(ו) וְאֵלּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה, הָעוֹבֶרֶת עַל דַּת מֹשֶׁה וִיהוּדִית. וְאֵיזוֹ הִיא דַּת מֹשֶׁה, מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר, וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ נִדָּה, וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה, וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּמֶת. וְאֵיזוֹהִי דַת יְהוּדִית, יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, וְטוֹוָה בַשּׁוּק, וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו בְּפָנָיו. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אַף הַקּוֹלָנִית. וְאֵיזוֹ הִיא קוֹלָנִית, לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵנֶיהָ שׁוֹמְעִין קוֹלָהּ:
-
(6) The following women are divorced, and do not receive [the amount of] their ketubah: One who violates Mosaic Law or Jewish custom. What constitutes [a violation of] Mosaic Law? If she feeds him untithed [food]; if she engages in intercourse with him while she was a niddah [a female who has menstrual discharges which render her impure]; if she does not set apart challah[a portion of a batch of bread dough given to a kohen which becomes holy upon separation, and can only be consumed by kohanim or their household]; and if she makes vows, but does not fulfill [them]. What constitutes [a violation of] Jewish custom? [If] she goes out [in public] with her hair uncovered; [if] she spins [thread] in the market, and converses [flirtatiously] with any man. Abba Saul says, "Also one who curses his children in his presence." Rabbi Tarfon says, "[Also] a noisy woman." What constitutes a noisy woman? One who speaks in her own house [so loudly] that her neighbors can hear her voice.
-
ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע: ראשה פרוע דאורייתא היא דכתיב (במדבר ה, יח) ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש דאורייתא§ The mishna stated: And who is considered a woman who violates the precepts of Jewish women? One who goes out and her head is uncovered. The Gemara asks: The prohibition against a woman going out with her head uncovered is not merely a custom of Jewish women. Rather, it is by Torah law, as it is written with regard to a woman suspected by her husband of having been unfaithful: “And he shall uncover the head of the woman” (Numbers 5:18). And the school of Rabbi Yishmael taught: From here there is a warning to Jewish women not to go out with an uncovered head, since if the Torah states that a woman suspected of adultery must have her head uncovered, this indicates that a married woman must generally cover her head. The Gemara explains: By Torah law,
-
קלתה שפיר דמי דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן קלתה אין בה משום פרוע ראש הוי בה רבי זירא היכא אילימא בשוק דת יהודית היא ואלא בחצר אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה אמר אביי ואיתימא רב כהנא מחצר לחצר ודרך מבוי: וטווה בשוק: אמר רב יהודה אמר שמואל במראה זרועותיה לבני אדם רב חסדא אמר אבימי בטווה ורד כנגד פניה: ומדברת עם כל אדם: אמר רב יהודה אמר שמואל במשחקת עם בחורים אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קאזילנא בתריה דרב עוקבא חזיתיה לההיא ערביא דהוה יתבה קא שדיא פילכה וטווה ורד כנגד פניה כיון דחזיתינן פסיקתיה לפילכה שדיתיה אמרה לי עולם הב לי פלך אמר בה רב עוקבא מילתא מאי אמר בה רבינא אמר טווה בשוק אמר בה רבנן אמרי מדברת עם כל אדם אמר בה: אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו: אמר רב יהודה אמר שמואל במקללת יולידיו בפני מולידיו וסימניך (בראשית מח, ה) אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי אמר רבה דאמרה ליה ניכליה אריא לסבא באפי בריה: רבי טרפון אומר אף הקולנית: מאי קולנית אמר רב יהודה אמר שמואל במשמעת קולה על עסקי תשמיש במתניתא תנא במשמשת בחצר זו ונשמע קולה בחצר אחרת וניתנייה גבי מומין במתניתין אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא:if she covers her head with her basket [kilta], it seems well and is sufficient. But by precepts of Jewish women, i.e., custom, even if her head is covered by her basket this is also prohibited; she requires a substantial head covering. Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: If she covers her head with her basket, there is no violation of the prohibition against having an uncovered head. Rabbi Zeira discussed it: Where is the woman that Rabbi Yoḥanan is referring to? If we say he means that she appears this way in the marketplace, this is a violation of precepts of Jewish women, as explained previously. And if you say rather that he means she appears this way in her own courtyard, if so, you have not allowed any daughter of our father Abraham to remain with her husband, since most women are not careful to cover their heads completely inside their own courtyards. Abaye said, and some say that Rav Kahana said: Rabbi Yoḥanan is referring to when she walks from one courtyard to another courtyard or via an alleyway. Although these places are not considered public areas, strangers may still be present in them. § And the mishna stated that a woman violates Jewish custom if she spins wool in the marketplace. Rav Yehuda said that Shmuel said: This means that she reveals her arms to people by raising her sleeves as she spins. Rav Ḥisda said that Avimi said: It is referring to when she spins with a red [vered] thread opposite her face to highlight her beauty, which entails an element of promiscuity. The mishna also stated another violation of Jewish custom: Or she speaks with every man she encounters. Rav Yehuda said that Shmuel said: This means that she flirts with young men. Rabba bar bar Ḥanna said: One time I was walking behind Rav Ukva. I saw an Arab woman who was sitting, casting her spindle, and spinning a red thread opposite her face. Once she saw us, she tore the spindle from the thread and threw it down. She said to me: Young man, give me the spindle. Rav Ukva made a comment about her, noting that she provided an example of one of the types of promiscuity mentioned in the mishna. The Gemara asks: What did he say about her? Which one of the cases in the mishna did he mention? Ravina said: He said about her that she was an example of a woman who licentiously spins in the marketplace. The Rabbis said: He said about her that she was an example of a woman who licentiously speaks with every man. § The mishna stated: Abba Shaul says: Also a woman who curses her husband’s parents in his presence violates the precepts of Jewish women. Rav Yehuda said that Shmuel said: Even when she curses his parents in the presence of his children and not in his presence she is considered one who violates Jewish custom. And your mnemonic is “Ephraim and Manasseh will be to me like Reuben and Simeon” (Genesis 48:5), which teaches that grandchildren have the status of children. Cursing one’s husband’s parents in front of his children is tantamount to doing so in front of the husband himself. Rabba said: An example is that she said in the presence of her husband’s son: May a lion devour your grandfather. § The mishna stated: Rabbi Tarfon says: Also a loud woman. The Gemara asks: What is the definition of a loud woman? Rav Yehuda said that Shmuel said: She is considered loud when she raises her voice about matters relating to intercourse, i.e., she quarrels and fights with her husband about it loudly enough that the neighbors overhear, causing him embarrassment. It was taught in a baraita: When she engages in intercourse in this courtyard and she screams from pain, and therefore her voice is heard in another courtyard. The Gemara asks: But if so, then this should be taught together with the blemishes in the mishna at the end of the chapter, where it lists cases of women who may be divorced without payment of their marriage contract due to a physical blemish, as opposed to the mishna here, which discusses immodest conduct. Rather, it is clear as we initially answered, that a loud woman is so defined due to immodest behavior.
-
דאורייתא היא - ואמאי לא קרי לה דת משה:
-
אזהרה - מדעבדינן לה הכי לנוולה מדה כנגד מדה כמו שעשתה להתנאות על בועלה מכלל דאסור א"נ מדכתיב ופרע מכלל דההוא שעתא לאו פרועה הות שמע מינה אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש וכן עיקר:
-
שיטה מקובצת מסכת כתובות דף עב עמוד א
רש"י במהדו"ק
מתני' דת יהודית. דברים שאינם אסורין מן התורה אלא מנהג בנות ישראל הם לצניעותא בעלמא והיא עוברת על דת המנהג. -
פסקי הראש על כתובות ז׳:ט׳:א׳-ב׳מתני' אלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו היא דת משה מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נדה ולא קוצה לה חלה ונודרת ואינה מקיימת ואיזו היא דת יהודית יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ומדברת עם כל אדם אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו ר"ט אומר אף הקולנית ואיזו היא קולנית כל שהיא מדברת בתוך ביתה ושכיניה שומעין קולה: האי דעוברת על דת משה ויהודית אין לה כתובה היינו בדבר שהיא מכשילתו כי הנך דמתניתין וכיוצא בהם כגון שהאכילתו חלב או דם וכן נודרת ואינה מקיימת בשביל בניו אבל אם היתה עוברת בשאר עבירות כגון שהיא עצמה אכלה דבר איסור לא הפסידה כתובתה ודת יהודית משום חציפותא ומשום חשד זנות הוא דמפסדה: גמ' מאכילתו שאינו מעושר היכי דמי אי דידע נפרוש וא"ת אין ודאי ידע ופירש אבל היא היתה רוצה להאכילו שלא היתה סבורה שהוא יודע הלכך יוציאה שלא בכתובה כי תאכילנו פעם אחרת כשלא ידע ואין לומר דדייק מדקתני מאכילתו שאינו מעושר דמשמע שכבר אכל ומבעיא ליה היאך נודע שהאכילתו דמ"מ קשה אהא דדייק כה"ג אהא דקתני ואינה קוצה לו חלה וי"ל דרצתה להאכילו ולא אכל אינה יוצאה בלא כתובה דמצית אמרה משחקת הייתי בך וכשהיית בא לאכול הייתי מונעך ואי דלא ידע מנא ידע לא צריכא דא"ל פלוני תיקן לי את הכרי הזה ואזל שייליה ואשתכח שקרא וקאמרי בירושלמי כולהו בעדים פלוני עישר לי פלוני ראה כתמי פלוני קץ לי חלתי פלוני התיר לי נדרי בדקין כולהון ולא משתכחין משמע דאין המתקן נאמן לומר לא תיקנתי לה אם היא מכחישתו ומילתא דמסתבר הוא היאך יפקיע ממונא בעד אחד אלא עדים צריך כגון שאמרה פלוני תיקן באותה שעה והעידו עדים שבאותה שעה לא היה פלוני בעיר או אם הבעל אומר היא אמרה לי שפלוני תקן לה והיא אומרת לא אמרתי לו אין הבעל נאמן אם לא שיביא עדים שאמרה לו. ומשמשתו נדה היכי דמי אי דידע נפרוש אי דלא ידע נסמך עילוה דאמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל מניין לנדה שהיא סופרת לעצמה שנאמר וספרה לה לעצמה ואפי' אם מצא בגדיה מלוכלכין בדם נאמנת לומר בשוק של טבחים עברתי או בדם צפור נתעסקתי דאמרה ליה פלוני חכם טיהר לי הכתם ושייליה ואישתכח שקרא ואי בעית אימא כדרב יהודה דאמר רב יהודה הוחזקה נדה בשכנותיה בעלה לוקה עליה משום נדה. וחלה נמי כגון דאמרה פלוני גבל תקן לי את העיסה ואזל ושייליה ואשתכח שיקרא. ונודרת ואינה מקיימת דאמר מר בעון נדרים בנים מתים. דת יהודית יוצאה וראשה פרוע. ראשה פרוע דאורייתא הוא דכתיב ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפריעת ראש אמר רב יהודה אמר שמואל דאורייתא בקלתה שפיר דמי דת יהודית אפי' בקלתה נמי אסור א"ר אסי א"ר יוחנן קלתה אין בה משום פריעת הראש אמר אביי ואיתימא רב כהנא מחצר לחצר ודרך מבוי. ירושלמי (בפירקין הלכה ז) חצר שהרבים בוקעין בו הרי הוא כמבוי שאין הרבים בוקעין בו הרי הוא כחצר. וטווה בשוק אמר רב יהודה במראה זרועותיה אל בני אדם אמר רב חסדא אמר אבימי בטווה ורד כנגד פניה ומדברת עם כל אדם אמר רב יהודה אמר שמואל במשחקת עם בחורים. אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו אמר רב יהודה אמר שמואל במקללת ילדיו בפני מולידיו כדכתיב ומולדתך אשר הולדת אחריהם וגו'. אמר רבא לא תימא דליכליה אריה לסבא ולבריה אלא כגון דאמרה ליכליה אריה לסבא באפי בריה. ר' טרפון אומר אף הקולנית. אמר רב יהודה במשמעת קולה על עסקי תשמיש כגון דתבעה ליה בפה בקול רם אבל רש"י פירש בענין אחר ומסקינן בסוטה פרק ארוסה (דף כה.) דעוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה ואם רצה הבעל לקיימה מיבעיא התם אם יכול לקיימה אם לאו ולא איפשיטא ולא כייפינן ליה להוציא ומיהו מצוה לגרשה. כך כתב הראב"ד ז"ל:
-
בית הבחירה למאירי מסכת כתובות דף עב עמוד א
אמר המאירי אלו יוצאות שלא בכתבה העוברת על דת משה ויהודית כלומר לא סוף דבר בזינתה תחת בעלה שאיבדה כתבתה אלא אף העוברת על דת משה ויהודית ודת משה נאמר על מצות הכתובות בתורה או הרמוזות בה ודת יהודית הוא נאמר על מנהגים הנהוגים באומה מצד צניעות להיות בנות ישראל יתירות במדת צניעות על כל שאר נשים
בית הבחירה למאירי מסכת סוטה דף כה עמוד א
העוברת על דת ר"ל שמכשלת בעלה בדברים שהוא סומך עליה כגון מאכילתו שאינו מעושר או משמשתו נדה וכן העוברת על דת יהודית ר"ל שפרוצה ביותר ושלא כמנהג בנות ישראל כגון טוה בשוק ומיניקה את בנה בשוק על הדרך שביארנו ענינם במסכת כתובות פרק המדיר הפסידה כתובתה ומ"מ דוקא בהתראה ר"ל שיתרה אותה בעלה בעדים אובבית דין שלא תתנהג עוד בכך ושאם תתנהג בכך שתפסיד כתובתה אבל בלא התראה לא הפסידה:
-
פסקי ריא"ז מסכת כתובות פרק ז - המדיר
או העוברת על דת יהודית שהוא מנהג צניעות שנהגו בנות ישראל בעצמם
-
(יב) וְאֵי זוֹ הִיא דָּת יְהוּדִית הוּא מִנְהַג הַצְּנִיעוּת שֶׁנָּהֲגוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשְׂתָה אַחַת מֵהֶן עָבְרָה עַל דָּת יְהוּדִית. יוֹצְאָה לַשּׁוּק אוֹ לְמָבוֹי מְפֻלָּשׁ וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְאֵין עָלֶיהָ רְדִיד כְּכָל הַנָּשִׁים. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׂעָרָהּ מְכֻסֶּה בְּמִטְפַּחַת. אוֹ שֶׁהָיְתָה טוֹוָה בַּשּׁוּק וּוֶרֶד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ עַל פַּדַּחְתָּהּ אוֹ עַל לְחָיֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשׂוֹת הָעַכּוּ''ם הַפְּרוּצוֹת. אוֹ שֶׁטּוֹוָה בַּשּׁוּק וּמַרְאֵית זְרוֹעוֹתֶיהָ לִבְנֵי אָדָם. אוֹ שֶׁהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת עִם הַבַּחוּרִים. אוֹ שֶׁהָיְתָה תּוֹבַעַת הַתַּשְׁמִישׁ בְּקוֹל רָם מִבַּעְלָהּ עַד שֶׁשְּׁכֵנוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ מְדַבֶּרֶת עַל עִסְקֵי תַּשְׁמִישׁ. אוֹ שֶׁהָיְתָה מְקַלֶּלֶת אֲבִי בַּעְלָהּ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ:
-
(א) אלו יוצאות בלא כתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו היא דת משה מאכילתו שאינו מעושר או אחד מכל האיסורים כגון דם או חלב שהכשילתו ואכלו על פיה ונודע לו אח"כ כגון שאמרה פלוני חכם תקן לי הכרי הזה או התיר לי חתיכה זו או טיהר לי הדם הזה ונמצאת שקרנית ודוקא שהוכחשה בעדים כגון שהעידו שבאותה שעה שאמרה שפלוני תקן לה שלא היה אותו פלוני בעיר וגם יש עדים שאמרה לו שהוא מתוקן ושהוא אכלו על פיה אבל אם אין עדים והיא כופרת שלא האכילתו או שמכחשת ההחכם שאומר שלא תקן לה והיא אומרת שתקן לה נאמנת ודוקא שהכשילתו ואכל על פיה אבל אם רצתה להאכילו דבר איסור ונודע לו ופירש או שהיא בעצמה אכלה דבר איסור לא אבדה כתובתה הוחזקה נדה בשכנותיה שראוה לובשת בגדי נדותה ואמרה לו טהורה אני ובא עליה יוצאת בלא כתובה הנודרת ואינה מקיימת תצא בלא כתובה דבעון נדרים בנים מתים קטנים ואיזו היא דת יהודית יוצאת וראשה פרוע אפי' אין פרוע לגמרי אלא קלתה בראשה כיון שאינה מכוסה בצעיף תצא כתב הרמב"ם אע"פ שמכוסה במטפחת כיון שאין עליה רדיד ככל הנשים תצא בלא כתובה ודוקא שיוצאת כן ברשות הרבים או במבוי המפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו אבל במבוי שאינו מפולש וחצר שאין הרבים בוקעים בו לא תצא וכן הטווה בשוק שמראה זרועותיה לבני אדם וכן הטווה ורד כנגד פניה ופירש"י שטווה בכפה על יריכה והחוט מתוח כנגד פניה של מטה והרמב"ם כתב בשטווה בשוק וטווה ורד וכיוצא בו כנגד פניה על פדחתה או לחייה כדרך שעושין הפרוצות וכן המדברת והמשחקת עם הבחורים וכן המקללת אביו בפניו או בפני בנו וכן התובעת מבעלה התשמיש בקול רם עד ששכנותיה שומעות אותה או שמריבה עמו עד שנשמע קולה כשתובע על עסקי תשמיש בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה ומ"מ לא אבדה כתובתה אא"כ יש עדים שהתרה בה תחילה ועברה על התראתו ואם אין עדים תשבע שהוא כדבריה ואם רצה לקיים אותה אח"כ אין כופין אותו להוציאה ומ"מ מצוה עליו שיוציאנה כתב הרמב"ם אע"פ שלא הוציאה אין לה כתובה שכתובה תקנת חכמים הוא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ולא הקפידו אלא על בנות ישראל הצנועות אבל הפרוצות אין להן תקנה זו אלא תהא קלה בעיניו: עברה בינה לבינו וידע שהיא עוברת על דת והתרה בה בלא עדים וחזרה ועברה הוא טוען שעברה והיא טוענת שלא עברה או לא התרתה בי אם רצה להוציאה יתן כתובה אחר שתשבע שלא עברה אחר ההתראה שאם תודה שעברה אחר ההתראה אין לה כלום ע"כ: כל אלו אין להם לא עיקר כתובה ולא תנאי כתובה ולא תוספת אבל תטול מה שהכניסה אליו והוא בעין בין מנכסי צאן ברזל בין מנכסי מלוג ואם כלה או נגנב או נאבד אין מוציאין ממנו וכן הדין במי שזנתה או יוצאת משום שם רע שאבדה עיקר כתובתה ותוספת ונוטלת מה שהוא בעין מכל מה שהכניסה וכן הדין בכל אותן ששנינו בה תצא מזה ומזה שהרי מצד זנות היא מפסדת כתובתה אין עדים שזינתה אלא שהיא עצמה אומרת שזינתה אין חוששין לדבר זה לאוסרה דשמא עיניה נתנה באחר אבל אבדה כתובתה עיקר ותוספת ומה שאינו בעין ממה שהכניסה לו אבל אם נאנסה לא הפסידה כתובתה לא אשת ישראל ולא אשת כהן ואם יש עד אחד שזינתה אינו חייב להוציאה בדיני אדם אבל משום לזות שפתים אסור לו לעמוד עמה אם הוא סומך עליו מהימן ליה כבי תרי וצריך ליתן לה כתובה וכן כשאומרת אשתו שזינתה אם הוא מאמינה וסומך על דבריה צריך להוציאה לצאת ידי שמים וכתב הרמב"ם מי שראה אשתו שזינתה או שאמרה לו אחת מקרובותיה או אחד מקרוביו שהוא מאמינו ודעתו סומכת עליה שזינתה אשתו בין שהיה האומר איש בין שהיה אשה הרי זה חייב להוציאה ואסור לו לבא עליה ויוציא ויתן כתובה ואם הודתה לו שזנתה תצא בלא כתובה לפיכך משביעה בנקיטת חפץ שלא זינתה תחתיו אם ראה בעצמו שזינתה ואח"כ תגבה כתובתה אבל מדברי אחר אינו יכול להשביעה אלא על ידי גלגול האומר לאשתו בפני עדים אל תסתרי עם איש פלוני ויש עדים שנכנסה עמו בסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לבעלה עד שתשתה ואם מת קודם שישקנה אין לה כתובה לא עיקר ולא תוספ' אע"פ שלא מצאו עליה דבר מכוער שאין לך דבר מכוער יותר מזה ובזמן הזה שאין מי סוטה אסורה לו עולמית ותצא בלא כתובה שהרי מעשיה הרעים גרמו לה להיאסר אמר לה בינו לבינה אל תסתרי עם איש פלוני וראה אותה שנסתרה ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לו בזמן הזה שאין מי סוטה וחייב להוציאה ויתן לה כתובה ואם הודה שנסתרה אחרי שהתרה בה תצא בלא כתובה לפיכך משביעה על זה ואח"כ נותן לה כתובה שאלה לא"א הרא"ש ז"ל ששאלת ראובן השביע לאשתו שלא תדבר לפלוני ופלוני ולא תכנס עמהם לבית הסתר יקבלה שבועתו בפני עדים לזמן קצוב אם עברה על שום דבר משבועתה אם אבדה כתובתה תשובה אם נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה בשני עדים אסורה לבעלה ותצא בלא כתובה ודוקא שיש ב' עדים שנסתרה אבל נסתרה עמו בעד אחד אינה אסורה אבל אם לא נכנסה לבית הסתר אלא דברה עם אחד מהם לא נאסרה מכח הקינוי אבל מ"מ עוברת על דת היא כיון שנשבעה שלא לדבר עמו ועברה ודברה עמו יוצאת בלא כתובה ודוקא שהתרו בה תחילה אם תעברי על שבועתך תפסידי כתובתך אבל אם לא התרו בה לא הפסידה כתובתה:
-
(ד) אֵיזוֹ הִיא דַּת יְהוּדִית, הוּא מִנְהַג הַצְּנִיעוּת שֶׁנָּהֲגוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאֵלּוּ הֵם הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשְׂתָה אַחַת מֵהֶם עָבְרָה עַל דַּת יְהוּדִית: יוֹצֵאת לַשּׁוּק אוֹ לְמָבוֹי מְפֻלָּשׁ אוֹ בְּחָצֵר שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְאֵין עָלֶיהָ רְדִיד כְּכָל הַנָּשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׂעָרָהּ מְכֻסֶה בְּמִטְפַּחַת; אוֹ שֶׁהָיְתָה טוֹוָה בַּשּׁוּק וּוֶרֶד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ עַל פַּדַּחְתָּהּ אוֹ לֶחְיָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשׂוֹת הַגּוֹיוֹת הַפְּרוּצוֹת; אוֹ שֶׁטּוֹוָה בַּשּׁוּק וּמַרְאָה זְרוֹעוֹתֶיהָ לִבְנֵי אָדָם, וּרְגִילָה בְּכָךְ (רַשְׁבָּ''א סִימָן תקע''א); אוֹ שֶׁהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת עִם הַבַּחוּרִים; אוֹ שֶׁהָיְתָה תּוֹבַעַת הַתַּשְׁמִישׁ בְּקוֹל רָם מִבַּעֲלָהּ עַד שֶׁשְּׁכֵנוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ מְדַבֶּרֶת עַל עִסְקֵי תַּשְׁמִישׁ; אוֹ שֶׁהָיְתָה מְקַלֶּלֶת אֲבִי בַּעֲלָהּ בִּפְנֵי בַּעֲלָהּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא הַדִּין אִם קִלְּלָה אֲפִלּוּ אֲבִי בַּעֲלָהּ בִּפְנֵי עַצְמוֹ (וְכֵן מַשְׁמַע מִפֵּרַשִׁ''י בַּגְּמָרָא הֱבִיאוֹ הַבֵּית יוֹסֵף), וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קנ''ד, הוּא הַדִּין הַמְקַלֶּלֶת בַּעֲלָהּ בְּפָנָיו (הָרַמְבַּ''ן סִימָן ק''ב); בְּכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִתְרָה בָּהּ תְּחִלָּה וְעָבְרָה עַל הַתְרָאָתוֹ. וְאִם אֵין עֵדִים, תִּשָּׁבַע שֶׁהוּא כִּדְבָרֶיהָ. וְאִם רָצָה לְקַיֵּם אוֹתָהּ אַחַר כָּךְ, אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיאָהּ, מִכָּל מָקוֹם מִצְוָה עָלָיו שֶׁיּוֹצִיאֶנָּה. הַגָּה: וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְעַכֵּב עַל יָדוֹ שֶׁלֹּא יְגָרְשֶׁנָּה, וְיָכוֹל לְגָרְשָׁהּ בְּעַל כָּרְחָהּ, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם חֵרֶם רַבֵּנוּ גֵּרְשֹׁם (תְּשׁוּבַת מור''ם בְּהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דִּיבָמוֹת וְכֵן הוּא בָּרַשְׁבָּ''א סִימָן תקנ''ז). וְאִשָּׁה שֶׁגָּזְמָה לְבַעֲלָהּ שֶׁרְצוֹנָהּ לְהַשְׂכִּיר עָלָיו כּוּתִים לְהָרְגוֹ אִם יַעֲשֶׂה לָהּ דָּבָר, מִקְּרֵי עוֹבֶרֶת עַל דָּת (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק כ''ד). אִשָּׁה הָרְגִילָה לְהִתְיַחֵד עִם כּוּתִים, נִקְרֵאת עוֹבֶרֶת עַל דָּת (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן רמ''ב):
(4) What is Jewish religion? It is the custom of modest that the daughters of Israel have practiced. And these are the things that, if one did one of them, she transgressed the Jewish religion: She goes out to the market, or to an open alley, or in a courtyard through which many pass, and her head is uncovered, and she's not wearing a shawl like all the women, even though her hair is covered with a kerchief; or she spins in the market, and rose or something similar is in front of her face, on her forehead or her cheek, as the promiscuous gentile women do; or she is spinning in the market and shows her arms to people, and she is accustomed thusly (Rashba, #571); or she was flirting with the young men; or she was asking for sex in a loud voice from her husband until the neighbors hear her speaking about sexual matters; or she was cursing the father of her husband in front of her husband, and some say that's it's the same ruling if she cursed even the father of her husband to his face (and thus is seems from the interpretation of Rashi on the Gemara, which is brought by the Beit Yosef), and look below #154, it's the same ruling if she curses her husband to his face (Ramban #102); in every one of these [cases], she goes out without her divorce settlement, if there are witnesses that he warned her about it first and she transgressed his warning. And if there are no witnesses, she must swear that it's as her words. And if he wanted to keep her afterwards, we don't force him to send her away, nonetheless it's a commandment on him that he should send her away. R. Moshe Isserles: And she cannot prevent him from divorcing her, and he can divorce her against her will, and this does not fall under the ban of Rabbeinu Gershom (Responsa of R. Moshe Isserles on the Hagahot Mordekhi of Yevamot, and the same is in Rashba #557). And [if] a woman exaggerated to her husband that her desire was to hire Samaritans to kill him if he did a certain thing, she is called "one who transgresses on religion" (Hegahot Maymoni, chapter 24). [If] a woman was accustomed to seclude herself with Samaritans, she is called "one who transgresses on religion" (Trumat HaDeshen #242).