« Back to Sheet « בחזרה לדף המקורות
  1. (א) וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹקים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃

    (1) And it came to pass after these things, that God did prove Abraham, and said unto him: ‘Abraham’; and he said: ‘Here am I.’
  2. (א) והאלקים נסה את אברהם ענין הנסיון הוא לדעתי בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה יקרא "נסיון" מצד המנוסה אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד דע כי השם צדיק יבחן (תהלים י"א:ה') כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה

  3. צ.ר.

     

    יצור

     

    יצר

    narrow, constricted

     

    ​(a) creation — the constriction of infinity to allow for finite-ness

     

    inclination; "ta'avah"

  4. (ז) וַיִּיצֶר֩ ה' אֱלֹקים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃

    (7) Then the LORD God formed man of the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul.

  5. דרש רב נחמן בר רב חסדא מאי דכתיב (בראשית ב, ז) וייצר ה' אלקים את האדם בשני יודי"ן שני יצרים ברא הקב"ה אחד יצר טוב ואחד יצר רע

    Rav Nahman bar Rav Hisda expounded: What means that which is written, "Then the Lord God formed man" (Gen. 2:7), the word "va'yitzer" / "and He formed" being spelled with two letters "yod"? The Holy One, blessed be He, created two impulses, one good and the other evil.

  6. (לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹקים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ (פ)

    (31) And God saw every thing that He had made, and, behold, it was very good. And it was evening and it was morning, the sixth day.

  7. (ה) בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב: והנה טוב מאד והנה טוב מות. אמר רבי שמואל בר נחמן: רכוב הייתי על כתפו של זקני, ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן, ושמעתי את ר"ש בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר: הנה טוב מאד, הנה טוב מות. ... 

    (ו) אמר רבי שמעון בן אלעזר: הנה טוב מאד. והנה טובה שינה. וכי שינה טובה מאד אתמהא?! לא כן תנינן, יין ושינה לרשעים נאה להם, ונאה לעולם, אלא מתוך שאדם ישן קימעא, הוא עומד ויגע בתורה הרבה:

    (ז) רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר: הנה טוב מאד, זה יצר טוב. והנה טוב מאד, זה יצר רע. וכי יצר הרע טוב מאד אתמהא?! אלא שאלולי יצר הרע, לא בנה אדם בית, ולא נשא אשה, ולא הוליד, ולא נשא ונתן. ...

    (ח) אמר רב הונא: הנה טוב מאד, זו מדת הטוב. והנה טוב מאד, זו מדת יסורין. וכי מדת יסורין טובה מאד אתמהא?! אלא, שעל ידיה הבריות באים לחיי העולם הבא. וכן שלמה אומר (משלי ו): ודרך חיים תוכחת מוסר. אמרת, צא וראה! איזהו דרך מביאה את האדם לחיי העולם הבא? הוי אומר: זו מדת יסורין:

    (י) אמר רבי שמואל בר יצחק: הנה טוב מאד, זה מלאך חיים. והנה טוב מאד, זה מלאך המות. 

    (יא) אמר ר' שמעון בר אבא: הנה טוב מאד, זו מדת הטוב. והנה טוב מאד, זו מדת הפורענות. וכי מדת הפורענות טובה היא מאד? אלא שוקד על הפורענות, היאך להביאה. אמר רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא: כל המדות בטלו, מדה כנגד מדה לא בטלה. רבי הונא בשם ר' יוסי: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה, שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו, לפיכך, אמרו חכמים: והנה טוב מאד, זו מדה טובה:

    (יב) כל רבנן אמרי לה בשם רבי חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה: הוא מאד, הוא אדם. הינון אותיות דדין הינון אותיות דדין, הדא הוא דכתיב (בראשית א): וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, זה אדם:

    ...

    ...

    (7) Rabbi Nahman said in Rabbi Samuel's name: 'Behold, it was good' refers to the Good Inclination; 'And behold, it was very good' refers to the Evil Inclination. (It only says 'very good' after man was created with both the good and bad inclinations, in all other cases it only says 'and God saw that it was good') Can then the Evil Desire be very good? That would be extraordinary! But without the Evil Desire, however, no man would build a house, take a wife, beget children or conduct business; and thus said Solomon: 'Again, I considered all labour and all excelling in work, that it is a man's rivalry with his neighbour.' (Ecclesiastes 4:4).

  8. (יט) בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃

    (19) With the sweat of thy brow shalt thou eat bread, until thou return unto the ground; for out of it wast thou taken; for dust thou art, and unto dust shalt thou return.’

  9. אף

     

    אפים

     

    אפף

     

    ארך אפים

    nose

    anger (unsatisfied desire)

     

    Nostrils

     

    to pant

     

    patience