א"ר מעשה [בשנים שהיו מכמרים מכמורות] בירדן ונכנס אחד מהם למחילה של דגים ושהה חבירו [עליו] כדי שתצא נפשו ובא [וסח] בתוך ביתו לשחרית זרחה חמה והכיר פתחה של [מערה] ובא ומצא הספד קשור בתוך ביתו אמר ר"מ מעשה באחד שנפל לבור [הגדול] ועלה לאחר שלשה ימים אמרו לו אין מזכירין מעשה ניסים.
נרות שמן זית דולקים. - הויקיפדיה העברית
מראי מקומות לשיעורו של דניאל קירש בפני באי כולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים בקדומים שבשומרון
מעשי הניסים הומחשו על-ידי הדוגמאות הבאות : (פירוט להלן)
1. חיטין שירדו משמים, כנראה מספינה מלאה חיטין שטבעה באוקיאנוס. בכל מקרה ירדו משמים, וקיימת האפשרות שהתופעה היא בגדר נס.
2. על בשר שירד משמים, שבכל מקרה הוא טהור
3. השמן ששימש להדלקת נרות בחנוכה נוצר בדרך נס, שכן השמן המקורי הספיק ליום אחד
4. כד השמן שאלישע מילא לאישה שהיה לה נושה, האם חייב במעשר, הרי הוא נוצר בדרך נס
ר' זירא חיטין שירדו בעבים מהו למאי אי למנחות אמאי לא אלא לשתי הלחם מאי ממושבותיכם אמר רחמנא לאפוקי דחוצה לארץ דלא אבל דעבים שפיר דמי או דלמא ממושבותיכם דווקא ואפילו דעבים נמי לא ומי איכא כי האי גוונא אין כדעדי טייעא נחיתא ליה רום כיזבא חיטי בתלתא פרסי
תוספות מסכת מנחות דף סט עמוד ב ד"ה חיטין
חיטין שירדו בעבים - פירש בקונטרס ששתו באוקיינוס ובלעו ספינה מלאה חיטין. וקשה לר"ת דאי מחוצה לארץ וכי הותרו לשתי הלחם בשביל שהיו בעבים מ"מ ממושבותיכם בעינן וליכא!? ואי מארץ ישראל וכי נאסרין הן על ידי כך? אלא נראה לי דעל ידי נס ירדו בעבים כי הנהו אטמהתא דפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נט:).
האם חיטים באמת יכולים לרדת בנס מהשמים? - התוספות אומרים שיש לכך תקדים בסיפורו של ר' שמעון בן חלפתא שירדו לו שתי חתיכות בשר מן השמים, כפי שמובא בגמרא:
מפורטל הדף היומי
עי ר' זירא: חיטין שירדו בעבים, מהו? למאי? אי למנחות, אמאי לא? אלא לשתי הלחם מאי? ממושבותיכם אמר רחמנא לאפוקי דחוצה לארץ דלא, אבל דעבים שפיר דמי, או דלמא ממושבותיכם דווקא, ואפילו דעבים נמי לא? ומי איכא כי האי גוונא? אין, כדעדי טייעא נחיתא ליה רום כיזבא חיטי בתלתא פרסי.
רש"י הבין שמדובר בסופת הוריקן ששאבה חיטים שהיו באוניה באוקיינוס, ואח"כ ירדו החיטים האלה עם הגשמים בארץ ישראל. ואולם, ה'שפת אמת' מעלה שאלה קשה על הסבר זה, שהרי הקרבן ב'שתי הלחם' צריך לבוא דוקא מהתבואה החדשה שצמחה באותה שנה, וחג השבועות הוא תחילת עונת הקציר, ולכן לא סביר להניח שהחיטים האלה הם מיבולה של השנה החדשה!
המקור:פורטל הדף היומי https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=12425
2. שפת אמת (ר' יהודה לייב אלתר מגור, המאה ה-19, פולין) מנחות דף סט עמוד ב
ולפי' רש"י שבלעו ספינה קצת קשה דבזמן שתי הלחם תחלת קציר חטים רחוק לתלות שבלעו מחטים חדשים. ואפשר דמיירי כגון שראו שנטבע ספינה עם חטים מן החדשים. או דסבירא ליה כמאן דאמר דדיעבד אם הביאם מישנים כשר.
ואולם, החת"ם סופר העלה שאלה נוספת: אם אנחנו מכירים את הספינה ויודעים שהחיטים שהיו בה הם מארץ ישראל, מהי שאלת הגמרא האם החיטים האלה כשרים למנחות? וכי מדוע שלא יהיו כשרים? האם העובדה שהם עלו וירדו מהשמים גורעת מעצם היותם חיטים שגדלו בארץ ישראל?
חתם סופר (ר' משה סופר, המאה ה-19, סלובקיה) חלק א אורח חיים סימן קכח
מ"ש מעלתו מש"ס מנחות סט, ב חטים שירדו בעבים, שהקשה דלמא קציר גוים הוא וכתיב קצירכם וספיקא דאורייתא לחומרא, במחילת כבודו נתחלף עומר בשתי לחם, בעומר כתיב "קצירכם" ולא מושבותיכם, ובשתי לחם כתיב "מושבותיכם" למעוטי חוץ לארץ ולא אימעוט קציר גוי בארץ ישראל, מ"מ הוי מצי למימר מהיא גופא דלמא מחוץ לארץ הוא ולא הוה צריך למימר מטעם ספיקא להחמיר אלא פשוט הא רובא דעלמא גוים נינהו ורובא חוץ לארץ הוא, ובזה נתבטל כל פלפולו בספיקא דאורייתא דהא רובא הוה ולא ספיקא. גם בגמרא יש לדקדק מאי טעמא נקט איבעייתו בשתי לחם ומשום חוץ לארץ ולא נקט בעומר ומשום קצירכם... ולפענ"ד הלא מצינו פלוגתא בפירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ אי חייבים בחלה או לאו [חלה פ"ב מ"א] אעפ"י שתבואת ארץ ישראל היא מ"מ בארץ ישראל תליא, ה"נ י"ל דמיירי דידעי שהעבים בלעו תבואות ארץ ישראל בים שבארץ ישראל, שגם שם עבים שואבים כדכתיב באליהו בהר הכרמל "ככף איש עולה מן הים", ורק גזירת הכתוב ממושבותיכם תביאו ולא פירות ארץ ישראל שיצאו חוץ למושבותיכם אעפ"י שחזרו לארץ ישראל עכ"פ לא באו עתה ממושבותיכם, ומספקא לש"ס אי עבים בכלל מיעוט שאיננו ממושבותיכם או דוקא חוץ לארץ, ולק"מ קושי' תוס' ולא דקדוקו של מרכבת המשנה, דבעומר לא מצי למבעי כיון שידעינן שהוא קציר ישראל שוב לא איכפת לן אי בא ממושבותיכם או מחוץ לארץ רק שיהיה קציר ישראל מארץ ישראל.
ואולם, התוספות לא מוכנים לקבל את פירושו של רש"י כלל, והוא סובר שלא מדובר בסופת הוריקן אלא בחיטים שירדו בנס מהשמים:
מי איכא בשר היורד מן השמים אין כי הא דר"ש בן חלפתא הוה קאזיל באורחא פגעו בו הנך אריותא דהוו קא נהמי לאפיה אמר (תהלים קד, כא) הכפירים שואגים לטרף נחיתו ליה תרתי אטמתא חדא אכלוה וחדא שבקוה אייתיה ואתא לבי מדרשא בעי עלה דבר טמא הוא זה או דבר טהור א"ל אין דבר טמא יורד מן השמים
ברשימות חוברת קעד כותב הרבי להרב מהאראדאק בנוגע למה ששמע מחסידי הצ"צ, שהצ"צ תירץ קושיית הב"י הידועה למה עושים חנוכה ח' ימים הרי הנס לא הי' אלא לז' ימים? וענה הצ"צ דעכצ"ל שגם ביום א' נשאר קצת מהשמן שהרי קרא קאמר שמן זית, ואם לא נשתייר כלום ה"ז שמן נס ולא שמן זית, והרבי הוסיף ע"ז דלפי סברא זו עכצ"ל שלא ניתוסף כלום בכמות השמן במשך הח' ימים, דאי לא תימא הכי הרי שמן הנוסף שמן נס הוא, ועכצ"ל שנשתנה רק איכות השמן, אלא דאח"כ מקשה ע"ז דלמה נימא דשמן נס אינו כשר למנורה, הרי יש לפרש בכוונת הפסוק "שמן זית" שיש בו תכונות של שמן זית, אבל לא בעינן שיהי' מזית דוקא, ושמן של נס שיש בו התכונות של שמן זית כשר, ומביא ראי' לזה ממנחות סט,ב, דאיבעיא בגמ' חטים שירדו בעננים אם כשרים לשתי הלחם ופירשו התוס' שירדו בנס, ומוכח שם שכל הטעם די"ל שהוא פסול, הוא משום דכתיב "ממשובותיכם" והוא מיותר, אבל בלי יתורא הי' צ"ל כשר, וא"כ הכא דליכא יתורא ד"זית" דהרי בעינן למעט שאר שמנים צ"ל דגם שמן של נס כשר עיי"ש בארוכה.
ולפי"ז יש לומר לפי שיטת רש"י וכו' גם בנדו"ד בנוגע לשמן של נס דכיון דקרא "שמן" קאמר במילא בעינן למציאות של שמן דוקא, ולא דבר הדומה לשמן, דבשלמא לפי תוס' דגם שמן של נס הוה מציאות של שמן, י"ל דאף דאינו בא מזית מ"מ מספיק אם יש בו התכונות של זית כפי שמבאר בהרשימה, אבל אי נימא דאינו מציאות של שמן כלל י"ל דפסול להדליק בו, ע"ד שנתבאר לגבי אדה"ר דבבשר היורד מן השמים לא חל האיסור דאכילת בשר כיון דאינו מציאות בשר אלא דומה לו.
המקור: http://www.haoros.com/Archive/?kovetz=765