(ט) וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃ (י) וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃ (יא) וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃ (יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃
-
(9) I will look with favor upon you, and make you fertile and multiply you; and I will maintain My covenant with you. (10) You shall eat old grain long stored, and you shall have to clear out the old to make room for the new. (11) I will establish My abode in your midst, and I will not spurn you. (12) I will be ever present in your midst: I will be your God, and you shall be My people.
-
(מד) וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃
(44) Yet, even then, when they are in the land of their enemies, I will not reject them or spurn them so as to destroy them, annulling My covenant with them: for I the LORD am their God.
-
(יא) ונתתי משכני בתוככם ולא ידעתי מה הטעם בזה שיאמר הקב"ה כי בשמרנו כל המצות ועשותנו רצונו לא ימאס אותנו בגעול נפשו וכן בעברנו על בריתו ועשותנו נאצות גדולות אמר (להלן פסוק מד)
I will establish My abode in your midst, and My soul will not spurn you: I don't know why the Holy Blessed One says that God will not abhor us if we keep the commandments, and also if we break the covenant and act in incredibly insulting ways, it also says God will not abhor us.
-
(מד) ואף גם זאת. וְאַף אֲפִילוּ אֲנִי עוֹשֶׂה עִמָּהֶם זֹאת הַפּוּרְעָנוּת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי בהיותם בארץ איביהם, לֹא אֶמְאָסֵם לְכַלֹּתָם וּלְהָפֵר בְּרִיתִי אֲשֶׁר אִתָּם:
(44) ואף גם זאת AND YET FOR ALL THIS — i. e., but also (אף) even though (גם) I shall execute on them this (זאת) punishment which I have mentioned when they shall be in the land of their enemies, I will not reject them to make an end of them and to make void My covenant which has thus far been with them (viz., the covenant 'כי אני ה אלהיהם that I, the Lord, would be their God).
-
() [י] "לא מאסתים ולא געלתים לכלֹתם"-- וכי מה נשתייר להם שלא נגעלו ולא נמאסו?! והלא כל מתנות טובות שנתנו להם, ניטלו מהם. ואילולי ספר תורה שנשתיירה להם לא היו משנים (ס"א משונים) מאומות העולם כלום!
"I did not despise them and I did not abhor them to destroy them": Now what remained to them that they were not despised and not abhorred! Were not all the goodly gifts that had been given to them taken from them? And if not for the Torah scroll that remained to them, they would not differ from the nations at all!
-
(מד) וע"ד המדרש אמר זאת על התורה שכתוב בה (דברים ד) וזאת התורה, ובא לרמוז שהתורה לא תזוז להם אפילו בהיותם בגלות בארץ אויביהם, כענין שהבטיח בפסוק (שם לא) כי לא תשכח מפי זרעו, ומזה דרשו רז"ל בתורת כהנים וכי מה נשתייר להן לישראל שלא נמאסו ושלא נגעלו והלא כל המתנות הטובות שנתנו לישראל נטלו מהם ולולא התורה שנשתיירה להם לא הניחו להם האומות כלום, כוונו בזה למה שאמרתי.
Yet, for all this: "All this" is an allusion to Torah, as it is written (Deut. 4:44): This is the Torah. This is brought to imply that the Torah shall not budge from them, even as they live in exile in the land of their enemies--for it shall not be forgotten out of the mouths of their seed. And from this, our sages of blessed memory taught: What remained to them that they were not despised nor abhorred? Were not all teh good gifts given to Israel taken away? And if not for the Torah that remained to them, they would be no different from anyone else.
-
תניא אמר רבי עקיבא פעם אחת נכנסתי אחר ר' יהושע לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר ליה בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך א"ל תורה היא וללמוד אני צריך תניא בן עזאי אומר פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר לו ר' יהודה עד כאן העזת פניך ברבך אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך רב כהנא על גנא תותיה פורייה דרב שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו אמר ליה דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא א"ל כהנא הכא את פוק דלאו אורח ארעא אמר לו תורה היא וללמוד אני צריךIt was taught in a baraita in tractate Derekh Eretz that Rabbi Akiva said: I once entered the bathroom after my teacher Rabbi Yehoshua, and I learned three things from observing his behavior: I learned that one should not defecate while facing east and west, but rather while facing north and south; I learned that one should not uncover himself while standing, but while sitting, in the interest of modesty; and I learned that one should not wipe with his right hand, but with his left. Ben Azzai, a student of Rabbi Akiva, said to him: You were impertinent to your teacher to that extent that you observed that much? He replied: It is Torah, and I must learn. Similarly, we learned in a baraita: Ben Azzai said: I once entered a bathroom after Rabbi Akiva, and I learned three things from observing his behavior: I learned that one should not defecate while facing east and west, but rather while facing north and south; I learned that one should not uncover himself while standing, but while sitting; and I learned that one should not wipe with his right hand, but with his left. Rabbi Yehuda said to him: You were impertinent to your teacher to that extent? He replied: It is Torah, and I must learn. On a similar note, the Gemara relates that Rav Kahana entered and lay beneath Rav’s bed. He heard Rav chatting and laughing with his wife, and seeing to his needs, i.e., having relations with her. Rav Kahana said to Rav: The mouth of Abba, Rav, is like one whom has never eaten a cooked dish, i.e., his behavior was lustful. Rav said to him: Kahana, you are here? Leave, as this is an undesirable mode of behavior. Rav Kahana said to him: It is Torah, and I must learn.