Mikvah Series: Conception, Construction, Controversy #4​​​​​​​

(ד) כָּל הַטְּמֵאִין רוֹחֲצִין יְדֵיהֶן בִּלְבַד כִּטְהוֹרִין וּמִתְפַּלְּלִים. אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶם לִטְבּל וְלַעֲלוֹת מִטֻּמְאָתָן אֵין הַטְּבִילָה מְעַכֶּבֶת. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁעֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁלֹּא יִקְרָא בַּעַל קֶרִי בִּלְבַד בְּדִבְרֵי תּוֹרָה עַד שֶׁיִּטְבּל. וּבֵית דִּין שֶׁעָמְדוּ אַחַר כֵּן הִתְקִינוּ אַף לִתְפִלָּה שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל בַּעַל קֶרִי בִּלְבַד עַד שֶׁיִּטְבּל. וְלֹא מִפְּנֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה נָגְעוּ בָּהּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְצוּיִים אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן כְּתַרְנְגוֹלִים. וּמִפְּנֵי זֶה תִּקְּנוּ טְבִילָה לְבַעַל קֶרִי לְבַדּוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ מִכְּלַל הַטְּמֵאִין:

(ה) לְפִיכָךְ הָיוּ אוֹמְרִין בִּזְמַן תַּקָּנָה זוֹ שֶׁאֲפִלּוּ זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע וּמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה דַּם נִדָּה צְרִיכִין טְבִילָה לִקְרִיאַת שְׁמַע וְכֵן לִתְפִלָּה מִפְּנֵי הַקֶּרִי אַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִין. וְכֵן הַדִּין נוֹתֵן שֶׁאֵין טְבִילָה זוֹ מִפְּנֵי טָהֳרָה אֶלָּא מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְצוּיִין אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן תָּמִיד. וּכְבָר בָּטְלָה גַּם תַּקָּנָה זוֹ שֶׁל תְּפִלָּה לְפִי שֶׁלֹּא פָּשְׁטָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה כֹּחַ בַּצִּבּוּר לַעֲמֹד בָּהּ:

(4) Those who are ritually unclean wash their hands only—like those that are clean—and recite the prayers. Although they are able to take a ritual bath and so be rid of their ritual impurity, their omission to do so does not debar them from the recital of the prayers. We have already explained that Ezra instituted the rule that one who had had an emission should not read Torah alone till he had taken a ritual bath. Subsequent authorities extended the rule to the recital of prayers, and ordained that such a person should not recite the prayers alone till he had ritually bathed. This rule has no connection with ritual cleanliness or uncleanliness. Its purpose is to restrain scholars from uxoriousness. Hence the limitation of the requirement of ritual bathing to those who had seminal emissions and whose case forms an exception to those otherwise unclean.

(5) While this ordinance was in force it was held that even one who suffered from flux and had a seminal issue, or a woman who in her period of menstruation had a seminal discharge, or during cohabitation, found that her period of separation had come, must, in order to read the Shema and the prayers, first take a ritual bath on account of the seminal emission, even though they are also otherwise unclean. This is logical, the ritual bathing being prescribed not because of the uncleanness, but to discourage uxoriousness. The ordinance, however, has become obsolete, as it was never universally adopted by the Jewish people and was found too irksome.

How can Rabbi Yehuda Ben Besira nullify takanas Ezra?:

1. Ezra didn't decree on Torah study.

2. Ezra instituted in a way that it can be nullified.

3. They saw that the masses weren't able to follow it.

4. It never spread across the Jewish people.

רי"ף, ברכות, יג,ב

"איכא מאן דאמר האי דאמרי בטלוה לטבילותא בין לדברי תורה בין לתפילה ואיכא מ"ד הני מילי לדברי תורה אבל לתפלה צריך טבילה ולאו טבילה דוקא אלא רחיצה בט' קבין וכתב רבינו האי גאון זצ"ל כיון דגמרא ליכא בהא מילתא נקוט מנהג כל ישראל שכל בעלי קריין אע"פ שאין להם מים אין מתפללין עד שירחצו"

Rif, Brachot, 13b

"There are those that say that when it was said that they nullified the immersion it was only for words of Torah but for prayer immersion is required, but not immersion specifically, even washing with 9 kabin [is suffficient]. Rabbi Hai Gaon ZTL wrote that since there's no "Gemara" on this matter, one should accept the custom of all Jews that all Baalei Keri do not pray until they wash even if they do not have water"

תלמידי רבינו יונה על הרי"ף, שם

"שאין דברי תורה מקבלין טומאה - יש מפרשים דלא שנא ק"ש ולא שנא קריאה אחרת לכל מילי אמרינן אין ד"ת מקבלין טומאה ואין זה נכון דבודאי לא אמרו אלא בק"ש בלבד אבל בשאר דברי תורה אסור דהא אמרי' כי דבר ה' בזה וגו' זה הקורה ד"ת במבואות המטונפות."

Talmidei Rabbenu Yona on the Rif, Ibid

"Because words of Torah are not susceptible to impurity: There are those commentators that say that this equally applies to reading the Shema or any other reading [of words of Torah], regarding all matters we say that the words of Torah are not susceptible to impurity, but this is not correct because certainly they only stated it regarding the reading of the Shema alone but all other words of Torah are forbidden [to read in a state of impurity], because we say that the verse "For he has scorned the word of the L-rd.." applies to the one who recites words of Torah in the filthy alleyways."

שולחן ערוך הרב, אורח חיים, סימן פח, א

"...ולא פשטה תקנה זו ברוב ישראל ואח"כ בטלה אותה תקנה לגמרי משום ביטול תורה ומשום ביטול פריה ורביה והעמידו הדבר על הדין..."

Shulchan Aruch Harav, OC 88:a

"... this Takana did not spread throughout the majority of the Jewish people and was later nullified entirely due to the concern of inhibiting Torah study and procreation and they, therefore, established the matter on the [base of the] law"

משנה תורה, הלכות תפילה ד:ו

(ו) מִנְהָג פָּשׁוּט בְּשִׁנְעָר וּבִסְפָרַד שֶׁאֵין בַּעַל קֶרִי מִתְפַּלֵּל עַד שֶׁרוֹחֵץ כָּל בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם מִשּׁוּם (עמוס ד יב) ״הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹקֶ-יךָ יִשְׂרָאֵל״. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּבָרִיא אוֹ בְּחוֹלֶה שֶׁבָּעַל. אֲבָל חוֹלֶה שֶׁרָאָה קֶרִי לְאָנְסוֹ פָּטוּר מִן הָרְחִיצָה וְאֵין בָּזֶה מִנְהָג. וְכֵן זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע אֵין בָּהֶן מִנְהָג אֶלָּא מְקַנְּחִין עַצְמָן וְרוֹחֲצִין יְדֵיהֶן וּמִתְפַּלְּלִין:

Rabmam, Hilchos Tefilah 4:6

(6) The custom is general in Spain and in Shinar (Iraq) that one who has had a seminal emission does not recite prayers till he has washed all his body in water, out of respect to the exhortation, "Prepare to meet thy God." This only applies to a healthy person or one who is sick and has cohabited. But a sick man who has had an involuntary emission is exempt from the duty of bathing for prayer. The custom does not apply to his case, nor to the case of one who suffers from a flux or of a woman in her period of separation who had a seminal emission. They dry themselves, wash their hands and recite the prayers.

תלמידי רבינו יונה על הרי"ף, שם

"...אפילו הכי אינו מפסיד התפילה מפני זה דודאי אף על פי שהתפילה יותר מקובלת עם הטבילה לדברי הכל אין לו להפסיד מפני זה תפלתו, וכך כתב ר"מ [רמב"ם] ז"ל בכל ראשי ישיבות שבבבל תמהו עליו למה היה מקיל כל כך בענין טבילת בעל קרי והוא ז"ל השיב להם שמימיו לא בטל אותה אפי' שעה אחת אלא שלא היה יכול לכתוב בחיבורו כי אם היוצא מן הדין על פי ההלכה".

Talmidei Rabbenu Yona on the Rif, Ibid

"... even so he should not miss the prayer because of this, because certainly, although prayers are more acceptable with immersion according to everyone, still one should not lose his prayer because of it, and so the Rambam wrote that all the heads of the academies in Babel wondered why he was so lenient in the matter of immersion of baal keri, and he [may his memory be a blessing] responded that all of his days he never personally missed it for even one hour but that he could not write in his book only that the law requires according to the Halachah."

אורחות חיים שחיבר רבנו אשר, אביו של רבי יעקב בעל הטורים נקרא בפי כל: "הנהגות הרא"ש", אות ד'

אל תתפלל בלא נקיות כפים ובלא טהרה, כי תפילתך לא תהיה נשמעת.

Orchos Chaim, Rabbenu Asher, 4

Do not pray without clean hands and purity, because your prayers will not be hearkened to.

בית הבחירה לרבנו מנחם המאירי (1249–1315), ברכות כב,א

"כלל גדול אמרו אין דברי תורה מקבלין טומאה. מ"מ טבילה זו קדושה גדולה היא וכל המחמיר בה תבא עליו ברכה... ולא עוד אלא כמה פעמים אדם ניצל מעבירה בסיבתבה"

Beit Habchira - Rabbenu Menachem Hameiri (1249-1315), Brachot 22a

"A great rule has been said that words of Torah do not receive impurity. Still, this immersion is of great holiness and one who is strict with it [may] a blessing come upon him... and not only that but in several instances a person is saved from sin because of it."

ובשו"ת מן השמים ס"ה - רבי יעקב הלוי ממרויש וקורביל (? - 1243)

"... ועבדתם את ה' אלקיכם הוי אומר זו תפלה, ואפשר טמא ומקריב קרבן. ואם תאמר שאר טומאות, אינו דומה טומאה מאונס לטומאה מדעת, אינו דומה טומאה הבאה ממקום אחר לטומאה היוצאה מגופו. ועזרא כשתיקן ברוח הקודש ראה ותיקן. ועל הירושלמי דע אלו היה עמהם בבית המדרש לא מצאו ידיהם, ועוד הרי חזר בו ואמר קודם תקנת עזרא נשנית משנה זאת, ודבר זה גורם אורך הגלות, כי אם היתה תפלת ישראל כתקונה כבר נתקבלה תפלתם זה ימים רבים, אך סבלות הגלות ותלמוד תורה ומעשים טובים הם העומדים לישראל."

Rabbi Yakkov Helevi, Responsa from Heaven, Siman 5

"... and you shall serve the L-rd your G-d, this is Prayer, can someone impure bring a sacrifice? and if you say that this applies [only] to other impurities, one cannot compare impurity that is unavoidable to one which is intentional, one cannot compare impurity from external sources to one which emerges from his own body. When Ezra instituted this practice it was with Divine inspiration [Ruach Hakodesh]. Regarding the [source from the] Jerusalem [Talmud], you should know that .... and additionally, he retracted and said that this was said before Ezra instituted this practice, and this matter lengthens the exile, because if the prayers of the Jewish people would be offered appropriately their prayers would have been received many days ago, but the burdens of the exile, Torah study and good deeds are what stand in good stead for the Jewish people"

אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הצמח צדק אג' כה

...ועוד זאת נידון תיקון שיהיו מחממים המקוה בכל יום כנהוג בכל עירות בכדי שיוכלו לטבול אשר זהו חובא לדינא לכמה גדולי הפוסקים ולכו"ע הוא מדת חסידות הקרוב לדין והיא תקנה גדולה ובזה יתעלו למעלה מעלה כנפש עד בשר כנפשם ונפש ידידם.

Rabbi Menachem Mendel of Lubavitch, 3rd Lubavitcher Rebbe (1789-1866), Igros Kodesh Epistle 25

"...also discussed was the rectification that they should warm the Mikvah daily as is the practice in all towns in order that people should be able to immerse themselves, because this is an obligation according to many poskim and according to everyone is it of pious practice [Midat Chassidut] which is close to law, and it is a great correction [Takana Gedolah] and through this they will be elevated higher and higher, from soul to flesh [?], as your soul and the soul of your friend... "

Immersion that is not to emerge from impurity, but to increase in holiness

אגרות קודש כ"ק אדמו"ר [מנחם מענדל שניאורסאן] זי"ע חי"ח ע' קנג

ע"פ המבואר בכמה ספרים, הזהירות בטבילת עזרא שייכת ביותר ומשפיעה ביותר על אופן התפלה ומדריגתה, ועד כדי כך אשר אף שמשורת הדין בטלו לטבילותא דעזרא, דעת רב האי גאון (אחרון לגאונים וראשון במעלה), זהו רק בהנוגע לתורה, לדברי תורה, ולא לתפלה (עיין ר"י לרי"ף פ"ג דברכות, ומסיים שם, שאף שאין הדין מוכרח ע"פ הלכה וכו' אבל לד"ה התפלה מקובלת יותר עם הטבילה, וכבר האריכו בהאמור בספרי קבלה וחסידות וגם מוסר).

Rabbi Menachem Mendel of Lubavitch, 7th Lubavitcher Rebbe (1904-1994)

Igros Kodesh Vol. 8 p153

According to what is explained in various books, carefulness about tevilas Ezra relates more to prayer and greatly affects the type and level of the prayer, to the point that even though according to the letter of the law tevilas Ezra was nullified, the opinion of Rav Hai Gaon (who was the last of the Ge'onim and the greatest of them), is that that is only with regards to Torah, to words of Torah, and not to prayer (see Ri on the Rif Ch. 3 Brachot, where he concludes there that even though the law does not require it according to Halacha etc., but according to everyone['s opinion] prayer has a greater acceptance when it goes along with tevila.)....

לקוטי שיחות, חלק ל' ע' 19

...שכן מצינו טבילה במקוה שהיא אך לתוספת קדושה (ולא כדי לטהר מטומאה) [כמו טבילות של הכהן גדול ביוהכ"פ, שאחרי הטבילה הראשונה כבר נטהר מכל חשש טומאה, וכולו הן רק לתוספת קדושה, שעולה מדרגא לדרגא בקדושה גופא]...

Likutei Sichot Chelek Lamed p19

...For we have seen immersion in a mikvah that is solely for the purpose of increasing holiness (and not in order to cleanse from impurity) [such as the immersions of the High Priest on Yom Kippur, who after the first immersion, is already cleansed from all traces of impurity, and all of these [immersions] are solely for the purpose of increasing holiness, in that he elevates himself from one level of holiness to the next]...

כתר שם טוב, סימן רי"ט

אמרו על ריב"ש ע"ה שזכה לכל הארות והמדריגות שהי' לו הכל מחמת המקוואות, שהיה תמיד בטבילות. ומקוואות יותר בתמידות טוב יותר מהתענית, שהתענית מחליש הגוף מעבודת השם, ועוד יותר טוב שהכח שהוא מניח בתענית יתן הכח ההוא בלימוד התורה ותפלה שיתפלל בכל כחו וכוונתו, ובזה יבוא למדריגה.

Keser Shem Tov, Siman 219

It is said about the Rivash that he merited all the insights and levels that he had from mikvah, because he was always immersing. And immersing regularly in a mikvah is better than fasting regularly, because fasting weakens the body's ability to serve G-d, and moreover, it is better to use the strength one puts into fasting for studying Torah and praying, in that one should pray with all his strength and concentration, and with that he will be elevated.

(יב) דָּבָר בָּרוּר וְגָלוּי שֶׁהַטֻּמְאוֹת וְהַטָּהֳרוֹת גְּזֵרוֹת הַכָּתוּב הֵן. וְאֵינָן מִדְּבָרִים שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מַכְרָעָתוֹ. וַהֲרֵי הֵן מִכְּלַל הַחֻקִּים. וְכֵן הַטְּבִילָה מִן הַטֻּמְאוֹת מִכְּלַל הַחֻקִּים הוּא שֶׁאֵין הַטֻּמְאָה טִיט אוֹ צוֹאָה שֶׁתַּעֲבֹר בְּמַיִם אֶלָּא גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא וְהַדָּבָר תָּלוּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים טָבַל וְלֹא הֻחְזַק כְּאִלּוּ לֹא טָבַל. וְאַף עַל פִּי כֵן רֶמֶז יֵשׁ בַּדָּבָר כְּשֵׁם שֶׁהַמְכַוֵּן לִבּוֹ לְטַהֵר כֵּיוָן שֶׁטָּבַל טָהוֹר וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְחַדֵּשׁ בְּגוּפוֹ דָּבָר כָּךְ הַמְכַוֵּן לִבּוֹ לְטַהֵר נַפְשׁוֹ מִטֻּמְאוֹת הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵן מַחְשְׁבוֹת הָאָוֶן וְדֵעוֹת הָרָעוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִסְכִּים בְּלִבּוֹ לִפְרשׁ מֵאוֹתָן הָעֵצוֹת וְהֵבִיא נַפְשׁוֹ בְּמֵי הַדַּעַת טָהוֹר. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (יחזקאל לו כה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם". הַשֵּׁם בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים מִכָּל חֵטְא עָוֹן וְאַשְׁמָה יְטַהֲרֵנוּ אָמֵן:

(12) It is obviously clear that the laws concerning defilements and purities are biblical decrees, and not things which the human mind can determine; they are classified as divine statutes. So too, immersion as a means of ridding oneself from defilement is included among the divine statutes. Defilement is not mud or filth to be removed with water, but is a matter of biblical decree; it depends on the heart's intent. Accordingly, the sages have declared: If a man immersed himself, but without a definite purpose in view, it is as though he had not immersed himself at all. Nevertheless, there is some ethical allusion to this: just as one who sets his mind on becoming clean becomes clean as soon as he has immersed himself, even though nothing new is produced in his physical being, so one who sets his mind on purifying himself from all the spiritual defilements, namely wrongful thoughts and evil traits, becomes clean as soon as he made up his mind to abstain from those notions, and brought his soul into the waters of reason. Indeed, Scripture declares: "I will pour clean water over you, and you shall be clean; from all your impurities and idolatries I will cleanse you" (Ezekiel 36:25).

שיחת כ"ק אדמו"ר ש"פ וארא תשי"ב

סדר הטבילה במקוה הוא - שמי המקוה צריכים לכסות את כל חלקי גופו של האדם הטובל בהם, ו"אם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו", כלומר, לבד זאת שאותו האבר (שלא נטבל) נשאר טומאתו, הרי גם כל שאר האיברים (שנטבלו במקוה) נשארים בטומאתם. ועד"ז הוא בנוגע לתוכן הענין דטבילה ברוחניות הענינים - ע"ד מ"ש הרמב"ם המכון לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות .. והביא נפשו במי הדעת טהור" - שכל חלקי נפשו של האדם (מראשו ועד רגליו) צ"ל מכוסים ובטלים (טבילה אותיות הביטל) ב"מי הדעת".

ולכאורה אינו מובן - מדוע צריכים לטבול גם חלק הראש של האדם במי המקוה ("מי הדעת"): בשלמא בנוגע לכל שאר איברי הגוף - תוכן טבילתם במי המקוה, "מי הדעת", הוא, שכל חלקי הגוף (מתבטלים ממציאותם הם ו)מתנהגים בהתאם ל"(מי) הדעת" והשכל שבראש. אבל בנוגע לחלק הראש של האדם - כיון שענינו של הראש (מצ"ע) הוא דעת ושכל, מדוע צריכים לטבול גם את הראש במי המקוה, "מי הדעת"?!" וההסברה בזה, שדעת ושכל האדם (אפילו השכל דנפש האלקית) הוא בבחי' גבול, ואילו "מי הדעת" (דעת ושכל דקדושה) הוא בבחי' בלי גבול, ולכך צ"ל ענין הטבילה גם בחלק הראש, כדי לפעול הביטול (טבילה אותיות הביטל) של דעת ושכל האדם (שנמצא בחלק הראש) ל"מי הדעת" שלמעלה מהשכל.

Sicha Va'era 5712 (Lubavitcher Rebbe)

The order of immersion in a mikveh is -- that the water of the mikveh must cover the entire body of the person immersing, and "if he immersed his entire body except for the top of his pinky finger, he remains impure", that is, aside from the fact that that limb (which was not immersed) remains impure, all the rest of his limbs (which were immersed) remain impure. And this relates to the heart of the matter regarding the spiritual aspect of immersion -- along the lines of what Rambam wrote, "one who focuses his intention to purify his soul from the impurity of souls...and brings his soul into the waters of knowledge is purified" -- that all the parts of a man's being (from his head to his toes) need to be covered and nullified (tevila, immersion, has the same letters in Hebrew as habitul, nullify) in the "waters of knowledge."

אגרות קודש כ"ק אדמו"ר חכ"ב ע' עב

ומענין לענין באותו ענין: דברי הרמב"ם שם, אף שלכאורה מחלק האגדה הם, עיקר גדול בהלכות טהרה למדנו מהם. וז"ל: דבר ברור וגלוי כו' רמז יש בדבר כשם שהמכוון לבו לטהר כיון שטבל טהר כו' כך המכוון לבו לטהר נפשו כו' כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור. עכ"ל. וה"ז בא ללמד ונמצא למד, אשר הטבילה היא לא רק ענין סילוק טומאה (לפרוש מאותן העצות) כ"א גם פעולה לטהרה (הביא נפשו במי הדעת) ופעולה נמשכת (כשם שהיא פעולת הביאה במי הדעת).

Igros Kodesh, Vol. 22, p. 72 (Lubavitcher Rebbe)

... on a related topic: The words of Rambam there, although -- even though they are in the realm of Aggada (homiletics) -- , we learned an important principle in the laws of purity from them. This is what he writes: ​​​​​​ "it is a clear and revealed matter etc. there is [still] a
being taught - that immersion does not only have to do with removal of impurity (abstaining from those notions) but is also an act that increases purity (he brought his soul into the waters of reason) and a continuous action. ethical allusion to this: just as one who sets his mind on becoming clean... becomes clean as soon as he made up his mind to abstain from those notions, and brought his soul into the waters of reason.

לקוטי תורה, פרשת תבוא מג:ב

"...והנה קודם התפלה צריך כובד ראש וזהו בחי' כובד ראש והיינו שיבא לידי הכנעה והשפלות בו בגילוי מחמת עונותי עברו ראשי ופחיתות עצמו במוח בידיעה היטב וא"צ שיהיה בלב דוקא, ולא כמו שסוברים העולם שקודם התפלה יוכל להיות טמטום הלב כי א"א להיות בשחרית קודם התפלה כמשארז"ל אידלי יומא שהחסד מתעורר בבקר דאברהם. וג' דברים הם להסיר כל המונעים בתפלה א' מקוה אידלי קצירא וכמו שמצינו במשנה ספ"ח דיומא מה מקוה מטהר. והנה הרי"ף פ"ג דברכות ותר"י כתבו בשם רב האי דלא בטלו טבילת בעל קרי אלא לד"ת אבל לתפלה צריך טבילה ואע"ג דאנן לא קיי"ל כן כמ"ש מ"מ כתב תר"י שלדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה ויש לומר קצת טעם לזה בש"ע מ"ש תפלה מתורה והוא ע"פ גירסת הירושלמי במשנה סוף מסכת סוטה הטהרה נטלה את הריח. וכן בגמרא דידן בסוטה (דמ"ט א') מורחינא ריחא דחנוניתא א"ל בני טהרה יש בך. הרי דבחינת ריח דוקא נמשך מענין הטהרה והוא משום כי ענין טומאה וטהרה הוא בחי' מקיפים ועל כן שייך הטהרה דוקא לענין הריח שהוא ג"כ בחינת מקיף כמ"ש בד"ה אלה מסעי בענין ירדן יריחו. והנה ובזה יובן מארז"ל פרק הניזקין שנכנס וכתיב וירח ה' את ריח הניחוח הקרבנות נקרא ריח ניחוחי והיינו מדה כנגד מדה לפי שהחריב בהמ"ק וביטל הקרבנות שהיו בחי' ריח ניחוח לו יתוש בחוטמו ועמ"ש בד"ה באתי לגני בענין אריתי מורי. והנה התפלה היא להקב"ה וכתיב ותהלתי אחטם לך במקום קרבנות והיא ג"כ בחי' ריח ניחוחי ולכן אמרו לבעל החוטם אני מתפלל כמ"ש בזח"ג (נשא ק"ל ע"ב). וכיון שכן לכן צריך לזה טהרה כנ"ל שהטהרה שייך לבחינת ריח. וריחא דחנוניתא זהו כענין לבעל החוטם אני מתחנן. וע"כ לדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה ועיין בר"ח שער האהבה פי"א ג"כ טעם לזה כי התורה כו' אמנם תפלה כו' יעו"ש.

English

זהר חלק ג קל ב

תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן. והיינו דכתיב ותהלתי אחטם לך האי קרא לעתיק יומין אמרו. תנא אורכא דחוטמא תלת מאה וע"ה עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא וכלהו מתדבקן

בזעיר אפין

ליל שמחת תורה תש"כ, תורת מנחם, חכ"ז, ע' 91

...ומוסיף שם: "ועיין בר"ח שער האהבה פי"א ג"כ טעם לזה כי התורה כו' אמנם תפלה כו' יעו"ש", ושם משמע, שלא זו בלבד ש"התפלה מקובלת יותר עם הטבילה", אלא יתירה מזה, שאם אינו טהור אין תפלתו נשמעת. ויש לומר, שרבינו הזקן לא רצה לכתוב בפירוש ענין שמעכב את התפלה לגמרי ח"ו, ולכן כתב רק "ועיין כו'".

Toras Menachem, Vol. 27 P-. 91, Eve of Simchas Torah 5720, (1961)

… and he adds there: “see Reshis Chochma in the Gate of Love chapter 11, also a reason stated there because the Torah… but prayer… see there”. It seems from there that not only are “prayers are more acceptable with immersion”, but even more than that, that prayers are not heard if one is not pure. One can say, that the Alter Rebbe didn’t want to explicitly write about a concept that would entirely stand in the way of prayer G-d forbid, therefore he only wrote “see there etc.”.

...ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה אמר להן רבי יהושע בן לוי חבר [דבר] שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו מהו גודר ישראל מן העבירה מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת א"ל ולא כבהמה את אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל שנאמר (שמות כב) כל שוכב עם בהמה מות יומת...... ר' יוסי בן יוסי הוה אתי

באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי א"ל לא תסכן בנפשך א"ל ההוא מיכל בעינא א"ל אכיל ההוא גברא בעי מישתה א"ל שתי כיון דמטון ללמינה א"ל תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי א"ר ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה מקילין בה לרחוץ במים שאובין מחמירין בה לטבול במים חיים:

Jerusalem Talmud Berakhot 27a:1

R’ Yose ben Yose was traveling on a ship, He saw someone had tied himself with a rope [to the ship] and was lowering [himself into the sea for immersion]. [R’ Yose] said to him: “Do not endanger yourself!”. He replied: “That man [referring to himself] needs to eat”. [he was a baal keri and needed to immersing before eating and reciting blessings]. R’ Yose said to him “eat!” [without immersion]. “That man needs to drink” he added, [R’ Yose] replied “Drink!”. When they reached the port, [R’ Yose] said to him: “[when we were] there you were allowed [to eat] only because of danger to your life, but here that man is prohibited to taste anything until he immerses”.

R’ Yanni said: I heard that some treat [Ezra’s enactment] leniently and [others] treat it stringently. But everyone who treats is stringently will enjoy a long and pleasant life.

[the Gemara explains:] Treat it leniently by washing in drawn water, treat it stringently by immersing in spring water. [commentaries say: 9 kabin vs. kosher mikva even rain water]

ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע > ספר השיחות > תר"פ-תרפ"ז > ספר השיחות תרפ"ה > סעודת פורים תרפ"ה > 89

בשעת דער טאַטע איז געווען אין וויען 25 בתור גלות החורף האָט איינער אַ חסיד דערציילט צוויי מעשיות מ­הרה"ק ר' מאיר מפרעמישלאַן.

פעם א' נסע דרך עיר ר' מאיר הנ"ל אַ עולמשער איד, ושאל ממנו פשט ברמב"ם, און ר' מאיר'ל הי' למדן, ואמר לו למחר אומר לך הפשט, למחר אמר לו, איז אים געוואָרן ליכטיק אין די אויגן. ושאל ממנו מנא לך הא? ואמר לו בשעת מאיר'ל גייט אין מקוה גייט ער דורכ'ן הימל, איז דאַמאָלסט גייט ער אין היכלות, און היינט האָט ער זיך געבעטן אין היכל הרמב"ם ולמד עמו בזה.

און נאָך אַ מעשה. אין ר' מאיר'ס שטאָט איז די מקוה געווען אַהינטער אַראָפּ אַ באַרג מחוץ לעיר, די באַרג איז געגאַנגען משופּע, פון שטאָט אַרוף אויפן באַרג און נאָכדעם אַראָפּ פון באַרג אין מקוה. אויף דער באַרג האָט קיינער ניט געקענט גיין, די מענטשן פון שטאָט אַז זיי פלעגן גיין, פלעגן זיי גיין אַרום באַרג, אויך זיין שמש פלעגט גיין אַרום באַרג, נאָר ר' מאיר'ל פלעגט גיין אַרוף באַרג פון שטאָט און אַראָפּ אין מקוה, און צוריק אַרויף און אַראָפּ. אַמאָל האָט בה' אים איינער אַ פרעג געטאָן (שכחתי אם השמש שלו או אחר) רבי ווי אַזוי קענט איר אַרויפגיין און אַראָפּ און ווייטער כו' עס איז דאָך אוממעגלעך, מען קען דאָך אַראָפּ פאַלן ח"ו. והשיב ר' מאיר'ל אַז מען האַלט זיך אָן אויבן איז מען שטאַרק פון אונטן און מען פאַלט ניט אַראָפּ.

ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ט > ב'תתעח

...במענה על שאלתו אשר אחיו מבקש ממנו ללמוד עמו תורת החסידות, והספק בזה כיון שהמקוה רחוקה מהשכונה בה דר אחיו ואינו טובל רק בערב יוהכ"פ, ובמילא שואל אם ללמוד עמו לימוד הנ"ל או לאו.

והנה אין פרט אחד נוגע בחבירו כי מובן אשר מופרך הדבר לגמרי, מה שאינו טובל אלא בערב יוהכ"פ, כי הרי זה נוגע לא רק ללימוד החסידות, אלא לטהרת הגוף והוספה בכלל בחיזוק האמונה, (עיין ברמב"ם סוף הל' מקואות) השראת אלקות וכו', ובפרט כשהמדובר בנוגע לנוער ולאלו הנמצאים בארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה עד אחרית שנה, ובמילא עליו להשתדל להשפיע על אחיו שיטבול לעתים קרובות יותר עד כמה שאפשר, ועכ"פ - הטבילה דטבילת עזרא, ובמקום טבילת תוספות טהרה (ולא הנ"ל) הרי - ילמוד איזה משניות בסדר טהרות, ומה טוב במס' מקואות - שבמקום אונס וכיו"ב מחליף זה את הענין דמקוה תוספת טהרה (ולא טבילה שמטומאה לטהרה).

כן מובן מעצמו שצריך הוא ללמוד עמו, ואפילו קודם שתשתנה הנהגתו הנ"ל לטוב, תורת החסידות שהיא נשמתא דאורייתא פנימיות התורה, אילנא דחיי, כיון שבדורות האחרונים לימוד זה הכרחי הוא לקיום התורה והמצוות כדבעי וכמבואר בקונטרס עץ החיים, כי לימוד זה ממשיך חיות בנפש האלקית, עד שעל ידה חי' ג"כ הנפש הבהמית והגוף בחיים האמיתיים ע"י הדביקות בעץ החיים.

(אגרות קודש כ''ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז עמ' רפ)

בספרי הזכרונות אשר לי נרשמו כמה ספורים ממורנו הבעש"ט שבאו בקבלה מנשיאי אדמור"י חב"ד נ"ע זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע בגודל ענין טבילת טהרה – אלו שטובלים עצמם לא בשביל להטהר מטומאתם שנקראת טבילה סתם אלא הטובלים עצמם בשביל טהרת הנפש - :

  • אחד הגאונים מתלמידי הגאון המפורסם ר' שכנא מלובלין נ"ע הנה בעת לימודו הי' פתאום מתבלבל מוחו ושכח או נתלבלבל בעיונו, וייעצו מורו
    הגאון ר' שכנא שישמור טבילת טהרה המחזקת את המוח בתורה ומחזקת את הלב בתפלה.
  • אחד מגבירי פדובה – בימי מהר"מ – שיה' יר"ש ובעל צדקה בנדיבות גדולה ובדבורו הי' מזלזל בטבילת טהרה שנהגו המקובלים ולהיותו ראש הקהל בפדובה לא רצה לתת מקופת הקהל לבנין מקוה שגם אנשים יוכלו להשתמש בה, פתאום נחלה באיבוד הזכרון ר"ל ובעצת הגאון מהר"מ הובילו אותו להגאון ר' אלי' בע"ש בקראקא וריפא אותו שקבל עליו טבילת טהרה.
  • בימי הגאון מהר"ל מפראג הי' איש אחד בפראג שדרכו הי' להלוות גמ"ח לאנשי השוק ביומא דשוקא ונתפרסם בזה אשר מעותיו מצליחים אבל הי'
    איש פשוט ביותר ותמה הגאון המר"ל על זה אחרי כן נתודע אשר רבות בשנים הי' נוהג בטבילת טהרה