְחִילוּ בַּמַּלְכוּת, שֶׁאֵין בָּקָר אֶלָּא לְשׁוֹן מַלְכוּת, כְּמָא דְּתֵימָא (דברים לב, יד): חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן וגו', וּמְתַרְגְּמִינַן יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן. שְׁלָמִים, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל בִּימֵיהֶם מֻשְׁלָמִין, וּבִימֵי שְׁלֹמֹה הָיָה הַמַּלְכוּת שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה'. וּשְׁנֵיהֶם בָּנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דָּוִד עָשָׂה הַיְסוֹד וּשְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ. (במדבר ז, יז): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עָשָׂר מְלָכִים שֶׁהָיוּ מִן רְחַבְעָם וְעַד צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, מֵהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, מֵהֶם בֵּינוֹנִים, מֵהֶם רְשָׁעִים גְּמוּרִים. (במדבר ז, יז): זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הָאָבוֹת וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמְלוּכָה, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.
15 טו
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל וגו' (במדבר ז, יח), לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹ הִקְרִיב, לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר, אָמַר דַּיִּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת אַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת, נָזַף בּוֹ משֶׁה וְאָמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לִי הַקְרֵב לַמַּסָּעוֹת. דָּבָר אַחֵר, הִקְרִיב, הִקְרִיבוֹ משֶׁה בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל רְאוּבֵן. דָּבָר אַחֵר, הִקְרִיב, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּחִלָּה, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁזָּכָה בַּעֲצַת נְשִׂיאִים הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְפִי שֶׁזָּכָה בָּעֵצָה זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וְנֶאֱמַר (שופטים ה, טו): וְשָׂרַי בְּיִשָֹּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וגו'. וְכֵן הַכָּתוּב מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ בְּבָתֵּי דִינִין בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, כד): לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי, וְאֵין יָשׁוּב אֶלָּא בָּתֵּי דִינִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, לא): וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ וגו', (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, וְאוֹמֵר (דברים לג, יח): וְיִשָֹּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. (במדבר ז, יט): הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וגו', אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר לָמָּה הוֹסִיף הִקְרִב, וְחָסֵר יו"ד, אֶלָּא כְּנֶגֶד פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁעָשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לְכָךְ הוֹסִיף הִקְרִב חָסֵר יו"ד, וְהֶעֱמִיד הַתֵּבָה עַל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיְתָה פָּרָה צְרִיכָה: אֲדֻמָּה, תְּמִימָה, בְּלֹא מוּם, בְּלֹא נְשִׂיאוּת עֹל, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר יט, ב): וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה וגו'. (במדבר ז, יט): קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, בָּא נְשִׂיא יִשָֹּׂשׂכָר וְהִקְרִיב עַל שֵׁם הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁהֵם אָהֲבוּ אֶת הַתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים וגו', מַהוּ לַעִתִּים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקָּרָסִין, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לָעִבּוּרִים. (דברי הימים א יב, לג): לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, בְּאֵיזֶה יוֹם יַעֲשׂוּ מוֹעֲדִים. (דברי הימים א יב, לג): רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, אֵלּוּ מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְּרָאוֹת שֶׁהָיוּ שֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר מַעֲמִיד, (דברי הימים א יב, לג): וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, שֶׁהָיוּ מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִיהֶם, וְאוֹמֵר (בראשית מט, טו): וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, שֶׁהָיוּ סוֹבְלִים עֹל תּוֹרָה. (בראשית מט, טו): וַיְהִי לְמַס עֹבֵד, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה טוֹעֶה בַּהֲלָכָה הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ לְשֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר וְהֵם מְבָאֲרִים אוֹתָהּ לָהֶם. קַעֲרַת כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא קְרוּאָה לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי, וְנֶאֱמַר בְּלֶחֶם הַפָּנִים (שמות כה, כט): וְעָשִׂיתָ קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו, וּתְנֵינַן קְעָרֹתָיו אֵלּוּ דְפוּסִים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לֶחֶם הַפָּנִים בִּדְפוּסִים. (במדבר ז, יט): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, צֵא וַחֲשֹׁב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּשְׁמוֹנִים מִן מִשְׁנָה שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּמ"ם מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וכו' וּמְסַיֶּמֶת בְּמ"ם (תהלים כט, יא): ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, מ"ם אַרְבָּעִים וּמ"ם אַרְבָּעִים, הֲרֵי שְׁמוֹנִים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעִים שֶׁעוֹלִים מִנְיָנָם שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. דָּבָר אַחֵר שֶׁרָאשֵׁי שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה חֶשְׁבּוֹן רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת הֵן עוֹלִים שְׁמוֹנִים, צֵא וַחֲשֹׁב מ' מִן מֵאֵימָתַי שֶׁל סֵדֶר זְרָעִים, י' מִן יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שֶׁל סֵדֶר מוֹעֵד, ח' מִן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים מִן סֵדֶר נָשִׁים, א' מִן אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין מִן סֵדֶר יְשׁוּעוֹת, כ' מִן כָּל הַזְּבָחִים מִן סֵדֶר קָדָשִׁים, א' מִן אֲבוֹת הַטֻּמְאָה מִן סֵדֶר טַהֲרוֹת, הֲרֵי שְׁמוֹנִים. מִכָּאן שֶׁעוֹלִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְמִנְיַן מֵאָה וְאַרְבָּעָה, וְנִתְּנָה לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מֵאָדָם וְעַד משֶׁה שֶׁנִּתְּנָהּ תּוֹרָה עַל יָדוֹ, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים, לְכָךְ הָיָה מִשְׁקַל הַקְּעָרָה מֵאָה וּשְׁלשִׁים.
16 טז
מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף (במדבר ז, יט), כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַמְשׁוּלָה בְּיַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. וּלְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הַיַּיִן לִשְׁתּוֹת בְּמִזְרָק, כְּמָה דְתֵימָא (עמוס ו, ו): הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן, לְכָךְ הֵבִיא מִזְרָק, (במדבר ז, יט): שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לָמָּה, כְּשֵׁם שֶׁיַּיִן חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים, כָּךְ יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה. לָמָּה נֶאֱמַר בַּקְּעָרָה אַחַת, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַצְּרִיכָה לִהְיוֹת אַחַת, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר טו, טז): תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם. לָמָּה נֶאֱמַר בַּמִּזְרָק, אֶחָד, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד, כֻּלָּם אֵל אֶחָד אֲמָרָן לְמשֶׁה מִסִּינַי. לָמָּה הָיוּ שֶׁל כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל וגו'. (במדבר ז, יט): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת, הַמִּקְרָא וְהַמִּשְׁנָה מְלֵאִים הֵם, שֶׁאֵין אֶחָד סוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ. סֹלֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים יט, יא): וְנֹפֶת צוּפִים, כַּסֹּלֶת שֶׁצָּפָה עַל גַּבֵּי נָפָה. (במדבר ז, יט): בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכָה לִבְלֹל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן יָפֶה תַּלְּמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן. הֱוֵי (במדבר ז, יט): לְמִנְחָה, שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא נוֹשֵׂא נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, בִּזְמַן שֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְהוּא בַּעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים וְשׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִן הַחֵטְא. כַּף אַחַת (במדבר ז, כ), כְּנֶגֶד הַלּוּחוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ מִיַּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, טז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים וגו'. (במדבר ז, כ): עֲשָׂרָה זָהָב, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בַּלּוּחוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דברים י, ד): וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן וגו'. זָהָב, כְּמָה דְּתֵימָא (שיר השירים ה, ה): יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, וְאוֹמֵר (תהלים יט, יא): הַנֶּחְמָדִים מִזָּהָב וגו'. (במדבר ז, כ): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁתרי"ג מִצְווֹת בְּלוּלוֹת בָּהֶן, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא תרי"ג אוֹתִיּוֹת יֵשׁ מִן (שמות כ, ב): אָנֹכִי, עַד (שמות כ, יד): אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ, כְּנֶגֶד תרי"ג מִצְווֹת וְשֶׁבַע יְתֵרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, הֱוֵי: מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁכֵּן ק' מִתְחֲלֶפֶת בְּד', א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, וְעוֹלֶה חֶשְׁבּוֹן הַתֵּבָה אַחַר כֵּן לְמִנְיַן תרי"ג. דָּבָר אַחֵר, מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁבֵּין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בַּלּוּחוֹת פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה הָיוּ כְּתוּבִים. וְאַתְיָא כְּהַהִיא דְּאָמַר חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, אֵלּוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶן (שמות לא, יח) (דברים ט, י): כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, גְּלִילֵי זָהָב, מָה הַגַּלִּים הַלָּלוּ בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַּלִּים קְטַנִּים, כָּךְ בֵּין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה הָיוּ כְּתוּבִים וְדִקְדּוּקֶיהָ. (במדבר ז, כא): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים. (במדבר ז, כא): אַיִל אֶחָד, כְּנֶגֶד לְוִיִּם. (במדבר ז, כא): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי. (במדבר ז, כב): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד הַגֵּרִים שֶׁעֲתִידִים לְהִתְגַּיֵּר, וְשֶׁהָיוּ שָׁם, שֶׁכֻּלָּם רְאוּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח, ה): אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, כֹּהֲנִים לְוִיִם וְיִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הָאָדָם, מְלַמֵּד שֶׁאֲפִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים הַמִּתְגַיֵּר וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְכֹהֵן גָּדוֹל. (במדבר ז, כג): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, הַמִּקְרָא וְהַמִּשְׁנָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּבַקֵּר וְזוֹבֵחַ יִצְרוֹ לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בָּהֶן, הוּא עוֹשֶׂה שְׁנֵי שְׁלוֹמוֹת, שָׁלוֹם לְמַעְלָה וְשָׁלוֹם לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, ה): אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי. (במדבר ז, כג): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה פְּסוּקִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבָּהֶם שִׁשָּׁה סִדְּרֵי מִשְׁנָה, וְהֵן מִן שְׁתַּיִם פִּסְקָה, וְכָל פִּסְקָה וּפִסְקָה מִן חָמֵשׁ תֵּבוֹת, וְאֵלּוּ הֵם (תהלים יט, ח י): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי, פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּיו. לְכָךְ הִקְרִיבוּ לִשְׁלָמִים שְׁלשָׁה מִינֵי קָרְבָּנוֹת אֵלּוּ, כְּנֶגֶד הַשְּׁלשָׁה פְּסוּקִים שֶׁבָּהֶם שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, אַתְיָא כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא (תהלים יט, י): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, שֶׁזֶּה סֵדֶר נָשִׁים, שֶׁמַּזְהִיר עַל הָאָדָם לִפְרשׁ מִן הָעֶרְוָה כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִן הַמִּיתָה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ה, ה): רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת וגו', וְאוֹמֵר (משלי ב, יט): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִֹּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים, וְאוֹמֵר (משלי ב, טז): לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה וגו'. עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי, זֶה סֵדֶר זְרָעִים, שֶׁאָדָם מַאֲמִין בְּחַיָּיו שֶׁל עוֹלָם וְזוֹרֵעַ. פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, זֶה סֵדֶר מוֹעֵד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (דברים טז, יד): וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ. מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, זֶה סֵדֶר קָדָשִׁים, שֶׁהוּא מֵאִיר עֵינַיִם בֵּין חֻלִּין לְקָדָשִׁים. יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, זֶה סֵדֶר טַהֲרוֹת, שֶׁהוּא מַפְרִישׁ בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה. מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, זֶה סֵדֶר נְזִיקִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹב הַדִּינִים, וּלְכָךְ הִקְרִיבוּ מִכָּל מִין וּמִין חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ תֵּבוֹת הַכְּתוּבוֹת עַל כָּל סֵדֶר וָסֵדֶר. וְלָמָּה נִכְתְּבוּ חָמֵשׁ תֵּבוֹת עַל כָּל סֵדֶר וְסֵדֶר, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה סְפָרִים, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהֵם גּוּפֵי תּוֹרָה, לָמָּה שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתוּב בְּכָל סֵדֶר וְסֵדֶר, שֶׁהוּא מֵעִיד עֲלֵיהֶן שֶׁמִּפִּיו אֲמָרָן לְמשֶׁה כְּשֵׁם שֶׁאָמַר חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תּוֹרָה. (במדבר ז, כג): זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סִדְרֵי הַתּוֹרָה הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר. On the second day, brought (hikriv) Netanel, etc.: Why does it state, "brought" [only with Netanel]? Because Reuven came and appealed: He said, “It is enough that Yehudah should precede me with the encampments; I should bring [next] based on the order of birth! Moshe rebuked him and said to him, “It is from the mouth of the Holy One, blessed be He, that it was told to me – bring (hakrev, which is the ketiv – the way the word is spelled in the Torah) from the [order of the] encampments!” Another explanation: Hikriv (which also means ‘he put him forward’) – Moshe put him forward against the will of Reuven. Another explanation: As if he brought first (even before Yehudah). Why is this so? Since he merited to have the counsel of the princes [to offer wagons], the verse counts it as if he were the first one to bring [it] up. Abba Chanan says in the name of Rabbi Eliezer, “Since he merited to have the counsel, he merited to have understanding given to his tribe, as it is stated (I Chronicles 12:33), ‘And from the children of Yissachar, who know understanding of times.’” And it is stated (Judges 5:15), “And Yissachar’s chiefs were with Deborah, etc.” And so does the verse recount his praise in the courts in Egypt, as it is stated (Numbers 26:24), “To Yashuv was the Yashuvite family” – and Yashuv is always [referring to] courts, as it is stated (Ezekiel 33:31), “They will come to you in crowds and sit (yeshvu) before you, etc.”; “and Yaakov was a simple man who sits (yoshev) in tents” (Genesis 25:27), and it states (Deuteronomy 33:18), “and Yissachar in his tents.” Brought his sacrifice, etc. – Rabbi Pinchas be Yair said, “Why did it add [the word,] hikriv and remove [the letter,] yod? Rather it is corresponding to the red heifer that they made that day. Therefore, it added [the word,] hikriv missing yod, and left the word with four letters – corresponding to the four things that the heifer required: red, complete, without a blemish, without the carrying of a yoke. As you would say (Numbers 19:2), ‘and they shall take to you a red heifer that is complete, etc.’” One silver bowl – the prince of Yissachar came and brought the offering for the sake of the Torah; as they love the Torah more than the other tribes, as it is stated (I Chronicles 12:33), “And from the children of Yissachar, who know understanding of times, etc.” What is “of times?” Rabbi Tanchuma said, “ Of holidays.” Rabbi Yose said, “Of intercalations.” [This verse in Chronicles continues,] “to know what Israel shall do” – on which day they shall make the holidays. [And further in the verse,] “their heads are two hundred” – these are the two hundred leaders of the Sanhedrin groomed by the tribe of Yissachar. [Still in the verse,] “and all of their brothers according to their mouths” – that they would agree to the law based on their mouths. And it states (Genesis 49:15), “bent his shoulder to haul” – since they would haul the yoke of Torah. [The verse in Genesis continues] "and he will be a conscripted worker" - as anyone who was mistaken in the law would ask it to the tribe of Yissachar and they would clarify it for them. A silver bowl – corresponding to the Torah that is called ‘bread,’ as it stated (Proverbs 19:5), “Come repast on my bread.” And it is said about the showbread (Exodus 25:29), “And you shall make its bowls and its ladles”; and we learned, “its bowls” - these are the molds, as they would make the showbread in molds. One hundred and thirty was its weight – go out and calculate: twenty-four books of the written Torah and eighty from the Mishnah; which begins with [the letter,] mem (which has a numerical equivalent of forty), “me’imatai korin et haShema, etc. and ends with mem, “Hashem yivarech et amo be’shalom”. Mem is forty and [another] mem is forty; behold eighty, [so] one hundred and four, as this is the count that the written Torah and the oral Torah come to. Another explanation: The beginnings of the six Orders of the Mishnah – the first letters come to eighty. Go out and calculate: Mem (forty) from “me’imatai” from the Order of Seeds; yod (ten) from “yitziot haShabbat” from the Order of Appointed Time; chet (eight) from “chamesh-esreh nashim” from the Order of Women; one (alef) from “arbaah avot nezikin” from the Order of Salvations (Damages); caf (twenty) from “kol haZevachim” from the Order of Holy Things; one (alef) from “avot haTumaot ” from the Order of Purities - behold eighty, [so] from here [you see that] the count of the written Torah and the oral Torah come to one hundred and four. And it was given in twenty-six generations which were from Adam to Moshe, through whom the Torah was given – behold, one hundred and thirty. Hence the weight of the bowl was one hundred and thirty. One basin of silver – corresponding to the Torah which is compared to wine, as it is stated (Proverbs 9:5), “and drink from the wine that I have mixed.” And since it is the custom of wine to be drunk form a basin, as you say (Amos 6:6), “Who drink from wine basins” – therefore, he brought “a basin that is seventy shekel of the holy shekels.” Why? Just like the numerical equivalent of wine is seventy, so too are there seventy faces to the Torah. Why does it state “one” about the bowl? Corresponding to the Torah that must be one, as you say (Numbers 15:16), “One Torah and one statute shall there be for you.” Why does it state “one” about the basin? Because the words of the written Torah and the words of the Oral Torah were all given by one shepherd – all of them were stated by one God to Moshe at Sinai. Why were they of silver? Corresponding to the Torah, about which it is stated (Psalms 12:7), “The words of the Lord are pure words, silver purged in a crucible, etc.” Both of them filled with fine flour, etc. – Scripture and Mishnah are full, since one does not contradict its fellow. Fine flour – as you say (Psalms 19:11), “drippings (nofet) of the comb” – like flour that one can see on top of the sieve (napah). Mixed with oil – that is Torah, which is required to be mixed with good deeds; like that which we learned (Avot 2:2),” Excellent is the study of the Torah together with a worldly occupation; for the exertion [expended] in both of them causes sin to be forgotten.” That is for the offering – as at that time, he brings a pleasantness of spirit to his Creator, when a man is involved in Torah study and is a master of good deeds and guards himself from sin. One ladle – corresponding to the tablets that were written by the hand of the Holy One, blessed be He, as you say (Exodus 32:16), “The tablets were God’s work, and the writing was God’s writing, etc.” Ten of gold – these are the ten statements (commandments) that were written on the tablets, as you say (Deuteronomy 10:4), “And He wrote on the tablets like the first writing, etc.” Gold – like you say (Song of Songs 5:14), “His hands are rods of gold”; and it states (Psalms 19:11), “More precious than gold, etc.” Full of incense – since the six hundred and thirteen commandments are mixed in them. And so do you find that there are six hundred and thirteen letters from “I” (the first word in the ten commandments) to “of your friend” (the last word), corresponding to the six hundred and thirteen commandments; and there are seven letters lacking, corresponding to the seven days of creation – to teach you that the whole world was only created in the merit of the Torah. That is full of incense (ketoret) – since the [letter] kof changes to a dalet [in] at-bash gar-dak (switching the early letters in the aleph-bet with the corresponding later letters), and the [numerical] count of the word then comes to six hundred and thirteen. Another explanation: full of incense – as between each and every statement written on the tablets, the sections and the details were written. And it comes out like that which Chananiah the son of the brother of Rabbi Yehoshua said: “His hands are rods of gold” – these are the two tablets of the covenant upon which were written, ‘written by the finger of God.' “Rods of gold” – just like these rods, between one large rod and another large rod, there are small rods; so too, between each and every statement, the sections of the Torah were written and its details. One bull of the herd – corresponding to the priests; one ram – corresponding to the Levites; one lamb – corresponding to Israel, as they all accepted the Torah as Sinai. One goat for a sin offering – corresponding to the converts that would convert in the future and were there; as everyone is fitting, as it is stated (Leviticus 18: 5), “which a man shall do and live by them.” It does not state, “priests, Levites and Israelites,” but rather “a man.” [This] teaches that, behold, even an idolater that converts and is involved in Torah is like a high priest. And for peace offerings, two oxen (bakar) – corresponding to the two Torahs; as anyone who checks (mevaker) and sacrifices his inclination to do everything that is written in them is making peace twice – peace above and peace below; as it is stated (Isaiah 27:5), “But if he holds fast to My refuge, peace will he make with Me, with Me he will make peace.” Five rams, five he-goats, and five yearling lambs - corresponding to three verses of the Torah in which the six Orders of the Mishnah are [indicated]. And they are [each] of two sections, and each and every section is made of five words, and these are them (Psalms 19:8-10): “The Torah of the Lord is perfect, restoring the soul; the decrees of the Lord, etc.... The ordinances of the Lord, etc.; the commandments of the Lord, etc.... The fear of the Lord, etc.; the judgments of the Lord, etc.” Hence they offered these three types of sacrifices as peace offerings, corresponding to the three verses in which the six Orders of the Mishnah are [indicated]. It comes out like that which Rabbi Tanchuma said: “The Torah of the Lord is perfect, [restoring the soul], etc.” – this is the Order of Women that warns a man to separate from sexual prohibitions in order to save him from death, like the one that says (Proverbs 5:19), “All who go to her cannot return and find again the paths of life.” And it states (Proverbs 5:16), “It will save you from the forbidden woman, etc.” “The decrees of the Lord [are trustworthy], etc.” – this is the Order of Seeds, as one has trust in the world’s Life and sows. “The ordinances of the Lord, [are just, rejoicing the heart], etc.” – this is the Order of Appointed Time that has all of the holidays in it, about which it is written (Deuteronomy 16:14), “And you shall rejoice in your holidays.” “The commandments of the Lord [are lucid, making the eyes light up,]. etc.” – this is the Order of Holy Things, which enlightens the eyes [to differentiate] between profane things and holy things. “The fear of the Lord [is pure], etc.” – this is the Order of Purities, which separates between purity and impurity. “The judgments of the Lord, etc.” – this is the Order of Damages, in which there are most of the laws. And hence they offered five of each type corresponding to the five words written for each and every Order. And why were five words written for each and every order? Corresponding to the Torah which is five books, [in order] to teach you that [the sections of the Mishnah] are bodies of Torah. Why is the name of the Holy One, blessed be He, written in [the section of the verse relating to] each and every Order? Since He testifies upon them, that He stated them to Moshe from His mouth, in the same way that He stated the five books of the Torah. That was the offering of Netanel, etc. - once the Holy One, blessed be He, saw that he brought offerings according to the Orders of the Torah, He began to praise his sacrifice – “that was the offering of Netanel son of Tzuar.”
17 יז
בַּיּוֹם הַשְׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלוּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן (במדבר ז, כד), לָמָּה בְּכָל הַנְּשִׂיאִים מַזְכִּיר שִׁבְטָם וְאַחַר כָּךְ מַזְכִּיר שְׁמוֹתָם, וּבִיהוּדָה וְיִשָֹּׂשכָר מַזְכִּיר שֵׁם נְשִׂיאֵיהֶם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מַזְכִּיר שְׁמוֹתָן, לְפִי שֶׁנַּחְשׁוֹן הָיָה מֶלֶךְ וּנְתַנְאֵל הָיָה מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּכְמָה דְתֵימָא (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וּבְכָל מָקוֹם הַמֶּלֶךְ מַקְדִּים לְעַמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ב, יג): וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וגו', (מלכים א ח, נט): לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ, וְאַחַר כָּךְ (מלכים א ח, נט): וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לָמָּה בְּכָל הַנְּשִׂיאִים כְּתִיב שָׁם נָשִׂיא, וְנַחְשׁוֹן אֵינוֹ קָרוּא נָשִׂיא, לְפִי שֶׁהִקְרִיב תְּחִלָּה, שֶׁאִם בָּא לְהִתְגָּאוֹת עַל הַנְּשִׂיאִים הָאֲחֵרִים לוֹמַר שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה, הֵם יֹאמְרוּ לוֹ אֵין אַתָּה אֶלָּא הֶדְיוֹט, שֶׁכֻּלָּם קְרוּאִים נָשִׂיא, נָשִׂיא, וְאַתָּה לֹא נִקְרֵאתָ נָשִׂיא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי טז, ה): תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב וגו', וְאוֹמֵר (תהלים קלח, ו): כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבוֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע. לָמָּה זָכָה זְבוּלוּן לְהַקְרִיב שְׁלִישִׁי, לְפִי שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה וְהִרְחִיב יָדָיו לְפַזֵּר מָמוֹנוֹ לְיִשָֹּׂשׂכָר, כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטָרֵךְ שֵׁבֶט יִשָֹּׂשׂכָר לְפַרְנָסָה וְלֹא יִתְבַּטֵּל מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, לְפִיכָךְ זָכָה זְבוּלוּן לִהְיוֹת שֻׁתָּף לַתּוֹרָה, וְהָיָה חֲבֵרוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשׂכָר, וּלְכָךְ הִקְרִיב אַחֲרָיו וְאַחַר יְהוּדָה לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי יח, טז): מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְּדֹלִים יַנְחֶנּוּ, קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת (במדבר ז, כה), בָּא נְשִׂיא זְבוּלוּן וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁהָיָה לוֹ עִם יִשָֹּׂשכָר אָחִיו, לְפִי שֶׁהָיוּ זְבוּלוּן וְיִשָֹּׂשכָר שֻׁתָּפִים, יִשָֹּׂשכָר הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּזְבוּלוּן הָיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא, וְהָיָה טוֹרֵחַ זְבוּלוּן וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָֹּׂשׂכָר, וְעַל זֶה הָיָה קָרְבָּנוֹ, קַעֲרַת כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַיָּם שֶׁהוּא עָשׂוּי כִּקְעָרָה שֶׁהָיָה חֵלֶק זְבוּלוּן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יג): זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. (במדבר ז, כה): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הָאָרֶץ שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּכַדּוּר שֶׁהָיְתָה חֵלֶק יִשָֹּׂשׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, טו): וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה. (במדבר ז, כה): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל, הֲרֵי מָאתַיִם, כְּנֶגֶד מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁהָיוּ בְּשֵׁבֶט יִשָֹּׂשׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לב): רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, וּלְכָךְ תָּלָה חֶשְׁבּוֹן הַגָּדוֹל בִּזְבוּלוּן, לְפִי שֶׁגָּדוֹל מְעַשֶֹּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁלּוּלֵי זְבוּלוּן לֹא הָיָה יִשָֹּׂשכָר יָכוֹל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא הָיָה מַאֲכִילוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו. דָּבָר אַחֵר, קְעָרָה, כְּנֶגֶד לֶחֶם שֶׁהָיָה מַאֲכִילוֹ. מִזְרָק, כְּנֶגֶד הַיַּיִן שֶׁהָיָה מַשְׁקֵהוּ, וְלָמָּה הָיָה שֶׁל כֶּסֶף שֶׁגַּם כֶּסֶף הָיָה נוֹתֵן לוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכּוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת י, יט): לִשְׂחוֹק עֹשִׂים לֶחֶם וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל. (במדבר ז, כה): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת וגו', זְבוּלוּן וְיִשָֹּׂשׂכָר שְׁנֵיהֶם הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכַר תּוֹרָה בְּיַחַד וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים בְּיַחַד. (במדבר ז, כו): כַּף אַחַת, זוֹ בִּרְכָתוֹ שֶׁל זְבוּלוּן שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו: זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וְאֵין כַּף אֶלָּא חָף, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים צח, ה): נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף. (במדבר ז, כה): עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּבִרְכַּת זְבוּלוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים וגו'. (במדבר ז, כט): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָן משֶׁה (דברים, לג, יט): כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל, פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו' (במדבר ז, כז), הִזְכִּיר שָׁם מִכָּל הַמִּינִים עוֹלָה, לְבַד שָׂעִיר שֶׁהָיָה לְחַטָּאת, שֶׁלֹא מָצִינוּ שָׂעִיר לְעוֹלָה, כְּנֶגֶד בִּרְכַּת משֶׁה, שֶׁבֵּרְכָן שְׁנֵיהֶם לְעִנְיַן הַקָּרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יט): עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, וְהָעוֹלָה הִיא זִבְחֵי צֶדֶק, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה עַל חֵטְא. דָּבָר אַחֵר, שֶׁזְּבוּלוּן וְיִשָֹּׂשׂכָר שְׁנֵיהֶם הָיוּ מַקְרִיבִים בְּיַחַד, וְזִבְחֵי צֶדֶק הָיוּ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיָה לִזְבוּלוּן חֵלֶק בִּשְׂכַר תּוֹרָתוֹ, כָּךְ הָיָה לְיִשָֹּׂשכָר חֵלֶק בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל זְבוּלוּן. (במדבר ז, כט): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁבֵּרְכָן משֶׁה: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, שְׁנֵי יַמִּים. (במדבר ז, כט): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הִקְרִיב שְׁלשָׁה מִינִין כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבֵּרְכָן משֶׁה: וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל, שְׂפֻנֵי זֶה חִלָּזוֹן, טְמוּנֵי זוֹ טָרִית, חוֹל זוֹ זְכוּכִית לְבָנָה. לָמָּה הָיָה חֲמִשָּׁה מִכָּל מִין וּמִין, נֶגֶד חָמֵשׁ תֵּיבוֹת שֶׁהֵם בַּפָּסוּק שֶׁבֵּרַךְ משֶׁה שֻׁתְּפוּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יח): שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָֹּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ. (במדבר ז, כט): זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב אֱלִיאָב עַל שֻׁתְּפוּת הַתּוֹרָה, הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, זֶה שֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, זֶה שֵׁבֶט זְבוּלוּן:
18 יח
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן וגו' (במדבר ז, ל), כֵּיוָן שֶׁגָּמַר דֶּגֶל יְהוּדָה הִתְחִיל נְשִׂיא רְאוּבֵן לְהַקְרִיב שֶׁהָיָה בְּכוֹר, וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, (במדבר ז, לא): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקֶרֶת, זֶה רְאוּבֵן שֶׁהוּא הָיָה עִקַּר הַצָּלָה, שֶׁהוּא פָּתַח בַּהֲצָלָה תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית לז, כא): וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם. דָּבָר אַחֵר, שֶׁעָקַר מַחֲשֶׁבֶת אֶחָיו שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים לְהָרְגוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לז, כ): וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵּהוּ וגו'. כֶּסֶף, עַל שֵׁם (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, (במדבר ז, לא): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, זֶה דִּבּוּר שֶׁאָמַר לָהֶם תְּחִלָּה שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי שָׁלשׁ תֵּבוֹת הַלָּלוּ, חֶשְׁבּוֹנָם עוֹלֶה מֵאָה וּשְׁלשִׁים. קַח ל' מִא, וְנ' מִנַּכֶּנּוּ, וְנ' מִנָּפֶשׁ, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים. (במדבר ז, לא): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הָעֵצָה שֶׁנָּתַן לָהֶם שֶׁיִּזְרְקוּ אוֹתוֹ אֶל הַבּוֹר, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לז, כב): וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָּם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר וגו'. כֶּסֶף, כְּמָה דְּתֵימָא: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. (במדבר ז, לא): שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, כְּנֶגֶד הַסּוֹד שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ לְהַצִּילוֹ, וְסוֹד חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים. (במדבר ז, לא): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת וגו', שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר לָהֶם (בראשית לז, כא): לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר לָהֶם (בראשית לז, כב): הַשְּׁלִיכוּ אֹתוֹ, לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְהַצִּילוֹ, שֶׁבִּשְׁנֵי הַדְּבָרִים כְּתוּבָה שָׁם הַצָּלָה, בַּתְּחִלָּה כְּתִיב: וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב (בראשית לז, כב): לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם. (במדבר ז, לב): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב וגו', כַּף, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁאָמַר לְאֶחָיו (בראשית לז, כב): וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ. עֲשָׂרָה זָהָב, שֶׁהִצִּיל עַצְמוֹ שֶׁמִּיחָה בָהֶם וְהִצִּיל תִּשְׁעָה אֶחָיו מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים, וּלְכָךְ כְּתִיב זָהָב, שֶׁיֵּשׁ מִין אֶחָד בַּזָּהָב הַדּוֹמֶה לְדָם, וְזֶהוּ זְהַב פַּרְוָיִם. מְלֵאָה קְטֹרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵרַע לַשְּׁבָטִים שֶׁבָּא לִידֵיהֶם מְכִירַת יוֹסֵף, אַתְּ סָבוּר שֶׁלֹא הָיָה בָּא לְיָדָם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ רְשָׁעִים בְּמַעֲשֵׂה אֲחֵרִים, לָאו, אֶלָּא צַדִּיקִים גְּמוּרִים הָיוּ וְלֹא בָּא לְיָדָם חֵטְא מֵעוֹלָם, אֶלָּא הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מב, כא): וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ וגו', שֶׁהָיוּ מְפַשְׁפְּשִׁים בְּעַצְמָם לָמָּה אֵרַע לָהֶם תְּפִיסַת מִצְרַיִם וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא זֶה בִּלְבָד, וּמִתּוֹךְ גְּנוּתָם סִפֵּר הַכָּתוּב שִׁבְחָם שֶׁלֹא הָיָה בְּיָדָם עָוֹן אֶלָּא זֶה בִּלְבָד, וּלְפִי שֶׁמְּכִירַת יוֹסֵף זְכוּת הָיָה לוֹ שֶׁהִיא גָּרְמָה לוֹ לִמְלֹךְ, וּזְכוּת הָיְתָה לְאֶחָיו וּלְכָל בֵּית אָבִיו שֶׁכִּלְכְּלָם בַּלֶּחֶם בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, לְכָךְ נִמְכַּר עַל יָדָם, שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי, הֱוֵי מְלֵאָה קְטֹרֶת. דָּבָר אַחֵר, מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן הָיָה רְאוּבֵן בַּעַל תְּשׁוּבָה וְלוֹבֵשׁ שַׂק וּמִתְעַנֶּה וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל עֲוֹן מַעֲשֵׂה בִּלְהָה, וְהַתְּפִלָּה מְשׁוּלָה לִקְטֹרֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים קמא, ב): תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וגו', הֱוֵי מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר (במדבר ז, לג), אֵלּוּ הַזְּבָחִים הִקְרִיב כְּנֶגֶד הַתְּשׁוּבָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ בְּעֵת שֶׁנִּמְכַּר יוֹסֵף, וְהַתְּשׁוּבָה מְשׁוּלָה כְּנֶגֶד כָּל זִבְחֵי חוֹטֵא, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים נא, יט): זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, וּכְשֵׁם שֶׁחוֹטֵא מֵבִיא עַל חֶטְאוֹ עוֹלָה וְחַטָּאת, לְכָךְ הֵבִיא בְּכָאן כְּנֶגְדּוֹ עוֹלָה וְחַטָּאת, וּלְפִי שֶׁהָעוֹלָה חֲבִיבָה מִן הַחַטָּאת, לְכָךְ הִקְרִיב מִכָּל הַמִּינִין עוֹלָה, חוּץ מִן הַשָֹּׂעִיר שֶׁלֹא מָצִינוּ שָׂעִיר לְעוֹלָה בְּכָל הַתּוֹרָה. (במדבר ז, לד): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה בִּלְהָה. (תהלים נא, לה): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, לְפִי שֶׁהָיָה חָסֵר מִלְּהִמָּנוֹת עִם אֶחָיו מִשּׁוּם מַעֲשֵׂה בִּלְהָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (בראשית לה, כב): וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְהִפְסִיק הָעִנְיָן, שֶׁהִנִּיחַ שָׁם פָּרָשָׁה, לוֹמַר שֶׁנִּתְרַחֵק, וּלְכָךְ אוֹתָהּ פָּרָשָׁה פְּתוּחָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְרַחֵק, יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פְּתוּחוֹת לְקַבֵּל שָׁבִים, וּבִשְׁבִיל שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁנֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים, הַצָּלַת יוֹסֵף וְהַתְּשׁוּבָה, נַעֲשָׂה שָׁלֵם עִמָּהֶם, שֶׁנִּכְנַס בְּמִנְיָנָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (בראשית לה, כג): וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר. עַל אֵלּוּ שְׁנֵי הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן מָצָא משֶׁה פֶּתַח לְהִתְפַּלֵּל עַל רְאוּבֵן שֶׁלֹא יְהֵא חָסֵר מֵאֶחָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, ו): יְחִי רְאוּבֵן וגו', יְחִי רְאוּבֵן, בַּמֶּה שֶׁהֶחֱיָה יוֹסֵף, וְאַל יָמֹת, בְּמַעֲשֵׂה בִּלְהָה, בַּמֶּה שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר, שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו בְּמִנְיָן שְׁאָר הַשְּׁבָטִים לְכָל דָּבָר, וּלְכָךְ נֶאֱמַר: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁנֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבִּקֵּר, הַצָּלַת יוֹסֵף וְהַתְּשׁוּבָה, נַעֲשָׂה שָׁלֵם וְנִמְנָה עִם אֶחָיו. (במדבר ז, לד): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, לָמָּה שְׁלשָׁה מִינִין, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁמַּזְכִּיר רְאוּבֵן בְּפָרָשַׁת הַצָּלַת יוֹסֵף, וּכְנֶגֶד שְׁלשָׁה וַיֹּאמֶר הַכְּתוּבִין שָׁם. לָמָּה הָיוּ חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ תֵּבוֹת שֶׁבָּהֶן נִתְקָרֵב רְאוּבֵן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר. (במדבר ז, לד): זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ זֶה קָרְבַּן וגו':
19 יט
בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי וגו' (במדבר ז, לו), לְפִי שֶׁרְאוּבֵן נִזְדָּרֵז לְהַצִּיל אָחִיו מִן הַמִּיתָה, וְשִׁמְעוֹן קִנֵּא עַל זְנוּת אֲחוֹתוֹ בִּשְׁכֶם לְהַצִּיל אֲחוֹתוֹ מִיַּד טְמֵאִים, לְכָךְ זָכָה לְהַקְרִיב אַחֲרָיו. (במדבר ז, לז): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', בָּא נְשִׂיא שִׁמְעוֹן וְהִקְרִיב עַל סֵדֶר מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, וְלָמָּה הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, דּוּגְמַת מַעֲשֶׂה שִׁמְעוֹן אֲבִי הַשֵּׁבֶט, לְפִי שֶׁשִּׁמְעוֹן קִנֵּא עַל הַזְּנוּת וְהָרַג כָּל אַנְשֵׁי שְׁכֶם עַל שֶׁעִנּוּ דִּינָה אֲחוֹתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לד, כה כו): וַיִּקְּחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ. וְכֵן הַמִּשְׁכָּן הָיָה הוֹרֵג בַּנּוֹאֲפִים וּבַסּוֹטוֹת, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר ה, יז): וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן וגו', וְאוֹמֵר (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל וגו', וּלְכָךְ הִקְרִיב שְׁלֻמִיאֵל קָרְבָּנוֹ עַל סֵדֶר מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה שִׁמְעוֹן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', קַעֲרַת, כְּנֶגֶד חֲצַר הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה מַקִּיף אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּשֵׁם שֶׁהַיָּם מַקִּיף אֶת הָעוֹלָם. (במדבר ה ז, לז): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, כְּמָה דְּתֵימָא (שמות כז, יח): אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה, וְהַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה בְּתוֹכוֹ שְׁלשִׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים. (במדבר ז, לז): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הֶחָצֵר בְּלֹא הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיְתָה שִׁבְעִים אַמָּה. חֲמִשִּׁים אַמָּה לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן וְעֶשְׂרִים אַמָּה אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן, הֲרֵי שִׁבְעִים אַמָּה. דָּבָר אַחֵר, הֶחָצֵר הָיָה אָרְכּוֹ מֵאָה אַמָּה וְרָחְבּוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה, כְּמָה דְתֵימָא: אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וגו', טֹל חֲמִשִּׁים שֶׁהָיָה הָאֹרֶךְ יָתֵר עַל הָרוֹחַב וַעֲשֵׂה מִמֶּנּוּ רְצוּעוֹת וְסַבֵּב עַל הַחֲמִשִּׁים שֶׁל רוֹחַב בְּרִבּוּעַ, יִהְיֶה אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, וְעַל זֶה אָמַר (במדבר ז, לז): שִׁבְעִים שֶׁקֶל וגו', וְהַשִּׁירַיִם לְפִי שֶׁלֹא הָיָה אַמָּה לֹא חָשִׁיב לֵיהּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שִׁבְעִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים עַמּוּדִים שֶׁהָיוּ בַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, עֶשְׂרִים עַמּוּדִים לִפְאַת נֶגֶב, וְעֶשְׂרִים עַמּוּדִים לִפְאַת צָפוֹן, וַעֲשָׂרָה לִפְאַת יָם, וְשִׁשָּׁה עַמּוּדִים לִפְאַת קֵדְמָה, וְאַרְבָּעָה עַמּוּדִים לְמָסָךְ שַׁעַר הֶחָצֵר, הֲרֵי שִׁשִּׁים לֶחָצֵר וְאַרְבָּעָה לַפָּרֹכֶת וַחֲמִשָּׁה לְמָסַךְ פֶּתַח הַמִּשְׁכָּן, וְעַמּוּד הֶעָנָן הֲרֵי שִׁבְעִים. (במדבר ז, לז): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, כְּנֶגֶד הֶחָצֵר וְהַמִּשְׁכָּן, שֶׁבַּחָצֵר הָיוּ מַקְרִיבִין עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה מִנְחָה בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן, וּבַמִּשְׁכָּן הָיָה שָׁם לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁהָיָה שֶׁל סֹלֶת, וְהָיָה שָׁם מְנוֹרָה שֶׁמַּדְלִיקִין אוֹתָהּ בַּשֶּׁמֶן, וְהָיָה לְבוֹנָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁעוֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. (במדבר ז, לח): כַּף אַחַת, זֶה הוּא סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה מֻנָּח אֵצֶל הָאָרוֹן, מַה הַכַּף הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, כָּךְ הָיוּ בּוֹ חֲמִשָּׁה סְפָרִים. (במדבר ז, לח): עֲשָׂרָה זָהָב, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת שֶׁהָיוּ בָּאָרוֹן שֶׁהָיָה בָּהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. דָּבָר אַחֵר, עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכָּתוּב בָּהֶן עֲשִׂיָּה הַנֶּאֱמֶרֶת בַּמִּשְׁכָּן, וְאֵלּוּ הֵן (שמות כה, י): וְעָשׂוּ אֲרוֹן וגו', (שמות כה, יז): וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת וגו', (שמות כה, כג): וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן וגו', (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת וגו', (שמות כו, א): וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה וגו', (שמות כו, ז): וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת וגו', (שמות כו, טו): וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים וגו', (שמות כו, לא): וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת וגו', (שמות כז, א): וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וגו', (שמות כז, ט): וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן וגו'. (במדבר ז, לט): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיוּ שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כו, א): וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת וגו'. אַיִל אֶחָד (במדבר ז, לט), כְּנֶגֶד הַמִּכְסֶה שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִם מְאָדָּמִים. (במדבר ז, לט): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד עוֹרוֹת תְּחָשִׁים. (במדבר ז, מ): שְׂעִיר עִזִּים, כְּנֶגֶד הָאֹהֶל שֶׁהָיָה יְרִיעוֹת עִזִּים. (במדבר ז, מא): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב שֶׁהֵם הִשְׁלִימוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד מָסַךְ פֶּתַח הַמִּשְׁכָּן, וּמָסַךְ פֶּתַח הֶחָצֵר, שֶׁהֵם הָיוּ מַשְׁלִימִים לִסְגִירַת הָאֹהֶל מִצְּדָדָיו וּסְגִירַת הֶחָצֵר מִכָּל צְדָדֶיהָ. (במדבר ז, מא): אֵלִים חֲמִשָּׁה וגו', שְׁלשָׁה מִינִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד קַלְעֵי הֶחָצֵר מִן שְׁלשֶׁת רוּחוֹתֶיהָ, תֵּימָנָה וְצָפוֹנָה וְיָמָּה, שֶׁהָיוּ תֵּימָן וְצָפוֹן אָרְכָּן שֶׁל קְלָעִים מֵאָה אַמָּה כְּנֶגֶד אֹרֶךְ הֶחָצֵר, וְיָם אָרְכָּהּ כְּנֶגֶד רָחְבָּהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. וְלָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד קַלְעֵי הֶחָצֵר שֶׁהָיוּ גְּבוֹהוֹת חָמֵשׁ אַמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, יח): וְקוֹמָה בְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת לְעֻמַּת קַלְעֵי הֶחָצֵר, וְאוֹמֵר (שמות כז, יח): וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר, שָׁלשׁ פְּעָמִים הֲרֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד קַלְעֵי הָרוּחַ הָרְבִיעִית שֶׁלֹא הָיְתָה אָרְכָּן אֶלָּא שֶׁל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, יג טו): וְלִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף, וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶּה לְשַׁעַר הֶחָצֵר קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. (במדבר ז, מא): זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַמִּשְׁכָּן, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל וגו':
20 כ
בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נָשִׂיא לִבְנֵי גָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל (במדבר ז, מב), לְפִי שֶׁשִּׁמְעוֹן לָקַח חַרְבּוֹ וְהָלַךְ וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם אַנְשֵׁי שְׁכֶם בִּשְׁבִיל אֲחוֹתוֹ, וּבְנֵי גָד עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן לַעֲזֹר לַאֲחֵיהֶם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ זָכָה וְהִקְרִיב אַחַר שִׁמְעוֹן. (במדבר ז, מג): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּנֶגֶד יְצִיאַת מִצְרַיִם הִקְרִיב נְשִׂיא גָד, וְלָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו בִּגְדוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב, וְדָבָר זֶה אָמַר יַעֲקֹב עַל מַה שֶּׁהָיָה עָתִיד לַעֲבֹר חָלוּץ לַמִּלְחָמָה אֶת הַיַּרְדֵּן, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר לב, כז): וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה וגו', וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם כְּתִיב צָבָא, כְּמָה דְּתֵימָא (שמות יב, מא): יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' וגו', וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שמות יג, יח): וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', הוּא חֲמֻשִׁים הוּא חֲלוּצִים, וּלְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נֶחְלְקָה הָאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ו, ח): וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'. וּבְנֵי גָד סִיְּעוּ לָהֶם עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה הָאָרֶץ וְנֶחְלְקָה לְכֻלָּם, לְפִיכָךְ הִקְרִיב נָשִׂיא שֶׁלָּהֶם עַל יְצִיאַת מִצְרָיִם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, הִתְחִיל לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹ כְּנֶגֶד מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם עַד שֶׁיָּצְאוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, כְּנֶגֶד יוֹכֶבֶד אֵם משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שמות ב, א): וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי, מְלַמֵּד שֶׁגֵּרְשָׁהּ עַמְרָם וְחָזַר וּלְקָחָהּ, וּלְכָךְ הִקְרִיב קְעָרָה שֶׁלֹא תִּקְרֵי קַעֲרַת, אֶלָּא קְרַעַת, לְפִי שֶׁנִּקְרַעַת מִמֶּנּוּ, אֲתוֹיֵי דְּדֵין הוּא אֲתוֹיֵי דְּדֵין. כֶּסֶף אַחַת, שֶׁנִּתְאַוָּה עַמְרָם לְהַחֲזִירָהּ לְאִשָּׁה עַל יְדֵי מִרְיָם אֲחוֹת אַהֲרֹן, וּלְכָךְ כְּתִיב כֶּסֶף, עַל שֵׁם הַתַּאֲוָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי וגו', וְאוֹמֵר (בראשית לא, ל): כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ וגו'. אַחַת, אַל תִּקְרֵי אַחַת אֶלָּא אֲחוֹת, שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן נִתְנַבָּאת וְאָמְרָה לְאָבִיהָ שֶׁיַּחֲזִיר אִשְׁתּוֹ שֶׁעָתִיד לְהוֹלִיד מִמֶּנָּהּ בֵּן שֶׁיִּגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, עַל זֶה נֶאֱמַר (שמות טו, כ): וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וגו', וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת משֶׁה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה נְבוּאָתָהּ בְּעֵת שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת משֶׁה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד משֶׁה, וּלְפִיכָךְ בְּעֵת שֶׁהֻשְּׁלַךְ משֶׁה לַיְאוֹר הָלְכָה וְרָאֲתָה מַה יֶּאֱרַע לְמשֶׁה וּמַה יִּהְיֶה בְּסוֹף נְבוּאָתָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ב, ד): וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק וגו'. הֱוֵי כֶּסֶף אַחַת. (במדבר ז, מג): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָה, לְפִי שֶׁהָיְתָה בַּת מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד משֶׁה, הָא כֵיצַד, לְפִי שֶׁיּוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּעֵת שֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, וּלְפִיכָךְ נִכְנְסָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַיּוֹרְדִים לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, טו): כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ. בִּכְלָלָן אַתְּ מוֹצֵא שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ וּבִפְרָטָן אֵין אַתְּ מוֹצֵא כִּי אִם שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם, לָמָּה, שֶׁיּוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת וְהָיְתָה מִן הַבָּאִים לְמִצְרַיִם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּמִצְרַיִם נוֹלְדָה, אַחַר שֶׁלֹא הֻזְכַּר שְׁמָהּ עִם שְׁמוֹת הַבָּאִים, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ שֶׁבְּמִצְרַיִם נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּעֵת שֶׁנִּכְנְסוּ לְמִצְרַיִם, אֲבָל לֹא הוֹרְתָה בְּמִצְרַיִם. צֵא וַחֲשֹׁב מִיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם עַד יוֹם שֶׁנּוֹלַד משֶׁה הֵן מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, לְפִי שֶׁ'רד"ו' שָׁנִים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, ג): רְד"וּ שָׁמָּה, צֵא מֵהֶן שְׁמֹנִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ לְמשֶׁה בְּעֵת שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, נִשְׁתַּיְרוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים, הָא לָמַדְנוּ שֶׁיּוֹכֶבֶד בַּת מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה הָיְתָה בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד משֶׁה. (במדבר ז, מג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף זֶה משֶׁה, שֶׁנִּזְרַק לַיְאוֹר. דָּבָר אַחֵר, שֶׁנִּזְרַק מִן מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, טו): וַיִּבְרַח משֶׁה וגו'. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (במדבר ז, מג), אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים שֶׁמִּנָּה משֶׁה כֻּלָּם נְבִיאִים, מֵאוֹתָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ג, יח): וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. (במדבר ז, מג): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶׁמֶן לְמִנְחָה, שֶׁהוּא וְהֵם כֻּלָּם נִתְמַלְּאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהֵם נִתְמַלְּאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵרוּחוֹ שֶׁל משֶׁה, וּמשֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם, כְּאָדָם שֶׁמַּדְלִיק נֵר מִנֵּר, הַנֵּר דּוֹלֵק וַחֲבֵרוֹ אֵינוֹ חָסֵר, כְּאָדָם שֶׁמֵּרִיחַ בָּאֶתְרוֹג הוּא נֶהֱנָה וְהָאֶתְרוֹג אֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. לְמִנְחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר יא, כה): וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וגו'. דָּבָר אַחֵר, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, כְּנֶגֶד אֶלְדָד וּמֵידָד, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר יא, כו): וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָד וגו'. לְמִנְחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר יא, כו): וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וגו', (במדבר ז, מד): כַּף אַחַת, שֶׁמִּתַּחַת יַד משֶׁה לָקוּ הַמִּצְרִיִּים עֶשֶׂר מַכּוֹת, הֱוֵי (במדבר ז, מד): עֲשָׂרָה זָהָב, לָמָּה הָיוּ מִקְצַת הַכֵּלִים שֶׁל כֶּסֶף וּמִקְצָתָן שֶׁל זָהָב, לוֹמַר לָךְ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהָיוּ שֶׁל זָהָב כְּנֶגֶד בִּיזַת הַיָּם, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַזָּהָב נֶחְמָד וְיָקָר מִן הַכֶּסֶף, כָּךְ הָיְתָה בִּיזַת הַיָּם גְּדוֹלָה מִשֶּׁל מִצְרַיִם, וְעַל אֵלּוּ וְאֵלּוּ נֶאֱמַר (שיר השירים א, יא): תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, זוֹ בִּזַּת הַיָּם, (שיר השירים א, יא): עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, זוֹ בִּזַּת מִצְרַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל טז, ז): וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, בַּעֲדִי, זוֹ בִּזַּת מִצְרַיִם, עֲדָיִים, זוֹ בִּזַּת הַיָּם, הֱוֵי (במדבר ז, מד): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִתְמַלְּאוּ מֵהֶם כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ד, יג יד): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים וגו' נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן, הֱוֵי: מְלֵאָה קְטֹרֶת. דָּבָר אַחֵר, מֵאָה וּשְׁלשִׁים שֶׁל קְעָרָה, וְשִׁבְעִים שֶׁל מִזְרָק, וַעֲשָׂרָה שֶׁל כַּף, הֲרֵי מֵאָה וָעֶשֶׂר, כְּנֶגֶד רְד"וּ שָׁנִים שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מִיּוֹם שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם עַד שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם. (במדבר ז, מה): פַּר אֶחָד בֶּן וגו', הִזְכִּיר שְׁלשָׁה מִינִים לְעוֹלָה, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה פַּרְנָסִים טוֹבִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ד): וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. נָתַן לָהֶם מָן בִּזְכוּת משֶׁה, וְעַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן, וּבְאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נֶאֱמַר שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וּבִזְכוּתָן נִגְאֲלוּ, שֶׁלֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, וְשֶׁגָּדְרוּ עַצְמָם מִן הָעֶרְוָה. (במדבר ז, מו): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד הַפֶּסַח, שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מִן הָעִזִּים עַל פְּרִישׁוּת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לְפִי שֶׁעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְלֹא הָיְתָה מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת לְגָאֲלָם עַד שֶׁפֵּרְשׁוּ מִמֶּנָּה. וְעַל פְּרִישׁוּת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁעָשׂוּ וְנִגְאֲלוּ עָלֶיהָ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות יב, יג): וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם, לְפִיכָךְ הִקְרִיבוּ כְּנֶגְדָהּ שָׂעִיר לְחַטָּאת, לְפִי שֶׁבַּעֲוֹן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ מַקְרִיבִין שָׂעִיר לְחַטָּאת. (במדבר ז, מז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שֶׁבִּזְכוּתָם נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, טז): גָּאַלְתָּ בִּזְרֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָּה. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד משֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהֵם עָשׂוּ אֶת כָּל הַמּוֹפְתִים וְעַל יְדֵיהֶן יָצְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ו): וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת כָּל הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה וגו'. (במדבר ז, מז): אֵילִם חֲמִשָּׁה וגו', לָמָּה שְׁלשָׁה מִינִים, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה אָבוֹת, שֶׁזָּכַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לָהֶם וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כד): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. לָמָּה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, לְפִי שֶׁחֶשְׁבּוֹנָם עוֹלֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד הָאָבוֹת וְהַשְּׁבָטִים שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָבוֹת כָּךְ נִשְׁבַּע לַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה חֲמִשָּׁה עָשָׂר, לְפִי שֶׁנִּגְאֲלוּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לג, ג): מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח וגו', וְאוֹמֵר (הושע ג, ב): וָאֶכְּרֶהָ לִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף. (במדבר ז, מז): זֶה קָרְבַּן אֶלְיָסָף וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.