How much do you need to spend to save a person?

Based on a shiur by Rabbi Frand Shlita

Positive Mitzva Aseh- returning a lost object

(א) לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃ (ב) וְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֙יךָ֙ אֹת֔וֹ וַהֲשֵׁבֹת֖וֹ לֽוֹ׃

(1) Thou shalt not see thy brother’s ox or his sheep driven away, and hide thyself from them; thou shalt surely bring them back unto thy brother. (2) And if thy brother be not nigh unto thee, and thou know him not, then thou shalt bring it home to thy house, and it shall be with thee until thy brother require it, and thou shalt restore it to him.

Saving a person's life is Mitzva of returning a lost object.

If a person is lost you must help him

התועה בין הכרמים מפסיג ויורד מפסיג ועולה: ת"ר הרואה חבירו תועה בין הכרמים מפסיג ועולה מפסיג ויורד עד שמעלהו לעיר או לדרך וכן הוא שתועה בין הכרמים מפסיג ועולה מפסיג ויורד עד שיעלה לעיר או לדרך מאי וכן מהו דתימא חבירו הוא דידע להיכא מסלק דניפסוג אבל הוא דלא ידע להיכא קא סליק לא ניפסוג נהדריה נהדר בי מיצרי קמ"ל הא דאורייתא הוא דתניא השבת גופו מניין ת"ל (דברים כב, ב) והשבותו דאורייתא הוא דקאי בי מיצרי אתא הוא תקין דמפסיג ועולה מפסיג ויורד:

1. How much do you need to spend?

For a positive mitzva no need to spend more than a fifth of your assests.
If this were the only source of the Mitzva the halacha would be pashut...

(א) אם קנה אתרוג שראוי לצאת בו בצמצום כגון שהוא כביצה מצומצמת ואחר כך מצא גדול ממנו מצוה להוסיף עד שליש מלגיו בדמי הראשון כדי להחליפו ביותר נאה ויש מי שאומר שאם מוצא שני אתרוגים לקנות והאחד הדר מחבירו יקח ההדר אם אין מייקרים אותו יותר משליש מלגיו בדמי חבירו. הגה: ומי שאין לו אתרוג או שאר מצוה עוברת אין צריך לבזבז עליהם הון רב וכמו שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש אפילו מצוה עוברת (הרא''ש ורבינו ירוחם נתיב י''ג חלק ב'). ודווקא מצות עשה אבל לא תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור (הרשב''א וראב''ד) (ועיין לקמן סוף סימן תרנ''ח בהג''ה):

But! That's not the only source. There is another source in this weeks (Kedoshim) parsha. There is also a negative Mitzva (Lo Taaseh)- don't stand idly...

(טז) לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י ה'

(16) Thou shalt not go up and down as a talebearer among thy people; neither shalt thou stand idly by the blood of thy neighbour: I am the LORD.

While ostensibly we learn the need to save a person from the positive mitzva of returning a lost object, that alone is not enough. Since if that was the only commandment, we would only know that you need to personally need to involve yourself- since returning a lost object doesn't obligate a person to take any losses.

From the addition of "Lo Taamod" we learn that you even need to hire someone if that's what's required.

גמ' ת"ר מניין לרודף אחר חבירו להרגו שניתן להצילו בנפשו ת"ל (ויקרא יט, טז) לא תעמוד על דם רעך והא להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו ת"ל לא תעמוד על דם רעך אין ה"נ ואלא ניתן להצילו בנפשו מנלן אתיא בקל וחומר מנערה המאורסה מה נערה המאורסה שלא בא אלא לפוגמה אמרה תורה ניתן להצילה בנפשו רודף אחר חבירו להרגו על אחת כמה וכמה וכי עונשין מן הדין דבי רבי תנא הקישא הוא (דברים כב, כו) כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש וכי מה למדנו מרוצח מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש רוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו ונערה מאורסה גופה מנלן כדתנא דבי ר' ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל (דברים כב, כז) ואין מושיע לה הא יש מושיע לה בכל דבר שיכול להושיע גופא מניין לרואה את חברו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו ת"ל לא תעמוד על דם רעך והא מהכא נפקא מהתם נפקא אבדת גופו מניין ת"ל והשבותו לו אי מהתם הוה אמינא ה"מ בנפשיה אבל מיטרח ומיגר אגורי אימא לא קמ"ל

So it's both a positive Mitzva and negative. A double whammy.

The negative aspect would lead us to believe that you need to spend ALL of your money to save another person.

In fact- that's exactly how the Marcheshef learns the din.

Marcheshef: You would be required to spend all your assets because of the Lo' Taamod . Pidyun Shiveyum- redeaming a kidnapped person where the halacha is clear you don't need to spend all of your assets is only because there is no clear an imminent danger to the kidnapped persons life

Chatam Sofer- difference between aseh and lo taaseh is really dependent on if includes a kum vaaseh or if it's shev valtaseh. If the negative commandment is only transgressed passivly- i.e. by not getting up to save the person- that's not really a negative commandment that you are required to spend all of your assets for.

2. Can you recoup your losses- i.e. charge the savee for the money you spent in his rescue?

The Rosh and the Tur after him say explicitly that if the person needing rescuing has the money he needs to use it. Rosh proves it from the fact that the gemarah sanhedrien on 74a says that the rescuer is patur from any damages that incurred during the rescue operation- so that means in this case as well- he doesn't need to lose money in the deal.

(א) הרואה את חבירו טובע בנהר או שלסטין באין עליו חייב להצילו בין בגופו בין בממונו ומיהו אם יש לו ממון להציל עצמו חייב לשלם לזה: והרמב"ם כתב הרואה שחבירו טובע בנהר או שלסטין באין עליו ויכול להצילו או שישכור אחרים להצילו או ששמע שאנסים מחשבים עליו רע ולא גילה לאוזן חבירו והודיעו או שידע באנס שהוא קובל על חבירו ויכול הוא לפייסו בגלל חבירו ולהוציא שטנה מלבו ולא פייס וכל כיוצא בזה עובר על לא תעמוד על דם רעך ואם מצילו הרי כאילו קיים עולם:

But the Shulchan Aruch leaves that line out even though the Beis Yoseph quotes that line and mentions it comes from the Rosh.

(א) הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל ולא הציל או ששמע עכו"ם או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו או שידע בעכו"ם או באנס שהו' בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו וכיוצא בדברים אלו עובר על לא תעמוד על דם רעך:

3. Can he sue for damages incurred in the rescue operation?

The person who got up to save the other one, is NOT responsible for any damages done in the process of the rescue. From the Torah it should not be like this- but Chazal released him from any liability lest people be discouraged of involving oneself in a rescue operation because they are scared of lawsuits!

אלא אי אמרת יכול להציל באחד מאבריו נמי ניתן להצילו בנפשו היכי משכחת לה דיענש דילמא שאני הכא דמיתה לזה ותשלומין לזה לא שנא דאמר רבא רודף שהיה רודף אחר חבירו ושיבר את הכלים בין של נרדף ובין של כל אדם פטור מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא ונרדף ששיבר את הכלים של רודף פטור של כל אדם חייב של רודף פטור שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו של כל אדם חייב שמציל עצמו בממון חבירו ורודף שהיה רודף אחר רודף להצילו ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם פטור ולא מן הדין שאם אי אתה אומר כן נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף:

Rambam says likewise- not responsible for damages incurred because of Takana

(יב) רודף שהיה ד רודף אחר חבירו להרגו או לדבר עבירה ושבר את הכלים בין של נרדף בין של כל אדם. פטור מן התשלומין. מפני שהוא מתחייב בנפשו שכיון שרדף התיר עצמו למיתה.

(יג) נרדף ששבר כלים של רודף פטור. לא יהיה ממונו חביב מגופו. ואם שבר כלים אחרים חייב. שהמציל עצמו בממון חבירו חייב.

(יד) מי שרדף אחר הרודף להושיע הנרדף ושבר את הכלים בין של רודף בין של כל אדם פטור. ולא מן הדין אלא תקנה היא שלא ימנע מלהציל או יתמהמה ויעיין בעת שירדוף.

Rambam- this din of Lo Taamod applies to all aspects of saving another person- from wild animals, rogue governments or individuals, drowning.

And it's a great mitzva to do it- saving a life is like saving the world!

(יד) כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן הרואה את חבירו טובע בים. או ליסטים באים עליו. או חיה רעה באה עליו. ויכול להצילו הוא בעצמו. או ששכר אחרים להצילו ולא הציל. או ששמע עובדי כוכבים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח ולא גלה אוזן חבירו והודיעו. או שידע בעובד כוכבים או באונס שהוא בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו להסיר מה שבלבו ולא פייסו וכל כיוצא בדברים אלו. העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך.

(טו) הרואה רודף אחר חבירו להרגו או אחר ערוה לבועלה ויכול להציל ולא הציל. הרי זה ביטל מצות עשה שהיא וקצותה את כפה. ועבר על [ג] שני לאוין על לא תחוס עינך ועל לא תעמוד על דם רעך.

(טז) אע"פ שאין לוקין על לאוין אלו מפני שאין מעשה בהן חמורים הם *שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו אבד כל העולם כולו. וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו.

(14) Anyone who can save and does not save transgresses 'do not stand by the blood of your neighbour'. So too one who sees his friend drowning in the sea, bandits attacking him or a bad animal attacking him and he is able himself to save him or he could hire others to save him but he does not; one who hears idol worshippers or informers plotting harm for him or laying a trap for him and he doesn't tell his friend and inform him; or if he knows that an idol worshipper or a thug are on their way to his friend and he could appease them on behalf of his friend to change their intention and he doesn't appease him; and so too any similar case; One who does any of these transgresses 'do not stand idly by your neighbour's blood'.