Like this? Login or create an account to build your own source sheet. אוהבים? התחברו או הרשמו כדי ליצור דף מקורות משלכם.
בס"ד

The S&P Sephardi Community in partnership with LSJS presents

RABBI DWECK LECTURE SERIES IN HENDON 

                                               

Introduction I

 To Hilkhot De'ot:

What are De'ot?

Source Sheet by david weitzman
More info מידע נוסף
Created January 13, 2018 · 477 Views · נוצר 13 January, 2018 · 477 צפיות ·

  1. הקדמת הנצי׳׳ב (העמק דבר) לספר בראשית:

    ויש להבין הטעם למה קרא בלעם את אבותינו בשם ישרים ביחוד ולא צדיקים או חסידים וכדומה. וגם למה מכונה זה הספר ביחוד בכנוי ישרים. ובלעם התפלל על עצמו שיהא אחריתו כמו בעלי זה הכנוי. והענין דנתבאר בשירת האזינו עה״פ הצור תמים פעלו וגו' צדיק וישר הוא. דשבח ישר הוא נאמר להצדיק דין הקב״ה בחרבן בית שני שהיה דור עקש ופתלתל. ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה. אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. ע״כ מפני שנאת חנם שבלבם זא״ז חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה׳ שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו עי״ז לידי ש״ד בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית. וע״ז היה צדוק הדין. שהקב״ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות אע״ג שהוא לש״ש דזה גורם חרבן הבריאה והריסות ישוב הארץ. וזה היה שבח האבות שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה׳ באופן היותר אפשר. עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אוה״ע אפי׳ עובדי אלילים מכוערים. מ״מ היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה. כמו שאנו רואים כמה השתטח א״א להתפלל על סדום.

  2. מו׳׳נ, חלק ג׳, פרק נד:
    המצוות אשר כללה אותן הקבוצה השלישית: [דעות]

    הם אשר מנינום בהלכות דעות וכולם תועלתן פשוטה וברורה, לפי שכולן מידות שבהן יתוקן מצב החברות בין בני אדם. וזה ברור עד כדי שאיני צריך להאריך בו. ודע שגם במקצת מצוות, יש אשר הכוונה בה הקנית מידה מועילה, ואף על פי שהיא מעשה מסוים, וחושבים בה שהיא גזרת הכתוב ללא תכלית, ואנחנו נבארם אחת אחת במקומותיהן. אבל אותם אשר מנינום בהלכות דעות, הם כולם מבואר בהם שהכוונה בהם השגת אותן המידות הנעלוהו

  3. ר׳ ישעיה הלוי הורביץ
    שני לוחות הברית, דרך ארץ, ב׳:

    ענין דרך ארץ הוא הנהגה ישרה וצניעות יתירה ומעלת המידות וכל החמודות, ולהיות אוהב לבריות ואהוב מבריות איש השלום ואיש השלם, מחזיק קיום העולם בכלליו ובפרטיו במילי דשמיא ובמילי דעלמא. ונהוג הדרך ארץ בשלושה דרכים: א) דרך שלימות הנהגת האדם בעצמו. ב) דרך שלימות הנהגת האדם בביתו. ג) דרך שלימות הנהגת האדם בזולתו. ובכל דרך מהדרכים הוא נוהג בשלש שלימויות הכוללים כל השלימויות, דהיינו שלימות הממון, שלימות הגוף, שלימות הנפש, אשר רמזו רבותינו ז׳׳ל (שבת לג:) בפסוק ’’ויבא יאקב שלם’’ ופירשו שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו. והם רמוזים באהבת האל יתברך, ’’ואהבת את ה׳ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך (דברים ו,ה) מאודך, שלימות הממון, לבבך הלב הוא עיקר חיות הגוף, נפשך הוא הנפש.

  4. מהר"ל דרך חיים - הקדמה

    ומפני כי המסכתא המהוללה היקרה היא מסכת אבות אשר במסכתא הזאת נכללו כל דברי המוסר והוא מעט הכמות ורב האיכות, עד שאמרו בפרק המניח (בבא קמא ל' ע"א) אמר רב יהודה מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין רבא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות עד כאן.

  5. הרב קוק, אורות התשובה, פרק א׳:

    את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות: א) תשובה טבעית

    ב) אמונית

    ג) תשובה שכלית.

    בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע, שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי

    Harav Kook, Orot HaTeshuba, Chapter 1:

    We find that 'Return' (repentance) has three fronts:

    1)'Natural'

    2)'Faithful'

    3)'Intelectual'

    In the 'Natural' repentance there are two sub-elements: Natural, physical repentance and natural, mental repentance. The 'physical' deals with all transgressions against natural law, ethics and Torah that are linked to the laws of nature, as the consequence of all bad habits and routines is sickness and pain, and the individual as well as the communal suffer from this.

     

     

  6. (י) יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃
    (10) A righteous man knows the needs of his beast, But the compassion of the wicked is cruelty.
  7. (א) יודע צדיק. הצדיק יודע נפש בהמתו ומשגיח כדי שיהיה לה מזונה ההכרחי לעמידת הגוף והרצון בנפש בהמתו הנפש החמרית שהיא לאדם במה שהו' בהמה לא במה שהו' אדם ואמנ' מה שירחמוהו הרשעים על הגוף שלא למנוע תאוותיהם הוא רחמי אכזר כי הם ישחיתו באלו התכונות:

    A righteous man knows: The righteous person knows the soul of his beast and takes care so that it has the sustenance necessary for maintaining the body and will of the soul of his beast [also understood as] the soul of physicality which is attributed to the animalistic aspect of a human, and not to his human aspect. And what the wicked do in their negligence with their body, in that they do not restrict their desires, is a sympathy that is cruel as they destroy themselves by doing so.

  8. חגיגה ה׳ א:י׳-י״ב

    רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (קהלת יב, יד) כי את כל מעשה האלקים יביא במשפט על כל נעלם ... מאי על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו ונמאס מאי אם טוב ואם רע אמרי דבי ר' ינאי זה הנותן צדקה לעני בפרהסיא כי הא דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דקא יהיב זוזא לעני בפרהסיא אמר ליה מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת ליה וכספתיה

    Additionally, when Rabbi Yoḥanan reached this verse, he cried: “For God shall bring every work into the judgment concerning every hidden thing” (Ecclesiastes 12:14). He said: With regard to a slave whose master weighs his unwitting sins like intentional ones, i.e., God punishes him even for an action that was hidden from him, is there a remedy for him? The Gemara asks: What sin is the verse referring to when it states: “Concerning every hidden thing”? Rav said: This is referring to one who kills a louse in the presence of another and his friend is disgusted by it. God judges him for the unintentional discomfort he caused. And similarly, Shmuel said: This is referring to one who spits in the presence of another and his friend is disgusted by his action. The Gemara asks: What is the meaning of the end of that verse: “Whether it be good, or whether it be evil” (Ecclesiastes 12:14)? This verse indicates that God judges man harshly even for the good deeds he performs. The Sages from the school of Rabbi Yannai say: This verse is referring to one who gives charity to a poor person in public. Although he performed a good deed, he embarrassed the pauper, as in this case of Rabbi Yannai, who saw a certain man who was giving a dinar to a poor person in public. He said to him: It would have been better had you not given it to him than what you did, as now you gave it to him and embarrassed him.
  9. יומא פ״ו א:י״ג

     מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר באמור להם עם ה׳ אלה ומארצו יצאו

    One who reads Torah, and learns Mishna, and serves Torah scholars, but his business practices are not done faithfully, and he does not speak pleasantly with other people, what do people say about him? Woe to so-and-so who studied Torah, woe to his father who taught him Torah, woe to his teacher who taught him Torah. So-and-so who studied Torah, see how destructive are his deeds, and how ugly are his ways. About him and others like him the verse states that the gentiles will say: “Men said of them: These are the people of the Lord, yet they had to leave His land” (Ezekiel 36:20). Through their sins and subsequent exile, such people have desecrated the name of God.

  10. גר"א משלי יא,ט

    בפה חנף ישחית רעהו משחית נקרא בעבירות שבין אדם למקום כמ"ש שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים וכמה שכתוב נואף אשה חסר לב משחית נפשו גו' והבא להדיח הוא בפה חנף כי זולת זה אי אפשר לו להדיח ולכן רוב מינים טובים בטבע כי גונב לב רעהו ומשחית אותו וזהו בפה חנף ע"י הפה חנף ישחית את רעהו. ובדעת צדיקים יחלצו רק הצדיקים שעוסקין תמיד במצות יי ויודעין דרכי יי המה יכירו פיתויו שדבריו סרים מדברי יי ומבינים שמה שמדברין דברים טובים הוא חנף ומחמת זה יחלצו.

  11. צוואת ר׳ יהודה אבן תיבון לבנו שמואל:

    ...בני כפי יכולתך כבד את עצמך ואת ביתך ואת בניך במלבושים הגונים. כי אין ראוי לאדם ממלאכתו להיות מלבושיו פחותים, וחסר מבטנך ותן על  גבך... 

    The Letter of R' Yehuda Ibn Tibon to his son Shemuel:

    ...My son, to the extent that you can , honor yourself, your house and your children with proper clothing. Because it is not fit for a man not at work to wear low-grade clothing, and you should decrease [food] from your stomach and add [clothing] to your back. 

  12. וְהָאָדָם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יי
    Now the man knew his wife Eve, and she conceived and bore Cain, saying, “I have gained a male child with the help of the LORD.”
  13. סוכה מ״ו ב:ט׳
    א"ר זירא לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא קמא מ"ט דינוקא מקנא קני אקנויי לא מקני ואשתכח דקא נפיק בלולב שאינו שלו

    Rabbi Zeira said: A person should not transfer ownership of the four species to a child by means of a gift on the first day of the Festival. What is the rationale for this halakha? It is due to the fact with regard to acquisition, a child is able to acquire objects; however, with regard to transferring ownership, he is not able to transfer ownership to others. In other words, a child is legally able to acquire an item given to him, but he does not have the legal cognizance to transfer ownership of an item to another. In this case, if an adult gives the child the four species as a gift before having fulfilled the mitzva himself, the child will be unable to effect the transfer of ownership back to the adult. And in that case, a situation will result where the adult is seeking to fulfill his obligation with a lulav that is not his.

  14. רש"י על סוכה מ״ו ב:ט׳:ג׳
    אקנויי לא מקני - אינו יכול לחזור ולהקנותו לאביו במתנה דלאו בר דעת הוא:

    He is not able to transfer ownership - ... as he does not have da'at

  15. (י) הַבֵּן מִשֶּׁיִּוָּלֵד עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִקְרָא קָטָן וְנִקְרָא תִּינוֹק וַאֲפִלּוּ הֵבִיא כַּמָּה שְׂעָרוֹת בְּתוֹךְ הַזְּמַן הַזֶּה אֵינוֹ סִימָן אֶלָּא שׁוּמָא. הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְמַטָּה בַּמְּקוֹמוֹת הַיְדוּעוֹת לְשֵׂעָר. וְהוּא מִבֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה נִקְרָא גָּדוֹל וְנִקְרָא אִישׁ:

  16. (ט) לעולם הוא קטן עד שיביא ב' שערות אחר שיהיה בן י"ג ויום אחד ושנת העיבור בת י"ג חדש:

    (9) In reality, he is a minor until he develops two pubic hairs and reaches the age of 13, and in a leap year 13 months.

  17. The Moral Judgement of the Child (1969)
    Jean Piaget:

    The child plays for himself. His interest does not in any way consist in competing with his companions and in binding himself by common rules so as to see who will get the better of the others…It is…essentially a motor pleasure, not a social one…
     

  18. (יא) אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת. נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד. נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע:

    (11) There are four temperaments among dispositions: [a person who is] easy to anger and easy to appease -- his gain is canceled by his loss. [A person who is] hard to anger but [also] hard to appease -- his loss is canceled by his gain. [A person who is] hard to anger, but easy to appease -- [that's a] pious person. [A person who is] easy to anger and hard to appease -- [that's a] wicked person.

  19. ואמלא אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל־מלאכה
    I have endowed him with a divine spirit of skill, ability, and knowledge in every kind of craft;
  20. חכמה. מַה שֶּׁאָדָם שׁוֹמֵעַ מֵאֲחֵרִים וְלָמֵד: ב תבונה. מֵבִין דָּבָר מִלִּבּוֹ מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁלָּמַד: ג דעת. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

    חכמה WISDOM is what a person hears from others and learns (makes his own). תבונה UNDERSTANDING is understanding a matter by one’s own intelligence deducing it from the things one has already learned. דעת means holy inspiration.

  21. וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר יי, מִכָּן אָמְרוּ כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת, נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן, צֵא וּלְמַד מִמּשֶׁה אֲבִי הַחָכְמָה, אֲבִי הַנְּבִיאִים, שֶׁהוֹצִיא יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְעַל יָדוֹ נַעֲשׂוּ כַּמָּה נִסִּים בְּמִצְרַיִם וְנוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף, וְעָלָה לִשְׁמֵי מָרוֹם וְהוֹרִיד תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְנִתְעַסֵּק בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְלֹא נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים עַד שֶׁקָּרָא לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, א): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר,

    "And God called out to Moses, and God spoke..." from here it is said 'any scholar that does not have da'at, a dead carcass is better than he is'. Know this to be true, and learn it from Moses, the father of wisdom and father of prophets, that took Israel out of Egypt, and by his hand many miracles were done in Egypt and awesome deeds at the Red Sea, he went up to the heavens, brought down the Torah, was involved in the creation of the Tabernacle and even so he did not enter the inner sanctuary until he was called in, as it is written "And God called out to Moses, and God spoke..."

  22. סנהדרין צ״ב א:י״א-י״ד

    ואמר רבי אלעזר כל אדם שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו 

     And Rabbi Elazar says: With regard to any person in whom there is no knowledge, it is prohibited to have mercy upon him, as it is stated: “For it is a people of no understanding; therefore its Maker will have no mercy on them, and its Creator will show them no favor” (Isaiah 27:11). If God has no mercy upon them, all the more so should people not show them mercy. 

  23. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ.
    He was accustomed to say: Make His [God's] will like your will, so that He will make your will like His will. Nullify your will to His will, so that He will nullify the will of others to your will. Hillel says: Do not separate yourself from the community. Do not believe in yourself until the day of your death. Do not judge your fellow until you come to his place. Do not say something that cannot be heard, for in the end it will be heard. Do not say, "When I will be available I will study [Torah]," lest you never become available.
  24. כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃
    “Because he is devoted to Me I will deliver him; I will keep him safe, for he knows My name.
  25. וְאַתָּ֣ה שְׁלֹמֹֽה־בְנִ֡י דַּע֩ אֶת־אֱלֹקֵ֨י אָבִ֜יךָ וְעָבְדֵ֗הוּ בְּלֵ֤ב שָׁלֵם֙ וּבְנֶ֣פֶשׁ חֲפֵצָ֔ה כִּ֤י כָל־לְבָבוֹת֙ דּוֹרֵ֣שׁ יי וְכָל־יֵ֥צֶר מַחֲשָׁב֖וֹת מֵבִ֑ין אִֽם־תִּדְרְשֶׁ֙נּוּ֙ יִמָּ֣צֵא לָ֔ךְ וְאִם־תַּֽעַזְבֶ֖נּוּ יַזְנִיחֲךָ֥ לָעַֽד׃
    “And you, my son Solomon, know the God of your father, and serve Him with single mind and fervent heart, for the LORD searches all minds and discerns the design of every thought; if you seek Him He will be available to you, but if you forsake Him He will abandon you forever.
  26. בכל־דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך
    In all your ways acknowledge Him, And He will make your paths smooth.
  27. כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יי לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יי עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃
    For I have singled him out, that he may instruct his children and his posterity to keep the way of the LORD by doing what is just and right, in order that the LORD may bring about for Abraham what He has promised him.”
  28. רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על־כן אפקד עליכם את כל־עונתיכם
    You alone have I singled out Of all the families of the earth— That is why I will call you to account For all your iniquities.
  29. אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו והענין שבלב הוא הדבר שבפה ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנכרי כיצד לא ימכור לנכרי בשר נבילה במקום בשר שחוטה ולא מנעל של מתה במקום מנעל של שחוטה ולא יסרהב בחבירו שיאכל אצלו והוא יודע שאינו אוכל ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל ולא יפתח לו חביות שהוא צריך לפותחן למוכרן כדי לפתותו שבשביל כבודו פתח וכן כל כיוצא בו ואפילו מלה אחת של פיתוטי ושל גניבת דעת אסור אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות.
    It is forbidden for man to demean himself by the use of the language of flattery and allurement; and he shall not be one thing with his mouth and another with his heart; but his inner and outer being must be the same, for the subject of the heart is the matter of the mouth. And, it is forbidden to steal the mind of people, even the mind of the alien. For example? One shall not sell to an alien meat of a beast that died of itself or that was improperly slaughtered (Nebelah) and represent that it was meat of an animal that was slaughtered properly; or shoes of the hide of a beast that died of itself and represent that it was of a slaughtered beast; one shall not urge his friend to dine with him, when he knows that he would not eat; nor over-burden him with offerings when he knows that he would not accept; nor open a barrel, which he must open for his trade, to talk in his friend that he opened it in his honor, and so other like deceptions. Even one word of allurement and stealing of mind is forbidden. But man must be of true lip, steadfast spirit, and pure heart, free from all travail and clamor.5 Hullin, 94a. C.
  30. (א) אָסוּר לְרַמּוֹת אֶת בְּנֵי אָדָם בְּמִקָּח וּמִמְכָּר אוֹ לִגְנֹב אֶת דַּעְתָּם. וְאֶחָד עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל שָׁוִים בְּדָבָר זֶה. הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּמִמְכָּרוֹ מוּם יוֹדִיעוֹ לַלּוֹקֵחַ. וַאֲפִלּוּ לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת בִּדְבָרִים אָסוּר:

    (1) It is forbidden to deceive people in business dealings, as well as by false pretenses; non-Jews and Jews are all alike in this respect. If one is aware of a defect in the article he is selling, he must let the purchaser know about it. It is forbidden to cheat people even by the use of mere words.

  31. ... אסור לגנוב דעת הבריות ואפי' דעתו של עובד כוכבים וכ"ש בדבר שיוכל לבא לידי חלול השם שזהו חטא גדול והגעה לאדם תכונות רעות ואלו הרעות כולן אשר ביאר הש"י שהוא יתעב אותם ויתעב עושם אמר (דברים כה) כי תועבת יי אלקיך כל עושה אלה כל עושה עול וכבר יצאנו מכוונתינו הנה אבל נעיר שאינו ראוי ההשמטה ממנו ואשוב

  32. וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ

    Do not believe in yourself until the day of your death.

  33. חובות הלבבות, שער חשבון הנפש:

    פרק א׳

    ...’’חישבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותך’’ (תהילים קיט, נט). ולכן ראוי לנו לבאר מעניני חשבון הנפש...

    הוא– שיתן האדם אל לבו עניני דתו ועניני העולם הזה בינו לבין שכלו, כדי שידע בכך זכויותיו וחובותיו, וכבר צוה אותנו השליח ע׳׳ה בכך באמרו ’’וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים’’ (דברים ד, לט); ואמר ’’אל תהיו כסוס כפרד אין הבין’’ (תהילים לב, ט); ואמר במי שלא נתן את הדברים האלה אל לבו ולא עשה חשבון נפשו עליהם: ’’וּלא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה’’(ישעיה מד, יט); ואמר: ’’לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר’’ (תהילים עח, מב); ואמר: ’’אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק’’ (איוב לו, ג).

  34. בבא בתרא ס׳ ב:ג׳
    מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא סבר ניחא להו לבני רה"ר דיתבי בטוליה כיון דחזא דקא מעכבי שדר קצייה ולימא ליה זיל קוץ דידך והדר אקוץ דידי משום דריש לקיש דאמר (צפניה ב, א) התקוששו וקושו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים:
    The Gemara asks: At the outset what did Rabbi Yannai hold, and ultimately, what did he hold? The Gemara replies: At the outset, he held that the general public is amenable to having the tree there, as they sit in its shade. Once he saw that they were preventing someone else who owned a tree from keeping his, he understood that it was only out of respect that they did not object to his tree being there. He therefore sent someone to cut it down. The Gemara asks: But why did he tell the man to return the next day? Let him say to him: Go cut down your tree, and then I will cut mine down. The Gemara answers: Because of the statement of Reish Lakish, who said: The verse states: “Gather yourselves together and gather [hitkosheshu vakoshu]” (Zephaniah 2:1), and this can be explained homiletically to mean: Adorn [keshot] yourself and afterward adorn others, i.e., act properly before requiring others to do so.
  35. כתובות י״ז א:א׳
    אמרו להן ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה (שמות כג, ז) מדבר שקר תרחק אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות
    One recites praise of the bride as she is, emphasizing her good qualities. And Beit Hillel say: One recites: A fair and attractive bride. Beit Shammai said to Beit Hillel: In a case where the bride was lame or blind, does one say with regard to her: A fair and attractive bride? But the Torah states: “Keep you from a false matter” (Exodus 23:7). Beit Hillel said to Beit Shammai: According to your statement, with regard to one who acquired an inferior acquisition from the market, should another praise it and enhance its value in his eyes or condemn it and diminish its value in his eyes? You must say that he should praise it and enhance its value in his eyes and refrain from causing him anguish. From here the Sages said: A person’s disposition should always be empathetic with mankind, and treat everyone courteously. In this case too, once the groom has married his bride, one praises her as being fair and attractive.
  36. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט: וע"ש גם בדף יט): כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ; כִּי נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עָשָׂה אֶת הַגּוּף שֶׁל הַתַּלְמִיד גַּם כֵּן, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיָה נִקְרָא בְּשֵׁם אָדָם כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ דַּעַת וְלֹא הָיָה רַק דְּמוּת אָדָם, נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שֶׁלָּמַד עִמּוֹ תּוֹרָה וְהִכְנִיס בּוֹ דַּעַת, עַל־יְדֵי־זֶה נַּעֲשָׂה אָדָם, עַל־כֵּן נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ מַמָּשׁ, עַל־כֵּן גַּם הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת בֵּן:

    As our scholars said: Anyone who teaches his fellow's son Torah, it is as if he 'made him'.

    It is considered as if he made the physical body of the student as well, because beforehand we could not call him human  at all, as he did not have da'at and he only had the appearance of a human. 

    We find that by learning Torah with him and imbuing him with da'at, he is made human, and it is therefore considered as if the teacher actually made him, and because of this a student is also considered to be ones son.

  37. הקדמת הרמב׳׳ם למשניות:

    כי לא יתכן שתהיה תכלית האדם לאכל או לשתות או לבעול או לבנות בית או להיות מלך, לפי שכל אלה מקרים העוברים עליו ואינם מוסיפים על מהותו. ועוד שכל הפעולות האלה משותפות הן לו ולשאר מיני בעלי החיים, והמדע הוא שמוסיף במהותו ומעתיקו ממצב למצב, ממצב שפל למצב נעלה, לפי שהיה אדם בכח ונעשה אדם בפועל, שהאדם לפני שילמד אינו אלא כבהמה, כי לא נבדל האדם משאר בעלי החיים אלא בהגיון, שהוא חי בעל הגיון, רצוני במלת ׳הגיון׳ השגת המושכלות, וגדול שבמושכלות השגת אחדות הבורא יתעלה וישתבח וכל הקשור בכך מן המדעים האלהיים, לפי ששאר המדעים אינם אלא כדי שיוכשר בהם עד אשר יגיע אל מדעי האלהות, והדבור על הענין הזה בשלמות יארך מאוד.

    HaRambam's introduction to his explanation of the Mishna:

    It can't be that the purpose of man is to eat, drink, procreate, build monuments or be king, because these are all external variables and do not add to the inherent person. Furthermore, all of these functions are shared with man and all other animals, it is knowledge that increases his being and elevates from one status to the next, from a lower one to a higher one, because before [knowledge] he was human in potential and now he has become human, as man before he studies is the same as an animal since the only difference between him and the other animals is his 'reasoning' as he is a 'reasoning animal', my intention with the word 'reasoning' is understanding concepts, and the greatest concept is understanding the oneness of the Creator and anything that is related to it in the studies of the Divine (metaphysics), as all the other forms of thought are only so that one may be trained for the Divine studies, and to speak of this properly would be very lengthly.

  38. שבת ל״א א:ו׳
    שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור.
    There was another incident involving one gentile who came before Shammai and said to Shammai: Convert me on condition that you teach me the entire Torah while I am standing on one foot. Shammai pushed him away with the builder’s cubit in his hand. This was a common measuring stick and Shammai was a builder by trade. The same gentile came before Hillel. He converted him and said to him: That which is hateful to you do not do to another; that is the entire Torah, and the rest is its interpretation. Go study.
  39. ר' עקיבא אומר: (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי. אמר רבי תנחומא: אם עשית כן, דע למי אתה מבזה, בדמות אלקים עשה אותו.
    Rabbi Tanchuma said in the name of Rabbi Eliezer and Rabbi Menachem in the name of Rav said... Ben Azzai said: “These are the generations of Adam" is a great principle in the Torah. Rabbi Akiva said: This is a great principle of the Torah: "You shall love your neighbor as yourself" (Lev. 19:18). Thus, one should not say, “Since I am scorned, I should scorn my fellow as well; since I have been cursed, I will curse my fellow as well.” Rabbi Tanchumah said, if you act thus, realize who it is that you are willing to have humiliated - "the one who was made in the likeness of God." Rabbi Tanchuma says, “If you do so, you should know who are you scorning — ‘in the likeness of God He created him.’”
  40. מו׳׳נ חלק א, פרק ז:

    נאמר באדם:

    ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו.

    וכבר קדם לך עניין צלם אדם ודמותו מה הם. נמצא שכל אותם בנים שקדמו לו, לא הושגה להם הצורה האנושית באמת, אשר היא צלם האדם ודמותו האמור עליה בצלם אלוקים ובדמותו. אבל שת, כיון שלמדו והבינו והגיע לשלמות האנושית, נאמר בו ויולד בדמותו כצלמו. וכבר ידעת שכל מי שלא הושגה לו הצורה הזו אשר בארנו ענינה, שאינו אדם אלא בעל חי בצורת אדם ותבניתו, אלא שיש לו יכולת למיני הנזקים והמצאת הרעות, מה שאין לשאר בעלי החיים. כי המחשבה והסברא שהייתה מעותדת לו להשגת השלמות - אשר לא הושגה - משתמש בה במיני התחבולות המביאות לרעות והמצאת הנזקים, וכאלו הוא דבר הדומה לאדם או חיקויו.

    .

Made with the Sefaria Source Sheet Builder
www.sefaria.org/sheets
Add Highlight הוספת צבע להדגשה
Create New
Save שמירה