(א) וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ד, ב): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ, אַל תַּעֲזֹבוּ אֶת הַמִּקָּח שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁלּוֹקֵחַ מִקָּח, יֵשׁ בּוֹ זָהָב אֵין בּוֹ כֶסֶף, יֵשׁ בּוֹ כֶסֶף אֵין בּוֹ זָהָב, אֲבָל הַמִּקָּח שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם יֵשׁ בּוֹ כֶסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף. יֵשׁ בּוֹ זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. יֵשׁ אָדָם לוֹקֵחַ שָׂדוֹת אֲבָל לֹא כְרָמִים, כְּרָמִים וְלֹא שָׂדוֹת, אֲבָל הַמִּקָּח הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ שָׂדוֹת וְיֵשׁ בּוֹ כְּרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים. יֵשׁ לְךָ אָדָם לוֹקֵחַ מִקָּח וּבְנֵי אָדָם אֵינָן יוֹדְעִין מַהוּ, אֲבָל מִשְֹּׂכַר הַסַּרְסוּר נִתְוַדַּע מַה לָּקַח. כָּךְ הַתּוֹרָה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה הִיא, אֶלָּא מִשָֹּׂכָר שֶׁלָּקַח משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. וְיֵשׁ לְךָ מִקָּח שֶׁמִּי שֶׁמְּכָרוֹ נִמְכָּר עִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מָכַרְתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי, כִּבְיָכוֹל נִמְכַּרְתִּי עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה,
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בַּת יְחִידָה, בָּא אֶחָד מִן הַמְּלָכִים וּנְטָלָהּ, בִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לוֹ לְאַרְצוֹ וְלִטֹּל לְאִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ: בִּתִּי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ יְחִידִית הִיא, לִפְרשׁ מִמֶּנָּה אֵינִי יָכוֹל, לוֹמַר לְךָ אַל תִּטְלָהּ אֵינִי יָכוֹל לְפִי שֶׁהִיא אִשְׁתֶּךָ, אֶלָּא, זוֹ טוֹבָה עֲשֵׂה לִי, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ קִיטוֹן אֶחָד עֲשֵׂה לִי, שֶׁאָדוּר אֶצְלְכֶם, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַנִּיחַ אֶת בִּתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, לִפְרשׁ הֵימֶנָּה אֵינִי יָכוֹל, לוֹמַר לָכֶם אַל תִּטְלוּהָ אֵינִי יָכוֹל, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בַּיִת אֶחָד עֲשׂוּ לִי שֶׁאָדוּר בְּתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.
"Bring for me a gift" (Exodus 25:1). This is what is written: "For I have given you a good takeaway; don't forsake my Torah" (Proverbs 4:2) "Don't forsake" the commodity that I have given to you - this is a person that is purchasing a commodity, and it could have gold and not silver, or silver and not gold. But the commodity that I have given to you has silver - as it is said, "The sayings of God are pure speech, refined silver" (Psalms 12:7). And it has gold, as it is said, "[The judgments of the Lord are] more desirable than gold, than much fine gold" (Psalms 19:11). You can have a person who buys fields but not vineyards, or vineyards but not fields - but this commodity [Torah] has both fields and vineyards, as it is said, "Your limbs are an orchard of pomegranates" (Song of Songs 4:13). You can have a person who buys a commodity and people don't know what it is, but the middleman can testify to the value of what he bought. So too the Torah - a person doesn't know what it is, but from the reward that Moshe took, as it is said, "And Moshe didn't know that a ray of light was on his head from speaking with God" (Exodus 24:29). And you can have a commodity that the one who told it is sold with it, [for example] - the Holy One said to Israel, "I have sold to you my Torah, as if to say that I have sold myself with it," as it is said, "Bring for me a gift."
A parable, about a king that had only one daughter, and one of the kings came and took her, and then asked to take her with him back to his land for her to be his wife. The king said to him: My daughter that I have given to you is my only one, and to separate from her I cannot do, but to tell you not to take her I also cannot do, because she is your wife. Rather, do this good thing for me: Every play that you go, make for me a small room, so that I can come live along with you, so that I don't have to let go of my daughter. So too the Holy One said to Israel: I have given you this Torah, but to separate from her I cannot do, and to tell you not to take her I cannot do, and so in every plan where you go, make me one house that I can dwell among you, as it is said, "And make for me a sanctuary" (Exodus 25:8).
(א) וּמִקְנֶה רַב. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב (תהלים עה, ז). מַהוּ כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב. לֹא מִמַּה שֶּׁאָדָם יוֹצֵא וְעָמֵל בַּסְחוֹרָה וְהוֹלֵךְ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב נַעֲשֶׂה עָשִׁיר, אֶלָּא אֲפִלּוּ פָּרַשׁ בִּסְפִינוֹת וְהוֹלֵךְ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב וְחוֹזֵר עַל הַמִּדְבָּרוֹת וְעַל הֶהָרִים, אֵינוֹ נַעֲשֶׂה עָשִׁיר. מַהוּ וְלֹא מִמִּדְבָּר הָרִים (שם). אָמַר רַבִּי אַבָּא סַנֵּגוֹרְיָא, כָּל הָרִים שֶׁבַּמִּקְרָא הָרִים, חוּץ מִזֶּה, שֶׁהוּא רוֹמְמוּת, שֶׁאֵין אָדָם מִתְרוֹמֵם מִן הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה. נוֹטֵל נְכָסִים מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (שם פסוק ח). לְכָךְ נִקְרָא שְׁמָם נְכָסִים, שֶׁנִּכְסִין מִזֶּה וְנִגְלִין לָזֶה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם זוּזִים. שֶׁזָּזִים מִזֶּה וְנִתָּנִין לָזֶה. מָמוֹן, מַה שֶּׁאַתָּה מוֹנֶה אֵינוֹ כְּלוּם. מָעוֹת, שֶׁהֵן מֵעֵת לְעֵת. וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אַתָּה דּוֹרֵשׁ. וְכֵן חַנָּה אוֹמֶרֶת, ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם (ש״א ב, ז), בָּאַף שֶׁהוּא מֵבִיא עַל זֶה, מְרוֹמֵם לָזֶה. שָׁאֲלָה מַטְרוֹנִיתָא אַחַת אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲלַפְתָּא, בְּכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ. אָמַר לָהּ: לְשִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (שמות לא, יז). אָמְרָה לוֹ: וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה עַד עַתָּה מַהוּ עוֹשֶׂה. אָמַר לָהּ: יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת, מַעֲלֶה לָזֶה וּמוֹרִיד לָזֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (תהלים עה, ח). תֵּדַע לְךָ כְּשֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁיִּתְעַשְּׁרוּ בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן, הִפִּיל אֶת הַמִּדְיָנִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַשְּׁרוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן. מַהוּ כְּתִיב לְמַעְלָה, וַיִּשְׁבּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֶת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵיהֶם וְאֶת כָּל חֵילָם בָּזָזוּ, וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב: וּמִקְנֶה רַב, הֲרֵי שֶׁהִשְׁפִּיל אֶת הַמִּדְיָנִים וְרוֹמֵם לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָּד, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְגוֹ', כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים.
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה (בראשית כה, א), כְּתִיב (תהלים א, א): אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ וגו', אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, זֶה דּוֹר הַפְלָגָה. (תהלים א, א): וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יג): וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים. (תהלים א, א): וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, זֶה אֲבִימֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, טו): הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ וגו'. (תהלים א, ב): כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, (בראשית יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה. (תהלים א, ב): וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָב לֹא לִמְּדוֹ, וְרַב לֹא הָיָה לוֹ, וּמֵהֵיכָן לָמַד אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי כִלְיוֹתָיו כְּמִין שְׁנֵי רַבָּנִים, וְהָיוּ נוֹבְעוֹת וּמְלַמְּדוֹת אוֹתוֹ תּוֹרָה וְחָכְמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים טז, ז): אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְרוּנִי כִלְיוֹתָי. (תהלים א, ג): וְהָיָה כְעֵץ שָׁתוּל, שֶׁשְּׁתָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (תהלים א, ג): אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל. (תהלים א, ג): וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, זֶה יִצְחָק. (תהלים א, ג): וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ, אֵלּוּ בְּנֵי קְטוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה.
It was written: Happy is the man who does not follow the counsel of the wicked...rather, the teaching of the Torah is his delight, and he studies it day and night. (Psalm 1:1) It says about Avraham: "for I have singled him out in order that he will teach his children and his posterity to keep the way of the Lord by doing what is just and right." So Avraham must have studied Torah! But, Rabbi Shimon said - his father didn't teach it to him, and he didn't have a rabbi - so where did he learn it from? The Holy Blessed One summoned Avraham's two kidneys and made them like two teachers, and they flowed and taught him Torah and wisdom. Why kidneys? Psalm 16 says: I bless the LORD who has guided me; my kidneys admonish me at night.